הראב"ד ר' דובטשע שובקס זצ"ל

[מתפעל]

כך מובא בויקיפדיה:

""הרב ליפמן דוד (דובצ'ה) שובקס (? - ז' באדר ב' תרפ"ד) שימש אב בית דין של בד"ץ כוללות החסידים בירושלים.
עדת החסידים חתרה לעצמאות בנהול ענייני העדה והחליטה לייסד בית דין חסידי. בשנת תרס"א 1901 הטילה העדה על שובקס לשמש כראש בית הדין של החסידים שנקרא בד"ץ כוללות החסידים בירושלים[2]. הרב שובקס קיבל את ברכת הדרך הן מהרב מלובלין והן מהרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים. לאחר הקמת הרבנות הראשית לישראל, הצטרף הרב שובקס למוסד ואף כיהן כנשיא המשרד."



מה ההסבר שהוא הצטרף לרבנות ולא לעדה החרדית?

האם יש תמונות ממנו?

יש כמדומני תמונה בארוע עם הרב קוק ושם זיהו אחד מהרבנים כהרב שובקס.

האם יש מובן לשם שובקס?

[מתפעל]

על מצבתו חרוט שהתמנה לראב"ד ע"י הגרש"ז וכנראה הכוונה לגאון ר' שניאור זלמן התורת חסד זצ"ל.

Grave_of_Lipman_David_Shovkes.JPG (260.76 KiB) נצפה 7300 פעמים

[מתפעל]

מה הכוונה שזכה לשמש בעיר הבירה קאצק,
האם היה שם דיין או רב העיר?

מעניין אימתי נולד, אם שימש ברבנות כשבעים שנה, והחל ברבנות בגיל עשרים, היה כבן תשעים.

[מתפעל]

מעתה יש לברר, אם היה ראב"ד בבי"ד של החסידים, אם כן, במה היה קשור לרבנות הראשית ושימש כנשיא?
זה לא היה ב' רשויות נפרדות?

עוד יש להבין מה פירוש שכיהן כ'נשיא המשרד', האם לא היה הרב קוק הנשיא?

[איש_ספר]

תולדותיו של ר' דוד'צע נדרשו יפה ע"י ר"ב לנדוי בראש ספרו חידושי הגר"ד. תמצא באוצר.
על משרת הרבנות אין שם כלום.
משרד הרבנות הוקם ע"י וויצמן בטבת תרע"ט ואילו הרב קוק קיבל את כתב ההכתרה לרבנות ירושלים רק כעבור שנה בדיוק.
על הסיבות שהביאו את ר"ד ליפמן (ועמיתו ר"פ ברנשטיין) להצטרף למשרד הרבנות, אין לי מושג יתכן שהוא אחז כך לכתחילה ויתכן שיש לזה קשר עקיף לסכסוכים עם ר"א שור.

[לא ידען]

תולדותיו של ר' דוד'צע נדרשו יפה ע"י ר"ב לנדוי בראש ספרו חידושי הגר"ד. תמצא באוצר.
על משרת הרבנות אין שם כלום.
משרד הרבנות הוקם ע"י וויצמן בטבת תרע"ט ואילו הרב קוק קיבל את כתב ההכתרה לרבנות ירושלים רק כעבור שנה בדיוק.
על הסיבות שהביאו את ר"ד ליפמן (ועמיתו ר"פ ברנשטיין) להצטרף למשרד הרבנות, אין לי מושג יתכן שהוא אחז כך לכתחילה ויתכן שיש לזה קשר עקיף לסכסוכים עם ר"א שור.

יש אמרה מפורסמת שהרב קוק ידע להשיב על שאלה אחת 'וכי תאמרו מה נאכל', מה שלא היה ביכולת שאר הרבנים להשיב...
מי ניפק ביטוי זה? אולי הגרצ"פ.

מה המקור שהיה ברבנות? יש מקור מלבד ויקיפדיה?
שימשפשטות הכוונה שהיה מורה הוראה בקאצק.

[איש_ספר]

יעוין בחברה ודת של מנחם פרידמן. לדבריו מארבעת הרבנים האשכנזים שהצטרפו למשרד, הפעילים היו ר"פ ברנשטיין והגרצ"פ. ר"י ראם נפטר כעבור זמן קצר ורד"ל שובהקס היה זקן מאד. בנשיאות הרבנות התחלפו הרד"ל והרב אלישר.

