רשעים ע"פ של גהינום - אחריתו של הסופר י"ח ברנר

[גביר]

על התקרבותו של הסופר פנחס שדה לקראת סוף ימיו -
$‏a‏ שתיקת האדמה : $$‏b‏ דת ואקזיסטנציה ביצירתו של פנחס שדה / $$‏c‏ יעל ארליכמן
$‏a‏ ירושלים : $$‏b‏ כרמל, $$‏c‏ תשפ"א 2021

ושם, בין השאר, על קשריו עם ר' אשר פרוינד ועם מרת ימימה אביטל.

על סופר זה שמעתי לראשונה כשלמדתי בזמנו עם חוזרים בתשובה, ואחד מהם סיפר לי עליו, על קשריו האישיים עמו ועל תרומתו להתקרבותו לתומ"צ.

[וונדרבר]

שני אחים צדיקים היו בארצנו, אחד ר' יצחק גרינברג בעל מוסר כיהן בישיבת פתח תקוה כמדומני, ואחיו ר' שמואל גרינברג שהתגורר בבני ברק ונפטר לפני שנים אחדות. כמדומה שר"ש היה קשור באיזה אופן עם המגיד ממינסק אולי אפילו היה חתנו. אביהם היה מאנשי נוה צדק שביפו ונמנה על אנשי הח"ק. שמעתי מיהודי גאו"צ שליט"א, שסיפר לו ר"ש גרינברג ז"ל, שבשנת תרפ"א נכנס אביו לבית הכנסת וזעק ברנר נהרג והאט תשובה געטהאן ...! לפי הסיפור אביו שהה עמו ברגעיו האחרונים ושמע ממנו דיבורים של חרטה ותשובה.

כאן כתב אי"ס דברים ברורים כי רבי יצחק גרינברג היה חתן המגיד ממינסק.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 495#p72495

הגה"צ רבי יצחק גרינברג זצ"ל היה חתן הג"ר נפתלי הכהן שקוביצקי זצ"ל אב"ד גייטסהד, שהיה בנו של המגיד ממינסק.
viewtopic.php?f=19&t=8134&hilit=#p292335
viewtopic.php?f=19&t=8134&hilit=&start=40#p301111
viewtopic.php?f=19&t=8134&hilit=&start=40#p354455

[קמנו ונתעודד]

החוט המשולש: מערכת היחסים המתפתחת בין ברנר, הראי"ה קוק והרצי"ה קוק.
אהוד נהיר
https://orot.ac.il/sites/default/files/ ... 05_0_0.pdf

[איש_ספר]

בפורום אחר היה בשעתו דיון ער בנוגע ליעקב קלאצקין ועל ווידויו שלעיתים נוהג הוא להגיד תיקון חצות בדמעות שליש וכו' והיה שם מי שפקפק בשמועה (ז"ל ואכמ"ל...). עכ"פ מצאתי עתה בספר, בנתיבות חיים, שמחה זאב זלצמאן, ירושלים תש"ל עמ' 53:

במיוחד נחרת עמוק בליבי מאורע שהסעיר את רוחי, מאורע שלדעתי הוא שופך אור רב על הצער הגדול שנקב בנפשו ובלבו. פעם נכנסתי אליו רגעים מספר לפני הזמן המיועד בינינו, מצאתי את הדלת לחדרו פתוחה למחצה, חשבתי שהוא יצא לרגע, ובכוונה השאיר את הדלת פתוחה כדי שאכנס לתוך החדר. והנה עברתי רק את סף הפתח, כשנתגלתה לפני תמונה שהדהימה אותי. ראיתיו עטוף בטלית ותפילין, שמעתיו מוציא דברים מפיו שהיו נשמעים באזני כתפילה ותחנונים, אבל תחילה הופתעתי כ"כ, שהגיעו לאזני רק צלילי תפילה והשתפכות הנפש, אולם כעבור רגע שמעתי את המילים יוצאות מפיו בקול נמוך אבל ברור "אל תסתר פניך ממני ביום צר לי, הטה אלי אזנך", מילים אלה שיצאו מפיו ונקלטו בזכרוני נגעו עד ליבי, נרתעתי לאחורי ונמלטתי החוצה. הסתובבתי לפני המלון שעה קלה עד ששקטה קצת רוחי, נכנסתי אליו שוב, אולם באיחור זמן, מצאתיו נח ונעים כרגיל, ואך אמר לי כי כעבור שעה קלה צריך להכנס אליו ד"ר גולדמן. הוא אמנם הפציר בי להשאר עמו אך לא נעתרתי לו ולבד כבד יצאתי ממנו. אכן האישיות וכו' היה הוא עצמו מסובך בניגודים.

[מקדש מלך]

לא הבנתי, הסיפור שהבאת כעת הוא על קלצקי או על ברנר?

[איש_ספר]

כתבתי שבעבר דנו על השמועה שיעקב קלצקין שר"י מעיד על עצמו או שפלוני העיד בו שהוא אומר תיקון חצות, ושם היה מי שפקפק בכך (תוך כדי שהוא עולב באביו זצ"ל). הוספתי כעת סיפור מעין זה על יעקב קלצקין. אגב המספר איש לא דתי. מגדולי הנדבנים שביהודי ארה"ב לטובת "תרבות עברית".

[גביר]

על בקשתו של משה סנה לומר קדיש ופרק תהלים בלווייתו והתגובות לכך מימין ומשמאל -

‏ שנותי עם אבא / ‏ אפרים סנה

ראשון לציון תשפ"ב, עמ' 253. בעמ' 269-367 [ושם גם על המנעות מעישון בשבת בפרהסיה ועוד]

[חד ברנש]

כתבתי שבעבר דנו על השמועה שיעקב קלצקין שר"י מעיד על עצמו או שפלוני העיד בו שהוא אומר תיקון חצות, ושם היה מי שפקפק בכך (תוך כדי שהוא עולב באביו זצ"ל). הוספתי כעת סיפור מעין זה על יעקב קלצקין. אגב המספר איש לא דתי. מגדולי הנדבנים שביהודי ארה"ב לטובת "תרבות עברית".

אוסיף (ואולי תוספת זו ידועה, אני ממש עמהארץ בעניינים אלו), שבערכו בויקי, נכתב בשמו כן:

הריני יוצא ולומד מעצמי כמה קשה לעמוד על טיבו האמיתי של אדם. לדוגמה: אפילו מכרי היודעים אותי ואת דעותי והליכותי זה ארבעים שנה, ודווקא אלו היודעים אותי ביותר, אי אפשר להם לשער ואף יהיו מסרבים להאמין, שלפרקים אני מתעטף טלית ולובש תפילין ומתפלל ביחידות על גאולת ישראל, מתוך חרדת קודש ובכיות ממושכות כאחד מאבותי הקדושים. כל שכן שלא יהיו מעלים על הדעת שלעיתים אני קם בלילה ואומר 'תקון חצות' מתוך השתפכות הנפש עד כדי התשת כל כוחותי.

[גביר]

יצא לאחרונה ודומה שנוגע לנושא האשכול -

‏ איש משורש נביא : ‏ הממד האתי בבקשת הא-לוהים של הלל צייטלין / ‏ עוז בלומן

תל אביב : הוצאת אדרא, ‏ תשפ"ג 2022.


מתוך אתר ההוצאה -
הסופר, הפובליציסט והמיסטיקן ר' הלל צייטלין (תרל"א–תש"ב; 1871–1942) היה מעמודי התווך של יהדות פולין בעשורים שקדמו להכחדתה.

בשנותיו המוקדמות קיבל חינוך דתי; ולדבריו, בהיותו כבן אחת עשרה אף נתפרסם כעילוי. בתקופת הנערות גברו עליו "תאוות נוער ותסיסות שונות, ביניהן תסיסת ההשכלה", ואמונתו הפכה מסופקת. בשנות העשרים לחייו נשא צייטלין אישה והתיישב בעיירה הומל; שם התרועע עם קבוצת צעירים יהודיים שפנו עורף לאורח החיים הדתי – ביניהם מי שיהיו לימים סופרים עבריים ידועים דוגמת יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין. אך בניגוד אליהם, כמה שנים לאחר מכן החל צייטלין לכתוב בצורה נלהבת על חיי הדת הפנימיים, החסידות והקבלה. בערב ראש השנה תש"ג (1942) נרצח צייטלין בגטו ורשה, עטור טלית ותפילין, כשספר הזֹהר בידו.

