פורום אוצר החכמה

מכון חכמי ליטא כתב:"בכל מקצועות התורה", כלומר שאלו אותו גם שאלות עגונות?

אני מכיר אישית שאלה חמורה של אישות שהגיע אליו, ועכ"פ באופן רשמי, הרי השתמט רבינו מהלכה למעשה, היותו מיראי הוראה (ואולי אביו הגדול מנעו מזה), ו"בכל מקצועות התורה" - הם מקרא, משנה, ובכל סוגיות הש"ס, מברכות ועד עוקצין, היינו בבלי, ירושלמי, התוספתא, מסכתות קטנות, מדרשי הלכה ואגדה, ואף בפוסקים - בצד העיוני שבהם.

הספד מעניין מאוד ומקיף מפי חכם אחד

סגי נהור כתב:

באמונתו כתב:מפני ש"הכל צריכין למרי חיטיא". ידועה הגדרת מרן החזו"א זצ"ל למרן רב אלישיב, בעת שדיברו השידוך, כי הוא יגדל לצפנח פענח הבא.

במחילה, הצפע"נ הוא האחרון שניתן להגדיר את מעלתו בהיותו "מרי חיטיא". ייחודו אינו בעצם הבקיאות כמובן אלא בדרכו בקישור המקורות ע"פ שרשי הסברות, ולא ידוע לי על קשר כלשהו של הגרח"ק אליו בדרכו זו (כמדומה לי שגם לשון החזו"א ע"פ המסופר אינה בדיוק כפי שציטטת).

למעשה, התפרסם בעולם בבקיאותו המופלגת דווקא. לדוגמא, עיין המצורף מהחזו"א זצ"ל בעצמו:

יונת אלם כתב:

ש. ספראי כתב:

אליסף כתב:יש לציין את ה'מיתוג' 'שר התורה' שכמדומני התחדש במהפך ביתד בתשע"ב כשמרן ראי"ל 'שודרג' ל'מרן ראש הישיבה' והיה צריך להמציא תואר הולם למרן ר"ח,
מיתוג שהצליח בצורה לא רגילה..
והסיבה - שהתואר באמת היה מתאים..

לא. הוא הומצא ע"י העורך הקודם של יתד, טרום המהפך.
ואכן, צודק, התואר הלם אותו במיוחד.

מי שהמציא את התואר 'שר התורה' לא היה יתד נאמן אלא 'קופת העיר' הידועים המיתוג סגולות וענינים וגם במיתוג 'גדולים' וכאן זה הצליח להם יותר מכל...
בזמנו שהתואר הלל להיכנס בציבור, א"ל אחד מגדולי הת"ח הגאון ר"ד לוי שליט"א (חתן מרן הגר"ג שליט"א) כי לא מבין מה תואר בזה? וכי שר הבריאות מבין בבריאות? שר הקליטה מבין בקליטה? שר לא חייב להבין במקצוע שלו ומי אמר ששר התורה זה כבוד לגאון התורה?

זו כבר חריפות ישנה של ר' חצקל אברמסקי, הובא בפניני רבינו יחזקאל

נוטר הכרמים כתב:הספד מעניין מאוד ומקיף מפי חכם אחד

מביא כאן שבספר מקראי קדש מביא מעשה עם הגר"א נבנצאל ומו"ר הגרשז
בוודאי שאין הכונב למקראי קדש של הגראצ"פ האם הכונה לספרים הירוקים של הרב הררי?

סגי נהור כתב:

באמונתו כתב:מפני ש"הכל צריכין למרי חיטיא". ידועה הגדרת מרן החזו"א זצ"ל למרן רב אלישיב, בעת שדיברו השידוך, כי הוא יגדל לצפנח פענח הבא.

במחילה, הצפע"נ הוא האחרון שניתן להגדיר את מעלתו בהיותו "מרי חיטיא". ייחודו אינו בעצם הבקיאות כמובן אלא בדרכו בקישור המקורות ע"פ שרשי הסברות, ולא ידוע לי על קשר כלשהו של הגרח"ק אליו בדרכו זו (כמדומה לי שגם לשון החזו"א ע"פ המסופר אינה בדיוק כפי שציטטת).

כצפוי, הציטוט הוא שהבקיאות שלו בש"ס היא כמו שהרוגוצ'ובער, וכמובן שלא נתכוון החזו"א לסוג הידיעה המיוחדת של הרוגוצ'ובער, אלא לבקיאות לכשעצמה

בני ברקי כתב:
מביא כאן שבספר מקראי קדש מביא מעשה עם הגר"א נבנצאל ומו"ר הגרשז
בוודאי שאין הכונה למקראי קדש של הגראצ"פ האם הכונה לספרים הירוקים של הרב הררי?

הרב כתב לי שאכן אצלו. או בכרך פסח או ביוה"כ.

