הודעהעל ידי גביר » ה' יוני 13, 2024 11:26 pm
מצינו בתשובות הרב ובפסקיו כמה אזכורים של ספרים על אודות תולדותיהם של גדולי ישראל, כמו שרי המאה, אישים ושיטות וכדו', וכבר ראינו באשכול אחר שהשתמש גם באבן ספיר.
ספר נוסף מסוג זה שהרב עובדיה משתמש בו בפסקיו הוא ספרו של דוד מתתיהו ליפמאן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קידאן תרצ"א, את הספר הוא מביא בתשובה ובפסקים הקובעים שאין לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות, אלא שכנראה ציטט מהזיכרון ואין הוא קורא לו בשמו אלא בשם 'ספר תולדות עיר קובנא' –
וכן ראיתי הלום בספר תולדות עיר קובנא [עמ' רכט] שכתב שהגאון רבי ליבלי שפירא זצ"ל, אב"ד קובנא, ביטל המנהג שנהגו במקומו לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות , כדי שלא יהיה נראה שרק הן עיקר ושאר התורה טפילה ח"ו, וכמו שאמרו בברכות [יב.] הנ"ל, עיי"ש
[יחוה דעת ו, ח, ירושלים תש"פ עמ' כח ; התשובה אינה מתוארכת]
וכן הגאון רבי לייבלי שפירא זצ"ל גאב"ד קובנא עשה מעשה וביטל מנהגם שנהגו לעמוד בקריאת עשרת הדברות [עיין בספר תולדות עיר קובנא עמ' רכט]
[חזון עובדיה יו"ט, הלכות שבועות י, ס"ק כז, ירושלים תשס"ג עמ' שטז]
וכן מצאתי בספר תולדות עיר קובנא [עמ' רכט] שכתב שהגאון ר' ליבלי שפירא אב"ד קובנא ביטל המנהג שנהגו שם לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות כדי שלא יהיה נראה שרק הם עיקר ושאר התורה טפל ח"ו וכמו שאמרו בברכות [יב.] מפני תרעומת המינים, ע"ש.
[חזון עובדיה, שבת ב, ירושלים תשס"ח עמ' רסו]
[הפנייתו זו של הרב עובדיה מצוטטת במקומות הרבה, יעוין למשל עין יצחק, חלק ג עמ' קסט, ילקוט יוסף, ספירת העומר שבועות עמ' תשיא, ובעוד מקומות רבים]
ככל שחיפשתי, לא מצאתי ספר בשם 'תולדות עיר קובנא', אמנם הדברים מופיעים בספרו הנ"ל של ליפמאן, בעמ' שאותו מציין הרב עובדיה.
ליפמאן מציין שרבי אריה לייב שפירא לא הותיר אחריו חידושי תורה כתובים ומעיר -
אמנם במשנה ברורה הלכות ס"ת מובא אודותיו כי הוא בטל את המנהג לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות בפרשת בשלח ובפרשת ואתחנן, והטעם כי אז נראה כאילו זהו העיקר והשאר טפל. ומצא סמך לזה בברכות יב ע"א 'א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, כלומר בקשו לקבוע עשרת הדברות בקריאת שמע אלא בטלו רצונם מפני שלא יאמרו המינין לעם הארץ: אין שאר התורה אמת והראיה שאין קורין אלא מה שיצא מפי הגבורה ושמעוהו בסיני.
[דוד מתתיהו ליפמאן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קידאן תרצ"א, עמ' 229, הערה 1]
הרב חיים קרלינסקי, במאמר על אודות רא"ל שפירא, מביא את דבריו של ליפמאן ומעיר עליהם –
וב'תולדות היהודים בקובנה וסלבודקה' (עמ' 229 הערה 1) כתב 'במשנה ברורה הלכות ס"ת מובא אודותיו כי הוא בטל את המנהג לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות בביהכ"נ בפרשת בשלח (צ"ל יתרו) ובפרשת ואתחנן, והטעם כי אז נראה כאילו זהו העיקר והשאר טפל, ומצא לזה סמך בברכות יא ע"א'... אבל אודה ולא אבוש כי לא ידוע לי המקום ב'משנה ברורה' ואכיר תודה למי שיעמידני על כך.
[הרב חיים קרלינסקי, הגאון רבי אריה ליב שפירא זצ"ל, האב"ד הראשון של קובנה, מוריה שנה שלוש עשרה, גליון ה-ו, (קמט-קנ), סיוון תשד"ם עמ' ק ; אפשר, ואולי אף מסתבר, שהרב עובדיה הכיר את הדברים ממאמר זה].
אף אני חיפשתי את הדברים במשנה ברורה ולא מצאתי אותם שם, אולם דומים להם נמצאים בזכר יהוסף לרבי יוסף זכריה שטרן -
וכמו ששמעתי בשם הגר"א לייב שפירא אבד"ק קאלוואריא ווקאוונא שהיה דרכו לישב אז במכוון כדי שיעשו אחרים כמוהו שלא לקום שהוא נגד דינא דגמרא כנ"ל
[רבי זכריה יוסף שטרן, זכר יהוסף, או"ח א יט, ירושלים תשע"ד עמ' קיד, ככל שראיתי, מהדיר הספר אינו מפנה לספרו של ליפמאן ; לעת עתה לא מצאתי שהרב עובדיה מביא תשובה זו בתשובותיו ובפסקיו על אודות העמידה בעשרת הדברות אף שמחזקת את דעתו ; ויעוין גם: הרב יוסף יקותיאל אפרתי, ישא יוסף, או"ח ב, סימן עד, ירושלים תשע"בחלק ב עמ' ק.]