הגר"י הוטנר זצ"ל- התעוררות הציבור בזמן חטיפתו

[גאולה בקרוב]

אם יש כאן אנשים שזוכרים פרטים מיוחדים על אותה תקופה (כמה זמן היתה?), במה היתה התחזקות, וכדומה, נודה אם ישתפו.

[מחולת המחנים]

אני לא חויתי את אותם זמנים, אך שמעתי מאלו שחיו את אותם ימים קשים, החטיפה התרחשה בחודש אב תש"ל ונמשכה עד חודש אלול.
באותם ימים עמד הגר"ח שמואלביץ בהיכל ישיבת מיר והרעיש עולמות על שלום החטופים, ועורר בבכי ודמעות את כל הקהל להרבות בתפילה על כל החטופים ובראשם הגר"י הוטנר.
יש כמה מימראות מהגר"ח שמואלביץ מאותם ימים, ומי שעודנו זוכר את דבריו החוצבים מכובד להביאם לציבור.

[הבטחתי]

אין לי לפני לב אליהו, אך כזכור לי, בלווייתו (כ' אלול תש"ל) הספידו ר"ח שמואלביץ וביקש שזכות הנפטר תעמוד לחטופים

מי שיש לפניו הספר, מוזמן להעלות

[קולמוס הסופר]

בס"ד

מאמרי חיים 121.JPG (37.9 KiB) נצפה 7369 פעמים

מאמרי שם.JPG (37.37 KiB) נצפה 7369 פעמים

[ברזילי]

הפרטים אינם מדוייקים כנראה. חטיפת המטוסים היתה בה' אלול (6 בספט'), כשבועיים לפני פטירת ר' אלי' לופיאן (כ' אלול). החטופים שוחררו בכ"ו-כ"ז אלול כנראה (הועברו לרומא בכ"ז אלול), קצת פחות משבוע אחר ההלויה.

[גאולה בקרוב]

על הגרח"ש יש גם ב"מח ולב" עמ' צ-צא במהדורה הישנה

[ח''ל קאליסק]

מעניין- מזכרונותיו של הרה''ח רבי זלמן אסטולין [רבו של הגרי''ג איידלשטיין בצעירותו] אודות התייחסותו של הרבי מליובאויטש לחטיפת הרב הוטנר

[הוה אמינא]

איך שוחחרו החטופים? בפעולה צבאית? ישראל היתה מעורבת בזה?

[ברזילי]

איך שוחחרו החטופים? בפעולה צבאית? ישראל היתה מעורבת בזה?

אחד המטוסים אותו ניסו לחטוף היה של אלעל. הטייס, הכלכל, איש הבטחון והנוסעים פעלו בתושיה והצליחו למנוע את החטיפה. כך נתפסו חלק מן החוטפים, וביניהם ליילה חאלד. לאחר מספר שבועות, במהלכם השתלט חוסיין על מוקדי הפעילות של אש״פ בארצו והרג אלפים (ספטמבר השחור; שנסיבותיו והתנהלותו קשורים בגורמים כלל אזוריים, ובכללם ישראל), התקפלו החוטפים והושגה עיסקה בה הוחלפו כמה עשרות בני הערובה (שנחטפו ממטוסים אחרים באותו ארוע) בליילה חאלד ועוד שלשה מחבלים

[הוה אמינא]

תודה.
זכורני שאז דיברו לא לעשות רעש מהאישיות הנדירה של הגר"י, כדי שהערבים לא ידעו שהוא שווה הרבה ליהדות העולם ולא יעלו את "מחירו".

[לייבעדיג יענקל]

אחד המטוסים אותו ניסו לחטוף היה של אלעל. הטייס, הכלכל, איש הבטחון והנוסעים פעלו בתושיה והצליחו למנוע את החטיפה. כך נתפסו חלק מן החוטפים, וביניהם ליילה חאלד. לאחר מספר שבועות, במהלכם השתלט חוסיין על מוקדי הפעילות של אש״פ בארצו והרג אלפים (ספטמבר השחור; שנסיבותיו והתנהלותו קשורים בגורמים כלל אזוריים, ובכללם ישראל), התקפלו החוטפים והושגה עיסקה בה הוחלפו כמה עשרות בני הערובה (שנחטפו ממטוסים אחרים באותו ארוע) בליילה חאלד ועוד שלשה מחבלים

לענ"ד בהכרח צ"ל: "פעלו בתושיה ובסייעתא דשמיא הצליחו למנוע את החטיפה", ובל"ז נודף מההודעה ריח של 'כוחי ועוצם ידי' ו'ישראל בטח בצה"ל ובטייסי אלעל'. דעת החכם ברזילי [כפי שהובהרה לי בתכתובת אישית] אינה כן. מה דעת שאר חו"ר הפורום?