- -

עריכה:
אכן מופיע בשניהם. מצ"ב.

תמליל של שיחה של המח"ס הנודע ממאנטריאל קאנדה הרה"ג ר' אברהם מייזעלס שליט"א עם מרן זי"ע זצוק"ל

מו"ר הגר"ב רימר הספיד בישיבתנו וסיפר שחמיו הגריש"א אמר לו שכשהוצע השידוך לבתו עם הגרח"ק, נסע להימלך בהחזו"א, שאמר לו שר"ח יהיה הרוגעצובר.
ובסוף ימיו אמר לו הגריש"א: רוגוצועבר בעיון יש רק אחד. אבל בבקיאות הוא באמת מתקרב, באמת דומה, ואני מבין מה החזו"א אמר. כך בערך הלשון.

בענין הערכת רבינו למכתבים: ביקש ממני בעצמו שאדפיס את המכתבים ששלח לי, אבל שאכתוב שזה לא למעשה.

בענין שלא רצה לפסוק: אחר חתונתי שאלתי סדרות שאלות בעניני יו"ד ח"ב, וכשהבחין בזאת רשם באחד המכתבים שאדע שלא עונה למעשה אלא מקופיא בלא עיון כה"צ.

באמונתו כתב:

ענפי_ארז כתב:

אליסף כתב:יש לציין את ה'מיתוג' 'שר התורה' שכמדומני התחדש במהפך ביתד בתשע"ב כשמרן ראי"ל 'שודרג' ל'מרן ראש הישיבה' והיה צריך להמציא תואר הולם למרן ר"ח,
מיתוג שהצליח בצורה לא רגילה..
והסיבה - שהתואר באמת היה מתאים..

אני בעצם לא מבין בכלל מה הכוונה שר התורה? לדעתי זה בעצם בזיון וגימיק של יחצנות, האם לחפץ חיים קראו שר התורה אן [או] כינוי איזה שהוא שמות כאלו...

למרן החפץ חיים, יש שכינו "סבא קדישא". לא מדביקים תארים סתם אלא בהתאמה.

בס"ד
יסלחו לי המנהלים דו-שיח זה ראוי בבמה חשובה זו? זו צורת הדיבור כאשר אדוננו גדול חכמי ישראל לוקח מעל ראשנו? מישהו כאן התבלבל או שמבולבל ועומד הוא?

בענין נסיון דימוי 150,000 מכתבי רבינו לגדולי המשיבים:
אל תשכחו שגם הרב שלמה אבינר עונה עונה ויענה על מסתמא יותר מ150,000 אס. אם. אסים של שאלות הלכתיות....
והנמשל ברור.

כל המעיין בשו"מ למשל, וכעת אצלי בבית יצחק למשל (שאני אחד מצוות עורכיו מטעם מכון ירושלים), מבין לבד שאין מקום לדמות כלל את השותי"ם, וז"פ.

ברור שהיו לרבינו זיע"א המוני שאלות מורכבות שנענו במילה אחת ומאחוריהם היו ראיות עצומות ושו"ט עצום, אך מכאן ולדמות לספרי התשובות, גדול המרחק.

אוהב ציון כתב:בס"ד
יסלחו לי המנהלים דו-שיח זה ראוי בבמה חשובה זו? זו צורת הדיבור כאשר אדוננו גדול חכמי ישראל לוקח מעל ראשנו? מישהו כאן התבלבל או שמבולבל ועומד הוא?

הבעיה היא שהגרח"ק זצ"ל לא שייך למפלגה הנכונה, ואידך זיל גמור.

אני כן שייך לנכונה
וזה צורם
מאוד
כל א יכול לראות הסרטונים מרבינו
ולהתפעל
מאוד
אבל מה לכל זה עם הסיפורים המוזרים שנשמעים חדשים לבקרים
ורק אחרי פטירתו...
מעניין להשוות בין הסרטונים ואיך שמספרים את זה הספדנים
בקושי ימצאו את ההשוואה ביניהם..

ש. ספראי כתב:בענין נסיון דימוי 150,000 מכתבי רבינו לגדולי המשיבים:
אל תשכחו שגם הרב שלמה אבינר עונה עונה ויענה על מסתמא יותר מ150,000 אס. אם. אסים של שאלות הלכתיות....
והנמשל ברור.

כל המעיין בשו"מ למשל, וכעת אצלי בבית יצחק למשל (שאני אחד מצוות עורכיו מטעם מכון ירושלים), מבין לבד שאין מקום לדמות כלל את השותי"ם, וז"פ.

ברור שהיו לרבינו זיע"א המוני שאלות מורכבות שנענו במילה אחת ומאחוריהם היו ראיות עצומות ושו"ט עצום, אך מכאן ולדמות לספרי התשובות, גדול המרחק.

חלוק אני עליך;
כל גדול בתורה - וסגנונו המיוחד.

