רבי שאול ליברמן

[עמקן]

סיפור חביב על ר' שאול ליברמן, שאיני יודע אם אכן אירע אך יתכן שיש בו בכדי לאפיין את הדמות, ראיתי בספרו האחרון של חיים באר שהגיע אלי לקטלוג - מעשה וביקר בביתו אחד מראשי הקונסרבטיבים, אדם ישיש שנזקק לסיועו של המארח כדי לפשוט את מעילו, כאשר פנה לצאת התחמק ר' שאול ליברמן לאחד מחדרי הבית הפנימיים ולא נפרד מהאורח. כשנשאל על כך השיב - אותו ישיש אינו מדקדק במצוות, ויש חשש סביר שמעילו אסור בלבישה משום שעטנז, כיוון שכך התחמקתי מהפרידה עמו כדי שלא יהיה עלי לסייע לו לחזור וללבוש את המעיל .

הרב הוטנר סיפר ששאול ליברמן אמר לו את המעשה הזה, והוא ענה לו - על מי אתה רוצה לעבוד, עלי?
היה לו סיפור דומה על גורן, שהוא אמר לו שבעצם הוא היה מתפטר מלהיות רב הראשי של צבא מחמת המצב שם שהוא איום ונורא, והוא נשאר רק משום שבן גוריון אמר שאם הוא לא יהיה שם יתדרדר כל ענין הדת בצבא. והוא ענה לו אותה תשובה.
יש אנשים, שאילו הם היו שומעים סיפורים אלו מהרב הוטנר הם היו עונים לו - על מי אתה רוצה לעבוד, עלי?

[כולל יונגערמאן]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

[עתניאל בן קנז]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

[באמונתו]

אכן לא מובן כלל תשובה זו
ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

לבן דודו הגדול, מרן חזון האיש זצ"ל, כתב:

ומ"ש בנוגע לזה שקראתי למו"ר הרי"ן אפשטיין "מורי" לא הבינותי דבריך, ואין
אני יודע למה אסור לי לקרוא לו
"רבי" והלוא למדתי ממנו כמה דברים והוא יהודי ירא וחרד, מאמין, מדקדק במצות
(ואינו לומד תורה לשם חכמה)
והתורה שלמדתי [ממנו], היא תורה אמיתית ולא דרך משכילים, אלא זו היא
דרך רבותינו ז"ל שמחפשים
את האמת בדברי חז"ל, בכל הדרכים האפשריות. וכמה מקומות סתומים בירוש'[למי]
התפרשו לי רק ע"פ
הדרך הזאת, עיין "על הירושלמי"... ומקוה
אני שיעזרני הש"י להוציא
את פירושי לאור ויתפרשו בו אלפים מקומות סתומים ואם אטעה באילו מקומות,
אבל אודה להש"י בעד
זה שהנחני בדרך ישרה במקומות שלא טעיתי. ומה שאתה אומר שאין אני עמל
בתורה כהוגן, זה אפשר, אבל
אני לפעמים נופל על הספסל מחוסר אונים מרוב התאמצות ויושב אני לפעמים כמה
ימים על סוגיא אחת
עם ראש חבוש, ואדרבה תבקש עלי רחמים שה' יאיר עיני, ואם מעשי אינם נכונים,
הלוא כוונתי
רצוי' היא...

[הים הגדול]

לבן דודו הגדול, מרן חזון האיש זצ"ל, כתב:
...

איפה זה ?

[באמונתו]

לבן דודו הגדול, מרן חזון האיש זצ"ל, כתב:
...

איפה זה?

עיין המצורף פה:

[הים הגדול]

ייש"כ.

[יהושפט]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

וזאת מנין לך? כפי הנשמע היה זהיר בקלה כבחמורה, שמעתי עם שמות אלא ששכחתים, שלא היה אוכל רק אצל משפחה מסוימת שסמך על כשרותה וכהנה. יש סיפור ידוע שר"א סופר בעת שהיה שם שאל אותו האם אין בעיה להשתמש במעלית שם בשבת [אינני יודע מה היה בדיוק אופן פעולתה], הוא ענה שאינו יודע אבל בדיוק עבר שם לואי גינצבורג והם שאלו אותו, הוא השיב להם שאכן יש בעיה, והם עלו במדרגות, כשהגיעו למעלה ראו את גינצבורג יוצא מהמעלית, וכששאלוהו הרי אמרת שיש בעיה, השיב אכן יש בעיה אבל אני עולה... [וראה את תיאורו של גינצבורג אצל קירשנבאום בספרו שהובא לעיל, והדברים עולים בקנה אחד]
אינני בא חלילה להצדיק את מה שעשה בהליכתו לקונסרבטיבים, אבל הוא היה איש מורכב.

לדעתי כוונת הרב הוטנר פשוטה, רש"ל רצה להראות לו שאפילו שהוא אצל הקונסרבטיבים הוא לא התקלקל והוא מדקדק במצות, והרב הוטנר הגיב לו שזה לא יעזור להצדיק את מעשיו.

