פורום אוצר החכמה

מחברי למדתי כתב:

מחברי למדתי כתב:יש ספר ביוגרפי הניתן להשיגו כיום על הגר"מ זצ"ל

למישהו ידוע משהו?

ראה באשכול זה לעיל viewtopic.php?f=19&t=12772#p119191 (הכוונה שם ל"רבי משה פיינשטיין: סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987"?), viewtopic.php?f=19&t=12772&start=80#p396546. כבר הוזכרה לעיל ההקדמה הארוכה לאגר"מ כרך ח.

הקפצה

הופיע ויצא לאור עולם הספר הנפלא מסורת משה חלק שלישי יצא לאור לרגל יומא דהלולא של מרן הגאון רבן של כל בני הגולה פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצוקללה"ה,החל בימי הפורים. ספר זה הכולל פסקי הלכה והנהגה שהשיב בעל פה לשואלים שבאו מכתבי יומנו של נכדו הקרוב אליו תלמידו המובהק הרה"ג ר' מרדכי טנדלר שליט"א, והוא המשך לחלק א וב' שיצאו עד היום.
חידוש מיוחד בחלק זה הוא השער של הדרשות וההספדים שנכתבו כצורתן ויש בזה הרבה חיזוק.

איש הגבעה כתב:הופיע ויצא לאור עולם הספר הנפלא מסורת משה חלק שלישי יצא לאור לרגל יומא דהלולא של מרן הגאון רבן של כל בני הגולה פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצוקללה"ה,החל בימי הפורים. ספר זה הכולל פסקי הלכה והנהגה שהשיב בעל פה לשואלים שבאו מכתבי יומנו של נכדו הקרוב אליו תלמידו המובהק הרה"ג ר' מרדכי טנדלר שליט"א, והוא המשך לחלק א וב' שיצאו עד היום.
חידוש מיוחד בחלק זה הוא השער של הדרשות וההספדים שנכתבו כצורתן ויש בזה הרבה חיזוק.

תחזקנה ידי המו"ל, ספר נפלא בהחלט, הנוכחי לא ראיתי אך כבר איתמחי גברא, מאיר עיניים בדרך רבינו משה זצללה"ה.

מימינו רבי יהושע ברים זצ"ל ומשמאלו רבי חיים ברים זצ"ל.

עם הגר"י קמינצקי זצ"ל.

תגלית מעניינת: בקשתו של הגר"מ פיינשטיין לעלות ארצה בשנת תרצ"ג (תיק מהרבנות הראשית בארכיון המדינה, http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809c9068 , עמ' 681):

כעבור כחודשיים היגר הרב פיינשטיין לניו יורק. על הרב שמעון טרעבניק הנזכר בסעיף א', שהתיק שם עוסק בו, כאן (viewtopic.php?f=19&t=33968&p=464044#p464044).

--
אגב, מסמכי הבקשה לעלייה של הרב יעקב והרבנית רבקה (ריבה) קוסטנוביץ הורי אשתו של הגר"מ הרבנית סימה, אף הם מצורפים באותו התיק (עמ' 858 והלאה). נכון לשנת תרצ"ב ר"י ואשתו בגיל 65. 'קרובים אין לו בארץ עד כמה שידוע לנו'. מצורף שם גם מכתב המלצה עליהם מהרב איסר זלמן מלצר.

האם יודע מאן דהו על קשר בין השניים שבתמונה?

סליחה!! הנה התמונה.

סגי נהור כתב:הרב הענקין?

אכן הרב הענקין, מגדולי פוסקי אמריקה.
ראו אודותיו עם מאמריו המרתקים בענייני אגדה והשקפה במש"כ בסוף ספר חידו"ת מדרש אליהו ח"ב. נמצא כמדומני באוצה"ח.

חלמישצור כתב:תגלית מעניינת: בקשתו של הגר"מ פיינשטיין לעלות ארצה בשנת תרצ"ג (תיק מהרבנות הראשית בארכיון המדינה, http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809c9068 , עמ' 681):

בקשת עלייה - תרצג1.png

רק נחשוב אם רבי משה היה מגיע לארץ ישראל והחזו"א היה מגיע לאמריקה..

מתפעל כתב:האם רבי משה זצ"ל היה הולך עם טלית קטן של צמר מעל החולצה כמנהג חסידים? כך נראה מהתמונה.

יש קטע ב'מסורת משה' ח"א אודות זה:

לא ברור מנין הדיוק באות סז, אחר שר' משה אמר במפורש את היתרו.

אבל אם הגרמ"פ אמר כמו הלשון שהובאה למעלה מותר לת"ח לעשות כן בבית מדרשו הרי שהוסיף עוד תנאי וכדבריהם.

ראיתי באיזה ספר מוזכר כדרך אגב שהגר"מ פיינשטיין התיר לאשה לנאום בפני קהל רב של גברים, לאיזה צורך חשוב.

מסתבר לי שזה נכון (ואולי לא), אך אני שואל האם יש תיעוד להיתר זה (אם היה) בכתב?

שאלה: מי היו המספידים בהלוויתו של הגרמ"פ זצ"ל, והיכן נדפסו ההספדים?

והאם בין המספידים היה גם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל?

על מהלך ההלוויה של הגאון זצ"ל בניו יורק ובירושלים ראו בהפרדס [ס, ז], ניסן תשמ"ו, עמ' 11-14. לפי האמור שם, בירושלים "ראשון המספידים ראש ישיבת פוניבז' הגרא"מ שך שליט"א", ואחר כך "גאב"ד העדה החרדית בירושלים הגר"י וייס שליט"א", "הגר"מ פיינשטיין שליט"א, ראש כולל בית יהודה נשא דברים בשם המשפחה", "ראש ישיבת פוניבז' הגר"ד פוברסקי שליט"א"

ראש ישיבת "פורת יוסף" בירושלים רבי יהודא צדקא שליט"א פתח בקול רוטט: וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' - פרץ ה' במהנה העברים ויקח מחמד עם בני עליה ואותנו הניח עגמומים.

להלן קרא ראש הישיבה: מלאך היה בדורנו וענן גדול, הצדיק נמשל למלאך ולענן, המלאך מורה דרך והענן מגן, ועתה כי נסע מלאך ה' וילך מאחריהם...

עתה כשהלך המלאך מי יגן ומי יורה לנו בדור עיוועים זה נוכח סכנת השמד של המורמונים וההתבוללות מן המפגשים כשהסכנה גדולה ונסתלק מעמנו נר ישראל הפטיש החזק. קרא ראש הישיבה.

"הרב ראובן פיינשטיין שליט"א בנו של הנפטר אמר לפני אמירת הקדיש ... בלטו גדולי פוסקי ההלכה בדורנו מרנן רבי שלמה זלמן אויערבאך ורבי יוסף שלום אלישוב, אשר ליוו את ארונו של פוסק הדור עד לזיבולא בתרייתא ... בסתימת הגולל הספידהו הגר"י גוסטמן, ראש ישיבת נצח ישראל, והגר"י טנדלר".

יישר כח!

נחוץ לי מאד להשיג הספדו המלא של הגר"י צדקה זצ"ל, כיצד ניתן למצוא זאת?

אין איזה ספר שקיבץ כל ההספדים על הגרמ"פ?

האם יצא איזה ספר על הגרמ"פ?

לפו"ר אינני מוצא, וזה פלא שלא יצא עליו שום ספר?!

אולי באנגלית יצא??

"רבי משה פיינשטיין"- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987.

דרופתקי דאורייתא כתב:האם יצא איזה ספר על הגרמ"פ?

לפו"ר אינני מוצא, וזה פלא שלא יצא עליו שום ספר?!

אולי באנגלית יצא??