לדוגמא, אילו הגר"א ז"ל היה נוהג לכתוב תשובות, מסתמא היו הם נראות כתשובות רבינו, יותר מאשר תשובות בית יצחק. (כרגע זכורה לי מהגר"א תשובה הלכתית מפורסמת, שהפטיר מספר מילים: "תמכתי יתדותיי בשלוש עשרה תיבות", תשובתו הנודעת: "א"כ לא יהיה מילה בשמיני", כיו"ב בתשובתו: "פלשתים יוכיח", וכך ידוע סגנון הגר"א, אף ביתר תשובותיו בע"פ, מילה בסלע, עפ"י כל התורה כולה הפרושה לפניו).

אף ידוע לי אצל גדולי פוסקים ומשיבים אחרים, דוגמת מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שאם אמנם רגיל להאריך באגרותיו, הרי שבסוף ימיו, התשובות אכן קוצרו מאוד, מעין סגנון הגר"ח.

נדמה לי גם, אשר בתשובות רבינו זצ"ל, קיים דמיון מסוים, לסגנון התשובות של מרן רי"ח זוננפלד זצ"ל - שו"ת שלמת חיים. ידוע לי שרבינו העריצו, ואולי הושפע אף בזה הימנו.

המשל לתשובות שאינם מחכמי הדור ממש, אמנם מעליב, שהלא לא מספיק רק "תשובות", והרי צריכים גם "משיב".

במציאות, כל העולם סומך על תשובות קצרות של מרן, לפחות כדעה אחת בין הפוסקים בימינו, ומי יסמוך למעשה על תשובות ארוכות מנומקות של אחרים בלתי מובהקים.

באמונתו כתב:נדמה לי גם, אשר בתשובות רבינו זצ"ל, קיים דמיון מסוים, לסגנון התשובות של מרן רי"ח זוננפלד זצ"ל - שו"ת שלמת חיים. ידוע לי שרבינו העריצו, ואולי הושפע אף בזה הימנו.

זה נשמע לי ציטוט מאיזה חוקר.

מהג"ר חיים זוננפלד יש ספר תשובות 'תורת חיים'.

קיים דמיון מסויים בין הגרח"ק להגר"מ ששניהם נפטרו בפורים.

מכון חכמי ליטא כתב:

באמונתו כתב:נדמה לי גם, אשר בתשובות רבינו זצ"ל, קיים דמיון מסוים, לסגנון התשובות של מרן רי"ח זוננפלד זצ"ל - שו"ת שלמת חיים. ידוע לי שרבינו העריצו, ואולי הושפע אף בזה הימנו.

זה נשמע לי ציטוט מאיזה חוקר.
[/size]

ואם זה ציטוט מאיזה חוקר, אז זה לא נכון?
זכורני שעל ספר שלמת חיים והמציאות שהיוותה אותו, מסופר שגם אצל הגרי"ח הסתובבו כל מיני ומיני, ושאלותיהם כיוצא בהם.

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

אגב כך: בגליון 'מריח ניחוח' לפני שבועיים הובאה גימטריא 'שמריהו יוסף חיים קניבסקי' (עם הכולל) = 'שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד'.

.השוחט כתב:חשבתי לעצמי כמה טוב היה אילו כמה וכמה אנשים יטלו על עצמם לגמור ביחד כל שנה את מה שר' חיים גמר לבדו.
אולי יקבל הקב"ה את המנחה כאילו למד אותה ר' חיים, והזכות תמשיך להגן.
ועשיתי חשבון שצריך לפחות מאה איש וזה לא ייצא להם מהשרוול.
הוא למד 3 פרקים רמב"ם ימצאו 6 אנשים שילמדו חצי פרק ליום חוק ולא יעבור. זה לא כל כך קצת.
הוא למד 5 דפי שו"ע כל יום, ימצאו 5 אנשים שילמדו דף ליום. בחוק ולא יעבור. זה בכלל לא קל.
צא וחלק את הטור (למרות שבשנים האחרונות הוא כבר עזב את הטור כפי שנדמה לי).
צא וחלק את התוספתא
צא וחלק את הירושלמי.
צא וחלק את המכילתא ספרא וספרי.
צא וחלק את הזוה"ק והזוה"ח עם התיקונים.
מלבד הבבלי עצמו כמובן.
צא וחלק את המדרשים החשובים לפחות (שרוב השנים היה מסיימם).
צא וחלק את כל המשנ"ב.

צא ולמד כמה גדול היה משא החובות שנשא רבינו על כתפיו האישיות.

