פורום אוצר החכמה

נוטר הכרמים כתב:תמיהני על ירושלמי כמוך שלא הבין שהכל דרך צחות.
חרה לו על ה'שאלה' הנוראה שמצריכה לשכת הגזית, שאלה של לוח.
בפרט שמבחינת ההרגשה שלו לא התחבר לכך שיגידו תחנון, אצלו גם לא אמרו למנצח.
קשה להכיל סעודת פורים עם תחנון.

לשיטתיה אזדא שאין אומרים תחנון בבית מדרשו ביום העצמאות (בכל המניינים בשטיבלאך). אולי גם משום ההרגשה.
ולעצם העניין, "שאלה של לוח" זו נידונה בפוסקים כבר לפני שלוש מאות שנה. והכרעת הגרי"ש אלישיב שהפרזים אומרים בו תחנון.

מלכיאל גרינוולד כתב:

נוטר הכרמים כתב:תמיהני על ירושלמי כמוך שלא הבין שהכל דרך צחות.
חרה לו על ה'שאלה' הנוראה שמצריכה לשכת הגזית, שאלה של לוח.
בפרט שמבחינת ההרגשה שלו לא התחבר לכך שיגידו תחנון, אצלו גם לא אמרו למנצח.
קשה להכיל סעודת פורים עם תחנון.

לשיטתיה אזדא שאין אומרים תחנון בבית מדרשו ביום העצמאות (בכל המניינים בשטיבלאך). אולי גם משום ההרגשה.
ולעצם העניין, "שאלה של לוח" זו נידונה בפוסקים כבר לפני שלוש מאות שנה. והכרעת הגרי"ש אלישיב שהפרזים אומרים בו תחנון.

יש מקורות בני שלוש מאות שנה על אמירת תחנון ביום ט"ז בפורים המשולש לפרזים או לערי הספיקות? אנא ציין.

נוטר הכרמים כתב:תלמידים שלו, ברובם נמנים על הציבור הדתי-חרדי לאומי,
כמו הרב יהושע שלמה ואן-דייק, רב היישוב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר,
שנכח שם חלק מהזמן עם כל בני משפחתו המורחבת, ונוהג בו ממש כתלמיד לרב.

דוגמא מצויינת היא הרב שלמה אבינר [כמדומני שהתחבר אליו מתקופת קשת (או אולי לביא)] קיבל ממנו רבות ומביא ממנו הרבה הלכה למעשה.

שילה צבי כתב:

נוטר הכרמים כתב:תלמידים שלו, ברובם נמנים על הציבור הדתי-חרדי לאומי,
כמו הרב יהושע שלמה ואן-דייק, רב היישוב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר,
שנכח שם חלק מהזמן עם כל בני משפחתו המורחבת, ונוהג בו ממש כתלמיד לרב.

דוגמא מצויינת היא הרב שלמה אבינר [כמדומני שהתחבר אליו מתקופת קשת (או אולי לביא)] קיבל ממנו רבות ומביא ממנו הרבה הלכה למעשה.

יש באוצר שו"ת הגראד"א. עי"ש.

רבני ישובים רבים בצפון נוהגים לפרוט ספיקותיהם אצל הגרא"ד אוירבך, ולהבדיל בין חיים לחיים, בעבר גם אצל הגרי"נ רוזנטל

רא"ד שילוב של ירושלמי וטברייני אמיתי. הוא שנון וחד כתער, ולפעמים ציני כלפי שטויות ושוטים. מצד שני הוא נאמן מאד למסורת המקובלת בהרבה תום מבלי להתחכם.
פעמים אחדות הזדמן לי לשוחח איתו אך בשבת אחת של שבע ברכות לבתו הזדמנו להיות יחד זמן מרובה . ניצלתי זאת לדלות הרבה דברים על גדו"י על אנשי ירושלים של מעלה (חלק מזה העליתי בכתב בספר דרך אבות על ר' אריה לוין) ועל אחיו הגר"ש זצ"ל חבל שאינני חרוץ כמו הרב הנוטר שהביא לנו דברים נפלאים ולכן נשארו לי רק רסיסי זכרונות.
הגרא"ד דיבר כמה פעמים על הגר"ש דברים מופלגים גם בקנה מידה של גדולי הגדולים. אמר לי פעמיים שאביו הגרש"ז לא הכיר עד הסוף את גדלותו של ר' שמואל ורק הרב שך ירד להכיר את גדלותו בתורה והיה מקפיד לברר אצל נכדו הרב פאס שלמד ב"מעלות" מה ר' שמואל חידש בשיעור. (היו מבני המשפחה שהסתייגו מאמירה זו אך הוא עמד על כך). מאידך הוא קצת גיחך על איזה מנהג שהגר"ש נהג בתפילה(אינני זוכר מה ) ואמר שהגר"ש לא יודע מה המסורת. כשליוו את החתן במנגינה המקובלת ,הגא"ד תפס בזרועי ושאל : תגיד הבחורים שרים לכבוד החתן, או לכבוד הראש ישיבה?