יצא גם שלשה חלקים [מנוקד] והאיש משה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:"רבי משה פיינשטיין"- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987.

אאל"ט יצא או עתיד לצאת מהדורה חדשה.

צדיק כתב:ראיתי בספרי הגר"י זילברשטיין שליט"א [איני זוכר איפה בדיוק, עלינו לשבח וכיו"ב] שסיפר מעשה נורא:
האג"מ לאחר נישואיו נתמנה לרב, והשלטונות אסרו את המקוה, הוא הכשיר להמון את הבריכה המקומית, על סמך כמה קולות, אבל לעצמו החמיר, וכך חמש שנים היה פרוש לגמרי. וכ"ז בהיותו כמעט חתן צעיר.
וסיפר הגרי"ז שמרן הגרי"ש הפליג בהתפעלות ממעשה זה.
שו"ר שכ"כ בהקדמה לאגרות מבני המחבר, בהרחבה, ראה קובץ מצורף.

וכאן הבן שואל: דהנה מפורש בשו"ע יו"ד סי' קפ"ז בסופו, שאשה שאינה יכולה לטבול מחמת פצעים וכיו"ב אסור לדור עימה, וא"כ נמצא לפ"ז דתקנתו קלקלתו!
ולכאו' יש ליישב. ודו"ק.

שם מבואר שאסור לדור עימה מחמת ביטול פו"ר וכאן הרי אינו ביטול גמור דהא לאחר זמן שייך פו"ר וגם אם נאמר שאף לזמן אסור לדור נ"ל לחלק בין אינה יכולה לטבול מחמת חיסרון שבגופה שאינה ראויה מצד עצמה לחיי נישואין ופו"ר לבין אינה טובלת מחמת חומרת בעלה שאין חיסרון באותה אשה אלא במצב העיר וכדו' ועוד שהוא רק חומרא בעלמא ולעת הצורך יכול להקל.

במשפחת שורקין (בני דודים של הגרמ"פ), מקובל, שהגרמ"פ כן סמך על המקוה לכתחילה, והבעיה היתה, שהמקוה הוסתר מהשלטונות שלחמו נגדו, ואף שהם ראו שהיהודים פרים ורבים, השלטונות הניחו שבמצב שנוצר שאין מקוה, היהודים לא מקפידים על טהרת המשפחה. אבל אילו לגרמ"פ היו נולדים ילדים ברוסיה, הם היו מבינים שיש מקוה בסתר. ולכן פרש הגרמ"פ מאשתו.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:"רבי משה פיינשטיין"- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987.

לפני כמה שנים הם הדפיסו מחדש עם יותר מחמש מאות דפים אם הרבה חומר ,ומוסר ספר חי בסוף יש להם כמה סיפורים שאנשים סיפרו האיך שהספר השתנה את החיים שלהם , וגם יש ספר אקדמיק ממישהו הראל גורדן - דווקא ספר מעניין

לפני כעשור שנים נפטר מוהר''ר ר' דוב סלומון זצ''ל חדב''נ מוהר''ר הגר''ח קמיל זצוק''ל, היה מרבני אופקים. כשהלכתי לנחם סיפרו שם על סט האגרו''מ שהיה ברשותו, כשהיה בחור (היה גר בבאר שבע) שלח שאלה להגר''מ פינשטין, הגר''מ השיב לו שמדבר על זה בספרו, והשיב שאין להשיג בבאר שבע... לאחר זמן הגיע חבילה גדולה מפינשטין מאמריקה לבית משפחת סלומון בב''ש.. היה אז חשש מחבילות נפץ.. וכבר רצו לפוץ את החבילה, בס''ד הגיע ר' דוב ואמר שזה כנראה בשבילו..
הגר''מ שלח לו את האגרו''מ!

