התמונה המיוחסת לח"ח - שלו?

גיזונטע קאפ

שמעתי פעם מהגר"ה זאקס, לבאר את דברי הגמ' אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, וביאר שכאשר חמור רואה בן אדם, הוא רואה חמור מסוג אחר כזה שהולך על שנים, אבל בן אדם מבין שאדם הוא מציאות נבדלת מחמור, וה"נ מי שמסתכל על הראשונים שהיו כמונו רק יותר צדיקים וגאונים, זוהי הסתכלות של חמור, אבל אם אנחנו מסתכלים עליהם כמלאכים, שהן מציאות נבדלת לגמרי, אנו כבני אדם, זו הסתכלות של בני אדם.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' ינואר 04, 2021 10:31 pm

ובכן, כבר זכה הקשיש הלז לתואר 'חמור'.
כעת - האם יש טעם וענין בצנזור דבריו והתרשמותו האישית?!

נוטר הכרמים

התיאורים על בזיזת הקסקטים של הח"ח לא מריחים אמינות.

אגב, בבני ברק בישיבה קטנה פוניבז', עד לפני כעשרים שנה עוד נהגו ללכת עם קסקט בשיעור א', חלק מן הבחורים, בימות החול.
ביניהם נכדי רה"י הגרמי"ל זצוק"ל (נכדי הגראי"ל זצ"ל הלכו עם חליפות ארוכות ולא היו 'בתורת').
גם אני חבשתי קסקט עד הבר מצוה של אחי שהתקיימה בתמוז.

קשה להתעלם מהנוחות, מעבר למחיר הזול, וגם לחסוך את הדאגה לשמירה על שלימות הכובע ונקיונו. (הקסקט היה כביס).

למעשה, זה התחיל מן הנוהל שנאכף בת"ת תורת אמת ואולי גם בת"ת תשב"ר בכתה ח',
המלמד שם היה טוען באזנינו, עדיף שישתובבו ויריבו עם קסקט.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ג' ינואר 05, 2021 12:19 am

לבי במערב כתב:ובכן, כבר זכה הקשיש הלז לתואר 'חמור'.

לפחות זה צורם לך....

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ינואר 05, 2021 12:22 am

דוקא לא צורם. התכוונתי ברצינות:
נניח שהוא 'חמור'. האם משום כך אסור לו לתאר (ולנו - לצטט) את התרשמותו ה'חמורית'?!

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ינואר 05, 2021 12:24 am

נוטר הכרמים כתב:(הקסקט הי' כביס).

גם עד עצם היום הזה...

מחולת המחנים

לבי במערב כתב:כעת - האם יש טעם וענין בצנזור דבריו והתרשמותו האישית?!

ההתרשמות האישית של אדם כלפי אדם גדול נובעת גם כן מדרגתו והבנתו העצמית.
אדם קטן מודד אדם גדול לפי מידותיו הוא.
ולכן יראת שמים טהורה יכולה להתפרש עבורו כנערווין ועצבנות.

דוגמא לדבר מסופר על הדברי מצאנז זצ"ל שנודע לו פעם בליל שבת על אדם כפרי פשוט בקצה העיירה שעורך שלום זכר לרגל לידת בנו, באותו ליל שבת השתולללה בחוץ סופת שלגים והקור היה מקפיא, חשב לעצמו הדברי חיים מי ילך כעת בסופה המקפיאה לשמחת השלום זכר של אותו יהודי פשוט, ובאהבת ישראל שבערה בו קם ויצא אל תוך הקור הנורא והלך עד לקצה העיירה, כשהגיע פגש את בעל השלום זכר כשהוא היה כמובן לבדו, אמר לו היהודי הכפרי: ידעתי שהרבי אוהב מאד ארבעס, אבל לא ידעתי שעד כדי כך הוא אוהב ארבעס, עד שבלילה מקפיא כזה יבוא עד לקצה העיירה כדי לאכול מעט ארבעס..

כיוצא בזה מספר רבי מרדכי זילבר שליט"א מסטוצ'ין (כמדומני שהוא מצאצאי אחי הנוע"א מליזענסק זיע"א), שפעם אחת הגיע יהודי כפרי פשוט לפני הרבי רבי אלימלך מליזענסק זיע"א ותינה לפניו את צערו שנגנב ממנו סוסו שבו היתה תלויה פרנסתו ופרנסת ביתו, ועתה נשבר מטה לחמו, אמר לו הרבי שילך למקום פלוני וימצא שם את סוסו שנגנב, הלך האיש לאותו מקום ומצא שם את סוסו, לאחר מכן הגיב האיש הפשוט בנבערותו: אינני חושד את הרבי שהוא חלילה גנב את הסוס, אבל ודאי שהוא חלק מחבורת גנבי הסוסים, כי אחרת מהיכן הוא ידע איפה נמצא סוסי הגנוב...

לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ינואר 05, 2021 12:33 am

מחולת המחנים כתב:ההתרשמות האישית של אדם כלפי אדם גדול נובעת גם כן מדרגתו והבנתו העצמית. אדם קטן מודד אדם גדול לפי מידותיו הוא. ולכן יראת שמים טהורה יכולה להתפרש עבורו כנערווין ועצבנות.

לא חלקתי על־כך.
כל טענתי היא: מדוע עלינו לצנזר את התרשמותו־שלו?!
רצונכם - הניחו הערה בסיום הציטוט, וציינו כי (נראה ש)פירש במעוות את שראו עיניו.
לעיתים, יוצאי ליטא 'מחמירים' ב'אמונת־חכמים' יותר מאחיהם החסידים...

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' ינואר 05, 2021 8:40 am

לתשומת לבם של מנהלי הפורום:
מן הראוי להחליף את שם הפורום.
לא יקרא שמו 'פורום אוצר החכמה' אלא 'פורום אוצר הסיפורים'.
הברון מינכהאוזן השתלט כאן על השיח, והפך אותו ל'מרחב הקסקטי של העם היהודי'.
בקרוב, אחרי אשר תמוגר הקורונה ותיעלם מעולמנו, תיפתח תערוכת קסקטים בשלל צבעים,
ואף תיערך מכירה פומבית של קסקטים שקשישים וישישים יבלח"א
מספרים ומעידים כי הם עלו על ראשיהם של מעתיקי השמועה זיע"א וזצוק"ל,
לפני שנאספו ונאגרו בבוידעם עלום ונסתר.
סגולה בדוקה.

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » ג' ינואר 05, 2021 4:38 pm

אחרי שהוחלט שהתמונה "החדשה" של הח"ח אינה הוא, לא נותר אלא לדון בקסטקט...

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ינואר 05, 2021 5:38 pm

אגב, בעיני עוד לא נשלל הזיהוי בבירור.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ג' ינואר 05, 2021 6:14 pm

בדרך עקיפה התוודעתי לשמו של ד"ר סולוביי שהיה רופא ידוע בלנינגרד בתקופת הקומוניסטים.
הוא היה מתלמידי החפץ חיים בראדין ולאחר מכן היה רופא בצבא הרוסי.
התברר שהשאיר אחריו חידו"ת רבים ומקוריים אבל זה לפעם אחרת .
בביתו היתה תמונה של החפץ חיים. יש ממשפחתו שמספרים שהח"ח חתום על התמונה. כיום אין לי מושג להיכן התמונה נעלמה.

האם מישהו מחברי הפורום יודע משהו על הענין? על האיש עצמו?

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » ד' ינואר 06, 2021 3:37 pm

בן ירושלים כתב:בדרך עקיפה התוודעתי לשמו של ד"ר סולוביי שהיה רופא ידוע בלנינגרד בתקופת הקומוניסטים.
הוא היה מתלמידי החפץ חיים בראדין ולאחר מכן היה רופא בצבא הרוסי.
התברר שהשאיר אחריו חידו"ת רבים ומקוריים אבל זה לפעם אחרת .
בביתו היתה תמונה של החפץ חיים. יש ממשפחתו שמספרים שהח"ח חתום על התמונה. כיום אין לי מושג להיכן התמונה נעלמה.

האם מישהו מחברי הפורום יודע משהו על הענין? על האיש עצמו?

