פורום אוצר החכמה

הג"ר מאיר אריק זצ"ל מפורסם באהלי התורה. פחות מפורסם ממנו הוא אחיו הצעיר הג"ר ירוחם פישל אריק זצ"ל. הוא היה בקי מבהיל בכל חדרי תורה. כאחיו שימש ברבנות, והרביץ תורה לתלמידים. באחרית ימיו התוגרר בווינה. הוא סבל ממחלת עינים, וחשכו מאור עיניו. בעקבות מחלתו נסע למעראן אשר באיטליה, שם היה בית חולים למחלה זו, ואכן העלו שם מזור למחלתו, אבל כשהתכונן לחזור לווין, בפתע יצאה נשמתו בטהרה. ע"פ פקדות רבו רב ישראל מטשורטקוב, נקבר בבית הקברות היהודי במעראן.
בס' חידושי הגר"מ אריק על טהרות שי"ל לאחרונה, בקונטרס לתולדות המחבר, כתוב תאריך פטירתו ג' כסלו תרפ"ה, ומובא שם העתק ממצבתו. ואולם בפרק על פטירת הגר"מ אריק שנפטר בליל א' דסוכות תרפ"ו, מובא איך שאחיו ר' פישל ישב עליו שבעה. ובודאי יש איזה טעות בתאריך פטירת הג"ר פישל. מה התאריך המדוייק והנכון?

שמעתי עליו רבות מאבי אמי, מחסידי הוסיאטין שבווינה.
אכן בקיאותו היתה לשם דבר.
ר"א סורסקי ייחד עליו פרק בסדרת מרביצי תורה מעולם החסידות.
אגב הוא אינו הזר היחיד הקבור בבית קברות זה. ישנו גאון ליטאי ממשפחת האהבת איתן הקבור שם אם איני טועה.
[משום מה, למרות הכתיבה של השם, מן הזקנים שהכירו את האחים הגאונים, שמעתי שהוגים שמם: אראק].
[ואם נשאר במשפחה: בתו של ר"מ אריק היתה עגונה זמ"ר ונלאו חכמים למצוא הפתח, עד שהתירה אא"ז הבאר חיים מרדכי, ופרסם ההיתר בקונטרס מיוחד ונצטרפו להיתרו גדולי הזמן]

בהקדמה לס' אהבת איתן (איך אינו באוצר??) נזכר בנו ר' ישראל בענדיט הקבור במעראן שבאוסטריה. כמדומני שהעיר נמצאת על הגבול, וכנראה עברה בעלות.

ענין ההיתר לבת הגר"מ אריק מובא בהרחבה בקונטרס התולדות ("המאיר לעולם") הנזכר בהודעתי לעיל.

מצאתי כאן בשולי מכתבו של הגר"מ אריק, כותב על אחיו ר' פישל בזה"ל: ...אקוה כי מאד יתענגו מגדולת תורתו וחכמתו, כי הוא באמת הפלא ופלא בדורנו... עיי"ש.
(תוקן הקישור, ואתכם הסליחה).

מתברר שתאריך פטירתו הנכון הוא ג' כסלו תרפ"ח. ראו כאן.

יש ספר 'מנחת אהרן' על מנחת חינוך 'אמרי רצון' (דרשות) שיצא לאור לערך לפני כמה שנים, מנכד אחותו של הגר"מ והגר"א אריק, ה"ה הגאון המופלא ר' אהרן יהודה ווילנער זצ"ל ראש ישיבת קלויזנבורג בארה"ב (י"ל ע"י נכדו הר"ר בנש"ק ר' עזריאל מאיר איגר שליט"א מניו יורק), בסופו נדפסו כמה מכתבים וחידו"ת מהגאון ר' פישל אריק זצ"ל, ואם אין הזכרון שלי טועה, נדפס שם גם מתולדותיו

אם אפשר לבעלי האוצה"ח להכניס הספר לאוצרם מה טוב ומה נעים

בור ועם הארץ כתב:בהקדמה לס' אהבת איתן (איך אינו באוצר??) נזכר בנו ר' ישראל בענדיט הקבור במעראן שבאוסטריה.

והנה תמונתו

אראל כתב:מנכד אחותו של הגר"מ והגר"א אריק, ה"ה הגאון המופלא ר' אהרן יהודה ווילנער זצ"ל ראש ישיבת קלויזנבורג בארה"ב.

