פורום אוצר החכמה

אימתי נפטר? מעניין לכמה מילות הגיע בסוף ימיו.

26 אלף נשמע לי שיא עולמי.

אלטנוישול כתב:מי יודע להרחיב על הרב ישראל (?) כהן, רבו של הכרמל (?)?

מי יכול לעזור?

היום נלב"ע הגה"ח ר' אברהם זילברשטיין זצ"ל, שהיה שנים רבות מדמויות ההוד בעיר חיפה.
ילדי העיר דאז ודאי זוכרים את השנים בהם שימש כ"משגיח" במתמידים המיתולוגי שבשטיבל ברחוב חרמון,
בראשו עמד לצד יבלח"א ר' חיים קפלושניק ור' יצחק מונדרי. זאת לצד גאונותו וחריפותו.
היה חתנו של ר' מרדכי מנצ'יק מראשוני חס"ג בחיפה.

יהודי חיפאי שהיה לו מופת ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל,

מישהו מכיר?

.

מבקש חכמה כתב:סבא של סבתי היה רבי משה טוקרסקי או רבי משה מנקר היה המנקר הראשי בחיפה וכן היה מתלווה לרב מרכוס זצ"ל, רבה הראשי של העיר, לחופות היה בעל חסד עצום שלא אכל ארוחת צהרים אם לא היה עני שיאכל אתו, בני ביתו היו רגילים לישון שלא במיטתם עקב האורחים המסכנים שהכניס לביתו.
בקובץ "הפוסק" של הרב הלל פוסק יש כמה מכתבים מעניינים ממנו בשנים ת"ש-תש"ב המעידים על גדלותו בתורה ועל חששות שונים שחשש מחמת דקדוקו בהלכה.
נפטר בתשכ"א בהיותו למעלה מתשעים.

תמונת רבי משה מנקר

איך נקרא היום 'רחוב היהודים' שהיה בעיר העתיקה?

אודה לעונים

אלטנוישול כתב:.

חותנו של ר' אלתר הילביץ
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%99%D7%A5

לך לך כתב:

נשר כתב:הגאון ר' עקיבא הכרמי זצ"ל רבה של קרית שמואל
(תלמיד לומז'א נשלח ע"י החזו"א)

נפטר בי"ד באב תשע"ה.
היה אחד מכמה גדולי תורה זצ"ל בחיפה והסביבה שנפטרו במשך כשלושה חודשים: הגאונים האדמו"ר ר' אליעזר הגר מסערעט-ויז'ניץ (כ' בתמוז תשע"ה), הרב הכרמי, הרב ברוך בן-ציון אידלשטיין שנפטר ביום השלושים של הרב הכרמי (מייסדה של יב"ע "פרחי אהרן" בקריית שמואל שבקריות [בשליחות מרן הגרמ"צ נריה זצ"ל] ולאחר פרישתו שימש כראש מחלקת הכשרות של רבנות חיפה [20 שנים] ורבה האשכנזי של שכונת הדר הכרמל ורב בית הכנסת הגדול של חיפה שבשכונה), הרב אברהם עמרם קוך (ל' באב - מקובל שנחבא אל הכלים ועסק רבות בתורה וחסד וכונה "הסטייפלר של הצפון"), הרב חיים נפתלי וויסבלום שהיה במשך כיובל שנים רבה של נווה שאנן (י"ד בתשרי תשע"ו).
וכולם נפטרו לקראת סוף השנה לפטירת רבה הספרדי של חיפה, הרב שלמה שלוש שנפטר בי"ב בחשוון תשע"ה.

