הגאון רבי בצלאל שטרן בעל שו"ת בצל החכמה

[לומד_בישיבה]

ראיתי היום בהמבשר תורני מאמר מידידי ר' יעקב הייזלר על בעל ה'בצל החכמה' ז"ל.
המאמר מרתק ויפה ואל תמנע טוב מבעליו.
כמי שמכיר את ספריו ועסקתי בהם רבות כבר עשרות שנים, צר לי לראות שלא מספיק שם דגש על גאונותו בתורה, פשוט בלתי נתפס איך איש שהיה גר בסורוצקין בירושלים, כתב כזה שו"ת, הוא שולט שליטה ללא מיצרים בכל סעיף קטן מהש"ך ועד הפמ"ג והרעיונות שלו בלתי נתפסים ממש.

בהמשך אעלה לכאן בל"נ ואי"ה כמה דוגמאות
למען ידעו דורות הבאים.

[לומד_בישיבה]

העתק מהמבשר תורני עש"ק חיי שרה כ"ד במרחשון תשע"ו עמוד ה.
--
"בשיחה שם עם הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א על חמיו הגדול הגאון המפורסם רבי בצלאל שטרן זצ"ל".

"עובדא ידענא שהגה"ק ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע התבטא פעם לאחר שראה שמו"ח פסק שצריך לברך הגומל גם אלו שנוסעים באווירון שלא כפי פסק הגה"ק מסאטמר שבנסיעה באווירון אין לברך הגומל, ואז התפלא ואמר הגה"ק מסאטמר בכעין טענה על עצמו "ר' בצלאל הוא הרי גאון גדול, ומעניין איך שפסקנו אחרת ממנו"?

---
כאן הבן שואל.
מדוע לא נכנס לשום מאגר שו"ת דברי יואל, וכה אמר לי הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, עברתי על כל השותי"ם עם כולם אני מסוגל להתווכח, חוץ משו"ת דברי יואל!!!

[לומד_בישיבה]

עוד קטע מהראיון - מעניין מאוד!

לא אשכח שהגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת "עץ חיים" שהיה ידוע לאחד מגאוני וענקי הדור בחתירה לעומק סוגיות הש"ס, הגיע פעם לביתו של מו"ח בכדי לדון עמו בשאלת קו התאריך הבין לאומי שעלתה אז על הפרק, וכאשר יצא דיבר עמי בהתפעלות על עוצם כוח פסיקתו של מו"ח, בהפטירו שכבר ביקר אצל כמה וכמה מפוסקי הדור בעניין ועדיין לא נחה דעתו, ועתה אצל מו"ח נחה דעתו כאשר הוא מיחידי הדור המקיף כל סוגיה והלכה עד לעומקה של הלכה בשכל ישר ובהיר מאין כמותו.

כך גם שכנו בעיה"ק ירושלים, מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שלח אליו שאלות רבות בהלכה, וכך גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל מזכירו רבות בשו"ת "יביע אומר" ואף מסתמך עליו בהכרעותיו.

סיפר לי ת"ח ידוע ונכבד, פעם היה בביתו של אחד מפוסקי הדור החשובים ודן עמו על שאלה מסוימת שהתעוררה אז, כאשר שמע אותו פוסק שבספר "בצל החכמה" נכתב אחרת מדעתו, התבטא אותו פוסק ואמר על אתר: "אם כך אני חוזר בי מדבריי", והוסיף לאמר לו: "נכון כשמדובר בתשובות אחרונים אני מעיין מתחילה, אבל על ספר בצל החכמה אני סומך ללא בירור".

כאשר התגורר בצעירותו בירושלים נקשר ביותר לגדולי ירושלים ובהם מרן הגאון מטשעבין זצ"ל שלא פסק מלהללו, ואף היו פעמים שהגאון מטשעבין ביקש לשמוע את חוות דעתו, ומו"ח מזכיר זאת בספרו (ראה ח"א סימן ע"א), כך כאשר הגיע לבקש ממנו הסכמה לספרו "אהלך באמתך", אשר הוא אוצר הלכות ומנהגים ובירורי הלכה ליוצאים לדרך, כתב לו הגאון מטשעבין הסכמה נלהבת ביותר ואף הוסיף שהוא ממליץ לכל היוצאים לדרכם לשאת עמם ספר חשוב זה, וכפי שהמליץ מרן הכת"ס זי"ע על ספר "קסת הסופר" שחברו בעל ה"קיצור שו"ע" בענייני סופורות.

[לומד_בישיבה]

לפני כעשרים שנה לערך, התכתבתי עם הגאון רב מרדכי גרוס שליט"א בעניין נרות פראפין, אני טענתי שזה נפט וכו' ואסור להדליק אותם בשבת, הויכוח נמשך ונמשך, אני כתבתי לו והוא השיב, רצוא ושוב, בסופו של דבר הוא הציע לי לשלוח את זה להכרעה של הגאון רב בצלאל שטרן ז"ל בעל שו"ת בצל החכמה.

קיבלנו תשובה מקיפה ועם ראיות ממרחק תביא לחמה היינו המומים, ואז פניתי להגאון רב מרדכי גרוס שליט"א ושאלתי אותו לפשר הדבר, והשיב לי בזה"ל: - מה החכמה, הוא התיישב לו בסורוצקין והתנתק לגמרי מהעולם ורק עוסק בתורה, אני סוחב עלי דברים ציבוריים ומשועבד לציבור, בעל הבצל החכמה ז"ל, התנתק כולו מהעולם הזה!!!

[לומד_בישיבה]

הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בעל שו"ת "בצל החכמה" יומא דהילולא כ"א חשון תשמ"ט

---------------------------------------------

בצל החכמה

-----------------------------------------------

הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א רב ואב"ד גענף – שוויץ ורב קהילת 'בצל החכמה' בירושלים עיה"ק בשיחה מיוחדת עם סופרנו על דמותו רבת ההוד של חמיו הגדול הגאון המפורסם רבי בצלאל שטרן זצ"ל בעל שו"ת "בצל החכמה" ומגדולי הפוסקים בדור האחרון

---------------------------------------------------------------------------------------------------

יעקב הייזלר

מגדולי הפוסקים ומעמוד ההוראה המובהקים שקמו לבית ישראל בדור האחרון היה הגאון הנודע רבי בצלאל שטרן זצ"ל בעל שו"ת 'בצל החכמה' אשר הרביץ תורה והוראה וכיהן ברבנות בקהלות רבות ברחבי העולם התורני במשך שנות חייו, ואף זכה שפסקיו ושמועותיו בכל חלקי התורה מתבדרין בבי מדרשא בכל אתר ואתר.