[עמקן]

אכן לא מובן כלל תשובה זו

ניחא הסיפור עם הרב גורן מובן שלא קנה את ההתנצלות שלו למה נשאר בצבא (אף שנראה כמסופר בראי אנכרוניסטי להחריד לפי התפיסה העכשוית בחוגים מסוימים), אבל הסיפור עם הישיש מה בדיוק ההטעיה כאן?

פשוט, שדקדוקי וזהירות במצוות לא בדיוק עמדו בראש סדר היום שלו... ופתאום הוא מתפאר באיזה החמרה על חשש שמא יש שעטנז במעיל, והוא בגדר 'מסייע'. ממש צדיק גדול.

באופן אישי שאול ליברמן לא היה ידוע כמזלזל במצוות, והוא תמיד היה בצד השמרני בסמינר לרבנים. אבל מסתמא הכוונה היה שכל עמידתו בראש הסמינר היה בו לפני עוור בסיטונאות, שהרי הוא נתן גושפנקא לשיטתם הכפרני כאילו זו שיטה לגיטימי למרות מה שהוא עצמו לא ס"ל כן, ומה לו לספר על זהירותו בלפני עוור.

[באמונתו]

לולי דמסתפינא, לענ"ד מן האפשר, ששיטותיו הקיצוניות של עמוד העולם, מרן החזו"א זצ"ל, נגד כתבי יד, וכל שנודף ממנו ריח המחקר, ולא מצאנו דומה לו בגדולי ישראל, בהסתייגותו וסלידתו מכל אלו, ואולי העניין קשור איכשהו, במחלוקתו הקשה האישית לשם שמים, שניהל עם בן אחות אמו רש"ל, בעניין הזה עצמו ממש.

לפי המסופר, רש"ל בילדותו או בבחרותו, דבוק היה לבן הדוד הגדול. כאשר רש"ל נמשך למחקר, שבעיני החזו"א זצ"ל, גרם ואיבד גאון עולם מעמנו, הוא תפס עמדה חדה ומוחלטת, נגד כל כתבי היד, וכל שדה המחקר תורני!

כיו"ב מצינו בש"ס, אחרי מאורעות משמעותיים שונים: יצא... ודרש... גם: נפק... ודרש...

"גדול מתנגדי המחקר תלמודי", הינו בן דוד ראשון ל"גדול חוקרי התלמוד". האם מקרה הוא?

[פולסברג]

(רש"ל התגלח בחוה"מ...?)

אולי סבר כאג"מ (או"ח א' סי' קסג) וכגרצפ"פ.

או כהגריד''ס דמצוה נמי איכא.

[פולסברג]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

שפתיים ישק!
---------------------------
בויקי כתוב לאמר:
In a personal conversation, Finkelstein called the Conservative movement "a gimmick to get Jews back to real Judaism." His personal problems with the movement were reflected in his practice of coming to Conservative synagogues after having already prayed morning prayers, apparently regarding the synagogues' liturgical practices to be religiously flawed

כלומר, שבעצמו פינקלשטיין אחז שהוא רק דרך לקירוב רחוקים, והוא עצמו לא היה מתפלל עמהם רק ביחידות, שאינו כדאי להתפלל עמהם בנוסח אשר בדו מליבם...
-------------------------
על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

[יהושפט]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

למישהו יש אפשרות להעלות?
עכ"פ גם אם לא ידע הלכה, קשה לקרוא לליברמן ע"ה...

[תוכן]

יש סיפור ידוע שר"א סופר

לא ר"א סופר, אלא אלכסנדר מרקס.

בעת שהיה שם שאל אותו האם אין בעיה להשתמש במעלית שם בשבת [אינני יודע מה היה בדיוק אופן פעולתה], הוא ענה שאינו יודע אבל בדיוק עבר שם לואי גינצבורג

אם אני זוכר נכון, מרקס שאל את גינצבורג ישירות וליברמן לא היה נוכח בכלל.

והם שאלו אותו, הוא השיב להם שאכן יש בעיה, והם עלו במדרגות, כשהגיעו למעלה ראו את גינצבורג יוצא מהמעלית, וכששאלוהו הרי אמרת שיש בעיה, השיב אכן יש בעיה אבל אני עולה...

השיב: אני לא שאלתי.

ובכל אופן, גינצבורג היה קל דעת לחלוטין וקלקל גם את אשתו שבאה מבית חרדי. ואין להשוות בין גינצבורג לליברמן.

[יהושפט]

כך אני שמעתי את הסיפור מפי ידען אחד, יתכן שהוא או מקורותיו לא דייקו או להיפך. לגבי הסיומת "אני לא שאלתי" הזכרתני שגם אני כך שמעתי.

[יבנה]

הרציניות של פינקלשטיין תפס אותי, והנה מה שכתבתי בשפת אידיש אחרי המראה הפלאי הזה אשר חזיתי בדמיוני:

וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

למישהו יש אפשרות להעלות?
עכ"פ גם אם לא ידע הלכה, קשה לקרוא לליברמן ע"ה...