לגבי דמותו של הרב הכרמי, הצטיין בבקיאות והבנה מעמיקה בכל חלקי הספרות התורנית של תורת הנגלה והיה ידוע כפוסק חריף ומקורי, ואף היה לו ידע בתורת הנסתר. כן היה בקי בפיוט הקדום. לא פחות מאשר בגאונותו התורנית נודע הרב ביראת שמים ויראת חטא, במידות טובות וענווה. בלט באהבת ישראל וארץ ישראל ובפשטות הנהגתו. אישיותו התבטאה גם בכך שהיה רחוק מכל תאוות כסף וסירב בתוקף לקבל כסף חוץ ממשכורתו הצנועה כרב. בנו מספר שבמקרה מסוים אישה ערירית הורישה חצי מדירתה לרב ורעייתו וחצי לאחיינה שלא יודע עד היום שהייתה צוואה כזו כי הרב ורעייתו קרעוה.
הרב הכרמי נמנה עם הרבנים שחתמו על קול קורא כנגד שיטת הרבדים. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.
תמך בהשקפה דתית-ציונית ביחס לרעיון הציוני ולמדינה והיה איש ארץ ישראל השלמה. היה בין הרבנים שחתמו על עצומה הקוראת לחיילים להימנע מלהתגייס למילואים לביצוע ההתנתקות.
עם זאת, בדרכי הלימוד והחינוך תמך בדרך החרדית המקובלת, ומוסדות החינוך שבנשיאותו הם בעלי אופי חרדי. בהנהגותיו היה קרוב לדרך החרדית לפי החזון איש כמו אי שימוש בחשמל בשבת.

הרב עקיבא הכרמי [מארכיון המדינה]

בע"ה
שלום
באחד מרשימותי בבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם אודות רבני משפחת רולר ברומניה מצאתי שהרב בן ציון רולר הוציא בשנת תרפ"ו (1926) את שו"ת רשבי"ד, שחברו סבא של אשתו, שממנו ירש את רבנותו בבוהוש. במבוא סידר את ייחוס משפחתו. בהקדמה מציין שם כי מתעתד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב על הר הכרמל במקום שאליהו אמר עם כלל ישראל "ה' הוא אלקים".


בנוגע לשטיבל ראדז'ין בו התפללתי בנעורי אני זוכר בבירור שהרבי מראדז'ין זצ"ל הגיע לשבת לשטיבל.
תחילת השטיבל היתה במרתף של ישיבת תפארת ישראל. השתתפו עמנו מספר משפחות חסידי בעלז, כי טרם נפתח שטיבל של בלז בחיפה באותם ימים.
לאחר זמן עברו לדירה ברחוב גאולה 22, שנדב ר' נתן גרובר. הוא היה זקן ערירי, ותקופה מסויימת גר בחדר אחד בדירה במקביל לקיום השטיבל.

תמונה זו אמורה להיות ארוע בחיפה. מישהו מזוהה?

הגיע לספריה ספר בשם
החיפאים : אישים ודמויות בחיפה : לקסיקון, מאת שי חורב, הוצאת דוכיפת חיפה תשע"ח, בספר מידע גם על רבנים ואישי תורה שפעלו בחיפה.

[quote="מתפעל"]תמונה זו אמורה להיות ארוע בחיפה. מישהו מזוהה?

[/qu

העומד נראה כמשה דאורייתא.

הראשון מצד שמאל הרב פינק.
הרביעי משה בליטנטל

גביר כתב:הגיע לספריה ספר בשם
החיפאים : אישים ודמויות בחיפה : לקסיקון, מאת שי חורב, הוצאת דוכיפת חיפה תשע"ח, בספר מידע גם על רבנים ואישי תורה שפעלו בחיפה.

יועיל אם תעלה בבקשה את רשימת האישים
תודה

נכון לעכשיו אינו אצלי

.

מתפעל כתב:יהודי חיפאי שהיה לו מופת ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל,

מישהו מכיר?

53.jpg

לא גולדשטיין?

יישר כח קאצק

אתה צדקת

מאחד מותיקי חיפה קיבלתי כלהלן:

קיצוני משמאל הרב קניאל, לידו הרב פינדלינג, קצוני בכיפה משה בליטנטל, ועומד הרב משה ראוכברגר. ‏

מי כאן

יתן חן כתב:

מתפעל כתב:יהודי חיפאי שהיה לו מופת ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל,
מישהו מכיר?

53.jpg

לא גולדשטיין?

לא.
זהו ר' יוסף רענן זצ"ל.
'המורה רענן' מת"ת תורת אמת.

מתפעל כתב:מי כאן

14.jpg

מימין: הרב קניאל הרב שמואל גלסנר והנואם הוא האדמו"ר מסערט ויז'ניץ.
אחריו [מוסתר במקצת] הרב פאנעט מקרית אליעזר.

מתפעל כתב:יישר כח קאצק אתה צדקת
מאחד מותיקי חיפה קיבלתי כלהלן:
קיצוני משמאל הרב קניאל, לידו הרב פינדלינג, קצוני בכיפה משה בליטנטל, ועומד הרב משה ראוכברגר. ‏

הוא אכן צודק. דווקא אתה טעית.
הראשון משמאל הוא הרב פינק. ולא כמ"ש.