אדרבא ואדרבא, הנה מצורף כאן לוח לימוד שהכין ידידי ורעי (לצורך אחר), לא ערוך, ובקובץ וורד פתוח. יבוא מאן דהוא וירים את הכפפה ויזכה את הרבים בלוח לימוד בדרכו של הגרשי"ח (ואם יעלה כאן לפורום - הנה מה טוב).
אם כי זה נשמע מאוד יומרני, אבל כמו שכבודו כתב, כל אחד יקח מזה איזו נקודה, אם את לימוד הרמב"ם, או חלוקת המדרשים וכיוצא, והיה שכרו אתו ופעולתו לפניו.
ניתן לכאורה להעזר במה שיש בסוף ספר 'החובות' כדי להבין איך המנגנון עובד פחות או יותר, ובצירוף החומר המפורט כאן, עם הרישום הכללי שבספר החובות, ניתן לכאורה לערוך משהו טוב.

תא חזי כתב:ואם זה ציטוט מאיזה חוקר, אז זה לא נכון?

זה הגיון מופרך כמו הגיון של חוקר

היה אולי לתועלת
אם ידוע במה הוא התחיל
מסתבר שבגמרא בבלי
ובכמה דפים הוא התחיל
ואיך זה הגיע לכמויות הבלתי נתפסות שאח"כ
אם נתמקד רק בסופי
יהיה יותר קשה לקחת את זה

לא מצאתי מקום יותר מתאים אז אציג כאן.
בסרטון דלהלן שואל הרב טיגר את רבינו לגבי דברי האג"מ שכותב שגם בבני ברק ניתן לחלוק על החזו"א, שלכאורה רואים שסובר האג"מ שאין לחזו"א דין מרא דאתרא, ומשיב רבינו שהוא לא מדבר להלכה.
https://www.dirshu.co.il/%D7%A1%D7%A8%D ... 9F-%D7%94/

הדברים מובאים גם בספרו של הרב טיגר "דרך איש" עי"ש.
אולם כל המעיין בתוך תשובת האג"מ יראה להדיא שמדבר גם לענין הוראה למעשה ומדגיש שכל שסובר החכם אחרת חייב להורות כדעתו.
ולענ"ד כל השקלא וטריא לא כל כך מובן, שגם אם יש לחזו"א דין מרא דאתרא היינו בסתמא שהולכים על פי פסקיו, אבל אין זה מונע ממי שהגיע להוראה לחלוק

עוד בס' דרך איש, בפרק ג' סקט"ז מעתיק את דברי החזו"א "הרמב"ם עשה חבורו לפני חכמים ולא לפני הדיוטות וכמ"ש הרא"ש שאין ספר הי"ד מובן אלא לאחר הבקיאות הראויה במוצא הדין עכ"ל.
ובשער הציון שם אות ק"ט כתב וז"ל אלא שראיתי מעירים ע"ז ממש"כ הרמב"ם גופיה בהקדמה למשנה תורה וז"ל לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח"כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואין צריך לקרות ספר אחר ביניהם עכ"ל ושמעתי ממרן שליט"א שאין כוונתו למעט מלימוד הגמרא אלא שהנצרך להלכה בקיצור יעיין בתורה שבכתב ובחיבורו וידע זאת אמנם לע"ה לא יועיל אף מה שנראה לו שהבין עכ"ל.
ואפשר לראות את המו"מ כאן:
https://www.dirshu.co.il/259595-2/
אולם הלא דברי הרמב"ם שם ובכל ההקדמה מבוארים להדיא שנתכוין שלא יצטרכו לעיין בגמרא כדי לדעת את ההלכה, רק שהראשונים כבר כתבו שבמציאות זה לא הולך, אבל כוונת הרמב"ם בעצמו ודאי היתה לכך אלא שזה כמעט בלתי אפשרי לסדר חיבור כזה.

נו נו,
הרי החזו"א כן הביא מהרא"ש להוכיח את מהות חיבורו של הרמב"ם.
וא"כ אף שהאיש משה הגדול מאוד - אמר בעצמו כך וכך, אולם אנן כפי רבותינו הראשונים אזלינן, שסברו שחיבורו הרבה יותר עמוק ממה שהוא עצמו חשב וסבר. ואי אפשר לדון ברמב"ם מיניה וביה.
הגרח"ק ביקש להשוות הדברים, כדרכו בקודש.
*
בכלל, מוזר להיטפל על ההתייחסות לחזו"א על ידי מרן הגר"מ פיינשטיין, ברור מללו, כי הגרח"ק היתה לו תפיסה אחרת בחזו"א, ולא ראה שום אחד אחר במקומו. ומה שניסה 'להצדיק' את דעת הגרמ"פ היה רק כמשא ומתן ונסיון, כדרכו בקודש כנ"ל, אבל בפועל, לדידו אין שום אחד יכול בדורנו לחלוק על החזו"א. ואף ששפיר ידע שיש חולקין הוא כשלעצמו לא ראה בכלל 'שני צדדים'.
רובי הגדולים, אף מתלמידי החזו"א לא סברו כמוהו בענין זה בהקצנה כה מופלגת. הגרח"ק הלך עם זה עד הסוף, כולל גם בעניינים המיסטיים כמו ש'בבני ברק לא ייפלו פצצות', ו'בבני ברק אין עין הרע שולטת'. וידוע מה שכבר שאל הגראי"ל, שאם כן כל מיני הלכות שמבוססות על ענייני עין-הרע, כמו נתינת 'עלייה לתורה' לשני אחים בזה אחר זה - אטו יהיה מותר בגבולות בני ברק.
אך הגרח"ק לא ראה בשום עניין פקפוק, או בערך, הכל היה ברור וחתוך - רק החזון איש ותו לא.
מה שלא מצוי כמעט בשום תלמיד אחר.
יודעים אנו על מערכה שקטה ומעט אכזרית שנוהלה ע"י גדולי החזונאישניקים, כנגד הגרש"ה וואזנר, מפני היותו מכריע פה ושם דלא כהחזו"א.
עם 'תלמידים' אין מה לעשות, הם לא רואים שני צדדים בכלל.
*