סיפור מופלא על רבינו ומדותיו המופלאות - מכלי ראשון:
יהודי אחד שגר בברזיל, דיבר ברבים דברי גנאי על רבי משה פיינשטיין [היה זה בחיי רבינו]. לאחר זמן הוא עשה חשבון נפש, והבין שעשה דבר חמור לדבר נגד פוסק הדור, וליבו נקפו על זה. אז הוא שלח מכתב לארה"ב לרבינו, וביקש ממנו מחילה.
לאחר זמן צלצל הטלפון בביתו, ועל הקו... רבי משה פיינשטיין. הוא אמר לו: "קיבלתי את מכתבך, ורציתי שתדע שהנני מוחל לך בלב שלם"...
והוסיף ואמר: "אמנם מחלתי לך, אבל רציתי גם שתדע זאת שמחלתי כדי שלא תדאג ותצטער על זה, ולכן התקשרתי"...
****
צא ולמד: רבי משה לעת זקנתו טרח בארה"ב לברר את מספר הטלפון של היהודי הזה בברזיל, וכל זה כדי שישמע ממנו שהוא מוחל לו, ולא ידאג ויפחד על זה...
[שמעתי הסיפור מבעל המעשה בעצמו]
זי"ע ועכ"י

לגבי דלעיל של מחיצה בחתונה, נחוץ לציין בכלליות מש''כ באגרו''מ לגבי לימודי חול (יו''ד ח''ג פ''ב): 'סוף דבר הוא פשוט שאף ששתקינן ואין אומרין זה לכלל ישראל ואף לא לאלו השומרים תורת השי''ת, הוא דבר האסור... אמרתי איזה פעמים שזהו עצת רשעים שהוזכר בריש תהילים'.

ודבר גדול לימד אותנו רבינו פה; כשתשמע המדרניים והמשמאילים אומרים: אני ראיתי/גרתי/לימדתי/ אצל ר' משה ועשה כך וכך, ופלוני עשה זה ולא מיחה וכו' וכו' - לא תשמע ולא תאבה לדבריהם, ותשים דברי התשובה הזאת לפניך; כי רבינו רוח אחרת עמו, ודבריהם הבל ושוא נתעה, ויסכרו פי דוברי זבל.
----------------

הערת אגב: ההערצה והכבוד שיש לבני אמריקה לר' משה, ותפארתו עליהם, אי אפשר לבן אר''י להשיג בשום אופן. והוא תופעה נפלאה.

פולסברג כתב:הערת אגב: ההערצה והכבוד שיש לבני אמריקה לר' משה, ותפארתו עליהם, אי אפשר לבן אר''י להשיג בשום אופן. והוא תופעה נפלאה.

סיפר לי ת"ח צעיר אחד, שביקר בארה"ב בכמה מקומות של לומדים, למזלו או שלא למזלו הם הכירו חלק מספריו, לרבות חיבור אחד שבו הוא כלל השגה חריפה על הגרמ"פ. תחת כבוד שאולי ביקש לנחול, היו לו לא מעט בזיונות בעקבות כך.

כשהגעתי לארה"ב בימי בחרותי, זכורני ששאלני אחד מהבחורים בישיבה האם באנגליה מסתכלים על הגרמ"פ כמו בא"י או כמו בארה"ב. לא הבנתי את השאלה, משום שלא הייתי אמריקאי, שגם אצלינו ידעו שמתוך כל הפוסקים שהיו אחרי השואה שדנו על השאלות של הדור שלנו, עמד הגרמ"פ ברום המעלה על גבי כולם, ורק לאחר ממנו באו המנחת יצחק וכדו', אמנם אצלו גם זה לא היה מספיק, משום שגם הזכרת שמו תוך כולם יש בה משום פחיתות כבוד.

הסיפורים האישיים שיש על הגרמ"פ, לאלפים ולרבבות, של מדות תרומיות ויחס לאחרים, ככל ששומעים אותם עדיין לא נכנסו לתודעות הציבור כחלק עיקרי מהמציאות שלו.

