פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:י"ל שהלכו לפי השיטה שצירוף שני שמות הוא שם נפרד לחלוטין משני השמות שמהם צורף, ופנים חדשות באו לכאן.

וכמדומני ברור שכבר דנו בכ"ז בעבר כאן בפורום באשכול על 'למך'. עוד זכור לי שקראוס כתב בזה פלפול שלם בב"מ או בהעו"ב

לקראת יומא דהילולא ה-75 (כ"ף מנחם אב) - כמה דברים מתורתו הנפלאה

ראוי לציין במיוחד את ה'רשימה' שרשם על התלאות בחייו ומבאר את הפרטים והפרטי פרטים על פי קבלה באופן מדהים. מעניין אם יש מקבילה לדבר כזה אצל אחד מגדולי ישראל - שיסביר את המאורעות בחייו שלו לפי הקבלה

לכבוד יומא דהילולא - עשרים באב - שני אפיזודות קטנות ששמעתי ואני מקווה שאני מדייק בפרטים.

1) היה בירושלים יהודי יקר - מעולי רוסיא בשנות הלמ"ד - בשם ר' ברוך קופרמן ע"ה (לפני כשבוע נלב"ע אשתו מ' פערל ע"ה). ובילדותו התגלה אצלו איזה מום ל"ע, ואביו ר' שמעון ז"ל בא לרב רבי לוי יצחק וביקש את ברכתו. אמר לו הרב: אל דאגה, עם כזה מום אפשר לחיות 71 שנה... ואכן, הוא נלב"ע בגיל זה בדיוק.

2) סיפר המשפיע ר' מענדל פוטרפס ז"ל, שפעם היה אצל רבי לוי יצחק, וסיפר לו שנוסע לרוסטוב שם מנוחתו כבוד של רבו הרש"ב מליובאוויטש. כתב הרב 'פדיון נפש' ('קוויטל') ונתן לר' מענדל וביקש ממנו לקרוא בציונו של הרבי הרש"ב. ר' מענדל קרא את ה'פדיון' וכנהוג לאחר מכן קרע אותו. לאחר שיצא מה'אוהל' של הרש"ב ניסה ר' מענדל לשחזר לעצמו את תוכנו של ה'פדיון' שקרא לפני דקות ספורות, והנה הפלא ופלא - הוא לא הצליח להיזכר בכלום, פשוט הכל נשכח מזכרונו כלא היה כלל. הוא הרגיש שזה ענין שמימי ומופלא, שכפי הנראה רבי לוי יצחק לא רצה שיזכור את התוכן האישי שכתב שם.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=242

מאמר שנד' אודותיו לפני 45 שנה

בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

ר' שלום שלמה בן?

46; ואת גילו בא לציין.
כיון שהמסמך נכתב (ככה"נ) בסביבות שנת תרפ"ד, הרי שלמדנו מכאן כי (ע"פ המסמכים הרשמיים) הרש"ש נולד בסביבות שנת תרל"ח.
[שוב הבנתי, שכוונת הרב 'מיללער' היתה לענין אחר; ועמו הס"ר].

מיללער כתב:

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

ר' שלום שלמה בן?

ב"ר ברוך שניאור.
ר' שלום שלמה הוא אחיו של רבי לוי יצחק.
בתו שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי - מוכרת כ'המשוררת זלדה' - viewtopic.php?p=496886#p496886

דרומי כתב:לקראת יומא דהילולא ה-75 (כ"ף מנחם אב) - כמה דברים מתורתו הנפלאה

ראוי לציין במיוחד את ה'רשימה' שרשם על התלאות בחייו ומבאר את הפרטים והפרטי פרטים על פי קבלה באופן מדהים. מעניין אם יש מקבילה לדבר כזה אצל אחד מגדולי ישראל - שיסביר את המאורעות בחייו שלו לפי הקבלה

כפי שמבאר האדמו"ר רמ"מ זצ"ל דבר זה שייך לכל אחד מישראל ולא רק לגדולי ישראל

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

מעניין.
(עה"ח בא ד"ר א. הילמן – כנראה ד"ר אשר הילמן אבי רד"צ!).

רבי שלום שלמה מילא את מקומו של הרד"צ חן, חם חמיו של ד"ר הילמן, ברבנות צ'רניגוב; יתכן והיה קשר ביניהם.

לאחר שהובאו לעיל בעיקר עניני קבלה וסוד, מעניין להעלות את החוברת המצורפת, שבה ויכוח תורני מרתק בינו ובין בנו הרבי זי"ע, ויכוח למדני טהור ללא שום רמז קבלי [ונפלא עד מאוד סיכומו של הנושא כולו ע"י הרבי (במכתב ג), שממנו גם ברור שנשאר בשלו ולא קיבל את דעת אביו הגאון זצ"ל].