אולי קצת יותר פרטים?
שם המשפחה "סולוביי" היה נפוץ מאוד.
מי הם "יש ממשפחתו"? ומתי "סיפרו" את העובדה הזאת - לפני השואה? אחרי קריסת בריה"מ?
ישנו מחבר ספר "יד רמ"ה" בשם ר' רפאל מרדכי הלוי סולוביי, רבה של קלעשצעל, עם הסכמת החפץ חיים (נדפסה בתחילת "קונטרס אחרון" שבסוף הספר).

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' ינואר 06, 2021 4:22 pm

אשתדל לבדוק.

את הפרטים שמעתי בשם נכדו שהוא חי כיום ברוסיה. הנכד זוכר את התמונה.

יש עדות של בחור רוסי בע"ת שטיפל באותו זקן בזקנותו שמעיד שהיתה תמונה תלויה בבית והאשה הזקנה צעקה על בעלה שיוריד אותה כי זה מסכן אותם (בתחילת שנות המ')

מקור השפחה מלטביה (כנראה באזור דווינסק)

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ד' ינואר 06, 2021 7:39 pm

גיזונטע קאפ כתב:אגב הכיפה נמצאת אצל אחד מנכדיו זצוקל"הה

דוגמתה ניתן לחזות בהמצורף כאן.

גיזונטע קאפ

באר בשדה כתב:
גיזונטע קאפ כתב:אגב הכיפה נמצאת אצל אחד מנכדיו זצוקל"הה

דוגמתה ניתן לחזות בהמצורף כאן.

זה כיפת לילה

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ה' ינואר 07, 2021 3:49 pm

גיזונטע קאפ כתב:זה כיפת לילה

כמובן. דקתי לכתוב "דוגמתה".

מכון חכמי ליטא

בשבת לבש קסקט מקטיפה

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » א' ינואר 24, 2021 2:25 am

על "התמונה החדשה".
היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:

"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.

מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.

מה שכן, וזה חשוב עוד יותר מאשר תמונה כזו או אחרת של החפץ חיים, סוף סוף אנו זוכים לתיאור דמותו העלומה של ר' יוסף לוי חגיז זצ"ל ומפעלותיו במסגרת "אגודת תדח"ץ" (אגודה שעל קיומה אנו יודעים רק מהתנוססות סימלה בשערי כמה ספרים ישנים).

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » א' ינואר 24, 2021 9:00 pm

חרט כתב:התמונה הזאת שהועלתה לעיל (ומצורפת כאן שוב)

viewtopic.php?p=680645#p680645

בתמונה הזו רואים שהח"ח עונד עניבה. גם זה חידוש אצלי.

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » א' ינואר 24, 2021 9:08 pm

צופה_ומביט כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=680645#p680645

בתמונה הזו רואים שהח"ח עונד עניבה. גם זה חידוש אצלי.

נכב"ב

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » א' ינואר 24, 2021 9:44 pm

מחולת המחנים כתב:לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.

: גנב מהחפץ חיים.jpeg (231.28 KiB) נצפה 5418 פעמים

הכותבת היא בתו של המגיד ממינסק, הרבנית רחל חדש (אשת הגאון רבי דוד זצ"ל).

גיורא בשמי שמיא

מחולת המחנים כתב:
לבי במערב כתב:כעת - האם יש טעם וענין בצנזור דבריו והתרשמותו האישית?!

ההתרשמות האישית של אדם כלפי אדם גדול נובעת גם כן מדרגתו והבנתו העצמית.
אדם קטן מודד אדם גדול לפי מידותיו הוא.
ולכן יראת שמים טהורה יכולה להתפרש עבורו כנערווין ועצבנות.

דוגמא לדבר מסופר על הדברי מצאנז זצ"ל שנודע לו פעם בליל שבת על אדם כפרי פשוט בקצה העיירה שעורך שלום זכר לרגל לידת בנו, באותו ליל שבת השתולללה בחוץ סופת שלגים והקור היה מקפיא, חשב לעצמו הדברי חיים מי ילך כעת בסופה המקפיאה לשמחת השלום זכר של אותו יהודי פשוט, ובאהבת ישראל שבערה בו קם ויצא אל תוך הקור הנורא והלך עד לקצה העיירה, כשהגיע פגש את בעל השלום זכר כשהוא היה כמובן לבדו, אמר לו היהודי הכפרי: ידעתי שהרבי אוהב מאד ארבעס, אבל לא ידעתי שעד כדי כך הוא אוהב ארבעס, עד שבלילה מקפיא כזה יבוא עד לקצה העיירה כדי לאכול מעט ארבעס..

