פורום אוצר החכמה

מבקש חכמה כתב:מה ידוע על אודות מינויו לדיין ביה"ד הגדול, ובפועל פרישתו מתפקיד זה או אי קבלתו כלל?

פרנצויז כתב:לאחרונה, אחרי פטירת תלמידו הגר"ד כץ זצ"ל, ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה, התפרסם בעיתון יתד נאמן, יתד השבוע ו' בטבת תשפ"ב, (עש"ק פ' ויגש), ראיון שנעשה לפני כמה שנים, ובו מספר הגר"ד כץ זצ"ל בין השאר (שם עמ' 27) שכשהג"ר שמואל רוזובסקי זצ"ל עמד לעזוב את ישיבת פוניבז' כדי לעבור לבית הדין הגדול, הזעיק הרב מבריסק זצ"ל את תלמידי הג"ר שמואל זצ"ל, ומסר להם שהוא מתפלא איך לא הופכים עולמות כדי שישאר בפוניבז', ואמר להם לארגן משלחת וכו'.
אולי מישהו יוכל להעלות את הדברים.

חסד לאלפים כתב:במלאת עשור לפטירתו, נערכה עצרת לזכרו,
שם סיפר חתנו הגר"י הקר שליט"א,
שתקופה לאחר שחזר רבינו זצ"ל מחו"ל, ושבה המחלה ותקפתו במלא עוזה, והוא הבין היטב את מצבו, החל מתכונן כדבעי ליום אחרון.
הוא סיפר אז באותה תקופה, אודות רבו הגר"ש שקופ זצ"ל, כשמת על פניו אחד מיקיריו: "ר' שמעון האט אבגעלערנט דעם טויט". וזה היה יותר מרמז שקוף ועבה, כאשר ראוהו עכשיו בדומה לרבו, מכין עצמו לחיי עלמא דקשוט

לעמל יולד כתב:
הרב פסק לדבר לכמה שניות, והטעים דבריו עם קרעכזס! הוא איתיב והוא מפרק, רבי שמואל! דאס איז וואס דו זעסט היינט! אז דו וועסט דארטען גיין, וואס וועסטו זען, גיטין, דיני תורה, שלעגעריי, ניתן נישט קול התורה, אלא קול ענות אנכי שומע, און טיפ אין דעם בלאטע וועסטו וונדערען, רבש'ע ווי אזוי קענסטו ברענגען משיח מי אזעכע פרשיות!
אוי דו גיבסט אוועק דיין שכר בעולם הזה ובבא, נאר צו אריין קריכען טופ אין אפגרונד פון עולם הדיינות.
ובזה סתם ולא יסף.

הגר"ש אמר לאמו"ר שמילים אלו היו שורש הסיבה שלא יצא להיות דיין בסוף.

בן אליהו כתב:במטותא מינך אפשר לקבל תירגום לטובת אלו שלא שגורה על לשונם שפת היידיש ?

בן אליהו כתב:צר לי אך אינני רואה זאת

אוהב תוכחה כתב:(גילוי נאות: נכתב בסיוע גוגל. את ההקשר של המילה 'בלאטע' לכאן לא הצלחתי לפענח, ותיקנתי מסברא)

סגי נהור כתב:

אוהב תוכחה כתב:(גילוי נאות: נכתב בסיוע גוגל. את ההקשר של המילה 'בלאטע' לכאן לא הצלחתי לפענח, ותיקנתי מסברא)

הסברא שגויה, וצ"ל: בעומק הרפש.

סגי נהור כתב:

אוהב תוכחה כתב:(גילוי נאות: נכתב בסיוע גוגל. את ההקשר של המילה 'בלאטע' לכאן לא הצלחתי לפענח, ותיקנתי מסברא)

הסברא שגויה, וצ"ל: בעומק הרפש.
הרב השוחט תרגם ושילב תרגומו בגוף הטקסט שהעתיק (כאמור בהודעתו). אלא שגבאי הפורום בא ומחק הטקסט המועתק (כדרכו לפעמים) יחד עם התרגום המשולב בו...

.השוחט כתב:אכן, מדוע זה מחק???

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן יש הספד של ר' יהודא עדס עליו?

דרופתקי דאורייתא כתב:מתוך שיחה של הג"ר יהודה עדס שליט"א, ר"י קול יעקב [פרשת שמות תשע"ח].
בעודו מדבר על מידות טובות, הכרת הטוב, וכו'.

