ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בספרים שנדפסו בשנים הללו בירושלים, האם ראינו שבקשו את הסכמתו?
בפירוש כן.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בספרים שנדפסו בשנים הללו בירושלים, האם ראינו שבקשו את הסכמתו?
איש_ספר כתב:בשנת תשי"ז פרסם סבי בעיתון המודיע (והוא אז כבן שלושים שנה בלבד) שיש להזהר לערוך כתובה דאירכסא כאשר הכתובה המקורית כבר לא קייימת, כמו שמצוי (או היה מצוי בימים ההם) אצל אנשים מבוגרים. ואע"פ שהרמ"א אהע"ז סי' סו ס"ג הקיל בזה, בזה"ז שאין מגרשים את האשה בע"כ, מ"מ כבר כתבו האחרונים שאין לסמוך ע"ז לכתחילה (עי' ב"ש וח"מ עה"ג ואוצה"פ אות כב).
הרש"א שזורי הגיב (בשם הגרצ"פ) שכיום ישנה סיבה נוספת להקל, והוא חוק הביגמיה. הדברים היו בלתי מובנים לסבי, מה ענין ביגמיה לכתובה, וכיון שהדבר נוגע לקיומו או ביטולו של דין חמור מדרבנן, מצא לנכון להגיב כפי שהגיב. (כמובן השערה שלי...)
מכאן התחילו חילופי דברים מעניינים אלו מע"ג עיתון המודיע דאז. (מתוך הדברים נראה שקדמו חילופי מכתבים נוספים מע"ג העיתון, לצערי הם אינם בידי)
איש_ספר כתב:כפי הרושם שיש הגריח"ז לא היה פחות ת"ח מהגרש"ס, וגם הגרש"ס (כמעט) לא נדרש לשאלות מחוץ לירושלים. מרכזי התורה בזמן ההוא היה ביוראפ והיו שם גדולי תורה שלא נזקקו לשאול מחכמי ירושלים, גם לא מהגריל"ד. ירושלים בזמן ההיא הכילה כמות גדולה מאד (יותר מדאי... ומכאן הרתיחה והמחלוקות) של ת"ח וצדיקים אבל מעמדם בעולם לא היה גבוה. הגריח"ז היה גאון מופלג וצדיק נשגב. אע"פ שהשתמט מהוראה, ומ"מ הוראותיו בכמה עניינים נפוצו בירושלים כגון לענין ע"פ שחל בשבת וכגון לענין פורים המשולש. ועד היום יש לפסקים אלו ערך וחוזרים ומשתמשים בהם. צא ולמד.
חמרא טבא כתב:מי הראשון משמאל עם הזקן הלבן?
מיללער כתב:חמרא טבא כתב:מי הראשון משמאל עם הזקן הלבן?
ומי ליד הרב שזורי עם הצילינדר?
הראשון ממשאל אינו הרב בורוכוב?
מן הדרום כתב:מיללער כתב:חמרא טבא כתב:מי הראשון משמאל עם הזקן הלבן?
ומי ליד הרב שזורי עם הצילינדר?
הראשון ממשאל אינו הרב בורוכוב?
עם הצילינדר, זה לא הרב הרצוג?
נוטר הכרמים כתב:דברי הרב פ"ת נכונים ברובם בקשר להגרצ"פ ובקשר להגרי"ש, רק בנוגע להגזמה שבהפרחת השמועות וניפוחם בכל מיני נתונים מצחיקים, ולא באשר לעובדה הבסיסית שהלכו לרבנות בגלל פרנסה ולא בהתלהבות גדולה.
על הגריש"א זה ודאי מידע מבוסס (הוא לא חיפש בכלל להיות דיין, וגם הפריע לו העוררין שיש על היכל שלמה, וכידוע ששאל את הגרז"ר בנגיס),
על הגרצ"פ זה מסורת עקשנית שמקורה לאו דווקא בחוגי העדה החרדית.
חשוב עוד לציין, שדווקא בנוגע להגרצ"פ, יש הבדל מאוד גדול בין ירושלים לבני ברק,
בעוד בירושלים העריצו מאוד את הגרצ"פ, ואפילו בחוגים הקנאים יותר, ובבריסק שלחו אליו 'שאלות',
בבני ברק שזה אומר החזו"א והסטייפלר מאוד לא כיבדו אותו, ויש ע"ז המון עדויות.
יתכן שזה קשור לקולות של הגרצ"פ בהיתר המכירה ובבעיות החשמל.
כך גם מבחינה ההכרה התורנית - הלכתית, עד שתורת הגרצ"פ היתה לה עדנה עם ה'מקראי קודש' ועוד, בבני ברק לא ידעו בקושי מה זה ר' הערש פסח.
ולכן לבוא ולטעון שכביכול ליהדות החרדית היתה מצוקה עם עמוד ההוראה הגרצ"פ זה לא מדויק.
מה שכן נכון, הסיפור של הרב אלישיב עם 'היכל שלמה' גרם הרבה אי נוחות לרובו של הציבור הליטאי שראה בו כממשיכו של הרב שך בהנהגה.
עזריאל ברגר כתב:הפולמוס עצמו מעניין.
ועל פניו דברי סבך נראים פשוטים וברורים.
מעניין מה היתה סברת הרש"א.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים