פורום אוצר החכמה

וכן הרב כדורי ורעייתו שתחי' מזיוו"ש

בברכה המשולשת כתב:

צונאמי כתב:

סגי נהור כתב:הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.
מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

פער שנים היה בין הח"ח לאשתו האחרונה.
(וכן הוריו של ר' מיכל יהודא זצ"ל)

וכן מרנא הנצי"ב ואשתו השניה

הנצי"ב היה בן 57 ואשתו היתה רק מעל עשרים, אך חובה לזכור שהיו אלה נישואין שניים לשניהם.
גם אשתו השניה של הח"ח היתה נשואה קודם לכן.

אום אני חומה כתב:וכן הרב כדורי ורעייתו שתחי' מזיוו"ש

אינני זוכר אם גם אשת הרב כדורי היתה נשואה קודם לכן (הוא כבר היה למעלה מ90, והיא כמחצית מחייו), אך היתה חוזרת בתשובה על כל המשתמע מכך.

כך שלכל הדוגמאות האלה היוצרות השוואה מלאכותית בין נישואי הבבא סאלי עם בתולה צעירה לשנים מאוד לצד שתי נשותיו הקיימות לבין הח"ח, הנצי"ב והרב כדורי, אין שום מקום.

לייטנר כתב:כך שלכל הדוגמאות האלה היוצרות השוואה מלאכותית בין נישואי הבבא סאלי עם בתולה צעירה לשנים מאוד לצד שתי נשותיו הקיימות לבין הח"ח, הנצי"ב והרב כדורי, אין שום מקום.

השאלה היתה לגבי פער שנים גדול, ("עצה ההוגנת לו"), ועל כך התשובות במקומן.
מלבד זאת השאלה על אשה שלישית, נידונה בנפרד.

גאב"ד העדה החרדית רמ"א פריינד נפטר לפני כעשרים שנה ולהבחל"ח אשתו עדיין לא זקנה.

גם האדמו"ר מטאהש זצוק"ל

בכלל מגוחך לדון על דבר כזה כשנמצאים במנטליות שונה לחלוטין בה מעמד האשה הוא גם שונה לחלוטין (לטוב ולמוטב) ובפרט במקום שרוב בנ"י קיבלו עליהם תקנות רבינו גרשום.
ואולי בכלל אשתו החשיבה זאת לכבוד גדול לינשא לצדיק כמוהו, ואולי בכלל זהו גיל הנישואין המקובל במרוקו גם בכאלו מקרים (אינני מדבר מידיעה, אך לא מופרך אצלי שכן היה גם אצל פשוטי עם).
כל הדיון הזה באם יש לו מקום זהו רק באם יתקיים בין יוצאי תימן ומרוקו.

צונאמי כתב:

לייטנר כתב:כך שלכל הדוגמאות האלה היוצרות השוואה מלאכותית בין נישואי הבבא סאלי עם בתולה צעירה לשנים מאוד לצד שתי נשותיו הקיימות לבין הח"ח, הנצי"ב והרב כדורי, אין שום מקום.

השאלה היתה לגבי פער שנים גדול, ("עצה ההוגנת לו"), ועל כך התשובות במקומן.
מלבד זאת השאלה על אשה שלישית, נידונה בנפרד.

פשוט שבזיוו"ש משמעות פער הגילים מצטמצמת מאוד, והופכת להיות חלק משקלול נתונים נוספים, בשונה מזיוו"ר.
וכמובן שעניין אשה נוספת, ולא במקום זו שנפטרה או גורשה, ההתייחסות צריכה להיות שונה.4

לפיכך, ההשוואה לא במקום.

וראה... (דרוש מקור, כמדומני ביחוסי תנאים ואמוראים) שבר קפרא נשא י"ב נשים שהסכימו להינשא לו ואף שילמו לו על כך בגלל חכמתו.
ומדוע שכאן יהיה שונה?

שף ויתיב כתב:וראה... (דרוש מקור, כמדומני ביחוסי תנאים ואמוראים) שבר קפרא נשא י"ב נשים שהסכימו להינשא לו ואף שילמו לו על כך בגלל חכמתו.