לקראת יומא דהילולא הכ"ז דיליה, נועדנו לשיחה מיוחדת ומקיפה עם חדב"נ הגאון המפורסם רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א רב ואב"ד גענף – שוויץ, רב קהילת 'בצל החכמה' בירושלים, ומח"ס שו"ת 'באר שרים' ז' חלקים, ממנו שמענו עובדות והנהגות לדמותו הנאדרת בקודש של חמיו זצ"ל אשר במחיצתו זכה להתאבק רבות בשנים ואף זכה לינוק רבות מאור תורתו הבהירה.

בראשית השיחה בקשנו לשמוע מהגרא"י שליט"א אודות יחודיותו של מו"ח הגאון זצ"ל בחלק ההוראה שכה התפרסם בכל שדרות הציבור התורני בעולם כולו, לרבות בספריו הנודעים והיחודיים 'בצל החכמה' שקנו להם שביתה בכותל המזרח של עולם ההוראה.

מעמודי ההוראה

הגרא"י שליט"א נענה ואומר לנו: "על מו"ח ניתן לומר שהיה כמעט 'חד בדרא' בכח פסיקתו ההלכתית המופלאה.

"מו"ח כבר בצעירותו נודע לראש ומח ברזל, חריף עצום ומח מחודד להפליא, ומאידך גיסא יחד עם חריפותו היה ישרן מאין כמוהו, בעל סברא ישרה ואמיתית, היו לו ידיעות מקיפות בכל מקצועות התורה, והיו מקצועות שהיה נודע בהם בעולם ההוראה כ'יחיד מומחה' ממש, אביו הגאון בעל 'גפי אש' ו'מליצי אש' הי"ד, כבר הביא מבנו מו"ח בספרו דברי חריפות שאמר בצעירותו ולרבות בענינים שאף זקני ת"ח לא נגעו בהם היה בשחר ימיו כבן בית כמו בעניני קידוש החודש, קו התאריך, ועירובין שפוסקים אחרים כמעט ולא נכנסו לזה.

"כן היה מו"ח ידוע לחכם עתיק, מלא וותיק בכל מקצועות התורה, וגם לרבות בארחות חיים כאשר רבים וטובים נהנו ממנו עצה ותושיה דעת ותבונה ינקו ממנו.

"בספרו הגדול 'בצל החמה' ניתן לראות עדות ברורה על רב האי גאון שהיה חכם גדול בהוראה. כל המעיין ולו במקצת בתשובותיו יראה איך שכל תשובה ותשובה מלאה בבקיאות בהירה, חריפות עצומה, ברעיונות וראיות מקוריים שלא שלטו בהם אחרים, ומן השמים הניחוהו להתגדר בזה, וגם לרבות השוואות מדהימות בין דין לדין ממקומות נידחים שלא עלה כלל על דעת אחרים, אך הוא במוחו הגאוני לצד ידיעותיו הנרחבות ידע על אתר להשוות ממקום למקום בש"ס וכך לדמות מילתא למילתא בבחינת 'ממרחק תביא לחמו', וכל זאת בישרות נפלאה מאין כמותו, ודברים מתאימים ומותאמים בכפתור ופרח, לכל מבקשי האמת בהתאמה נכונה אשר לאחריו אין ספקות כלל, ועל כולם היוצא והעולה להלכה בספריו מבואר בשפה ברורה ונעימה עד שכל צורב העוסק בחוקי חורב מונח לפניו שו"ע בלא עוררין.

"כן ידוע שמו"ח התייגע בכל תשובה ותשובה יגיעות עצומות, ולא הוציא תשובה לרבים טרם שניפה זאת בי"ג נפות ובז' חקירות ובדיקות. בדרך כלל היה נוהג להשאיר על שולחנו את תשובותיו למספר ימים והיה מרגלא בפומיהו לומר: "שמא אני משוחד מדברים שלי", וכך לפני ששלח את התשובה עבר עליה שוב כדי לבדוק אם הכל בהיר ונהיר. גם בכת"י הרבים אשר השאיר בכל מקצעות התורה ניתן להבחין את בהירותו המדהימה. בניו שליט"א העידו שלא זכור להם שהיה נצרך פעם לתקן דבריו משום שלא הובנו כהלכה.

"כאחד מגדולי הפוסקים, התבקש לפסוק בשאלות שונות. כפי שאמרנו בקיאות בולטת רכש בשאלת קו התאריך. בין השאלות שנכתבו בספרו נמצאות שאלות מעניינות בסוגיה זו. כך למשל בדבר השאלה לגבי כתיבת פרשיות תפילין שצריכות להיכתב כסדרן. מה יהא הדין אם אחד כתב פרשה ביום מסוים ועבר אח"כ את קו התאריך למקום ששם עדיין יום וכתב פרשיה נוספת, האם זה נחשב "כסידרן" או לא. ועוד שאלות רבות בענינים שונים ומגוונים.

"כן היה מיראי ההוראה ממש. כשהגיעה בעיה סבוכה בהלכה לא עלה מו"ח על מיטתו פשוטו כמשמעו, ימים שלמים. לעיתים נרדם על הכסא גם בשעת האוכל, בין מנה למנה מיהר לחדר הספרים. לעיתים בכלל ויתר על האוכל. במקרים ששב תמיד כבר היה האוכל קר.

"דומני, שלהפריך פסק של מו"ח הנהו מהמלאכות הקשות ביותר שבמקדש.

עם גדולי הדור

היו לו קשר עם גדולי הדור הקודם זי"ע?

"וודאי, כמעט כל גדולי ופוסקי הדור הקודם הכירוהו מקרוב והעריכוהו אין קץ, ולא אחת אף היו מבקשים לשמוע את חוות דעתו התורנית בתחומים רבים בהלכה.

"כאשר התגורר בצעירותו בירושלים נקשר ביותר לגדולי ירושלים ובהם מרן הגאון מטשעבין זצ"ל שלא פסק מלהללו, ואף היו פעמים שהגאון מטשעבין ביקש לשמוע את חוות דעתו, ומו"ח מזכיר זאת בספרו (ראה ח"א סימן ע"א). כך כאשר הגיע לבקש ממנו הסכמה לספרו "אהלך באמתך", אשר הוא אוצר הלכות ומנהגים ובירורי הלכה ליוצאים לדרך, כתב לו הגאון מטשעבין הסכמה נלהבת ביותר ואף הוסיף שהוא ממליץ לכל היוצאים לדרכם לשאת עמם ספר חשוב זה, וכפי שהמליץ מרן הכת"ס זי"ע על ספר "קסת הסופר" שחברו בעל ה'קיצור שו"ע' בעניני סופרות.