א איד כתב:

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

מעניין.
(עה"ח בא ד"ר א. הילמן – כנראה ד"ר אשר הילמן אבי רד"צ!).

ר' שלום שלמה היה חתנו של רד"צ חן. כלומר, דודו של ד"ר הילמן.

לייטנר כתב:

א איד כתב:

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

מעניין.
(עה"ח בא ד"ר א. הילמן – כנראה ד"ר אשר הילמן אבי רד"צ!).

ר' שלום שלמה היה חתנו של רד"צ חן. כלומר, דודו של ד"ר הילמן.

בעצם, ר' שלום שלמה מילא מקום חמיו.

א איד כתב:רבי שלום שלמה מילא את מקומו של הרד"צ חן, חם חמיו של ד"ר הילמן, ברבנות צ'רניגוב; יתכן והיה קשר ביניהם.

מה איתכם..?! רש"ש היה חתן רד"צ חן! חו"ז של ר"א הילמן. לאמור המשוררת זלדה היתה שלישי בשלישי של ר"א הילמן. ולפיכך במותה התחלקו בירושתה בנו הרד"צ ו... הרבי מחב"ד.

אכן צדקתם.
(נשמט ממני פרט זה שרש"ש היה חתן הרד"צ חן).

א איד כתב:בעצם, ר' שלום שלמה מילא מקום חמיו.

מר בטוח כי אכן הספיק "למלא" מקום חמיו?!
הלא עלו לאה"ק יחדיו (ונפטרו בהפרש של מעט יותר מחודש זמ"ז).

עזריאל ברגר כתב:

מיללער כתב:

כלבאשבוע כתב:בקשה לאישור עליה לר' שלום שלמה שניאורסון ואשתו ובתו זלדה בת ה10 [מארכיון המדינה]

ר' שלום שלמה בן?

ב"ר ברוך שניאור.
ר' שלום שלמה הוא אחיו של רבי לוי יצחק.
בתו שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי - מוכרת כ'המשוררת זלדה' - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=496886#p496886

תודה

מלבד הבת זלדה לא היו לרש"ש וזו' צאצאים?

אכן.
ולכן אמרה אחרי אבי' וסבה קדיש, בהעדר צאצא אחר.

לבי במערב כתב:

א איד כתב:בעצם, ר' שלום שלמה מילא מקום חמיו.

מר בטוח כי אכן הספיק "למלא" מקום חמיו?!
הלא עלו לאה"ק יחדיו (ונפטרו בהפרש של מעט יותר מחודש זמ"ז).

הנכון הוא כמ"ש לעיל הרב 'הרב בן הרב':

הרב בן הרב כתב: . . אחיו ר' שלום שלמה (חתן של הרד"צ חן הידוע) שימש כרב במושבה שירקא במשך כמה שנים, ואח"כ שימש על יד חותנו ברבנות צ'רניגוב . .

דהיינו, שסייע ברבנות לחותנו לכשהזדקן (לפ"ע).

דרומי כתב:לכבוד יומא דהילולא - עשרים באב - שני אפיזודות קטנות ששמעתי ואני מקווה שאני מדייק בפרטים.

1) היה בירושלים יהודי יקר - מעולי רוסיא בשנות הלמ"ד - בשם ר' ברוך קופרמן ע"ה (לפני כשבוע נלב"ע אשתו מ' פערל ע"ה). ובילדותו התגלה אצלו איזה מום ל"ע, ואביו ר' שמעון ז"ל בא לרב רבי לוי יצחק וביקש את ברכתו. אמר לו הרב: אל דאגה, עם כזה מום אפשר לחיות 71 שנה... ואכן, הוא נלב"ע בגיל זה בדיוק.

מתוך 'קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק' (קה"ת, כפר חב"ד תשע"ט), ס"ע 15:

איש_ספר כתב:

א איד כתב:רבי שלום שלמה מילא את מקומו של הרד"צ חן, חם חמיו של ד"ר הילמן, ברבנות צ'רניגוב; יתכן והיה קשר ביניהם.

מה איתכם..?! רש"ש היה חתן רד"צ חן! חו"ז של ר"א הילמן. לאמור המשוררת זלדה היתה שלישי בשלישי של ר"א הילמן. ולפיכך במותה התחלקו בירושתה בנו הרד"צ ו... הרבי מחב"ד.

צ"ל שני בשני (וחד בעל כאשתו).

מכיון שנכנסו כאן לכל עניני המשפחה, אזכיר דבר פלא שהיה בהנהגת הרבי מליובאוויטש - שאמר 'קדיש' ביום היארצייט של סביו וסבתו מצד אמו, הרב מאיר שלמה ע"ה ינובסקי ורעייתו הרבנית רחל, אך לא אמר 'קדיש' ביום היארצייט של סביו וסבתו מצד אביו, הרב ברוך שניאור ע"ה שניאורסאהן ורעייתו מ' זעלדא.