אם אפשר לבעלי האוצה"ח להכניס הספר לאוצרם מה טוב ומה נעים

לא נכד אחותם, אלא בן אחותם, נכד אביהם ר' אהרן יהודא.

אני מצטרף לבקשה להכניס את הספר לאוצר. הוא י"ל כמדומני בתשנ"ו.

גם בספר שם משמעון פירסט [חבירו של יבדלח"ט הגר"ש וואזנער שליט"א] מוינא, שיצא לאור בסוף שנות תשכ"?, מזכירו כאחד מרבותיו, ואם זכרוני אינו מטעיני מביא בשמו.
הספר בפורמט כיס, שני חלקים לפחות, ומזרז לימוד יותר חומר בישיבות.בו מופיע מכתב הגר"א ש"ך שצריך ללמוד בישיבות יותר דפי מסכת.
חולק בזמנו לכל דיכפין. וחבל שאינו באוצר

בור ועם הארץ כתב:

אראל כתב:מנכד אחותו של הגר"מ והגר"א אריק, ה"ה הגאון המופלא ר' אהרן יהודה ווילנער זצ"ל ראש ישיבת קלויזנבורג בארה"ב.

אם אפשר לבעלי האוצה"ח להכניס הספר לאוצרם מה טוב ומה נעים

לא נכד אחותם, אלא בן אחותם, נכד אביהם ר' אהרן יהודא.

אני מצטרף לבקשה להכניס את הספר לאוצר. הוא י"ל כמדומני בתשנ"ו.

ט"ס וצ"ל תשס"ו

אני הקלדתי את הכת"י

הקפצה לכבוד היארצייט. ג' כסלו.

היום, ד' כסלו היה היא"צ של רבי יעקב דוד מאמשינוב.
גם הוא נפ' במערין שבאיטליה, בשנת תרל"ח, אך אותו נשאו חזרה לעיירתו שבפולין, ובתנאי הימים האלה הדרך ארכה מספר ימים ולמרות זאת גופו הק' נשאר כבשעת הפטירה. אחיינו רבי שמחה בונים מווארקא-אטוואצק זעק בהלווייה "שלא הסריח בשר הקודש מעולם".

מעניין מאד. ממה הוא נפטר? המקום היה מפורסם למרפא לחולי שחפת.

שיבר כתב:היום, ד' כסלו היה היא"צ של רבי יעקב דוד מאמשינוב.
גם הוא נפ' במערין שבאיטליה, בשנת תרל"ח, אך אותו נשאו חזרה לעיירתו שבפולין, ובתנאי הימים האלה הדרך ארכה מספר ימים ולמרות זאת גופו הק' נשאר כבשעת הפטירה. אחיינו רבי שמחה בונים מווארקא-אטוואצק זעק בהלווייה "שלא הסריח בשר הקודש מעולם".

היה מעניין לקבץ את כל הסיפורים והאגדות, המוסרים על אותו פלא.

חוץ מהספר מנחת אהרן מבן או נכד אחותם הרב ווילנער שהזכיר *אראל* לעיל שיו"ל בשנת תשס"ו,
יש ספר מנחת אהרן שיו"ל בשנת תשל"ט מבן אחותם הרב אהרן יהודה אראק,
הספר כולל חלק ראשון, מנחת אהרן - חו"ב בהלכה ובתלמוד ובסופו קונטרס מאירת עינים - מכתבים מדודו רבי מאיר אריק,
וחלק [לא כרך] שני, אושר המדות - על פרקי אבות ובסופו קונטרס תורת חיים זכרון שמואל - מבנו יחידו אליעזר חיים שמואל.
הסכמות על הספר ומחברו נדפסו מהדובב מישרים מטשעבין והאגרות משה מלוביאן.


הרב א"י אראק נולד לאביו רבי שמואל ולאמו הינדא רענקי אחותם של רבי מאיר ורבי ירוחם פישל,
נשא את הרבנית מיטא שרה בת הרה"ק רבי ברוך פינחס ראבינאוויטש מסקאליע,
כיהן כרב ביהכ"נ בית שלום בבראנקס, השאיר אחריו שתי בנות,
א) אסתר חנה, בעלה הרב חיים יהוסף רלב"ג - מהרבנים המכשירים של הOU.
ב) פרומא, בעלה הרב אברהם לעדערמאן.
בנו יחידו אליעזר חיים שמואל נפטר בבחרותו על פני הוריו כ' אדר ב' תשי"ז.