הסעודה היתה מלווה בעקיצות של חיבה בין שני האחים גאוני עולם אלה. כשהגר"ש נעמד לדרוש שאלו אחיו הגרא"ד בקול רם: עוד פעם אתה תופס המיקרופון? הגר"ש השיב על אתר : לא, זה רק הליפתן שלפני הסעודה, עוד מעט נתבשם מהמנה העקרית של דרשת הרב מטבריה ...

כל המעיין בספרי "פתחי אברהם" רואה את גדלותו הענקית בתורה, ומקוריותו בחידושיו.

אכן, כן, היטבת הרב בן ירושלים להגדיר.
אני הק' גם שמתי לב למורת רוח שעל פניו כשהתעקשתי לברר את הנקודה של המנהגים.

שאלתי בסקרנות, האם אצל הגרש"ז היה מושג של 'מנהגי הגר"א', השיב בפסקנות, בכלל לא.
מהיכן לקח זאת ר' שמואל? תשובה: מרי"ש זילברמן שלמד עמו בחברותא.
ואז הבן הגרא"י שליט"א (גאון אדיר בזכות עצמו) משלים, כנראה מתוך ידיעת דעת האב: לר' שמואל לא היו ילדים, לא היה מחויב להעביר את המסורת.

מה שנכון זה החלק האחרון.
הענין עם הגרי"ש זילברמן לא משמעותי לענ"ד,
הסיפור האמיתי הוא לא הדביקות בתורת הגר"א, אלא שאצל רבינו השינוי במנהגים מפעם לפעם היה גוון עצום של התחדשות ושלילת מלומדה בעבודת ד',
כך ראינו שמזמן לזמן הוסיף חומרות ודקדוקים, גם כאלו שלא קשורים בהגר"א.
היתה לו ממש רתיעה לקבוע הנהגה מסודרת.
כשהביאו לפניו הגדה של פסח עם כמה מהנהגותיו, הגיב במורת רוח, ואמר, השנה עושים הכל הפוך.

כהמשך להתבסמות משולחנו של הגרא"ד שליט"א


מכתב שקבלתי מהרב יהושע ון דייק,
ובקשתי רשות לפרסם.


לכבוד הרב מנחם הי"ו

שימחת אותי מאד בכתביך.
כעת אני נזכר ששנה שעברה, מעט לפני פרוץ הקורונה, (י"ב שבט תש"פ), ביקרנו את הגרא"ד כל הרמי"ם בישיבת איתמר.
הרב בן ציון רימון רשם תוך כדי, והרב עמיחי כינרתי ואני קצת הוספנו.
זה לא ערוך וכתוב יפה, אך הדברים מובנים ויקרים.
להלן אני שולח לך.

תודה רבה.

===============

הרב למד בעץ חיים בירושלים (הת"ת) בזמו שהרב אריה לוין היה שם, אחר כך למד בסלבודקה בבני ברק, היה הולך מידי פעם לפוניביז לשמוע את הרב שמואל רוזובסקי, בשיעור הכללי הרב שמואל היה שמח ונהנה מהסברות שאמר (צוחק/ רוקד) היה אומר אתם רואים מה תוספות אומר כאן..
וכן שמע שיחות של הרב דסלר, זוכר פעמיים שהרב דסלר דפק על השולחן
פעם ראשונה על המדרש שבני קורח בגיהנום אומרים משה אמת ותורתו אמת ודפק על השולחן אם אמרו משה אמת ותורתו אמת אם כן הם היו בגן עדן? (גן עדן זה עצם ההכרה, זה לא האש והבשמים) והסביר שהם לא באמת ידעו לומר משה אמת ותורתו אמת אלא רק על דרך השלילה ידעו לומר שהם לא וממילא משה אמת וכו'. לראות אולי במכתב מאליהו ח"א עמ' 299 וח"ב עמ' 63
פעם שניה שדיבר על הפסוק בבראשית פרק ג " וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְקֹוָ֧ק אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם", מה זה לרוח היום, מה הפשט? אנחנו לא מבינים פשט, חייבים ללמוד פשט התורה. (הסביר שיש מקומות שהקב"ה מתגלה ברוח סערה משברת וכאן התגלה עם הטבע בשקט וזה נקרא לרוח היום)
בזמנם היה ספר יחיד על המסכתות, אמרי משה, לא היה חידושי ר' שמעון, רק שערי יושר.
ההגעה לטבריה: התחתן עם הבת של הרב אשר זאב ורנר שהיה רב של טבריה (מהמשפחה של הרב ורנר, שהיה חתנו של הרב חרל"פ) אחרי החתונה המשיך לגור בירושלים אולם אחרי כמה זמן חמיו הרב ורנר נפטר וחמותו נשארה אלמנה עם ילדים קטנים (זה היה זיווג שני שלו, מהאישה הראשונה לא היו לו ילדים) ואשתו היא הייתה הבכורה, ועברו לטבריה כדי לעזור לחמותו עם הילדים ומאז נשארו.
טבריה- טבור הארץ גם במובן שעתידה ארץ ישראל להתפשט וכמדומני גם במובן שהייתה מוקפת שדות ופרדסים, מקום יפה.
בכללית על שאלות שיספר סיפורים, אמר שאבא שלו לא היה מספר סיפורים, והיה נראה שלא מחשיב את זה ולא רוצה לספר סיפורים בפועל התגלגל ללא מעט סיפורים.