[בברכה המשולשת]

יש אמרה מפורסמת שהרב קוק ידע להשיב על שאלה אחת 'וכי תאמרו מה נאכל', מה שלא היה ביכולת שאר הרבנים להשיב...
מי ניפק ביטוי זה? אולי הגרצ"פ..

א. בדותא זו כבר הופרכה לחלוטין באשכול אחר.
ב. כידוע, מרן הגרצ"פ הוא זה שהביא את מרן הראי"ה לירושלים לכהן כרב ראשי.

[בברכה המשולשת]

מעתה יש לברר, אם היה ראב"ד בבי"ד של החסידים, אם כן, במה היה קשור לרבנות הראשית ושימש כנשיא?
זה לא היה ב' רשויות נפרדות?

עוד יש להבין מה פירוש שכיהן כ'נשיא המשרד', האם לא היה הרב קוק הנשיא?

גם מרן הגרצ"פ היה בביה"ד של הרבנות (הרי הוא יסד אותו) ובביה"ד בחורבה במקביל

[ח''ל קאליסק]

מארכיונו של רבי דודצ'י זצ''ל

[ח''ל קאליסק]

מארכיונו של רבי דודצ'י זצ''ל

[מתפעל]

יישר כח

בחותמת מופיע שמו : שאוואקס.

[הוגה ומעיין]

אולי יהיה מי שיוכל להשלים את התמונה אודות בית דין דחסידים.

מה שידוע לי הוא כדלהלן:
בד"ץ חסידים נוסד בקיץ שנת תרנ"ב על ידי הגרש"ז פראדקין מלובלין בעל תורת חסד. הוא היה הראב"ד, ושני חברי ביה"ד הנוספים היו הג"ר ליפמן דוד שובקס והג"ר יוסף הלוי שטרסבערג. גם הג"ר טוביה אריה גולדברגר, מקורבו של התורת חסד, שימש כדיין, למרות שהיה מה"פרושים".

(היה בד"צ חסידי נוסף בירושלים שהוקם כשלושים שנה לפני כן ופסק מלהתכנס).

מקום ישיבתו של ביה"ד היה בניסן בק'ס שול (תפארת ישראל).

בפטירת התורת חסד בשנת תרס"ב התמנה ר' ליפמן דוד שובקס לראב"ד, ולדיין הוסיפו את הג"ר אברהם הכהן, חתנו של הגרע"י שלזינגר בעל לב העברי, ור' טוביה, מקורבו של התורת חסד, פרש מבית הדין.

בשנת עת"ר היה צורך במינוי דיין נוסף (על מקומו של מי? ר' אברהם הכהן נפטר בשנת תרע"א). אחרי ויכוח התמנה הג"ר בצלאל ישעיה ברנשטיין לדיין (החרות ירושלים, יום רביעי, דצמבר 07, 1910; עמוד 1). ר' בצלאל ישעיה נפטר בשנת תרע"ז, ועל מקומו נכנס אחיינו ותלמידו הג"ר ירוחם פישל ברנשטיין המכונה ר' פישל דיין.

בשנת תרע"ט הוקם משרד הרבנות. חבר אליו הגרצ"פ פראנק (י"א בשל דוחק הפרנסה), וחברו אליו גם הגרי"ז מינצברג והגרי"פ ברנשטיין מחמת חרפת הרעב. לאחר זמן מועט, עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ ויציאתם נגד משרד הרבנות, פרש מהם וחזר בו הגרי"ז מינצברג באופן מופגן ומוצהר, ונשארו שם רק הגרצ"פ פרנק והגר"א ראם והגרי"פ ברנשטיין. זה האחרון פרש מהם מאוחר יותר, בסוף כסלו תרצ"ז, שבועיים אחרי הבחירות ברבנות הראשית שבה נבחר הגרי"א הרצוג לרב ראשי, הגרצ"פ פרנק לחבר הרבנות, והגרי"פ ברנשטיין וחבריו לא נבחרו לרבנות הראשית.

לאחר שהגרי"פ ברנשטיין עבר למשרד הרבנות, וכנראה לאחר שנת תרפ"ד בה נפטר הגרל"ד שובקס, היה הגרי"ז מינצברג ראב"ד לבד"צ החסידים. אך במקומות אחרים אני מוצא שהגרי"פ ברנשטיין היה ראב"ד לאחר פטירת הגרל"ד שובקס.

בערך בשנת תרצ"ז, כשהגרי"פ ברנשטיין עזב אף הוא את הרבנות אוחדו בד"ץ הפרושים והחסידים לבד"צ אחד, כדי להוות משקל נגד למשרד הרבנות.

מי שיודע להשלים את התמונה ולתקן את הטעויות שנפלו בה יבורך.

[איש_ספר]

כאמור לפי המסמכים שעמדו לפני מנחם פרידמן גם רד"ל שובקס הצטרף למשרד הרבנות.
בסקירה היפה לא נזכר שמו של ר' אברהם צבי שור בעל שביבי אש והשמר לך מנכדו הספרן.

[א. חיים]

אני הק' הוא אולי האדם האחרון שאמור לדעת פרטים על הנושא המדובר. אבל שמעתי פעם מיהודי זקן שרצה לתת דוגמא למשהו, וסיפר שתמיד היתה לו אי הבנה מסוימת אודות תולדותיו של הדיין ר' אברהם כהן (כמדומני שהמספר היה מיו"ח), ורק בזקנותו נודע לו שבעצם היו אז בירושלים שני דיינים באותו שם ר' אברהם כהן, (כמדומני אחד חסיד והשני 'מתנגד' או שאני טועה) וכך התעלומה שלו נפתרה. אולי זה יעזור במשהו.

[לייטנר]

בשנת תרע"ט הוקם משרד הרבנות. חבר אליו הגרצ"פ פראנק (י"א בשל דוחק הפרנסה), וחברו אליו גם הגרי"ז מינצברג והגרי"פ ברנשטיין מחמת חרפת הרעב. לאחר זמן מועט, עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ ויציאתם נגד משרד הרבנות, פרש מהם וחזר בו הגרי"ז מינצברג באופן מופגן ומוצהר, ונשארו שם רק הגרצ"פ פרנק והגר"א ראם והגרי"פ ברנשטיין. זה האחרון פרש מהם מאוחר יותר, בסוף כסלו תרצ"ז, שבועיים אחרי הבחירות ברבנות הראשית שבה נבחר הגרי"א הרצוג לרב ראשי, הגרצ"פ פרנק לחבר הרבנות, והגרי"פ ברנשטיין וחבריו לא נבחרו לרבנות הראשית.

לאחר שהגרי"פ ברנשטיין עבר למשרד הרבנות, וכנראה לאחר שנת תרפ"ד בה נפטר הגרל"ד שובקס, היה הגרי"ז מינצברג ראב"ד לבד"צ החסידים. אך במקומות אחרים אני מוצא שהגרי"פ ברנשטיין היה ראב"ד לאחר פטירת הגרל"ד שובקס.

בערך בשנת תרצ"ז, כשהגרי"פ ברנשטיין עזב אף הוא את הרבנות אוחדו בד"ץ הפרושים והחסידים לבד"צ אחד, כדי להוות משקל נגד למשרד הרבנות.

מי שיודע להשלים את התמונה ולתקן את הטעויות שנפלו בה יבורך.

אני מנסה להבין,

"הרב פרנק חבר למשרד הרבנות י"א בגלל דוחק הפרנסה", דוחק שלא הצליח להשתמט ממנו כל ימיו?
הרב ברנשטיין חבר לנ"ל (ללא י"א כלל!) "מחמת חרפת הרעב". האם יש דברים ברורים שלו בנושא?

אפשר להניח שהרב מינצברג אכן עשה זאת מטעמים כלכליים ממש, לאור העובדה ש"עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ נגד משרד הרבנות", הוא פרש ממנו, וסביר שלא היה זה משום שמצבו הכלכלי השתפר פלאים בתוך זמן קצר. אך א"א לומר את אותה טענה על הרב ברנשטיין. הוא ראה את עצמו מועמד ולאחר שלא נבחר, פרש?! אם ממילא לא נבחר, ממה הוא פרש?