הרב רוכמן ז"ל ראש ישיבת תפארת ישראל - בענין הפעלת הרכבת תחתית בשבת [מארכיון המדינה]

הרב ברוך רקובר ז"ל אב"ד חיפה - בעניין שמירת שבת- [מארכיון המדינה]

הרב שמעון אהרן הרשקוביץ ז"ל - רב שכונת תל עמל, לא הוזכר כאן באשכול.
מכתבים ממנו להרב הרצוג - מצורף קובץ [על המכתב הראשון ישנה תשובה בספר היכל יצחק]. [מארכיון המדינה]

הגה"צ ר' שמעון גלאי יליד חליסה סיפר בהזדמנות על השוחט והבעל תפילה בחליסה רבי דוד אליעזר פטמן
אאל"ט היה שוחט עוד בגרוסוורדיין והאמרי חיים הסכים אז לאכול (רק) משחיטתו בעת שהותו שם.
לא ראיתי שהוזכר כאן

חיי נר כתב:הרב שמעון אהרן הרשקוביץ ז"ל - רב שכונת תל עמל, לא הוזכר כאן באשכול.
מכתבים ממנו להרב הרצוג - מצורף קובץ [על המכתב הראשון ישנה תשובה בספר היכל יצחק]. [מארכיון המדינה]

הרב שמעון אהרן הרשקוביץ.pdf

חותנו של רבי אלטר מלעלוב?

לפני עשרות שנים התגורר בחיפה ת"ח ושו"ב בשם ארוליסקי.
כשרש"פ פראנק היה שוהה בחיפה בגין השגחתו על כשרות הטחנות הגדולות, היה המה לומדים בחברותא.
אולי מישהו יודע עליו? ראה את מצבתו?

תודה רבה

איש_ספר כתב:לפני עשרות שנים התגורר בחיפה ת"ח ושו"ב בשם ארוליסקי.
כשרש"פ פראנק היה שוהה בחיפה בגין השגחתו על כשרות הטחנות הגדולות, היה המה לומדים בחברותא.
אולי מישהו יודע עליו? ראה את מצבתו?

תודה רבה

האם יש ברשת רישום של ישני חיפה?

דיווח על מותו של הילד אריה ארוליסקי ב"ר מנחם ז"ל מחיפה הנזכר באתר הנ"ל.

רישום על אהובה נתן המבקשת לירש בחיפה את מנחם ארוליסקי שנפ' בי"א טבת תשמ"ו (עמ' 1610).

האדמו"ר מטשחויב, הרה"צ ר' אברהם אביש קנר זצ"ל היה דמות קמאית,
בית מדרשו היה ברחוב הירדן בשכונת חליסה.
בנו הוא מורם ורבם של רבים מאיתנו הרה"צ ר' משה קנר שיבלח"א המנהל
הדגול של ת"ת "תורת אמת", וכיום נשיאו.[/quote]


