הודעהעל ידי מעיין » ה' דצמבר 09, 2021 8:53 pm
כמו שכתבו כאן טובא איכא למישמע מיניה
הנה באגרו"מ (יו"ד ח"ד סי' ל"ח או' ה') כתב דאין לכתוב פסוקים בהזמנות מחמת כתיבת פסוקים שלא לצורך [ועיי"ש מה שכתב במנהג כתיבת קול ששון ב' תיבות ב' תיבות עיי"ש]
וביו"ד ח"ב סי' קל"ה משמע דחש גם מחשש שלא יבא לגניזה [וסיים שם ואני בעצמי נזהרתי שאף על ההזמנות לחתונת בני ובנותי לא כתבי שום פסוק אף לא קול ששון וכן הוא מן הראוי לכל אדם להתנהג]
וגם יש שחששו מכתיבת דברי חול בכתב אשורית ומרובע עיי' תשו' כתב סופר אבן עזר סי' כ"ב מ"ש בזה
באופן שכתיבת פסוקים בהזמנות יש בה משום כמה דברים כתיבת דברי חול, כתיבת חומשים, חשש בזיון וגניזה, שרטוט
ועכ"פ יש לראות מהנהגת גדולי ישראל שעשו שינויים בפסוקים וכו' או שכתבו באותיות משיטא או רש"י, או שלא חשו כלל
----
גם ענין חשש הזמנה לנישואין אם יש קפידא שלא להזמין בפירוש מחמת ענין נידוי מי שלא בא לסעוד בסעודת החתונה אחרי הזמנה, הגם דעיקר החשש הוא סמוך לסעודה, מ"מ נראה מקצת ששינוי וכתבו לשון בקשה, וקצת בלשון ליקח חבל, ולא הזמנה, וגם יש מיעוט שכתבו רק בלשון הודעה [עיין בהגאון ר' אברהם שמעון מזעליחוב, ועיין בלשון האמרי אמת לחתונת נכדו שמודיע, ואולי הוא מטעם אחר שאין הוא בעל הסעודה, ובחתונת בנו כתוב אבקש לשמוח בשמחתינו שהוא לשון כולל שאפשר לפרשו שישמח במקומו]
