רבי שלמה כהן זצ"ל אב"ד צילץ - ג' ניסן תקפ"ד
לקראת הבשורה טובה על העתקת והפצת הספר 'בתי נפש' שהשאיר אחריו ברכה הגאון רבי שלמה כהן זצ"ל אבד"ק צילץ (כאן:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=21559), הנני משתתף לכבודה של תורה בעריכת תולדות וקורות חיי המחבר. וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
רבי שלמה כהן נולד לאביו הגאון הגדול המפורסם רבי משלם זלמן כהן (מהרז"ך) זצ"ל אב"ד ור"מ פיורדא בעל 'בגדי כהונה', 'משען המים' ו'נחלת אבות', ונקרא על שם זקנו, אבי אביו, הצדיק המנוח רבי שלמה כ"ץ זצ"ל.
אמו היתה הרבנית המחוכמת מרת דבורה ע"ה, אשר בעלה מהרז"ך התייחס אליה בהערכה עמוקה בהקדמת ספרו 'בגדי כהונה' (ד"ה והנה): "לטובתי היתה צלעתי, עזר כנגדי, חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי', כל ימי חיי', למען הרחיק מעלי טרדות הזמן", והוא בירכה שם: "שכרה אתה וחלקה ברב טוב הצפון" (לאחר פטירת בעלה, זיכתה אותה הקהלה בפנסיה בסך 100 פלורינים ודיור חינם).
רוב תורתו קיבל מפי אביו הגדול שמביא תשובות מבנו חביבו בספרו 'בגדי כהונה' (או"ח סי' ז): "תשובה על ענין הנ"ל מבני הרב הגאון מוהר"ר שלמה כהן נר"ו אב"ד דק"ק מערגענטהיים והמדינה יע"א", והבן השיב אל "אאמ"ו הרב הגאון נר"ו... אלה דברי שלמה בנו ותלמידו הכהן, חונה פה ק"ק מערגענטהיים והמדינה יע"א". עוד שם (אה"ע סי' יח): "תשובה על ענין הנ"ל מבני חביבי הרב המאה"ג החריף מהור"ר שלמה כהן שהי' אב"ד דק"ק שנאטיך ולע"ע בק"ק מערגנטהיים והמדינה" (ועעו"ש סי' יא).
מקשרי התורה בין האב והבן נותרו רשמים בשו"ת 'תפארת צבי' להגאון רבי צבי הירש מזאמושטש זצ"ל (אה"ע, קונטרס תקנות עגונות, סי' ח): "שלמה שמו ושלימה משנתו, אין חקר לתבונתו, צדיק יחי' באמונתו, ה"ה כבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג המופל' ומופלג אברך כמדרשו נ"י פ"ה ע"ה כש"ת מו' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שנייטוך והמדינה. מכתבו הגיעני מגילה עפה, אפיק ועייל שפה... גילה לאזני כי שאל פה אביו, ידיד נפשי הרב הגאון הגדול אב"ד דק"ק פיורדא וה"ה הגאון המפורסים אב"ד דק"ק מעטץ, אנא מה אענה אבתרייהו אמן יתומה, אבל לכבודו הרמה נזדרזתי להשיב אשר שם ה' בפי...". ושם (סי' ט): "בגין כבודו וכבוד מר אביו הגאון הגדול ידיד נפשי נשאתי פנים להשיבו בקצרה". כמו כן מצאנו תשובת הגר"ש כהן בשו"ת 'ריב"ם שנייטוך' (יו"ד סי' יח): "כן קיבלתי מאדמו"ר הגה"ג מוה' זלמן אב"ד דק"ק פירד הוא המחבר שו"ת בגדי כהונה".
רבי שלמה כהן כיהן ברבנות בשלשה קהלות מפוארות באשכנז; שנייטוך, מערגענטהיים וצילץ.
