פורום אוצר החכמה

אבןטובה כתב:היינו הך כמנחות סד: גגות צריפין או צריפין גגות עין סוכר או סוכר עין

איש_ספר כתב:

בבית הנשיא.jpeg

בן ירושלים כתב:

איש_ספר כתב:

בבית הנשיא.jpeg

כשזבולון המר היה שר הדתות הוא רצה לחזק את בתי הדין והביא שני דיינים חדשים גדולי תורה שנבחרו ללא מבחנים אלא בגלל גדלותם: הגר"ש פישר והגרז"נ גולדברג. בתחילה דובר שייכנסו מיד לביה"ד הגדול , אך היו מניעות חוקיות דומני והם נבחרו לבית הדין בירושלים. יחד עם הרב עזרא בצרי זה היה הרכב שלפתחו גלגלו את הבעיות הגדולות של ממזרות, עגינות וכו'. בהמשך הגרז"נ אכן עבר לביה"ד הגדול בעוד הגר"ש נשאר כדיין הגיטין בביה"ד בירושלים

תניא ליקוטי אמרים פרק לג

משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע שגם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו וביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל: וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו

(7) ספר תורת העולה לרמ"א ז"ל - חלק ג - פרק ד
ומצאתי מאמר למקובל אחד אחרון בפירש מערכת סיוע לזה ואעתיק לשונו, הנה כתב שם בפרק תשיעי וזה לשונו, דע כי התוארים הם נשואים בעצם, וכל מקרה אינו קיים בלתי נושא, ואינו מתקיים בו העצם אבל הוא מתקיים מכח העצם, ולכן חכמי המחקר הרחיקו התארים מן השם יתעלה בתכלית הרחוק, אמנם המקובלים יחסו לשם יתעלה תוארים בלתי נוספים כמו השמש ונצוצו, כי השמש שנקרא כדור חמה או מאור גדול ונצוצו נקרא שמש, וידוע כי הנצוץ בלתי דבר נוסף אל הכדור, ויש להם שני שמות והם התוארים בלתי נוספים, כן המקובלים יחסו אלו התוארים בלתי נוספים, ואלו התוארים קראום המקובלים בשם אחד כללי והוא לשון ספירות, ורוצה לומר שהשכל האנושי יספר שבחי השם יתעלה באמצעות הספירות שהם התוארים בלתי נוספים עכ"ל. הרי לך מבואר נגלה בדברי חכם זה כי עניני הספירות הם התוארים בלתי נוספים והם תוארי הפעולות כמו הנצוץ בשמש, והנה ראה שדבריהם מכוונים, שהרי משל זה מניצוץ השמש הביאו גם כן בעלי המחקר בענין התארים וכמו שכתב הרב המורה ח"א פ' נ"ג כמבואר שם בדבריו, וכן יסד רבי שמעון הגדול בתפלתו הדרת קדש, אחר שסדר ענין הספירות אמר ברוך הוא יתעלה אשר פועל דבר והפוכו כאחד, ומצדינו נקרא מדות, אם רוגז עלינו או נחת, וכל מדה לשבר האזן נשמעה ברמז די למשכילי דעת, ועיין שם בפרוש מאמר זה ותבין מה שכתבנו, ושזהו דעת המקובלים האמתיים:
גם בעל מנחת יהודא כתב שם פ"א וז"ל, אנחנו מאמיני הדת יחסנו אליו יתעלה תוארים בלתי נוספים בו, והם הספירות הכלולות מדבר והפכו, כי אין בכל אחד מהם תואר ידוע, כלומר זו לדין וזו לרחמים, אלא כדמות אנדרוגינוס מה שיש בזו יש בזו, ומתוכם נדעהו ונוכל לספר גדולתו ורוממותו עכ"ל. הרי לך הענין מבואר מדברי המקובלים האחרונים ומתוכן אנו עומדין על כוונת הראשונים:

ספר מורה הנבוכים חלק א פרק נג

ואני אמשל לך משל בזה מן הענינים הנמצאים אתנו, ר"ל שיהיה הפועל אחד ויתחייבו ממנו פעולות מתחלפות, ואף על פי שלא יהיה בעל רצון, כ"ש אם היה פועל ברצון, והמשל בו האש תתיך קצת הדברים ותקפיא קצתם, תבשל ותשרוף ותלבין ותשחיר, ואלו יתאר האדם האש בשהיא המלבנת והמשחרת והשורפת והמבשלת והמקפיאה והמתיכה, היה אומר אמת, ויהיה מי שלא ידע טבע האש חושב שיש בה ששה ענינים מתחלפים, ענין בו ישחיר, וענין אחר בו ילבין, וענין שלישי בו יבשל, וענין רביעי בו ישרף, וענין חמישי בו יתיך, וענין ששי בו יקפיא, ואלו כלם פעולות זו הפך זו אין ענין פעולה מהם ענין האחרת, אמנם אשר ידע טבע האש, ידע שבאיכות אחת פועלת תפעל כל אלו הפעולות, והוא החום, ואם הוא זה נמצא במה שיעשה בטבע, כל שכן בחק הפועל ברצון, וכל שכן בחקו יתברך אשר התעלה על כל ספור, כאשר השגנו ממנו יחסים מתחלפים הענינים, כי ענין החכמה בלתי ענין היכולת בנו, וענין היכולת בלתי ענין הרצון, איך נחייב מזה שיהיו בו ענינים מתחלפים עצמיים לו, עד שיהיה בו ענין בו ידע, וענין בו ירצה, וענין בו יוכל, כי זה הוא ענין התארים אשר יאמרו אותם.