כיוצא בזה מספר רבי מרדכי זילבר שליט"א מסטוצ'ין (כמדומני שהוא מצאצאי אחי הנוע"א מליזענסק זיע"א), שפעם אחת הגיע יהודי כפרי פשוט לפני הרבי רבי אלימלך מליזענסק זיע"א ותינה לפניו את צערו שנגנב ממנו סוסו שבו היתה תלויה פרנסתו ופרנסת ביתו, ועתה נשבר מטה לחמו, אמר לו הרבי שילך למקום פלוני וימצא שם את סוסו שנגנב, הלך האיש לאותו מקום ומצא שם את סוסו, לאחר מכן הגיב האיש הפשוט בנבערותו: אינני חושד את הרבי שהוא חלילה גנב את הסוס, אבל ודאי שהוא חלק מחבורת גנבי הסוסים, כי אחרת מהיכן הוא ידע איפה נמצא סוסי הגנוב...

לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.

אולי יש לפתוח אשכול חדש לסקור תופעה זו.

אוסיף שראיתי פעם שהגרב"ב שמע פעם על יהודי פשוט ישיש שראה את הגרעק"א, שאל אותו מה שמע מפיו, ולא יכל לחזור על שום דבר תורה, אמר הגרב"ב "דאס איז ניט געזען דעם רעב'ן" (אני מצטט מזכרון של שנים ואין לתפסני על דיוקים)

לפעמים יש שהרואה מסיק הלכה למעשה ממעשה רב, והוא לא ידע ולא יבין ברוחב ובעומק ונמצא מורה שלא כהלכתא ר"ל, והכל מתוך בורות וקצר הראיה

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ב' ינואר 25, 2021 10:18 am

חרט כתב:על "התמונה החדשה".
היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:
"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.

מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.

מה שכן, וזה חשוב עוד יותר מאשר תמונה כזו או אחרת של החפץ חיים, סוף סוף אנו זוכים לתיאור דמותו העלומה של ר' יוסף לוי חגיז זצ"ל ומפעלותיו במסגרת "אגודת תדח"ץ" (אגודה שעל קיומה אנו יודעים רק מהתנוססות סימלה בשערי כמה ספרים ישנים).

קול דברים אנו שומעים, "פרמטרים שונים" "מינוחים מיקצועיים" "מוטת כתפיים" "ניתוח תווים", אך תמונה איננו רואים, לא מובא אף מינוח אחת שעליה סמכו בזיהוי התמונה להחפץ חיים!
יתכן שהם צודקים, הרי הם מקצועיים מוסמכים וחוקרים לפי עדות המספר, אך לא זכינו לשיתוף כלשהי בהוכחות עליהם בנו יסודם.
לעומת זאת, יש כתבה במגזין "אינטערעסאנט" באידיש, הכותב לא חוקר ולא מקצועי, אך משתף את הקוראים עם הנתונים עליהם בנה, ומראה למה לדעתו אין כאן שום דמיון לתמונת החפץ חיים.
הנקודה העיקרית בדבריו. בכל תמונות הח"ח ז"ל ניכר היטב שלחי העליון (משני צדדי הפנים) בולט, עד שנוצר שקע תחתיה באמצעית הלחי וניכר גם צל. דבר זה נשנה בכל תמונה שיש מהח"ח. לא כן בתמונה זו, ברור שהפנים חלק בלי בליטה ושקיעה כל עיקר.
מצורף סריקות ממגזין הנ"ל (י"ל לפני כשבועיים)

(אגב, בכתבה הנ"ל מוסיף עוד נקודה למחשבה:
מה הרעש והשמחה במציאות התמונה? נניח שזה הח"ח, אז מה? מה מלמדת אותנו? יש לנו תמונות מהח"ח. ולא עוד אלא שכל תמונה שעד עכשיו מלמד אותנו משהו. בתמונה המפורסמת ניכרת יראת שמים החופפת על פניו. בסרטון נראה ענוותנותו הרבה. בתמונה שעם טו"ת הרי הוא עובד את ה'. בתמונה שלפני פתח ביתו ניכר חביבותו ואבהות שבו. אך מה נראה בתמונה זו? כלום! אז מה כל הרעש?!)

