פורום אוצר החכמה

מכתב מר' ראובן מרגליות לחיים בלוך:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 1/mode/1up

ייש"כ הרב מיללער,

לא הצלחתי לפענח כולו. באיזה ספר מדובר? בזכרוני שהוא מזכיר (לשבח?) ספרו של בלוך 'תשובותי להוואטיקן' בלי להבחין שכולו בדוי ומזוייף.

הגהמ כתב:ייש"כ הרב מיללער,

לא הצלחתי לפענח כולו. באיזה ספר מדובר? בזכרוני שהוא מזכיר (לשבח?) ספרו של בלוך 'תשובותי להוואטיקן' בלי להבחין שכולו בדוי ומזוייף.

יבואו המפענחים ויפענחו, מי מרים את הכפפה?

ב"ה, תל-אביב, יום י"ג אדר תש"י.
לכב' ידידי החכם וסופר הרב חיים בלאך הי"ו
שלום וברכה מציון.
מכובדי!
יסלח על איחור תשובתי כי טרידנא טובא, ובנתיים בא לידי ספרו החשוב, היכל מלא כל טוב, ירשני להעיר רק על דבר אחד שנשתרבב לתוכו (בע' 565), אם כי הביא בשם רצ"ח הנה על כגון זה ארז"ל כסהו כלילה, אינני יודע איך יכלה עטו לפלוט ביטוי כזה על עמוד התורה,ובכל אופן הן לא פרסם הערכה מסולפת זו, אינני יודע מי זה הגאון המסכים שהזכיר כב' אני אומר רחמנא ליצלן מהך דעתא ואם הייתי מדבר עם כב' בטח שהייתי מונע אותו מלהביאו ולפגוע בהלך רוח ספרו. אם אפשר היה כדאי למחוק השורה הזאת. יאמין לי כי דברי אלו נאמרו מאהבה נאמנה לו והערכת פרי עטו.
בדבר אוסף האוטוגרפים הנה יש אתנו אלפי מכתבים מאנשי שם נודעים בישראל, אלו הכרטיסים ששלח כ"ת לדוגמא אינם מעניינים אותי כי איני מכיר את הכותבים. מה נעשה בדינו? בכל אופן הרי ת"ל הוציא הס' לאור כן יתן ה' וכן יוסיף שיפרסם גם שאר ספריו, אם אוכל להיות לו לתועלת הנני בחפץ לב.
דו"ש וטובתו מכבדו ומוקירו
ראובן מרגליות

אם ירצה יוכל לשלוח אכסמפלר מהיכלו ויקבל תמורתו
...
... ראה מחברת קטנה שלי בשם "עוללות", שם הרבה ענינים שיעניינו את סק'.

הכוונה במכתב כנראה לספרו של בלאך "היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם", נמצא באוצר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104511&
אגב הזכרת ספר זה של בלאך, נזכרתי את שמעתי פעם בשם חוקר מסוים כי גם בו הדפיס בלאך מאמרי חז"ל שלא נמצאו בשום מקום, ואשר אין ספק שהמציאם ממוחו.

מעניין מהו אותו אוסף האוטוגרפים ששלח לו בלאך, אולי הכוונה לאוסף זיופיו שלימים הוציאם לאור בספר 'דובב שפתי ישנים'.

תודה רבה הרב הכרם על ההעתקה

מחולת המחנים כתב:הכוונה במכתב כנראה לספרו של בלאך "היכל לדברי חז"ל ופתגמיהם", נמצא באוצר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104511&.

הנה הדף אליה כיון ר' ראובן במכתבו, בה בהיא בלוך מה ששמע מפרופ. שאול חיות מה ששמע מזקנו המהר"ץ חיות אודות התנא הק' רבי עקיבא:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=564

אז מה הכוונה להיכלו המוזכר בסוף המכתב שהוא כנראה ספר אחר שלא קיבל עדיין?

אנסה להסביר את הדברים לפי הבנתי, ר' ראובן מרגליות כותב במכתבו "בא לידי" והכוונה שהספר הגיע אליו לעיון קל, אך איננו ברשותו, אולי נשלח לספריית הרמב"ם, ושוב הוא מבקש מבלאך שישלח אליו עותק מהספר והוא ישלם תמורתו.

בספרו יסוד המשנה ועריכתה עמ' כח (הערה יב),
כותב שסדר המסכתות היה חלה ואח"כ ערלה. וראייתו מירושלמי תענית ד ה, שכתבו חלה וערלה, וברור שזהו משיגרא דלישנא. דאל"כ היה לו לומר כלאים וערלה וכדו'.
ולכאו' יש לדחות בפשיטות, שהלא שם איירי שהמרגלים שבו מא"י ומשה לימד את ישראל חלה וערלה.
א"כ מה נעשה שזה מה שמשה רבינו למד עמהם? וכי הירושלמי ימציא עובדה שלא היתה?