[מחולת המחנים]

שאלת פותח האשכול, מכובדנו הרב מתפעל, בטעות יסודה.
"המושכל ראשון" הנראה מהשאלה הוא שהחסידים לא הלכו באופן טבעי עם הרבנות הראשי והרב קוק, אלא שלא היא, רוב רובם של החסידים בירושלים צידדו ברב קוק, ודוקא מצידם של הפרושים ויוצאי הונגריה צידדו יותר בעדה החרדית, זאת ועוד, אף אחד מן הדיינים בבית הדין חסידים לא הלך לעדה החרדית, ואילו מבית הדין פרושים ששכן קודם לכן בחצר "החורבה" הלך הראב"ד הגאון רבי משה נחום וואלנשטיין לעדה החרדית.
החסיד רבי אהרן יוסף לוריא מטבריא מציין במכתביו כי במאבק זה דוקא הפרושים הם שנלחמים נגד הרבנות בשעה שהחסידים ברובם תומכים ברבנות, (חסדי סלאנים התנגדו לרבנות, הבית אברהם סירב בביקורו בארה"ק לפגוש את הרב קוק, שלא כמו וב האדמורי"ם בני אותו דור).

ישנן כמה הערות והוספות, ולבינתיים

בערך בשנת תרצ"ז, כשהגרי"פ ברנשטיין עזב אף הוא את הרבנות אוחדו בד"ץ הפרושים והחסידים לבד"צ אחד, כדי להוות משקל נגד למשרד הרבנות.

להיפך, אחרי שהגרי"פ בערנשטיין הצטרף לעדה החרדית, התחלק בית הדן של העדה החרדית לפרושים וחסידים (פרו"ח), בבית הדין חסידים היו הגרי"פ ברנשטיין הגאון רבי נתלי צבי שמרלר והגאון רבי ישראל יצחק רייזמן, ובבית הדין פרושים היו הגר"פ עפשטיין והגאון רבי דוד יונגרייז, בראשות הראב"ד הגרז"ר בעגיס.

לגבי הגרי"ז מינצברג, לא ידוע לי אם בפועל היה דין בעדה החרדית לאחר פרישתו מהרבנות הראשית בשנת תרפ"ד, יש איזה סיפור שהגרי"ח זוננפד התבא לגבי אפשרות חבירתו לעדה החרדית "מי ששימש בבית חוניו אל ישמש בבית המקדש", אך כמדומני שבלשכת רישום נישואין בבניני העדה החרדית בזפניק תמונתו של הגרי"ז מינצברג תולה יחד עם רבני העדה החרדית.

כאמור לפי המסמכים שעמדו לפני מנחם פרידמן גם רד"ל שובקס הצטרף למשרד הרבנות.
בסקירה היפה לא נזכר שמו של ר' אברהם צבי שור בעל שביבי אש והשמר לך מנכדו הספרן.

במקרה זה אין צורך להגיע למנחם פרידמן, העובדה ידועה ופשוטה.
במכתב ר' שמואל דייטש לאדמו"ר אמרי אמת מגור הוא כותב שרבי דוד'טשע הצטרף רבנות, והיה זה בימי חולו וזקנותו.

רבי אברהם צבי שור היה חבר ביד"צ חסיד קודם לכן, ובהקמת משרד הרבנות לא צורף אליה, ופתח אז בית דין עצמאי, כשהוא היה המרכיב הדומיננטי בבית הדין.
כמדומני שהאריך ימים עד ימי הקמת המדינה.
הרוצה לעמוד על טיבו של רא"צ שור יכול לשזוף את עיניו בעיתון השבועי בשם "מחזיקי הדת" שהוא הו"ל בירושלים בשנות תר"פ-תרפ"ד לערך.

[הוגה ומעיין]

ייש"כ על ההבהרות!

למעשה, לפי הידוע לך - בד"צ חסידים המשיך לתפקד עם הראב"ד שלו הגרי"פ והדיינים גם במשך השנים בהן חבר הגרי"פ ברנשטיין לרבנות? הגרי"פ המשיך לכהן שם כראב"ד, עד שבשנת תרצ"ז עזב את הרבנות והצטרף עם בית דינו לעדה החרדית?

