פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:אגב (בהמשך לדברי הרב משולש), ד"ת של הרב זילבר הנ"ל נשלחים בדוא"ל לכל דורש - לא באידיש...

שומע ומשמיע כתב:

אליהו בן עמרם כתב:מתוך צמא וגעגוע עז למעמדות המרוממים של שיעורי מורינו הרב זצ"ל נתאחדו בעצה אחת כמה מתלמידי הרב זצ"ל לייסד קבוצה מצומצמת למסירת שיעורים/וועדים על פי דרכו.

המטרה העיקרית איננה הקמת "במה" נוספת למסירת חידושים ב"מחשבה", אלא דווקא לנסות לשחזר לכה"פ במקצת מן הרוממות שבמעמדות שיעורי הרב זצ"ל, וכן לנסות להעמיק ולהבין עוד ועוד בדברי מורנו הרב זצ"ל מתוך דיבוק חברים.

בוועד שיוקם בעזהי"ת ישולבו שיעורים/וועדים מתורתו ועפ"י דרכו, שיימסרו ע"י כאו"א מבני החבורה עצמם וגם ע"י מעתיקי שמועתו.

כל מי שמרגיש עצמו מתאים להצטרף לחבורה ייחודית ומצומצמת זו, מוזמן בחפץ לב ובכבוד רב לשלוח אלי באופן פרטי את פרטיו האישיים, גילו, תפקידו ו/או מקום לימודיו, והשיעור בו השתתף בעבר, וכן באור חדש באיזשהו ענין המיוסד עפ"י תורתו של מורינו הרב זצ"ל - בעמוד אחד בלבד.

שמעתי הרבה את הרב זצ"ל וגם הייתי מדבר איתו קצת, ולא ראיתי שהוא חידש איזו דרך משלו. מה שראיתי בעיקר הוא את הבהירות והחיות המופלאה שלא ראיתי דומה לה, שבה חי את דברי התורה הקדושה.
אשמח לשמוע דעה אחרת.

דעת_האברך כתב:

שומע ומשמיע כתב:

אליהו בן עמרם כתב:מתוך צמא וגעגוע עז למעמדות המרוממים של שיעורי מורינו הרב זצ"ל נתאחדו בעצה אחת כמה מתלמידי הרב זצ"ל לייסד קבוצה מצומצמת למסירת שיעורים/וועדים על פי דרכו.

המטרה העיקרית איננה הקמת "במה" נוספת למסירת חידושים ב"מחשבה", אלא דווקא לנסות לשחזר לכה"פ במקצת מן הרוממות שבמעמדות שיעורי הרב זצ"ל, וכן לנסות להעמיק ולהבין עוד ועוד בדברי מורנו הרב זצ"ל מתוך דיבוק חברים.

בוועד שיוקם בעזהי"ת ישולבו שיעורים/וועדים מתורתו ועפ"י דרכו, שיימסרו ע"י כאו"א מבני החבורה עצמם וגם ע"י מעתיקי שמועתו.

כל מי שמרגיש עצמו מתאים להצטרף לחבורה ייחודית ומצומצמת זו, מוזמן בחפץ לב ובכבוד רב לשלוח אלי באופן פרטי את פרטיו האישיים, גילו, תפקידו ו/או מקום לימודיו, והשיעור בו השתתף בעבר, וכן באור חדש באיזשהו ענין המיוסד עפ"י תורתו של מורינו הרב זצ"ל - בעמוד אחד בלבד.

שמעתי הרבה את הרב זצ"ל וגם הייתי מדבר איתו קצת, ולא ראיתי שהוא חידש איזו דרך משלו. מה שראיתי בעיקר הוא את הבהירות והחיות המופלאה שלא ראיתי דומה לה, שבה חי את דברי התורה הקדושה.
אשמח לשמוע דעה אחרת.