דודי צח כתב:וא"כ אף שהאיש משה הגדול מאוד - אמר בעצמו כך וכך, אולם אנן כפי רבותינו הראשונים אזלינן, שסברו שחיבורו הרבה יותר עמוק ממה שהוא עצמו חשב וסבר. ואי אפשר לדון ברמב"ם מיניה וביה.

*

נכון, וזה בדיוק מה שכתבתי.
דהיינו שיש הבדל בין כוונת הרמב"ם לבין מה שבפועל ניתן לעשות בחיבורו.

דודי צח כתב:*
בכלל, מוזר להיטפל על ההתייחסות לחזו"א על ידי מרן הגר"מ פיינשטיין, ברור מללו, כי הגרח"ק היתה לו תפיסה אחרת בחזו"א, ולא ראה שום אחד אחר במקומו. ומה שניסה 'להצדיק' את דעת הגרמ"פ היה רק כמשא ומתן ונסיון, כדרכו בקודש כנ"ל, אבל בפועל, לדידו אין שום אחד יכול בדורנו לחלוק על החזו"א. ואף ששפיר ידע שיש חולקין הוא כשלעצמו לא ראה בכלל 'שני צדדים'.
*

מסכים עם כל מילה.

בס"ד
מעשה ששמעתי מאיש נאמן:
שח מרן זצ"ל, שבבחרותו כשהגיע לפרק האיש מקדש, הגיע לגראס"ז מלצר זצ"ל להתרשמות.
שח לו ר' איסר זלמן על מה שאומרים בשם הגר"א על הא דאיתא במסכת סוטה (מט:) 'משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, דאיכא אנא' - שכוונת רב יוסף על אמורא בירושלמי שנקרא 'אנא'.
רצה מרן זצ"ל לומר לו שאין כזה אמורא בכל הירושלמי. אלא אמורא בשם רב ענן במסכת שבת (פ"ג ה"א. נמצא גם ביבמות פ"ט ה"ח). אלא שהיה נראה לו שאינו מדרך כבוד, ושתק.

לומדים מכאן ב' דברים:
א. ידיעת התורה הבלתי נתפסת שיכול לומר בחור שאין כזה שם אמורא בכל הירושלמי! ובפרט שכידוע בירושלמי יש שמות נדירים ולא רגילים כגון ר' לא (שצ"ל ר' לאי). נבחן את עצמינו על כמה פרקי משניות אנו יכולים לומר שאין כזה תנא גם אם אנו ידועים היטב את פרטי הדינים.
ב. מידת ענוה וכבוד התורה, הרי לשם כך הגיע כדי שיתהה על ענינו של בחור זה.
...ומלבשתו ענוה ויראה.

הערה: אין כוונת מרן גאון עוזינו זצ"ל שרב ענן הוא אמורא נדיר, משום שבבבלי מוזכר פעמים רבות. אלא שבירושלמי הוא נדיר מאוד.

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

אשרי יושבי ביתך כתב:

מחולת המחנים כתב:לאור הבשורות הקשות והמבהילות הערב מהעיר בני ברק יצ"ו, על פיגוע עם הרוגים ה"י, עולה ההרגשה כמה קשה סילוקן של צדיקים.
רבינו הגר"ח זצוק"ל הלא חזר תמיד על הבטחת מרן החזו"א זיע"א שבעיר בני ברק לא יפלו טילים ולא יפגע אף איש ישראל מחמת המציק.
והנה עכשיו בהסתלקותו של רבינו התבשרנו בבשורות הרעות.
הקב"ה יגן וישמור על עמו בית ישראל מכל פגע וצרה.

ממש כך. הייתי בביתו של מוח"ז מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בעת שהגיעו הבשורות הקשות, ואמר כמילים הללו אשר כתבת!!!
מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די.

