רבי יהודה אקרמן

[שיף]

ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הרב יהודה אקרמן זצ"ל מנהל רוחני בת"ת קרלין סטולין בעיר.

המנוח שנסתלק בגיל 88 שנים היה מזקני וחשובי חסידי קרלין והיה ידוע כתלמיד חכם ובר אוריין.

הרב אקרמן ייסד את החיידר בעשר אצבעותיו כשהוא רוכש את המבנה המפורסם של התלמוד תורה ברחוב חבקוק 19 ששימש לפני 50 שנה כמאפייה. הוא ורעייתו עמלו במו ידיהם לפרק את תנור הלבנים שהיה התנור של המאפייה והוסב לכתה הראשונה.

הרב אקרמן גידל דורות של תלמידים ההולכים בדרכי התורה והיראה. תלמידיו מספרים כי "היה איש מלא אמונה ולהט חסידי שלא זכה לבנים אך העמיד אלפי תלמידים עם חותם מיוחד שלא יימחה. חותם של יראת שמים והקפדה על קוצו של יו"ד, אמונת חכמים שאין לה אח ורע ומאור פנים שאין כדוגמתו".

פרק מיוחד היה בהיותו מבזה עצמו לדבר מצווה, ובפרט בשמחת הנישואין של תלמידיו מהת"ת אז היה רוקד בשמחה עילאית ובריקודים מיוחדים שהיו גורמים לחיוך ולשמחת חתן וכלה. שום דבר לא הניאו ממנהגו זה, לא כבוד ולא מעמד, נטו לדבר מצווה כפי שהיה כל כולו.

תפילותיו היו לשם דבר. כאשר היה מתפלל בנוסח הקרלינאי בהשתפכות הנפש ובזעקת הלב, כאשר "ר' יודל" הינו הרוח החייה ודמות המופת לתפילה יהודית בלב שלם.

איש מורם מעם, שהיה מלמד בעצמו בכל שנותיו הראשונות של הת"ת. קשה ובלתי אפשרי למצוא תלמיד אחד מיובל שנותיו ויותר, שזוכר רגע כואב או מצער בגינו. היה איש אמת וצדיק אמת.

לאחרונה חלה ונחלש ובשעות הצהריים נסתלק לגנזי מרומים. הלווייתו יצאה מתלמוד תורה קרלין לבית החיים בטבריה.

[שיף]

על עדותו בהוצאת גופו של הרבי מקרלין סטולין זצ"ל באמריקה לקראת הבאתו לקבורה בטבריה
viewtopic.php?f=19&t=6797&p=61048&hilit=%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F#p61048

[שער כותש]

כמדומני שלמד בישיבת טלז.

[נוטר הכרמים]

אכן, 'אבד חסיד מן הארץ'. דמות עילאית 'מרחפת' על פני המים הזידונים - תהומות דורינו השפל, בריקוד מלא שמחה וטהרה טפחיים מעל גבי הקרקע.

תפילותיו בקול רעש גדול בוקע רקיעים - קול שחל מנהמת לב.

נפש נקי וצדיק גדוש עד להתפקע באהבת ישראל צרופה, 'כמוך' - ממש בלי תחבולות ומזימות, כדברי המסילת ישרים.

החסיד הזיוותן, שעיניו למטה ולבו אל מול בית קה"ק, אבלו בלבו וצהלתו ובת שחוקו על פניו המאירות, 'מלאים זיו ומפיקים נגה... שמחים בצאתם וששים בבואם, עושים באימה רצון קונם'.

[שברי לוחות]

ריקוד לדורות.PDF

(865.16 KiB) הורד 540 פעמים

[שברי לוחות]

הוא הקים גם את חדר סטאלין בבארא פארק
והיה ה'רבי' של הגאון רבי מלכיאל קוטלר ורבי א"ז שווארצמאן

[שער כותש]

נכון הדבר שהגיע מבית 'מנגדי'?