כמו שכתב הכותב מורם ורבם של רבים מאיתנו ודמותו שיאריך ימים עדין עומדת לנגדי בתור איש המעלה מורם מעם בתור מנהל וגם בתור מורה בחסד.
זכורני שהיה לפעמים ממלא מקום של מורה שהחסיר והיה מלמד חומר עם כל הדקדוקים ברש''י ובשפתי חכמים לילדים בכתה ח' באופן נפלא ובהסבר בחסד. כמו''כ היה ידוע כמתמתיקאי מחונן.
אגב שמדברים בת''ת הידוע כדי להזכיר שמות המורים הדגולים שהיו בו באותם שנים. דומני שהרב עמרם בן שר עדין עוסק בחינוד עד כמה שבררתי לאחרונה.
הרב אפרים גרוב מורה בכתה א' [איני יודע ענינו כעת]
הרב רובינשטין מורה בכתה ב' שניהם חסידי גור
הרב אויערבך כתב ג' מחסידי קרלין כעת בירושלים
הרב עמרם בן שר הזכור לטוב שליט''א
הרב שמעוני ז"ל איש האמת היה ידוע בהקפדתו הנוראה על מי שהוציא דבר שקר מפיו
הרב יוסל מנצ'יק שיאריך ימים. אדם מדהים ומורה בחסד. זכורני שהיה משנה את מקומות הישיבה לפי ציוני המבחנים מידי שבוע והטרסק הגדול שהיה כל יום א' בגלל זה
הרב בש שליט''א יהודי בן תורה של פעם שהיה מלמד בכתה ז' והוא מאלה שאפשר להגיד עליהם מלמד שלא שינה.
בכתה ח' היו במרוצת השנים הרבה מורים, אני זכיתי ולמדתי אצל הרב יעקב סטפנסקי שליט''א שהיה אח''כ רבם של הייקעס בחיפה ולימד שנה אחת בת''ת. אח''כ עבר לישיבה התיכונית ביבנה.
בקיצור על אלה ועוד הרבה זכורות קיימים בלבם של אנשי חיפה של פעם. וכמו שהדגישו כאן האחדות והמיוחדות של כל שומרי מצוות בחיפה יחדו היו באופן שלא מצוי בכלל בשום מקום.
היה בית כנסת בשם המשמרת הצעירה של המפד''ל ששם היו אנשים עובדים של הציונות הדתית מפעם, והתפלל שם ר' משה שטטמן הי''ו שהיה נציג המפד''ל בעירית חיפה. והיו מגיעים אליו אברכים מדי פעם להודיעו על איזה חלול שבת שאירע והיה יוצא יחד עמם לסדר את הדבר ללא רעשים והפגנות.
בטוחני שרבים מיוצאי חיפה יסכימו עמי שכל מי שהיה שם מתגעגע לאותם זמנים שלדעתי אפשר לכנותם בשם חיים של אמת כשמה שהיה חשוב היה חשוב לכולם ולא משנה איזה פתק שמים בקלפי ובמיוחד היה בא לידי ביטוי בשביעי של פסח אצל הרבי הבלתי נשכח מסערט זצ''ל שכולם אבל ממש כולם הגיעו אליו. והרבה יש להאריך על זה.

המשורר כתב:הרב אפרים גרוב מורה בכתה א' [איני יודע ענינו כעת].

נלב"ע י"ב תשרי תשע"ה [בשלוש ומחצה עשרות שנותיו האחרונות הי' גר באשדוד]

מאחד מבני ר' שמאי גרינהויז מחיפה הי"ו, נתבקשתי לברר,

זכור לו מילדותו שהיתה רעבעצין בנווה שאנן, היתה אלמנה שנים רבות, בעלה היה אדמו"ר, אבל אינו זוכר לא שם משפחתה ולא שם האדמו"ר, חושב שאולי היה נצר לטשרנובל,

אבא שלו כתב לה ספר תורה.

אם מישהו זוכר משהו,

תודה ויום טוב.

משולש כתב:

קלונימוס הזקן כתב:הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:

הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול

אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול

יצא בתשמ"ה כמדומני.
מה שלום הרב סטפנסקי שכיהן אז כרב הקהילה?

דרך אגב, האם יש אפשרות לברר עם המו"ל אם אפשר להכניסו לאוצר? זה ספר מעניין מכמה בחינות.

בד"ה: היום (יום ה', ה' בטבת) הלך לעולמו הרב יעקב סטפנסקי, לשעבר רב קהילת אהבת תורה, ובשנים האחרונות ברמת שלמה ירושלים.

ברוך דיין האמת.
אכן פעל בחיפה שנים רבות.
הן כמחנך בת"ת תורת אמת -כפי שציין המשורר לעיל-, הן כמחנך בתיכון הדתי, וקירב רבים לחיי תורה,
ובעיקר שנות כהונתו כרבם של יוצאי גרמניה בקהילת 'אהבת תורה', כממלא מקומו של הרב פינדלינג זצ"ל.
לפני מספר חדשים שיכל את בתו הרבנית פלונצ'ק ע"ה מרכסים.
הרב סטפנסקי זצ"ל היה חתנו של הרה"ח ר' בן ציון שניידר ז"ל מחשובי חסידי גור בעיר, בעל אולמי 'וינדזור'.

תנצב"ה.

