כ''ק מרן גאב''ד ערלויא זיע''א

[ח''ל קאליסק]

עולם התורה והחסידות הוכה הבוקר שבר על שבר בהסתלקותו לגנז''מ של כ''ק מרן גאב''ד ערלויא זיע''א דור חמישי למרן החת''ס זיע''א ראש ישיבת ערלוי וחבר מועצת גדוה''ת, כשהוא בן צ''ג שנים. גדולה האבדה ואין לה תמורה. זכותו יגן עלנו ועל כל ישראל אמן.

[איטשע טבריאנער]

ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל

[איטשע טבריאנער]

בתפילה

[איטשע טבריאנער]

בצעירותו בשיעור עם תלמידיו
קרדיט: אייוועלט

[איטשע טבריאנער]

בהנחת אבן הפינה לישיבת אהל שמעון ערלוי קטמון

[איטשע טבריאנער]

בריקוד.
נראה הראשון מימין

[ח''ל קאליסק]

בריקוד.
נראה הראשון מימין

נראים עוד הרה''ק בעל החלקת יהושע והרה''ק ר''מ מאמשינאוו זיע''א

[הנאמן בפקדונו]

כמה בנים השאיר אחריו? ומי הוא ממלא מקומו בהנהגת העדה?

[מלך זקן וכסיל]

הרב יוחנן סופר – ויקיפדיה.pdf

(199.07 KiB) הורד 930 פעמים

[אום אני חומה]

מויקיפדיה (לחסוך את ההורדה):

הרב יוחנן סופר (נולד י"ג בטבת תרפ"ג; 1 בינואר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 חיבוריו
3 מנהגים
4 עמדותיו ופעילותו הציבורית
5 בניו
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר היה בנם של טושענע והרב משה סופר. אביו היה בנו של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.

נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-1923. למד אצל אביו וסבו‏[1], וכן בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת הרב אהרן דוד דויטש.

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

בשנת 1947 הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלוי[3]. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה הרב סופר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.

באלול ה'תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.

בתקופה זו, התקרב סופר לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.

בשנת תשי"ג הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם[4]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.

הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

בימי חול הוא נהג למסור לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.

בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז החל להיחלש תפקודו.

נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".

כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב"‏[5].

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר הוכר בציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו היה דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל. עם זאת, הוא נהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות[6] . כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידויות פרטיות כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של אושפיזין יוסף כמנהג בעלז. הרב סופר נהג לערוך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא נהג לערוך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה היו מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה[7] [8].

עמדותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי האדמור מצאנז-קלויזנבורג מייסד הארגון[9].

מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים‏[10].

יחסו של הרב סופר למדינת ישראל היה דומה לזו של רבו, הרב אהרון רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, למרות שלא הקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.

לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא הכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"‏[11] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"[12]. עמדותיו אלו גרמו לכך שגורמים חרדיים קנאיים האשימו אותו בציונות.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב משה, רב קהילת ערלוי בירושלים, חתנו של רבי משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב לונדון
הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ רב בבית מאיר
הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי
הרב שמעון, רב בית המדרש תורת משה בעיר צפת
הרב עקיבא מנחם , רב קהילת ערלוי בבני ברק
הרב זלמן ישעיה דוד, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
הרב אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד, חתן הרב שלום ברנדר
הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם צאצאים של אדמו"רי מויז'ניץ, באבוב, אלכסנדר, דושינסקי, הרב יצחק יעקב וייס, ואונגוואר‏[13

[איטשע טבריאנער]

download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל

[מלך זקן וכסיל]

http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל

28025.jpg (29.5 KiB) נצפה 14767 פעמים

מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?

[ח''ל קאליסק]

http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל

28025.jpg

מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?

הגרי''ש אונגר ראש ישיבת חוג חת''ס אף הוא ממסתופפי צילו של הרה''ק מבלז זיע''א ואף כונה ע''י בחיבה דיר יאסינער רוב

[זלמניו]

http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל

28025.jpg

מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?

הגרי''ש אונגר ראש ישיבת חוג חת''ס אף הוא ממסתופפי צילו של הרה''ק מבלז זיע''א ואף כונה ע''י בחיבה דיר יאסינער רוב

מה ביטוי החיבה בזה? איך שיקרא לו?

[נטיעות]

מודעה מעניינת

[ח''ל קאליסק]

[quote="איטשע ]
מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?[/quote]
הגרי''ש אונגר ראש ישיבת חוג חת''ס אף הוא ממסתופפי צילו של הרה''ק מבלז זיע''א ואף כונה ע''י בחיבה דיר יאסינער רוב[/quote]
מה ביטוי החיבה בזה? איך שיקרא לו?[/quote]

ביטוי חיבה שכ''ק הרה''ק מבעלזא זיע''א שמילותיו היו שקולות ומדודות ותלויים בשערה וכינה רב צעיר ע''ש מקום כהונתו הרי זה חיבה שאין כמותה.

