פורום אוצר החכמה

גלאגוזים כתב:

עובדיה חן כתב:משפחת ראם

אם כבר הזכרת את משפחת ראם, הרי שנגעת בענף אחד מתוך עץ רב פארות של משפחת שולזינגר המפוארת, ששרשיה נטועים בפתח תקוה ורבים מבניה היו מהדמויות המשפיעות בעיר. אבי המשפחה רבי אליהו דוד שולזינגר היה מראשוני 'כפר גנים', ובנו הג"ר יצחק אביהם של הגאונים המופלאים ר' שמואל ור' משה מרדכי כיהן שם כשו"ב טרם עבר לעיר חיפה.

חתנו של רא"ד היה ר' חיים יהודה ראם זצ"ל אביו של הג"ר שלמה מנחם זצ"ל, ממיסדי החינוך התורני בעיר, ואביו של רבי שמחה יבלח"א, מדמויות המופת בפ"ת.

חתן נוסף של רא"ד היה הר' פסטרנק. חתניו אף הם מהדמויות המשפיעות בעיר. הר"ר אברהם ריין ז"ל מעסקניה הדגולים של העיר, וממקימי הישיבה בכפר סבא, ואיש החינוך הידוע הר"ר אלחנן סמט ז"ל, הר' פרידלנד ז"ל ויבלח"א הרב ראובן רביץ שיחי'.

משפחת שולזינגר, המחצית השנייה של שנות התר"ע
מימין לשמאל, שורה עליונה: הבת שיינה (אשת ר' אריה בויארסקי, שו"ב בבנימינה, ממייסדי מרכז הרב), הבת הניה (הנצ'ה) פרידא (אשת ר' יצחק פסטרנק, פתח תקווה), הבן משה שמחה ואשתו דבורה, הבת טויבא רבקה ובעלה ר' חיים יהודה ראם. נמוך קמעא: הבן אלחנן יעקב (חונה).
שורה שניה: הבת מרים רחל מירקה (אשת ר' יעקב מרדכי קריגר, רעננה), ההורים ר' אליהו דוד וחוה שולזינגר [תמונתם], הנכד הרב שלמה מנחם ראם, והבן ר' יצחק שולזינגר.
שורה שלישית: הבת קיילא (אשת ר' זאב יודלוב), שלושת הילדים במרכז למשפחת קריגר, ונחמה אומיאל (לבית ראם).

גלאגוזים כתב:אעיר רק כי הר"ר אריה בויארסקי היה שו"ב בפרדס חנה. ציינת כי הוא היה גם ממייסדי ישיבת 'מרכז הרב', דבר שלא ידעתי.

הרב שלמה כ"ץ (כצס) ז"ל: שלושים לפטירתו
הרב המנוח, ר' שלמה כץ ז"ל, היה מצניע לכת כל ימיו והתרחק מגינוני הכבוד והפרסום, אולם במקום ענוותנותו שם אתה מוצא גדולתו. מילדותו גדל באווירה של תורה ומוסר, בהיותו בנו של הגה"צ רבי יעקב כץ ז"ל, רבה של זאגר ישן, שכיהן בצעירותו כר"מ ראשי בישיבת "אור החיים" בסלובודקה שע"ש ר' הירשל לויתן, וכמשגיח מוסרי בישיבת טלז.

בנערותו למד הרב המנוח בישיבת "אור החיים", ומשם עבר לבית התלמוד הידוע בקלם, שהתנהל אז על ידי אישי המוסר, ר' צבי ברוידא ור' נחום זאב זיו זצ"ל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, למד בעיר שדובה בישיבת ר' אהרן באקשט זצ"ל, בישיבה בהומל ובטולא שהתנהלה בראשות אביו זצ"ל, ובישיבת מיר שגלתה אז לפולטובה. כתום המלחמה חזר להמשיך לימודיו בבית התלמוד בקלם ובישיבת סלובודקה ונמנה על בחיריהם וגדוליהם.

שימש זמן מסויים כר"מ בישיבת "אור החיים" שנתחדשה לאחר המלחמה, ולאחר מכן - בישיבת מונטרה שבווייצריה ובישיבת הוידה שבבלגיה.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, ברח מבלגיה לצרפת, ולאחר שגם שם השיגו כיבוש הגרמנים, עבר את גבול שווייצריה ונכלא במחנות הפליטים. לאחר השחרור חזר לבגליה ושימש במשרת רבנות. וכך ניצל בנס בע"ה משואת המלחמה.

בשנת תש"י עלה עם משפחתו לישראל וכיהן בבית הדין בפתח-תקווה עד שיצא לפני כשלוש שנים לקצבה.