פולסברג כתב:לגבי דלעיל של מחיצה בחתונה, נחוץ לציין בכלליות מש''כ באגרו''מ לגבי לימודי חול (יו''ד ח''ג פ''ב): 'סוף דבר הוא פשוט שאף ששתקינן ואין אומרין זה לכלל ישראל ואף לא לאלו השומרים תורת השי''ת, הוא דבר האסור... אמרתי איזה פעמים שזהו עצת רשעים שהוזכר בריש תהילים'.

ודבר גדול לימד אותנו רבינו פה; כשתשמע המדרניים והמשמאילים אומרים: אני ראיתי/גרתי/לימדתי/ אצל ר' משה ועשה כך וכך, ופלוני עשה זה ולא מיחה וכו' וכו' - לא תשמע ולא תאבה לדבריהם, ותשים דברי התשובה הזאת לפניך; כי רבינו רוח אחרת עמו, ודבריהם הבל ושוא נתעה, ויסכרו פי דוברי זבל.

זה מתייחס גם לדברים שכתב במפורש?

איש_ספר כתב:

פולסברג כתב:הערת אגב: ההערצה והכבוד שיש לבני אמריקה לר' משה, ותפארתו עליהם, אי אפשר לבן אר''י להשיג בשום אופן. והוא תופעה נפלאה.

סיפר לי ת"ח צעיר אחד, שביקר בארה"ב בכמה מקומות של לומדים, למזלו או שלא למזלו הם הכירו חלק מספריו, לרבות חיבור אחד שבו הוא כלל השגה חריפה על הגרמ"פ. תחת כבוד שאולי ביקש לנחול, היו לו לא מעט בזיונות בעקבות כך.

אי משום הא, הרי כמדומה שאם ת"ח צעיר אמירקאי היה מגיע לארצינו הקדושה אחרי שכתב השגה חריפה על האבי עזרי (בימים הטובים)
או השגה חריפה על מרן הגרי"ש, מסתמא ג"כ היה נוחל לא מעט בזיונות, הלא כן?

רוב הלומדים שאני מכיר לא היו מתרגזים אישית על מי שכתב השגה חריפה על תשובה או פסק של הגרמ"פ, רק אם היה מתקיף אישית או שהיה מנהל מערכה.

יש אחד בליקווד שמנהל מערכה נגד מכונות גילוח, ותולה מודעות (עכשיו תלה מודעה טפשית במיוחד, על המופת של אחד שאסף כסף עבור צדקה והגיע במקרה להגימטריא של 'איסור גילוח הזקן' או משהו דומ הלזה) ויוצר תעמולה, והכל מכוון נגד התירו החזקה של הגרמ"פ, ולית דחש ליה. הוא יכול להמשיך בהודעותיו והציבור ממשיך לצפצף.

צדיק כתב:שמעתי סיפור, דהנה הלכה פסוקה היא שאסור לעבור לפני המתפלל, לפני ארבעים שנה הטלפונים היו יקרים, הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל היה באסיפה בבית מלון בניו יארק, באמצע חזרת הש"ץ באו לקרוא לו לטלפון מא"י, כנראה משהו חשוב מאד והיה אחד עומד מאחריו באמצע שמו"ע, ור' משה לא זז! רבי יש טלפון מא"י, הוא לא זז! ורק כאשר ההוא גמר שמו"ע אז ר' משה יצא. מישהו שאל, מדוע הרב לא יצא, ואמר הגר"מ הלא יש קיר חומה, אינני יכול לעבור דרך קיר, הלכה בשו"ע היא קיר. (הגר"ש פינקוס קובץ קול התורה כרך נח).

ובמקום אחר בפורום הביאו סיפור זה בשם בנו הרר"פ.

ראוי לציין ששמעתי את הסיפור בזה בגירסא מעט שונה, שזה היה במשרדי רשויות ההגירה.

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:ובמקום אחר בפורום הביאו סיפור זה בשם בנו הרר"פ.

כאן הוא.

