הרה"ח ר' יצחק מאיר זצ"ל

[זלמניו]

ותיק העסקנים החרדיים בדורנו, שריד לדור נפילים של עסקנים לש"ש

[אום אני חומה]

היה מילדי בני ברק הראשונים, והוציא ספר בשם 'על חומותייך בני ברק', וכידוע- גם ראש העיר בעבר.

[שיף]

האין יותר מה לכתוב על הדמות רבת האנפין?

[זלמניו]

האין יותר מה לכתוב על הדמות רבת האנפין?

הוא לא היה מעורב בשום מחלוקת, זו בעיה...

[שיף]

[quote][/quote]

[לא ידען]

למעשה, היה ר' יצחק מאיר מקים היסודות להרבה מהדברים הטובים שיש ברבנות הצבאית.
הוא היה ממונה שנים על הקבורה, על הכשרת המטבחים לפסח ועוד.
למרות שאנו נגד צה"ל וכו', צריך להכיר בעובדה שבשנים ההם היו המון חרדים, כמעט כל מי שלא היה בן תורה וישיבה, משרתים בצבא. רובם אחר הנישואין, לפרק זמן קצר ובעיקר ברבנות הצבאית, אבל היו שם. גם כיום רבבות חיילים דתיים ושומרי כשרות, נהנים מפירותיו ומפירותיהן. כשאגודת ישראל השיגה בסטטו"ק כשרות במטבחי המדינה הרשמיים, זה לא כלל את הצבא. רק אחרי מאבק התווסף הצבא להיות כמו משרדי הממשלה, מחוייב בכשרות.
מי שביצע את זה בפועל היו נתן גרידי ושלמה גורן אחריו בעוצמה. מי שעשה זאת בשטח היה ר' יצחק מאיר ז"ל. בצניעותו.

בחינוך העצמאי, הוא, בשתיקתו האופיינית, הרחיב את הרשת כמו שאיש לפניו ואחריו לא עשה. מבחינת כמות המוסדות הבלתי נתפסת שפתח. היה מנכ"ל כ-5 שנים ובכל שנה כ-15 מוסדות חדשים הוכרו ונפתחו. היה לו על זה סיפור מעניין על פגישתו עם השרים, איך הצליחו לפעול אצלם.

במישור הגשמי: ברחוב רבי עקיבא, בסמוך לגן ורשא ובסמוך לרחוב הרב קוק (אברהם. למי שזוכר) יש מדרכה הנמוכה ומובדלת מהכביש וחוסכת את העליה, ליד סמטאות מנשה ואפרים.
ר"י מאיר בשנותיו כראש העיר, הוא שעשה את ההפרדה המפלסית הזו, בשביל בטיחות בדרכים ובשביל שהולכי הרגל 'התלמידי חכמים והאמהות בבני ברק' כלשונו, לא יאלצו לעלות בעליה התלולה אלא ההר נחתך ונחצב. ידעו המשתמשים הרבים במדרכה להוקיר לו טובה על כך לע"נ.

מצו"ב תמונתו מימי הרבנות הצבאית. מישהו יודע מי הרב הצבאי השני?

אפשר על כל חצי שורה שהזכרתי, להזכיר מאיזו מחלוקת הצליח להמנע, ובכך להפרות עוד את הדיון... (למשל: 'מלחמת עולם' בין גרידי מהשרות הדתי לגורן מהרבנות הצבאית שגבר עליו. ר"י מאיר היה מקורב לשניהם ולא נדבק בו מאום מהמחלוקת.
כנ"ל החיכוכים בין ליטאים לחסידים בחינו"ע. בין ישראל לארה"ב (הרב קוטלר) בהנהלה, עיריית בני ברק, פא"י (ורח"ג) ואגו"י (צא"י וראממ"ש) וקודם לכן: המאבקים בהנהלת המושבה בני ברק בין המייסדים לחדשים ועוד.
והרבה נושאים שמפרנסים כרכים שלמים ולא מוזכרים, כי אם ברמז, ב4 ספריו שערך בחייו.