[חכם הרזים]

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

מי הוא זה ואיזה הוא

[אום אני חומה]

והנה אשכול שנפתח היום אודות הקושיה שהקשה הרבי לגרי"ש אלישיב בחלום הלילה: viewtopic.php?f=17&t=26034&p=263648#p263569

כידוע מרן הגריש"א כל מילותיו היו שקולות ומדודות ולא היה שייך אצלו 'סתם מילים', 'תארים לשם כבוד' או 'אמרות כנף' לסוגיהן, והנה ראו עד כמה גדלה מעלת הרבי זי"ע בעיניו שבמכתבי תורה היה מכנהו כסדר בתואר הנשגב ציס"ע, וכן הוא במכתב המצורף שם.

[איש_ספר]

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

מי הוא זה ואיזה הוא

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84844&

[מיללער]

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

מי הוא זה ואיזה הוא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84844&

מפה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=96724#p96724

[שיף]

תמונות מתוך סרט מהנחת אבן הפינה של ישיבת ערלוי
viewtopic.php?f=19&t=3405&p=160646&hilit=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%99#p160245

[לישר את ההדורים]

א. היה הראשון שהוציא ילקוט מפרשים, ובסופו חידושים משלו, ואיני בטוח שהודפסו מחדש.
ב. הקפיד לומר שיעור מידי יום חוץ מיום כפור כמנהג החתם סופר.
ג. היה בקי בכל ספרי החתם סופר, כמדומני, שמי שסידר את ספרי החתם סופר היה דודו בעל ההתעוררות תשובה.
ד. היה פיקח עצום, מה שלא ידוע בציבור, תחת אחת השיחים שאלתיו, מדוע קורא לבניו דער בני ברק'ער רב דער לונדנע'ר רב על זה הדרך, וחייך. שמע מישהו לוחש ואומר שהוא 'תמים', והפטיר, ער איז א 'תם' און שטוסט ווי א מועד.
ה. כשנפגשנו בפעם הראשונה קבע לי זמן בערב, והגעתי לשם ואז החלו מעריב בחדרו ליד הישיבה, איני יכול לשכוח איך הזדעזעתי כאשר ראיתי אותו קורא קריאת שמע, הוא רעד ממש אש להבה!

[מיללער]

א. היה הראשון שהוציא ילקוט מפרשים, ובסופו חידושים משלו, ואיני בטוח שהודפסו מחדש.
ב. הקפיד לומר שיעור מידי יום חוץ מיום כפור כמנהג החתם סופר.
ג. היה בקי בכל ספרי החתם סופר, כמדומני, שמי שסידר את ספרי החתם סופר היה *דודו בעל ההתעוררות תשובה.
ד. היה פיקח עצום, מה שלא ידוע בציבור, תחת אחת השיחים שאלתיו, מדוע קורא לבניו דער בני ברק'ער רב דער לונדנע'ר רב על זה הדרך, וחייך. שמע מישהו לוחש ואומר שהוא 'תמים', והפטיר, ער איז א 'תם' און שטוסט ווי א מועד.
ה. כשנפגשנו בפעם הראשונה קבע לי זמן בערב, והגעתי לשם ואז החלו מעריב בחדרו ליד הישיבה, איני יכול לשכוח איך הזדעזעתי כאשר ראיתי אותו קורא קריאת שמע, הוא רעד ממש אש להבה!

*צ"ל זקנו

בעל התעוררות תשובה סידר כמה ספרי החת"ס - לא כולם

[סעדיה]

כמדומני, שמי שסידר את ספרי החתם סופר היה דודו בעל ההתעוררות תשובה.

כמדומני, שבעל התעוררות תשובה היה סבו.



שו"ר שכבר כ"כ מרא דשמעתתא הרב מיללער.

[לישר את ההדורים]

ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל

היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א. - בטעות כתבתי דודו ואחר כך ערכתי ותיקנתי ומשום מה לא הצלחתי.
כתבתי שבעל ההתעוררות תשובה סידר את ספרי החתם סופר כפי ששמעתי מפיו.
---
סיפר. א. שבשנות הזעם פנו כולם לבעל ההתעוררות תשובה שיפעול והיה ידוע כבעל מופת, ובעל ההתעוררות תשובה השיב, הושיבו בית בדין בבית דין של מעלה, אני נקראתי לשם והיה שם גם הרה"ק מבעלז זי"ע ואת השלישי לא זכר, והוסיף ואמר שהיה זה פלא עצום, שמעולם לא שמעו בערלוי את שמו של הרה"ק מבעל.
עוד סיפר. שבעל ההתעוררות תשובה שלח שליח לבעל הדעת סופר שיברח תיכף ומיד, באומרו שהחתם סופר אמר שלא יישב איש על כסאו מעל ששים שנה איני זוכר את המספר בדיוק, והיה זה פלא, ברגע שעזב הדעת סופר את פרשבורג נכנסו הנאצים.
יתכן שאיני מדייק בפרטים, קשה לי הסתלקותו.
ועוד חזון למועד.