שאלה מה הסוד של אבא שהצליח שיהיו לו בנים תלמידי חכמים?
תשובה זה סוד...
לאבא היה לו רק תורה, ולא היה לו שום דבר אחר!
במשפחה שלו היו גם עסקני ציבור והיה מתאים שגם אבא ילך לזה ויעסוק אבל כשראה שבעסקנות יתכנו שקרים, אמר הגרש"ז "שקר שנאתי ואתעבה" (הרב אברהם דב דפק על השולחן שאמר את זה) ברח מזה (ק"ו לפוליטיקה)
והוסיף שהספיד את אבא שלו על העניין הזה שבמדרש אמת אמרה אל יברא שכולו מלא שקרים, שלום אמר אל יברא שכולו מלא קטטות, אבל שירדה הנשמה של אבא לעולם אמת אמרה יברא שכולו מלא אמת ושלום אמר יברא שכולו מלא שלום. היה לו שתי ידיים יד אחת של אמת ויד שניה של שלום (הדגים) וכל הזמן הלך עם השני הידים האלה האמת והשלום (איזון)
הגרש"ז היה מחובר לכולם: ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים, יקים ולא יקים, וכולם הכירו בגדלותו, היה רק אדם אחד שלא הכיר אותו – הוא בעצמו. היה אומר הרבה פעמים, ריבונו של עולם מה חטאתי שכולם באים אלי (היה מעדיף ללמוד בשקט)
פעם בא אחד לגאון מטשעבין זצ"ל, בעל הדובב מישרים לשאול אותו היות שהיה את הסכם השילומים ומי שהיה בשואה במקום מסוים קיבל סכום אחד ומי שהיה במקום אחר קיבל סכום גבוה יותר האם הוא יכול לשקר ולומר שהיה שם כדי לקבל את הסכום הגדול. הרב ענה לו אף אחד לא יכול לקחת לך פרוטה מהכסף שלך או להזיק לך פרוטה, כי מזונותיו של האדם קצובות לו מראש השנה לראש השנה אלא מה? יש חובת השתדלות. שקר זה לא השתדלות ראויה ונצרכת!

שאלות קצרות:
1. על כשרות- הכשרות שלנו היא מהודרת לגמרי (העדה החרדית סומכים על המשגיחים שלנו) יש רשימה של טרפות בודקים שני דברים את הריאות ואת צומת הגידין צריך שכל הגידין (18) יהיו שלמים עוברים עוף עוף (המומחים רואים מבחוץ אבל לא סומכים ע"ז אלא בודקים כ"א בעצמו)
2. לגבי מיץ ענבים- אי אפשר להוסיף מים זה לא מקבל את הטעם
לגבי יין- יש את השיעורים של כמה אפשר להוסיף, לא צריך להוסיף סוכר...
3. לגבי המעשרות- יש בגולן רשימה ארוכה של מקומות שהם כמו בית שאן להניחו אותם והם פטורים בעקרון ממעשר, בהתחלה היה אומר להפריש כל מקום מהפירות שלו עצמו כי יש בעיה של להפריש מהפטור על החייב, אבל זה לא כ"כ פשוט לבצע ועכשיו מביאים פירות מארץ שוודאי חייבים ומעשרים מהם.
4. פטור של בור בכלים (מח' רש"י ותוס מה כלול) מה הסברא
תשובה אין סברא זה גזירת הכתוב.
בור זה חידוש של התורה שחייבים והתורה לא חידשה את זה בכלים
5. איך מאהיבים את התורה על התלמידים? השאלה היא איך מאהיבים על עצמנו... (לאט לאט)
6. האם להתרכז במסכת הנלמדת או ללמוד עוד מסכתות?
ללמוד עוד
לגבי הרמים- להיות בקי בש"ס
לגבי קבלה- אני לא מקובל
(אמר גם על אבא שלו וגם על הרב אלישיב שלא למדו ואפילו על סבא שלו שהקים ישיבה למקובלים זה רק לזקנים שבאו מחו"ל לארץ למות כאן שלהם זה התאים אבל הוא עצמו לא היה מקובל
הרב חיים מבריסק היה מקובל, הרב זוסמן גם היה
7. האם הרב [אבא הגרש"ז] נהג תפילין של רבנו תם?
היה מניח בבית, התחיל בגיל ארבעים
האם הרב טבל כל ערב שבת? כן
8. על צניעות בתוך המשפחה, שבאים אורחים האם לשבת בנפרד
הרב סימן בביטול, וענה: לא (מעין מה פתאום)
הוא אמר שהכיר את הבנות דודות שלו
דוד שלו הרב שבדרון היה לו שבע בנות.
9. אמירת כתר
_____ היה הולך דרך בית כנסת שאומרים כתר
הכתר נמצא גם אם לא אומרים
10. חזן אשכנז לשנות את הסדר לומר עלינו אחר כך
תשובה: עלינו הוא פיוט מתפילת מוסף של ר"ה תוקן כחלק מסדר היציאה מבית הכנסת ולכן אומרים גם בקידוש לבנה ובברית מילה