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=555130#p555130 עמ' 59

[יהושפט]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=555130#p555130 עמ' 59

יישר כח
הסיפור עם הרב הוטנר נפלא!

הסיפור עם ההלכה, אם הבנתי נכון [ואבקש את יודעי האנגלית לתקן אם לא דייקתי], ליברמן לא ידע שיש בעיה של בישול בשקית תה בשבת, והכניס שקית תה לתוך מים רותחים, אני מניח שזה היה כלי שני. עכ"פ שיש איסור בישול בשבת אני מניח שהוא ידע, זה הרי כתוב בתוספתא... ככל הנראה הוא לא חשב שהתה לא מבושל או שסבר שבכלי שני מותר ולא חשש לקלי הבישול. מכאן ועד להגדיר אותו ע"ה הדרך ארוכה. יש כאלו שלא יבינו איך הרב אלינט לא ידע שיש גם חשש בורר בשקית תה [אם כי זה לא מוסכם].

[תוכן]

כך אני שמעתי את הסיפור מפי ידען אחד, יתכן שהוא או מקורותיו לא דייקו או להיפך. לגבי הסיומת "אני לא שאלתי" הזכרתני שגם אני כך שמעתי.

הסיפור נמצא בביוגרפיה שלו, אפשר לבדוק. אולי זכרוני בכזיב.

[יהושפט]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

[באמונתו]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.

מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!

לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

[א מבקש]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

מתוך: https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... rum_id=771

לא, בחייו הפרטיים ובאמונתו הי' יהודי אורתודקסי לכל דבר. הוא הי' בן דודו של החזון איש ואחיינו של רבי צדוק הכהן מלובלין שכידוע בא מבית מתנגדי מובהק. שמעתי (אינני אחראי למהימנותו), שהחזון איש הי' אומר לו: שאול, שאול, חזור בך, ותהי' בשורה הראשונה של גדולי הדור!

אגב, הוא מזכיר כמה פעמים בחיבוריו את ספריו של ר' צדוק הכהן מלובלין [אם איני טועה הוא מזכירו בתוספת ראשונים על פרה ועוד כמה פעמים שאיני זוכר כעת].

[א מבקש]

הר"נ קמינצקי בספרו making a godl מביא כמה וכמה עניינים שמעידים שבבית אביו היה הערכה על ליברמן, חלק מציטוטים אלו וכן מפי ספרים וסופרים נמצא במאמר המצורף.

[יהושפט]

בענין ליברמן והחזו"א
שמעתי מפי ת"ח אחד ששמע מהגרד"צ רוטשטיין זכר שניהם לברכה שהיה מיודד מאד עם ליברמן בעת שהות האחרון בארה"ב, כי ליברמן הראה לו מכתב שקיבל מהחזו"א בעת שהלך לקונסרבטיבים, שהתחיל בערך כך: שאול חזור בך, שאול חזור בך, והיה אם לא תחזור, וכאן כיסה ליברמן בידו את ההמשך, ולא הסכים בשום אופן להראות לו את הכתוב. אותו ת"ח סיפר לי שרד"צ או הוא עצמו ניסו לברר אצל מחזיקי עזבונו של ליברמן אם יש מכתב כזה, וככל הידוע איננו בנמצא.

מתוך: https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... rum_id=771

לא, בחייו הפרטיים ובאמונתו הי' יהודי אורתודקסי לכל דבר. הוא הי' בן דודו של החזון איש ואחיינו של רבי צדוק הכהן מלובלין שכידוע בא מבית מתנגדי מובהק. שמעתי (אינני אחראי למהימנותו), שהחזון איש הי' אומר לו: שאול, שאול, חזור בך, ותהי' בשורה הראשונה של גדולי הדור!

לא חושב שהחזו"א חשב שהוא יהיה מגדולי הדור, דרכם כבר נפרדה במה שליברמן נהיה חוקר

[גביר]

א. התחדש לי לפחות שר' שאול ליברמן היה אחיינו של רבי צדוק הכהן, זה היה מאותו צד של החזון איש? האם לחזון איש היה קשר עמו? [ר"ש ליברמן היה כבן שנתיים כשר' צדוק נתבש"מ, וודאי שלא היה ביניהם קשר ממשי, אבל החזון איש היה אז כבר כבן כ"ב], ובכלל, מה היה טיב קשריו של ר' צדוק עם העולם הליטאי שאותו עזב? [מסתמא שמר על קשר עם משפחתו וכיו"ב, אך האם, למשל, ידוע על תגובות שלו להתרחשויות בעולם זה כמו התפתחות תנועת המוסר, הישיבות, שיטות הלימוד וכו'? ]

ב. על מה שכבר נכתב כאן שאיסור בישול בכלי שני בעלי תה אינו ברור כל כך, דומה שכדאי להוסיף שהחזון איש נב סק יט כתב שאין לחוש לקלי הבישול בכלי שני שלא במליח ישן וקוליס האייספנין אלא בפת או בביצה שעיננו הרואות שמתבשלים אפילו בכל שני אבל לא בשאר המאכלים, ואע"פ שפוסקי דורנו כתבו דמסתבר דדין עלי תה הוא כדין פת וביצה, וכמדומה שכן המנהג להחמיר בתה, אפשר דר"ש ליברמן לא ס"ל הכי ונמצא דלשיטתו אזיל בזה כדעת בן דודו החזון איש [וליד נכווית בו שהחמיר בזה החזו"א כחי"א לא חש על כל פנים לא בכוס העומדת לשתייה].