בעת הבחרו לרב בקהלת שנייטוך (Schnaittach) בפראנקוניה התיכונה, בשלהי שנת תקנ"ב, ערך אביו אגרת לפרנסי הקהלה (הועתק ב'פנקס קהילת שנייטאך', רמת גן תש"מ, דיס., ח"ג עמ' 158): "ב"ה יום ד' אסרו חג סוכות תקנ"ג לפ"ק פיורד. אלקים יענה את שלום מאהבי, ידידי ה' וידידי נפשי, האלופים והקצינים, פרנסים ומנהיגים, יראי ה', כלכם חכמים ונבונים וישישים, נגידים ואישים, הלא המה הו"ה פק"מ הר"ר דוד, הו"ה פרנס ומנהיג הר"ר ליב... בק"ק שנאטיך... הן הבריק השחר כתבם הרמה מן הושענא רבה העבר אשר קבלתי ביום שמיני עצרת, גיל וששון לבשו כל עצמותי, והיו לי לשמחת יום טוב ביותר, כי מצאתי ראיתי את שאהבה נפשי, שהתאספו וה[ת]קבצו יחד רום פאר מעלת כבוד תורתו בזמן קהלה לכל, להרים את ראש בני הרב המאור הגדול חרוץ ושנון מוהר"ר שלמה הכהן נר"ו להיות להם לרב ולמורה. אמינא לכם יישר כחכם וחילכם, ומזל טוב לרוב עם, רב שפע ברכה והצלחה, ברכת ה' תעלה אליכם, לרגל בני הרב המאור הגדול הנ"ל, להיות חונים, שקיטים ושלוים, דשנים ורעננים, בטוב ובנעימים, עד עמוד הכהן באורים ותומים. והנה מעתה גם ידעתי ומובטחני, אשר שש ישישו אתם את בני הרב נר"ו, כי עזרת ה' היה לכם בגבורים, לתת עיניכם בגבור החיל, גבר דכולא ביה, כאשר יעידון ויגידון כל יודעיו ומכיריו. וכאשר עיניכם הרמה תחזינה משרים בבואו אל מחיצותיכם, תמצאו בו ובתורתו נחת וקורת רוח ברצות ה' עד למאוד, כי חכמת אלקים בקרב שלמה לעשות משפט ולהורות לעם ה' חקים ומשפטים ישרים וטובים כאחד שופטי ישראל...".
בשנת תקנ"ז, כשעזב הגאון רבי נח חיים צבי ברלין זצ"ל בעל 'עצי ארזים' את כס הרבנות בעיר ברייט (Bayreuth) ועבר לכהן במגנצא, רצה רבי שלמה לקבל את הרבנות בברייט, אך לא איסתייעא מילתא.
זכר לדבר מצינו בסיום מכתבו של הגרנח"צ ברלין זצ"ל אליו (פורסם בקובץ 'בית אהרן וישראל', גל' צ עמ' ט-יב): "צער לי מאוד אשר לא אוכל למלאות בקשתו בדבר הרבנות במדינת ברייט מאשר כבר קדמוהו חכם אחד ממיודעיי אשר כתבתי עבורו למנהיגי מדינה הנ"ל, אף שהדבר שקול מאוד כי גם לזה גם לו לא יהי' מאשר כפי הנשמע עדיין הדבר רחוק הרבה מאוד, וגם למדינת ווירצבורג כבר כתבתי והעליתי לזכרונם עוד חכם אחד ממיודעיי, אבל אם יגיע לאזני רפ"מ הרב נר"ו שיעלה על דעת מנהיגי מדינת אנשבאך לבחור להם רב ומורה אז בל אמנע לעשות כמבוקשו ולהצהיר סהדותי עליו שראוי הוא לאותו איצטלא...".
בשנת תקס"ב נתמנה לאב"ד מערגענטהיים (Mergentheim) בחבל ווירטמבורג. בספר 'שנות דור ודור' (ח"ג, ירושלים תשס"ח, עמ' תמט-תסא) נדפס תשובה בהלכה מאביו מהרז"ך לבנו, משנת תקס"ו, ומתארו: "לבני ידידי וחביבי כנפשי הרב המאה"ג החריף והבקי סיני ועוקר הרים כש"ת מה"ו שלמה כהן נ"י".
חלקו הראשון של המכתב הוא מענה לתשובה אותה כתב רבי שלמה בנידון אשר נדפסה בספרו של אביו 'בגדי כהונה' סימן ז. תשובת מהרז"ך נדפס אף הוא (בחלקו) שם סי' ח. אך תשובה זו נכתבה בעת חוליו ולפיכך קיצר בו בפלפול. בתשובה שנדפסה מכת"י באה אחר המענה הנ"ל ובה הפלפול החסר, אותו כתב מהרז"ך שלשה ימים לאחר שהחלים מחליו, "ועתה אשר אנכי ב"ה בקו הבריאה אמרתי לעיין בדבריך עוד ולהשתעשע אתך בפלפולך".
מעוררים ענין ואף נוגעים ללב הם דברים אותם הוא כותב לבנו אחר אשר התרשם ממכתבו כי "נכתב בנפש תוגה", וזה לשונו: "אהו' בני שי' תרגיל את עצמך להיות תמיד בלב שמח, ולא תניח לבוא דאגה בלבך, רק על הכל השלך על ד' יהבך ואל תדחוק את השעה, אך לדבוק בד' וביראתו הוא יהי' עיקר דאגתך, אבל זולתו תהי' תמיד בלתי עצבות כי זה מכלה גוף ונפש בלא הועיל... ואם מקצת י"ח אין הזמן מכרכר ומפזז נגדם ד' ב"ה אמר ויהי, תפילתי לאלקי שיהי' י"ח דבוקים ביראת ד' עד סוף כל הדורות, ויהי' צערי וצערם לכפר כי העה"ז כצל יעבור. אהו' בני שי' תשמח אותי במכתבך תמיד ולראות מתוכו כי שמח וטוב לב אתה וחיתה נפשי בגללך".
בסופו של המכתב מבשר מהרז"ך לבנו כי "כבר התחלתי בדפוס", הכוונה היא לספרו 'בגדי כהונה' שנדפס סמוך לכך בשנת תקס"ז.
בשנת תקע"א נסע לעלות על כס הרבנות בקהלת צילץ שבשלזיה העילית (בגרמנית: Zülz; כיום בשטח פולין, בפולנית: Biała Prudnicka), ובדרכו עבר את פיורדא, ובאשר אביו הרב דמתא לא היה בכחו לשאת את דרשת שבת הגדול, כיבד את בנו רבי שלמה לדרוש במקומו. עד היום נשתמר בכתובים תוכן הדרשה הזו "אשר בשרתו צדק בקהל רב בק"ק פיורדא יע"א בעת נסיעתו על כס רבנותו לק"ק צילטץ בשבת הגדול שנת תקע"א לפ"ק".
נשיאתו בצילץ נתאפשר לו מאחר שהגאון רבי עקיבא איגר מפוזנא (נכד הגאון רבי עקיבא איגר הראשון אב"ד פרעשבורג, שכיהן מקודם ברבנות צילץ) לא נענה להזמנת הקהלה שיבוא לכהן אצלם. כך עולה ממכתב שערכו לו ראשי הקהלה (פורסם בקובץ 'המאור', תשרי-חשון תשס"ז, מדור "משוש דור ודור" בתולדות ק"ק צילץ, עמ' נד-נו. צויין בספר 'מאורן של ישראל', ח"א עמ' תקיא), וניתן ללמוד ממנו הרבה מהליכות ק"ק מקדמת דנא:
ק"ק צילץ מוצאי ר"ה תקע"א לפ"ק
הברכה והשלום והחיים, תגלה ותראה מן השמים, לאדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול החריף והבקי מוכתר בתורה ובמעשים טובים, ובמקום גדולתו ענותנותו מרובים, מהמשיב פלפול וסברה לרבים, יראת ה' וכל מעשיו כלם אהובים כלם ברורים וכל אהובים כבוד שמו מהולל ברוב תשבחות מהו' שלמה כ"ץ נרו יאיר ויאהל לנצח נצחים.
היום ידרשונו לטובה כי הגיענו ספר מכתיבת יד של הרב הגאון הגדול מה"ו עקיבא עיגר שלא יכול לבא להיות אב"ד דקהילתינו, ע"כ יצאנו לקראת אדונינו מורינו ורבינו בשמחה רבה ואמרו כלם לאמר יום בשורה הוא לבשר באומר מז"ט לברכה לישועה ולנחמה לחיים ולשלום ולכל טוב על מה שעלה במוסכם בישיבת בית הקהל מאלופי הקהל יצ"ו, וזה הוא ההעתק מפנקס הקהל מילה במילה בלי שום חסר ויתר.
