פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:

מאור ישראל.PDF

תודותיי.

שמעתי פעם שמועה שהבבא סאלי גירש את אשתו, כדי לקיים מצוות 'וכתב לה ספר כריתות', וחזר ונשא אותה.
מישהו יכול לאמת או להכחיש?

עקביה כתב:שמעתי פעם שמועה שהבבא סאלי גירש את אשתו, כדי לקיים מצוות 'וכתב לה ספר כריתות', וחזר ונשא אותה.
מישהו יכול לאמת או להכחיש?

זאת מצאתי כעת viewtopic.php?t=3260#p25242
אולי זה מקור השמועה.

זאת שמעתי, ואולי מכאן נתחלף לך -

הוא נשא אישה רביעית כדי שיוולד לו בן בכור לקיים בו פדיון הבן.

בשנת תשי"ג נולד הבן הזה וקרא שמו 'מסעוד', על שם אביו רבי מסעוד.
לאחר שישה חודשים נפטר הינוקא והיה הרב שמח שמחה גדולה. לימים אמר שראה שמן השמים סייעו בידו להשלים גם מצווה זו של פדיון הבן, מאחר שבנו רבי מאיר נולד לאחר כמה נפלים.

זו גם הסיבה שלא קרא שם הקודמים כשם אביו, כי אמר שאין כבוד לאב לקרוא לבן שם, אם אינו קדוש בקדושת הבכורה.

גימפעל כתב:גאב"ד העדה החרדית רמ"א פריינד נפטר לפני כעשרים שנה ולהבחל"ח אשתו עדיין לא זקנה.

כמדומני שהיה אף יותר מבוגר בשנים מחמיו בזוו"ש.

אבני גזית כתב:זאת שמעתי, ואולי מכאן נתחלף לך -

אולי. אני לא יודע. כלומר, לא לי נתחלף, אלא למי שממנו שמע זה שממנו שמעתי.

הסתבכתי

הרבה לפני בטר פלייס וטסלה..

ראו ד"ת מהקדוש באבא סאלי זצ"ל בדף ראשון של העלון המצורף

מישהו יודע פרטים על ההתייעצות של הבאבא סאלי עם רבי יששכר מאיר על המגורים בנתיבות, אם נחשב כמגורים בא"י.

מטעים כתב:מישהו יודע פרטים על ההתייעצות של הבאבא סאלי עם רבי יששכר מאיר על המגורים בנתיבות, אם נחשב כמגורים בא"י.

ראה בספר "אחרי במדבר" (תולדות הג"ר יששכר מאיר זצ"ל) עמ' 327, שמסופר שהג"ר יששכר מאיר אמר לבבא סאלי שגם לפי הדעות שלא חייבים שם במצוות התלויות בארץ מ"מ מקיימים שם מצות יישוב ארץ ישראל. וראה שם שהוא פתח בנושא הזה את ספרו על הש"ס "שכר שכיר".


ועיין בס' שכר שכיר על הש"ס חלק א' סימן א'.
[עיי"ש שמה שכבשו עולי מצרים התקדש בקדושת ארץ ישראל, והקדושה נשארה גם במקום שהיום אינם חייבים במצוות התלויים בארץ משום שלא כבשום עולי בבל . והביא ראיות על זה].
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... geid=P0013

וכן נזכר בעלון לשבת קדש "תודעה" גליון 6 [עמ' 24 מדפי אוצה"ח], טור ב' למטה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0024

הרב דוב לב, מתאר התרחשות מעט שונה, כפי שהוא היה נוכח שם.
אחרי שהבבא סאלי החליט לעבור לנתיבות, פגש ברחוב את רב יששכר ותלמידיו ושוחחו ביניהם. בין היתר דיברו כם על הסוגיה הזו, והאם יש לברך על תרומות ומעשרות בנתיבות.

מגליון מסילות אל הנפש כי תצא תשע"ט

מצליח כתב:מגליון מסילות אל הנפש כי תצא תשע"ט

כשהבבא סאלי נפטר, היה מחבר הגליון הזה כבן שש.
יפה שכבר בגיל זה היו לו שיחות עומק כאלה עם זקן צדיקי הדור.