הרב קוק
מה היה הקשר של אבא לרב קוק?
הרב קוק היה מסדר קידושין שלו
היה מתגנב אליו בסעודה שלישית,
היה שם דברים מתוקים מדבש
הכתבים בספרים קשים להבנה, אבל השיחות שם היו דברים מובנים ומתוקים חבל שלא מוציאים אותם (אמרו לו שהוציאו את הסיכומים של השיחות, שמועות הראיה)

הרב חרל"פ
הרב חרל"פ היה רב של השכונה שערי חסד והיה מתפלל בבית הכנסת הגר"א,
היה כמה פעמים בשירת הים אצל הרב חרל"פ, הרב היה אומר דברי תורה על השירה לפני חצות ואחר כך היו אומרים פסוק פסוק ואחרי כל פסוק היו שרים את הניגון (הרב שר את הניגון) בזמן השירה הרב חרל"פ היה קופץ (חצי מטר)
שמחת תורה- כל סוכות הרב חרל"פ לא יצא מהסוכה, היה לו ספר תורה שהיה בסוכה והיו עושים מנין ומתפללים בתוך הסוכה, בהושענא רבא אחה"צ היה יוצא לכיוון ישיבת מרכז הרב והיו מאות שמלווים אותו בשירה ושמחה עצומה. בשמחת תורה היה שר את הפיוט על ישראל אמונתו, על ישראל ברכתו, על ישראל גאוותו וכו' ומי כעמך ישראל גוי אחד (הרב הדגים איך היה אומר את המילה ישראל וכן שר חלק מהבתים בהתרגשות רבה)
היה החזן בבית הכנסת הגר"א בתפילת נעילה ותפילת גשם וטל (הרבנים רגילים להיות שליחי ציבור בזה וגם הוא עצמו היה עובר לפני התיבה בתפילות אלו) גשם וטל זה כמו יום כיפור הניגונים מאד קרובים, והסביר בגלל שטל רומז לתחיית המתים (הרב שר בע"פ את תחילת הפיוט של טל)


הרב מפוניבז'
ההצלה שלו מהשואה- הם היו בפולין בתחילת המלחמה וכיוון שלא היה להם את האזרחות המתאימה היו צריכים להגר ודובר שיסעו ל_______ __ הרב נסע לברלין לטפל ביציאה של כל הקבוצה ובנתיים נשתנה המצב וכבר לא יכלו לצאת מפולין ורק הרב הצליח לצאת מברלין
הסיפור על האדמות של פוריה (שכיום נבנה בהם השכונה החרדית החדשה בטבריה)- הרב כהנמן הגיע בפעם הראשונה לארץ יצא לעשות סיור בכל הארץ. כשהגיע לאזור של פוריה ראה חלוצניק מחזיק בידים שלו טלה. עצר ושאל אותו למה הוא מחזיק אותו בידים? החלוצניק הסביר לו שהטלה היה צמא ולא היה כ"כ מים אז הוא לוקח אותו על הידיים אולי ימצא באיזה מקום מים. הרב כהנמן כ"כ התרגש ואמר הגר שהבן שלה היה צמא השליכה אותו אצל אחד השיחים והחלוצניק הזה לוקח את הטלה איתו על הידים, רואים מה ההבדל בין יהודי לגוי, אפילו שרחוק מתו"מ. זו אדמה קדושה שמשפיעה על בניה ואז הוא קנה שם אדמות עוד לפני שקנה את האדמות בבני ברק. כיום לאחר עשרות שנים הפשירו את אותם אדמות חקלאיות, ושם נבנב ב"ה שכונה חרדית.
הסיפור על דרום אפריקה- שנסע לאסוף כסף שם אמרו לו שהוא לא יצליח לאסוף שם בכלל ואפילו את ההפלגה לא יצליח לממן, הקהילה שם היו ציונים והמנהיג של הקהילה אמר על הרב שהוא שחור משחור ולכן לא לתת לו לדבר בשום מקום, הרב אמר לו שהוא נוסע בחזרה אבל מבקש אם הוא יכול להיפרד מהקהילה ולדבר דברי פרידה רבע שעה לפני מנחה בשבת, לזה הוא כבר לא יכול לסרב אם הוא רק נפרד, ואז כשהרב דיבר הזכיר שיש שם חגיגות על 300 שנה להגעת האדם הלבן הראשון לדרום אפריקה ואמר להם היום הגיע האדם השחור הראשון לדרא"פ, בעקבות זה נתנו לו לדבר בעוד מקום ושם דיבר על האחווה _____ והדברים שדיבר היו כ"כ מתוקים עד שניגשו והביאו לו חבילה עם יהלומים (?)