אני אספר עוד נקודה מר' שמואל שהתפעלתי ממנה, פעם נכנס אליו אדם גדול מאד, ודיבר בחריפות על הבעיות שיש במדינה, כל הענין של חוקים שהם נגד התורה וכו', ור' שמואל לא הגיב כלום.
כשהאיש הזה יצא, אמר לי ר' שמואל, בטח אתה מתפלא שאני לא הגבתי על זה כלום, אז אני אסביר לך. בזמן המלחמה [בתש"ח] הוא נסע מירושלים לפונוביז' להגיד שיעור, ובחזור תקפו אותם מחבלים, והיו שם חיילים [אז התחיל להיות צה"ל] שעמדו והגנו עליהם, ובזכותם הוא ניצל ממות. ומאז הוא לא יכול לדבר נגד המדינה.
וביאר, שזה לא מפני שאני לא חושב כמוהו, אלא כל מה שהוא אמר זה נכון, והוא לא חידש כלום, אבל לדבר אני לא יכול.

תראו מהלך, זה היה עשרים שנה אחרי כן והוא לא מדבר... ודאי שהוא חשב כמוהו בכל, מי לא הכיר את ר' שמואל עם ההשקפות שלו, אבל לדבר הוא לא יכול כי הם הצילו אותו.

מה אנחנו היינו אומרים? הם הצליו אותי? הם גרמו לי את המלחמה! הציונים עשו את הכל...
כשאומרים כך, זה לא בגלל שמדברים בשכל, אלא בגלל שאדם לא מוכן לכופף ולבטל את עצמו.

בן אליהו כתב:

לעמל יולד כתב:
הרב פסק לדבר לכמה שניות, והטעים דבריו עם קרעכזס! הוא איתיב והוא מפרק, רבי שמואל! דאס איז וואס דו זעסט היינט! אז דו וועסט דארטען גיין, וואס וועסטו זען, גיטין, דיני תורה, שלעגעריי, ניתן נישט קול התורה, אלא קול ענות אנכי שומע, און טיפ אין דעם בלאטע וועסטו וונדערען, רבש'ע ווי אזוי קענסטו ברענגען משיח מי אזעכע פרשיות!
אוי דו גיבסט אוועק דיין שכר בעולם הזה ובבא, נאר צו אריין קריכען טופ אין אפגרונד פון עולם הדיינות.
ובזה סתם ולא יסף.

הגר"ש אמר לאמו"ר שמילים אלו היו שורש הסיבה שלא יצא להיות דיין בסוף.

במטותא מינך אפשר לקבל תירגום לטובת אלו שלא שגורה על לשונם שפת היידיש ?

בתוך הגולה כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן יש הספד של ר' יהודא עדס עליו?

אם כוונת כת"ר לנזכר כאן לעיל

דרופתקי דאורייתא כתב:מתוך שיחה של הג"ר יהודה עדס שליט"א, ר"י קול יעקב [פרשת שמות תשע"ח].
בעודו מדבר על מידות טובות, הכרת הטוב, וכו'.

אני אספר עוד נקודה מר' שמואל שהתפעלתי ממנה, פעם נכנס אליו אדם גדול מאד, ודיבר בחריפות על הבעיות שיש במדינה, כל הענין של חוקים שהם נגד התורה וכו', ור' שמואל לא הגיב כלום.
כשהאיש הזה יצא, אמר לי ר' שמואל, בטח אתה מתפלא שאני לא הגבתי על זה כלום, אז אני אסביר לך. בזמן המלחמה [בתש"ח] הוא נסע מירושלים לפונוביז' להגיד שיעור, ובחזור תקפו אותם מחבלים, והיו שם חיילים [אז התחיל להיות צה"ל] שעמדו והגנו עליהם, ובזכותם הוא ניצל ממות. ומאז הוא לא יכול לדבר נגד המדינה.
וביאר, שזה לא מפני שאני לא חושב כמוהו, אלא כל מה שהוא אמר זה נכון, והוא לא חידש כלום, אבל לדבר אני לא יכול.

תראו מהלך, זה היה עשרים שנה אחרי כן והוא לא מדבר... ודאי שהוא חשב כמוהו בכל, מי לא הכיר את ר' שמואל עם ההשקפות שלו, אבל לדבר הוא לא יכול כי הם הצילו אותו.

מה אנחנו היינו אומרים? הם הצליו אותי? הם גרמו לי את המלחמה! הציונים עשו את הכל...
כשאומרים כך, זה לא בגלל שמדברים בשכל, אלא בגלל שאדם לא מוכן לכופף ולבטל את עצמו.