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » ב' ינואר 25, 2021 4:08 pm

חרט כתב:על "התמונה החדשה".
היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:
"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".
....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.

מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.
.

לאחר קריאה נוספת של התיאורים המובאים ב"משפחה", עולה עוד הרגשה של חוסר אמינות - "חוקר היסטוריה מוסמך", "חוקרים נוספים" - הסתתרות תחת "עלומי שם" מעולם לא הוסיפה אמינות. ואדרבה...

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' ינואר 25, 2021 11:20 pm

מתעמק כתב:
חרט כתב:על "התמונה החדשה". היתה כתבה בעיתון "משפחה" (א' שבט תשפ"א), על מציאת התמונה, ולעניננו, זיהוי התמונה כחפץ חיים:
"שלזינגר [=מגלה התמונה ומפרסמה]... יוצר מיד קשר עם חוקר היסטוריה מוסמך ומשתף אותו בדבר התצלום. "עוד באותו ערב ישבנו יחד, נרגשים ודרוכים. התחלנו למדוד ולהשוות פרמטרים שונים המופיעים בתצלומים אחרים של ה'חפץ חיים'".....במשך מספר ימים שקעו דן שלזינגר וחוקרים נוספים במלאכת הבירור והזיהוי. על השולחן הונחו תמונות אחרות של ה'חפץ חיים'. מינוחים מיקצועיים כמו 'מוטת כתפיים', 'אלימינציה', 'ניתוח תווים' ועוד - נזרקו לחלל הדחוס. גם פלאי הטכנולוגיה נרתמו למשימת הזיהוי.
בסופה של מלאכה מעמיקה ויסודית הצטיירה מסקנה מרעישה... לפי הערכות מבוססות, היהודי היושב בראש השולחן הוא לא פחות ולא יותר: הכהן הגדול מאחיו, רבנן של בני הגולה - מרן החפץ חיים זי"ע.

מילים יפות ומרשימות, אך עדיין: לא משכנע!
(אלימינציה = ככל שהמילה הזאת נשמע מרשימה, מדעית ומקצועית, פירושה: הוכחה על דרך השלילה).
אולי, אם נזכה לראות את התהליך המקצועי שהוביל למסקנה הזאת, נוכל יותר להשתכנע.

קול דברים אנו שומעים, "פרמטרים שונים" "מינוחים מיקצועיים" "מוטת כתפיים" "ניתוח תווים", אך תמונה איננו רואים, לא מובא אף מינוח אחת שעליה סמכו בזיהוי התמונה להחפץ חיים! יתכן שהם צודקים, הרי הם מקצועיים מוסמכים וחוקרים לפי עדות המספר, אך לא זכינו לשיתוף כלשהי בהוכחות עליהם בנו יסודם.
לעומת זאת, יש כתבה במגזין "אינטערעסאנט" באידיש, הכותב לא חוקר ולא מקצועי, אך משתף את הקוראים עם הנתונים עליהם בנה, ומראה למה לדעתו אין כאן שום דמיון לתמונת החפץ חיים.
מצורף סריקות ממגזין הנ"ל (י"ל לפני כשבועיים)

הכתבה במשפחה כמובן מדן שלזינגר בעצמו... [מענין שבספר עצמו שהוציא לא מזכיר את כל זה]. הכתבה באינטערסאנט מושקע ביותר וניכר לכל התמיהה הגדולה על יחוס התמונה לח"ח

הולשטיין · הודעהעל ידי **הולשטיין** » ג' ינואר 26, 2021 1:22 am

אף אחד מהטיעונים בכתבה באידית לא משכנע.
התמונה מטושטשת ממש, כך שאין במראה כדי להתיר עגונה. אולם אין סתירה מהותית בין קוי המתאר הוודאיים שבתמונה לבין דמותו של הח"ח. וניכר לפי ישיבתם ומעצם הצילום שזה אורח רם מעלה (הח"ח התארח לא מעט בבתי אחרים כאשר שהה במקומות שונים, והוא נסע גם בזקנותו, ולא רק לכנסיה הגדולה).
הדיוק מהקסקט הוא מגוחך. כאילו היה איזה אדמו"ר שמנהג אבותיו מחייבו בקסקט אחיד כל חייו. גם בשאר התמונות יש הבדלים בקסקט. מאידך זוית החבישה זהה.
ההוכחה ה"גדולה" שלו לא התחלתי להבין. הרי צד אד מוצף אור וצד אחד מוצלל לגמרי כך שאין מה לדייק "לא ראינו". אין סיכוי להבחין בכגון דא עם איכות צילום כזאת.