[פולסברג]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.

מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!

לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

אאל''ט, אצל הגריד''ס ותלמידו הגרצ''ש שכטר, עושים תה בשבת כמעשהו בחול, שכך סברו זקיניו הגר''ח והגרא''פ

[באמונתו]

על ליברמן, שמעתי מאאמו''ר שליט''א שר' הוטנר התבטא עליו: הוא התחתן עם נכריה כדי לאכול קעסט אצל השווער.
וע''ע בזכרונות ר''מ אליפנט שמתארו כע''ה שלא ידע הל' שבת, ואיך שניצחו ר''י הוטנר בהספרייה במנהטן.

זכרונות ר''מ אליפנט צירפתי כאן, עיין עמודים 58-59.
מאאמו"ר שליט"א שמענו נוסח אחר קצת משם ר"י הוטנר, שלא "לאכול קעסט" דווקא אמר, אלא בכדי שיוכל להמשיך ללמוד!
לגבי הלכות שבת, כל ההקפדה הנהוגה ומקובלת, שלא להכניס שקית תה לכלי שני, הלא אינו פשוט:
תבלין הלא מותר בכלי שני.
גם לא ברור שעלי התה הם מקלי הבישול.
לשון המגן אברהם - סימן שיח ס"ק טו: אבל אסור לשרותו אפי' בכלי שני דמחזי כמבשל... שם ס"ק יט: מתירים בכ"ש. דס"ל דאין כ"ש מבשל, ולפי מ"ש ס"ד בשם תוס' יש להחמיר דמיחזי כמבשל, אך היש מתירים סוברים להקל כתירוץ שני של התו', וכ"מ דעת הש"ע, ויש להחמיר:
גם יש לציין לדעת שו"ת בנין ציון סימן יט, אשר מ"מ מדובר בפחות משיעור בישול בגרוגרות.

אאל''ט, אצל הגריד''ס ותלמידו הגרצ''ש שכטר, עושים תה בשבת כמעשהו בחול, שכך סברו זקיניו הגר''ח והגרא''פ

מצ"ב:

[יהושפט]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-

בירושלמי מע"ש פרק ד ה"א: "תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו".
הרמב"ם בפ"ד ממע"ש ה"ב למד מברייתא זו שאפשר לחלל פירות על פירות אולם דווקא מין על מינו: "וכן אם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות, יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים, ולא יחלל ממין על שאינו מינו ולא מן היפה על הרע ואפילו באותו המין". ליברמן ב'על הירושלמי' הקדיש פרק למקרים בהם הירושלמי לא פורש נכון על פי מקבילות, ואחת הדוגמאות הוא הירושלמי הנ"ל, הוא תמה על פירוש הרמב"ם, שהרי הדעת נותנת שאדרבה כשמחלל על מי בשא"מ הדבר דומה יותר לחילול על כסף, ומנין כה פשיטא לירו' שאין מחללין על שאינו מינו. ולכן מפרש שכוונת הירושלמי לדין שפודין מע"ש לפי שער הזול, ולתוספתא שאמרה שפודין "פודין מעשר שני כשער הזול ... כמות שחנוני לוקח מאותו המין", וזהו גם כוונת הברייתא לומר שדווקא לפי השער של מינו, וע"ז פריך פשיטא, וכי ס"ד שנשער במין אחר, וע"ז השיבו שהכוונה למין שונה של חיטה. וסיים שפירוש הרמב"ם צע"ג. עכת"ד.

החזו"א שככה"נ לא נחה דעתו מהנסיון של ליברמן להראות שמפרש טוב יותר מהרמב"ם, כתב לו לדחות את פירושו, כשתורף קושיותיו לפי המתבאר מהמכתב החוזר של ליברמן: א. גם ב' מיני חיטין פשיטא שאין משערין זב"ז. ב. היה לה לבריי' לומר אין פודין חיטין במחיר שעורין. ג. א"כ מן השעורין על החיטין מיותר, שהרי הם זולים יותר, ופשיטא שלא יפדה לפי היקר. וגם ציין שהגר"א באמת הגיה את הירושלמי "אין מפרישין מע"ש אלא במין על מינו".
וכמובן מתשובתו של ליברמן כנראה החזו"א דרש ממנו לחזור בו מפירושו, וגם מיחה בו על שקורה לי"נ אפשטיין "מורי", וע"ז באה תשובתו של ליברמן לדחות את דברי החזו"א ולקיים פירושו, וגם מסביר את הערכתו לאפשטיין. החזו"א לא השתכנע, ובספרו דמאי ס"ג סק"ח דן בפירוש הר"מ והגהת הגר"א ומתקשה בהם, אך לא מזכיר אפשרות לפרש אחרת.