למרות נדודיו הרבים והרפתאותיו השונות, החזיק כל ימיו בקרנות בית המדרש ושקד על התורה. התורה היתה שעשועי חייו ואהב להתפלפל בהלכה, בפירכות ובפירוקים, ולהרצות חידושיו בכל הזדמנות כשבאה לידו, כאחד הצורבים הצעירים.

הולך תמים ודובר אמת. אוהב לעשות חסד. מתענין בבעיות הציבור ועורך תכניות לתיקון המצב הרוחני והחינוכי. אינו חוסך כל עמל לחיזוק בניו לתורה וליראה והקים דור למופת.

בשנותיו האחרונות לקה בעיניו. אין לתאר מאמציו למצוא חברותות למוד בצוותא. מספר שעות עם אחד ומספר שעות עם אחר. לא התחשב עם כבודו, ויש אשר השפיל עצמו לבקש מלפוני ומאלמוני שיקראו לפניו בספר, שירשמו חידושיו וכדו'. עם זאת, לא בא בטרוניא והפליא בשלוות נפשו וברוחות האיתנה עד יומו האחרון.

ביום כ"ז בניסן קיבל התקפת לב ונקפד לפתע פתיל חייו. בן ע"ד היה במותו. ערכו לו מספד רב על יד ישיבת לומז'ה בפתח-תקווה, מקום תפילתו ולימודיו, ובירשלים על יד ביה"ח "שערי צדק", והביאוהו לקבורה בהר הזיתים.

הניח אחריו אשה, שני בנים, שאחד נשוי ולומד בכולל אברכים, והשני תלמיד בישיבת פונוביז'; שתי בנות נשואות לתלמידיו חכמים מובהקים: הרב שמואל אריה לוין והרב משה חיים קרלנשטיין, ושתי בנות לא נשואות.

נמצאו באמתחתו כתבי יד בחידושי תורה וברעיונות מוסר. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

קרוב וידיד (הצופה, כ"ז אייר תשכ"ט, עמ' 4; כתבה עם פטירתו)

חלמישצור כתב:

הרב שלמה כ"ץ (כצס) ז"ל: שלושים לפטירתו
הרב המנוח, ר' שלמה כץ ז"ל, היה מצניע לכת כל ימיו והתרחק מגינוני הכבוד והפרסום, אולם במקום ענוותנותו שם אתה מוצא גדולתו. מילדותו גדל באווירה של תורה ומוסר, בהיותו בנו של הגה"צ רבי יעקב כץ ז"ל, רבה של זאגר ישן, שכיהן בצעירותו כר"מ ראשי בישיבת "אור החיים" בסלובודקה שע"ש ר' הירשל לויתן, וכמשגיח מוסרי בישיבת טלז.

בנערותו למד הרב המנוח בישיבת "אור החיים", ומשם עבר לבית התלמוד הידוע בקלם, שהתנהל אז על ידי אישי המוסר, ר' צבי ברוידא ור' נחום זאב זיו זצ"ל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, למד בעיר שדובה בישיבת ר' אהרן באקשט זצ"ל, בישיבה בהומל ובטולא שהתנהלה בראשות אביו זצ"ל, ובישיבת מיר שגלתה אז לפולטובה. כתום המלחמה חזר להמשיך לימודיו בבית התלמוד בקלם ובישיבת סלובודקה ונמנה על בחיריהם וגדוליהם.

שימש זמן מסויים כר"מ בישיבת "אור החיים" שנתחדשה לאחר המלחמה, ולאחר מכן - בישיבת מונטרה שבווייצריה ובישיבת הוידה שבבלגיה.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, ברח מבלגיה לצרפת, ולאחר שגם שם השיגו כיבוש הגרמנים, עבר את גבול שווייצריה ונכלא במחנות הפליטים. לאחר השחרור חזר לבגליה ושימש במשרת רבנות. וכך ניצל בנס בע"ה משואת המלחמה.

בשנת תש"י עלה עם משפחתו לישראל וכיהן בבית הדין בפתח-תקווה עד שיצא לפני כשלוש שנים לקצבה.

למרות נדודיו הרבים והרפתאותיו השונות, החזיק כל ימיו בקרנות בית המדרש ושקד על התורה. התורה היתה שעשועי חייו ואהב להתפלפל בהלכה, בפירכות ובפירוקים, ולהרצות חידושיו בכל הזדמנות כשבאה לידו, כאחד הצורבים הצעירים.

הולך תמים ודובר אמת. אוהב לעשות חסד. מתענין בבעיות הציבור ועורך תכניות לתיקון המצב הרוחני והחינוכי. אינו חוסך כל עמל לחיזוק בניו לתורה וליראה והקים דור למופת.

בשנותיו האחרונות לקה בעיניו. אין לתאר מאמציו למצוא חברותות למוד בצוותא. מספר שעות עם אחד ומספר שעות עם אחר. לא התחשב עם כבודו, ויש אשר השפיל עצמו לבקש מלפוני ומאלמוני שיקראו לפניו בספר, שירשמו חידושיו וכדו'. עם זאת, לא בא בטרוניא והפליא בשלוות נפשו וברוחות האיתנה עד יומו האחרון.

