פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:

מתפעל כתב:אימתי היה לחזון איש ניתוח?

"סיפר רבינו הגרח"ק :
החזו"א בחודש אחר הניתוח התפלל בישיבה אף שמונה עשרה וקדושה, רק לקדושה ובא לציון קם, כנראה שלזה
היה לו כח לקום.
וכן באותה תקופה אכל ושתה בלא ברכה דאצלו בלא לכוון כמו שהוא יודע לכווין, אינו נחשב כלל לברכה ".
[מנחת תודה]

לא מובן לי, ברכה זה משפט קצר ולא היה יכול לכוון, ושמונה עשרה כן היה יכול לכוון?

אולי כי תפילה - מצד הלכה למעשה שיוצאים בו ידי חובה - היא תקנה קבועה, "מעשה תפילה", וגם בלי כוונה קיים אותה. כולל פירוש המילות בברכה ראשונה, שהוא יודע את פירוש המילות ומתכוון אליהן כמה שיכול.
אבל ברכת הנהנין לפניה ולאחריה סבר שצריך באמת להודות, ולא רק "לקיים מעשה ברכה", כי נלמדת מסברא שאסור לאדם ליהנות מהעולם בלי להודות למי שמקבל ממנו. וכפי ערכו לא יכול היה להודות.
ועדיין צ"ב, אם זו הסיבה, מדוע דן את עצמו לפי מצבו כבריא, ולא שכפי מצבו כעת שהוא חולה הרי הוא מודה כמה שיכול - ולא גרע משאר אינשי שכל ימיהם מברכים ברמה זו [או פחות] של הודאה, כי זה מה שיכולים.

באמונתו כתב:תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

ברשילא כתב:

באמונתו כתב:תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

תמונה זו פורסמה בכמה וכמה ספרים, אלא שלא היה נוח להם שהוא מצולם ללא כיפה לראשו (יושם לב, כי אף התמונה שהועלתה כאן, חתוכה בראשה, לטשטוש העובדה הנזכרת - הנה התמונה המלאה:)

111.jpg

צופה_ומביט כתב:

ברשילא כתב:

באמונתו כתב:תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

תמונה זו פורסמה בכמה וכמה ספרים, אלא שלא היה נוח להם שהוא מצולם ללא כיפה לראשו (יושם לב, כי אף התמונה שהועלתה כאן, חתוכה בראשה, לטשטוש העובדה הנזכרת - הנה התמונה המלאה:)

111.jpg

הובאה כבר לעיל באשכול זה.

לגבי התמונה השניה, היא כנראה משופצת, אבל לא מהתמונה הקודמת.
אולי מתמונה נוספת שצולמה באותו מעמד?

הוה אמינא כתב:אין קשר לכאו' בין התמונות. ולמה סבור כ"ת שזה "באותו מעמד"?

צופה_ומביט כתב:עוד תמונה מיוחדת [כמדומה לא ידועה כ"כ] מהחזון איש:

הוה אמינא כתב:התמונה מוכרת, רק שהיה בתוך קהל צפוף, ומחקו והגדילו וליטשו.

ברשילא כתב:

באמונתו כתב:תמונת פספורט של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" מימי בחרותו. [תר"ס בערך 1900].
תמונה זו ניתנה ע"י החזון-איש, לבן-דודתו רבי מאיר יונה ליברמן (תרס"א-תשס"ד), שאמו ליבה ליברמן, היתה אחותה של הרבנית ראשא לאה קרליץ, אם החזון איש. מאחורי התמונה כיתוב: "חזון-איש" בכתב ידו של רבי מאיר יונה ליברמן.
https://www.kedem-auctions.com/he/node/40873

תמונה זו פורסמה בכמה וכמה ספרים, אלא שלא היה נוח להם שהוא מצולם ללא כיפה לראשו ...

צופה_ומביט כתב:

הוה אמינא כתב:אין קשר לכאו' בין התמונות. ולמה סבור כ"ת שזה "באותו מעמד"?

לא מדנפשאי, אין לי ידיעה בזה, אלא כך הבנתי מלשונו של הרב ברשילא.

צופה_ומביט כתב:

הוה אמינא כתב:התמונה מוכרת, רק שהיה בתוך קהל צפוף, ומחקו והגדילו וליטשו.

אשמח לקבל את המקור.