מצו"ב דברי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א מקובץ 'ווי העמודים' החדש שי"ל לחודש ניסן תשפ"ב (גליון 101, עמ' לא):

שאלה. לאחרונה אנחנו מרגישים שמאז שמרן הגר”ח עלה בסערה השמיימה התגברו הפיגועים כאן בארץ ישראל, וחסרה הגנתו על העולם שהגין בכח קדושתו, ובכח תורתו. ובפרט כעת שאירע פיגוע נורא בבני ברק, שמרן הגר”ח הבטיח שלא יהיו פיגועים בבני ברק, וכעת שהלך לעולמו, אירע פיגוע נורא בבני ברק. ואולי זה בגלל שהיה בבחינת המתעצל בהספדו של חכם, נגרם לנו הרעה הזאת?

תשובה. ח"ו הקב”ה מגין על עם ישראל, וגם מרן הגר"ח ממשיך להגן על עם ישראל בכלל, ועל העיר בני ברק בפרט, וגדולים צדיקים במיתתם יותר בחייהם, ולא יארע שום נזק בעם ישראל.

רק שיש לדעת שאחד הדברים ששומרים עלינו זה השבת קודש, במקום שיש שמירת שבת, יש הגנה על עם ישראל, ובמקום שאין שמירת שבת, חסר ההגנה, ולכן במקום שחסר בשמירת שבת, נוסעים בשבת ברחובות במקומות האלו חסר ההגנה, וגם ההבטחה של מרן הגר"ח לא יכול לחול על מקומות אלו.

בעזרת השם נתחזק כולנו בשמירת שבת, ונחזק עוד יהודים בשמירת שבת קודש, ואז נזכה להגנה מיוחדת על עם ישראל.

ש. ספראי כתב:נשמח אם מאן דהוא יעלה את ההספד המשובח של ידידו הגאון רבי עמוס טבצניק שליט"א ביום ב' השבוע ב'כנסת יחזקאל' (הרב אטינגר), שם סיפר עובדות מסמרות שער על שליטת רבינו בתורה באופן מעורר השתאות.

בקו דרך אמונה, שמספרו 0799-211-666, בשלוחה 2 ולאחר מכן 3, יש מאות הקלטות של הספדים על מרן זצ"ל מכל רחבי הארץ. ואמר לי מנהל הקו שהעלה לשם את ההספד של הגרע"ט שליט"א. בעז"ה אחפש את ההספד ואדאג להעלותו כאן בפורום בל"נ, לתועלת החברים, ולע"נ רבינו מרן זצ"ל.

אשרי יושבי ביתך כתב:

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

אינני מבין מהי מידת האמת כאן? הסטייפלער זצ"ל היה חותם בהיותו בחו"ל בשם קאניוועסקי באיות היידי, וכפי שניתן לראות באגרותיו.
יתכן שהגר"ח לא רצה לכתוב שתי אותיות יו"ד יחד, אך גם שמו חיים יש בו שני יודי"ן, ולא זכור שהקפיד להפריד ביניהם.

באמונתו כתב:

ש. ספראי כתב:בענין נסיון דימוי 150,000 מכתבי רבינו לגדולי המשיבים:
אל תשכחו שגם הרב שלמה אבינר עונה עונה ויענה על מסתמא יותר מ150,000 אס. אם. אסים של שאלות הלכתיות....
והנמשל ברור.

כל המעיין בשו"מ למשל, וכעת אצלי בבית יצחק למשל (שאני אחד מצוות עורכיו מטעם מכון ירושלים), מבין לבד שאין מקום לדמות כלל את השותי"ם, וז"פ.

ברור שהיו לרבינו זיע"א המוני שאלות מורכבות שנענו במילה אחת ומאחוריהם היו ראיות עצומות ושו"ט עצום, אך מכאן ולדמות לספרי התשובות, גדול המרחק.

חלוק אני עליך;
כל גדול בתורה - וסגנונו המיוחד.

לדוגמא, אילו הגר"א ז"ל היה נוהג לכתוב תשובות, מסתמא היו הם נראות כתשובות רבינו, יותר מאשר תשובות בית יצחק. (כרגע זכורה לי מהגר"א תשובה הלכתית מפורסמת, שהפטיר מספר מילים: "תמכתי יתדותיי בשלוש עשרה תיבות", תשובתו הנודעת: "א"כ לא יהיה מילה בשמיני", כיו"ב בתשובתו: "פלשתים יוכיחו", וכך ידוע סגנון הגר"א, אף ביתר תשובותיו בע"פ, מילה בסלע, עפ"י כל התורה כולה הפרושה לפניו).

אף ידוע לי אצל גדולי פוסקים ומשיבים אחרים, דוגמת מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שאם אמנם רגיל להאריך באגרותיו, הרי שבסוף ימיו, התשובות אכן קוצרו מאוד, מעין סגנון הגר"ח.