[שיף]

ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל

היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.

יושבים שם:
משמאל לדרשן הגרי"מ דושינסקי, לפי הסדר- הגרא"ד הורביץ גאב"ד שטרסבורג, גאב"ד ערלוי, הגר"נ הלברשטאם גאב"ד טשאקווא, אדמו"ר מלעלוב, ?? , נראה כהגרמ"ב קרויס ר"י אור אלחנן לצעירים [מה הקשר לאירוע]
מי עוד ביושבים?

[אום אני חומה]

ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל

היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.

יושבים שם:
משמאל לדרשן הגרי"מ דושינסקי, הגרא"ד הרביץ גאב"ד שטרסבורג, גאב"ד ערלוי, הגר"נ הלברשטאם גאב"ד טשאקווא, אדמו"ר מלעלוב
מי עוד ביושבים?

הג"ר יעקב בלוי.

אגב, עם כל הכבוד לתמונות, וכי אין פה אפילו ערלוי'ער אחד שיעלה הספד מקירות הלב על האבידה הגדולה בפטירתו של אחד מצדיקי הדור?? אתמהה.

[איטשע טבריאנער]

בריקוד
מימין לשמאל: אדמו"ר מראחמסטריווקא זצוק"ל, רבינו, אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל, הגאון רבי משה הלברשטאם זצוק"ל

[משולש]

שמעתי שהתיעץ עם הגרי"ש אלישיב לגבי הנחת תפילין בחו"ה ואמר לו שיכול להניח במניין. (וכך נהג).

[הוד_והדר]

שמעתי שהתיעץ עם הגרי"ש אלישיב לגבי הנחת תפילין בחו"ה ואמר לו שיכול להניח במניין. (וכך נהג).

הרי בא מממשפחה שנהגו בו מנהגי אשכנז.

ואאל"ט זקינו כותב שהניח תפילין בלי פרשיות כדי שלא לפרוש מן הצבור.

ויש בזה מו"מ בספרי המנח"א וכן בספרי הרב המנוח שתירץ את זקינו.

[מחולת המחנים]

עוד סיפר. שבעל ההתעוררות תשובה שלח שליח לבעל הדעת סופר שיברח תיכף ומיד, באומרו שהחתם סופר אמר שלא יישב איש על כסאו מעל ששים שנה איני זוכר את המספר בדיוק, והיה זה פלא, ברגע שעזב הדעת סופר את פרשבורג נכנסו הנאצים.
יתכן שאיני מדייק בפרטים, קשה לי הסתלקותו.

הסיפור הוא שכל אחד מבני משפחת הסופרים ישב על כסאו ברבנות בעיר פרעשבורג כשלשים ושלש שנה, מרנא החת"ס ישב על כסאו משנת תקס"ז עד הסתלקותו בשנת ת"ר, בנו הכתב סופר כיהן משנת ת"ר עד להסתלקותו בשנת תרל"ב, בנו השבט סופר ישב על כסא הרבנות בפרעשבורג משנת תרל"ב עד שנת תרס"ז (יתכן שלא התיישב מיד על כסאו, ואכמ"ל), בהגיע שנת תרצ"ט כאשר מלאו כשלשים ושתים שנה להנהגתו בכסא הרבנות של בעל הדעת סופר החל לחשוש שמא גם עליו נגזר שלא יאריך ימים על ממלכתו יותר משלושים ושלוש שנה, ונמלך ועלה אז לארה"ק, ובכך ניצל גם מצפורני הנאצים ימ"ש, בארץ ישראל האריך ימים יותר מעשרים שנה.

[לעומקו של דבר]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

[הוד_והדר]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

מהיכי תיתי שהיו מתנגדי, ולא נהפך כולו לחסידי הרבה מנהגי אשכנז עדיין נשארו שם

[לעומקו של דבר]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

מהיכי תיתי שהיו מתנגדי, ולא נהפך כולו לחסידי הרבה מנהגי אשכנז עדיין נשארו שם

הוא אשר אמרתי, שאלה כללית

[רבותיי]

עוד סיפר. שבעל ההתעוררות תשובה שלח שליח לבעל הדעת סופר שיברח תיכף ומיד, באומרו שהחתם סופר אמר שלא יישב איש על כסאו מעל ששים שנה איני זוכר את המספר בדיוק, והיה זה פלא, ברגע שעזב הדעת סופר את פרשבורג נכנסו הנאצים.
יתכן שאיני מדייק בפרטים, קשה לי הסתלקותו.