"גם ראב"ד העדה החרדית הגר"פ עפשטיין זצ"ל אשר מו"ח היה בידידות איתנה עמו העריצו ביותר ולא פסק מלשבחו בכל עת, ואף בהסכמה לספרו כתב לו: "כוכב חדש עולה במעלה על שמי התורה".

"ידוע שמרן ה"דעת סופר" מפרשבורג זצ"ל כאשר הגיע לארה"ק לא רצה להתנהג ברבנות והיה אומר שכאן בארה"ק הוא כ'בעל הבית פשוט', ולא אחת היו שומעים אותו אומר כי הרב שלו בארה"ק הוא מו"ח אשר על פיו ישק דבר.

"עובדא ידענא שהגה"ק ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע התבטא פעם לאחר שראה שמו"ח פסק שצריך לברך הגומל גם אלו שנוסעים באוירון שלא כפי פסק הגה"ק מסאטמר שבנסיעה באוירון אין לברך הגומל, ואז התפלא ואמר הגה"ק מסאטמר בכעין טענה על עצמו: "ר' בצלאל הוא הרי גאון גדול, ומעניין איך שפסקנו אחרת ממנו"?

"גם מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל שהעריצו ביותר כתב עליו תארים גדולים ונכבדים ההולמים את יחידי הדור. באחד ממכתביו כתב למו"ח: "הידוע והמפורסם בספריו החשובים והנכבדים עד למאד".

"כן ידוע שאחיו הגאון מדעברצין זצ"ל בעל שו"ת "באר משה" ביטל עצמו כליל בפני מו"ח, במיוחד לאחר שיצא ספרו "בצל החכמה".

"לא אשכח שהגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים' שהיה ידוע לאחד מגאוני וענקי הדור בחתירה לעומק סוגיות הש"ס הגיע פעם לביתו של מו"ח בכדי לדון עמו בשאלת קו התאריך הבין לאומי שעלתה אז על הפרק, וכאשר יצא דיבר עמי בהתפעלות על עוצם כח פסיקתו של מו"ח, בהפטירו שכבר ביקר אצל כמה וכמה מפוסקי הדור בענין ועדיין לא נחה דעתו, ועתה אצל מו"ח נחה דעתו כאשר הוא מיחידי הדור המקיף כל סוגיא והלכה עד לעומקה של הלכה בשכל ישר ובהיר מאין כמותו.

כך גם שכנו בעיה"ק ירושלים, מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שלח אליו שאלות רבות בהלכה, וכך גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל מזכירו רבות בשו"ת "יביע אומר" ואף מסתמך עליו בהכרעותיו.

"סיפר לי ת"ח ידוע ונכבד. פעם היה בביתו של אחד מפוסקי הדור החשובים ודן עמו על שאלה מסוימת שהתעוררה אז, כאשר שמע אותו פוסק שבספר 'בצל החכמה' נכתב אחרת מדעתו, התבטא אותו פוסק ואמר על אתר: "אם כך אני חוזר בי מדברי", והוסיף לאמר לו: "נכון כשמדובר בתשובות אחרונים אני מעין מתחילה, אבל על ספר בצל החכמה אני סומך ללא בירור".

"דומני", אומר לנו הגרא"י שליט"א: "כי על מו"ח ניתן להצביע ולומר בוודאות: "ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו", כאשר כל פוסקי ואבירי ההלכה התחשבו בדעתו הישרה והבהירה".

תולדותיו של צדיק

כאן חזרנו אחורה לקורות חייו של הגר"ב זצ"ל, ובקשנו לשמוע מהיכן היה מוצאו, והיכן למד בצעירותו?

"מו"ח נולד בעיר נויהייזל אשר בצ'כוסלובקיה בשנת תרע"א, לאביו הגה"ק רבי אברהם הי"ד שכיהן בעיר כדומו"ץ. אמו ע"ה היתה בתו של הגה"ק רבי יוסף מאיר טיגרמן זצ"ל.

"בהמשך למד בישיבת גלאנטא אצל הגר"י בוקסבוים הי"ד, כן למד בישיבת נייטרא אצל מהרש"ד אונגר הי"ד, ובישיבת פרשבורג אצל ה"דעת סופר" זצ"ל. בכל אותם המקומות התבלט כיחיד ומיוחד בתורה וביראת ה' טהורה. לאחר הסתלקותו הספידוהו רבנים שלמדו עמו בצעירותם בישיבה והעידו שכבר בגיל ט"ו כבר ידעו שהולך וגדל אצלם כוכב שבוודאי יזהיר בשמי עולם התורה.

"כבר בגיל י"ט זכה למילגה מיוחדת שהועמדה לבחורים המצוינים בישיבות אשר נבחנו בהצלחה אצל ג' מגדולי ישראל: הגרי"מ טיגרמן, הגר"מ פרייא אב"ד שוראן, והגר"י רייך מבאטרקעס זצ"ל, גדולי ישראל אלו אף כתבו לו מכתב נדיר בו העידו עליו על כוחו בהוראה בזה"ל: "לאות ולראי' כי הוא בחור מורם מעם... ועלה מעל כל בני גילו עשר מעלות וראוי ליתרת הכבוד, אשרי עין ראתה כל אלה... לא אלמן ישראל שישנם בחורי חמד כאלו הבקיאים בכל דיני או"ה כאחד ממופלגי הת"ח...".

"בפרשבורג אף היה בולט ב'חברה חריפות' של בחורי הישיבה המצוינים שמסרו פלפולים, וכולם ידעו כי כשמו"ח נושא דברים הם יצטרכו להכין עצמם היטב. כן עשה שימוש בבית הוראה בבי דינא רבה שבפרשבורג שם גם הוסמך להוראה מדייני הבי"ד.

"עוד בהיותו בחור יצאו לו מוניטין. היה זה כשחלף דרך העיר דעברצין. במקום כיהן כרב, הגרש"צ שטרסר זצ"ל אז זקן רבני הונגריה. כשהגיע מו"ח למקום התפתח בינו לבין הרב דו שיח הלכתי. הם נשאו ונתנו בדברי תורה. הרב לא הצליח להסתיר את התפעלותו. הוא הזמין את הבחור הצעיר לדרוש בפני הקהל בבית מדרשו. השומעים זקפו גבה בתמיהה: "מעולם לא הסכים הרב מסיבות הכמוסות עמו, לתת למישהו לדרוש בביהמ"ד. לאחר הדרשה הבינו הכל במה המדובר שהוא בגדר של יוצא מן הכלל. השומעים אף שמעו את דברי השבח והלל שהשמיע הרב למו"ח, עם תום דרשתו לעין כל.