[וגם בין הדודים (אחי אביו ר' לוי יצחק) הבדיל, שהיה אומר 'קדיש' ביום היארצייט של דודו ר' שמואל ורעייתו גיטל, ולא אמר 'קדיש' ביום היארצייט של הדוד הצעיר - ר' שלום שלמה הנ"ל. ובזה יתכן שהוא משום שהדוד ר' שמואל ורעייתו היו דודים כפולים - שכן שני האחים התחתנו עם שתי אחיות, כפי שנזכר לעיל, ואם כן היו לו דוד ודודה הן מצד האב והן מצד האם].

דרומי כתב:מכיון שנכנסו כאן לכל עניני המשפחה, אזכיר דבר פלא שהיה בהנהגת הרבי מליובאוויטש - שאמר 'קדיש' ביום היארצייט של סביו וסבתו מצד אמו, הרב מאיר שלמה ע"ה ינובסקי ורעייתו הרבנית רחל, אך לא אמר 'קדיש' ביום היארצייט של סביו וסבתו מצד אביו, הרב ברוך שניאור ע"ה שניאורסאהן ורעייתו מ' זעלדא.

[וגם בין הדודים (אחי אביו ר' לוי יצחק) הבדיל, שהיה אומר 'קדיש' ביום היארצייט של דודו ר' שמואל ורעייתו גיטל, ולא אמר 'קדיש' ביום היארצייט של הדוד הצעיר - ר' שלום שלמה הנ"ל. ובזה יתכן שהוא משום שהדוד ר' שמואל ורעייתו היו דודים כפולים - שכן שני האחים התחתנו עם שתי אחיות, כפי שנזכר לעיל, ואם כן היו לו דוד ודודה הן מצד האב והן מצד האם].

אצל הורי אמו גדל במידת מה (משא"כ אצל הורי אביו).

אצל דוד ר"ש למד לכאורה וכמדומה שגם נסמך להוראה.

הדעת נותנת שאלו הסיבות לאמירת הקדיש.

אלטנוישול כתב:
אצל דוד ר"ש למד לכאורה וכמדומה שגם נסמך להוראה.

חדש לי. באיזו הזדמנות? ומדוע בעצם, הלא אביו קיים?

דרומי כתב:וגם בין הדודים (אחי אביו ר' לוי יצחק) הבדיל, שהיה אומר 'קדיש' ביום היארצייט של דודו ר' שמואל ורעייתו גיטל

זאת מנין לך?
כמה מהימים בהם הרבי זי"ע הי' אומר קדיש, לא ידעו בשעתו את הסיבה להם: בזכרוני כעת - י' כסלו, יט כסלו וכה אלול.
גם הסיבה לאמירת הקדיש באסרו חג דסוכות נודעה רק בתש"נ - מהערה לשיחה אודות המשנה במקואות.

על י ויט כסלו נתברר ללא ספק שמכוון על דודו ר' שמואל ודודתו גיטל. היה על כך מאמר ארוך ברשת באיזה מקום (כמדומני מאת ר' יוסף יצחק קמינצקי שי').

על כה אלול לא נתברר עדיין בוודאות על מה ולמה, אבל בוודאי אינו על דודו רש"ש.

חרסון כתב:

אלטנוישול כתב:
אצל דוד ר"ש למד לכאורה וכמדומה שגם נסמך להוראה.

חדש לי. באיזו הזדמנות? ומדוע בעצם, הלא אביו קיים?

ראה ב'כפר חב"ד' גל' 1820 עמ' 40 (מהספר 'שנים ראשונות' (עמ' 219)), כולל צילום כתב הסמיכה.

וז"ל:

ב"ה

להיות לראי' ביד האברך המופלג החריף ובקי וי"א וכו' הר"ר מנחם מענדל בהרה"ג הר"ר לוי יצחק נ"י שניאורסאהן אשר הוא מלא וגדוש בגמ' ופוסקים ראשונים ואחרונים כאחד הגדולים, יודע לכוון להלכה של תורה וגם מיראי הוראה הוא ע"כ כל מן דין סמכנא לנא יורה יורה ידין ידין ויסדר גיטין וחליצה ויכולים לסמוך על הוראותיו בלי שום חשש ופקפוק וע"ז באתי עה"ח י"ט ימים לחדש מנ"א שנת התרפ"ד פה ניקוליוב.
שמואל שניאורסאהן, רב בניקוליוב

לא הבנתי מה רואים מתעודה זו שנתן דוד לאחיינו. כפי הנראה היה צורך באיזה אישור של רב רשמי ולכן ביקש מדודו