ישראל אליהו כתב:ולכאו' יש לדחות בפשיטות, שהלא שם איירי שהמרגלים שבו מא"י ומשה לימד את ישראל חלה וערלה.
א"כ מה נעשה שזה מה שמשה רבינו למד עמהם? וכי הירושלמי ימציא עובדה שלא היתה?

מסתמא אין כוונת הירושלמי שהייתה מסורת מדור לדור איזה דינים בדיוק למד איתם משה בדיוק בשעה זו,
אלא שבאו לבטא עניין זה שמשה למד הלכות התלויות בארץ כשבאו המרגלים לדבר סרה על הארץ, ונתנו דוגמא את ההלכות המצויות, ושפיר נקטו לפי שיגרא דלישנא.

חשבתי ע"ז. אבל א"כ היה לו לירושלמי לכתוב שלמדו מצוות התלויות בארץ וכדו', ולמה נקט דוקא את אלו ולא את המסכתות הראשונות כפאה ודמאי ומעשרות?

ובכלל לומר שמה שאמר הירושלמי זה לאו דוקא, ועפי"ז עוד להביא ראיה? לענ"ד זה דחוק ורחוק.

ישראל אליהו כתב:ובכלל לומר שמה שאמר הירושלמי זה לאו דוקא, ועפי"ז עוד להביא ראיה? לענ"ד זה דחוק ורחוק.

הסברא הפשוטה היא שהירושלמי הוא לאו דווקא, כי האמוראים לא היו שם ולא ראו מה לימד, ולומר שעברה במסורת במדיוק מה לימד משה בזמן שהגיעו המרגלים זה לא הגיוני, ולכן יותר מסתבר שתיארו מסברא ובאו להביע את הרעיון שבזמן שכל העם היו מוכנים לכניסה לארץ עד כדי לימוד ההלכות למעשה באו המרגלים לדבר סרה על הארץ.

לא נראה לענ"ד

א. הוזכר לעיל שפה עיר האבות באר שבע ת"ו הוחל בהוצאת ספריו. אכן, אחד מיקירי האברכים כאן החל בכך לפני כמה שנים ממשיך לעסוק בתורתו אם כי בקצב פחות מהיר עקב עיסוקיו האחרים, הלה בקיא גדול בתורתו, בכתביו ובתולדותיו.
ב. דומה שר' ראובן מרגליות, יליד גליציה, ממשיך במידה מרובה מסורת ששורשיה בקלויז בבורדי של בקיאות, השוואת מקורות וכו', בדרך המזכירה את דרכו של הגר"א. בדרך לימודו זו של הקלויז עסק לאחרונה מעוז כהנא בספרו 'מהנודע ביהודה לחתם סופר' [כמדומה שבשער ראשון חלק ד, אינו כעת תח"י]

האם והיכן נדפסו הערותיו (גליונות כת"י) של ר' ראובן מרגליות לתלמוד בבלי ולמדרש רבה?

סיפר לי אחד מהחוקרים החרדיים החשובים ביותר, שיש בידו קונטרס שלם המוכיח שלהר"ר מרגליות יש הרבה פלגיאט בספריו, אך מחמת כבודו של הר"ר מרגליות הוא חושש מלפרסמו.

הגיונות כתב:סיפר לי אחד מהחוקרים החרדיים החשובים ביותר, שיש בידו קונטרס שלם המוכיח שלהר"ר מרגליות יש הרבה פלגיאט בספריו, אך מחמת כבודו של הר"ר מרגליות הוא חושש מלפרסמו.

מה משמעות המילה המודגשת???

גם אני מצטרף לסקרנות. התביישתי לשאול קודם...

.

זה נראה קצת מוזר. ואני מקווה שאין החוקר הזה ממחפשי המומים שכל שריטה נראית להם כחטוטרת. ר' ראובן מרגליות היה מאד מקורי והביא הרבה מאד דברים שקשה לדמיין שמצאם אצל אחרים. אני משער שכדרך כל הבקיאים הגדולים לא רק שחלק מההערות שכתב כבר נכתבו על ידי אחרים יתכן גם שחשב לפעמים שהוא שלו ובעצם ראה אותם בספר אחר, בין זה לבין גניבה המרחק גדול מאד.

אכן, גם אני חשבתי כן, כדבריך. אך אותו חוקר, שבאמת מומחה וישר הוא, טען לי בתוקף שיש לו הוכחות ודוגמאות שלא מותירות כל ספק בדבר.