הרב מטבריג, הגאון בעל הנר אהרן זצ"ל, ר"י מרכז הרב
למה לא הולכים אחרי הרוב בפיקוח נפש?
ללכת אחרי הרוב זה דין של התורה וכמו שפיקוח נפש דוחה שבת כך הוא דוחה את דין רוב
(הרב אמר זה וורט אמיתי)

הגמרא אומרת דוגמא להלכה פסוקה זה דברי ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמם שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים. הרבה מתפעלים איך זה הלכה פסוקה שכולם יודעים אותה צריך להבין שכיוון ששמרו דיני טהרה וטומאה זה היה 'אורח חיים' שלהם שכל הזמן שמו לב על כל הדברים האם טהור או טמא. ולכן בימי חזקיה שלא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בטומאה וטהרה, אין זה הפלגה, כי אצלם זה היה חלק מאו"ח!
ועוד צריך לדעת שיבנה בית המקדש כבר לא תהיה את חומרת רבי זירא כי כיוון שצריך להביא קורבן בזבה ואם אינה זבה אלא רק נידה הרי זה חולין בעזרה יצטרכו לחזור ולנהוג לפי דיני דאורייתא.

מעניין. הווארט בדבר רוב בפיקוח נפש לא מובן לכאורה.

סעיף 8 אופייני כ"כ...

לסעיף 9 יש לציין לרמ"א בסו"ס כה, וכמשנ"ת בארוכה בס' 'בלבת אש' ח"ב ע' קג־קה.

אודות סעיף 10 נכב"ב - 'עלינו' אחר ברי"מ באמצע התפילה. שגגת ה'עולם' ב'עלינו לשבח' (וראה עוד כאן וכאן וכן כאן).

נוטר הכרמים כתב:

ההצלה שלו מהשואה- הם היו בפולין בתחילת המלחמה וכיוון שלא הי' להם את האזרחות המתאימה היו צריכים להגר ודובר שיסעו ל_______ __ הרב נסע לברלין לטפל ביציאה של כל הקבוצה ובנתיים נשתנה המצב וכבר לא יכלו לצאת מפולין ורק הרב הצליח לצאת מברלין

לשון 'האנציקלופדיא היהודית' בערכו:

בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (1939) והשתלטות ברית המועצות ביוני 1940 על ליטא, הורע המצב במדינה כולה. וילנה הייתה למרכז הישיבות כולן וזרמו אלי' פליטים יהודים מפולין הכבושה. השלטונות הקומוניסטיים הגלו יהודים וליטאים רבים למחנות עבודה בתחומי ברית המועצות. כדי להפחית את בעיית הפליטים הציעה הממשלה הליטאית החדשה לאגודת הרבנים בליטא לשלוח שני רבנים שיקבלו דרכונים דיפלומטיים לארצות הברית כדי להשפיע על הממשל להעניק אשרת כניסה לכ-5,000 הפליטים. הרב כהנמן יצא לדרך עם הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה, אך כשהגיעו לטריאסטה שבאיטלי', נאלץ הרב שפירא שהי' חולה במחלה אנושה לשוב על עקבותיו. הרב כהנמן, שמתחילה פקפק באפשרות הצלחת המשלחת בשל דחיית בקשות דומות קודמות בידי הממשל האמריקאי, ודעתו כי פ' ד' רוזוולט אינו מעוניין לעזור ליהודים בצרתם, החליט שלא להמשיך במסע לבדו. הוא חשש לחזור לליטא כי הוזהר מפני כוונות הקומוניסטים לחסל את האליטה היהודית במדינה, ולכן הודיע טלפונית לאשתו שהייתה בפוניבז' כי החליט לעלות לארץ ישראל ולנסות משם להסדיר את עליית יתר המשפחה. הוא נסע בחסות דרכונו הדיפלומטי לברלין ומשם הגיע לארץ ישראל והתיישב בבית אחיו שמרי' ברחוב פרץ בתל אביב, שם שהה כבר בנו הבכור אברהם. הוא לא הצליח לארגן סרטיפיקטים לאשתו וילדיו (לבנו יעקב, הייתה כבר אשרה, אך הוא התעכב בפוניבז' ונספה עם שאר המשפחה), ואף הוא עצמו נרדף בידי שלטונות המנדט כי שהותו בארץ ישראל לא הוסדרה ונעשתה רק בחסות הדרכון הדיפלומטי.

על פורי' נמצא כאן בנוסח אחר קצת.

דרומי כתב:מעניין. הווארט בדבר רוב בפיקוח נפש לא מובן לכאורה.

לכאורה הכוונה לנפסק בשו"ע אדה"ז סי' תריח ס"ה (וש"נ).