הרי שלו לפניו באתר קול הלשון (דקה 22:08 ואילך)

לעמל יולד כתב:
מעניין לעניין, אספר עוד מה ששמעתי מאמו"ר מהגר"ש זצ"ל. לאחר מלחמת ששת הימים הרי שהאדמו"ר מסטמר הגר"י טוב זצ"ל הגיב שהניצחון היה ממעשה שטן. הגר"ש הפטיר "א מאדנע זאך, זעקס מיליון אידען ווערען געהארגעט זאגט מען "מעשה ה'", 3 מיליון אידען ווערען געראטעווערט זאגט מען "מעשה שטן"!
(תרגום ללה"ק: זה דבר מוזר, כשנהרגו שש מליון אמרו "מעשה ה", וכשהצילו 3 מליון אמרו "מעשה שטן"!).

מיללער כתב:לא הבנתי העקיצה - מעשה שטן אינה מעשה ה'?

עקביה כתב:כנראה שלא. אחרת, למה לייחס את זה לה' ואת זה לשטן?

מתפעל כתב:מי עם הגר"ש?

הגרש רוזובסקי עם מי.jpg

צפניה כתב:נתבקשתי לברר האם חלקים מסדרת הספרים "שיעורי רבי שמואל", שדומני שבניגוד לשאר סיכומי השיעורים והחידושים נדפסו בעילום שם המסכם והכותב, מבוססים על מחברות וסיכומים של ר' נחמן גלינסקי זצ"ל שנפטר בחיי אביו הרה"צ יענקל גלינסקי זצ"ל?

גביר כתב:על אודותיו ועל אודות שיעוריו מתלמידו הרב דוד יוסף -

https://www.youtube.com/watch?v=IwLS0xOqH-k

מתפעל כתב:"כאשר הגיע האדמו"ר מויזניץ בעל ה'אמרי חיים' לשבות בפ"ת, שבת פרשת דברים תרצ"ט,
שלח רבי ראובן כ'ץ את רבינו הגר"ש רוזובסקי ואת רבי זלמן רוטברג לשוחח עימו.
וסיפר רבי חנוך קרלנשטיין כי לימים, סיפר רבינו שהם הלכו ל'טיש' של האדמו"ר בשבת, וכשעזבו, התבטא ה'אמרי חיים':
"אמנם הם לבושים בשונה מאיתנו, אבל נודף מהם ריח של תורה".
[ראש הישיבה]

כמדומני האמרי חיים זצ"ל עם אחיו הגיעו שנת תרצ"ה, לא תרצ"ט.

אימתי הגיע הראש ישיבה זצ"ל ארצה?

גביר כתב:שאלתי פעם את חתנו דאז, חוקר התלמוד פרופ' ר' חיים מיליקובסקי, מה היתה דעתו על מחקר התלמוד האקדמי, העיסוק האינטנסיבי בגרסאות וכיו"ב, וענה לי שכשפעם אמר לו דברים מסוג זה אמר לו ש'זו אינה דרך הלימוד שלנו'' ולדעתו לא התנגד לדברים אלו, אולם סבר שבישיבות לפחות יש ללמוד בדרכים הישיבתיות ולא בדרכים אחרות.

אבי-העזרי כתב:

גביר כתב:שאלתי פעם את חתנו דאז, חוקר התלמוד פרופ' ר' חיים מיליקובסקי, מה היתה דעתו על מחקר התלמוד האקדמי, העיסוק האינטנסיבי בגרסאות וכיו"ב, וענה לי שכשפעם אמר לו דברים מסוג זה אמר לו ש'זו אינה דרך הלימוד שלנו'' ולדעתו לא התנגד לדברים אלו, אולם סבר שבישיבות לפחות יש ללמוד בדרכים הישיבתיות ולא בדרכים אחרות.

נראה לי להסביר כוונתו, שהרי לכאו' יש כאן טענה, למה להתעלם מהגי' המוגהת ומתוקנת ולהתקבע בכתוב וללמוד.
מקובל לומר, שבישיבות לומדים איך ללמוד. - אם זו הנוסחה, א"כ הלימוד הישבתי אמור לאמן את הלומד להתמודד עם החומר הכתוב כמות שהוא ולנסות למצוא פתרון, חילוק, גדר, תירוץ, ולא לתקן וזהו.
כלומר, אין כאן התקבעות לנוסח, אלא אימון וחידוד מחשבתי, במידה וזה הנוסח איך נתמודד וניישב את הרמב"ם.
(כמובן שאין כאן קריאה להגזמה לשבש במכוון את הרמב"ם ולנסות למצוא פתרון, אלא להתמודד עם בעיות שהשתרשו, כנוסחאות קדומות וגירסאות משובשות מאות בשנים).
כמובן שהדברים הם על אחריותי בלבד, איני יודע אם הוא עצמו היה מסכים עם הגדרתי זו, ואולי יש בגישתו זו תפיסת עולם מסויימת.