(תאריך התעודה גם מלמד שהיה זה בעונת הקיץ, ומסתבר שנסעו אז לניקולייב לבקר את בני המשפחה ולנפוש וכדומה)

אולי תאירו עיננו מי זאת הרבצי'ן המשוררת זעלדא המדוברת כאן כ"כ

כלתו של הרב מישקובסקי. כתבה שירים שהתפרסמו בחוצות הארץ

דרומי כתב:לא הבנתי מה רואים מתעודה זו שנתן דוד לאחיינו. כפי הנראה היה צורך באיזה אישור של רב רשמי ולכן ביקש מדודו

(תאריך התעודה גם מלמד שהיה זה בעונת הקיץ, ומסתבר שנסעו אז לניקולייב לבקר את בני המשפחה ולנפוש וכדומה)

לא נראה שברוסיה הבולשביקית היתה תועלת כלשהי בתעודת סמיכה. אבל מסתבר בהחלט שהתעודה נכתבה בהזדמנות של ביקור בניקולייב, ולא שלמד אצלו וכיו"ב.

עד כמה שידיעתי מגעת, החסיד היחידי מן הדורות הסמוכים, שהרבי הי' נוהג להזכירו מפעם לפעם ולדבר על מעלתו, הי' הרד"צ ע"ה. בשנים הראשונות הוזכרו עוד, אפילו הצעירים כמו חאטשע ואחרים (אמנם לא בדרך המפליאה את מעלתם). אבל בשנים מאוחרות יותר, כנראה שכבר לא נהג להזכיר חסידים מהדורות הקרובים. מלבד 'הירשל טשערניגאווער' - עליו הרבי 'לא ויתר'.
ב'דעת תחתון', ועל משקל דברי ב.ש.ט. שהרבי גידל את הרבנים בהשפעת היות אביו - רב. אני תמיד הבנתי, שהרד"צ היתה רוחו נוכחת בביתו של ר' לויק, והרבי גדל על הסיפורים עליו, אולי גם בהשפעת היותו מחותן של הסבא.
ואם כבר מדברים - מר' חיים טאשקענטער שמעתי פעמים רבות שהוא ראה את הרב"ש ע"ה אביו של ר' לויק נ"ע.
___
בקשר ל'סמיכה' המדוברת - הנוסח נראה כמיועד עבור קבלת משרה. יתכן שהיה מדובר אז על הגירה לחו"ל, וחשבו על סדור משרה רבנית קודם למעשה מה שהי' נצרך בשביל קבלת ויזה למגורים בחו"ל. יש לקחת בחשבון, שויזה למגורים היתה נצרכת גם במזרח אירופה, כמו בלטבי' ופולין, ולאו דוקא שדובר כבר אז על הגירה למערב אירופה או לארה"ב. והרי לבסוף הרבי 'גורש' מפולין בתר"צ עקב המחסור בויזה.
לדעתי מופרך שהרבי 'קיבל תורה' מהדוד ר' שמואל, ולו מפני שמעולם לא רמז על כך, ולא התייחס אליו כמורו.

אמת שהרבי הזכיר את הרד"צ כמה פעמים (וכינה את יוצאי חלציו בתואר 'מחותנים') אבל לא נראה לי נכון להפוך את זה ל'מנהג קבוע' שלו, כאילו היה לו איזה 'ענין' להזכיר את הרד"צ במיוחד.

חרסון כתב:חדש לי. באיזו הזדמנות? ומדוע בעצם, הלא אביו קיים?

מובן שאין הכוונה שהיה רבו המובהק... אלא שבפועל קיבל ממנו משהו לכאורה (וע"ד הכבוד שרחש למלמדו רז"ו ובמכ"ש).

בחקירתו של הגר"ש שניאורסאהן (נדפסה ז"ע ב'קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק' (קה"ת, כפר חב"ד תשע"ט), ריש ע' 68):

ההשערה היא, כי לימד אז את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (כמ"ש ב'כפר חב"ד' גל' 1820 ע' 39):

תצלום כתב ה'סמיכה' (שם, ריש ע' 41 (ודלא כמ"ש לעיל בטעות) - מתוך הספר 'שנים ראשונות', בהוצאת jem):

פענוח 'כתב הסמיכה' (שם):

רבנים נתנו סמיכה לסדר גיטין וחליצה לבן שתים ועשרים?

כשמדובר ב'עילוי' גאון עצום, עד שבכל ממשלת רוסיא נפוץ שמעו (על-אף אופיו המתבודד) - כן, ובפרט בשנים הטרופות ההן.

מישהו יכול לעלות כאן מאמרים או כל משהו אחר עליו יעזור לי מאד תודה

נא למקד את הבקשה.