והנה ב'גליונות קה"י לירושלמי' ציין לפירוש הרמב"ם ולהגהת הגר"א, וכתב: "ולענ"ד היה נראה דה"פ לכשבאו לעשות שומת דמים ששוין הפירות אין לסמוך אא"כ נתברר לו שומת של אותו מין שהוא בא לפדות ולא יסמוך על שידוע לו שויות של מין אחר, ומתמה הגמ' פשיטא ללא כן מה הוינן אמרין פודין מן החיטין על השעורים פי' שיפדה חיטים בשויות של שעורים או איפכא הלא ודאי אין זה דמים של אותן פירות ומשני דלכן צריכא שאפי' מן האגדו של השמתית אע"פ ששניהם חיטין והו"א דכשידוע לו מחיר אגדו יכול לפדות כל חיטין במחיר זה דמסתמא כל מין חיטין נמכרין בערך אחד קמ"ל דלא".
והגרח"ק ב'דרך אמונה' על הרמב"ם שם בביאור הלכה, מביא דברי הירושלמי וכותב: "ר"ל אף על גב ששניהן מן חטים אלא שזה אדום וזה לבן וס"ד שאפשר לשער המחיר של א' מהן ומסתמא גם המחיר של השני כן קמ"ל כנלענ"ד פי' הירו' אמנם רבנו פי' ברייתא וכו'". והגדיל לעשות בפירושו לירושלמי, שמפרשו רק לפי הפירוש הזה "אפי' מן האגדו- ב' מיני חיטין הן וקרובין להיות דמיהן שוה, אפ"ה לא ישער אלא במינו".

הרי שהקה"י והגרח"ק מפרשים בפשטות את הירושלמי ממש כדרכו של ליברמן, שחזו"א דחאה בשני ידיים! [בשינוי קל, שאיירי בלא ידוע לו מחיר המין השני, ולפי"ז מיושבת אחת מקו' החזו"א].

[קמנו ונתעודד]

בסוף ספר 'כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל', חלק שני, נדפס מכתב מעניין מר"ש ליברמן, הנה הוא:

[איש_ספר]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-

בירושלמי מע"ש פרק ד ה"א: "תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו".
הרמב"ם בפ"ד ממע"ש ה"ב למד מברייתא זו שאפשר לחלל פירות על פירות אולם דווקא מין על מינו: "וכן אם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות, יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים, ולא יחלל ממין על שאינו מינו ולא מן היפה על הרע ואפילו באותו המין". ליברמן ב'על הירושלמי' הקדיש פרק למקרים בהם הירושלמי לא פורש נכון על פי מקבילות, ואחת הדוגמאות הוא הירושלמי הנ"ל, הוא תמה על פירוש הרמב"ם, שהרי הדעת נותנת שאדרבה כשמחלל על מי בשא"מ הדבר דומה יותר לחילול על כסף, ומנין כה פשיטא לירו' שאין מחללין על שאינו מינו. ולכן מפרש שכוונת הירושלמי לדין שפודין מע"ש לפי שער הזול, ולתוספתא שאמרה שפודין "פודין מעשר שני כשער הזול ... כמות שחנוני לוקח מאותו המין", וזהו גם כוונת הברייתא לומר שדווקא לפי השער של מינו, וע"ז פריך פשיטא, וכי ס"ד שנשער במין אחר, וע"ז השיבו שהכוונה למין שונה של חיטה. וסיים שפירוש הרמב"ם צע"ג. עכת"ד.

החזו"א שככה"נ לא נחה דעתו מהנסיון של ליברמן להראות שמפרש טוב יותר מהרמב"ם, כתב לו לדחות את פירושו, כשתורף קושיותיו לפי המתבאר מהמכתב החוזר של ליברמן: א. גם ב' מיני חיטין פשיטא שאין משערין זב"ז. ב. היה לה לבריי' לומר אין פודין חיטין במחיר שעורין. ג. א"כ מן השעורין על החיטין מיותר, שהרי הם זולים יותר, ופשיטא שלא יפדה לפי היקר. וגם ציין שהגר"א באמת הגיה את הירושלמי "אין מפרישין מע"ש אלא במין על מינו".
וכמובן מתשובתו של ליברמן כנראה החזו"א דרש ממנו לחזור בו מפירושו, וגם מיחה בו על שקורה לי"נ אפשטיין "מורי", וע"ז באה תשובתו של ליברמן לדחות את דברי החזו"א ולקיים פירושו, וגם מסביר את הערכתו לאפשטיין. החזו"א לא השתכנע, ובספרו דמאי ס"ג סק"ח דן בפירוש הר"מ והגהת הגר"א ומתקשה בהם, אך לא מזכיר אפשרות לפרש אחרת.

