פורום אוצר החכמה

מישהו מכיר?

בזמנו, בשנת תשס"ד, במלאת מאה שנה לבית הכנסת, יצאה חוברת עליו ושם ישנן תמונות, ישנן תמונות גם באתר של ארכיון לתולדות רחובות [אם איני טועה, ישנן שם גם תמונות בלי התוספת מהצדדים, המקנה למבנה "צורת ארי"] אגב דעסקינן בבית כנסת זה מן הראוי להזכיר שבשנות המנדט האחרונות פעלה בו ישיבת קלצלק. בזמנו היו לבית הכנסת גם מבני ספח נמוכים בצידו הצפון מערבי, שכבר לפני שלושים שנה כבר היו חורבות אך היו מלאות בגניזה, ובמרוצת השנים נהרסו.
אגב כך אבקש גם לשאול - מהו בית הכנסת הספרדי הראשון בעיר ומתי הוקם?

זה תמונות שמצאתי ע"ש בית הכנסת הגדול רחובות - אהל שרה.

http://www.rehovot-archive.org.il/Doc.a ... entID=1330

להשגת החוברת של שנת תשס"ד אפשר לפנות לגבאי ביהכנ"ס משה גנץ טל: 054-4558287
ביהכנ"ס הספרדי הראשון ברחובות היה תימני והיה ממוקם לפני כ-100 שנים במרתף ביהכנ"ס הגדול היכן שלאחר כמה שנים נהפך לדירה של השמש והתימנים נדדו ברגל כל פעם משכונת שעריים עד לשם

כיום המפגש העיקרי של רוב האנשים עם הבית הכנסת הנ"ל הוא בדרשת מו"ר הגר"ש קוק שליט"א בשבת שובה ובשבת הגדול- כבוד התורה, כשכל הבית כנסת מלא בישיבה ובעמידה בלי מקום לזוז, דת"ל, חרדים, חסידים וליטאים, ספרדים ותימנים, והוא שליט"א דורש בהלכה ואח"כ מעורר את הלבבות לאביהם שבשמים מעומקא דליבא.

ייש"כ
אני זקוק בעיקר לתמונות מפנים ביהכנ"ס, בעבר

שומר-הגחלת כתב:להשגת החוברת של שנת תשס"ד אפשר לפנות לגבאי ביהכנ"ס משה גנץ טל: 054-4558287
ביהכנ"ס הספרדי הראשון ברחובות היה תימני והיה ממוקם לפני כ-100 שנים במרתף ביהכנ"ס הגדול היכן שלאחר כמה שנים נהפך לדירה של השמש והתימנים נדדו ברגל כל פעם משכונת שעריים עד לשם

תודה, אבל אני שאלתי על ספרדי דווקא, לא על תימני, בתי כנסת תימניים ותיקים מצויים ברחובות הרבה, ביניהם ישנים מאד [כמו למשל בקצה רחוב קפרא סמוך לפינת מדאר] ואין בכך חידוש. האם במרתף כוונתך לאותם מבני ספח שהזכרתי בתגובתי הקודמת?

המרתף הוא למטה מתחת לבנין והמבני ספח הם בקומת בית הכנסת

כחך במבני הספח לא התכוונתי לצדדים שבהם המדרגות לעזרת נשים ולבית המדרש הקטן שבצפון מערב המבנה, הללו מצויים בקומת בית הכנסת ונראה שבעבר החלק שמתחת לעזרת הנשים [בו יש היום שולחנות ובו מתקיימים שיעורים, סעודה שלישית וכו', ויש שם גם בימה קטנה ונדמה לי שמנחה ומעריב מתפללים שם, מזמן לא הייתי שם מנחה ומעריב] היה מופרד בקיר מבית הכנסת עצמו והווה מבואה לבית הכנסת, כמבואר בפוסקים שאין להכנס לבית הכנסת ישירות מהרחוב וקשה להאמין שבבית הכנסת הגדול שהקפידו בו על המקום הגבוה ביותר בעיר ועל יב חלונות ביניהם ארבעה לכיוון ירושלים לא הקפידו על מבואה ['פלוש'], אלא שבמרוצת השנים נהרס הקיר וכל ששרד מהמבואה הוא בית המדרש הקטן, והסתפקו בכך שבכל זאת יש איזושהי הפרדה בין חלק זה לחלק העיקרי ומתקיימים בכך דברי הפוסקים. מכל מקום, התכוונתי למבנים שהיו בעבר למטה, בערך במקביל לביתן של השירותים, והיו צמודים למבנה בית הכנסת ללא גישה אליהם מבית הכנסת, אפשר שצעירים יותר ממני פשוט אינם זוכרים שמבנים אלה היו קיימים. ושוב אשאל, מתי הוקם לראשונה ברחובות בית כנסת ספרדי [לא תימני]? ואשאל עוד, נראה שבית הכנסת נוסח ספרד הראשון היה שונה הלכות [שהוקם, אם איני טועה, אחרי תר"פ], האם אכן כך?

אכן כך, שונה הלכות הוקם לפנני למעלה מ-80 שנה והוא הבית הכנסת הראשון בנוסח ספרד בעיר.