מצליח כתב:מגליון מסילות אל הנפש כי תצא תשע"ט

כמדומני שראיתי בכה"ח בשם שער הכוונות שק"ש שעל המטה בישיבה דוקא.

אבני גזית כתב:

מצליח כתב:מגליון מסילות אל הנפש כי תצא תשע"ט

כשהבבא סאלי נפטר, היה מחבר הגליון הזה כבן שש.
יפה שכבר בגיל זה היו לו שיחות עומק כאלה עם זקן צדיקי הדור.

העירוני שהקטע הזה הוא מאביו ר' יורם

תם מה הוא אומר כתב:

מצליח כתב:מגליון מסילות אל הנפש כי תצא תשע"ט

כמדומני שראיתי בכה"ח בשם שער הכוונות שק"ש שעל המטה בישיבה דוקא.

באופן הקריאה של ק"ש שעל המיטה, עיי' כף החיים או"ח סי' רל"ט ס"ק י"א שכתב "וצריך לקרותה כולה מיושב ובכונה עצומה" [לא כתוב ע"ז מקור?]
אך מרן החיד"א כתב בס' עבודת הקדש מורה באצבע אות מ"ז "ויאמר קריאת שמע כולה מעומד ויכוין שאומרה בעמידה לכוין דעתו"

ועיין בהלכה ברורה לגר"ד יוסף (רלט, ג) שכתב: "שיקרא ק"ש שעל המיטה כשהוא עומד או יושב".

ווארט מהבאבא סאלי עה"כ "בכל צרתם לו צר" ונאים הדברים למי שאמרן שהיה אוהב ישראל ומיצר בצרתם, כואב את כאבם, נושא את סבלם ושמח בשמחתם

פרנצויז כתב:באופן הקריאה של ק"ש שעל המיטה, עיי' כף החיים או"ח סי' רל"ט ס"ק י"א שכתב "וצריך לקרותה כולה מיושב ובכונה עצומה" [לא כתוב ע"ז מקור?]
אך מרן החיד"א כתב בס' עבודת הקדש מורה באצבע אות מ"ז "ויאמר קריאת שמע כולה מעומד ויכוין שאומרה בעמידה לכוין דעתו"

ראה ס' שלמי תודה (לר"ש דאנה) בחלק שעל שו"ע או"ח, (בסוף הספר), סי' ס"ג, (דף י' ע"ד),
ובזה יובן יותר מש"כ במורה באצבע "ויכוין שאומרה בעמידה לכוין דעתו".

פרנצויז כתב: באופן הקריאה של ק"ש שעל המיטה, עיי' כף החיים או"ח סי' רל"ט ס"ק י"א שכתב "וצריך לקרותה כולה מיושב ובכונה עצומה" [לא כתוב ע"ז מקור?]
אך מרן החיד"א כתב בס' עבודת הקדש מורה באצבע אות מ"ז "ויאמר קריאת שמע כולה מעומד ויכוין שאומרה בעמידה לכוין דעתו"

וראה עוד בס' "מורה באצבע" עם ביאור עמודי הוראה (להגר"י הלל), על מו"ב אות מ"ז, בעמודי הוראה ס"ק כ"ה, (עמ' לד-לה), שדן בדברי המורה באצבע והכף החיים הנ"ל, ומביא ס' שער הכוונות דף נ"ה ע"א (דרוש ה' דלילה) שכתב "וצריך להתוודות מעומד כנודע. אמנם שאר הסדר אם תוכל לאומרו מעומד שפיר טפי, ואם תאמר אותו מיושב אין בכך כלום", ועיי"ש מש"כ ע"ז.

האם מאחיו רבי יצחק אביחצירא (בבא חאקי) יש כתבים ותשובות?

פלוריש כתב:האם מאחיו רבי יצחק אביחצירא (בבא חאקי) יש כתבים ותשובות?