מה שכתבת על כהנים ששימשו בבית חוניו - ראה ב"מרא דארעא דישראל" ח"ב עמ' שמ בנוסח אחר. ואף שהספר ההוא רחוק מלהיות מהימן, אך בד"כ הוא לכיוון ההפוך... שם מספר שכאשר בשנת תרפ"ד לא יצאו שאר הרבנים (כלומר הגרי"פ ברנשטיין) מהרבנות, אמר הגריח"ז שלא לחינם אמרו חז"ל שכהנים ששימשו בבית חוניו שוב לא ישמשו במקדש, שהרי רואים שהם נהיים מושרשים באוולתם ללא אפשרות תשובה או נסיגה.

[מחולת המחנים]

ייש"כ על ההבהרות!

למעשה, לפי הידוע לך - בד"צ חסידים המשיך לתפקד עם הראב"ד שלו הגרי"פ והדיינים גם במשך השנים בהן חבר הגרי"פ ברנשטיין לרבנות? הגרי"פ המשיך לכהן שם כראב"ד, עד שבשנת תרצ"ז עזב את הרבנות והצטרף עם בית דינו לעדה החרדית?

כמדומני שברבנות בכל השנים לא היתה הפרדה בין פרושים חסידים, היה רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי.
עם הצטרפות הגרי"פ ברנשיין לעדה החרדת והתרחבות השורות בדייני העדה החרדית "חידשו" את הפרדת בתי הדין לפרושים וחסידים, המנהג פסק כנראה אחרי פטירת הגרי"פ ברנשטיין והגרנ"צ שמרלר בשנת תש"ח-תש"ט.

[הוגה ומעיין]

אתה אומר א"כ שכאשר הגרי"פ ברנשטיין היה ברבנות לא היה חבר בגוף כלשהו שנקרא "בד"צ חסידים" וממילא גם לא היה ראב"ד בו, אלא נהיה ראב"ד לבד"צ החסידים שבתוך העדה החרדית משנת תרצ"ז.

במספר מקומות אני מוצא שהגרי"ז מינצברג היה מספר שנים ראב"ד בד"צ חסידים. מה הכוונה? היה ניסיון להקים בד"צ חסידים בין תרע"ט לתרצ"ז, והגרי"ז מינצברג היה בו ראב"ד? מי היו דייניו הנוספים? או שהכוונה שאחרי פטירת הגרי"פ ברנשטיין בשנת תש"ט היה הגרי"ז מינצברג ראב"ד על מקומו?

בויקיפדיה כתב מאן דהו בערבו של הגרי"י רייזמן, ש"בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג". האם הכוונה משנת תשכ"ב, שנת פטירת הגרי"ז מינצברג, ועד לפטירתו בשנת תשכ"ט? האם עד אז שמרו על תואר ראב"ד נפרד לבד"צ החסידים שבעדה (ולא כהשערתך שההפרדה בטלה בשנת תש"ט)?

[ח''ל קאליסק]

עוד ספר מספרייתו מימי כהונתו בקאצק הבירה.
שם כותב הכותב עליו הנגיד המפורסים.

[ח''ל קאליסק]

....

[ח''ל קאליסק]

כאמור לפי המסמכים שעמדו לפני מנחם פרידמן גם רד"ל שובקס הצטרף למשרד הרבנות.
בסקירה היפה לא נזכר שמו של ר' אברהם צבי שור בעל שביבי אש והשמר לך מנכדו הספרן.

אכן גם הר''א שור מכנה עצמו כראב''ד בספר שביבי אש המצו''ב
[החותם למעלה הינו רבי י''י ט''ב מסיגעט אחיו של הברך משה זצ''ל].

[מתפעל]

לגבי 'וכי תאמרו מה נאכל', מה שלא היה ביכולת שאר הרבנים להשיב...
קראתי היכן שהוא שהגאון מטעפליק זצ"ל הוא זה שענה תשובה נחמדה זו לקנאי אחד שטען כלפיו הלמאי הולך אל הרב הרצוג.

לעצם הענין,
הדיינים מהבי"ד החסידי שהצטרפו לרבנות הראשית, כהרב שובקס והרב ברנשטיין,
אם הכוונה שהבי"ד החסידי כולו נכנס תחת הרבנות הראשית שייסד הרב קוק, או הבי"ד החסידי המשיך כרגיל והדיינים באופן פרטי שימשו גם בבי"ד החסידי העצמאי וגם ברבנות הראשית במקביל?