אם הותרה הרצועה ומביאים גם על אנשים שב"ה חיים איתנו, שמעתי מדודי הרב חנוך סגל הי"ד שהיה תלמיד ישיבת סלבודקא שבזמנו בישיבה היו בחורים חשובים והוא מנה שמותם (אני זוכר מהשמות שמנה רק את הרב יצחק זילברשטיין והרב ברטלר ר"י איתרי), אבל ר' אברהם דב אויערבאך היה מעל כולם והיה במעמד תורני בפני עצמו

ובחזרה לגר"ש זצ"ל :
היום שמעתי מבעל דבר הנהגה מענינת. אותו אברך עמד לפני לידת בנו הבכור. היו קשיים בלידה והוא יצר קשר עם רבו הגר"ש להעתיר תפילה ותחנונים על היולדת. כמה וכמה פעמים הוא התקשר לאחד מידיו שיכנס לר"י לעדכן ולתפילה. בכל פעם ר' שמואל הרבה בשבחים עליו על כיברת הדרך הארוכה שעשה מבחינה תורנית, על כך שהוא בן תורה, וכן על זה הדרך. ומיד אחר כך החל להתפלל על המקשה ללדת. היה רושם לאברך שנכח שם שתחילה הוא מחזק עצמו בחשיבות הבעל והמשפחה וכך יחזק עצמו לתפילה יותר מעומק הלב עליה ועל תינוקה.

מאן דהוא יודע מה היה מנהג מרן הגר"ש בעניין מצות מצווה, בכל שנה ובשנה כדהשתא?
יישר כח

עצם הדבר שאפה מצות מצוה זה היה בהתחלה סוד, ואח"כ הפך לדבר גלוי.

ישנם תחת ידי תיעודים יפים מאוד מן השנים האחרונות מהאפיה, כאשר שטריימל לראשו, ונהרה מיוחדת שפוכה על פניו.

על כגון שנה זו אינני יודע.

נוטר הכרמים כתב:עצם הדבר שאפה מצות מצוה זה היה בהתחלה סוד, ואח"כ הפך לדבר גלוי.

ישנם תחת ידי תיעודים יפים מאוד מן השנים האחרונות מהאפיה, כאשר שטריימל לראשו, ונהרה מיוחדת שפוכה על פניו.

על כגון שנה זו אינני יודע.

ומרן זצ"ל ביאר מדוע שינה ממה שמקובל בשם הגר"א שחשש לאפות מצות מצוה בגלל שהחמץ לא בטל בזמן האיסור?

כמדומה שהיו עוד מגדולי ירשלים הקדמונים כהגרי"מ חרל"פ זצ"ל ועוד שהיו אופים מצות מצוה בערב פסח.

בעל התפארת כתב:כמדומה שהיו עוד מגדולי ירשלים הקדמונים כהגרי"מ חרל"פ זצ"ל ועוד שהיו אופים מצות מצוה בערב פסח.

ודאי שהיו, אבל הגר"ש קבע רוב ככל ארחותיו עפ"י הגר"א.

בן ירושלים כתב:

בעל התפארת כתב:כמדומה שהיו עוד מגדולי ירשלים הקדמונים כהגרי"מ חרל"פ זצ"ל ועוד שהיו אופים מצות מצוה בערב פסח.

ודאי שהיו, אבל הגר"ש קבע רוב ככל ארחותיו עפ"י הגר"א.

ספר תפארת שמואל (עמ' מא): בלילה ראשון נהג ליקח מצות מצוה.
ובהערה:

שו"ע סי' תנח שכן המנהג, וכן נהג הגר"ד בהר"ן אורח דוד אות ר"ב. ועי' הליכות שלמה פ"ז סי"א שכן נהג הגרש"ז. והגר"א לא הקפיד ע"ז (מע"ר אות קפ"ח).

ושמעתי מהגר"א איזנטל שליט"א שרבינו אמר לו שהטעם שלא נהגו הוא משום חשש למשהו חמץ שאין בו ביטול אחר שש שעות,
ועיקר הטעם מבואר במשנ"ב ר"ס תמ"ז או משום חומרא דחמץ שהוא בכרת ולא בדילי מיניה, או משום דבר שיש לו מתירין כהרמב"ם,
אבל בער"פ ליתא, חדא דאין בו כרת, ועוד שאחר הפסח מאבד רוב ערכם של המצות ונפסד, ובכה"ג לא אמרו דבשיל"מ.