בקשר למבנים האחוריים, אני זוכרם היטב מצעירותי, אח שלי היה עולה הרבה פעמים לשם ואני היתי מעלה אותו...
אבל הם לא נעלמו, אלא בשלב כלשהו, כנראה מחמת הבלאגן עם הגניזה, הם נאטמו.
כב' עושה עבודה על בית הכנסת הנ"ל, או סתם סקרנות?

אוסף חומר לעבודה/ עבודות עתידית/עתידיות אי"ה

שלט רחוב ע"ש הראי"ה קוק זצ"ל, כברקע בית הכנסת הגדול שבהקמתו היה מעורב ובו נהג להתפלל [חלק מהתפילות] בתקופות שבהן שהה ברחובות.

על מעורבותו של הרב יצחק ניסנבוים בהקמת בית הכנסת ודרישתה של התורמת סימה ברוידא שינהגו בו מנהגי הגר"א יעויין גם בספרו של ר"י ניסנבוים, עלי חלדי, ירושלים תשכ"ט, עמ' 217.
ישנו באוצר -
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=163773

מעורר עניין גם המסופר שם עמ' 139-138 על ההצעה למנות את ר"י ניסנבוים למורה לתלמוד בבית הספר ברחובות [כנראה הכוונה לבית הספר הקרוי היום 'סמילנסקי'] והסיבות שמחמתן לא נענה לה.
הדבר מוזכר גם באגרותיו עמ' 112 - ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... &book=7022
מן הראוי להזכיר שרבו, ר' שמואל מוהילבר, נמנה על חברי אגודת 'מנוחה ונחלה', ושאף להתיישב ברחובות על הקרקע שרכש שם [ר"י ניסנבוים, ר' שמואל מוהליבר, תל אביב תר"ץ, עמ' 47].

בדקת בארכיון העיריה? בארכיון הציוני?

סרטון על תלודות בית הכנסת -

https://www.youtube.com/watch?v=RjhJadaEvPE

משום מה נזכרתי היום בסיפור שסיפר לי בשעתו הרב אהרן וייס, מוותיקי רחובות, תלמיד חכם, מורה ומחנך -

על מתפללי בית הכנסת הגדול נמנו גם איכרים, ממשפחות המייסדים.
אחד מהם, איש תקיף ועשיר, ציווה פעם בשבת על החזן להתפלל מעל הבימה, ולא מעל העמוד.
רב העיר דאז, הרב צבי יהודה מלצר, לא ראה בעין יפה את הסטייה מהמנהג המקובל והורה לחזן לגשת לעמוד.
האיכר, ששלח את החזן לעמוד ליד הבימה, הגיב על כך בעזות ובחוצפה [אאל"ט כך היה מעשה, מכל מקום התחצף לרב].
עוד באותה שבת החלו פרותיו של אותו עשיר למות בזו אחר זו, הואיל והתבייש לפנות לרצ"י מלצר עצמו, פנה לר"א וייס וביקש התר לשחטן בשבת, בטרם ימותו, ויגרם לו נזק כספי ניכר,
אלא שהרב, כמובן, לא יכל להתיר את האסור.

המאורע פורש אז כעונש משמים על הפגיעה ברב.

[ אגב כך - שמעתי בזמנו, מאנשים שהשתייכו באותה תקופה לגורמי הרווחה, לאו דווקא שומרי תורה ומצוות, שרצ"י מלצר שימש להם ככתובת כאשר התעוררו בקרב האנשים שבהם טיפלו בעיות של ממזרות, הידוע על פסקים ותשובות שלו בכתב בנדון?]


עתה ראיתי שכבר הביא דברים בשם אומרם הרב עמיחי כינרתי שליט"א במחברתו רבי צבי יהודה מלצר זצ"ל עמ' 28, ויעוין גם ב'בעלי חיים בספרות ישראל' מאת אריה שושן עמ' 119, שם מסופר על מותן של פרות מאכילת הרדוף ברחובות בשנת תשי'א וכנראה הוא המעשה דנן [לפי המסופר שם חמש פרות מתו ושבע עשרה נשחטו 'שחיטת אונס' כנראה החזיקו מעמד עד אחר השבת]

יש למישהו תמונות מה"צריף" של בית הכנסת "לומדי תורה" ?

אגב העיסוק בבתי כנסת ברחובות -

על תרומתה של מרת הינדה- איילת הולצמן להקמת בית הספר 'תחכמוני' בעיר ולהקמת 'בית הכנסת לצעירים בשכונת מנוחה ונחלה' [כנראה הכוונה למרכז אברהם - פרינס, שנקרא בשעתו 'בית הכנסת לנוער' והוקם כבית הכנסת של תחכמוני והתיכון, הנמצא ברחוב מנוחה ונחלה (לא ב'שכונת' מנוחה ונחלה, כפי שנכתב שם, אין שכונה כזו ברחובות)] -

מיכל גל, ‏
האיש שנטע חלומות : פרשת חייו של שמואל צבי הולצמן.
כפר עציון, 2021
עמ' 155-154.