[י. אברהם]

תשובה אליו בשו"ת עזרת ישראל להרב ישראל איסר שפירא אבד"ק מעזריטש

עזרת ישראל.jpg (64.93 KiB) נצפה 7053 פעמים

[אלטנוישול]

האם העדה"ח דהאידנא מחשיבה את התו"ח לאחד מרבותיה?

[חלמישצור]

בסקירה היפה לא נזכר שמו של ר' אברהם צבי שור בעל שביבי אש והשמר לך מנכדו הספרן.

רבי אברהם צבי שור היה חבר ביד"צ חסיד קודם לכן, ובהקמת משרד הרבנות לא צורף אליה, ופתח אז בית דין עצמאי, כשהוא היה המרכיב הדומיננטי בבית הדין. כמדומני שהאריך ימים עד ימי הקמת המדינה. הרוצה לעמוד על טיבו של רא"צ שור יכול לשזוף את עיניו בעיתון השבועי בשם "מחזיקי הדת" שהוא הו"ל בירושלים בשנות תר"פ-תרפ"ד לערך.

הרב שור נפטר בערב חג השבועות תש"ה, כבן ע"ח שנים (דיווח לדוגמה על הלוייתו). יוזכר כאן חתנו הנודע הרב מרדכי הכהן (שגם שימש כספרא דדיינא בביה"ד של חתנו; כן הקדיש לו עם פטירתו, גיליון נכבד ב"נרות שבת" בעריכתו, כרך ג, גיליון נח, ד' תמוז תש"ה, בו מאמרים מעניינים), ונכדיו הידועים. ביחס לרבנות הראשית, יעויין 'לא זכיתי באור מן ההפקר', עמ' 357. דמות מאוד מעניינת.

על מצבתו בהר הזיתים כתוב לאמור

"פ"נ הגאון נשיא אלקים מוהר"ר אברהם צבי שור זצלה"ה בהגאון שר התורה בעל מנחת-שי מוהר"ר שמואל יצחק זצלה"ה מגזע תרשישים כח דורות דור אחר דור גאוני ומצוקי ארץ חיבר ספרי שביבי-אש על ד"ח שו"ע ומנחת אברהם על יו"ד בשחרותו שימש ברבנות דק"ק קניהינטש ומנסטרישץ בגליציא - פולין כארבעים שנה שרת בקודש חבר וראב"ד לעדת אשכנזים חסידים יצ"ו ונשיא חברת מחזיקי-הדת פה קרתא קדישא ת"ו נשמתו עלתה בטהרה ערב חג השבועות תש"ה ת'נ'צ'ב'ה'"

תמונתו

1.png (235.68 KiB) נצפה 5168 פעמים

[יראה- שלם]

ר' פישל דיין אכן לא חזר להעה"ח עד לימיו של הגרי"צ דושינסקיא שהחזירו לבד"ץ החסידים עד לפטירת הדיין רנ"צ שמרלר, והגרי"ז מינצברג מאז נפילת הרובע לא שימש כדיין כלל אלא כמו"ץ בקטמון, לאחר פטירת ר' נפתלי שמרלר ניסה הגרי"צ דושינסקיא להכניס בבד"ץ החסידים את ר' העניך פאדווה שכיהן כמו"ץ מטעם העה"ח, אמנם לא אסתייעא מילתא והגרי"ץ נפטר בתחילת תש"ט ואחריו ר' פישל דיין בער"ח כסליו, ונתאחדו הבד"ץ כבד"ץ פרו"ח.

[מיללער]

חתום בהזמנת נישואי נכדו ר' יצחק מרדכי לורברבוים נכד החוות דעת עב"ד בת ר' יעקב אייזנבאך (פעסטער):

[פייביש אופטובסקי]

עיין עוד כאן

https://merhav.nli.org.il/primo-explore ... lang=iw_IL

[ח''ל קאליסק]

הקדשה על ספר אותו קיבל כדו''ד

הקדשה.PNG (255.1 KiB) נצפה 4273 פעמים

[חמרא טבא]

בזכרוני שבאחד מספרי התולדות (אולי גאון ההוראה) יש תמונה ממנו

[חלמישצור]

רבי אברהם צבי שור היה חבר ביד"צ חסיד קודם לכן, ובהקמת משרד הרבנות לא צורף אליה, ופתח אז בית דין עצמאי, כשהוא היה המרכיב הדומיננטי בבית הדין.