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ג' ינואר 26, 2021 2:42 am

הולשטיין כתב:אף אחד מהטיעונים בכתבה באידית לא משכנע.
התמונה מטושטשת ממש, כך שאין במראה כדי להתיר עגונה. אולם אין סתירה מהותית בין קוי המתאר הוודאיים שבתמונה לבין דמותו של הח"ח. וניכר לפי ישיבתם ומעצם הצילום שזה אורח רם מעלה (הח"ח התארח לא מעט בבתי אחרים כאשר שהה במקומות שונים, והוא נסע גם בזקנותו, ולא רק לכנסיה הגדולה).
הדיוק מהקסקט הוא מגוחך. כאילו היה איזה אדמו"ר שמנהג אבותיו מחייבו בקסקט אחיד כל חייו. גם בשאר התמונות יש הבדלים בקסקט. מאידך זוית החבישה זהה.
ההוכחה ה"גדולה" שלו לא התחלתי להבין. הרי צד אד מוצף אור וצד אחד מוצלל לגמרי כך שאין מה לדייק "לא ראינו". אין סיכוי להבחין בכגון דא עם איכות צילום כזאת.

אם התמונה מטושטשת ממש, איך החליטו המומחים? לא שזה אי אפשר, אבל צריכים לפרש, לא כן?
אך לא! התמונה ברורה מספיק לראות שהפנים חלק ואין בליטה בלחי העליון! כך שהזיהוי מופרך.
מה שמתמה מע"כ על שהכותב מדייק מהקסקט, מוזר. הרי להיפוך, כל הזיהוי כמעט בנוי על הקסקט, והכותב מדגיש שאם בכלל זה הי' אמור להיות פירכא אך ראי' בוודאי לא.
אתרגם דבריו:

העובדא שראש המסובין מלובש בקסקט, לא מספיק כדי לזהות שום אדם. הרי הקסקט שימשה כלבוש מאות אלפים יהודים בתקופה ההיא. אדרבה אם כבר הי' הקסקט ראי' לסתור. (כאן מאריך הכותב לחלק בין קסקט לקסקט ומסיים) נכון שמשום זה בלבד אין להפריך יחוס התמונה, כי קסקט זה דבר שמחליפים ואינה מחלקי הגוף. אך אם כל ההוכחה לתמונה זו תהי' מכח הקסקט, הרי זה כבר ראי' לסתור כי הקסקט לא דומה כלל.

מישהו אמר שהח"ח לא התארח בבתי אחרים? ההדגשה בכתבה באלימינציה, להוכיח שזה לא בביתו, אין שאר המסובין מוכרים, הקסקט לא מוכר, אשר על כן כדי לזהות צריכים להכיר היטב את הפרצוף. כך שאפילו אם התמונה מטושטשת כבר אי אפשר להחליט שזה הח"ח, וכל שכן כשבאמת עם האור והצל אפשר להבחין היטב בצורת הפנים ואין זה דומה להח"ח כל עיקר.
(ההוכחה מצורת הישיבה לא מובנת לדידי כל עיקר. נשער לדוגמא שזה סב ראש משפחה ביושבו עם בניו, האם לא היו יושבים באותה הערצה לגבי הסב הדגול? כמו כן תמוה אחרי שהסביר מע"כ שהח"ח אינו אדמו"ר ואינו חייב ללבוש קסקט אחיד, שוב מציין שזוית החבישה שוה, כאילו בזה כבר יש מנהג קבוע מאבות הח"ח. והאמת שגם זוית החבישה לא שוה, אלא שזה לא משנה כלל)

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ד' אפריל 14, 2021 2:14 pm

בן ירושלים כתב:ד"ר סולוביי

זכרו בס' 'המאבק והנצחון' ע' 230.