נדמה לי גם, אשר בתשובות רבינו זצ"ל, קיים דמיון מסוים, לסגנון התשובות של מרן רי"ח זוננפלד זצ"ל - שו"ת שלמת חיים. ידוע לי שרבינו העריצו, ואולי הושפע אף בזה הימנו.

המשל לתשובות שאינם מחכמי הדור ממש, אמנם מעליב, שהלא לא מספיק רק "תשובות", והרי צריכים גם "משיב".

במציאות, כל העולם סומך על תשובות קצרות של מרן, לפחות כדעה אחת בין הפוסקים בימינו, ומי יסמוך למעשה על תשובות ארוכות מנומקות של אחרים בלתי מובהקים.

בילדותי שאלתיו האם יש עבמי"ם בעולם, והשיב: אין בזה ממש.
אחי הקטן שאלו בילדותו האם ללכת ללונה פארק וענה: אינני יודע מה זה לונה פארק.
זה גם בכלל התשובות....
כמובן שהיו אלפי אלפי שאלות מסובכות וחזקות. אציין את התרשמותי האישית מספרי תשובותיו של רבי עמנואל רלב"ג. כל שאלה פנינה וכל תשובה אוצר.

אליעזר בלוי כתב:היה אולי לתועלת
אם ידוע במה הוא התחיל
מסתבר שבגמרא בבלי
ובכמה דפים הוא התחיל
ואיך זה הגיע לכמויות הבלתי נתפסות שאח"כ
אם נתמקד רק בסופי
יהיה יותר קשה לקחת את זה

צודק בהחלט. צריך לשאול אנשים שהכירו אותו בצעירותו ממש.
אם כי יצויין, שלפחות לפי ספר 'החובות', דווקא באחרית ימיו הפסיק ללמוד דברים מסויימים (טור וב"י, מדרשי אגדה)

בנוסף, עוד שאלה חשובה - באיזה מפרשים למד כל סדר. לא הרי לימוד משניות עם ע"א מפרשים כהרי לימוד עם ר"ע ברטנורא/רמב"ם/ר"ש בלבד, וכיוצא.

אוהב ציון כתב:בס"ד
יסלחו לי המנהלים דו-שיח זה ראוי בבמה חשובה זו? זו צורת הדיבור כאשר אדוננו גדול חכמי ישראל לוקח מעל ראשנו? מישהו כאן התבלבל או שמבולבל ועומד הוא?

יראה כבודו באשכולות שנטעו כאן לזכרם של הרב אלישיב או הרב ואזנער, ועוד, גם הם מלאים תבן לצד הבר, ודי בזה.
אפשר להתנחם בכך שבאשכול הנוכחי מרובה האוכל מן הפסולת, יחסית לדוגמאות האחרות.
וללמד זכות י"ל שכך הוא דרכו של שיח בין אנשים שונים, פעמים נוטה לצד החכמה ופעמים לצד ההפוך ממנה.

אשרי יושבי ביתך כתב:

ש. ספראי כתב:נשמח אם מאן דהוא יעלה את ההספד המשובח של ידידו הגאון רבי עמוס טבצניק שליט"א ביום ב' השבוע ב'כנסת יחזקאל' (הרב אטינגר), שם סיפר עובדות מסמרות שער על שליטת רבינו בתורה באופן מעורר השתאות.

בקו דרך אמונה, שמספרו 0799-211-666, בשלוחה 2 ולאחר מכן 3, יש מאות הקלטות של הספדים על מרן זצ"ל מכל רחבי הארץ. ואמר לי מנהל הקו שהעלה לשם את ההספד של הגרע"ט שליט"א. בעז"ה אחפש את ההספד ואדאג להעלותו כאן בפורום בל"נ, לתועלת החברים, ולע"נ רבינו מרן זצ"ל.

הנה לתועלת הרבים, מצו"ב ההספד הנ"ל.



נ.ב. באם מישהו כתב את הדברים, או יש לו כתוב - נשמח שיעלה לתועלת הרבים!

מחולת המחנים כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

אינני מבין מהי מידת האמת כאן? הסטייפלער זצ"ל היה חותם בהיותו בחו"ל בשם קאניוועסקי באיות היידי, וכפי שניתן לראות באגרותיו.
יתכן שהגר"ח לא רצה לכתוב שתי אותיות יו"ד יחד, אך גם שמו חיים יש בו שני יודי"ן, ולא זכור שהקפיד להפריד ביניהם.

