פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:

לארץ ולדרים כתב:

סדנא דארעא כתב:הוא עלה עם הישיבה לחברון בתרפ"ב ועבר עִמה לירושלים אחר פרעות תרפ"ט, שם התקרב מאוד לרב קוק (כלת הרב, אשת הרב צבי יהודה, הייתה דודניתו) – אך בד בבד התקשר עם שאר גדולי ירושלים וליטא. הוא למד קבלה ספרדית אצל החכם אלפאנדרי וקבלת הגר"א אצל בעל ה"לשם"

ה'לשם' נפטר בתרפ"ו

אי מהא, אין ראיה. משום שהרב הוטנר כתלמיד בחברון, הגיע מדי פעם לירושלים (והסיפור הידוע על הרב קוק והידיעה מהאוניברסיטה היה בתרפ"ה)

רק צריך להדגיש שהוא לא עלה ארצה בתרפ"ב אלא כנראה רק בתרפ"ה בתרפ"ב ישיבת חברון עוד לא עלתה ארצה, וממילא מדובר בכשנה וחצי לכל היותר ששהה בארץ בחייו של ה'לשם' ובהם למד בחברון אז אולי פגש אותו באמת כמה פעמים, אך לקרוא לזה שלמד אצל הלשם קבלת הגר"א כנראה קצת מוגזם, בנוסף לגילו הצעיר אז.

בשנת תשע"ג הוגשה כאן דיסרטציה חביבה בשם - קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק /מאת: אלון שלו ; בהנחית: יונתן מאיר.

על הגותו נכתב שם בהקדמה [ לעת עתה אין אישור להעלות את כל העבודה] - 'הפרק הרביעי יוקדש להגות עצמה. יוצגו בו התמות המרכזיות הנוכחות בספרי פחד יצחק וכן יוצגו כמה השפעות מרכזיות הנוכחות בהגות זו. דגש יינתן על התמודדותו עם שתי תופעות פילוסופיות תרבותיות של -
המאה עשרים: מדענות ( scientism) ואקזיסטנציאליזם. כמו כן תוצג נוכחותם של שני זרמים הגותיים
מרכזיים בהגותו: הגותו של המהר"ל מפראג, הנוכחת באופן גלוי ומובהק בכתיבתו של הרב הוטנר; והגות
מבית חב"ד, אשר נוכחותה בכתיבתו מוצנעת כדרכו עם כל מקורותיו החסידיים והאחרים שאינם מזוהים עם
הזרם הליטאי ותנועת המוסר. תמות והשפעות אלו יוצגו מתוך סקירה של אחד הנושאים המרכזיים בהגותו של
הרב הוטנר המהווה אבן פינה לרבים מהרעיונות התאולוגיים שלו, והוא "כח הבחירה".'

בספר הזכרון עדות ליוסף, [ראה אשכול viewtopic.php?f=7&t=38342#p430180]
מובא מכתב נדיר של הגר"י הוטנר זצ"ל, להגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בנוגע לירושה ברבנות בישיבה בחו"ל בה הוא היה.

לארץ ולדרים כתב:

סדנא דארעא כתב:הוא עלה עם הישיבה לחברון בתרפ"ב ועבר עִמה לירושלים אחר פרעות תרפ"ט, שם התקרב מאוד לרב קוק (כלת הרב, אשת הרב צבי יהודה, הייתה דודניתו) – אך בד בבד התקשר עם שאר גדולי ירושלים וליטא. הוא למד קבלה ספרדית אצל החכם אלפאנדרי וקבלת הגר"א אצל בעל ה"לשם"

ה'לשם' נפטר בתרפ"ו

בספר הזכרון כתוב שהצטער על זה שלא התקרב ללשם ולרבי מאיר שמחה

[quote="סדנא דארעא"]מלך בבית המדרש / ישעיה שטיינברגר


[b
הרמב"ם, בתחילת הלכות חנוכה, רואה את נס חנוכה גם בעובדה שחזרה המלכות לישראל עד החורבן. ותמוה, הלא המלכות נלקחה מהחשמונאים על ידי הורדוס. האם גם מלכות העבד האדומי היא סימן ברכה? והלא במהלכה הוא רצח את אדוניו ואת חכמי ישראל (בבא בתרא ג ע"ב)?

תירץ הרב הוטנר על פי ספר "עשרה מאמרות" (של הרמ"ע מפאנו, מובא ב"מגן אברהם" אורח חיים, סוף סימן נו) שמזמנו של הלל הנשיא, מצאצאי דוד, נקבע הכלל "מאן מלכי רבנן". כהונת הלל מתחילה ממש עם עליית הורדוס, ועליו דרשו "'לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו', אלו הלל ובניו הנשיאים". כהונת הנשיא עוברת מכאן ואילך בירושה כמלכות ומסמנת ממדים חדשים גם בהלכות רבנות לעתיד.