בזכרוני שהמעשה הידוע בירושלמי יבמות (פ"ד הי"ב) היה עם בר קפרא, וכך אמרו שם: "דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון בעיון מתייבמה קומי רבי אמר ליה רבי איזיל ייבם, אמר ליה לית בחיילי. והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי. אמר ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא. אמר רבי אנא זייננא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלון להון בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי. סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאל בשלמא. אודיק ר' מן כוותא וחמתון. אמר לון מה עיסקיכון. אמרין ליה אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא. ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא".

וא"כ נישאו לו מפני שנפלו לפניו ליבום, וזהו ענין אחר.

הגאון ר' ראובן מרגליות כתב מאמר ובו הביא ראיות (חזקות לענ"ד) שמנהג ישראל גם קודם חרם רגמ"ה ומאז ומעולם לא היה אלא לשאת אשה אחת אא"כ היתה סיבה מיוחדת. ושם הביא את ההסבר בעניין בר קפרא ע"פ הירושלמי הנ"ל וכדברי מחולת המחניים.

אוצר החכמה כתב:הגאון ר' ראובן מרגליות כתב מאמר ובו הביא ראיות (חזקות לענ"ד) שמנהג ישראל גם קודם חרם רגמ"ה ומאז ומעולם לא היה אלא לשאת אשה אחת אא"כ היתה סיבה מיוחדת. ושם הביא את ההסבר בעניין בר קפרא ע"פ הירושלמי הנ"ל וכדברי מחולת המחניים.

אין זה מעניננו מה היה המנהג הקדום בעם ישראל (ואם תרצו, המנהג הקדום יותר הוא דוקא כן בריבוי נשים ע"ע האבות הקדושים), אלא כאן נוגע רק מהו מנהג מרוקו שמשם הגיע הבאבא סאלי.
מהו מנהג מרוקו איני יודע, אך זאת אני יודע שבתימן (לכה"פ בערים מסויימות) היה זה ענין של לכתחילה.

ומענין לענין, מה היה המנהג בספרד בזמן הראשונים? האם ידוע על אי מי מהראשונים שנשא יותר מאשה אחת?

ומענין לענין, ידוע שהגר"א אמר שלו היה בכחו היה מכתת רגליו מעיר לעיר לבטל חרם דר"ג.

שף ויתיב כתב:

אוצר החכמה כתב:הגאון ר' ראובן מרגליות כתב מאמר ובו הביא ראיות (חזקות לענ"ד) שמנהג ישראל גם קודם חרם רגמ"ה ומאז ומעולם לא היה אלא לשאת אשה אחת אא"כ היתה סיבה מיוחדת. ושם הביא את ההסבר בעניין בר קפרא ע"פ הירושלמי הנ"ל וכדברי מחולת המחניים.

אין זה מעניננו מה היה המנהג הקדום בעם ישראל (ואם תרצו, המנהג הקדום יותר הוא דוקא כן בריבוי נשים ע"ע האבות הקדושים), אלא כאן נוגע רק מהו מנהג מרוקו שמשם הגיע הבאבא סאלי.
מהו מנהג מרוקו איני יודע, אך זאת אני יודע שבתימן (לכה"פ בערים מסויימות) היה זה ענין של לכתחילה.

ומענין לענין, מה היה המנהג בספרד בזמן הראשונים? האם ידוע על אי מי מהראשונים שנשא יותר מאשה אחת?

ומענין לענין, ידוע שהגר"א אמר שלו היה בכחו היה מכתת רגליו מעיר לעיר לבטל חרם דר"ג.

א. אצל יצחק אבינו ע"ה היתה רק אשה אחת. אצל אאע"ה נשא את הגר לבקשת שרה אימנו בשל היותה עקרה ואצל יעקב אבינו כל עניין ריבוי הנשים היה בשל רמאות לבן והמסתעף (על-פי פשט. מובן שבפנימיות הדבר היה בזה סודות עמוקים כדאיתא בכתבי האר"י הקדוש).
ב. לגבי השמועה על רצון אדוננו הגר"א (שגם אני שמעתיה מרחפת בעולם)- מה באמת המקור לזה שכך אמר?