מתפעל כתב:מאחד מבני ר' שמאי גרינהויז מחיפה הי"ו, נתבקשתי לברר,

זכור לו מילדותו שהיתה רעבעצין בנווה שאנן, היתה אלמנה שנים רבות, בעלה היה אדמו"ר, אבל אינו זוכר לא שם משפחתה ולא שם האדמו"ר, חושב שאולי היה נצר לטשרנובל,

אבא שלו כתב לה ספר תורה.

אם מישהו זוכר משהו,

תודה ויום טוב.

עבר זמן רב מאז ששאלת, אך בשעתו לא שמתי לב לאשכול.
ולגופה של שאלה:
מדובר ברבנית טווערסקי ע"ה, שניהלה בית כנסת ברח' אילת 4 בנווה שאנן.
מן הסתם בעלה היה מגזע טשערנאביל.
כמדומני שהיום ביהכנ"ס הנז' מנוהל ע"י הרב פרץ מאיר יבלח"א.

עוד בדבר שנותיה הראשונות של ישיבת "תפארת ישראל" בחיפה.

הנה כמה שורות ממכתבו של הרב דוב מאיר ברבמן לראי"ה קוק, כ"ה חשוון תר"צ.

נסעתי לירושלים ודברתי בע"פ ובכתב עם הרב [מאיר] ברלין ע"ד החזקת ישיבתנו בבנין הצריף שהננו מוכרחים לבנות ... ועד היום לא קבלנו שום תמיכה לדאבוננו הגדול ... ע"כ אנו פונים לכהד"ג באמצעותו של בנו היקר והחביב כרעה[!] דאבוה הממונה על הכספים הרב צב"י אולי אפשר להקציב לנו איזה סכום להקל מעט עולנו ... (ארכיון בית הרב; מצ"ב להלן).

לאמיתו של דבר אמצעי הרב הראשי ובנו היו דלים למדי תמיד וקל וחומר באותו הפרק, לאחר מאורעות תרפ"ט כשנפגעו עשרות מוסדות ואישים בכל רחבי היישוב, אולם הם פעלו במהירות. בארכיון ב"ה שמור מכתבו של הרצי"ה קוק אל הנהלת ישיבת "תפארת ישראל" מיום ב' בכסלו תר"צ. "הנני ממציא ר"פ לכ"ת בפקודת כקאאמו"ר הגאון שליט"א המחאת דואר ע"ס עשר לא"י מכספי העזרה" וכו'.

קבלה מטעם המוסד יום לאחר מכן ע"ס 10 הלירות שמורה אף היא באב"ה. אל הקבלה צירף הרב ברבמן מכתב תודה אל "כבוד מרן הגאון האמתי אדמו"ר מהרא"י קוק שליט"א":

הכסף הזה הי' פקוח נפשות ממש, כי לא הי' האפשרות לסבול ממול הנושים הרבים ... אין מילים להסביר עד כמה קלע למטרה כהדר"ג בעזרתו זאת. ובתודה רבה ובהדרת הכבוד משתחוים מול הדרתו הנהלת הישיבה ... ע"ד העזרה לענין הצריף ... מאד נחוץ השפעה מהדר"ג שתצא לפועל איזה תמיכה ועזרה מועד העזרה הכללית ... יסלח נא כהדר"ג על בקשתי עוד הפעם ... עבדו הנ"ל (אב"ה; הדגשה שלי).

יצוין כי הראי"ה תמך בישיבה שנים עוד קודם (דוגמה). גם בהמשך, משנרגעו הרוחות לאחר מאורעות תרפ"ט, נרתם הראי"ה וסייע להקמת המבנה הקבוע שבנייתו נמשכה בהפסקות לאורך שנים רבות. במכתב המלצה מחודש סיון תרצ"א כתב: "גדולה היא השפעתה על בני הנעורים שהם מתגדלים בה בתורה ויראה למופת. וזה מכבר החלו לבנות את הבנין בעד הישיבה על הר הכרמל, וכעת הם עומדים לפני גמר העבודה, להעלות את הגג על הקירות ולשכלל אותו בהדרו ... תכון עתירתי מנדיבינו היקרים לקחת חלק בהכרה נאמנה בחשיבות הענין וגדולת ערכו במצוה הרבה הזאת. ותחשב להם לצדקת עולמים" (שם).

מכתב הרב ברבמן אל הרב קוק

לא ברברמן אלא רובמן
יישר כח כמובן על כל המידע המרתק כתמיד

תודה על התיקון. ט"ס מחמת שגרא דמקלדתא.