והנה ב'גליונות קה"י לירושלמי' ציין לפירוש הרמב"ם ולהגהת הגר"א, וכתב: "ולענ"ד היה נראה דה"פ לכשבאו לעשות שומת דמים ששוין הפירות אין לסמוך אא"כ נתברר לו שומת של אותו מין שהוא בא לפדות ולא יסמוך על שידוע לו שויות של מין אחר, ומתמה הגמ' פשיטא ללא כן מה הוינן אמרין פודין מן החיטין על השעורים פי' שיפדה חיטים בשויות של שעורים או איפכא הלא ודאי אין זה דמים של אותן פירות ומשני דלכן צריכא שאפי' מן האגדו של השמתית אע"פ ששניהם חיטין והו"א דכשידוע לו מחיר אגדו יכול לפדות כל חיטין במחיר זה דמסתמא כל מין חיטין נמכרין בערך אחד קמ"ל דלא".
והגרח"ק ב'דרך אמונה' על הרמב"ם שם בביאור הלכה, מביא דברי הירושלמי וכותב: "ר"ל אף על גב ששניהן מן חטים אלא שזה אדום וזה לבן וס"ד שאפשר לשער המחיר של א' מהן ומסתמא גם המחיר של השני כן קמ"ל כנלענ"ד פי' הירו' אמנם רבנו פי' ברייתא וכו'". והגדיל לעשות בפירושו לירושלמי, שמפרשו רק לפי הפירוש הזה "אפי' מן האגדו- ב' מיני חיטין הן וקרובין להיות דמיהן שוה, אפ"ה לא ישער אלא במינו".

הרי שהקה"י והגרח"ק מפרשים בפשטות את הירושלמי ממש כדרכו של ליברמן, שחזו"א דחאה בשני ידיים! [בשינוי קל, שאיירי בלא ידוע לו מחיר המין השני, ולפי"ז מיושבת אחת מקו' החזו"א].

יש"כ מעניין מאד!

[באמונתו]

בסוף ספר 'כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל', חלק שני, נדפס מכתב מעניין מר"ש ליברמן, הנה הוא:

שמעתי ממו"ר ר"ח ליפשיץ זצ"ל, תלמיד מובהק לגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל, שהרב ויינברג ביטא את ההבדל בין ה"תוספתא כפשוטה" לבין חיבור אחר שעל התוספתא מגדול אחד, כי אותו ספר, בו ביאורים וחידושים נחמדים לתוספתא.
אך למעשה, הרי צריך פשט, למַה התוספתא מתכוון, לקרוא הלכה ולהבינה! היינו הנמצא ב"תוספתא כפשוטה"!

ומעניין לעניין: מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שפעם ראה את הספר "תוספתא כפשוטה" באוצר של ישיבת באר יעקב. בכן ניגש לשאול לראש ישיבה, הגאון רמ"ש שפירא זצ"ל, מאי האי?!
הגאון ענה לו במעשה רב, שהוא בעצמו ראה את הגרי"ז זצ"ל מסתכל בספר זה, ושאל מאי האי?!
הרב ענה קצרות: אין דברי תורה מקבלים טומאה!

[באמונתו]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-...

איני יודע אם שייך לאשכול:
מאאמו"ר שמעתי, שגם בין מרן החזו"א זצ"ל, לבין הגרי"ד סולובייציק מבוסטון (מידידי ר"ש ליברמן), התנהלה מחלוקת תורנית "מתוקשרת", כשהחזו"א מסתתר תחת שם תלמידו ר"ש כהן.

הרקע: באותו זמן, רי"ד רווק היה עדיין, עושה את לימודיו באוניברסיטת ברלין הבירה. אביו הגאון ר"מ בארה"ב, פרסם ב"הפרדס" מחידושי רי"ד, תוך כדי שהותו בברלין.
תורף חידושו, הינו ביחס אל לשון הר"ש בפאה א, ו: ויש ברייתא בתוספתא (פאה פ"ב) שאין אדם יכול לישבה...
הגאון רי"ד סבר שהוא יכול ליישבה... עפ"י הרמב"ם.
מרן היושב בווילנה, לא אהב את הרעיון. הסטודנט נכד רשכבה"ג! יושב באוניברסיטה הברלינאית, מנסה לתרץ ר"ש, שמעיד כי אין אדם יכול ליישבה, הכול בפרהסיה. חילול ה'!
לכך יצא מגדרו ב"כנסת לישראל", במטרה לסתור דברי הגאון רי"ד ז"ל אחת לאחת, "לא להשאיר אבן על אבן".
הרב משה ובנו רי"ד ידעו היטב, מי מסתתר מאחורי השם רש"כ, כפי שרומז רי"ד ז"ל בבירור, בראש תגובתו ב"הפרדס", שם אף חותם בפירוש: יוסף דוב וכו' ברלין אד"ש [= אדר שני] תרצ"ב.
מרן השיג שוב ב"כנסת ישראל", שם דוחה הכול, גם מכנה המהלך ברמב"ם של רי"ד "דברי נביאות".
ראה המצורף פה (ירחוני "כנסת ישראל", מי"ג עד י"ז, לא מצאנו זמינים).