הפצת המעיינות כתב:אני ממש מצטער

ישעיהו לוריא כתב:התמונה מוכרת וידועה שנים רבות. ברור שהיא לא עברה עריכה דיגיטאלית, אבל צריך לזכור שבימים עברו גם היו מעבדים תמונות ומרטשים אין סוף, אמנם פחות איכותי מאשר בתכנות המחשב, אבל זאת הייתה אומנות ידועה.
בעבר הייתה תמונה/ציור של החפץ חיים שדנו אודותיה רבות וכך בהרבה מגדולי ישראל וגם בגדולת ישראל בתמונה המפורסמת של האשה הצדקנית מרת שרה שנירער ועוד רבים וטובים.

למה תמונה אחת מביאה לאלף מילים של עלבונות אישיים??

ישעיהו לוריא כתב:תגובתי שצוטטה לעיל, התייחסה לתמונה הפורטרט המרוטשת שהובאה לעיל בלא המשקפיים.

לתמונה זאת שכעת הבאת, התייחסתעי לעיל.

ברשילא כתב:אגב, תמונתה של מרת שרה שנירר.
אין קשר בין הציור המפורסם לבין תמונתה המקורית. (יש ברשותי - אוכל לשלוח בפרטי למעוניין).
רק אצטט את דבריה מתוך ראיון עמה:

הצפירה 20-4-1931.gif

מתפעל כתב:הספר תורה של החזון איש זצ"ל

"סיפר רבינו הגרח"ק שהחזו"א כל ימיו השתוקק לכתוב ספר תורה, ומה שלא עשה כך בתחילה,
משום שאחז שספריו קודמים לזה, וכסף לשניהם לא היה לו.
ברם בסוף ימיו שכבר סידר ספריו, היה לו כסף לספר תורה, וכשגמר הכתיבה,
היה שרוי ממש בשמחה גדולה ועשה סעודה למקורבים ".
[מנחת תודה]

בפאר הדור מביא:
"וראה בסוף ספר אמרי יושר מאת הר"מ גריינימן כשהתחיל החזו"א לכתוב הס"ת אמר שתמיד היה מסתפק אם לוותר על הדפסת אחד מספריו ולכתוב ספר תורה כעת חושב שיכול לקיים שניהם כל זמן כתיבת הספר תורה ביקש להחזיק הדבר בסוד הלמ"ר האחרונה בספר התורה שלו כתב בעצמו והגביה מקודם את הס"ת כדי לקנותה ".

האם ידוע מי היה הסופר?
איפה הס"ת הזה כיום?

מתפעל כתב:איפה הס"ת הזה כיום?

יוצא פוניבז' כתב:

מתפעל כתב:איפה הס"ת הזה כיום?

ישיבת בית מאיר

מתפעל כתב:
בעצם לחזון איש היה רק אח אחד בחיים, אחיו הגדול ר' מאיר שנפטר מעט אחריו. האחים האחרים ר' משה ור' יצחק לא הגיעו ארצה ולא היו בחיים בזמן פטירת החזו"א. נדמה לי ששניהם נעקדו על קידוש ה' הי"ד. יתר הקרובים הן האחיות ואחות איננה יורשת במקום אח.

מתפעל כתב:יישר כח לכל העונים שיחי'

נניח שיהודי ירצה לעלות לתורה בספר של החזון איש זצ"ל,
תמורת תרומה לישיבה, האם יוכל?

מי יכול לברר?

היה נחמד לראות תצלום של הכתב

מה לגבי שמחת תורה, מסתמא רוקדים עם הספר

מאיר סובל כתב:ואדאתיתי להכי נזכרתי עוד: פעם חל ש"ת בשבת, ועל פי הוראת הגר"ש קרליץ לא רקדו סביב עם כל המרץ כי בשבת אסור אפילו בשמח"ת לפי החזון איש, רק עמדו כולם על מקומם במעגל וקפצו על עמדם. וכשכמה ניסו לרקוד גער בהם בקולו החזק "שבת!".

איש_ספר כתב:

מאיר סובל כתב:ואדאתיתי להכי נזכרתי עוד: פעם חל ש"ת בשבת, ועל פי הוראת הגר"ש קרליץ לא רקדו סביב עם כל המרץ כי בשבת אסור אפילו בשמח"ת לפי החזון איש, רק עמדו כולם על מקומם במעגל וקפצו על עמדם. וכשכמה ניסו לרקוד גער בהם בקולו החזק "שבת!".

אצל חזו"א רקדו כרגיל גם בשבת. (ואין שום טעם לחלק בין שבת ליו"ט כמפורש במשנה ביצה לענין ריקוד עצמו!).