כמדומה שדברים דומים ישנם בדרשות חת"ם סופר לחנוכה. הרעיון המופיע כאן, ללא אזכור מפורש של חנוכה, הרמב"ם והרמ"ע מפאנו, נדון בהרחבה בידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ברשימה משנת תרצ"ט, בשם 'הנגידות בישראל', נדפסה בספרו מכמני עוזיאל חלק ג' מעמ' ש"א ואילך [ואאל"ט הוא חזר עליו גם בדרשת ההכתרה שלו].

לא הזכירו כאן את ספר הזכרון שערך ר' יצחק הוטנר עם ר' דב כץ על קדושי חברון. (אין לי מקור רשמי לציין על חלקו של ר' יצחק בספר אבל כך שמעתי בעבר).
והנה מצאתי עותק של הספר עם הקדשה מעניינת ולצערי קטועה וחתומה יצחק. מן הסתם הרי זה ר' יצחק הוטנר.

איש_ספר כתב:לא הזכירו כאן את ספר הזכרון שערך ר' יצחק הוטנר עם ר' דב כץ על קדושי חברון. (אין לי מקור רשמי לציין על חלקו של ר' יצחק בספר אבל כך שמעתי בעבר).
והנה מצאתי עותק של הספר עם הקדשה מעניינת ולצערי קטועה וחתומה יצחק. מן הסתם הרי זה ר' יצחק הוטנר.

הוטנר.jpg

הוזכר כאן:
viewtopic.php?p=650950#p650950

כתב היד בהקדשה הוא בהחלט כתב ידו של הרב הוטנר.

בפורום סופרים וספרים כתב מישהו-
שמעתי כי הרב הוטנר תלה את נפילתו לשבי באלול תש"ל בסירובו להזמנת ישיבת מרכז הרב להשתתף בכנס לציון חצי יובל לפטירתו של הרב קוק זמן קצר לפני כן.

מישהו יודע משהו על כך?

הראי"ה נפטר בתרצ"ה, חצי יובל לפטירתו זה שנת תש"כ...

הרוצה (לא שמעתי על כך מאדם), יכול לתלות זאת בהתערבותו בדיון של הרצי"ה עם ויינמן ב'פרשת הלן זיידמן'.

לקראת ירח האיתנים, הנה דבר נעים ונחמד מדבריו בעל הפחד יצחק:

חלק גדול מדברי חז''ל הדן באין דורשין במעשה מרכבה, מקומו במסכת חגיגה.
וכנראה שבזמנים אלו, יום-טוב'דיגע זמנים, צורייצט זיך דער יצה''ר צו קריכען בענינים כאלו, למעשה מרכבה, הויכע טעג!
שבזמנים נעלים כאלו, אז גובר היצה''ר לעלות ולפרוץ את הגבולות של דברים כאלו!

ומדי דברי באותו צדיק, אספר מה ששמעתי מאאמו''ר שליט''א, שברור לו כאחותו ששמע מפ''ק של רבי הוטנר, 'שיש לו בקבלה (!) שכשנפטר הס''ק החפץ חיים היה בן 119 שנה' (לא, זה לא טעות סופר!).
השמע מישהו כזאת או ראה כאלה?

לייטנר כתב:הראי"ה נפטר בתרצ"ה, חצי יובל לפטירתו זה שנת תש"כ...

הרוצה (לא שמעתי על כך מאדם), יכול לתלות זאת בהתערבותו בדיון של הרצי"ה עם ויינמן ב'פרשת הלן זיידמן'.

מבלי לזלזל בזכות הגדולה של הרב הוטנר בענין, מסתמא היו לו זכויות יותר גדולות שיש לתלות בהם את הצלתו.

הכוונה לנפילתו בשבי, ולא להצלתו.

כל אחד מבין למה הכוונה שלך ולמה הכוונה שלי.

עריכה בעקבות קוראים חסרי הבנת הנקרא: אין הכוונה ללייטנר דווקא אלא למי שהוא ייצג.

לזה קוראים חוסר הבנת הנקרא.
הטענה היתה ביחס לרצי"ה/חוגי מרכז הרב, ואז באה השערה.

אני, אין לי עסק בחשבונות שמים.

'המבשר' תורני.
מצו"ב.

ב'המעין' הקרוב מאמר על נפילתו בשבי והמסתעף

האם חקר מישהו את ההשפעות החב"דיות על תורתו של הרב הוטנר?
ראיתי מאמר בחג הסוכות (הספר אינו באוצר), בה דן הרב בזה שיש מצוות בחודש תשרי. הוא טוען, שאם יש לנו ברית שגם אחרי החטא של 'נגד כל עמך אעשה נפלאות', נמצא שאין בכחו של האדם לעשות כלום לפגום בו. א"כ גם המצוות אין להם הכח להעלות את העולם, ואיזה מקום יש למצוות מיוחדות בחודש תשרי? נזכרתי מאימרא חב"דית "ווי גראבקייט שאדט ניט, איז איידעלקייט ניט קיין כלי".

