לעיל
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-
בירושלמי מע"ש פרק ד ה"א: "
תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו".
הרמב"ם בפ"ד ממע"ש ה"ב למד מברייתא זו שאפשר לחלל פירות על פירות אולם דווקא מין על מינו: "
וכן אם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות, יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים, ולא יחלל ממין על שאינו מינו ולא מן היפה על הרע ואפילו באותו המין". ליברמן ב'על הירושלמי' הקדיש פרק למקרים בהם הירושלמי לא פורש נכון על פי מקבילות, ואחת הדוגמאות הוא הירושלמי הנ"ל, הוא תמה על פירוש הרמב"ם, שהרי הדעת נותנת שאדרבה כשמחלל על מי בשא"מ הדבר דומה יותר לחילול על כסף, ומנין כה פשיטא לירו' שאין מחללין על שאינו מינו. ולכן מפרש שכוונת הירושלמי לדין שפודין מע"ש לפי שער הזול, ולתוספתא שאמרה שפודין "
פודין מעשר שני כשער הזול ... כמות שחנוני לוקח מאותו המין", וזהו גם כוונת הברייתא לומר שדווקא לפי השער של מינו, וע"ז פריך פשיטא, וכי ס"ד שנשער במין אחר, וע"ז השיבו שהכוונה למין שונה של חיטה. וסיים שפירוש הרמב"ם צע"ג. עכת"ד.
החזו"א שככה"נ לא נחה דעתו מהנסיון של ליברמן להראות שמפרש טוב יותר מהרמב"ם, כתב לו לדחות את פירושו, כשתורף קושיותיו לפי המתבאר מהמכתב החוזר של ליברמן:
א. גם ב' מיני חיטין פשיטא שאין משערין זב"ז.
ב. היה לה לבריי' לומר אין פודין חיטין במחיר שעורין.
ג. א"כ מן השעורין על החיטין מיותר, שהרי הם זולים יותר, ופשיטא שלא יפדה לפי היקר. וגם ציין שהגר"א באמת הגיה את הירושלמי "אין מפרישין מע"ש אלא במין על מינו".
וכמובן מתשובתו של ליברמן כנראה החזו"א דרש ממנו לחזור בו מפירושו, וגם מיחה בו על שקורה לי"נ אפשטיין "מורי", וע"ז באה תשובתו של ליברמן לדחות את דברי החזו"א ולקיים פירושו, וגם מסביר את הערכתו לאפשטיין. החזו"א לא השתכנע, ובספרו דמאי ס"ג סק"ח דן בפירוש הר"מ והגהת הגר"א ומתקשה בהם, אך לא מזכיר אפשרות לפרש אחרת.
והנה ב'גליונות קה"י לירושלמי' ציין לפירוש הרמב"ם ולהגהת הגר"א, וכתב: "
ולענ"ד היה נראה דה"פ לכשבאו לעשות שומת דמים ששוין הפירות אין לסמוך אא"כ נתברר לו שומת של אותו מין שהוא בא לפדות ולא יסמוך על שידוע לו שויות של מין אחר, ומתמה הגמ' פשיטא ללא כן מה הוינן אמרין פודין מן החיטין על השעורים פי' שיפדה חיטים בשויות של שעורים או איפכא הלא ודאי אין זה דמים של אותן פירות ומשני דלכן צריכא שאפי' מן האגדו של השמתית אע"פ ששניהם חיטין והו"א דכשידוע לו מחיר אגדו יכול לפדות כל חיטין במחיר זה דמסתמא כל מין חיטין נמכרין בערך אחד קמ"ל דלא".
והגרח"ק ב'דרך אמונה' על הרמב"ם שם בביאור הלכה, מביא דברי הירושלמי וכותב: "
ר"ל אף על גב ששניהן מן חטים אלא שזה אדום וזה לבן וס"ד שאפשר לשער המחיר של א' מהן ומסתמא גם המחיר של השני כן קמ"ל כנלענ"ד פי' הירו' אמנם רבנו פי' ברייתא וכו'". והגדיל לעשות בפירושו לירושלמי, שמפרשו רק לפי הפירוש הזה "
אפי' מן האגדו- ב' מיני חיטין הן וקרובין להיות דמיהן שוה, אפ"ה לא ישער אלא במינו".
הרי שהקה"י והגרח"ק מפרשים בפשטות את הירושלמי ממש כדרכו של ליברמן, שחזו"א דחאה בשני ידיים! [בשינוי קל, שאיירי בלא ידוע לו מחיר המין השני, ולפי"ז מיושבת אחת מקו' החזו"א].