אינני רואה את עצמי ראוי כלל וכלל לדבר על "שיטתו" של רבנו זצ"ל, אך כדי שלא יאמרו מ"דשתקו שמע מינה וכו' " אני מוכרח להביע כאן התנגדות רבתי לקביעה שרבנו לא חידש דרך משלו. קשה לקבל מה שכתבת ששמעת הרבה את הרב בכפיפה אחת למה שכתבת שלא חידש דרך משלו.
אודה על האמת שגם אני הקטן ניסיתי לברר לעצמי מה בדיוק מהות שיטתו ודרכו על מנת שאוכל לנסות ולשחזר אותה, ועדיין לא זכיתי ללמוד ממנה מספיק עד כדי שאוכל לעמוד עליה בבירור. בוודאי משולבות בדרכו דרכים רבות משל קדושי עליון הקודמים הן הקרובים בזמן והן הרחוקים יותר, המשפיעים ביותר הם כמובן המהר"ל והגר"א אך יש במקורותיו רבים רבים נוספים מכל עולמות המחשבה היהודית הקבלית והחסידית [וכבר התייחסו לכך באשכול זה בעבר שכנראה בכוונה תחילה העלים מקורות רבים בשיעוריו ולא ציינם בפירוש].
תחילת דרכו קיבל הרבה מהרב דסלר, ואחר כך גם מהרב הוטנר, אולם עיקר עלייתו היתה משלו. הוא יצר מכל מה שקיבל סינתזה חדשה וגאונית המצליחה להרכיב בתוכה דרכים רבות למין אמת אחת ברורה ומאירה, שעיקר כוחה ותוקפה הוא בהיקף העצום שלה ובקישורים בין כל מקורות חז"ל באגדתא זה לזה על ידי הבנה פנימית שלהם ושל היסודות והסודות המונחים בתוכם, באופן שהבהיר מחדש לחלוטין בצורה שונה לגמרי מאמרי חז"ל באגדתא שנראים פשוטים או שדומים כביכול למין אקסיומות שלא ברור מהיכן מוצאם, והוא הרים את המסך מעליהם והאיר אותם באור גדול ומופלא. מתוך כך יצא ובא גם לבירור מושגים עמוקים באמונה ובמחשבה יהודית. מרכיב מרכזי בשיעוריו היה גם ההעמקה בלשון הקודש, ואת יסודותיו קישר כמעט תמיד ל"משחקי לשון" בלשון הקודש חלקם ידועים ומקובלים מהקודמים לו, וחלקם שחידש בעצמו.
כפי שכתב הרב פייבלזון במאמרו שהובא כאן לאחרונה, בכל מאמר חז"ל ניסה להגיע לחקר השאלה "מה חז"ל באו לומר במאמר זה לנו ועבורנו, איפה יש בזה נפקא מינה בשבילנו, במחשבה בדיבור או במעשים?". בכל אופן, גם אם עיקרי השיטה נמצאים פה ושם בספרים אלו או אחרים במידה זו או אחרת, השילוב שהוא עשה בין כל הנ"ל הוא ייחודי.
האווירה בה יצאו מהשיעורים שלו בדרך קבע היתה מעין ' "וואוו" מעולם לא הבנתי את הדברים בצורה כזו. איזה מדהים שזה!'.
אולי הסיבה מחמתה קשה להגדיר את השיטה שלו כשיטה, ולנסות לשחזר אותה, היא מפני שהיא מצריכה ידע עמוק ורחב כל כך עד שהיא בגדר 'אילו ידעתיו הייתיו'.

עושה חדשות כתב:הריני מצרף בזאת דרשה קצרה (7 דק') שנמסרה ע"י הגרמ"ש זצ"ל בסעודת הברית של תינוק חולה בתסמונת דאון.
מי שמסר לי את זה ציין כי יש רשות מהורי התינוק נ"י לפרסם את הדברים, לזיכוי הרבים, ולע"נ של הגרמ"ש.
"עולם חסד יבנה".