מעניין לעניין, הגרי"ד מיודד היה עם ר"ש ליברמן, רק שכלמדן בריסקאי מובהק, לא אהב את שיטת ר"ש במחקר כ"י. התבטא עליו: "מה הוא מחטט בפחים במצרים"... (ר"ל, כינוי שאינו מחמיא, אל קטעי הגניזה הקהירית שבמצרים, והעוסקים בה).
נמצא אפוא, שמרן החזו"א עם הגרי"ד, דבר אחד אמרו, ביחס שלילי אל ממצאי כתבי היד, רק שהחזו"א בא מכיוון "השקפה", הגרי"ד מכיוון "למדנות"!

[יהושפט]

לעיל http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=16555#p725549 הובא מאמרו של ש' גליק על ההתכתבות בין מרן החזו"א לליברמן בנוגע לפירוש בירושלמי במע"ש, אציע כאן בקצרה את הויכוח ביניהם, ואציין דבר מעניין מאד לפי דעתי-...

איני יודע אם שייך לאשכול:
מאאמו"ר שמעתי, שגם בין מרן החזו"א זצ"ל, לבין הגרי"ד סולובייציק מבוסטון (מידידי ר"ש ליברמן), התנהלה מחלוקת תורנית "מתוקשרת", כשהחזו"א מסתתר תחת שם תלמידו ר"ש כהן...

פולמוס ידוע, ולכאורה מקומו באשכול על הריד"ס

אני שמעתי שהחזו"א אמר משהו בסגנון "הוא יושב בברלין וחושב שיגיד שטיקלאך כמו בבריסק"...
מקובל שהגרי"ז הסכים עם ההסבר של ריד"ס, ואאל"ט הגרא"י מזכיר את הפשט הזה באחד השיעורים שהוא נוגע בענין [הגם שבאופן כללי אינו מזכירו, והיחס אליו צונן מאד בשונה מדודיו הגרמ"ד והגר"מ, ואכמ"ל].
שמעתי ממי ששמע מהגר"ר רייכמן שכשנפטר החזו"א ביקשו תלמידים בYU מריד"ס שיספידנו וסירב, ואמר להם שיבקשו ממישהו אחר כמדו' שמפרופ' בלקין, והיה מובן שהוא לא סלח לחזו"א על אותה מתקפה
וראה עוד במגד גבעות עולם לר' מיכל שורקין ח"א עמ' נו

מגד גבעות עולם.png (28.53 KiB) נצפה 5652 פעמים

[באמונתו]

אני שמעתי שהחזו"א אמר משהו בסגנון "הוא יושב בברלין וחושב שיגיד שטיקלאך כמו בבריסק"...

לכאורה, הנוסח אינו יכול להיות מדויק, כי כמדומני שהגרי"ד לא למד ולא גדל בבריסק כלל.

[יהושפט]

חשבתי על זה, יתכן שבריסק כאן הוא במובן מייצג של שיטה ומהלך ולא של המקום. עכ"פ שמעתי הדברים באופן חופשי, ולא כציטוט מדוייק, כך שאין מה לדייק כאן, העיקר המסר.

[עמקן]

מקובל שהגרי"ז הסכים עם ההסבר של ריד"ס, ואאל"ט הגרא"י מזכיר את הפשט הזה באחד השיעורים שהוא נוגע בענין [הגם שבאופן כללי אינו מזכירו, והיחס אליו צונן מאד בשונה מדודיו הגרמ"ד והגר"מ, ואכמ"ל].

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

[באמונתו]

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

מצד השני, הגרמ"ד העריכו, והיה חפץ לדעת על אודות תורתו, וקירב אחד מתלמידיו המובהקים.
נדמה לי ששיבח בייחוד ובהפלגה! ההספד המפורסם של הגרי"ד מבוסטון על דודו הגרי"ז: "מה דודך מדוד", מצ"ב.

אגב, פרט עצום בלתי ידוע:

בית בריסק שבירושלים, מאז שהגיע הגרי"ז זצ"ל לארץ, עמד על תמיכתו הכלכלית והמאסיבית! של הגרי"ד מבוסטון!!
לבד מבית הרב גופו, החזיק הגרי"ז זצ"ל, באמצעות אחיינו הגרי"ד ז"ל, אברכים חשובים מקורבים, שומעי שיעורו ולקחו, וגם אחרי פטירת מרן, המשיך להחזיק את ישיבתו המפורסמת של בנו הגרי"ד מירושלים.

