פורום אוצר החכמה

דוב גרין כתב:בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

ברוז כתב:

דוב גרין כתב:בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

מה זה באמת מדינת פולסיה ?

נטיעות כתב:רבי אהרן הגדול מקרלין בן רבי יעקב. נולד - תצ"ו. נפטר - י"ט ניסן תקל"ב. מחבר הזמר "קה אכסוף".
רבי יעקב מקרלין בן רבי אהרן הגדול. חתן רבי אברהם מקרלין. עלה עם חותנו לא"י. חתנו, רבי שמואל אלעזר רוקח, בן רבי מאיר מלובלין, חתנו של רבי דוד לייקעס מבאר.

נחוניא כתב:

ברוז כתב:

דוב גרין כתב:בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

מה זה באמת מדינת פולסיה ?

https://en.wikipedia.org/wiki/Polesia

החבל של Stolin הועבר מרוסיה לפולין בשנת 1920. לשם התקרבות לתושבים ויצירת קשרים בין האוכלוסיה המקומית לשלטונות החליטו על חלוקת אותות הצטיינות - מדליות ממלכתיות לאלה שהתבלטו בפעולתם לטובת המדינה והציבור ואלו שהשלטונות רצו ביקרם. המדליות חולקו בכל שנה ב-03/05, יום חגה הלאומי של פולין. בשנת 1925 ניתנו המדליות לכמה מאזרחי Stolin והסביבה. מבין היהודים זכו הרב משה פרלוב ורב ברל פרנקל. הם קבלו את המדליות ממושל המחוז יאנושבסקי. (נלקח מספר זכרון לקהילת סטולין והסביבה (T-87) )

מחולת המחנים כתב:

לא ידען כתב:מישהו יודע על מה הייתה היריבות בין חסידי קרלין וסלונים בעיר טבריה של לפני 85 שנים?

על פניו היריבות לא היתה סביב ענינים יסודיים, אלא היתה בעיקרה על אודות השליטה על המוסדות וההקדשות בעיר טבריה, אך שורשי היריבות נעוצים למעשה עוד בדורות הקדומים, כאשר שתי החסידויות יונקות מאותו מעיין שנחלק, בהיות הרה"ק מלעכאוויטש תלמידו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין תלמידו ומ"מ של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין, (שאגב לא נזכר כאן באשכול).

גביר כתב:בנימין בראון פרסם ספר על קרלין 'כספינה המיטלטלת' הוצאת מכון זלמן שז"ר, ירושלים תשע"ח - לפי הכתוב בכריכה האחורית - 'סיפורה של חסידות קרלין, אחת החסידויות הראשונות, הוא מן המרתקים בתולדות החסידות. חסידות זו שמה דגש על עבודת ה' ברגש ובגוף, על האמת, על הענווה ועל התנגדות ליומרנות אינטלקטואלית. היא הייתה הראשונה שהעמידה בראשה 'ינוקא', בן של צדיק בעודנו ילד, ואף חזרה על תקדים זה כעבור כמה דורות. היא עודדה עלייה לארץ ישראל שנים לפני הציונות ואף תמכה בהגירה ממזרח אירופה לאמריקה זמן רב לפני מלחמת העולם שנייה, בניגוד לעמדתם של רוב רבני התקופה. משפחת אדמו"ריה כמעט שנכחדה בשואה, אך היא הצליחה להמשיך ולהתקיים ושרדה התפלגויות ומתחים. צאצאים של חסידי קרלין נטלו ונוטלים חלק פעיל בצדדים מגוונים של חיי יישוב והמדינה, והיא עצמה, על ארבעת פלגיה, ממשיכה לקיים חיי דת תוססים בישראל ובעולם. כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים הוא מחקר רחב יריעה ראשון על חסידות זו. אף שהאדמו"רים עומדים במרכז הדיון, הספר מאיר גם את דמויותיהן של הנפשות הפועלות מסביבם: נשותיהם, בני משפחתם, פעילים והעסקנים. הספר משלב עיון מחקרי ותיאור סיפורי ומציג ניתוח מעמיק של אמונות וערכים לצד התנהגויות אנושיות, אישיות וחברתיות. עלילתה של חסידות קרלין ראשיתה במאה השמונה עשרה ואחריתה בימינו אלה, תחילת המאה העשרים ואחת" .
הגיע אלי בזמנו לקטלוג, אאל"ט לפי ההקדמה שם יש לבראון קשר משפחתי משפחתי כזה או אחר לקרלין.

חלמישצור כתב:3. עוד בעניין הביקור בארץ תרצ"ד. בארכיון בית הרב מצאתי בס"ד מכתב מהרבי אל הראי"ה קוק, בהיותו על הספינה "פולניה" בא שב לביתו. זהו מסמך ארוך ומפורט העוסק בטיפול בכשרות על הספינה, עם עדויות והצעות מעשיות מהאדמו"ר לשיפור המצב (המכתב הועתק ונשלח מיידית בתוספת דברי חיזוק לרבנות המקומית בחיפה). המכתב הועתק בכת"י ככל הנראה של אחד המשמשים, והרבי הוסיף למטה את בכת"י שורות חתימת וגם "נ. ב.": בעניין המפגש הנזכר עם ועד הישיבות בירושלים.

מתפעל כתב:האם האדמור כאן עם הוויסע זאקן, הוא רבי אברהם אלימלך הי"ד?

היה כאן בארץ בתרצ"ט, ואמר לי ידען גדול שתמונה זו , מדובר בברית מילה הראשון שנעשה בבית החולים הדסה הר הצופים, סיון תרצ"ט. חנכו שם את בית היולדות,

הנה התמונה:

הרב הרצוג עם מי.jpg

חלמישצור כתב:ר' משה פרלוב הי"ד מסטולין ... ביקר בארץ בשלהי חורף שנת תרצ"ד ... והשתתף באסיפת ראשי הישיבות בבית הראי"ה קוק (כאן) ... מה שהציע הרבי בישיבתו עם ראשי הישיבות בירושלים הוא לערוך כתיבת ספר תורה ציבורי, שהכתיבה בו תותנה בתרומה לישיבות א"י (בוודאי הסתמך על היוזמה העולמית של הס"ת לע"נ החפץ חיים, ראו).

הייתי בכמה אסיפות ברדין יחד עם החפץ חיים ז"ל. היו עכובים גדולים לועד הישיבות ביחוד מצד המוסדות בוואהלין. החפץ חיים ז"ל בחכמתו הציע להתחיל מן הצד ולקרא לאספה לשם חזוק התורה והשבת וכו', ומזה יצא אח"כ ועד הישיבות בלי התנגדות, מתוך ההתלהבות שהביאה לכ"א לותר על עניניו, וכן הדבר כאן, שמתוך הרעיון לכתיבת ס"ת והצלחתו יבאו גם לידי ארגון כללי בועד הישיבות.