פורום אוצר החכמה

רבי זאב הלוי פרלמן הי"ד רבה האחרון של איווייה שבליטא.

רב ששרשו מפולין ונופו בליטא. עליו ביזכור בוך של הקהילה ורצ"ב

עולם שנחרב!
מה היה מיוחד בעיר ולוצלוואק שכ"כ הרבה רבנים רצו לכהן בה?
והעיקר, מי בסוף זכה? (או שהגבאים וראשי הקהל נהנו לקבל מכתבים ותחנונים מרבנים חשובים... כמו אותו אחד משועמם, שבכל בין הזמנים היה מפרסם מודעה "התפנו שני מקומות בכולל חשוב" וכו', כדי לקבל טלפונים ולהרגיש חשוב במשך שבוע-שבועיים...)

הסוף, לפחות לפי גירסה אחת, עגום. חכה קצת.
היותר עגום אלה אנשים, שיתכן שהיו חכמים ומוצלחים, אך לא החזיקו בשום משרה רבנית, שגם הם שיגרו פניה לועד הקהילה. הם כמובם לא נענו ולא קיבלו כל הזמנה ושום הזדמנות. איזה עלבון, איזה צער...!

באמת מעורר מחשבה מה גרם לכ"כ הרבה רבנים לבקש לעבור לשם. אולי היה משהו דחוק יותר בחיים בליטא או בגליצייה. לא יודע. לא מדובר בקהילה כ"כ מפורסמת. הרב המפורסם שבה היה מח"ס קול אומר קרא שהיה חביב מאד על הדרשנים בעבר.

עוד רב פולני (אגב גם מקום רבנותו של ר' אורי קלוגהויפט - לוברניץ - גם הוא בפולין).

רבי יקותיאל נתן נטע הכהן רבינוביץ אבד"ק בריסקא דקויא הי"ד (נכד התפא"ש)

רבי יצחק הלוי שטיינברג זצ"ל (רבה האחרון של ירוסלב, נכד המחזה אברהם. עליו וונדר ח"ה עמ' 174)

רבי דוד יהושע סנדר הרב האחרון של פוזנא הי"ד

גיסו של הרב י"מ אהרונסון (בזו"ר, שניהם חתני ר' חנוך העניך מקונין) והוא כותב עליו באהבה והערצה ביומנו 'עלי מרורות' ושם גם על סופו המר הי"ד
מעניין שגיסו מספר על תנאי חייו בפוזנא, שלא היה חסר בהם כלום מבחינה גשמית. התגורר בדירה מפוארת של רבני העיר (מכללם רעק"א) הכוללת ספריה אדירה וכו'. כנראה שלא מצא שם מקום בשל מצבה הרוחני של הקהילה. לבסוף נשאר שם משם גורש לווארשא עד לרציחתו.

חלון הצצה מרתק לעולם שחרב.
יישר כח גדול לרב איש ספר.
מצפים בקוצר רוח להמשך.

ר' מוטל זילבער העילוי מקראקא הי"ד
(כך מכנהו וונדר ח"ב עמ' 513).
חתנו של ר' מ"מ הלברשטאם הי"ד, רבה האחרון של קשאנוב ונכד הדב"ח.

אביו מציג אותו כשהוא מספר נפלאות על מכלול אישיותו וגם מעתיק מכתבי סמיכה שלו. בין היתר מרי"ל פיין מסלונים הי"ד, ר' יוסף נחמיה קורניצר מקראקא, ור"מ שפירא מלובלין אז בפיעטרקוב.

מופיע הרבה בכתבי עת של התקופה (שמו המלא שמואל מרדכי (צבי) זילבער).

מכתבו של האב (מוזרה קצת חתימתו, האם חותם זילבער?)



העתק מכתבי הסמיכה

הרב איש ספר,
יישר כח גדול על המסמכים המרתקים!!
שמא תכתוב מהיכן הם לקוחים - אולי נמצאים שם חומרים נוספים.

ר' חיים כהנא שפירא מבוטשאטש (נכד ר' ישעיהו כהנא שפירא מצ'ורטקוב בעל חקירת ראשית)
יש בזה מעט עניין כי למיטב ידיעתי לא ידועים על צאצאים תורניים לחכם זה.