[ספרן]

השני הוא כמדומני הרב אברהם הורוביץ.

[זלמניו]

המהות שלו, שקדמה לעסקנותו ומילאה כל זוית בעסקנות שלו, היתה האישיות שלו עצמה: א פארצייטישער חסידישער איד. ירא שמים מופלג ומדקדק בקלה כבחמורה. חסיד נאמן ותמים בדרכיו. איש משפחה מופלא ואיש רעים להתרועע, בעל מידות מאין כמוהו שתמיד שפוך חיוך על שפתותיו. עד יומו האחרון.
היה פשוט נעים לשבת בקרבתו.
גם בזקנותו המופלגת לא ראו עליו שום שמץ מתכונות אופייניות לגיל של רוגז וכד'. ושלא לדבר על כך שהוא אף פעם לא היה עסוק עם התפארויות על העבר שלו. הוא חי את ההווה כמו ערליכער איד ועם כל הפרישקייט.

[הכהן]

[ספרן]

כמדומני שהיושב לידו הוא הג"ר נתן לובארט זצ"ל.

[לא ידען]

ראיתי באשכול אחר שהיום היא"צ לרבה הראשון של בני ברק רבי אריה מרדכי רבינוביץ זצ"ל. אח"כ בבתי וורשא.

ראוי לציין, את שכתב ר' יצחק מאיר בספרו על חומותיך כרך א' בערך בעמ' 270: כי בראשית שנת תש"ח, אחר שאחד מרבני בני ברק עזב או נפטר(ראה להלן) באה לר' יצחק מאיר משלחת, שכללה את ר' זלמן ינקלביץ, ר' שרגא גרוס ור' ראובן אהרונוביץ וביקשה הימנו, כנכדו של הרב הקודם רנ"ש מיודסאר, שישמש כרבה של בני ברק.
הוא לא הסכים כי הכיר את מך ערכו וגדלו התורני, למרות שר"י גרשטנקורן רצה מאוד ש'פרי הארץ' ובן העיר יהיה ל'גאון ולתפארת'.
לימים, כששימש רב ברבנות, קראו העסקנים אחריו ואמרו לו: 'רב שלנו לא רצית להיות כי אם רב ב'דאשקיל' (כובע קסקט צבאי)....

כמה נקודות: ר"י מאיר באמת היה תלמיד חכם וראוי לכהונת רבנות. באמת היה אח"כ רב צבאי (אמיתי. לא 'מטעם' ולא בפרוטקציה) וגם קודם הגיד שיעורים בישיבה הקטנה הראשונה שנפתחה בבני ברק, כמפורסם.
היו בבני ברק תלמידי חכמים גדולים מאוד, מדוע דווקא בחרו בו? הוא גם היה מאוד צעיר. ומה הייתה דעת החזו"א, אם שאלוהו?
היו מחלוקות ברבנות העיר בני ברק היו במקביל כמה וכמה 'רב העיר'. היה הרב רבינוביץ שעזב בשל המחלוקת כנראה, היה את הרב מיודסאר והיה את הרב קאליש מסקרנביץ. את שלושתם מכנים 'רב העיר'. מאידך- כבר בתרצ"ו משלחת רשמית מהעיר ביקשה מהרב לנדא שיכהן כ'רב העיר'.

ר"י מאיר לא היה מדומיין כלל ועיקר, והמשלחת הנזכרת היו מראשי הציבור ממש. ופלא.

את כל המחלוקות הללו, לא תקראו בספריו של ר' יצחק מאיר העניו והבורח מכל מחלוקת ממש. יצוין כי גם בספרי שאר הרבנים וצאצאיהם, באצילותם, לא הזכירו את המחלוקות.

[דן בן יעקב]

האם נכונה השמועה שנולד ביום שנוסדה בני-ברק?.

[לבי במערב]

האם נכונה השמועה שנולד ביום שנוסדה בני-ברק?.

לא. ר"י מאיר נולד בה' טבת תרע"ט (וב"ב נוסדה רק בי"א סיון תרפ"ד, כנודע).