בתבונה כתב:מעבר לדמיון שטחי שבשניהם המשל על השמש אין כל קשר בין דברי הרמ"א בתורת העולה, לדברי הרב זלמן מלאדי בספרו ליקוטי אמרים

אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם גוף השמש ... מדותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחכמתו בעולם האצילות עם מהותו ועצמותו... ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו

ומה שמוסיף הרמ"א שהספירות הן רק פעולות - כן כותב להדיא גם בתניא (הגהה לפרק ב),

תניא ליקוטי אמרים - הגהות פרק ב
הגהה והודו לו חכמי הקבלה כמ"ש בפרדס מהרמ"ק וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילו' אך לא למעלה מהאצילו' וכמ"ש במ"א שא"ס ב"ה מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד עד שמהות ובחי' חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו ית' כמ"ש כולם בחכמה עשית:

סגי נהור כתב:אכן בפ"ב הוא מדבר על למעלה מאצילות, ואילו בשער היחוד והאמונה מדובר על דרגת עולם האצילות. כאן כתבת דבר נכון. אגב, מעולם לא כתבתי אחרת כמובן.

אילולא היית קופץ בראש להעיר בנושאים שאינך מבין בהם בתחילת הדיון, לא היית נזקק בסיומו לדיבורים של ילד בגן חובה...

בתבונה כתב:הרמ"א מביא משל מאור השמש להסביר שהספירות הם תואר פעולה,

בתבונה כתב:משל דומה בספר שער הייחוד והאמונה, מביא משל על אור השמש בתוך השמש שבטל לגבי מקורו , הסברתי שאין כוונתו כדברי הרמ"א שהספירות הם תואר הפעולה

בתבונה כתב:אתה ציטטת את הגהה בפ"ב כמקור לכך שהרב זלמן מלאדי אומר כדברי הרמ"א שסבר שהספירות הם תואר הפעולה,

בתבונה כתב:אמנם טעית היות ובשער הייחוד והאמונה הוא מדבר על הספירות בעולם האצילות ובהגהה בפ"ב שציטטת הוא מדגיש שדבריו הם רק לגבי מעל עולם האצילות, ואלו בעולם האצילות הספירות אינם תואר הפעולה.
מסקנא מדובר בפרשנות אחרת מהרמ"א

סגי נהור כתב:אין קשר בין המבואר בתורת העולה על כך שהספירות הן פעולותיו למבואר בשער היחוד והאמונה. בזה אינני חולק עליך כלל.
מאידך יש קשר מובהק בין הפרט המפורש במשל המצוטט, שהספירות אינן דבר נוסף על מציאות הבורא כשם שהאור אינו דבר נוסף על מציאות המאור, לבין אותם הדברים המפורשים בשער היחוד והאמונה.
אתה רוצה להתעקש אחרת? בהצלחה.

בברכה המשולשת כתב:

יבנה כתב:

השואל מרבו כתב:
חשוב להבחין בין עיקרי אמונה לעיניני אמונה, שעיקרי אמונה וודאי נוגעים למעשה - מי נחשב לאפיקורס, מה שאין כן עיניני אמונה כמו האם הגיהנם הוא גשמי או רוחני, שמה שלא תסבור אתה וודאי לא אפיקורס. אבל עדיין יל"ע האם כל הענין של הנבואה ברמב"ם הוא נפק"מ (חלק ודאי שכן, איך יודעים מי הוא נביא אמת/שקר.) אבל גם אם כן, אני לא יודע מי אומר שכל המשנה תורה חייב להיות "הלכתי".

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פ"י [חלק] מ"ג
"כבר הזכרנו לך כמה פעמים שכל מחלוקת שתהיה בין החכמים ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם."
והשוה לשו"ת חת"ס יו"ד סי' שנ"ו.

יעויין במש"כ בזה (בירור דעת אדוננו הרמב"ם בפסיקה בענייני אמונה) הרב פרופ' דוד הכהן הנשקה בהרחבה במאמרו לפני כמה שנים בכת העת דעת

נופל וקם כתב:יש לו דעות מחודשות בכמה נושאים הלכתיים ומחשבתיים ואין לי הכח להתחיל לפורטם אך החבר חדר שלי כתב ארבעים ומשהו עמודים של שאלות ששאל אותו ותשובות שהשיב לו ר' שליימ'ה בנושאים בהלכה ובמחשבה ועוד, ור' שליימה עצמו עבר על רוב הדברים.

קומי רוני כתב:האם הדברים הנ"ל הם בהישג יד להעלותם לנו ליהנות מאור תורת הגאון זצ"ל

מגדל כתב:

קומי רוני כתב:האם הדברים הנ"ל הם בהישג יד להעלותם לנו ליהנות מאור תורת הגאון זצ"ל

הוא ביקש בצוואתו שלא לפרסם דבר משמו שלא באישור בניו.

(אף אני הקטן זכיתי לראות את הקובץ הנ"ל, ולעניות דעתי הגניזה יפה לו).