ישראל אליהו כתב:חשבתי ע"ז. אבל א"כ היה לו לירושלמי לכתוב שלמדו מצוות התלויות בארץ וכדו', ולמה נקט דוקא את אלו ולא את המסכתות הראשונות כפאה ודמאי ומעשרות?

מסתבר שנקט הירושלמי חלה מפני שהיא נאמרה בתורה מיד אחר מעשה המרגלים, ואגב אורחיה נקט חלה וערלה.

יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות

מספרים שהחזו"א אמר על ר"ר מרגליות שהוא [ר' ראובן] אינו יודע עד כמה הוא יודע...

הגיונות כתב:אכן, גם אני חשבתי כן, כדבריך. אך אותו חוקר, שבאמת מומחה וישר הוא, טען לי בתוקף שיש לו הוכחות ודוגמאות שלא מותירות כל ספק בדבר.

הוכחות ערכן כשמביאים אותן. כשטוענים יש לי הוכחות זה שקול לטענה אני טוען כך. ביחוד שאנחנו לא מכירים אותו. לדוגמה קטנה לפני ההוכחות שיאמר מאיזה ספר הוא גנב.

מה אעשה שנבצר ממני להגיד את שמו?! ואתה בהחלט צודק בכל דבריך, אינך מחויב לקבל דבר.

[כתבתי את דבריי למען יבואו היודעים ויעשירו אותנו בידיעותיהם, ולמען מי שכבר חשש בדבר]

הדברים די ידועים.
שו"ת ציון לנפש חיה סי' קט



ובמקום אחר הוא כותב ספר החסידים בהוצאת מרגליות.

בהמשך למ"ש לעיל אודות הדברים ששמעתי על הפלגיאט אצל הר"ר מרגליות -

כתב לי חכ"א באישי ששמע אף הוא מאחד החוקרים ששמע דברים דומים בשם רבי שמואל אשכנזי והאחרון התפלא על זה למה הוא היה צריך להגיע לזה.

הגיונות כתב:בהמשך למ"ש לעיל אודות הדברים ששמעתי על הפלגיאט אצל הר"ר מרגליות -
כתב לי חכ"א באישי ששמע אף הוא מאחד החוקרים ששמע דברים דומים בשם רבי שמואל אשכנזי והאחרון התפלא על זה למה הוא היה צריך להגיע לזה.

איש מפי איש.
ואני שמעתי בעצמי מר' שמואל אשכנזי כמה דברים מעניינים בנושא זה, ושאף הודה לו ר' ראובן מרגליות בשעתו ששיקע בתוך ספריו חידושים רבים שמקורם אצל אחרים. ואיני רוצה להאריך כעת בזה.

איזו דביקות והשקעה מרובה למען מטרה כה נעלה - לספר אחר מיטתן של תלמידי חכמים.
כמובן שמדובר בתוצאות מחקר מדעי מעמיק וברור - שתלמיד חכם פלוני מפורסם, מחבר ספרים ידוע, ועוד שבחים רבים - היה פלגיאט !
יידע הציבור ויישמר !
אשריך הגיונות, אתה וחבירך !!

אין זה מקומי ורצוני לענות סרה בהאי גברא רבה מארי דחיטי אשר רבות הנאני בדברים מחכימים ומועילים. אך אציע מה ששמתי לב השבוע, בהשוויתי בין הגהותיו (של הרר"מ) לסדר הדורות, ובין הגהות 'נחל עדן' לסה"ד. עלעלתי פה ושם ומצאתי שככל שציין הרב 'נחל עדן' חזרו ונשנו אותם מקורות בהגהותיו הוא (נדפסו באיזה מן ההוצאות של סה"ד, לא זכור לי איזה, ואם יש ביד מישהו להעלותם כאן אשתדל להעתיק מקבילות מה'נחל עדן')
(ואגב, אבקש חוות דעת חו"ר שבכאן, כידוע יש הנהגה נפוצה שלחלקים שונים מחיבורם קראום מחברים רבים בשמות שונים, אך מה שאולי פחות נפוצה, שתי שמות לאותו חלק, כגון ספר הנ"ל נחל עדן: וז"ל השער: ספר סדרים נכונים כולל הערות .... והוא "חלק רביעי" מספרי נחל עדן נקרא בשם "נהר פרת")

לענ"ד אין ממש במה שהביא קראקובער. אז מה אם מישהו מצא שבחלק מדבריו קדמוהו אחרים. אין כמעט ספר שיוצא היום ששואל קושיה שלא כבר קדמוה בה אחרים. תבדקו באוצר החכמה.