בברכה המשולשת כתב:א. אצל יצחק אבינו ע"ה היתה רק אשה אחת. אצל אאע"ה נשא את הגר לבקשת שרה אימנו בשל היותה עקרה ואצל יעקב אבינו כל עניין ריבוי הנשים היה בשל רמאות לבן והמסתעף (על-פי פשט. מובן שבפנימיות הדבר היה בזה סודות עמוקים כדאיתא בכתבי האר"י הקדוש).
ב. לגבי השמועה על רצון אדוננו הגר"א (שגם אני שמעתיה מרחפת בעולם)- מה באמת המקור לזה שכך אמר?

א. שוב, זה ממש אינו נוגע לעניננו. ולמען האמת גם אם מוסכם שהמנהג היה לישא יותר מאשה אחת אין זה נוגע לעניננו מכיון שעיקר הדיון היה בנוגע להפרש בגילים, ועל זה ציינתי שבנוסף לזה שיכול להיות ומסתבר לומר שהיא רצתה בכך (וע"ז הבאתי הדוגמה מנשי בר קפרא) והיה בזה כבוד לה, הנה בנוסף לזה מדובר בהבדלי תרבות ובשינויים שחלו במעמד האשה לטוב ולמוטב, ולכן זה פשוט מגוחך שנדון בזה אנו מנקודת מבט מודרנית. והרי זה כמי שיתחיל לדון על הפרשי הגילים שבין יצחק אבינו לרבקה.
ב. מופיע במכתב בשם ר' ישראל משקלוב ששמע מפיו, מובא בספר הגאון החסיד מוילנא.

שף ויתיב כתב: ב. מופיע במכתב בשם ר' ישראל משקלוב ששמע מפיו, מובא בספר הגאון החסיד מוילנא.

אפשר להעלות את המכתב לכאן?

אין לי אוצר, אך אם זכרוני אינו מטעני הטעם לזה כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וע"י ביטול החרם ירבו היילודים ויכלו הנשמות במהירות רבה יותר.

כוונת שאלתי היתה- מי כותב המכתב?

אוצר החכמה כתב:הגאון ר' ראובן מרגליות כתב מאמר ושם הביא את ההסבר בעניין בר קפרא ע"פ הירושלמי הנ"ל וכדברי מחולת המחניים.

וכתב שם שלאור זה מאירים דברי הגמ' פרק הרואה שאמר פותר חלומות (אאל"ט בר הדיא) לבר קפרא שלא יזדקק למעשי ידיו.

שף ויתיב כתב:ב. מופיע במכתב בשם ר' ישראל משקלוב ששמע מפיו, מובא בספר הגאון החסיד מוילנא.

וראה מש"כ בבית אב"י ח"ב סימן קכ. [צויין ביבי"א ח"ח אהע"ז ס"ב].

צריך להפריד בין דברים שאסורים מן הדין, ובין דברים שהם "לא מכובדים" ו"לא נעימים" ושאלות של בין אדם לחברו.
מה שאסור מן הדין - כגון בעניננו איסורי עריות, לרבות שניות-לעריות מדרבנן, וכל כיו"ב - על זה נאמר "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" וכן "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" וכל המקורות שמדברים על זה שאי אפשר להתחכם נגד התורה ולהתיר את האסור.
מה שמותר מן הדין, אלא שיש בו ענינים שהם לא כ"כ מוצלחים, לא נעימים וכיו"ב - הנה אם אדם גדול רואה שבמקרה הפרטי הזה יש ענין לנהוג אחרת מהמקובל - אינני רואה שום מניעה שינהג כך. וזאת בדיוק הסיבה שאין איסור מפורש בתורה להתחתן בפער גילאים גדול, ואין איסור (למי שלא קיבל עליו חדר"ג) לשאת שתי נשים וכיו"ב.
בשאלות של בין אדם לחבירו (כגון חשש קטטה בין הנשים וכו' ואכמ"ל) - ברור שהכל לפי ראות עיני הדיין, ואי אפשר לקבוע בזה מסמרות, אא"כ דברים שמפורשים בתורה - לרבות תורה שבעל פה ותקנות חכמינו שבכל דור (כגון חדר"ג של קריאת מכתבים, שיש מחמירים בו אפילו במקום שיש חשש פקו"נ ואומרים שעדיף להשמיד את המכתב מאשר לפותחו).

כל הנ"ל הוא לפענ"ד, ואינו רק בשאלה הנידונה כאן אלא בכל ענין וענין.

