אורייתא! כתב:שבטיישראל כתב:ח''ל קאליסק כתב:תשובה תקיפה ביותר ממרן בעל שבה''ל זצלל''ה אשר כותב בה כאחד מתקיפי קדמאי בנוסח רבני הונגריה קום המלחמה
דומני שקל לנחש למי התכוון הגר"ש זצוק"ל בתשובה זו
הנ"ל הרי נתפרסם בהרבה באימרותיו והתבטאויותיו הבזויות והטיפשיות על אדוננו גדול פוסקי אשכנז מרנא הרמ"א זיע"א
הרבה זמן שלא הגבתי כאן.
אך עצור במילים מי יוכל בראות התבטאויותיו הבזויות והטיפשיות של שבטיישראל על אדוננו גדול פוסקי ספרד מרן הגר"ע יוסף זי"ע.
ודבר שפתיים אך למותר.
ולעצם הענין: הלא הרמ"א עצמו כתב כן בעצמו בהקדמתו בזה"ל:
הקדמות לשולחן ערוך הקדמת הרמ"א
אמר משה בן לא"א הר"ר ישראל זלה"ה, בהיות כי הגאון המחבר ב"י ושלחן ערוך שלו, חכם עדיף מנביא, טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר עליהם כל פרי מגדים ומטעמים אשר יאהב האדם. ובלא זה, השלחן אשר הוא ערך לפני ה' (ו) לא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובי מנהגי מדינות אלו לא נהיגין כוותיה, כי כבר אמרו ז"ל [עירובין כ"ז ע"א] אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בו חוץ, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הנ"ל מעצמו לפסוק אחר הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם, וע"י זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותין, והם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז אשר היו לנו תמיד לעינים ופסקו מהם קמאי דקמאי, והם האור זרוע והמרדכי ואשר"י וסמ"ג והסמ"ק והגהות מיימון אשר כולם נבנו על דברי התוס' וחכמי צרפת אשר אנו מבני בניהם, וכבר הארכתי בזה ת"ל בהקדמת ספרי [דרכי משה] אשר בו נתוכחתי עם הגאון הקאר"ו ש"נ בכל דבריו, ואני ראיתי כל דבריו כשלחן ערוך כניתנו מפי משה מפי הגבורה, ויבואו התלמידים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת, ובזה יסתרו כל מנהגי המדינות, וכבר אחז"ל כי הרבה דברים בין בני מזרח ובני מערב אף בדורות הראשונים כ"ש בדורות האחרונים אלו.
על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו, ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו אחקרהו ואמצאהו אכתוב, הכי נהוג, ובצדו אשים. ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מ"מ הלכתי בדרכו לכתוב הדברים סתמא, כי לרוב גם דעתי בספרו תמצאהו והמעיין יבחר. ואם לא ימצאהו בספרו ידקדק בדברי האחרונים אשר נתפשטו במדינות אלו אחת הנה ואחת הנה וימצא מבוקשו, כי מעט מזער הוספתי וכתבתי מדעתי כן נראה לי להודיע כי ממני יצאו הדברים ואקוה להש"י שגם דברי הארוכים יתפשטו בישראל, ושם אגודות אגודות חבילות חבילות של ראיות וטעמים, ונמוקי וטעמי בכל דבר לפי השגת ידי, ומי שיש לו חיך לטעום יבחין המטעמים בטעמיהון בעצמו ולא יסמוך על אחרים, ומי שלא הגיע למדרגה זו לא יזוז מן המנהג, כמו שכתב הגאון הנ"ל בעצמו בהקדמת ספרו הגדול. ובכן אודה לאלקי ישעי ואברך שמו בכל עת אשר הגדיל חסדו עלי, ואבקש על העתיד שאל יעזבני ואל יטשני מעתה עד עולם, ויהיה עם פי מעת הטיפי ויצילני משגיאה, וכמ"ש [תהלים קט"ז ו'] שומר פתאים ה', ויוריני דרך זו אלך כי אליו נשאתי נפשי. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. יושב בסתר עליון הוא ישמרנו ויזכנו לבקשת המשורר שביקש [שם כ"ג ה'] תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים. אמן:
כנראה בשביל "נערים" כמוך ש"לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתיים" כתב מרן הגרש"ו את מכתבו החריף.