"בהגיע לפרקו נישא לבת הגה"ק רבי צבי קינסטליכר זצ"ל אב"ד סעבען. בבית חותנו עלה ונתעלה בתורה ובהוראה. כבר באותה תקופה בהיותו בגיל כ"ו לערך כבר כתב תשובות להלכה, אשר חלקם מודפסים בספרו 'בצל החכמה'. כך גם מחברי ספרים ידועים כבר ציטטו אז משמו בספריהם.

האיש על העדה

מתי החל לכהן ברבנות למעשה?

"בשנת תש"ב התקבל לרבה הצעיר של קהילת הרמנשטט לצד חמיו זצ"ל, כבר אז הוכר ככוכב עולה בעולם ההוראה ועל כן טבעי היה הדבר שלאחר זמן נבחר לחבר ועד העליון של הלשכה האורטודקסית בטרנסילבניה.

"כך גם בשנות המלחמה המשיך להרביץ תורה לבני הקהילה, לרבות בעלי בתים מערים אחרות שהגיעו לשם בהיותו נחשב למקום בטוח. באותו תקופה היה מו"ח דורש ברבים ומחזק ברכיים כושלות ומעודדם בכל כוחו, וכפי שאחד הבעלי בתים העיד לימים ואמר כי מו"ח לימד אותם איך לדייק בראשונים, איך ללמוד תוס', וכך לימדם קניני נצח לכל חייהם.

בתקופת המלחמה

בתקופת המלחמה הוא גם כתב תשובות להלכה?

"בוודאי, למרות גילו הצעיר התבלט אז כאחד הפוסקים המבריקים ותפס מקום מרכזי בהכרעות ההלכתיות בבעיות שונות שהתעוררו אז בעקבות המלחמה הנוראה. בין השאר טיפל מו"ח בענין בעיית פינוי גופותיהם של קדושי ק"ק שארמש הי"ד שהושלכו גויותיהם בבור גדול אחד. (יעוין בספרו ח"א סימנים י"ד י"ח) התשובה נכתבה בשנת תש"ה בהיותו בגיל ל"ה בלבד. כן כתב אז עוד כמה תשובות שהעסיקו אז הציבור כמו מועסקים במחנות העבודה לגבי סדר התפלה.

"כך גם כאשר כינס אז הגאון מניאמץ הגרח"מ רולר זצ"ל מזקני הרבנים, אסיפת רבנים לתקן תקנת עגונות, הזמין גם את מו"ח להיות בין המשתתפים, כי כבר אז הוכר כסמכות הלכתית ללא עוררין.

מעלה הגרא"י שליט"א בנועם שיחו: "באותם ימי מלחמה, נפרד מו"ח בלית ברירה מקהילתו והמשיך לאחר תקופה לבודאפסט ומשם לפאפא לתקופה קצרה, למרות שבאותה תקופה קיבל בקשה להתמנות כרבה של ק"ק קאשוי, לא הסכים לקבל על עצמו, היות ולא רצה לחזור לארץ מולדתו.

"בהיותו בפאפא התדפקו על דלתותיו אנשים רבים להתדיין בפניו, וזאת לאחר שפקיע שמיה בפקחותו ובחכמתו הרבה בניהול דיני תורה.

במדינת איטליה

"כאשר השתנה המצב, ראה לנכון לצאת את גבולות המדינה ועבר לאיטליה שהיתה אז ארץ מעבר, גם כאן לא נח ולא שקט עד אשר העמיד את עניני הדת על תילם. מו"ח דאג שם למקוואות כשרים, לכשרות המאכלים, כן נקרא למחנות העקורים לסייע בעדם, לעודד את רוחם וחיזק בהם את התודעה שיש להם יעוד בחיים. באותה תקופה אף התמנה ל"רב ונשיא אחוד הרבנים הפליטים באיטליה".

"למרות היותו אב רחום לבני קהילתו, אך כאשר הדברים נגעו לעיקרי הדת עמד כצור חלמיש על דעתו. עובדה הווה כאשר שהה במחנות העקורים באיטליה סייע לו יהודי שהיה בקי בהלכות הכשרות כאשר מסירותו לענין היתה ללא גבול. לימים היה צורך במינוי של משגיח כשרות, ולכאורה לא היה נראה מועמד טוב יותר מהאיש הנ"ל, פניו של מו"ח חמרו. "נכון", אמר: "אני מכיר לו הכרת הטוב, עם זאת לא אוכל להפקיד בידיו את ההשגחה על הכשרות, אשתו הולכת בגלוי ראש, זוהי עקירת הדת". קבע נחרצות למגינת ליבו של אותו האיש.

"גולת הכותרת היה כאשר הגיע לישיבת "מאור הגולה" שע"י רומא שם שימש כראש הישיבה, מו"ח הבעיר בגופים השבורים את אהבת התורה, הוא מסר שם שיעורים וכולם התענגו על שיעוריו המתוקים שהיו מלאים בחריפות ועמקות.

בשערי ארה"ק

מתי עלה לראשונה לארץ הקודש?

"היה זה בשנת תשי"א לאחר כשנתיים וחצי שישב באיטליה, אז עלה ארצה והשתקע בעיה"ק ירושלים שם התקרב ביותר לגדולי ירושלים. מו"ח סיפר לי כי במיוחד היתה מרגשת הפגישה עם רבו האהוב מרן ה"דעת סופר" זצ"ל שלא פגש אותו מזה עשרים שנה. הרב מפרשבורג התעניין מיד על מצבו ומצב משפחתו, באותו הזדמנות אף התבטא על מו"ח שהוא ה"פוסק" מבין תלמידיו, ואף ביקש ממנו שירביץ תורה בישיבתו.

"באותה תקופה הסתופף בצל אדמורי"ם רבים ובמיוחד אצל מרן מהר"א מבעלזא זי"ע, ואצל מרן ה"בית ישראל" מגור זי"ע.

מעלה הגרא"י שליט"א: "שמעו של מו"ח יצא לתהלה, ובאלול שנת תשי"א התאספו כל גדולי הונגריה באר"י והחליטו על יסוד "התאחדות היראים יוצאי הקהלות האורטודקסיות שבהונגריא הישנה", המתאספים הסכימו פה אחד להפקיד בידי מו"ח את היוזמה מהכח אל הפועל.