[ברזילי]

אם יש טעם להקפיד ולומר בס"ד אחרי כל פועל בכל משפט (ולענ"ד אין, כנרמז בתיבה האישית) זה על פעלים בגוף ראשון, וכמו שמצינו שאמר יעקב אבינו ע"ה בקברי אשר כריתי לי בס"ד שמה תקברני, ובשאר מקומות.

לפיכך, כמדומה לי שאין ברישא אלא מה שבסיפא. לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

[עשוי לנחת]

לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

ובמחילה, באותה מידה, תרשה לי לחשוב הפוך על אלו שכופרים ישר בטובתו של מקום בלא להשתמש ב'הבטחה' של 'כל הכופר' וכו'.

[ברזילי]

נשמט בטעות מהודעתך: תרשה לי בס"ד לחשוב בס"ד הפוך על אלו וכו'

[עשוי לנחת]

נשמט בטעות מהודעתך: תרשה לי בס"ד לחשוב בס"ד הפוך על אלו וכו'

זה בסדר, לא היית צריך לטרוח, ההודעה אופיינית, וממילא צפוייה.

[מרחביה]

אולי בנו"ט לציין, כי בעל הנס עצמו היה נוהג להודות מדי שנה, מלבד ההצלה גופה, גם על כך שלא הוצרכו לשחרור על ידי המדינה וכוחותיה.

[לייבעדיג יענקל]

אם יש טעם להקפיד ולומר בס"ד אחרי כל פועל בכל משפט (ולענ"ד אין, כנרמז בתיבה האישית) זה על פעלים בגוף ראשון, וכמו שמצינו שאמר יעקב אבינו ע"ה בקברי אשר כריתי לי בס"ד שמה תקברני, ובשאר מקומות.

לפיכך, כמדומה לי שאין ברישא אלא מה שבסיפא. לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

אין טעם לכתוב כך אחרי כל פועל. יש הכרח לכתוב כך במקום שיש חשש להרגשת 'כוחי ועוצם ידי' או היכא דאיכא חשש מראית עין של הרגשה זו.

יש מכתב נפלא של הגה"צ ר' שלמה וולבה המשיב לשאלה האם צריך לחוש הכרת הטוב לביטוח לאומי. איני זוכר את לשונו בדיוק, אולם הוא כותב שם שהוא מבין שהשואלים התעלו מאוד במידת הכרת הטוב, וכבר הורגלו להכיר טובה על כל דבר לנשותיהם, לנהג האוטובוס המסיע אותם, לדוור המביא להם מכתבים ולעוד הרבה המטיבים עמהם (חבל שאיני זוכר את פירוטו של רש"ו), ועתה נותר להם רק לברר האם צריכים להודות לביטו"ל. וממשיך רש"ו שאם עדיין אין זה כך ציונות יש כאן ולא הכרת הטוב (המכתב נדפס בקונטרס אגרות של רש"ו שפרטיו המדויקים אינם זכורים לי. אכיר טובה למי שימצא את המכתב ויעלהו לכאן).

[חיימקה]

יש מכתב נפלא של הגה"צ ר' שלמה וולבה המשיב לשאלה האם צריך לחוש הכרת הטוב לביטוח לאומי. איני זוכר את לשונו בדיוק, אולם הוא כותב שם שהוא מבין שהשואלים התעלו מאוד במידת הכרת הטוב, וכבר הורגלו להכיר טובה על כל דבר לנשותיהם, לנהג האוטובוס המסיע אותם, לדוור המביא להם מכתבים ולעוד הרבה המטיבים עמהם (חבל שאיני זוכר את פירוטו של רש"ו), ועתה נותר להם רק לברר האם צריכים להודות לביטו"ל. וממשיך רש"ו שאם עדיין אין זה כך ציונות יש כאן ולא הכרת הטוב (המכתב נדפס בקונטרס אגרות של רש"ו שפרטיו המדויקים אינם זכורים לי.
אכיר טובה למי שימצא את המכתב ויעלהו לכאן).

אכיר טובה [גם לאחר 5 שנים] למי שיעלה את המכתב.

[שמואל_הקטן]

הכרת הטוב.jpg (186.81 KiB) נצפה 5439 פעמים

[יתר10]

מה המקור להנחה ש''המדינה חייבת לדאוג לאזרחיה''?

[חיימקה]

הכרת הטוב.jpg

תודה רבה.