שוב מצאתי גם לגבי ערב פסח שחל שהיות בשבת,
הנה הציטוט מספר מגילת ספר - דברות שמואל עמ' נב אות פה:

שיטת הגאונים (הובא בעיטור סי' תנח) שאין יוצאים ידי חובה אלא במצות מצוה הנאפות בער"פ אחר חצות, והראשונים הביאו ראיה כנגדם מער"פ שחל בשבת שא"א לאפות את המצות בשבת, וע"כ שאינו מעכב.
ויש שנקטו שצריך לאפות במוצ"ש, אמנם הר"ן בפ"ק דפסחים (ה, ב מדפי הרי"ף) הביא תוספתא שאופים את המצות בערב שבת. אכן בר"ן שם מבאר שגזרו שלא לאפות במוצ"ש שמא יקדים לאפות בשבת, וכעין הגזירה המבוארת בכתובות (ה, א) שמא ישחוט בן עוף. ואין מזה ראיה דלא צריך לקחת מצות מצוה דוקא. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר או"ח סי' תנט ס"ק יז) היה אופה במוצ"ש וכן החת"ס ור' נתן אדלר ועוד. (פסח תשל"ז).

לא תהא שמיעה גדולה כראיה

מותר הפסח.

מצורף בזה כמה מכתבים נפלאים מאת מו"ר זצוק"ל ליבלחט"א תלמידו אאמו"ר שליט"א.
המכתבים כתובים ממש ב'די לחכימא', ברמיזות ובחוסר הסבר.
לבקשת ת"ח, אבי שליט"א ניאות לערוך ולהבהיר.

המבקש פירסם את הדברים בצורה לקויה (אותיות זעירות וכו' ובמהדורה מצומצמת מאוד).
אי לכך אני מניח את הדברים כאן לתועלת הרבים.

אצל אבי שליט"א ישנם עוד כמה וכמה מכתבים מהסוג הזה,
אקוה שיתפרסמו בצורה ראויה ובמתכונת דומה בקרוב אי"ה.

לגבי התמונות הנ"ל מהמאפיה,
אני זוכר לפני כמה שנים שראיתי אותו אופה במאפיית דושינסקי בשמואל הנביא,
התמונות הנ"ל הם ממאפיה אחרת. לא היה לו מקום קבוע?

בס"ד נזדמנתי היום לעיר ביתר ת"ו.
במסגרת ביקורי זכיתי להיכרות ממושכת עם אחד מחשובי רבני העיר,
רב שכונת הדקל, הגאון רבי מאיר שמחה אוירבך שליט"א.
מח"ס אמרי שמחה על ביצה וסוכה.
שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
מתכנס לתוך עצמו, ועם זאת, רבים רבים דורשי תורתו ועצתו.
נסיתי כדרכי לחלוב סיפורים ועובדות על מרן הגרש"ז ועל מו"ר זצוק"ל.
והיו כמה סיפורים ידועים יותר וידועים פחות.

אדהכי והכי, נתגלגל לדבר על 'עץ חיים',
הוא גם למד שם אצל ר' ישראל יעקב פישר, ר' יצחק זלזניק ור' שמואל טרוביץ,
וסיפר סיפור מאוד יפה.
כשר' אפרים בורודיאנסקי הגיע ללמד שם, נערך לו כמין מבחן פתיחה, הוא אמר שיעור ור' מיכל טוקצינסקי נכח שם.
הוא לא היה כ"כ שבע רצון, והתבטא שהוא לא כמו ר' חיים מן.
ר' אפרים הגיב, מילדותי שמעתי שעלי לצאת כמו ר' חיים (בריסקער) או כמו ר' חיים עוזר,
כמו ר' חיים מן, נו נו.

בן ירושלים כתב:ובחזרה לגר"ש זצ"ל :
היום שמעתי מבעל דבר הנהגה מענינת. אותו אברך עמד לפני לידת בנו הבכור. היו קשיים בלידה והוא יצר קשר עם רבו הגר"ש להעתיר תפילה ותחנונים על היולדת. כמה וכמה פעמים הוא התקשר לאחד מידיו שיכנס לר"י לעדכן ולתפילה. בכל פעם ר' שמואל הרבה בשבחים עליו על כיברת הדרך הארוכה שעשה מבחינה תורנית, על כך שהוא בן תורה, וכן על זה הדרך. ומיד אחר כך החל להתפלל על המקשה ללדת. היה רושם לאברך שנכח שם שתחילה הוא מחזק עצמו בחשיבות הבעל והמשפחה וכך יחזק עצמו לתפילה יותר מעומק הלב עליה ועל תינוקה.

לדעתי הפשט בסיפור הוא אחר,
שמעתי מהגאון הגדול ר' מרדכי מן זצ"ל ששמע מהמשגיח ר' ירוחם ממיר שהקשה על דברי חז"ל שמברכותיו של בלעם נראה מה היה רוצה לקללם, והקשה המשגיח שאין שם ברכות אלא שבחים, ואמר המשגיח שברכה זה לא שק שמחלקים ממנו, אלא שכשמזכירים שבח של אדם זה מושך עליו ברכה מלמעלה, והוסיף הגר"מ לבאר ע"פ זה דברי חז"ל זכר צדיק לברכה, שתיכף לצדיק ברכה.
ולדעתי זה הפשט בסיפור הנ"ל

עם מי הגר"ש כאן?

הגאון רבי דוד הקשר זצ"ל, ר"מ בישיבת קול תורה.
התמונה כנראה מתחילת הנוני"ם.