"עם בואו לארה"ק הפרוטה לא היתה מצויה בכיסו והדלות שרר בביתו. מו"ח היה אז מטופל בשבעה ילדים שבקשו לחם. באותה עת הוצאה לו משרת רבנות במקום מסוים בארץ. שלא במכוון נפגש עם אחד מחשובי רבני ארה"ק דאז. בין השנים התפתחה שיחה תורנית, הם שקעו בלימוד סוגיה התפתח ויכוח, ידים חתרו באויר זה טוען כך וזה טוען כך, השנים החליטו לפתוח ספר לבדוק במקורות, התברר שסלע המחלוקת ביניהם היה פשט בתוס', כל אחד הבין את כוונת דברי התוס' בדרכו. השקלא וטריא נמשכה. בתוך דיון ממושך הוכיח מו"ח את צדקתו. הרב הישראלי בעל הקשרים במימסד היה נלהב מגדלותו של מו"ח, והכריז בהתלהבות לאנשיו: "עליכם לסדר לו משרה רבנית, אל תביטו על כך שאין לו כרטיס חבר של המזרחי", זאת למרות שבאותה תקופה היה מדובר במשימה בלתי אפשרית.

"מו"ח החליט לבדוק את מצב הרבנות במקום המוצע. זה היה בערב פסח, אז הוטלה עליו מכירת החמץ. ראשי הקהילה הבהירו לו שעליו לקבל כסף מכל מי שבא למכור חמצו, מו"ח משך בכתפיו לאות סרוב ולא הסכים לכך. "לא לכולם יש כסף, אינני מוכן לקבל על אחריותי שאפילו יהודי אחד ימנע ממכירת חמץ, עקב התשלום" הבהיר להם.

"בטרם אושרה משרתו באופן סופי, הותנה עמו תנאי: "אמנם אין לך כרטיס חבר של המזרחי, אבל עליך להתחייב שלא לדבר לטובת מפלגה אחרת". מו"ח סירב לכך, אמנם הוא לא היה אגודאי, ולא קיים קשרים עם שום מימסד מפלגתי, אבל טען נחרצות: "אינני מוכן שהם יכתיבו דברים לרבנים, היום יגידו על דבר זה ומחר יתבעו דבר אחר". היתה זו דרך ללא מוצא. אנשי המזרחי סרבו לוותר. מו"ח ויתר על המשרה ושב אל עוניו ואל ספריו.

ברבנות מלבורן

מתי החל לכהן ברבנות העיר מלברון שבאוסטרליה?

"בשנת תשי"ד נקרא מו"ח לשרת בקודש במלברון כאב"ד ק"ק "עדת ישראל". הקהילה נוסדה מגרעין קטן של יהודים שהגיעו לשם עוד טרם המלחמה, ואח"כ התוספו אליה פליטי חרב שנסו מהמלחמה והתיישבו שם.

"ואכן לאחר שהתייעץ עם גדולי ישראל קבל על עצמו את המשימה. מיד בהגיעו לשם החל לפתח את כל המוסדות שהיו שם כמו הת"ת לבנים, הבית ספר לבנות, ועוד, באופן נפלא עד אשר קהילתו נהפך מודל לחיקוי לקהילות אחרות. כן ייסד שם מערכת שחיטה מהודרת ובצידה מערכת כשרות מפוארת ומיוחדת במינה כאשר הוא היה הגדול העומד על גביהם.

"גם בית הקברות נפרד לבני הקהילה החרדית נחנך בתקופת רבנותו, מו"ח אף נשא משא נרגש ביותר לקהילת שרידי הכבשנים ביום חנוכת בית הקברות.

"כך גם תיקן תקנות לבני הקהילה בתחומים רבים ביהדות. מו"ח אף יסד את התאחדות הרבנים החרדים אשר פעלה בזמנו בהצלחה ליצוג הקהילה במקומות הרשמיים.

"תשומת לב מיוחדת העניק לתשב"ר בתקופת כהונתו במלבורן. מו"ח נהג להיכנס ולבחון במוסדות החינוך, גם לכיתה א' ב' היה מגיע לבחון ללא כל הרגשה של פחיתות כבוד מצדו, למרות שהמלמד קצת תמה למנהגו זה ואף אמר לו: "רבי, עד כדי כך? אולם מו"ח ענהו בחיבה. הגמרא בע"ז אומרת, שבשעות רביעיות הקב"ה יושב ומלמד תורה לתשב"ר, אפילו הקב"ה בעצמו מקדיש משעותיו ללמוד תינוקות. ואז הוסיף ואמר לו: "אנחנו בדור של אחרי אושוויץ, העולם היהודי חרב, חובה עלינו לא לחסוך כל מאמץ כדי לגדל מחדש דור של לומדי תורה בכל מצב.

"שיא פעליו בקודש היה כאשר יסד את הישיבה "ברית אברהם", הישיבה היתה מיועדת לגילאים שלאחר גיל הבר מצוה, לישיבות הגדולות המשיכו הבחורים ללמוד במרכזי התורה הגדולים בעולם.

"מן הראוי לציין", אומר לנו הגרא"י שליט"א: "על תקיפותו ועמידתו האיתנה על משמר הקודש של מו"ח". כדוגמא השופכת אור על אופיו היציב והעקרוני הוא המסמך שהציב כתנאי להסכמתו לקבל עליו את עול הרבנות, וכך כתב להם מו"ח באופן הכי ברור: "בכל הענינים הנוגעים אל הדת תהיה רק דעתי מכרעת וקובעת בע"ה בלי שום פקפוק כלל".

"כל מילה מיותרת בפירוש סעיף זה, דהיינו ששום גבאי וראש הקהל, או אנשים תקיפים וכדו' לא יעיזו להביע את דעתם בעניני האידישקייט שבקהילה בשום אופן, ורק דעתו דעת תורה הבלעדית היא אשר תכריע ללא כל משוא פנים. כך לא פלא הדבר שגם בהיותו שם דחה מו"ח כמה הצעות מפתות של רבנות כאשר היה מסופק אם דעתו היא אשר תכריע בעניני העמדת הדת על תילה.