אולי כדאי לבדוק בס' "סידנא בבא חאקי" (ירושלים תש"ע), פרק כ', שביבים מדברי תורתו, עמ' 371 והלאה .
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=166189
וכן לעיין בס' "גאוני משפחת אביחצירא" חלק ב', פרק י"א, אבא רחימאי, עמ' 330-437
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=7&book=177206
וכן שם חלק ד' (עמ' 587 מדפי אוצר החכמה)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=177208

אבני גזית כתב:
זו גם הסיבה שלא קרא שם הקודמים כשם אביו, כי אמר שאין כבוד לאב לקרוא לבן שם, אם אינו קדוש בקדושת הבכורה.

טעם בבקשה?

פולסברג כתב:טעם בבקשה?

כי במושגים שלו, רק בן בכור נושא את שם הסב

לרגל יומא דהילולא ד' שבט שיחול במוצ"ש, מצ"ב הפיוט "יודו לך רעיוני" שחיבר רבינו זיע"א
פיוט זה הופיע עם פירוש משולב הערות וביאורים בספר הזמירות "מאור ישראל", ולאחר מכן בספר "יגל יעקב" המבואר בהוצאת עוז והדר.
ספר הזמירות "מאור ישראל" מופיע באוצר החכמה מגירסא 13, ו"יגל יעקב" המבואר מגירסא 16.
מצ"ב הפיוט המבואר מתוך ספר הזמירות "מאור ישראל".

האם ניפגש עם הרבה מחב"ד?

נשלח לי בפרטי.
"לכבוד קודש הקודשים, עמוד העולם, אור ישראל ותורתו, שלא קם כמותו, שר התורה והוראה, אהוב בשמים ובארץ, מורנו ורבינו הרב מנחם מענדל מליובאוויטש, הנני עבדך הקטן ישראל,
עליתי ממרוקו לארץ ישראל, ואנשים כאן לא נתנוני השב רוחי, באים אלי בכל שעות היום והלילה, ונבצר ממני לעבוד את ה' כאשר היתה באומנה עימי, ימים ולילות שלא ביטלתי מן התורה רגע אחד.
ועתה נפשי בשאלתי אם אוכל לבוא אליך לארצות הברית לגור על ידך בקרבת מקום, ואסתר מעיני כל איש.
קיבלתי עלי שמה שיורני מורנו הרב אעשה, כיון שהוא עמוד העולם, וכך הכריזו עליו בשמים".

תשובתו של הרבי אל הבבא סאלי:

"הרב הגאון, הרב החסיד, בנם של קדושי עליון, ענף עץ אבות, מנהל עדתו במישרים, בר אוריין ובר אבהן שלשלת היוחסין כו' וכו' מורנו הרב רבי ישראל שליט"א...
כיון שזיכה ה' יתברך את כבוד הדר גאונו להיות איש כללי ומנהיג בישראל, אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, הנה בטוח שניתנו לו גם כן הכוחות...
בהיות כבוד הדר גאונו שליט"א בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה' ומשתוקקים לקבל הוראות בעבודת ה' יתברך, וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוה, הנה זו תפקידו חובתו וזכותו...
זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כבוד הדר גאונו שליט"א אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו ה' יתברך, ובאוצרות-מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור...
בכבוד, הוקרה והערצה".

כמדומני שהביטוי "הערצה" ביחס לבן-דורו לא נמצא בכתבי הרבי אלא ביחס לבבא סאלי בלבד.

כזית כתב:לרגל יומא דהילולא ד' שבט שיחול במוצ"ש, מצ"ב הפיוט "יודו לך רעיוני" שחיבר רבינו זיע"א
פיוט זה הופיע עם פירוש משולב הערות וביאורים בספר הזמירות "מאור ישראל", ולאחר מכן בספר "יגל יעקב" המבואר בהוצאת עוז והדר.
ספר הזמירות "מאור ישראל" מופיע באוצר החכמה מגירסא 13, ו"יגל יעקב" המבואר מגירסא 16.
מצ"ב הפיוט המבואר מתוך ספר הזמירות "מאור ישראל".