ביום כ"ז בניסן קיבל התקפת לב ונקפד לפתע פתיל חייו. בן ע"ד היה במותו. ערכו לו מספד רב על יד ישיבת לומז'ה בפתח-תקווה, מקום תפילתו ולימודיו, ובירשלים על יד ביה"ח "שערי צדק", והביאוהו לקבורה בהר הזיתים.

הניח אחריו אשה, שני בנים, שאחד נשוי ולומד בכולל אברכים, והשני תלמיד בישיבת פונוביז'; שתי בנות נשואות לתלמידיו חכמים מובהקים: הרב שמואל אריה לוין והרב משה חיים קרלנשטיין, ושתי בנות לא נשואות.

נמצאו באמתחתו כתבי יד בחידושי תורה וברעיונות מוסר. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

קרוב וידיד (הצופה, כ"ז אייר תשכ"ט, עמ' 4; כתבה עם פטירתו)

גביר כתב:ספר זה הגיע אלי היום.

מהי 'ישיבת פתח תקוה' שהחותמת של אוצה"ס שלה ישנו בשער זה, האם זו ישיבת לומז'ה?

חלמישצור כתב:

גלאגוזים כתב:

עובדיה חן כתב:משפחת ראם

אם כבר הזכרת את משפחת ראם, הרי שנגעת בענף אחד מתוך עץ רב פארות של משפחת שולזינגר המפוארת, ששרשיה נטועים בפתח תקוה ורבים מבניה היו מהדמויות המשפיעות בעיר. אבי המשפחה רבי אליהו דוד שולזינגר היה מראשוני 'כפר גנים', ובנו הג"ר יצחק אביהם של הגאונים המופלאים ר' שמואל ור' משה מרדכי כיהן שם כשו"ב טרם עבר לעיר חיפה.

חתנו של רא"ד היה ר' חיים יהודה ראם זצ"ל אביו של הג"ר שלמה מנחם זצ"ל, ממיסדי החינוך התורני בעיר, ואביו של רבי שמחה יבלח"א, מדמויות המופת בפ"ת.

חתן נוסף של רא"ד היה הר' פסטרנק. חתניו אף הם מהדמויות המשפיעות בעיר. הר"ר אברהם ריין ז"ל מעסקניה הדגולים של העיר, וממקימי הישיבה בכפר סבא, ואיש החינוך הידוע הר"ר אלחנן סמט ז"ל, הר' פרידלנד ז"ל ויבלח"א הרב ראובן רביץ שיחי'.

1.jpg

משפחת שולזינגר, המחצית השנייה של שנות התר"ע
מימין לשמאל, שורה עליונה: הבת שיינה (אשת ר' אריה בויארסקי, שו"ב בבנימינה, ממייסדי מרכז הרב), הבת הניה (הנצ'ה) פרידא (אשת ר' יצחק פסטרנק, פתח תקווה), הבן משה שמחה ואשתו דבורה, הבת טויבא רבקה ובעלה ר' חיים יהודה ראם. נמוך קמעא: הבן אלחנן יעקב (חונה).
שורה שניה: הבת מרים רחל מירקה (אשת ר' יעקב מרדכי קריגר, רעננה), ההורים ר' אליהו דוד וחוה שולזינגר [תמונתם], הנכד הרב שלמה מנחם ראם, והבן ר' יצחק שולזינגר.
שורה שלישית: הבת קיילא (אשת ר' זאב יודלוב), שלושת הילדים במרכז למשפחת קריגר, ונחמה אומיאל (לבית ראם).

פרטים על רובם בין בתרי "רבי משה מרדכי" (כרך א וכרך ב).

חיימקה כתב:

פרנקל תאומים כתב:

גביר כתב:ספר זה הגיע אלי היום.
מהי 'ישיבת פתח תקוה' שהחותמת של אוצה"ס שלה ישנו בשער זה, האם זו ישיבת לומז'ה?

כן.

לא!
נ.ב. הע/א/ירוני באישי שייתכן בהחלט שגם הרב פ"ת צודק!
וד"ל!

יונת אלם כתב:לאחר בדיקה באוצה"ס של ישיבת לומז'ה בפ"ת הקיים כיום, יש שם עוד עשרות ספרים עם חותמת כזו...

עתניאל בן קנז כתב:

יונת אלם כתב:לאחר בדיקה באוצה"ס של ישיבת לומז'ה בפ"ת הקיים כיום, יש שם עוד עשרות ספרים עם חותמת כזו...

כמובן שיתכן, שלאחר סגירת ישיבת פתח תקוה, הועברו הספרים לישיבת לומז'ה.