גם אני מצטרף לדברי אוצה"ח. זכורני בימים יותר צעירים שהייתי מנסה להתחקות אחר כל חידוש וכל ווארט מי הראשון שאמרו, כדי שלא אכשל חלילה בייחוסו לאחרון מסויים בשעה שזה בעצם נאמר כבר קודם. בשלב מסויים נוצרה לי גישה לאוצר החכמה, ואז ראיתי שאין לדבר סוף ואי אפשר להשקיע בחיטוטים אלו יותר מידי כי לא תגמור

קאצ'קלה כתב:

הגיונות כתב:בהמשך למ"ש לעיל אודות הדברים ששמעתי על הפלגיאט אצל הר"ר מרגליות -
כתב לי חכ"א באישי ששמע אף הוא מאחד החוקרים ששמע דברים דומים בשם רבי שמואל אשכנזי והאחרון התפלא על זה למה הוא היה צריך להגיע לזה.

איש מפי איש.
ואני שמעתי בעצמי מר' שמואל אשכנזי כמה דברים מעניינים בנושא זה, ושאף הודה לו ר' ראובן מרגליות בשעתו ששיקע בתוך ספריו חידושים רבים שמקורם אצל אחרים. ואיני רוצה להאריך כעת בזה.

למרות שגמרתי בדעתי שלא לכתוב עוד בנושא זה (למרות שיש עמדי עוד פנינים והרבה מרגליות), אציין לדבריו המפורשים של ר"ש אשכנזי בעניין זה בספרו אלפא ביתא קדימתא עמ' 412.

גיורא בשמי שמיא כתב:אין זה מקומי ורצוני לענות סרה בהאי גברא רבה מארי דחיטי אשר רבות הנאני בדברים מחכימים ומועילים. אך אציע מה ששמתי לב השבוע, בהשוויתי בין הגהותיו (של הרר"מ) לסדר הדורות, ובין הגהות 'נחל עדן' לסה"ד. עלעלתי פה ושם ומצאתי שככל שציין הרב 'נחל עדן' חזרו ונשנו אותם מקורות בהגהותיו הוא (נדפסו באיזה מן ההוצאות של סה"ד, לא זכור לי איזה, ואם יש ביד מישהו להעלותם כאן אשתדל להעתיק מקבילות מה'נחל עדן').[/b])

השוואות בין 'נחל עדן' של רר"ג ל'ציונים והארות' של רר"מ - כבר ערכתי לי מזמן רשימה כזו.
הג"ר ראובן גם שאב מעט דברים מתוך 'תקון הסדר' של ר' יצחק רחלין. בכל זאת יש בדבריו גם חידושים וציונים משל-עצמו. וחבל שלא פורסמו שאר הערותיו לסדר הדורות, כי אם לחלק ב עד קרוב לסוף אות א.

איפה הדפיס ר"ר מרגליות את הערותיו לסדר הדורות.

אוצר החכמה כתב:איפה הדפיס ר"ר מרגליות את הערותיו לסדר הדורות.

סיני, כרך מו, עמ' כב-לג; שם עמ' שב-שי.

[לאחד לכאן גם את האשכול הזה - viewtopic.php?f=19&t=14166&p=135110&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA#p135110]

מתוך מאמרו של הרב יעקב מענדלש (נדפס ב'ספר הזיכרון לרבי משה ליפשיץ', עמ' תרנא-תרנב).


ולדעתי, צדק העורך במה שהעיר בשולי הגיליון שהערה זו מיותרת. אם כי, לגופו של עניין אשמתו של רז"ו בהחלט מוצדקת.

"אך דברים אלו מיותרים בהחלט. וגם רז"ו לייטר הפריז על המדה". - דברי נבואה הפורחים באויר.
למעשה, מה שכתב הרב הכותב בספר הזכרון שם "ויתכן שגם זה קנה במשיכה מאחר", נראה נכון, ואין כאן הפרזה על המדה ודברי מוֹתר.
החידוש ההוא של רבי ראובן, נדפס על ידו בנפש חיה - בשנת תרצ"ב, אבל הוא מופיע כבר בלבושי מרדכי (חאה"ע סי' מז) כעשרים שנה לפני כן - שנת תרע"ג, ובגנזי יוסף (סוס"י קיב) שנדפס בשנת תר"צ [וכבר ציינו המלקטים למקורות הללו].
כדי להעמיד דבר על חזקתו, נקבל שרבי ראובן ראה את החידוש באחד המקורות שקדמו לו, ואין כאן נביאים שונים המתנבאים בסגנון אחד.

לפי זה גנב ר' ראובן מרגליות מגנזי יוסף שגנב מלבושי מרדכי...