[צולניק]

תמונתו

[שיף]

ריקוד לדורות.PDF

אכן, מי שלא ראה אותו בחתונה לא ראה שמחה מימיו

[ישבב הסופר]

הוא אכן הגיע ממשפחה של מתנגדים מפולטבה וחרקוב, אמו רחל היתה ממשפחת דריבין. אמה, מרת הענא רבקה היתה דודת הג"ר פתחי' מענקין (הוא מזכירה בספריו), היא עלתה לארה"ק עם בעלה הרב שלמה יהודה דרבין, ובעלה נפטר בארה"ק, ואח"כ נישאה בזיוו"ש לרבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל.
רחל הנ"ל נישאה בזיוו"ר לשמואל ברוך בגרי, שהיה ממשפחה חבדית, נכד לר' זאב וואלף בהר"י מחשובי חסידי הצ"צ. נולדו לה כמה בנות ובן אחד, בת אחת מזיווג זה היתה מרת הינדא טרעס שנפטרה לפני זמן מועט, אשת ר' אלימלך טרעס העסקן האגודאי הדגול, המכונה "מייק טרעס". במקור התגוררה כל המשפחה בפילדלפיה, ואח"כ עברו לווילאמסבורג. הם היו בעלי מס"נ כפשוטו על כל קוצו של יוד, וקנאים גדולים נגד הציונים והמזרחי. (כאשר הריי"'ץ היה בחו"ל, הם שאלוהו אם אפשר לצרף אחד ממזרחי למנין! כך כותב הרב ישראל ג'ייקובסון שהכיר אותם.) יש קונטרס מכתבים מרבי יצחק ירוחם ועוד גדולים שנכתבו אליהם, אולי הוא באוצר.
בזיוו"ש נישאה רחל הנ"ל לר' פתחיה אקרמן, (שאחיו פסח צבי היה נשוי לאחותה של רחל הנ"ל), ונולד להם בן אחד, הוא ר' יודל אקרמן דידן זללה"ה. הוא למד בטעלז אצל הג"ר אליה מאיר בלוך זצ"ל, ואח"כ נתקרב אל הרה"צ רבי יוחנן מסטולין בוויליאמסבורג.

[בדיעבד]

מסופר שבילדותו פנו אלו המפיקים של המחזמר הברודווייני "Fiddler on the Roof" והפצירו בו מאוד שיופיע בהפקה והריצו לו המון כסף עבור זה. בזמנו היה נחשב לקורבן אישי נורא.

[מאיר סובל]

כמדו' שהיום היה היא"צ השלישי שלו, וספר תורה הוכנס לבית הכנסת שבת"ת שייסד ע"י מאות ילדי הת"ת.

מסתמא יצא לאור לרגל האירוע איזה ספר לזכרו כמנהג מוסדות חשובים, האם אי מי יכול להטעים לכאן משהו מיוחד לזכרו??

[קו ירוק]

היה ממחיש בפלסטלינה כל מיני דברים מפרשת השבוע לילדים הקטנים. תיבה וכיו"ב.

הוא היה הראשון בבני ברק שיסד בראשית חורף תשל"ז חברת תהילים בצהרי יום השבת (יתכן שבירושלים של הישוב הישן זה היה קודם).
הוא הכריז שכל ילדי הת"ת מוזמנים לתהילים שבמרפסת הת"ת (במבנה הישן, ברח' חבקוק), ואמר שיתנו הרבה 'ממתקים' כנפשו הרחבה באהבת ישראל.
ואכן הגיעו רבים. לאחר מכן שבנו את הבנין החדש באותו מגרש, כבר אמרו תהילים בבית הכנסת שהיה אולם גדול, והיה גדוש מפה אל פה, והמשגיחים היו האחים ר' יהושע ז"ל, ור' צביקה לוין (מיד עזרה). באותו זמן כבר פרחו והעתיק ממנו הרבה חברת תהילים בבני ברק.
כשהיה צפוף למדי בחברת תהילים בבית הכנסת, ובנו למעלה חדר אוכל בקומה רביעית, כבר גדשו את המקום 400 ילדים ויותר בשני האולמות.
ר' יהושע מרגלית נהרג בתאונת דרכים בחזור מהלווית הבבא סאלי בד' שבט תשמ"ד.

[נוטר הכרמים]

קו, ט"ס קטנה בידיך, לא צביקה לוין אלא ר' צבי מרגלית שיחי'.

אחת החברות תהילים הקדומות והגדולות ביותר היתה של הגר"י לנדא זצ"ל, בבית מדרשו ברח' יחזקאל.

[עובדיה חן]

השאיר אחריו זש"ק?

[קו ירוק]

1. קו, ט"ס קטנה בידיך, לא צביקה לוין אלא ר' צבי מרגלית שיחי'.
2. אחת החברות תהילים הקדומות והגדולות ביותר היתה של הגר"י לנדא זצ"ל, בבית מדרשו ברח' יחזקאל.

1. זה היינו הך..
2. בערך בתש"מ או מ"א זה התחיל אצל הרב לנדא

[מאיר סובל]

השאיר אחריו זש"ק?

לא.
אכן בשנת תשמ"ה אימץ בן, ואחרי כמה שנים עוד אחד.