"אולם, שונה בתכלית היה ביחסו אל הפרט. כל מי שהגיע לביתו לבקש צדקה נענה בסבר פנים. מו"ח היה חופר בארונותיו לחפש מטבע, ובלבד שאיש לא יצא מביתו בידים ריקות. מעשה ובא לביתו ילד למטרות התרמה, אחד מבני הבית לא התייחס וסגר בעדו את הדלת. "מי זה היה"? נשמע לפתע קולו מהחדר הסמוך. כשספרו לו את פרטי המקרה, נזעק: "לבזות יהודי? אפילו לא יעלה על הדעת". מיד פקד מו"ח על אחד מבני הבית שילך לחפש אחר הילד, כשהובא הילד בתום "מרדף" צהבו פניו, הוא העניק לו "כפל כפליים" מכפי הרגלו.

כמה שנים כיהן ברבנות העיר מלבורן?

"במשך י"ד שנים תמימות. כמובן שבתקופתו שינתה הקהילה את פניה ללא היכר כלל. לאחר י"ד שנים עזב את מלבורן כאשר השאיר אחריו תלמידים נאמנים ובעלי בתים וידידים לרוב שדבקו בו כל השנים בלב ונפש, ועד יומו האחרון לא עשו דבר וחצי דבר מבלי להתייעץ עמו תחילה.

בעיר וינה

ממשיך הגרא"י שליט"א ומגולל בפנינו: "בשנת תשכ"ח עבר מו"ח לכהן ברבנות ק"ק "קהל יראים" בוינה הבירה. גם כאן אירגן את מוסדות הקהילה ופיתחם לשם ולתפארת. עינו היתה פקוחה על הכל למגדול ועד קטן תוך שהוא שימש כתובת מרכזית לכל שאלה הלכתית ותורנית שעלה על הפרק שם.

"גם כאן עמד בתקיפות על כל דבר שבקדושה, ולא זז מקוצו של יו"ד כאשר הדברים נגעו לעניני עקרונות היהדות.

"דוגמא לכך תעיד העובדה הבאה. עובדה הווה בגיורת שנהרגה בהתקפת מרצחים על יהודים שיצאו לאחר תפלת השבת מביהכ"נ ב'ווינה'. הגורמים היהודים הרשמים ניסו לערוך לה הלוי' כלל-יהודית כצעד הפגנתי-תעמולתי, בבית הקברות היה שם גם היכל טהרה שנבנה ע"י הקהילה הכללית באופן שאין דעת חכמים נוחה הימנו. וכשהביאו את הגופה לשם סירב מו"ח להיכנס. אחד העתונים באותה תקופה אף ציטט את האירוע וכתב בכותרת גדולה "הרב מסרב להיכנס להיכל הטהרה שטומאה היא בעיניו". לאחר דין ודברים השאירו את הגופה בפתח ההיכל ולא הכניסוה לתוכה. הסיפור לא נגמר עדיין, בשלב זה ביקש מו"ח שהמלוים יתחלקו לב' קבוצות נשים לחוד וגברים לחוד, ושחלילה לא תהיה הלויה מעורבת, מו"ח עיכב את הלוי' ולא הסכים לשום פשרה בענין, עד שאכן צייתו לדבריו ומסע הלוי' המשיך בדרכו.

"שמעו הטוב יצאה לתהלה בכל קצוי ארץ, עד שבשנת תשל"ה הופנה אליו קריאה מיוחדת מהעדה החרדית בירושלים לבא לכהן כחבר הבד"ץ וכסגנו של מרן ה"מנחת יצחק" זצ"ל שכיהן אז כראב"ד. למעשה לא יצא הדבר לפועל מחמת כמה סיבות שהיו לו למו"ח.

בירושלים עיה"ק

מציין הגרא"י שליט"א: "בשנת תשמ"ב החליט מו"ח להשתחרר מכל עול רשמי של רבנות בכדי שיוכל לשקוד על התורה ללא כל טירדות כלל, וכך עלה אז והשתקע בירושלים עיה"ק. ואכן בשנים אלו כל אימת שניסו לערבבו בנושאים ציבורים ופוליטים נדחה הדבר על ידו בתקיפות רבה.

"באחד הימים אף הגיע לביתו אברך ובפיו משאלה שהרב יתערב לטובתו אצל ההנהלה, מו"ח סירב בנימוס ואמר: "עזבתי את הרבנות כי קשה היה לי להתעסק בענינים הקטנוניים האלה של בין אדם לחברו. לא חפצתי בהם, כשהנהגתי עדה הייתי כפוי לעשות זאת, האם אתה רוצה שעתה אחזור לכך"?

"למרות הכל, תוך תקופה קצרה הפך ביתו לתל תלפיות לדורשי ה' שעלו למעונו ונשאו ונתנו עמו בתורה. כן כיהן אז כראש כולל לאברכים מצוינים שהתקיים בביהמ"ד דכולל "אהבת ציון זינברגין" ואף הרצה בפניהם שיעורים תמידין כסדרן לרבות דרשות מוסריות בכל עת מצא ויומא דפגרא כמו שבת הגדול, שבת שובה. כמו"כ נשא מדברותיו הנעימים בקביעות בעידנא רעווא דרעוין, וכך תוך תקופה קצרה רכש לו ציבור גדול של מעריצים שנכרכו אחרי ודבקו בו בחום.

"כפי שאמרנו, מעולם לא סירב לענות לשואליו בהלכה גם לאחר שעלה לירושלים. רק במקרה אחד סירב. היה זה כאשר הגיע לביתו מאן דהוא והתעניין בענין הלכתי, ובקש פסק הלכה הימנו. מו"ח ענהו: "אינני רוצה לענות, היות ושאלה זו עשויה לעלות על הפרק בעוד זמן מה, אז עשויות להיות לה השלכות ציבוריות ופוליטיות, ואינני רוצה להיות מעורב, עכשיו אינני רב בכהונה רשמית. אולי תפנה לרב אחר".

"ברצוני לציין, שגם כוחו בדרוש היה להפליא, נופת צוף תטופנה שפתיו, רבים היו מגיעים להאזין לדרשותיו שהיו בנויים כמעשה אומן ממש, שלב אחר שלב עד שכל שומע הבין לאן הוא חותר ומה תהיה המטרה הסופית, כאשר כל אחד הרגיש באלו נקודות התכוין אליו. לא יאומן כי יסופר, איך שכולם היו מרותקים בהקשבה מלאה שלא לאבד אף מילה בדרשותיו המרתקות.