"כי אמרתי עולם חסד יבנה" (תהילים פט ג). הקב"ה ברא עולם של חסד, כל מעשה בראשית.
כשנולדים לנו ילדים אנחנו מגדלים אותם, משתדלים. זה חסד נקי. כל מי שמגדל את הילדים רק מפני התקווה שבסופו של דבר ישלמו לו, נחת או שמחות וכדומה, פוגע בעיקר של עולם חסד יבנה.
סיפר לי אדם גדול מאוד שכבר לא חי איתנו, שבדידיה הווה עובדא, אצלו היה המעשה. המשפחה שלו היתה מאוד חשובה, מן המפוארות בישראל. הוא היה בבית לבדו עם הילדים ובאה לבקר אותו דודו שהיה אדם זקן מהדור הקודם. הילדים - ילדים, עשו שטויות גדולות וטיפסו לאבא על הראש. הדוד ראה את זה ונאנח, כמה שהוא מסכן, שהוא צריך לטפל בהם. אז הוא אמר לדוד שלו "מתי הם יחזירו לי? הם יודעים מה אני עושה בשבילם?!". השאלה הזאת נכנסה לו לראש והוא חשב על זה. בשעה מעשה הוא אמר לו "ככה אני מקבל". אבל זה הטריד אותו. זה היה סמוך ליום טוב, הוא עלה לירושלים, נכנס לאחד שהיה ממש מגדולי הדור וסיפר לו את הסיפור. אותו גדול נזף בו: "אתה לא מאמין באמת, זו שאלה שאסור לשאול אותה. הקב"ה לא נתן לנו בשביל שישלמו לנו, הוא נתן לנו אותם בשביל עולם חסד יבנה. כדי שאנחנו נמשיך את החסד שהוא עשה, שהרי הקב"ה ברא אותנו אף על פי שלגמרי לא היה בטוח שנביא לו נחת. הוא ברא אותנו, בורא אותנו ומשפיע עלינו כל טוב, אלא אם הדין ממש מחייב להעניש, אבל 'עולם כמנהגו נוהג' זה עולם חסד יבנה".
עולם חסד יבנה זה הדבר עליו אנחנו חיים ובנויים, ובזה אנחנו מצווים. זו העבודה שלנו.
אשרי חלקם של הורים שהקב"ה נותן להם הזדמנות להביא לעולם ילדים שהם חסד טהור, חסד טהור. הם מגדלים אותם רק כדי לשמח אותם, שיהיה להם טוב. הורים כאלו מקיימים את העולם, עולם חסד יבנה, עליהם העולם עומד.
עכשיו אנחנו לפני ראש השנה. בראש השנה הקב"ה בורא אותנו כל שנה מחדש, "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון", הקב"ה בורא אותנו שוב. לבנו יודע מרת נפשינו האם לקב"ה תהיה נחת רוח מאיתנו, ואנחנו מבקשים שה' יביא אותנו לעולם עוד שנה.
אתם קבלתם את זה וקיבלתם את זה מאוד יפה. העולם חסד יבנה עומד עליכם. כך יתן ה' וכה יוסיף וישפיע עליכם ועל כולם הרבה הרבה חסד. כביכול הקב"ה יכתוב אותנו לחיים טובים, יתן לנו שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך, נכתב ונחתם כולנו לחיים טובים, ובסופו של דבר יהיה לכם נחת בכפל כפליים.
אנחנו יודעים שהנותן - בעין יפה הוא נותן (בבא בתרא עא ע"א). הקב"ה נותן בעין יפה, ואם העין יפה לא נראית, זה מחייב שאחר כך זה ייראה בכפל כפליים.

יושב סתר כתב:ראיתי פעם בספר שהוציא בנו של הרב דן מייזלס מישיבת ראדין, שהגר"מ העיד על עצמו ששני הימים שבהם היה נותן את כל כוחו לבאר את עניינם הם הושע"ר ו.... י' בטבת. הוא החזיק שהם בבחי' מת מצוה. [מקוה שדייקתי]
הנ"ל הביא בספרו כמה מאמרים לי' טבת. יהיה תועלת אם מישהו יעלה לנו.

