פורום אוצר החכמה

אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו, ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לראות עין בעין את מקום הקדש והמקדש. ויש מהם שנכנסים בשטח הר הבית אשר מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בשטח הר הבית כולו פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה. זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדוייק של המקדש וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו. לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו

אלטנוישול כתב:

אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו, ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לראות עין בעין את מקום הקדש והמקדש. ויש מהם שנכנסים בשטח הר הבית אשר מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בשטח הר הבית כולו פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה. זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדוייק של המקדש וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו. לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו

מה משמעות ה"זכיה" וה"ברשותנו" אליבא דהרב אלישיב?

אלטנוישול כתב:רק שהרב אלישיב כותב על "הר הקודש".

הוה אמינא כתב:כל אחד כאן מפרש מהרהורי ליבו.
זה לממלכתיות המדינה וזה לרגש, זה לאיזה גדר הלכתי או אחר.
למה לא להבין פשוט!!

על זה היה דוה ליבנו וגו' שועלים הילכו בו. וב"ה ניקו את הכותל המערבי מזוהמתם ולכלוכם של הערבים.
מי שהכותל המערבי מקודש בעיניו לפחות כביתו ולפחות כבית כנסת, איך לא יתרונן על המצב החדש שזה כבר נגאל מהם וחזרנו לאפשרות להתפלל בו. ולו יהי ע"י חרשו"ק או אוה"ע. לאו דוקא מצד שזה ע"י צה"ל או המדינה.

מה שנכון נכון כתב:הפסיקה שלו.... (של הרב ד"ר בנימין לאו)

אולם יל"ע במה שכתב שם להוכיח שדין עמידה הוא רק דרבנן מדברי הרב אריה לייב. וז"ל:

המשמעות של "למדו מפי השמועה" (שכתב הר"מ) הוא שזהו דין מדרבנן, הנלמד באסמכתא מן הפסוקים. כך כותב במפורש הרב אריה לייב, בעל טורי אבן (מאה 18, ליטא) בחידושיו למסכת מגילה (כד ע"ב)...

ולפלא שהשמיט את סוף דבריו של הרב אריה לייב....
וצע"ג.

מה שנכון נכון כתב:

מה שנכון נכון כתב:הפסיקה שלו.... (של הרב ד"ר בנימין לאו)

אולם יל"ע במה שכתב שם להוכיח שדין עמידה הוא רק דרבנן מדברי הרב אריה לייב. וז"ל:

המשמעות של "למדו מפי השמועה" (שכתב הר"מ) הוא שזהו דין מדרבנן, הנלמד באסמכתא מן הפסוקים. כך כותב במפורש הרב אריה לייב, בעל טורי אבן (מאה 18, ליטא) בחידושיו למסכת מגילה (כד ע"ב)...

ולפלא שהשמיט את סוף דבריו של הרב אריה לייב....
וצע"ג.

כעת ראיתי שבפרסום מורחב ומאוחר יותר של פסיקה זו (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, טבת תשע"ו דצמבר 2015) לא הסתייע מדברי הטורי אבן, ולא הביאם כלל.

בברכה המשולשת כתב:וזה משנה משהו בעצם "הפסיקה"?

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:וזה משנה משהו בעצם "הפסיקה"?

אולי היה אמור לשנות, כי כעת יש לו פחות תנא דמסייע.
אבל הנדון כאן כלל לא היה עצם הפסיקה.

מה שנכון נכון כתב:דברתי על הנדון שלי בהודעה שכתבתי בעבר, ושעליה באתי להוסיף כעת. ותל"מ.

אוצר החכמה כתב:זה ספר מפורסם על הרב אלישיב. מה אתה מתכוון כשאתה כותב מה הסיפור של הספר הזה? אם אתה לא רוצה שיכתבו פוליטיקה.

משה ובני ישראל כתב:

אוצר החכמה כתב:זה ספר מפורסם על הרב אלישיב. מה אתה מתכוון כשאתה כותב מה הסיפור של הספר הזה? אם אתה לא רוצה שיכתבו פוליטיקה.

למה זה יצא כבר בחייו (בתקופה שזה עוד לא היה כל כך מקובל) והאם זה נכון השמועות שהרב זצ"ל היה נגד ההוצאה. (אם אני מבין נכון מדבריך שהתשובה באמת קשורה לפוליטיקה אז עדיף באמת לא להתעסק בזה.)