פנייתו של מועמד זה באה רק בלועזית, מלבד מכתבי הסמיכה שצירף

כמדומה שזקנו בטשארטקוב לא הגיע לעמק השווה עם קהל החסידים דשם.

רבי מרדכי דוב איידלברג הי"ד אב"ד פלאצק
מח"ס חזון למועד ושא"ס

גם פנייתו באה בלועזית בלבד



=======
תאריך הריגתו

קרית מלך כתב:כמדומה שזקנו בטשארטקוב לא הגיע לעמק השווה עם קהל החסידים דשם.

היו 'קצת' חילוקי דעות...

ר' יעקב סנדר גרינברג?

לא בטוח בקריאת שם המשפחה. לא יודע אם היה רב. בילובקה שבליטא לא היה רב בשם כזה. ראיתי שהיתה עיירה בשם כזה גם באוקראיינא.

אם זה ר' יעקב סנדר גרינברג צ"ע אם הוא בעל כוכב מיעקב, אחי ר' חיים חייקל ה

אגב, במכתב האחרון, של ר' יעקב סנדר, יש תיאור מלא של העיתון בו התפרסמה הצעת הקהילה למינוי רב.
באתר של עיתונות היסטורית יש סריקה של היינט מאותו תאריך אבל הוא B וכנראה כאן רשום A ואינו שם.

עוד מסכן אלמוני שניסה את מזלו

ר' משה שמחה פריימאן

איש_ספר כתב:ר' יעקב סנדר גרינברג

אכן זה שם המשפחה הכתוב בלועזית [פעמיים].

צופה_ומביט כתב:

איש_ספר כתב:ר' יעקב סנדר גרינברג

אכן זה שם המשפחה הכתוב בלועזית [פעמיים].

יישר!

ר' בנימין וואלאוויץ הי"ד אבד"ק סקאלאט שבפולין

('נספה עוד בפוגרום הראשון של האוקראיינים', ספר סקאלאט עמ' 107)

מכתב ארוך ומלא פרטים כולל העתקי סמיכות. (א' מהם מתארו כתלמיד ר' חיים מבריסק!)
את העמוד הרביעי השמטתי כי שם מחוו"ד על רב אחר מאלה המופיעים כאן.

רבי מנוס איסר פולונסקי אב"ד ליבוי שבלטביה הי"ד


והנה עליו מתוך הספר המצוין לטביה ורבניה מאת ר"מ גלזמן


בספר שווינציאן עמ' 294 נכתב עליו שחיבור ספר 'פומא דנהורא', ומשם כנראה נעתק למקומות אחרים, אבל ל"מ רישומו וזכרו של ספר זה בשום מקום.

ובכן הוא הרב הנבחר!

אלא שבחירתו לא התממשה.

על המאורעות סביב הכרעת שאלת הרבנות מספר בן העיר רכ"פ טכורש. מרבני המזרחי. ומתוך דבריו מתבאר שהיה צד באותה מחלוקת ובאור זה יש לקבל את תיאורו. (יש כאן כמה אי דיוקים בולטים לעין, בשנה ההיא לא היה ר' מ"א פולונסקי רב בשוונציאן, בתרפ"ב כבר היה בלטביה (ראו בספר שוונציאן שבאוצר עמ' 208, שנית כאן נראה שהוא הציע עצמו אמנם יתכן שהיה צורך בפניה כזו לפי החוק והיא נעשתה לבקשת ועד הקהילה).

יש"כ!
האם זה היה מקום יחיד שבו היו חילוקי דעות כאלו חריפים בענין מינוי ובחירה?

רבני וולאצלאוועק

רבי יוסף חיים קרא ראה 'חכמי פולין' עמ' שיח-שכג
רבי ישראל חיים דייכעס
נתמנה לרב בתרנ"ו "אך מפני סבות שונות שר הפלך הרוסי בווארשא מאן לאשר את בחירתו".
רבי גרשון ראווינזאהן
(ב"ר יוסף אבד"ק קריסלאווע). נבחר באייר תרנ"ו "ואחר משך שנה באה החלטת הסינאט כי רבנותו אין בו ממש". (ר' גרשון היה מלפנים בסערהייא, טשענסטחוב ופלאצק. אח"כ היה באמציסלאוו, מאנטשעסטער וליווערפול).
רבי יהודה ליב קאוואלסקי נפטר אב תרפ"ה
רבי מנחם איסר פולונסקי ראה למעלה