ייש"כ יחזקאל.
כאן יש תמונת קברו של רא"י ווילנער. ולמי שאינו יכול להכנס לשם, התעתקתי את התמונה לכאן.

בעזהשי''ת
לפני הרבה שנים שמעתי מתלמידו המובהק של הטורנער רב זצ''ל ומקים עולו של תורה בעיר הבירה ווינא בשם היוגענט גרופע ה''ה הרה''ג ר' יענקעלע טייטלבוים זצ''ל בנו של הגבאי של הרה''ק מקופיטשניץ ר' ישראל מרדכי אשר מנו''כ בלאנדאן . ששמע מרבו שאמר פעם אחי ר' פישל הוא יותר בקי ממנו איך קען גמרא מיט רש''י אין גאנץ ש''ס מיין ברידער קען אויך מיט תוספות . אין פארוואס האט עהר נישט זוכה געווען ציא ווערין דער פוסק הדור ווייל עהר האט אין דיא יאגענט אסאך געקיקיט הסטורי' למשל יוסיפין איו צמח דוד .
הי' לו בן רב בבראנקס חתנו של הרה''צ ר' ברוך פינחס מסקאליא-ווינא ונשאר ממנו דור ישרים מבורך

רבטוב כתב:הי' לו בן רב בבראנקס חתנו של הרה''צ ר' ברוך פינחס מסקאליא-ווינא ונשאר ממנו דור ישרים מבורך

טעות, כפי שכתבתי לעיל זה היה בן אחותו.

יחזקאל כתב:

רבטוב כתב:הי' לו בן רב בבראנקס חתנו של הרה''צ ר' ברוך פינחס מסקאליא-ווינא ונשאר ממנו דור ישרים מבורך

טעות, כפי שכתבתי לעיל זה היה בן אחותו.

יכול להיות שאתה צודק אך קרא את עצמו בשם אראק
חתנו רלב''ג לא מראשי הou כידוע והשתיקה יפה לו בעניני הכשרות

כל מה שכתבתי לעיל העתקתי מספרו שראיתי אצל רב אחד.

לא כתבתי שהוא מראשי הOU, היו מצרכים שעליו הופיע חותמתו.

רבטוב כתב:

יחזקאל כתב:

רבטוב כתב:הי' לו בן רב בבראנקס חתנו של הרה''צ ר' ברוך פינחס מסקאליא-ווינא ונשאר ממנו דור ישרים מבורך

טעות, כפי שכתבתי לעיל זה היה בן אחותו.

יכול להיות שאתה צודק אך קרא את עצמו בשם אראק
חתנו רלב''ג לא מראשי הou כידוע והשתיקה יפה לו בעניני הכשרות

אכן היה בן אחותו. שינה שמו לאראק כשם משפחת אמו.

רבטוב כתב:לפני הרבה שנים שמעתי מתלמידו המובהק של הטורנער רב זצ''ל ומקים עולו של תורה בעיר הבירה ווינא בשם היוגענט גרופע ה''ה הרה''ג ר' יענקעלע טייטלבוים זצ''ל

למי שלא הבין: הטורנר רב, כלומר הג"ר מאיר אריק זצ"ל, שכיהן כרב בטרנוב.
* * * * * *
הרב אברהם יעקב טיילטלבוים זצ"ל הנזכר, היה מחשובי הרבנים בקווינס, ותורתו ומעשיו של רבו הגר"מ אריק בפומיה תדיר. בנו המפורסם הוא ר' אלי טייטלבוים ז"ל, וכן יש לו עוד כמה בנים וחתנים חשובים שיבלח"ט.
* * * * * *
לר' אהרן יהודה ווילנר הנזכר למעלה, היה חתן ר' מרדכי מנחם מנדל איגר, מצאצאי ר' ליבלה איגר מלובלין נכדו של הגרעק"א. זקנו היה מפורסם כאחד מחשובי האדמורי"ם והרבנים, הג"ר אלתר עזריאל מאיר איגר הי"ד מלובלין, ת"ח מופלג וחריף גדול. הוא פרסם הצעה לעריכת היתר עיסקא, וכמה תשובות בענינו נכתבו ע"י רבני הזמן.

אביו של ר' מרדכי מנחם מנדל הנ"ל, ר' יהודה ליב (בן ר' עזריאל מאיר), היה חתן ר' יצחק זעליג מורגנשטרן מסוקולוב-קוצק.

והנה תמונת קברו של מרדכי מנחם מנדל:

המידע והתמונה נלקחו מכאן. תשו"ח.

נפטר חתנו של הרה"ג ר' אהרן יהודה אראק הנזכר לעיל (בן אחות האחים הגאונים ר' מאיר ור' פישל), הרה"ג ר' חיים יהוסף רלב"ג.

ייחוסו עולה למעלה ראש, ואפשר למלאות עליו כמה אשכולות...

בור הגולה כתב:נפטר חתנו של הרה"ג ר' אהרן יהודה אראק הנזכר לעיל (בן אחות האחים הגאונים ר' מאיר ור' פישל), הרה"ג ר' חיים יהוסף רלב"ג.

ייחוסו עולה למעלה ראש, ואפשר למלאות עליו כמה אשכולות...

ומי מעכב????
אדרבה!

בור,
נא לכל הפחות תעלה תמונתו, ואז אדע אם אמנם זהו ר' חיים יוסף רלב"ג אשר היה דרכו לנפוש בעיה"ק בשכונת שערי חסד, או שמא תרי הוו.

הנה תמונת הגאון הנפטר
אכן היה הרבה בשערי חסד

אכן, הוא ולא אחר, ייש"כ ר' חיים יעקב.

גוראריה כתב:

בור הגולה כתב:נפטר חתנו של הרה"ג ר' אהרן יהודה אראק הנזכר לעיל (בן אחות האחים הגאונים ר' מאיר ור' פישל), הרה"ג ר' חיים יהוסף רלב"ג.

ייחוסו עולה למעלה ראש, ואפשר למלאות עליו כמה אשכולות...

ומי מעכב????
אדרבה!

מי יכול לסרב לבקשת ידידינו גור. אעלה כאן קצת קצת בקצרה בע"ה (לא דקתי בתוארים, ואין ללמוד מהם כלום).

ר' חיים יהוסף רלב"ג זצ"ל, היה בנו של ר' אריה ליב רלב"ג שבשנת תרע"ו ירד לארה"ב, וכיהן כרב בקאני איילנד. אביו היה ר' יהוסף רלב"ג, בנו של הג"ר אליעזר דן רלב"ג, ב"ר אריה ליב, ב"ר גבריאל.

ר' אריה ליב הנ"ל (הראשון), היה חתנו של הגה"צ הפרוש ר' ליב המכונה ר' ליב חסיד מסלונים.
בנו של ר' ליב היה הג"ר בנימין דיסקין אביו של רשכבה"ג המהריל"ד, וכך היה ר' אליעזר דן בן דודו של המהריל"ד.

ר' לייזר דן נשא את מרת צביה בת החוקר המפורסם הג"ר יהוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ".
ר' יהוסף שווארץ היה חתנו של ר' שלום לוריא, ש"ב של ר' שמריה לוריא המפורסם (חותנו של ר' דוד'ל קרלינר).
תולדותיו של ר' לייזר דן בהרחבה כאן, ושם רשימת צאצאיו.

ר' יהוסף רלב"ג (בנו של ר' לייזר דן), נישא לבתו של הג"ר חיים יעקב שפירא ראב"ד ירושלים, ב"ר יצחק מנחם זונדל, בנו בכורו של הגאון הגדול ר' לייבלה שפירא רבה הראשון של קובנה. (נזכר כבר במק"א, ושם על משפחת חותנו יעו"ש).

ר' אריה ליב רלב"ג (השני) היה חתנו של ר' שמואל זאוויל רובין. ממנו נדפס "גליון ארי".

כאמור לעיל, ר' חיים יהוסף רלב"ג שנפטר זה עתה היה חתנו של ר' אהרן יהודה אראק.
רא"י אראק היה חתנו של ר' ברוך פנחס רבינוביץ האדמו"ר מסקוליא (ייחוסו אשאיר לאחרים [מיללער, גוראריה?] להשלים).

בור, ייש"כ עבור הרשימה המאלפת כדרכך הטובה והמלאה.