מוצאי ר"ה שנת תקע"א נתמנה ע"פ ט"ו אנשים קבועים באפי שני' החתומים מטה הרב הגאון מה"ו שלמה בן הרב הגאון המפורסם מה"ו משולם זלמן כ"ץ אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא להיות אב"ד ור"מ דקהילתינו יע"א עם כל הכנסות אשר היה להרב אב"ד לפניו ונוסיף לו שיהי' משכורתו מקופת הקהל בכל שבוע ששה ר"ט (-רייכסטאהלער) נאמינאל מינץ. ובפירוש הותנו שבשביל חד ר"ט מעות טוב הוספה מחויב הרב הנ"ל לדרוש בכל שבת ושבת דברי אגדה בימי קיץ בבה"כ הגדולה ובימי החורף בביתו. גם מבקשים אק"י (-אלופי קהילתינו יצ"ו) שהרב הנ"ל ילך בכל יום לבה"כ למען תהי' יראתו על פני כל בני הקהילה שיתנהגו להתפלל בבה"כ באימה וביראה בלי שום שיחה בטילה - גם התחייבו א"ע (-את עצמם) אק"י ליתן לו לסיועת הדרך מהתם להכא סך מאה ר"ט נאמינאל מינץ, והדירה ינתן לו במקום שדר אביו הרב הגאון, דהיינו שטוב וואלקאווע.
השכירות יתחיל מיום ביאתו הנה וגם התחייבו עצמם אק"י להחזיק לו ששה בחורים שינתן להם שבתות אכן בתנאי שצריך להיות בחורי חמד שיכולים ללמוד הלכה תוספות, ומאחר שהוא תקנה קדמונית בקהילתינו דהיינו בפאליצייען שמי שהוא פוסל מחמת קורב להרב או לשמש לא יהי' לו שום התמנות בקהלתינו, והרב הנ"ל יש לו משפחה פה מצד אשתו תי' לכן נתחדש התקנה קדמונית שעתה ע"פ החתומים מטה שלא יהי' שום התמנות לקרובים מאשתו הדרים פה כדי למנוע הקטטות והמריבות, על זה חתומים בפנקס הקהל ט"ו אנשים החתומים פה למטה.
את כל נעשה לכבוד המקום ולכבוד התורה ולכבוד אביו הרב הגאון הגדול והמפורסם הנ"ל שי' ושאר פרטי הדברים יכתוב ויחתום בספר הרבנות בבאו אי"ה למחיצתינו. ע"כ יצאנו לשחר פני כבודו שלא יתרשל בעבור מצוה להקדים נעשה לנשמע בכל הקדמות האפשרות, ובכל אופן אשר יוכל להקדים, על תשובתו הרמה אנחנו מצפים כעל כל הון, ואנחנו משתחוים להדום רגליו, ונצא ונסיים אי"ה יחדש עלינו את השנה לטובה ולברכה ולחיים. ועל ..נאתו יבואו לחיים ולשלום אנחנו מתפללים בנפילת אפים. אלה דברי הראשים ומנהיגים
הק' אליעזר - הק' אברהם פעריק - הק' ..כ"ה שמעון הלוי - זנוויל ברוך - איצק לינפונג - הק' חיים ליב בכר"ז ז"ל - הק' יחיאל בכ"ר הר' - פייבש ב"ר זלמן דייטש - הק' עזריאל סג"ל - הק' שלום בכ"ה יוסף סג"ל - שמשון בר"ב ז"ל פ"ח - הק' יעקב בכ"ה ברוך - הק' חיים בר"י פוקס
במקום גדולתו שם אתה מוצא את ענותנותו ושפלות רוחו, וז"ל בהקדמת ספרו שו"ת 'בית הבחירה' (שעדיין בכת"י) בנמקו את טעמו על שבחר בשם זה: "שלא רציתי שיסמכו הקוראים רק עלי, רק כוונתי היה לפתוח פתח עיונא... והשומע יוסיף לקח ע"י עיונו הטוב, לכן קראתיו שם החיבור הזה 'בית הבחירה', ע"ש כי הבחירה נתנה בידי אדם, שהוא יבחר הטוב בעיונו בזה עיונו הטוב ולא עלי יסמוך כי אנוכי נבער מדעת, תולעת ולא איש...".