הרב הוטנר הגה בכתבי חב"ד ובסדרת האגרות של הרבי מליובאוויטש באים תשובות רבות ששיגר לרב הוטנר במענה על שאלות בכמה ענינים בכתבים אלו.

דרומי כתב:הרב הוטנר הגה בכתבי חב"ד ובסדרת האגרות של הרבי מליובאוויטש באים תשובות רבות ששיגר לרב הוטנר במענה על שאלות בכמה ענינים בכתבים אלו.

יש איזה שמועה בענין, עם ר' ישראל אלי וינטרוב בענין קשר זה.

וידוע על מכתבו בענין להאדמו''ר, נדפס באיזהו מקומן [כמדו' היכל הבעש''ט או אחיו אור ישראל].

פולסברג כתב:ומדי דברי באותו צדיק, אספר מה ששמעתי מאאמו''ר שליט''א, שברור לו כאחותו ששמע מפ''ק של רבי הוטנר, 'שיש לו בקבלה (!) שכשנפטר הס''ק החפץ חיים היה בן 119 שנה' (לא, זה לא טעות סופר!).
השמע מישהו כזאת או ראה כאלה?

קבלה זו יכולה שתבא מהח"ח בלבד, כמה סביר שתהא לו קבלה כזו מהח"ח, מה שלא שמע אף אחד ממשפחתו,
ובכלל, הבן של הח"ח נולד לו אחר חתונתו, הוא נולד לאדם בן 50 ולא ידע ע"ז? אמא שלו לא ידעה מזה? הוא התחתן שנית כשהיה בן 70 והוליד ילדים, לדעת הרב הוטנר הוא התחתן בגיל 100 והוליד ילדים??,
הח"ח לא נולד לפני 500 שנה שהיה אפשר להאמין לדברים כאלו, יש לו נכדים שעוד חיים, היו אנשים עד לא מכבר שזוכרים אותו, מסלול חייו היה ידוע, הוא נולד במקום מסויים, גדל במקום מסויים, התחתן במקום מסויים, אנשים הכירו אותו, וכהנה וכנה, לאיפה נעלמו מחייו 30 שנה?
הבן שלו כותב שבשנת תרי"ג בהיותו בן 14 מת עליו אביו, ואח"כ היה בוילנא שנת י"ד וט"ו, ומספר שם שנכנס בשנים אלו לשיעורי ר' יעקב באריט, ולא שת ליבו לגילו הצעיר, (לדברי הרב הוטנר היה אז בן 45!) ומספר שאביו התחתן בן ט"ז שנה, לפי הרב הוטנר הוא התחתן בן 45, בקיצור כל זה מעבר ללא סביר
לגופו של ענין הלוואי שהיו לח"ח עוד 30 שנה אולי היה לנו משנ"ב על הלכות נדה, על בב"ח

וכאן הכתבה על רבי יצחק הוטנר מעיתון 'משפחה' בעברית של שבת זו.

Do you have the article about Rabbi Yitzchak Hutner from the newspaper Mishpacha in English? I'd be happy if you come up here

דרומי כתב:הרב הוטנר הגה בכתבי חב"ד ובסדרת האגרות של הרבי מליובאוויטש באים תשובות רבות ששיגר לרב הוטנר במענה על שאלות בכמה ענינים בכתבים אלו.

את זה ידוע. הוא הגה בכל כתבי חסידים למיניהם, כולל חב"ד ופולין ועוד. השאלה היא, עד כמה הושפע. איזה יסודות מביא, שהם אופייניים לחב"ד.

https://col.org.il/news/128071
מאתר חבד, על הקשרים של הרמ"מ עם הרב הוטנר

גיזונטע קאפ כתב:https://col.org.il/news/128071
מאתר חבד, על הקשרים של הרמ"מ עם הרב הוטנר

יפה, אבל לא ממש מספק את מה ששאלתי. רציתי לדעת כמה השפיע חב"ד על הגותו בפועל. האם השפעתו עולה על השפעת ספרי חכמי פולין?

ואגב, בענין 'התגייסות הרבי את כוחו של המהר"ל', ידוע שבעצרת תפלה שערכו בישיבת מיר בשעתו, גייס הגר"ח שמואלביץ ג"כ את כוחו של המהר"ל עבור הרב הוטנר.

כאשר הגיע הרב הוטנר לארה"ב אחרי החטיפה, יש ג"כ סיפור על הרבי מליובאוויטש, ואין מגלין אלא לצנועין.