א. האם ר' לייב חסיד הוא בעל המעשה ב'אמן' ד'ואל יחסרנו' המובא בעליהו אליהו?

ב. השם הנדיר 'יהוסף' לגאון המנוח ז"ל כנראה ע"ש התבואות הארץ, נכון?

ג. ר' שמערל לוריא ממוהילוב?

ד. איך משפ' דרבקין מתקשר עם משפ' רלב"ג הנ"ל?

א) רבי ליב חסיד מסלונים הוא בעל המעשה הנ"ל עם האמן של אל יחסרנו
ב)רבי יהוסף שווארץ הוא זקנו ואכן קרוי אחריו
ג) רבי שמריהו לוריא היה בן דודו של רבי שלום לוריא (חמיו של רבי יהוסף שווארץ)
ד) הרבנית דרבקין שנפטרה לפני שנתיים (אביה של הג"ר צבי דרבקין ורבי אליעזר דן דרבקין) היתה בת דודה של המנוח, היא היתה בתה של רבי מרדכי בנימין רלב"ג בן הצעיר של רבי אליעזר דן רלב"ג זצ"ל

בור הגולה כתב:ר' חיים יהוסף רלב"ג זצ"ל, היה בנו של ר' אריה ליב רלב"ג שבשנת תרע"ו ירד לארה"ב, וכיהן כרב בקאני איילנד. אביו היה ר' יהוסף רלב"ג, בנו של הג"ר אליעזר דן רלב"ג, ב"ר אריה ליב, ב"ר גבריאל.


ר' אריה ליב רלב"ג (השני) היה חתנו של ר' שמואל זאוויל רובין. ממנו נדפס "גליון ארי".

מציבת ר' שלום יצחק ארי' לייב רלב"ג ואשתו זלאטא לאנא ב"ר שמואל זאנוויל רובין, נפטרה ד' שנים אחר בעלה ובחיי אביה, נראה ממציבת ר' ארי' לייב ואשתו שמתחילה נטמנו בארה"ב מקום מגירותם ואח"כ הועלו גופתם לאר"י ונטמנו שם בהר הזיתים.

חיים יעקב, ייש"כ. אם אמנם שאר בשר או שאר רוח הינך למשפחה הרוממה הנ"ל, אולי תזכה אותנו בתולדות הזקנים ר' ארי' לייב ור' אליעזר דן, גאוני ארץ.

מיהו ר' יהוסף ג' רלב"ג מלפנים הרב של קרית יובל בירושת"ו?

צבי' בתו של ר' ארי' לייב רלב"ג אב"ד קאני-איילנד, ברוקלין נישאה לר' אליהו משה גורדון ב"ר יצחק דוב, ר' אליהו משה נולד בקווינס ארה"ב בשנת התר"פ לאביו ששימש שם כרב ור"י, למד מקודם בישיבת ניו הייוון בקונטיקוט אצל הגרי"ה לעווענברג והיה אח"כ מהיחידי סגולה בני ארה"ב שעבר לאירופה ללמוד בישיבות ליטא ביחד עם הגרח"פ שינברג, ר' ברוך קפלן ועוד יחידים למד שם במיר וקמניץ וחזר בשנת תרצ"ד לארה"ב עם סמיכה.

כאמור נשא את בתו של ר' ארי' לייב רלב"ג ועבר לעיר אנאפוליס במרילנד לכהן שם כרב ואב"ד שם התידד עם הגרי"י רודערמאן ר"י נר ישראל בבולטימור, מרילנד עד שנתקבל פאר בקהל שערי תפלה בשכונת בעדפורד סטיווסנט שבברוקלין ניו יורק (לא רחוק מווילימסבורג וקראון הייטס), קהל שערי תפלה היה אז אחד הקהילות הכי נכבדות בבקרוקלין עם יותר מ1500 חברי הקהילה מכל חוגים, והרב גורדון הלך לרוח כאו"א עם לימודין ושיעורין כסדרן עד שהשכונה התפוררה והקהילה נסגרה אז עבר לווסט-סייד שמנהנטן ושימש שם כרב בק' שערי תורה עד פטירתו בשנת תשל"ט.

הרב גורדון הניח אחריו בניו ר' ארי' דן ור' אליעזר שמואל ובתו רבקה אשת העו"ד הידוע מר. נתן לוין נכד ר' אהרן לוין אב"ד רישא בעמח"ד הדרש והעיון והגר"י שמלקיש אב"ד לבוב בעל בית יצחק.