עמד בקשרי מכתבים ותשובות עם אחדים מגדולי רבני אשכנז, ובתוכם הגאון רבי בנימין וואלף האמבורג מפיורדא זצ"ל, כפי שמצינו בספרו 'שער הזקנים' (ח"ב, בית מלוא, זולצבאך תק"צ, דף קעז טור ג): "שאלה מהרב הגדול החריף והבקי מוה' שלמה כהן אב"ד דק"ק צילץ, אבוא אל אדוני למשש כליו בקושי' עצומה...". וכן שם (דף קסג טור ד): "והנה הרב הגאון מו"ה שלמה כהן אב"ד דק"ק צילץ והמדינה בשאלה אחת אלי נתקשה...".
לדאבון לב לא האריך ימים, ובהיותו בחצי ימיו השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה ביום ג' ניסן שנת תקפ"ד, ארבעה שנים אחר פטירת אביו הגדול.
השאיר אחריו בן יחיד, ה"ה הגאון רבי משלם זלמן כהן זצ"ל, וכן היה לו ג' בנות. ובראש ספר אחד מספריו שבכתובים רשם למזכרת שם בנו ובנותיו וזמן לידתן.
בנו הג"ר משלם זלמן כהן, אשר היה קרוי על שם אביו מהרז"ך, יניק היה עת התייתם מאביו. לכשבגר מעט נדד לפרעשבורג הרחוקה ללמוד בישיבת מרן ה'חתם סופר' זי"ע, שם עלה ועשה חיל. משחזר לארצו, בשנת תר"ז, נקרא לכהן כרב בעיר אפעלען (Oppeln). בשנת תר"ט נשא את מרת רלינה ע"ה בתו הבכירה של הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגער זצ"ל אב"ד אלטונא בעל 'ערוך לנר', שאף הסמיכו לרבנות: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, ה"ה חתני הרב המופלא בתורה ויראה, שלשלת היוחסין... מצאתי בו את שאהבה נפשי כי ידיו רב לו ללחום מלחמות התורה, לצלול בעמקי ים התלמוד" (נדפס בקובץ 'כרם שלמה', שנה ד, גל' י עמ' נו).
בשנת תרי"ג נבחר כרבה של מסטריכט (Maastricht) ומחוז לימבורג שבהולנד. כעבור שש שנים עבר לכהן כאב"ד מעקלנבורג-שווערין (Mecklenburg-Schwerin), על מקום הגאון ברוך יצחק ליפשיץ זצ"ל בנו של בעל 'תפארת ישראל' על משניות.
כשנפטר חותנו הגאון ה'ערוך לנר', ביום א' דחנוכה תרל"ב, התאונן רבי משלם זלמן במכתב להגאון מלבוב בעל ה'שואל ומשיב' זצ"ל: "אהה! נר ישראל כבה, מעיני הישועה חרבו ואפסו ממני גאון יעקב אשר אהבתי, הלא הוא מורי וחמי הגאון מהר"י ז"ל אב"ד דק"ק אלטאנא, אהה האי שופרא בלי בעפרא, כל ימי שבתו בתוכינו חשתי אליו למפלט לי וכל הדבר הקשה אליו הבאתי אשר אעשה, ועתה אל מי אנוסה לעזרה...".
והגאון ה'שואל ומשיב' השיבו בזה"ל: "מכתב קדשו הגיעני והנה תמול ראיתי ספר דמר חותנו הרב הגאון הצדיק ז"ל וראיתיו נזכר שם כמה פעמים, אשרי לחותנו שהניח בנותיו נשואות לת"ח, ובלי ספק ראה אשר הדפסתי אותו כראוי לו כאשר נדפס ובא אשתקד, ושמעתי כי נדפס בשם מר חותנו הגאון ז"ל ספר על התורה, ועוד לא ראיתיו, אקוה לראות בתפארתו" (מקובץ 'כרם שלמה', שם).
עקב המתחדשים עזב רבי משלם זלמן בשנת תרל"ו את כס הרבנות והתיישב בברלין, בה כיהן כרב בבית הכנסת שעל גשר "פוטסדם בריק". מונה גם כחבר ועד בית מדרש לרבנים של הגר"ע הילדסהיימער זצ"ל. לאחר שנחלה קשות עבר בשנת תרנ"ד לברעסלוי, בה גרו שלשת בנותיו, ונפטר שמה ביום כ' אלול שנת תרס"ב.
הרבה מחידושיו נדפסו בקובץ רבני 'שומר ציון הנאמן' שהו"ל חותנו בעל 'ערוך לנר', ואף בתשובותיו של הערל"נ נשתקעו הרבה מחידושי תורתו.