גלאגוזים כתב:אצל ילידי השנים שקודם תש"ח תאריכי הלידה במשרד הפנים [וממילא באגרון] אינם מדוייקים.
במקרים רבים כותבים את תאריך הלידה ב1 בינואר של אותה שנה.
ואכן ט"ו בטבת תרפ"ו היה גם ה1 בינואר.

פרנצויז כתב:כמדומה שראיתי פעם (אולי באתרא הדין?) שמישהו דיבר עם הג"ר משה שפירא זצ"ל, ואמר (או רמז) לו שיודע שביום כ"ו טבת, היה יום הולדת של רבי משה, ומתאר שם את תגובתו הצוננת של רבי משה.
[אולי מישהו יוכל לציין את המקור לזה].

פרנצויז כתב:ויש להעיר ע"ז שיתכן שיום הולדתו האמיתי של הגר"מ שפירא לא היה כ"ו טבת תרצ"ה, [וזה סיבה נוספת לתגובתו], אלא שהיה רשום רק 1935, ובמשרד הפנים כתבו 1 בינואר 1935, והמחשב תירגם לתאריך כ"ו בטבת.

עושה חדשות כתב:ספר חדש; שיעורי הגר"מ על סוג' סבי דבי אתונא.
נכתב ע"י תלמידו הגאון ר' אורי יונגרייז.
נמכר השבוע בדוכנים של בלוי.

אחד הרבנים כתב:

עושה חדשות כתב:ספר חדש; שיעורי הגר"מ על סוג' סבי דבי אתונא.
נכתב ע"י תלמידו הגאון ר' אורי יונגרייז.
נמכר השבוע בדוכנים של בלוי.

האם מי שהוא יודע היכן הספר נמכר, כי חפשתי בכמה דוכני בלוי והספר אזל

דעת_האברך כתב:

אחד הרבנים כתב:

עושה חדשות כתב:ספר חדש; שיעורי הגר"מ על סוג' סבי דבי אתונא.
נכתב ע"י תלמידו הגאון ר' אורי יונגרייז.
נמכר השבוע בדוכנים של בלוי.

האם מי שהוא יודע היכן הספר נמכר, כי חפשתי בכמה דוכני בלוי והספר אזל

בחנויות יפה נוף פלדהיים

גם זו לטובה כתב:מצורף שיעור הגרמ"ש על החזו"א, בתוך השיעור הוא נגרר לדבר גם על המ"ב.
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

עושה חדשות כתב:שאלה לתלמידי הרב;
שמעתי פעם בהקלטה את הרב מדבר על כך שהקב"ה מחדש ומהווה את העולם בכל רגע וכו' והוסיף לומר שהמושג 'חזקה דמעיקרא' מבוסס על זה וכו', לא זוכר בדיוק. אולי תוכלו להפנות אותי לאיזה שיעור מדובר, או אם נדפס היכן שהו.

בן אליהו כתב:

עושה חדשות כתב:שאלה לתלמידי הרב;
שמעתי פעם בהקלטה את הרב מדבר על כך שהקב"ה מחדש ומהווה את העולם בכל רגע וכו' והוסיף לומר שהמושג 'חזקה דמעיקרא' מבוסס על זה וכו', לא זוכר בדיוק. אולי תוכלו להפנות אותי לאיזה שיעור מדובר, או אם נדפס היכן שהו.

על פניו נראה להיפך: שחזקה דמעיקרא התחדשה למרות זאת ולא בגלל זאת

אברך כתב:"מחדש" זה אומר יש מאין?
אם הדבר קיים כבר בעולם, הקב"ה נותן לו כח המשכיות, אבל הדבר הקודם ממשיך הלאה ואי"ז דבר חדש, אין צד בעולם שהבעלות תפקע.
זה כמו פרי קטן שגדל, על אף שודאי הפרי הנוסף הוא דבר חדש, מכל מקום כיון שהוא בא מתוך הפרי הקט,ן הבעלות נשארת גם על הפרי הגדול, כך הקב"ה אף שהוא ממשיך את הוויתו של החפץ, ונותן לו כח להמשך, אבל זה המשך של הקודם, וזה לא צריך להגיע לחזקה דמעיקרא.