יצא הגרי"ד מבוסטון מגדרו ומטבעו! וגייס ממון רב מגבירי אמריקה המודרניים, תומכי המדינה נלהבים, אשר רחוקים מדרכי הגרי"ז ובניו, יותר ממרחקי "מערב ממזרח", הכול לצורך דודו הגדול, בניו, ביתו ותלמידיו.

סוד זה העצום, אין מגלים אלה הנוגעים בדבר בירושלים, מטעמים ידועים. מדובר בסכומים אדירים, משך שנים רבות. ממילא יצא, שזה המעשה הגדול, עשרות שנים, נשאר בסתר, ולא זכה הגרי"ד ז"ל למשהו הוקרה הימנו!

ודאי אין ספק, כי "שני דינים" יש, שאין עובדה נפלאה הזאת, מכשירה השקפותיו וכו'
מ"מ, אין הקב"ה מקפח...
נ"מ נוספת, אם אין עוברים מקצתם משום: בירא דשתית מיניה - לא תשדי ביה קלא?!

[יהושפט]

מקובל שהגרי"ז הסכים עם ההסבר של ריד"ס, ואאל"ט הגרא"י מזכיר את הפשט הזה באחד השיעורים שהוא נוגע בענין [הגם שבאופן כללי אינו מזכירו, והיחס אליו צונן מאד בשונה מדודיו הגרמ"ד והגר"מ, ואכמ"ל].

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

כמדומה שהוא הלך לאותו הספד מפורסם, שהגרא"י לא הלך, והגרמ"ד והוא הלכו, והרב שך כעס על כך. אבל מן הסתם אותו תלמיד יודע טוב ממה ששמעתי על היחס הכללי, בנוגע לגרמ"ד שמעתי מתלמיד שיחסית יש לו יחס יותר חיובי אליו כמו שכתב הרב באמונתו בהודעה שלפני.

[יהושפט]

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

מצד השני, הגרמ"ד העריכו, והתעניין על אודות תורתו, וקירב אחד מתלמידיו המובהקים.
נדמה לי ששיבח בייחוד ובהפלגה! ההספד המפורסם של הגרי"ד מבוסטון על דודו הגרי"ז: "מה דודך מדוד", מצ"ב.

אם נכון שהוא שיבח את ההספד הנ"ל, יש בזה חידוש, בהספד יש מלא חפנים מהשקפות הגרי"ד, ולפחות בנוגע להשקפת הגרי"ז על המדינה יש שם גם עיוות של ממש. וצ"ע.

[באמונתו]

מקובל שהגרי"ז הסכים עם ההסבר של ריד"ס, ואאל"ט הגרא"י מזכיר את הפשט הזה באחד השיעורים שהוא נוגע בענין [הגם שבאופן כללי אינו מזכירו, והיחס אליו צונן מאד בשונה מדודיו הגרמ"ד והגר"מ, ואכמ"ל].

יחס הגרמ"ס היה עוד יותר צונן מהגרא"י. הוא כמעט לא הזכיר אותו, ואפילו אז לא היה מזכיר שמו כלל אלא מכנה אותו 'הבוסטענער'. שמעתי מתלמיד שלו שבכל שנות לימודיו אצלו הוא לא זכר שהגר"מ הזכיר אותו כלל מיוזמתו. רק פעם אחת, הוא אמר לו פשט בגמ' שריד"ס אמר בשם ר' חיים, והגר"מ דחה הפשט מכל וכל - טען שזה עקום, וגם הקשה קושיא עצומה על הפשט - ולגבי עדות הריד"ס אמר, שמזמן הוא הופרך אצלו.

כמדומה שהוא הלך לאותו הספד מפורסם, שהגרא"י לא הלך, והגרמ"ד והוא הלכו, והרב שך כעס על כך. אבל מן הסתם אותו תלמיד יודע טוב ממה ששמעתי על היחס הכללי, בנוגע לגרמ"ד שמעתי מתלמיד שיחסית יש לו יחס יותר חיובי אליו כמו שכתב הרב באמונתו בהודעה שלפני.

אך לא הבנתי. ההספד נישא (במקורו ביידיש) בארה"ב, כשצאצאי הגרי"ז זצ"ל נמצאו בירושלים! בעוד הגרא"י, כמדומני שאז עדיין קטן הצריך לאמו היה.

[יהושפט]

אך לא הבנתי. ההספד נישא (במקורו ביידיש) בארה"ב, כשצאצאי הגרי"ז זצ"ל נמצאו בירושלים! בעוד הגרא"י, כמדומני שאז עדיין קטן הצריך לאמו היה.

דיברתי כמובן על ההספד על הגרי"ד שהיה בא"י כמדומני בישיבת תורת משה. ראה על כך כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=30479&p=46432&hilit=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93+%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%90+%D7%99#p46432
[משום מה גם האשכול ההוא כמו זה פתח בליברמן ונתגלגל לריד"ס].