בעל הנתיבות

[מדבר]

רבי יעקב לורברבוים ראיתי מביאים שנולד לאחר פטירת אביו (רבי יעקב משה) וזה ההסבר לשמו

האם יש מקור לכך

[זקן ששכח]

טעות. בודאות.
ישנן גירסאות שונות מדוע נקרא כן בחיי אביו, אבל ברור שנולד בחיי אביו ולא היה יתום מקטנותו.

[אוצרניק]

טעות. בודאות.
ישנן גירסאות שונות מדוע נקרא כן בחיי אביו, אבל ברור שנולד בחיי אביו ולא היה יתום מקטנותו.

קצת ראיה לדבר הוא, מלשונו בסי' ל"ח:
והואיל דאיירינן בזה הסימן בדיני הזמה, אמרתי להעלות על שלחן מלכים דבר נאה ומתקבל מה שמצאתי בכתבי אדוני אבי מורי ורבי הרב המנוח זצוק"ל,
ומלשון אבי מורי ורבי, משמע שלמד ממנו. אמנם אין זה מוכח די"ל שכתב כן סתם בדרך כבוד, אבל בפשטות יותר נראה שלמד ממנו.

[הוגה ומעיין]

טעות ודאית ודאי לא. במליצי אש ח"ג, שבט, סי' מד נוקט בתאריך כ"ד שבט תק"ל כתאריך פטירתו של ר' יעקב משה. בנו, הנתיבות, נולד בשנת תק"ל.
זו גם הדעה היותר מקובלת במחקר. מש"כ בעדן ציון ושאר ספרים הוא המוטעה כפה"נ.

[מה שנכון נכון]

תאריך פטירת אביו ר' יעקב משה כתוב ע"ג מצבתו. ראה העתקתה כאן.
ההשערה שהנתיבות נולד בתקל בנויה ע"ז גופא שנקרא בשם אביו...

[צולניק]

מהגר"י זילברשטיין ראיתי, שהיה אביו של הנתה"מ שקוע בלימוד וכשהגיע המברך בברית לנוסח 'ויקרא שמו' וכו' סבר אביו כי הכוונה לשמו שלו ולא לשם הרך הנולד ולכך הפטיר יעקב, ונקבע שם זה כשם הרך הנולד...

[הוגה ומעיין]

יישר כח על ההפניה לנוסח המצבה.
הסיפור עם הברית מופיע במקורות קדומים לגר"י זילברשטיין.
שנת תק"ל אמורה להיות בערך השנה בה נולד החוו"ד, שכן בנו הבכור נולד בתקנ"ה. מאחר שכל הסיפורים באו ליישב את הקושיה כיצד נקרא בשם אביו, וידוע לנו שאביו נפטר בגיל צעיר והוא נולד בערך בתקופה שבה נפטר אביו, הרי שקושיה מעיקרא ליתא.

[מדבר]

בסוף אות א'

[זקן ששכח]

מהגר"י זילברשטיין ראיתי, שהיה אביו של הנתה"מ שקוע בלימוד וכשהגיע המברך בברית לנוסח 'ויקרא שמו' וכו' סבר אביו כי הכוונה לשמו שלו ולא לשם הרך הנולד ולכך הפטיר יעקב, ונקבע שם זה כשם הרך הנולד...

מדוע, אם כן, לא קראו לבן בשני שמותיו?!

אני שמעתי מפי ר' משה כהן ע"ה (רוב יומו בשריד בית מקדשנו. נפטר בירושלים לפני מספר שנים. היה ידוע כמי שמדייק בסיפוריו ממקורות נאמנים):
שהיה שם האב ר' משה בלבד ולא יעקב. אלא שטבע בנהר, ובא מלאך בדמות בנו בעל ה'חות דעת' והעמידו בשפת הנהר, מני אז הוסיף שם יעקב על שמו.

[הוגה ומעיין]

ר' משה כהן ע"ה (רוב יומו בשריד בית מקדשנו. נפטר בירושלים לפני מספר שנים. היה ידוע כמי שמדייק בסיפוריו ממקורות נאמנים)

הוא גם היה נכדו של ה"נתיבות".

ישנה גם אפשרות שצריך להזיז את הסיפורים דור אחורה. לפי נוסח המצבה שצוין לעיל, שם אביו של הנתיבות היה ר' יעקב משה ב"ר משה נתן (לא כמוכר לכל - ר' נתן מחכמי קלויז בראד, בלי "משה"). יתכן שבמקור אחד הסיפורים אכן אירע, אך עם הנכד והאבא, ובשלב כלשהו עבר לאבא והבן.

[זקן ששכח]

ר' משה כהן ע"ה (רוב יומו בשריד בית מקדשנו. נפטר בירושלים לפני מספר שנים. היה ידוע כמי שמדייק בסיפוריו ממקורות נאמנים)

הוא גם היה נכדו של ה"נתיבות".

ישנה גם אפשרות שצריך להזיז את הסיפורים דור אחורה. לפי נוסח המצבה שצוין לעיל, שם אביו של הנתיבות היה ר' יעקב משה ב"ר משה נתן (לא כמוכר לכל - ר' נתן מחכמי קלויז בראד, בלי "משה"). יתכן שבמקור אחד הסיפורים אכן אירע, אך עם הנכד והאבא, ובשלב כלשהו עבר לאבא והבן.

אכן היה נכדו. הוא היה יחסן גדול.
ומה שכתבת שהיה שם אביו ר' משה נתן, לא ידוע לי דבר זה, אלא שהיה שמו ר' נתן לבד ולא משה. ודומה שטעות יש כאן.