האם נכון שחלק חיבר באר"י וחלק בחו"ל?

נכון, כמ"ש במבוא לפיוט המבואר שצירפתי לעיל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם ניפגש עם הרבה מחב"ד?

לא, אך עמדו בקשרי־מכתבים ופרישות־שלום הדדיות (ע"י שלוחי דרבנן).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:נשלח לי בפרטי.
"לכבוד קודש הקודשים, עמוד העולם, אור ישראל ותורתו, שלא קם כמותו, שר התורה והוראה, אהוב בשמים ובארץ, מורנו ורבינו הרב מנחם מענדל מליובאוויטש, הנני עבדך הקטן ישראל,
עליתי ממרוקו לארץ ישראל, ואנשים כאן לא נתנוני השב רוחי, באים אלי בכל שעות היום והלילה, ונבצר ממני לעבוד את ה' כאשר היתה באומנה עימי, ימים ולילות שלא ביטלתי מן התורה רגע אחד.
ועתה נפשי בשאלתי אם אוכל לבוא אליך לארצות הברית לגור על ידך בקרבת מקום, ואסתר מעיני כל איש.
קיבלתי עלי שמה שיורני מורנו הרב אעשה, כיון שהוא עמוד העולם, וכך הכריזו עליו בשמים".

תשובתו של הרבי אל הבבא סאלי:

"הרב הגאון, הרב החסיד, בנם של קדושי עליון, ענף עץ אבות, מנהל עדתו במישרים, בר אוריין ובר אבהן שלשלת היוחסין כו' וכו' מורנו הרב רבי ישראל שליט"א...
כיון שזיכה ה' יתברך את כבוד הדר גאונו להיות איש כללי ומנהיג בישראל, אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, הנה בטוח שניתנו לו גם כן הכוחות...
בהיות כבוד הדר גאונו שליט"א בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה' ומשתוקקים לקבל הוראות בעבודת ה' יתברך, וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוה, הנה זו תפקידו חובתו וזכותו...
זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כבוד הדר גאונו שליט"א אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו ה' יתברך, ובאוצרות-מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור...
בכבוד, הוקרה והערצה".

דומה שנוסח מכתבו של הבבא סאלי הוא פרי רוחו של רבי יורם אברג'יל ע"ה ע"פ המענה, אך לפנינו אין כי אם מכתב התשובה של הרבי.

הנוסח ב2 המכתבים אינו מתאים כלל לאישים אשר מתייחס להם.
זה נראה זיוף גס.

המכתב של הרבי שפורסם כאן זה תמצית מתוך מכתב ענק שהתפרסם בספר של רבי ברוך, וכפי המצויין שם מקורו הוא בספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם' עמ' 150-152.
(ומשמע שלרבי ברוך לא היתה את המכתב גופיה, שנצרך להעתיקו מהתם).

אגרת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע נד' באגרות־קדשו ח"ה ע' רצט ואילך (וראה בס' 'עבד אברהם אנכי' ס"ע 311 ואילך).
תיאור השתלשלות הדברים מצד מקורבי הגה"ק 'בבא סאלי' - בס' 'סידנא בבא סאלי' ח"ב ע' קלד ואילך.

כאמור, אגרתו של הגה"ק 'בבא סאלי' אינה בנמצא, ו'שוחזר' תוֹכנהּ על־פי התשובה עלי'.

משוש דורים כתב:הנוסח ב2 המכתבים אינו מתאים כלל לאישים אשר מתייחס להם. זה נראה זיוף גס.

איני בקי בסגנון כתיבוֹת הגה"ק 'בבא סאלי' (וכבר הובהר כי מדובר ב'שחזור' פרי דמיון מבורך).
באשר לאגרת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע - מצוי סגנון זה במכתביו לבני ארצות ספרד, ופוק חזי (אם יהא ביקוש - אוכל להעלות ולציין דוגמאות אופייניות, בל"נ).