יישר כח. נתעלם ממני לפי שעה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:רוב הלומדים שאני מכיר לא היו מתרגזים אישית על מי שכתב השגה חריפה על תשובה או פסק של הגרמ"פ, רק אם היה מתקיף אישית או שהיה מנהל מערכה.

יש אחד בליקווד שמנהל מערכה נגד מכונות גילוח, ותולה מודעות (עכשיו תלה מודעה טפשית במיוחד, על המופת של אחד שאסף כסף עבור צדקה והגיע במקרה להגימטריא של 'איסור גילוח הזקן' או משהו דומ הלזה) ויוצר תעמולה, והכל מכוון נגד התירו החזקה של הגרמ"פ, ולית דחש ליה. הוא יכול להמשיך בהודעותיו והציבור ממשיך לצפצף.

הגם בלייקוואד וגלילותיה ההערצה למרן הגרמ''פ זי''ע הינה בתוקף כבשאר דוכתי דארה''ב?
והכפיפות להוראותיו? (כלומר- גם לקולא)?

פרנקל תאומים כתב:הגם בלייקוואד וגלילותיה ההערצה למרן הגרמ''פ זי''ע הינה בתוקף כבשאר דוכתי דארה''ב?
והכפיפות להוראותיו? (כלומר- גם לקולא)?

בטח שכן.
רק ב''ה אכשר דרא ואין את המצב הדחוק כמו בימים ההם, ויכולים להחמיר.

סיפר לי היום אחד מוותיקי תלמידי הרב אברהם כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב - לפני שיצא הרב, בהיותו רב ראשי, לביקור בארצות הברית, ביקש מספרן הישיבה, ר' עדיאל , שיביא לו את החלק האחרון אז של אגרות משה, חלק זה היה עדיין בדפוס ור' עדיאל הזדרז והביא משם טופס שטרם נכרך. במשך הטיסה למד ר"א שפירא בספר ובפגישתו עם המחבר, רבי משה פיינשטיו, דן עמו בתשובות שלמד. וסיים אותו תלמיד - ואכן, ראיתי את ספרי אגרות משה בבית הרב, ואותו חלק, שאותו נטל בנסיעתו, נותר ללא כריכה.

אתמול שמעתי סיפור מיוחד ומרגש מפי הג"ר שמואל מרקוביץ שליט"א ששמע מפי הג"ר מרדכי גולדשטיין שליט"א מרבני בית שמש.

אביו של ר' מרדכי, ר' טוביה, גאון ופוסק, היה שכנו וידידו הקרוב של האגרו"מ.
פעם שאלו, כיצד הגיע לדרגת שקדנות איומה ונראה שכזאת,
(מאות פעמים ש"ס ושו"ע, כידוע).
ר' משה ענה תשובה מפתיעה מאוד. בעיירת מולדתו אביו היה הרב, והבן ר' משה למד עם עוד מבני גילו אצל המלמד.
יום אחד אביו שם אל לבו כי ישנם בקבוצה 12 ילדים. אביו פנה אל המלמד בטענה שזה הרבה מדי ילדים, וכי כך ההשקעה בילדים לא בגובה הראוי.
המלמד אמר שכך מוכרח הוא לפרנסתו, את דמי כל השנים עשר.
אביו עשה עסק עם המלמד, שהוא משלם תמורת עוד ששה ילדים מן הקבוצה, וכך הצטמצמה הקבוצה לששה ילדים.
כשראיתי כמה חשוב לאבי ההתקדמות וההתפתחות שלי בלימוד, שגרע מפת לחמו המצומק סכום אגדי שכזה,
והכל בשביל שיפור מסוים בלימוד, אזרתי חיל בלימודי.
באותה עת למדתי בבא קמא - ישר והפוך, ומאותה העת דבקתי בתורה ללא מיצרים.
(חיבה יתירה נודעה לו לבבא קמא, עליה חיבר את ה'דברות משה' הראשון).