פורום אוצר החכמה

נולד בעיר ורשה שבפולין ליונה ואסתר מרגליות. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. למד בישיבות בירושלים, ונמנה עם מסיימי המחזור הראשון של האוניברסיטה העברית.
ערך את ה"אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" וה"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", וכתב בהן ערכים רבים. בנוסף הוציא כמה ספרים קדומים במהדורה מדעית בתוספת מבואות, הערות וביאורים. פרסם מאמרים ומחקרים בכתבי עת שונים.
בשנת 1946 זכה בפרס הרב קוק לספרות מחקר וספרי עזר.‏
בשנת 1953 הוא תבע את חנוך אלבק ואת הוצאת דביר בטענה שהוא מחבר הפירוש למשנה של אלבק על סדר נזיקין, ואלבק רק ערך אותו‏. לאחר מספר חודשים הושגה פשרה על פיה יודפס בספר הודאה של אלבק למרגליות על עזרתו בכתיבת הפירוש‏.
משנת 1958 ועד למותו לימד בבית המדרש לרבנים באמריקה.
נפטר בירושלים ממחלה ממארת בגיל 58.‏
היה נשוי לחוקרת המקרא רחל מרגליות, ואב לחמישה. גיסו הוא הרב יצחק קוליץ.

בשנות ה-50 נסעה בעידוד החזון איש, שהיה בן משפחתה,‏ למסעות הרצאות בקהילות יהודיות בחוץ לארץ בנושא טהרת המשפחה.

> בנתיבות ההלכה והאגדה / הרב יוסף לייכטר - ספרן בספריה הלאומית, ירושלים

פרופ' מרדכי מרגליות, ורשה, כ"ח תשרי תר"ע – ירושלים, כ"ה אדר תשכ"ח (1909-1968)

חיבור בין שני עולמות
מרדכי מרגליות נולד בורשה לאביו ר' יונה, חסיד ראדזין, שהיה ממשפחה מיוחסת של תלמידי חכמים ורבנים. בשנת תרע"ד (1914) עלו בני משפחת מרגליות לארץ והתיישבו ביפו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גרשו אותם התורכים למצרים. בני המשפחה שהו בפולין כל זמן המלחמה, בשנת תר"ף (1920) עלו שוב לארץ ישראל. מרדכי שהיה כבר בקי בשלושת הבבות, נשלח ללמוד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים. בשל שאיפתו של מרדכי להשכלה, עבר ללמוד בבית הספר 'תחכמוני' ביפו. בשנים תרפ"ז-תרפ"ח (1927-8) למד בבית המדרש למורים של הרא"ם ליפשיץ בירושלים. בשנים תרפ"ט-תרצ"ג למד מדעי היהדות באוניברסיטה העברית. מוריו היו הרב פרופ' שמואל קליין, הרב פרופ' שמחה אסף ופרופ' יעקב נחום אפשטיין. בלימודיו נחשף לעולמם של הגאונים. לימים ערך את ספרו של מורו הרב פרופ' שמחה אסף 'תקופת הגאונים וספרותה'. בדרכו בין האוניברסיטה שעל הר הצופים למקום מגוריו היה משנן משניות בעל פה.

בשנת תרצ"ח (1938) הדפיס מרדכי מרגליות את ספרו הראשון, מהדורה מדעית לספר 'החילוקים שבין אנשי מזרח [בבל] ובני ארץ ישראל'. ספר זה היה פרי עבודת הדוקטורט עליה שקד מספר שנים. החיבור שנעשה כפי הנראה בתקופת הגאונים. הוזכר אצל הגאונים והראשונים, התפרסם לראשונה בדפוס בסוף ספר 'ים של שלמה' על מסכת בבא קמא, שחיבר רבי שלמה לוריא (המהרש"ל). רבי אברהם בן הגר"א התייחס לחיבור בספרו 'רב פעלים'. אחריו עסקו בחיבור חכמים שונים שניסו לעמוד על הנוסח, לחקור את מקורותיו, לברר מיהו מחברו? ומה הייתה השפעתו? שאלות אלו עמדו בפני מרדכי מרגליות, שפרס בפני הקוראים את מערכת היחסים המעניינת שנוצרה בימי הגאונים, בין המרכז הארץ ישראלי והמרכז הבבלי. מרגליות הוכיח, שחלק גדול מחילוקי המנהגים, תלוי במחלוקות בין התלמוד הבבלי והירושלמי, ושהד למחלוקות אלו מצוי במנהגי העדות השונות עד ימינו.