איש יהודה כתב:מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א סבר שברכת שחלק מחכמתו בדורנו היה אפשר לומר רק על הרב אלישיב.
שאלה: (ע"י ר' מרדכי הגר) החיי אדם (כלל ס"ג) כתב שברכת שחלק מחכמתו ליראיו נוהגת גם בזמן הזה, 1. מי נקרא ת"ח לענין זה, 2. היות והרבה פוסקים סוברים שהיום אין לנו ת"ח האם נאמר בזה ספק ברכות להקל.
והשיב מרן הגר"ח: מו"ח שליט"א
והוסיףלשאול בעל פה ליל תענית אסתר תש"ע
שאלה: שאלתי את רבינו האם אפשר לברך היום ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, וענה לי רבינו שעל חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואני שואל האם זהו רשות או חובה, וא"כ אימתי אפשר לברך ברכה זו.
והשיב מרן הגר"ח: אם מותר אז חייבים, בשם ומלכות, אבל בשקט שלא יכעס.
בליל כ"ז שבט תשע"ב נכנסו אצל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
שאלה : האם אפשר לעשות ברכה [על מרן הגרי"ש אלישיב]
[ר’ שאול: איזה ברכה?. ואמרתי (רמ"ה) התכוונתי לברכת שחלק מחכמתו, השאלה היא היות והוא בלי הכרה, האם אפשר?
מרן הגר”ח השיב: אפשר לעשות ברכה.
שאלה: הרב אמר לי בזמנו להגיד על מרן הרב אלישיב ברכה, אבל להגיד בשקט, שלא יכעס ועכשיו מכיון בלי הכרה ולא היה כועס.
מרן הגר”ח: הוא יהיה [בהכרה] בעזהי"ת.
שאלו שוב: אבל עכשיו אפשר לומר.
מרן הגר”ח: למה לא?

שלום אידלמן כתב:

איש יהודה כתב:מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א סבר שברכת שחלק מחכמתו בדורנו היה אפשר לומר רק על הרב אלישיב.
שאלה: (ע"י ר' מרדכי הגר) החיי אדם (כלל ס"ג) כתב שברכת שחלק מחכמתו ליראיו נוהגת גם בזמן הזה, 1. מי נקרא ת"ח לענין זה, 2. היות והרבה פוסקים סוברים שהיום אין לנו ת"ח האם נאמר בזה ספק ברכות להקל.
והשיב מרן הגר"ח: מו"ח שליט"א
והוסיףלשאול בעל פה ליל תענית אסתר תש"ע
שאלה: שאלתי את רבינו האם אפשר לברך היום ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, וענה לי רבינו שעל חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואני שואל האם זהו רשות או חובה, וא"כ אימתי אפשר לברך ברכה זו.
והשיב מרן הגר"ח: אם מותר אז חייבים, בשם ומלכות, אבל בשקט שלא יכעס.
בליל כ"ז שבט תשע"ב נכנסו אצל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
שאלה : האם אפשר לעשות ברכה [על מרן הגרי"ש אלישיב]
[ר’ שאול: איזה ברכה?. ואמרתי (רמ"ה) התכוונתי לברכת שחלק מחכמתו, השאלה היא היות והוא בלי הכרה, האם אפשר?
מרן הגר”ח השיב: אפשר לעשות ברכה.
שאלה: הרב אמר לי בזמנו להגיד על מרן הרב אלישיב ברכה, אבל להגיד בשקט, שלא יכעס ועכשיו מכיון בלי הכרה ולא היה כועס.
מרן הגר”ח: הוא יהיה [בהכרה] בעזהי"ת.
שאלו שוב: אבל עכשיו אפשר לומר.
מרן הגר”ח: למה לא?

בשעתו פורסמו חלק מפסקים אלו בגליון אליבא דהילכתא, ושאלתי למו"ר הגר"א גניחובסקי על מי בדורינו אפשר לברך שחלק מחכמתו, והשיב לי שעל רבי חיים קניבסקי, שאילתיו עם ברך עליו פעם, והשיב שלעולם לא עברו שלשים יום שלא ראהו, שאלתיו, ומה יהיה אם יקרה כך, והשיב בנחרצות אופיינית, זה לא קורה!
אמרתי לפניו שראיתי בשם הגר"ח שאפשר לברך על הגרי"ש, השיבני, זה חידוש...

ברוז כתב:מכתב מאביו:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם זה נכון שהגריש"א נקרא ע"ש הרש"ש והבא"ח?

שיף כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם זה נכון שהגריש"א נקרא ע"ש הרש"ש והבא"ח?

בספר משוש דור ודור ח"א עמ' 76 הערה 8 נכתב שהנין ר' משה ישראלזון שאל את זקינו מפורש ע"ז והוא לא אישר ולא שלל והוסיף שהלשם הוא זה שהחליט על השם.
בהמשך יש עדות מבן משפחה אחר שהלשם שלח לשאול את מקובלי ירושלים איך לקרוא לו והם קבעו את השם ע"פ טעמים כמוסים.
עדות נוספת שם מר' יצחק פוס חתן הגרז"נ גולדברג שאבי הגרי"ש אמר שהשם הוא משום המשמעות של המילים יוסף שלום.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה היה צריך אז להוסיף שלום?