באהבתה ישגה תמיד

מעלה הגרא"י שליט"א: "כך גם נודע מו"ח בהתמדתו הגדולה, שעות על גבי שעות ישב מרוכז בתלמודו ולא חש בדבר מסביבו. באחת הפעמים אף הגיע מאן דהוא לשאול שאלה, מו"ח ישב רכון על ספריו תפוס בשרעפיו, חלפה שעה נקפו שעתיים אך מו"ח כלל לא הרגיש שמישהו נמצא לידו וממתין לתשובה, ורק לאחר זמן זה כאשר הרים את ראשו ראה לפניו את השואל והחל לדון עמו. גם כשדיבר עם בני אדם במילי דעלמא, הסגירו תנועות הידיים והראו בבירור שהוא שקוע בלימוד.

יראת ה'

"כן נודע לכל ביר"ש אמיתית שבערה בו. מו"ח ידע מה לקרב ומה לרחק, ונשמר מאוד מלהיות חבר למזייפים דת אמת גם באם כלפי חוץ נראו כשרים, ידע הוא להתרחק מהם ומהמונם. כן זכה מו"ח כמים פנים אל פנים שכולם החזיר לו אהבה וחיבה. בכל מקום ומקום שכיהן כרב אב"ד או כראש ישיבה אהבוהו אהבת נפש. ואף שלא ימלט שיש כאלה שטעו בו אך לבסוף הודו ואמרו כי אמת וצדק בנחלתו, כי אכן האמת לאמיתה היתה נר לרגליו, ועד היום זוכרים לו רבים וטובים מבני קהלותיו זכויותיו ופעליו וצדקותיו הרבים אשר עשה בכל מקום אשר דרכה כף רגלו.

"דוגמא אחת מני רבים על מידת האמת שקיננה בו. זכרוני, כאשר מו"ח שהה בשנת תשל"ג בביתי בז'נבה שבשוויץ. והנה באחת הימים עלה לבקרו הנגיד ר' פנחס רוזנבוים שהיה ידוע בעושרו הרב. בגמר הביקור הוציא ר' פנחס מכיסו מעטפה ברצונו להעניקו למו"ח, והנה למרבה הפלא מו"ח לא הסכים לקבל זאת. מו"ח טען לו בנימוס שהוא לא מבני קהילתו וא"כ אין הוא לוקח מעטפות מבעלי בתים שאינם מבני קהילתו שאינם מחויבים אליו. "אני מוכן לקבל כסף רק מבני קהילתי, בעלי הבתים צריכים לבטא את מחויבותם לרבם אבל מאנשים אחרים אינני מוכן לקבל בשום פנים ואופן. גם כשר' פנחס ניסה לטעון שכן נהוג אצלם, נענה לו מו"ח שהדברים לא באים בחשבון כלל אצלו. לקראת תום הויכוח כאשר מו"ח ראה שהוא כ"כ מתעקש, נענה מו"ח ואמר לו: "הנה, עומד אני כעת להדפיס שו"ת בצל החכמה ח"ג, אם הנך רוצה לסייע לי בהדפסה, לזה אני מוכן", וכך הווה כאשר מו"ח הסכים לקחת ממנו את המעטפה לצורך הדפסת הספר, ואכן בתחילת ח"ג משו"ת בצל החכמה מוזכר ר' פנחס בברכת תודה.

"כך גם כשהגיע לארה"ק לאחר שעזב את כל משרותיו הרבניות, הגיעו לביתו רבים שבקשו להנותו מכספם, כמו בימי כהונתו כרבם. מו"ח סירב וטען בפניהם: "עכשיו אינני עוד רבכם, מחויבותכם תמה, אינני רוצה לקבל".

"למרות גדולתו ופרסומו הרב", מצים בפנינו הגרא"י שליט"א: "מו"ח היה ידוע בענוותנותו. בשנה האחרונה לחייו מסר "קויטל" בידי היוצאים להונגריה ליום הזכרון של החת"ס. מו"ח ביקש שיניחו זאת על קברו השליח נושא הקויטל פנה אל מו"ח ובקש את רשותו לעיין בתוכנה של הפיתקה. מו"ח נענה בחיוב. כשהביט האיש בתוכן הדברים לא האמין למראה עיניו הן מדובר בפוסק ידוע שנות פסק רבות מאחוריו אישיות רבנית, יצאו לו מוניטין בעקבות ספרו ההלכתי, גדולי ישראל גמרו את ההלל על פסקיו גדלותו בתורה והיר"ש שלו, ומה היה מבוקשו ב'קוויטל': "שאזכה ליראת שמים אמיתית, שאזכה לאמיתה של תורה, שלא אכשל בדבר הלכה".

"למגינת לבם של המוני בית ישראל נדם לבו הגדול ביום כ"א חשון תשמ"ט, וכבוד גדול עשו לו במותו כאשר המוני בית ישראל ליוהו למנוחות עולמים בראשות גדולי הדור שהספידוהו מרומרים וביכו את החלל שנפער עם הסתלקותו. זי"ע.

השיחה עם הגרא"י שליט"א היתה עבורנו חוויה רוחנית לכשעצמה, דברותיו הנעימים לצד הסברתו הברורה והקולחת הם עדות חייה לרום קומתו הרבנית. יצאנו מהשיחה מרוגשים ונפעמים, שמענו הימנו עדויות חיות על חמיו הגדול רב האי גאון וצדיק זי"ע שהתהלך עמנו בדור האחרון. תקוותינו שילמדו הקוראים מדרכיו בקודש, ויהיו הדברים לעי"נ הטהורה.

מסגרת 1

גאון במידות

"התחשבותו הרבה בזולת התבלטה בכל אורחות חייו. באופן בולט נחשפה התחשבות זו בתקופת כהונתו כרב במלבורן. באותה עת הוצאה לו כהונת רבנות מהחשובות בעולם התורני. גדולי ישראל לחצו עליו לקבל את התפקיד. הם ראו בו מועמד טבעי. אבל מו"ח סירב מדוע? הוא שמע שיש מועמד נוסף לכהן במשרה הרמה. "אם אני אקבל את המינוי המועמד השני יפגע", הבהיר מו"ח למקורביו ובכך הסיר את מועמדותו.

"כמו לגדולים כן היה יחסו לפשוטי עם. עובדה הווה כאשר פעם נפל בדרכו לתפילה ונחבל קשות בעיניו. לאחר מספר שעות של בדיקות נשלח לביתו כאוב כולו, הוא התקשה להניע את רגליו וראשו. כך נאנק בכאביו שכב במיטתו, ואז נשמעה הנקישה בדלת. היה זה מישהו שהגיעו לשאול שאלה "הרב נאנק בכאביו", הבהירו לו בני הבית. הם בקשו הימנו שישוב כחלוף שעתיים. הדברים הגיעו לאוזניו של מו"ח, בשארית כוחותיו מיהר לדדות אל הדלת, מו"ח הורה לאיש להיכנס, ולמרות כאביו ישב פרק זמן ממושך עם השואל וליבן את הסוגיה והשיב כהלכה, לאחר מכן הבהיר מו"ח לבני ביתו נחרצות: "אני רב, ואני מחויב לפסוק בכל מצב".