פייביש אופטובסקי

ספר 'חפץ חיים חייו ופעלו', לר' משה מאיר ישר ז"ל,
היודע מאן דהו היכן ניתן להשיג ומי בעל הזכויות?
תודה למשיבים.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 16, 2022 5:42 pm

ירח מלא כתב:התמונה עם התפילין.
אגב ניסיתי בעבר (לאחר שיחה בענין עם רב''ש המבורגר) לבדוק אם הח''ח התעטף בטלית רק על הכתפים או כמנהג הישן (המובא בר''ח ויטאל)על [מקצת] הזרועות.

כמדומני, שתמונה הזו, היא אשר צילם רבי אלכנסדר לינצ'נר זצ"ל, מייסד "קריית נוער", שהיה חתן רש"פ מנדלוביץ' זצ"ל. בבחרותו הגיע לישיבת ראדין מאמריקה עם מצלמה, וצילם תמונה הזאת מחלון הבית של החפץ חיים ללא ידיעתו.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 16, 2022 6:11 pm

הברכות כתב:תמונה המתפרסמת בספר חדש על הרב יוסף לוי חגיז שנקרא 'סוד המאה ליטרא שקיבל החפץ חיים זצ"ל' - ובו מסופר באריכות עם גילוי פרטים חדשים אודות נסיון עליית החפץ חיים לארץ ישראל. חובר ע"י דן שלזינגר.

חפץ חיים.jpg (20.93 KiB) נצפה 3236 פעמים

...

המסתבר שאכן היינו החפץ חיים.

לענ"ד, מלבד המציאות שכל מסתכל בשטחיות, דבר ראשון חושב על החפץ חיים, ומלבד קשר ידוע בין ריל"ח אליו, הרי הקונטקסט של התמונה הזו היא באמת תמוהה מאוד!

המקובל ביניהם, שהיהודים הפשוטים, דהיינו בעלי הבתים, וסתם עניים ואביונים - חבשו קסקט לראשם.
רבנים (מלבד מספר יוצאים מן הכלל מפורסמים), רגילים היו להקפיד על כובע דווקא.

כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.

השולחן ערוך כיאה לאורח חשוב, כאשר ברור שהיהודי הפשוט בעל הקסקט, אשר יושב בראש, זהו האורח החשוב, שלכבודו "פרסו מפה".

עצם תצלום תמונה, לא רגיל היה במזרח אירופה לפני שמונים וחמש שנה, אלא באירועים חגיגיים במיוחד, ולחילופין, לאנשים נודעים במיוחד.
תמונות משפחתיות (אבא - אמא, סבא - סבתא בנים - בנים, ילדים) נעשו פעם פעמיים בחיים, כאשר תמונה הזאת לא משפחתית.

תמונה הזאת אפוא, עצם דבר קיומה - חידה היא, בלתי מובנת!

האפשרות שאמנם מדובר בחפץ חיים, באחד ממסעי החיזוק שלו הידועים ברחבי המדינה, הרי מיישבת את כל אלה הקושיות, ולא בדוחק אלא בריווח.

(על הפנים המיוחסים לחפץ חיים בעצמו זצ"ל כאן, לענ"ד ניבטת מפניו השתתפותו בצער של כל בני הגולה).

גיזונטע קאפ

אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 16, 2022 6:39 pm

גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,

לפי הנראה, אינך בקיא בהיסטוריה ובמצב שלפני פחות ממאה שנה. הצעירים נסעו לאמריקה, הזקנים נשארו באירופה.

גיזונטע קאפ

באמונתו כתב:
גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,

לפי הנראה, אינך בקיא בהיסטוריה ובמצב שלפני פחות ממאה שנה. הצעירים נסעו לאמריקה, הזקנים נשארו באירופה.

הוא נסע צעיר, ואחרי כמה עשרות שנים בא לבקר
היו יהודים מבוגרים באמריקה לפני המלחמה, זאת יודע גם חסר בקיאות כמוני

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 16, 2022 7:19 pm

גיזונטע קאפ כתב:
באמונתו כתב:
גיזונטע קאפ כתב:אולי זה יהודי מאמריקה שבא לבקר את אביו בפינסק שמתגורר אצל הבן שיושב בצד ימין ולכבוד זה ערכו את השולחן?,

לפי הנראה, אינך בקיא בהיסטוריה ובמצב שלפני פחות ממאה שנה. הצעירים נסעו לאמריקה, הזקנים נשארו באירופה.