מה היו הגורמים לשינוי זה? על פני כמה זמן נפרשׂ? אילו מוטיבים נוספו לכתיבתו או נחסרו הימנה? ובעיקר – האם קיימת 'הגות צייטלינית' ייחודית?

[גביר]

שלמה הלל, איש תנועת העבודה, מעיד על עצמו ששארית של אמונה נשארה אצלו למרות שהתפקר ומביע את דעתו שבכל אדם ישנה מידה מסוימת של אמונה -

מרדכי נאור, שלמה הלל : ‏ חלוץ, מנהיג, אוהב עמו וארצו
מקווה ישראל תשפ"ג
עמ' 386

[גביר]

כדאי אולי להזכיר גם את המשורר אבות ישורון [יחיאל פרלמוטר בשמו המקורי] שנולד למשפחה חסידית בוואהלין, סר מן הדרך, ובאחרית ימיו התקרב למוזדיץ' ולאדמ"ורה.

[מטה עז]

יצא לאחרונה ודומה שנוגע לנושא האשכול -

‏ איש משורש נביא : ‏ הממד האתי בבקשת הא-לוהים של הלל צייטלין / ‏ עוז בלומן

תל אביב : הוצאת אדרא, ‏ תשפ"ג 2022.


מתוך אתר ההוצאה -
הסופר, הפובליציסט והמיסטיקן ר' הלל צייטלין (תרל"א–תש"ב; 1871–1942) היה מעמודי התווך של יהדות פולין בעשורים שקדמו להכחדתה.

בשנותיו המוקדמות קיבל חינוך דתי; ולדבריו, בהיותו כבן אחת עשרה אף נתפרסם כעילוי. בתקופת הנערות גברו עליו "תאוות נוער ותסיסות שונות, ביניהן תסיסת ההשכלה", ואמונתו הפכה מסופקת. בשנות העשרים לחייו נשא צייטלין אישה והתיישב בעיירה הומל; שם התרועע עם קבוצת צעירים יהודיים שפנו עורף לאורח החיים הדתי – ביניהם מי שיהיו לימים סופרים עבריים ידועים דוגמת יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין. אך בניגוד אליהם, כמה שנים לאחר מכן החל צייטלין לכתוב בצורה נלהבת על חיי הדת הפנימיים, החסידות והקבלה. בערב ראש השנה תש"ג (1942) נרצח צייטלין בגטו ורשה, עטור טלית ותפילין, כשספר הזֹהר בידו.

מה היו הגורמים לשינוי זה? על פני כמה זמן נפרשׂ? אילו מוטיבים נוספו לכתיבתו או נחסרו הימנה? ובעיקר – האם קיימת 'הגות צייטלינית' ייחודית?

יש אזכורים מעניינים עליו בספר 'מתק סתרים' על ברנר.
יש גם את ספריו שנמכרים בדרך כלל ביריד 'צמאה': בפרדס הקבלה, בפרדס החסידות, ועוד

(אגב, מסתבר שבישיבת טעלז עסקו מאוד בעניין יום המוות, בביאור "שוב יום אחד לפני מיתתך", ומובא בזה דברים נפלאים ממהרי"ל בלוך (שעורי דעת ח"ב), וכן מביא בזה רבי מרדכי גיפטר בשם רבי מרדכי פוגרעמאנסקי זצ"ל (מילי דאגרות), וגם רמ"ד ואלי כותב על כך דברים נשגבים, שיום המיתה קובע את הדבקות לעתיד לבוא).

[גביר]

מכתב שכתב אב"א אחימאיר לרב אריה לוין, בו על אמונתו בבורא, שהוקרא בידי הרב בלוויותו של אחימאיר -

יעקב אחימאיר, עד כאן יעקב אחימאיר : ‏ מבית אב"א לכל בית בישראל.
ירושלים תשפ"ד, עמ' 219.