מקור:
http://www.yated.com/content.asp?contentid=349

תמונת ר' אליהו משה גורדון בבחרותו (קיצוני מימין) עם רבו הג"ר יהודא השיל לוונברג אב"ד ור"מ ניו הייוון קונטיקוט (במרכז) מי מכיר את השאר? ותמונת מציבתו בהר הזיתים בי-ם

מיללער כתב:הרב גורדון הניח אחריו בניו ר' ארי' דן ור' אליעזר שמואל ובתו רבקה אשת העו"ד הידוע מר. נתן לוין נכד ר' ארי' לוין אב"ד רישא והגר"י שמלקיש אב"ד לבוב בעל בית יצחק.

אולי ר' אהרן לוין?

לייבל כתב:

מיללער כתב:הרב גורדון הניח אחריו בניו ר' ארי' דן ור' אליעזר שמואל ובתו רבקה אשת העו"ד הידוע מר. נתן לוין נכד ר' ארי' לוין אב"ד רישא והגר"י שמלקיש אב"ד לבוב בעל בית יצחק.

אולי ר' אהרן לוין?

כן צודק, טעות לעולם חוזר

נוטר הכרמים
אכן ממשפחתו, המנוח זצ"ל היה דוד אבי, ואני מכיר היטב בנו של המנוח זצ"ל הרב הגאון שליט"א, ונכדיו הרבנים מלייקווד ונוא יארק.
יש להם הרבה סיפורים וידע (וכתבים) אודות המשפחה המפוארה, שהחזו"א פעם ביטה שאין הוא מכיר מה זה יחוס כיום, אבל אם ישנה מושג של יחוס בימינו זה משפחה זו.
אודות רבי אליעזר דן זצ"ל ישנה סיפורים למאות בין זקני ירושלים, חלקם נדפסו בספרו "דמשק אליעזר".
רבי אריה ליב זצ"ל (אבי המנוח) היה גאון ירושלמי, ועילוי מופלג תלמיד מובהק להגאון השקדן הירושלמי רבי יעקב אורנשטיין בישיבת אהל משה.
בשנת תרע"ו ברח לאמריקה עכב גיוס הצבא הטורקי, בהגיעו לארה"ב נתמנה להיות אב"ד בעיר קוני איילאנד שבברוקלין, שם שקד על התורה יומם וליל והתכתב הרבה בחידו"ת עם בן דודו הג"ר צבי פסח פראנק זצ"ל (הרבנית פראנק היתה בתה של רבי דוד שפירא, ואמו של רבי אריה ליב רלב"ג היתה אחותו שיינא מלכה שפירא - רלב"ג).
עוד יותר נודע בצדקותו וענוותנותו, משך כל השנים שהיה רב ואב"ד שלח 90 אחוז ממשכורתו (!) לעניי אר"י. משפחות וויספיש ומשפחת רבי נחום פרידמן עד היום מדברים על השילוח הכספי החודשי שהיה מקבלים מאמריקה מרבי ליב'ל רלב"ג. והוא בעצמו היה דר בעניות ובחוסר באמריקה. גם במשך הרבה שנים שלא היו משלמים לו משכורתו עכב העוני שהתפשט אז באמריקה בשנות תר"צ -תרצ"ה, אף לוה כסף מגמחי"ם כדי להמשיך לשלוח לעניי ירושלים. בן המנוח סיפר בלוויה שרבי אהרן קצנלנבוגן זצ"ל ראש ישיבת תורה ויראה סיפר לו שהישיבה התחיל עם הסכום שטלרלינג הראשון מסויים שקיבל מרבי אריה ליב רלב"ג זצ"ל מאמריקה (אנסה לברר הסכום המדוייק שהוא הזכיר בלוויה).
גם יש להם מכתב מחפץ חיים משנת תרצ"ב שמוקירו על 120 דולר (סכום ענק בימים ההם!) ששלח לישיבת ראדין (בשנים אלו של רעב באמריקה זה היה כמו לשלוח עשרות אלפי דולר בימינו), וכנ"ל גם מכתבים מרבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת סלבודקה - חברון שמוקירו אודות מה ששלח להישיבה.
באמריקה באותם ימים היה העילוי ממייציט תלמיד הג"ר ברוך בער רבי יעקב ספסל זצ"ל, הוא היה בן בית אצל רבי אריה ליב רלב"ג, ורבי אריה ליב היה מארחו על שולחנו משך שנים רבות ולומד איתו חברותא, טרם נסיעתו של רבו רבי ברוך בער בשנת תרפ"ט לאמריקה שאל את תלמידו איפה הוא יכול לאכול באמריקה, והעילוי ממייציט כתב איליו רק אצל רב הרמן ואצל רבי ליב'ל רלב"ג האב"ד קוני איילאנד שבעצמו מפקח, כשהשוחט שוחט עבורו העופות. וכך למשך כמה חדשים התארח אצלו רבי ברוך בער זצ"ל בקוני איילאנד.
הוא הקים וועד של שוחטים יר"ש בנוא יארק ופעל רבות למען הכשרות ולמען טהרת המשפחה והקים ובנה מקוה שהיה דבר נדיר באמריקה של אותן ימים.
שקד על תלמודו יומם וליל וכתב הרבה חידו"ת על מסכתות הש"ס והשאיר הרבה כתבים שנמצאים בידי צאצאיו.
כל ימיו רצה לחזור לארץ חמדתו, אבל רבי חיים זוננפלד זצ"ל כתב איליו שזה עדיף שהוא ישאר להרביץ תורה באמריקה ולשלוח כסף להישוב הישן, במקום לחזור לעוני ורעב בירושלים שהתפשט אז בימים ההם, ועכב כך היה אנוס ומעוכב על פי הדיבור...
הוא נפטר בגיל צעיר וביחד עם אשתו בסוף חזרו לארץ מחמדתם ירושלים עיה"ק... בארוניהם
תנצב"ה