דיינים ומוצ"ים

רבי אלחנן שרוט ראב"ד (תרי"ט)
רבי שלמה ישכר קוטשינסקי הספד עליו ביורה ומלקוש דרוש כ.
רבי יעקב הלוי אונגער הי"ד ראה עליו בס' ולוצלובק עמ' 531-534.
רבי יהודה ליב קוטשינסקי מבערך תר"מ
רבי מנחם מענדל קוטשינסקי

נפלא! גיסו הוא רבי יענקל רדישקובר אשר לשמו ולזכרו תאות נפש

איש_ספר כתב:

קרית מלך כתב:כמדומה שזקנו בטשארטקוב לא הגיע לעמק השווה עם קהל החסידים דשם.

היו 'קצת' חילוקי דעות...

כתבתי בעדינות...

לעיל העתיקו באשכול כתבה באידיש שתוכנה דומה מאד למאמרו של הרב טכורש - המאבק שבין אגודת ישראל ל'מזרחי' על הרבנות בעיירה.
אם כי מדובר בדיווח עיתונאי, מבין השיטין ניכר שהכותב נוטה יותר לכיוון המזרחי, אך אינו מתאר את התנגדות אגודת ישראל בצבעים עזים כדברי הרב טכורש.

איש_ספר כתב:רבי מנוס איסר פולונסקי אב"ד ליבוי שבלטביה הי"ד

והנה עליו מתוך הספר המצוין לטביה ורבניה מאת ר"מ גלזמן

בספר שווינציאן עמ' 294 נכתב עליו שחיבור ספר 'פומא דנהורא', ומשם כנראה נעתק למקומות אחרים, אבל ל"מ רישומו וזכרו של ספר זה בשום מקום.

בספר המצוטט כתב שנולד בתרמ"ב
אמנם במכתב כתב שנולד בתר"ל (1870)

איש_ספר כתב:ובכן הוא הרב הנבחר!

אלא שבחירתו לא התממשה.

על המאורעות סביב הכרעת שאלת הרבנות מספר בן העיר רכ"פ טכורש. מרבני המזרחי. ומתוך דבריו מתבאר שהיה צד באותה מחלוקת ובאור זה יש לקבל את תיאורו. (יש כאן כמה אי דיוקים בולטים לעין, בשנה ההיא לא היה ר' מ"א פולונסקי רב בשוונציאן, בתרפ"ב כבר היה בלטביה (ראו בספר שוונציאן שבאוצר עמ' 208, שנית כאן נראה שהוא הציע עצמו אמנם יתכן שהיה צורך בפניה כזו לפי החוק והיא נעשתה לבקשת ועד הקהילה).

המכתב בה מציע הרב פולונסקי עצמו כרב נכתב בשנת תרצ"ד כמו שאר המציעים - ובמאמרו של רכ"פ טכורש כותב שכבר בשנת תרפ"ו ביקר אצלו ובשנת תרפ"ח התקיימו הבחירות ונבחר הרב פולונסקי - ואז היתה ההתפרצות מצד אנשי האגודה, ורק עד שנת תרצ"ה בחודש שבט לא התקיימו בחירות נוספות ושוב נבחר הרב פולונסקי.

בעיתון 'פארווערטס' 1 ספטמבר 1947⁩ - מצאתי שהיתה לו להרב פולונסקי בת בשם 'קמנצקי' שבעלה היה רופא בעיר 'בעלסק' ושרדה את השואה והיגרה לארה"ב בשנת תש"ז ע"י פעולות ועד הצלה עם בנה שהיה אז בן י"א שנה

האם ידוע פרטים נוספים על הבת הזו ועל בנה?

מה שנאמר בהכתבה שהיא באה לכאן ע"י רב"צ נטולוביץ - הוא היה 'דודה' חתנו האחר של ר' מאיר ראבינזאן מראדישקוביץ

הרב פולנסקי אם כן הוא גיסו של ר' יענקל רדיצקובר עליו דובר רבות באתרא הדין

בע"ה
https://cbj.jhi.pl/documents/161042/0/

סיפור מהרב לאו על הבחירות לרבנות שם

סיפור יפה, אך בפשטות אינו מסתדר עם מה שהובא למעלה מר' טכורש שהמועמד המזרחי נבחר.