הקדשה מהחזון איש
תוך כדי לימודיו פגש את בת זוגו המחנכת המצוינת רחל קוליץ (אחותו של הרב יצחק קוליץ). רחל נולדה בליטא לאביה הרב דוד נחמן קולידצקי, שהיה בצעירותו 'חברותא' של 'החזון איש'. אחרי פטירת אביה עלתה לארץ ישראל, והעלתה בעקבותיה את אמה האלמנה ואת שני אחיה. בבני ברק פגשה את הרבנית באשה (בתיה) אשתו של 'החזון איש', שהייתה בת דודה של אמה. הרבנית הזמינה אותה לבקר בביתם ומאז הייתה בת בית בביתו של 'החזון איש'. כאשר התארסה עם מרדכי מרגליות, הביאה אותו אל 'החזון איש', שהעניק לו את ספרו בתוספת הקדשה: "למזכרת ליום שמחתנו, לראות את ר' מרדכי מרגליות נ"י ובת ידידנו הרה"ג ר"נ קולידצקי זצ"ל מאורשים, למז"ט ולאושר נצח, נתתי את ס' הזה, אי"ש, יום ב, טו"ב אייר תרצ"ה, בני ברק". (חיים ע. קוליץ, החוזה מליטא, עמוד 78). רחל מרגליות הוציאה ספרים חשובים על התנ"ך 'אחד היה ישעיהו', 'איוב כמו שהוא', 'בהר מתוך האש'. רחל האריכה ימים אחרי פטירת בעלה, נפטרה בשם טוב בשנת תשס"ט.

עורך ומהדיר
שנים רבות הייתה הפרנסה דחוקה בביתם של משפחת מרגליות. מרדכי לקח על עצמו את עריכת 'האנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים' ואנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל' בהערכה על ספריו נאמר: "הערכים כתובים בבהירות רבה ובקיצור, ומוסרים את הידיעות החשובות ביותר על כל אחד ואחד מחכמי התורה". עסק בההדרת 'מדרש הגדול' על בראשית ושמות. שנים רבות עבד על מהדורה מדעית למדרש 'ויקרא רבה', עד שזכה לברך על המוגמר. במהלך עבודתו ביקר בספריות רבות בחוץ לארץ לצורך מחקריו. בעינו החדה הבחין בקטעי גניזה שונים. הוא מיין אותם אחד לאחד. והשתמש בהם לקטעי מדרשים והלכות. תוך כדי עבודתו אסף קטעים חשובים מיצירתו של 'ראשון הראשונים' רבי שמואל הנגיד. בשנותיו האחרונות חזר לעסוק בתורתה של ארץ ישראל. אסף, בדק, הצמיד עלים בלים ומטושטשים ומצא קטעי הלכה שונים שהתחברו בארץ ישראל בתקופת הגאונים. בכך הפריך את הסברא שבארץ ישראל עסקו רק באגדה ובפיוט. ספר זה לא זכה לסיימו, והוא נערך על ידי פרופ' ישראל מ. תא שמע ופרופ' יהודה פליקס. בשנותיו האחרונות כיהן כמרצה לספרות התלמוד בבית המדרש לרבנים באמריקה (J.T.S) לצידו של ר' שאול ליברמן. כשבוע לפני פטירתו חזר לירושלים ונטמן בה.

לוצאטי כתב:תולדותיו רשומות בספרו 'הלכות ארץ ישראל מן הגניזה' שי"ל אחר פטירתו. ישנו באוצר בחבילת מוה"ק.
אגב, היה ממוצא רדזינאי והיה הולך עם תכלת שלהם.
ההוצאה שלו לספר החילוקים בין בני א"י ובבל טובה בהרבה משל רב"מ לוין. נמצאת בה"ב.

זלמניו כתב:גיסיו לוקחי אחיותיו הם הרב קולדצקי ז"ל ר"י היישוב, הרב צ'ציק ז"ל מנהל ת"ת אהל יעקב, והרה"ח ר' אברהם פריינד ז"ל בעל עסק המשקאות "כרמי שלמה".

זלמניו כתב:גיסיו לוקחי אחיותיו הם הרב קולדצקי ז"ל ר"י היישוב, הרב צ'ציק ז"ל מנהל ת"ת אהל יעקב, והרה"ח ר' אברהם פריינד ז"ל בעל עסק המשקאות "כרמי שלמה".