דוגמא מ"בין אדם לחבירו": עני ששבר כלי של עשיר - חייב לשלם, ויקוב הדין את ההר (אלא שמסופר על דוד המלך ע"ה שכדיין הוא היה נוהג בכזה מצב לפרוע את חובו של העני מכיסו הפרטי). אבל במקרים של "פטור מדיני אדם וחייב בידי שמים" - שם ברור שראוי לו לפוגע לשלם, אבל אין בית-דין כופין אותו על כך. אמנם שמעתי שבמקרים בהם הפוגע עשיר והנפגע עני - יכולים ב"ד לכפות את הפוגע לשלם לעני את מה שהוא התחייב בדיני שמים. כאן רואים איך שבמקרים בהם ההלכה אינה חתוכה - ב"ד מפעיל שיקול דעת, לעומת מקרים שההלכה ברורה ופסוקה ששם לפעמים אומרים שאפילו אסור לעשות פשרה.

אתנצל מראש אם הדברים להלן יכעיסו אי-מי.

התעניינתי בעבר בדמותו של הבאבא סאלי, ונתקלתי בדרך הבעייתית של בני העדה המרוקאית לזכור ולהעריך אדם.

אף אחד מכל אלו שפגשתי לא ידע לומר דבר אחד בשמו. אף אחד לא ידע להסביר דבר על שיטתו/דרכו. גם לא ידעו לספר על פועלו, על מה שעשה בחייו למען חיזוק התורה והיהדות ובכלל. התרשמתי שזה גם לא מעניין אף אחד. העיקר שתמונתו תהיה תלויה בבית, לסגולה ולשמירה, וינשקוה ביראת כבוד בכניסה וביציאה.

כדי להתחבר לדמותו של גדול בישראל, אנו צריכים איזו נקודת אחיזה, משהו מאישיותו שבני תמותה רגילים יכולים להבין ולהעריך, מנקודת מבט תורנית או היסטורית.

זו הכללה גסה. שוחחת עם זקני נתיבות וכדו׳ משום שחשבת שאצלם תמצא יותר פרטים. יש הרבה ת״ח שהכירוהו, הנמצאים כיום בירושלים ב״ב וכדו׳, מלבד רוב בני משפחתו המבוגרים שכולם ברי אוריין ושהו אצלו רבות. תוכל גם לפנות לרבה של שמואל הנביא רה״י הגר״י כהן ששהה אצלו רבות.

מי זה הרב אמסלם גיסו של הבאבא סאלי שנפטר השבוע

אח אשתו של הבאבא סאלי, וכידוע שהיו לו כמה נשים.

אוצר החכמה כתב:הגאון ר' ראובן מרגליות כתב מאמר ובו הביא ראיות (חזקות לענ"ד) שמנהג ישראל גם קודם חרם רגמ"ה ומאז ומעולם לא היה אלא לשאת אשה אחת אא"כ היתה סיבה מיוחדת. ושם הביא את ההסבר בעניין בר קפרא ע"פ הירושלמי הנ"ל וכדברי מחולת המחניים.

המאמר נמצא ב'עוללות' סי' ו, ועל בר קפרא, שם סי' ה.
http://hebrewbooks.org/34361

מחצד חקלא כתב:

יעקובי כתב:כדאי לראות דבר מענין, בחוברת 'השמש' מס' 6, ניסן תדש"ם, עמ' 36 (ישנה באוצר), צילום הקדמתו לספר 'פתח האהל' מאת אחיו ר' דוד זצ"ל (ירושלים תרפ"ג), למעלה מחמישה עמודים מלאים וגדושים במליצות נמרצות המיוסדות על לשונות חז"ל ופסוקים בשטף וריהטת לשון מפליאה. בחוברת הנ"ל, השתתפו כמה תלמידי חכמים (כשביניהם הגר"ח קנייבסקי שליט"א!) לחשוף ולגלות את מקורותיהן של המליצות (בימים ההם בלי מחשב כידוע), והגיעו ליותר ממאתים מקורות מן התנ"ך, ש"ס, זוה"ק ועוד, וזה לא הכל, כפי שיראה הרואה שם.

ההקדמה לספר פתח האוהל עם המקורות, הועתקה מחוברת "השמש" הנ"ל, וחזרה ונדפסה בספר "מאור ישראל" עמ' פ"ז.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0006
[ובמהדורה החדשה של מאור ישראל עמ' 71].