הסיפור הוא שכל אחד מבני משפחת הסופרים ישב על כסאו ברבנות בעיר פרעשבורג כשלשים ושלש שנה, מרנא החת"ס ישב על כסאו משנת תקס"ז עד הסתלקותו בשנת ת"ר, בנו הכתב סופר כיהן משנת ת"ר עד להסתלקותו בשנת תרל"ב, בנו השבט סופר ישב על כסא הרבנות בפרעשבורג משנת תרל"ב עד שנת תרס"ז (יתכן שלא התיישב מיד על כסאו, ואכמ"ל), בהגיע שנת תרצ"ט כאשר מלאו כשלשים ושתים שנה להנהגתו בכסא הרבנות של בעל הדעת סופר החל לחשוש שמא גם עליו נגזר שלא יאריך ימים על ממלכתו יותר משלושים ושלוש שנה, ונמלך ועלה אז לארה"ק, ובכך ניצל גם מצפורני הנאצים ימ"ש, בארץ ישראל האריך ימים יותר מעשרים שנה.

אברר אי''ה, אך כבר שמעתי כמה פעמים מנכדו של הדעת סופר שאין קשר בין סיפור זה למציאות.

[ח''ל קאליסק]

ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל

היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.

יושבים שם:
משמאל לדרשן הגרי"מ דושינסקי, לפי הסדר- הגרא"ד הורביץ גאב"ד שטרסבורג, גאב"ד ערלוי, הגר"נ הלברשטאם גאב"ד טשאקווא, אדמו"ר מלעלוב, ?? , נראה כהגרמ"ב קרויס ר"י אור אלחנן לצעירים [מה הקשר לאירוע]
מי עוד ביושבים?

אין זה אשכול לזיהוי רבנים אבל משמל זה בנו יחידו רבי בעריש וייס ממנצ'סטער ומימין זה רי''ח קאהן מבית שמש.

[סגי נהור]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

לא אשכנזית במובן המתנגדי, שרווח בליטא ובלרוס, אלא אשכנזית במובן ה"יקי", שרווח בצפון הונגריה (אוברלנד) הסמוכה לאוסטריה. ולכן אין סתירה בין אשכנזיות זו להנהגה חסידית במקצת, ובדומה לזה הגר"ש וואזנר וקהילתו ושאר ממשיכי דרך החת"ס.

[איש_ספר]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

לא אשכנזית במובן המתנגדי, שרווח בליטא ובלרוס, אלא אשכנזית במובן ה"יקי", שרווח בצפון הונגריה (אוברלנד) הסמוכה לאוסטריה. ולכן אין סתירה בין אשכנזיות זו להנהגה חסידית במקצת, ובדומה לזה הגר"ש וואזנר וקהילתו ושאר ממשיכי דרך החת"ס.

זה שעוד אשכנזים הפכו לחסידים אינו אומר שמדובר בהתפתחות אורגנית. החת"ס אהד את התנועה החסידית, פחות ממה שאהד אותה הנצי"ב הליטאי למשל. והדברים ידועים (ומקובלים גם על יוצאי בית מדרשו הנוהגים בחסידות מה כהגרש"א שטרן ועוד). יתכן שלפי השינויים הקהילתיים שהתפתחו, היה נכון להכניס את כל בני אשכנז יוצאי הונגריה תחת כנפי החסידות, אבל לעשות מזה המשך טבעי זה ל' סגי נהור אחר המחילה.

[סגי נהור]

לא ברור לי על מה יצא קצפך. כתבתי "ממשיכי דרך החת"ס" כסימן ולא כסיבה. לא שכן היא דעת החת"ס, אלא שבפועל בני הונגריה עילית לא היו מתנגדים במובן המזרח אירופי, ולכן אימצו בלא קושי אי-אלו הנהגות חסידיות.

[אמנם גם עם גוף דבריך אינני מסכים, ולא מצד יחס החת"ס לחסידות כקהילה וכחצר, אלא בזה שניכרת השפעת תורות חסידיות על כתביו. אבל אין זה מענין דיון זה].

[איש_ספר]

[כמובן דיברתי על יחס לקהילה ולמנהגים, ולא לתורות כאלה או אחרות, אני חושב שההתנגדות לקהילה ולמנהגים החדשים היתה באוברלנד במידה לא פחותה מליטא אבל באמת זה לא נושא האשכול, ובכל מקרה לא היה שום קצף...]