מתחילת הנוני"ם זה לא, הוא נפטר בשנת תשנ"ז עם זקן לבן

וראה עוד
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33675

יעויין היטב בתמונות שם,
לא הרבה קודם.
ניכר גם ממראה פני הגר"ש.

את שניהם כבר הכרתי היטב באותם שנים.

את שיעוריו הנפלאים של הגרד"ה שמעתי בבין הזמנים.
היתה לו קביעות ב'כולל' ע"ש הרב בר שאול ברחובות - בשעות הערב. בסמיכות לבית סבי ז"ל.
הוא היה מאריך, והיינו נאלצים לצאת באמצע לנסוע לב"ב.

שיף כתב:עם מי הגר"ש כאן?

עם הרב במברג

נוטר הכרמים כתב:יעויין היטב בתמונות שם,
לא הרבה קודם.
ניכר גם ממראה פני הגר"ש.

את שניהם כבר הכרתי היטב באותם שנים.

את שיעוריו הנפלאים של הגרד"ה שמעתי בבין הזמנים.
היתה לו קביעות ב'כולל' ע"ש הרב בר שאול ברחובות - בשעות הערב. בסמיכות לבית סבי ז"ל.
הוא היה מאריך, והיינו נאלצים לצאת באמצע לנסוע לב"ב.

לזכרו של הגרד"ה זצ"ל שתי עובדות קטנות .
בילדותי למדנו בשעות הערב (מעין 'מתמידים' של היום) עם ר' מאיר ויסברגר ז"ל. ר' מאיר היה אברך נמרץ בפ"ת, 'קנאי' במושגים שלנו, והקים את החדר ברכת יעקב יחד עם ר' יצחק דבורץ ז"ל עפ"י הכוונת ה'סטייפלער'. לימים נודע לי מר' מאיר עצמו שעיקר הלימוד בכיתה ח' עמנו היה כדי להכניס בנו רוח ישיבתית ולמנוע את ההליכה שלנו ל"תיכונית" כלשונו. הוא הרבה לדבר על עניני השקפה. חלק ניכר מהדברים היו אודות ידיד נעוריו ר' דוד הקשר שהיה מושא להערצה אצלו בהתמדתו כבר בגיל צעיר וגדלותו בתורה. בין היתר סיפר שהוריו שהיו יוצאי גרמניה ו אמונים על "תורה ודרך ארץ" לחצו שילמד לימודי חול ויוציא תעודת בגרות. הגרד"ה התחייב שתהיה לו בגרות ובימי בין הזמנים הוא הוציא , די כלאחר יד, את התעודה כדי להרגיע את הוריו. (אני מסופק אם סיפר זאת גם על תואר אוניברסיטאי).
לאחר שנים, בשנות מחלתו ראיתי אותו בקופ"ח מאוחדת ברחוב הטורים. היה זה ממש בבוקר. הוא עשה הבדיקות ומיד מיהר לישיבה לומר שיעורו. סיפרו אז שגם במצבים קשים הוא השתדל לשמור על סדרי הלימוד ואמירת השיעורים כבשנים כתיקנם.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

שיף כתב:עם מי הגר"ש כאן?

עם הרב במברג

נכון, הדרנא בי, זה הגרח"ש ברומברג מרמות.

נוטר הכרמים כתב:נכון, הדרנא בי, זה הגרח"ש ברומברג מרמות.

הוא ראש כולל חשוב שכחתי שמו.

'בית שרגא', כמדומני.

נוטר הכרמים כתב:כהמשך להתבסמות משולחנו של הגרא"ד שליט"א


מכתב שקבלתי מהרב יהושע ון דייק,
ובקשתי רשות לפרסם.

שאלות קצרות:
1. על כשרות- הכשרות שלנו היא מהודרת לגמרי (העדה החרדית סומכים על המשגיחים שלנו) יש רשימה של טרפות בודקים שני דברים את הריאות ואת צומת הגידין צריך שכל הגידין (18) יהיו שלמים עוברים עוף עוף (המומחים רואים מבחוץ אבל לא סומכים ע"ז אלא בודקים כ"א בעצמו)

חידוש עצום!
ואולי מישהו יסביר א"כ מדוע המחיר הוא חצי מהבדצי"ם?

מצאתי כעת באוצר,
לצד אביו הגדול, בחיבה אחוה ואהבה

לרגל ער"ח אלול (מוקדם) הבעל"ט
מצו"ב שיחות מרן הגרש"א זצ"ל על חודש אלול,
ככתבם וכלשונם,
מהדורה פנימית - ביקורת

מצו"ב מכתב מיוחד שנחשף בשבוע שעבר.

המשך

נוטר הכרמים כתב:מצו"ב מכתב מיוחד שנחשף בשבוע שעבר.

יישר כוח גדול מאד.
אכן מכתב מיוחד ונדיר בתוכנו בכל המובנים.

מי זה אחינו הי"ד?