דרומי כתב:הרב הוטנר הגה בכתבי חב"ד ובסדרת האגרות של הרבי מליובאוויטש באים תשובות רבות ששיגר לרב הוטנר במענה על שאלות בכמה ענינים בכתבים אלו.

מתוך סיום אחד המכתבים של רב הוטנר להרבי:

ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי.

אך ידוע שבכמה ענינים חלק עליו קשות והתבטא בחריפות ואכ"מ.

ידוע חילופי מכתבים שהיה ביניהם בענין 'מבצע תפלין' אשר רב הוטנר לא החזיק מזה, ומצו"ב מתוך גליון אור וחיות כסלו תשע"ט לפ"ק [מעמ' 9 ואילך].

בשנותיו האחרונות התגורר הגר"י ברח' סורוצקין 9 בירושלים בסמיכות להגאון רבי רפאל שמואלביץ שליט"א ויבדלחט"א הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א שנהנו הרבה לאורו.
שמעתי מהמשגיח הגרח"י קפלן שליט"א שהגר"י זצ"ל נפל פעם בביתו באמצע הלילה, ניסו להשיג את חתנו הגר"י דייויד שליט"א אך לא הצליחו, ושלח לרבי יצחק אזרחי שכנו בבנין שחש לעזרתו והזמין אמבולנס שהציל אותו.
אחרי כן המליץ הגר"י הוטנר את דברי הכתוב במשלי "טוב שכן טוב" טוב שיש שכן טוב.

בהקשר למקום מגוריו, התבטא פעם הגר"י על שכונות הצפון בירושלים, כי מרחוב פנים מאירות ועד רחוב עלי הכהן קשה למצוא עם הארץ כבזמן חז"ל.

ש.י. רובין כתב:

מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.

מטינא מבי מדרשא שבסוף ימיו התבטא ר' יצחק על תורת ראי"ה קוק 'כבולעו כך פולטו'. איני יודע אם זה היתה במיטת חליו ממש אשר ממנו לא קם או בעת זקנתו... זקנים כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם

ביקורתו של הראי"ה על תנועת המוסר מתמצית בעיקר בשתי נקודות - א. הקטנת דמות האדם הכרוכה בה. ב. העדפתה את הרגש על פני השכל. [להפניות יעוין כאן - http://simla.otzar.org/download/file.php?id=92423 עמ' 38 הערה 12]. אפשר שביקורת דומה התקיימה גם בקרב חניכי המוסר עצמם, ויתכן שמלאה תפקיד בהקמת בתי המדרש של סלבודקה, שם הטעימו דווקא את גדלות האדם ורוממתו, ושל טלז, שם העניקו את הבכורה להבנה השכלית. דומה שר"י הוטנר שילב בין השניים - חניך סלבודקה שפעל כהוגה דעות. אולי יש מקום להשערה לפיה זיקתו לראי"ה קשורה, בין השאר, בדרך זו או אחרת, לגישתו זו למוסר.

הנה תמונה חושבני לא ידועה, רבי יצחק די צעיר,
מי אלו מצדדיו?

מתפעל כתב:הנה תמונה חושבני לא ידועה, רבי יצחק די צעיר,
מי אלו מצדדיו?

עם מי הרב הוטנר.jpg

Rav Moshe Shotzkes, and Rav Shmuel Greineman

מ.ד.יארמיש כתב:Rav Moshe Shotzkes, and Rav Shmuel Greineman

הרב משה שוטקעס, והרב שמואל גרינמן

מ.ד.יארמיש כתב:Rav Moshe Shotzkes, and Rav Shmuel Greineman

הרב משה שוטקעס, והרב שמואל גרינמן
שאצקעס.
אב"ד לומזה

יישר כח


האם הרב מיללער מסכים לזיהוי? זה לא כל כך דומה להרב שאצ'קעס,
הכוונה שהגר"מ מצד ימין והגר"ש מצד שמאל?


הנה תמונה יפה שהביא הרב מיללער של הגר"מ שצקס עם הגרי"ד

שח לי ת"ח אחד שאחרי שיחרורו של הרב הוטנר נכנס אליו יחד עם שני חברים, והרב הוטנר אמר שהחוטפים אמרו לו שגולדה ודיין מנסים לשחרר אותם, אמר הרב הוטנר חששתי, כי אז אהיה חייב להם,הכרת טובה ולא אוכל לצאת נגד מדיניותם בעניני אידשקייט וכו', בסוף ניקסון דאג לזה, אז רווח לי

זכור לי שפעם ראיתי שר"י הוטנר אמר על עצמו "אני תלמיד האבני נזר" (אמרה דומה ראיתי פעם בשם ר"י מסאטמר על הדברי חיים). היודע מישהו איה מקום כבודה?