יאושר חילך. רק תיקון קטן. ר' יענק'ל ספסל הוא העילוי מוישקי ולא ממייצ'ט.

נוטר הכרמים כתב:יאושר חילך. רק תיקון קטן. ר' יענק'ל ספסל הוא העילוי מוישקי ולא ממייצ'ט.

אתה צודק נזכרתי עכשיו במשפחה מדברים על "הוויסקער עילוי", אגב גם שמעתי שקראו לו "ספסל" גלל שהיה ישן משך הרבה שנים בליטא על ספסלי בתי המדרש תוך לימודו ושקידותו הבלתי פוסקת.

איש_ספר כתב:מיהו ר' יהוסף ג' רלב"ג מלפנים הרב של קרית יובל בירושת"ו?

רבי יהוסף גדליה רלב"ג זצ"ל רבה של קרית היובל היה בן דוד ראשון של המנוח, אביו קראו לו רבי מנחם אייזיק רלב"ג זצ"ל הוא היה ספרא רבה והמזכיר האישי של הרב קוק זצ"ל משך הרבה שנים. רבי מנחם אייזיק היה אח הצעיר של רבי אריה ליב רלב"ג הנ"ל, שניהם היו נכדי הראב"ד בעיה"ק רבי חיים יעקב שפירא זצ"ל, בני בתו שיינא מלכה שפירא רלב"ג, שאגב היא היתה אשה תלמידה חכמה ידועה שזקני ירושלים עוד מספרים שהיתה גרה באלמנותה מול השטיבלאך בזכרון משה (איפה שכיום החנות ספרים גירסה) והיתה יושבת בחצר וכל אימת שהיו שואלים אותה תלמידי חכמים שעברו אודות מאמר חז"ל היתה מצטטת איזה מכילתא או מדרש רבה בדיוק זה נמצאת, מכיון שהיתה שגורה על לשונה כל מדרשי חז"ל ותנ"ך על לשונה, היא גם היתה אשה מושכלת ביותר שאף כתבה בכתבי עת בשם "שמש" (שיינא מלכה שפירא).
אשתו של הרב יהוסף גדליה היתה בתה של רבי עזריאל סלונים (מייסד שכונת שיכון חב"ד בירושלים ובית הכנסת צמח צדק) נכדת האדמו"ר האמצאי ובעל התניא, גם בעצמם היו קרובי משפחה, אליעזר דן סלונים המפורסם ממשפחתה שנרצח בשנת תרפ"ט עם קדושי חברון, אמו היתה אחיינית לרבי אליעזר דן רלב"ג והוא היה קרוי אחריו .