ב. סיד כתב:

אברך כתב:"מחדש" זה אומר יש מאין?
אם הדבר קיים כבר בעולם, הקב"ה נותן לו כח המשכיות, אבל הדבר הקודם ממשיך הלאה ואי"ז דבר חדש, אין צד בעולם שהבעלות תפקע.
זה כמו פרי קטן שגדל, על אף שודאי הפרי הנוסף הוא דבר חדש, מכל מקום כיון שהוא בא מתוך הפרי הקט,ן הבעלות נשארת גם על הפרי הגדול, כך הקב"ה אף שהוא ממשיך את הוויתו של החפץ, ונותן לו כח להמשך, אבל זה המשך של הקודם, וזה לא צריך להגיע לחזקה דמעיקרא.

עיין ציטוט הבית הלוי המובא viewtopic.php?t=47567

אברך כתב:

ב. סיד כתב:

אברך כתב:"מחדש" זה אומר יש מאין?
אם הדבר קיים כבר בעולם, הקב"ה נותן לו כח המשכיות, אבל הדבר הקודם ממשיך הלאה ואי"ז דבר חדש, אין צד בעולם שהבעלות תפקע.
זה כמו פרי קטן שגדל, על אף שודאי הפרי הנוסף הוא דבר חדש, מכל מקום כיון שהוא בא מתוך הפרי הקט,ן הבעלות נשארת גם על הפרי הגדול, כך הקב"ה אף שהוא ממשיך את הוויתו של החפץ, ונותן לו כח להמשך, אבל זה המשך של הקודם, וזה לא צריך להגיע לחזקה דמעיקרא.

עיין ציטוט הבית הלוי המובא https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=47567

ייש"כ.
מענין מדוע צריך להגיד כך, וכי יש יותר עוצמה בלחדש כל רגע יש מאין, להמשכיות? יש מקור לזה בחז"ל?
[באשכול שציינת הביאו שם דוגמא יפה מהרקנת סרט או תמונה שהמקרן מחדש כל רגע יש מאין, או בנורה דולקת שהיא מתחדש כל רגע מהכח המפעיל, והרגע הבא הוא לא המשך לרגע הקודם. זה נכון מאד לגבי דברים לא ממשיים, כמו אור או תמונה על הקיר שאינה חפץ ממשי, אבל לגבי חפצים ובריאה ממש, מדוע צריך לחדש כזה מושג?]

משוש דורים כתב:לפלא שלא עדכנו כאן על הספר החדש 'בהר שפר' שיעורים על מסכת כלים.
רכשתי את הספר כבר לפני שבועיים עברתי על כמה וכמה שיעורים, ואני לא גומר להתפעל.
אם בשיעוריו באגדה יש חלקים שנראים שייכים לדרוש ולרמז, הרי בשיעורים אלו הכל לומדעס ישיבתית, וממש פלא איך מסכת שנראית טכנית ויבשה כמו כלים, פשוט מוארת מחדש בגדרים ישיבתיים, בחשבונות ובהברקות, ממש לא בא כבושם הזה, לא נתקלתי עוד בספר בנוסח ישיבתי עמ"ס כלים, ובודאי שלא נמצא עוד כזה ספר עקבי, משנה אחר משנה, נושא אחר נושא, על כל פרקיה של כלים.
אני שונא להשתמש בקלישאות, אבל זה מה שאני מרגיש באמת, יומא טבא לרבנן ולתלמידיהון.

בן חפר כתב:https://t.me/harav_shapira

אמיר כרמי כתב:

בן חפר כתב:https://t.me/harav_shapira

מה יש שם? לטובת החסומים

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה היה פשר השתיקה בשיעוריו? [הלילה הילולא דיליה]