ההקדמה המופלאה הנ"ל יצאה בהוצאה חדשה בספר פתח האהל ח"א בהוצאת עוז והדר ונוספו בה מאות מראי מקומות וביאורים, במבוא להקדמה כתבו שם כמה פרטים אודותיה, וז"ל:

הקדמה זו נכתבה ע"י רבינו בשנת תרפ"ב, כשנתיים אחר פטירת עטרת ראשינו רבי דוד אביחצירא זיע"א, כאשר עלה לארץ הקודש עם כתביו של עט"ר כדי להדפיסם וכו'.......

הקדמה זו היא אחד החיבורים היחידים הנמצאים בידינו מכתבי רבינו, מכיון שמטעמים הכמוסים עמו סירב להעלות על מזבח הדפוס את חידושיו הרבים שהיו בכתב ידו, אולם מהקדמה זו בלבד ניתן ללמוד מעט על גדלותו בתורה כבר מגיל צעיר, שהרי נכתבה על ידו בהיותו כבן ל"ב שנים בלבד [תר"ן - תרפ"ב], וניכרים בה בקיאותו העצומה וגאונותו המופלגת בכל חלקי התורה, תנ"ך ש"ס ומדרשים זוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל ועוד, ורבים מגדולי ישראל כבר שיבחו וקילסו הקדמה זו. לאחר פטירתו של רבינו בשנת תשד"מ הובאה הקדמה זו [ע"י הרה"ג נתן בן סניור שליט"א] לפני מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א שכתב וציין למקורותיה העיקריים בתלמוד ובמדרשים, וכן לפני הגאון המקובל רבי ישראל אלי' וינטרויב זצ"ל שציין למקורות העיקריים בזוהר ובכתבי האר"י ז"ל, לאחר מכן עיינו בזה עוד כמה אברכים והוסיפו מקורות וביאורים כפי כוחם והבנתם, וכבר אז נתפרסמה ההקדמה עם ציונים אלו [בחוברת 'השמש' ניסן תשד"מ] והכל התפעלו ממנה.
בעריכת הקדמה זו מחדש הושקע עמל ועיון רב, הן בבירור המקורות הנכונים והמדוייקים לדבריו, והן בביאור כוונת הדברים על בוריים, 'להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם' (משלי א ו). הוספנו מאות מקורות ללשונותיו ולתוכן דבריו לאחר שבמקומות רבים היו כחידה עלומה וסתומה, וביארנו את הנצרך להבנת עיקר כוונתו עד מקום שידינו מגעת, ובס"ד נתברר מקחו של צדיק ביתר שאת וביתר עוז........... עי"ש.

מה ידוע על הרב הזה שהיה החברותא של הבבא סאלי?

זה הרב נחום כהן (המכונה באבא נחום) שליט"א מירושלים מחשובי חסידי באיאן רוזין
וזה לא באבא סאלי אלא בנו באבא מאיר זי"ע

אינגערמאן כתב:זה הרב נחום כהן (המכונה באבא נחום) שליט"א מירושלים מחשובי חסידי באיאן רוזין
וזה לא באבא סאלי אלא בנו באבא מאיר זי"ע

יש כאן בלבול.
נראה שמצד שמאל זה הרב נחום כהן. ומצד ימין (עם הגלימה) זה הרה"צ רבי יחיא שניאור זצ"ל (רב שכונה? בירושלים), [זה לא בבא סאלי, ולא בבא מאיר], ועליו (על רבי יחיא זצ"ל) התכוון הכותב לעיל שהיה חברותא של בבא סאלי זצ"ל.

יפה פרנצויז, הבנת אותי, אז מי היה אותו ר' יחיא שניאור? היה תימני או מרוקאי? והיכן למד בחברותא עם הבבא סאלי?
מנין לך שהיה בירושלים?

מתפעל כתב:יפה פרנצויז, הבנת אותי, אז מי היה אותו ר' יחיא שניאור? היה תימני או מרוקאי? והיכן למד בחברותא עם הבבא סאלי?
מנין לך שהיה בירושלים?