"כך גם ברצוני לספר, שמעולם לא שמעתי אותו כשהוא מרים את קולו וכועס בכל מצב ובכל זמן, יהיה אשר יהיה. לא אחת כאשר היה שוהה בביתי ובאותם שנים היו לי ילדים קטנים בבית, ובאופן טבעי השקט בבית אינו חוגג כידוע, אולם הוא מעולם לא כעס או צעק על שום ילד. וכאשר ביקש להעיר היה מביט בעיניו בלבד ואז כולם הבינו את אשר צריך להבין, אך מעולם לא הוציא מאומה מפיו מילה של כעס.

מסגרת 2

קוצו של מנהג

"בתקופת כהונתו ברבנות סירב מו"ח לוותר אף על קוצו של מנהג, בנחישות אופיינית. כך ארע שהתפלל בביהכ"נ והש"ץ לא אמר "ויצמח פורקניה" כמנהג נוסח ספרד. מו"ח הזדעזע. לאחר התפילה הביע את מחאתו באוזני האיש בתקיפות: "כאן מתפללים בנוסח ספרד, וחללה לשנות ממנהג המקום".

"מקרה זה מהווה ניגוד מוחלט להנהגתו במלבורן, בה כהן כרב שם היה הנוסח הנהוג בקהילה "נוסח אשכנז". מאן דהוא נגש לעמוד ובעת אמירת הקדיש אמר "ויצמח פורקניה". היתכן לשנות מנהג? הוכיח מו"ח את האיש, כך היה דרכו תמיד לשמור על מנהגי ישראל ולא לזוז מהם בקוצו של יו"ד.

---
יישר כוח להרב יעקב הייזלר שנהג בנו עין טובה ונתן רשות להעלות את המאמר לפורום החשוב אוצה"ח – תהי דרכו תמיד צלחה אכי"ר.

[מה שנכון נכון]

כאן הבן שואל.
מדוע לא נכנס לשום מאגר שו"ת דברי יואל

איזה מהבנים שואל כך?
הספר נמצא מזמן באוצר החכמה ובה"ב.

[לומד_בישיבה]

כאן הבן שואל.
מדוע לא נכנס לשום מאגר שו"ת דברי יואל

איזה מהבנים שואל כך?
הספר נמצא מזמן באוצר החכמה ובה"ב.

הרב משנ"נ הבן השלישי -:)
וצ"ל בשו"ת בר אילן.
אגב, תתפלא לשמוע שהרבה מאוד אנשים אינם יודעים שקיים שו"ת דברי יואל, ומהו מכיל.
אז משהו טוב יצא מהפשלה.
יישר כוחך.
---
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14200&
---
יתכן שכדאי לשים את השו"ת בנפרד, כפי שההנהלה יחליטו כמובן, מרוב ספרי דברי יואל לא רואים את השו"ת.

[לומד_בישיבה]

הקדמה מעניין מאוד.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?14199&page=PY0197

[לומד_בישיבה]

נתבקשתי באישי להעלות את המאמר כפי שהופיע מעומד.

[שיף]

תמונת בנו מ"מ בוינה רבי חיים שטרן זצ"ל [נלב"ע ניסן תשס"ז]

[שברי לוחות]

בבית המכירות קדם נמכר לאחרונה קובץ מכתבי ברכה לחתונת רבי בצלאל שטרן זצ"ל
האם יש למישהו ידיעה מי קנה את זה?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

לפני כעשרים שנה לערך, התכתבתי עם הגאון רב מרדכי גרוס שליט"א בעניין נרות פראפין, אני טענתי שזה נפט וכו' ואסור להדליק אותם בשבת, הויכוח נמשך ונמשך

נידון מעניין, לא מצאתי מי שדיבר מזה, התוכל לפרט (עכ"פ מקופיא) מה היו הצדדים בזה?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

כפי הנראה הרב 'לומד בישיבה' עזב את הפורום.
אולי מישהו מבאי הפורום מכיר נדון זה?

[לעומקו של דבר]

מה השאלה, על נרות שבת? לכאורה הטעם בשמן זית הוא שיהיה הנר יפה, ואין לך נר יפה מן הפרפין.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

אולי כיון שחז"ל אסרו להדליק נר שבת בנפט, אפי' שבטל הטעם לא בטלה התקנה?

[מה שנכון נכון]

לא הבנתי מה הנדון. הלכה כחכמים שמותר להדליק נרות שבת בנפט.
רק בנפט לבן אסור להדליק בין בשבת ובין בחול, מפני שהוא עף והוי סכנה.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

לא הבנתי מה הנדון. הלכה כחכמים שמותר להדליק נרות שבת בנפט.
רק בנפט לבן אסור להדליק בין בשבת ובין בחול, מפני שהוא עף והוי סכנה.

אולי ס"ל להרב 'לומד בישיבה' שפראפין הוא נפט לבן? או מה?

[שברי לוחות]

בבית המכירות קדם נמכר לאחרונה קובץ מכתבי ברכה לחתונת רבי בצלאל שטרן זצ"ל
האם יש למישהו ידיעה מי קנה את זה?

[יגל]

לפני כעשרים שנה לערך, התכתבתי עם הגאון רב מרדכי גרוס שליט"א בעניין נרות פראפין, אני טענתי שזה נפט וכו' ואסור להדליק אותם בשבת, הויכוח נמשך ונמשך, אני כתבתי לו והוא השיב, רצוא ושוב, בסופו של דבר הוא הציע לי לשלוח את זה להכרעה של הגאון רב בצלאל שטרן ז"ל בעל שו"ת בצל החכמה.

חמיו של הגר"מ גרוס, רש"ז טיגרמן, היה בן דודו של הגר"ב שטערן.

[מתפעל]

כמדומני תמונה זו שייכת לכאן, רבי בצלאל והרב מסעבען

70.jpg (165.82 KiB) נצפה 6279 פעמים

[מיללער]

כמדומני תמונה זו שייכת לכאן, רבי בצלאל והרב מסעבען

70.jpg

רבי בצלאל הוא שלישי מימין, לידו מימין הוא הרי"מ דושינסקיא

[שיגרא דלישנא]

אין תמונה ממנו לבד? הערב יום הילולא דיליה.