הוא נסע צעיר, ואחרי כמה עשרות שנים בא לבקר
היו יהודים מבוגרים באמריקה לפני המלחמה, זאת יודע גם חסר בקיאות כמוני

השאיר את ילדיו באירופה?! חוסר בקיאות אמרת.
בל"נ אני לא מתכוון להגיב עוד על נאַרישקײטן הללו.

גיזונטע קאפ

מה קשה להבין, בראש השלוחן יושב יהודי מבוגר וזקן לבוש בצורה מזרח אירופאית, בצד ימין שלו עוד יהודי ממזרח אירופה, ובצד שמאל יהודי קצת יותר מודרני
אתה הסקת מהתמונה שזה הח"ח, כי אחרת איך יכול להיות שמכבדים מישהו בעל בית לשבת בראש השולחן, וזה לא נראה משפחתו,
כתבתי לך שהיה היה יהודי שהיגר לאמריקה, ואבא שלו ושאר משפחתו נשארו בפינסק, אחרי עשרות שנים לבש האמריקאי את מגבעתו, ונסע לפינסק לבקר את אביו, ואת אחיו, ערכו שולחן לכבוד האורח, והאמריקאי ביקש ממשהו לצלם אותו עם אביו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 16, 2022 8:41 pm

באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.

מן הצד: ישיבה עם ידים משולבות כשהן מונחות על השולחן לא משדרת כבוד יוצא מגדר הרגיל, אדרבה.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 16, 2022 8:57 pm

איש_ספר כתב:
באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.

מן הצד: ישיבה עם ידים משולבות כשהן מונחות על השולחן לא משדרת כבוד יוצא מגדר הרגיל, אדרבה.

הלא אף בתפילה נמצא שילוב של הידיים.
מ"מ, מספיק להסתכל על צורת מושבם ומבע פניהם, שאומר את הכול.
(אגב, אם מדובר בתמונה משפחתית, איה הסבתא, איה הבנים והבנים, חתנים וכלות, נכדים ונכדות, כל הדורות והצאצאים?
לפחות מקצתם?
מי שיודע, צילום דבר גדול היה, ולא וויתרו אז על אף אחד.
כן הוא אף בכל תמונות משפחתיות ששרדו מאותם ימים, אף במשפחתי.
אם דבר אחר ברור כאן, הוא שלא בתמונה משפחתית מדובר).

גיזונטע קאפ

באמונתו כתב:
איש_ספר כתב:
באמונתו כתב:כאן יושב יהודי פשוט "בעל קסקט" בראש השולחן, כשלשני צדדיו יושבים אנשים בעלי רושם מכובד (רב, ראש קהל, גביר, בעל בית אמיד?) כשעיניהם נשואות אליו בהערצה הגלויה, וכאילו מצפים למוצא פיו.

מן הצד: ישיבה עם ידים משולבות כשהן מונחות על השולחן לא משדרת כבוד יוצא מגדר הרגיל, אדרבה.

הלא אף בתפילה נמצא שילוב של הידיים.
מ"מ, מספיק להסתכל על צורת מושבם ומבע פניהם, שאומר את הכול.
(אגב, אם מדובר בתמונה משפחתית, איה הסבתא, איה הבנים והבנים, חתנים וכלות, נכדים ונכדות, כל הדורות והצאצאים? לפחות מקצתם? מי שיודע, אז צילום דבר גדול היה, ולא וויתרו על אף אחד. כן הוא אף בכל תמונות משפחתיות ששרדו מאותם ימים, אף במשפחתי. אם דבר אחר ברור כאן, הוא שלא בתמונה משפחתית מדובר).

הם מקשיבים לו אבל ב החלט לא יושבים לפניו בדרך ארץ, אחד מהם כמעט נוגע בו במרפקו, אף אחד לא היה יושב ככה לפני הח"ח, זה מראה שזה משפחה
ואגב תכנס ליד ושם ותעלעל קצת בתמונות ותראה שתמונות היו יותר נפוצות וספונטניות ממה שאתה חושב

פורום אוצר החכמה

מי מחובר