היה מרוקאי, נחשב תלמיד חבר של הבאבא סאלי, רב שכונת מוסררה בירושלים.
http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=95

באוצר יש את ספרו יש מאין חלק א' (עם הסכמת רבי מאיר אביחצירא)
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?169896&

בקובץ המצ"ב יש שיחה מרתקת מנכדו הגה"צ ר' משה אביחצירא שליט"א, ושם יש תיאורים רבים על תורתו ודרך לימודו של זקנו הקדוש זי"ע.

שף ויתיב כתב:אין לי אוצר, אך אם זכרוני אינו מטעני הטעם לזה כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וע"י ביטול החרם ירבו היילודים ויכלו הנשמות במהירות רבה יותר.

שמעתי לאחרונה שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר למישהו ממקורביו שהסיבה שהוא כל העת דוחף בחורים ממש צעירים להתחתן היא מהסיבה הזו עצמה, שעל ידי שיתחתנו בגיל מוקדם יותר יוכלו ללדת יותר ילדים ובכך תתקרב הגאולה. ואמר שבזה הוא מקיים את החלק שלו בקירוב הגאולה.

יארצייט

שמעתי שגנבו לו הכתבים שלו.
ואמר שיודע מי גנב רק אינו רוצה לביישו.

משה דוויק כתב:שמעתי שגנבו לו הכתבים שלו.
ואמר שיודע מי גנב רק אינו רוצה לביישו.

מופיע בספר תולדותיו שכתב חתנו ע"ש

בהיות והרבה דשים בדמותו של הבבא סאלי, ומופתעים שאין הרבה חומר על פועלו ושיטתו וכו'.

מוכרחים להדגיש שסגנונו שונה לגמרי מכל ההלוך ילך של שנות האלפיים. ובוודאי לא באסכולה הליטאית ישיבתית הקלאסית. בארץ התגורר 24 שנה, ובהם השתדל לחיות את חייו בינו לבין עצמו, לא להיחשף ולא להתפרסם. בעצמו אמר לבנו שבחוץ לארץ הכירו אותו כלמדן ושקדן, פה בארץ רוצה שיכירו אותו כזקן כשר.
מאז שעבר לנתיבות, 14 שנה לפני פטירתו, החל המונים לנהור אליו ורוב סיפורי המופת רשומים על תקופת נתיבות.
הוא לא נקף אצבע לפרסם את שמו, ולהיפך.
ממילא לחפש אצלו 'שיטה' או מושגים שלקוחים מהאסכולה האירופית, זה קצת מגוחך. הוא לא כזה, לגמרי.

מי שבאמת ירצה לראות ולהציץ, יסתכל בקובץ שהתפרסם כאן לפני כמה הודעות, שיחה של נכדו רבי משה אביחצירא, ויבין מה נכתב כאן יותר לעומק.

יש באוצר סדרת הספרים 'גאוני משפחת אבוחצירא'. נראה לי שאפשר למצוא שם דברים שלא כולם יודעים.

צוות האוצר כתב:יש באוצר סדרת הספרים 'גאוני משפחת אבוחצירא'. נראה לי שאפשר למצוא שם דברים שלא כולם יודעים.

דווקא שם אין הרבה חומר על הבבא סאלי, ולא דברים מחודשים.

הם התמקדו יותר על רבנים אחרים מהמשפחה, בדגש על רבי מכלוף אבוחצירא. היארצייט שלו ח' שבט תש"מ

דעת_האברך כתב:

שף ויתיב כתב:אין לי אוצר, אך אם זכרוני אינו מטעני הטעם לזה כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וע"י ביטול החרם ירבו היילודים ויכלו הנשמות במהירות רבה יותר.

שמעתי לאחרונה שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר למישהו ממקורביו שהסיבה שהוא כל העת דוחף בחורים ממש צעירים להתחתן היא מהסיבה הזו עצמה, שעל ידי שיתחתנו בגיל מוקדם יותר יוכלו ללדת יותר ילדים ובכך תתקרב הגאולה. ואמר שבזה הוא מקיים את החלק שלו בקירוב הגאולה.

ההתייחסות לאגדה זו כפשוטה הלכה למעשה, מוזרה מאד.

אני זקוק בדחיפות לדברי תורה מסידנא קדישא רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל זיע"א
האם ידוע לאי מי היכן יש לקט כלשהו מדברי תורתו, ומי שיכול להעלות יבורך מפי עליון.
(לא סיפורים, אלא דברי תורה)