מישהו שאל אותו פעם אם מותר לכתוב שני יודי"ן יחד. הוא שלח לו גלויה עם 2 מילים 'חיים קניבסקי'... כידוע שהוא רק קיצור של המדפיסים]

מחולת המחנים כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

אינני מבין מהי מידת האמת כאן? הסטייפלער זצ"ל היה חותם בהיותו בחו"ל בשם קאניוועסקי באיות היידי, וכפי שניתן לראות באגרותיו.
יתכן שהגר"ח לא רצה לכתוב שתי אותיות יו"ד יחד, אך גם שמו חיים יש בו שני יודי"ן, ולא זכור שהקפיד להפריד ביניהם.

מישהו שאל אותו פעם אם מותר לכתוב שני יודי"ן יחד. הוא שלח לו גלויה עם 2 מילים 'חיים קניבסקי'... כידוע שהוא רק קיצור של המדפיסים]

מחולת המחנים כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

אינני מבין מהי מידת האמת כאן? הסטייפלער זצ"ל היה חותם בהיותו בחו"ל בשם קאניוועסקי באיות היידי, וכפי שניתן לראות באגרותיו.
יתכן שהגר"ח לא רצה לכתוב שתי אותיות יו"ד יחד, אך גם שמו חיים יש בו שני יודי"ן, ולא זכור שהקפיד להפריד ביניהם.

מישהו שאל אותו פעם אם מותר לכתוב שני יודי"ן יחד. הוא שלח לו גלויה עם 2 מילים 'חיים קניבסקי'... [כידוע שהוא רק קיצור של המדפיסים]

כמה מילי מעלייתא.

(אחרי החשדנות והרגישות המופרזת,
שלא כנהוג כאן מקדמת דנא,
שמקורה ב"חסידות של שטות",
א"א להביע מלה עניינית, וחבל).

אשרי יושבי ביתך כתב:

עקביה כתב:לגבי שם האשכול; רח"ק הקפיד על כך ששמו ייכתב בי' אחת - קניבסקי, ולא קנייבסקי.

נכון מאד, וראה במצורף פה מקובץ 'קול ברמה' מעשה פלא, שמחק מרן זצ"ל ותיקן את כל ה"קנייבסקי" ל"קניבסקי", ומששאלוהו מדוע לא ציין פ"א ויתקנו הכל ע"פ מחשב, אמר שמידת האמת לא נתנה לו לעבור על הטעות ולהשאירה כך, ונפלא!

ייש"כ.
קראתי את הסיפור הזה בעבר ב'עלינו לשבח' ויקרא.
אני מרשה לעצמי לפקפק בכך שרח"ק אמר שהעניין הוא 'אמת'.
איני יודע מה לזה ולאמת. מן הסתם פשוט הפריע לו ששמו כתוב בצורה לא נכונה.

פרנצויז כתב:

אוהב ציון כתב:בס"ד
יסלחו לי המנהלים דו-שיח זה ראוי בבמה חשובה זו? זו צורת הדיבור כאשר אדוננו גדול חכמי ישראל לוקח מעל ראשנו? מישהו כאן התבלבל או שמבולבל ועומד הוא?

הבעיה היא שהגרח"ק זצ"ל לא שייך למפלגה הנכונה, ואידך זיל גמור.

זה בכלל לא העניין, אני לא שייך לשום מפלגה, רק רוצה להבין מהו שם "שר התורה" האם הכוונה שרו של התורה באופן רוחני בבחינת צדיק גוזר, כמו שר של אומה דהיינו מלאך, פשוט תסבירו מה הכוונה,

ועוד ציטטו שדבר זה וכינוי זה נמצא בקדמונים אני בכלל לא מצאתי ציטוט כזה באוצר ובשום מקום. אין זה בכלל שום טענה כלל מורינו הגר"ח זצוקללה"ה שזכיתי לדבר ולהתברך ממנו כמה פעמים והערכתי אותו כגדול הדור מאז שנכנסתי אליו בשנת תשנ"ז. והייתי בא לפנין באימה ויראה ממש, ולהיפך אני רואה בזיון שהדביקו אליו כמה מילים שנשמעים גבוה גבוה אבל אין לזה שום התבטאות של גדלותו, התמדתו ובקיאותו כלל. וגם לא של אישיותו המופלאה, וביותר באים ספדנים ומסבירים למה קראו אותו שר התורה בהסברים מוזרים, כאילו שזה צריך הסבר, האם החזו"א קראו כן או הגרי"ש או מרנא הגראי"ל קראו כן לפני שהדביקו לו שם הזה

ענפי_ארז כתב:אני לא שייך לשום מפלגה, רק רוצה להבין מהו שם "שר התורה" האם הכוונה שרו של התורה באופן רוחני בבחינת צדיק גוזר, כמו שר של אומה דהיינו מלאך, פשוט תסבירו מה הכוונה,

הכוונה היא שמושל ושולט בכל חדרי תורה, שכל התורה בידו ומיד כשצריך לאיזה דבר בתורה הוא בא לפניו מכח בקיאותו. כעין זה הכינוי "שר בית הזוהר" לבקי בזה"ק.