ביחס לרבנות הראשית, יעויין "לא זכיתי באור מן ההפקר", עמ' 357. דמות מאוד מעניינת.

במשך כמה שנים 'קיטלגתי' את רא"צ שור כאחד מן הדמויות הקוטביות באופוזיציה לרבנות הראשית והעומד בראשה (ראו "לא זכיתי" הנ"ל; מורגנשטרן, "הרבנות הראשית לארץ ישראל", עמ' 44 הע' 69; וכמובן המשפט המתוקשר באמצע שנות התר"פ על השליטה במושב זקנים המאוחד בירושלים). אולם היום מצאתי בארכיון בית הרב מכתבו אל הראי"ה קוק, בענייני קידושין שנעשו אשר לא כדת (מצ"ב הפתיחה והחתימה), ונראה שלמצער בשנת תרצ"ג לא רק שקיבל את סמכותה של הרבנות הראשית, אלא אף כתב בכבוד ראוי וכמקובל לרב קוק.

1.jpg (176.41 KiB) נצפה 3588 פעמים

[הבאר ההיא]

בשנת תרע"ט הוקם משרד הרבנות. חבר אליו הגרצ"פ פראנק (י"א בשל דוחק הפרנסה), וחברו אליו גם הגרי"ז מינצברג והגרי"פ ברנשטיין מחמת חרפת הרעב. לאחר זמן מועט, עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ ויציאתם נגד משרד הרבנות, פרש מהם וחזר בו הגרי"ז מינצברג באופן מופגן ומוצהר, ונשארו שם רק הגרצ"פ פרנק והגר"א ראם והגרי"פ ברנשטיין. זה האחרון פרש מהם מאוחר יותר, בסוף כסלו תרצ"ז, שבועיים אחרי הבחירות ברבנות הראשית שבה נבחר הגרי"א הרצוג לרב ראשי, הגרצ"פ פרנק לחבר הרבנות, והגרי"פ ברנשטיין וחבריו לא נבחרו לרבנות הראשית.

לאחר שהגרי"פ ברנשטיין עבר למשרד הרבנות, וכנראה לאחר שנת תרפ"ד בה נפטר הגרל"ד שובקס, היה הגרי"ז מינצברג ראב"ד לבד"צ החסידים. אך במקומות אחרים אני מוצא שהגרי"פ ברנשטיין היה ראב"ד לאחר פטירת הגרל"ד שובקס.

בערך בשנת תרצ"ז, כשהגרי"פ ברנשטיין עזב אף הוא את הרבנות אוחדו בד"ץ הפרושים והחסידים לבד"צ אחד, כדי להוות משקל נגד למשרד הרבנות.

מי שיודע להשלים את התמונה ולתקן את הטעויות שנפלו בה יבורך.

אני מנסה להבין,

"הרב פרנק חבר למשרד הרבנות י"א בגלל דוחק הפרנסה", דוחק שלא הצליח להשתמט ממנו כל ימיו?
הרב ברנשטיין חבר לנ"ל (ללא י"א כלל!) "מחמת חרפת הרעב". האם יש דברים ברורים שלו בנושא?

אפשר להניח שהרב מינצברג אכן עשה זאת מטעמים כלכליים ממש, לאור העובדה ש"עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ נגד משרד הרבנות", הוא פרש ממנו, וסביר שלא היה זה משום שמצבו הכלכלי השתפר פלאים בתוך זמן קצר. אך א"א לומר את אותה טענה על הרב ברנשטיין. הוא ראה את עצמו מועמד ולאחר שלא נבחר, פרש?! אם ממילא לא נבחר, ממה הוא פרש?

נתקלתי היום בציטוט הזה מהאדמו"ר מסוקולוב

עמדה ושיטה ממוצעת מצאנו אצל חלק מאבות בית דינו של הרב קוק, המורכב מהגרצ"פ פרנק והר"י ראם (פרושים); ומר"פ ברנשטיין ור"ד שובהקס (חסידים). חלק זה של חברי הבד"צ מסכים לשיטתו של הרב זוננפלד, וההתקרבות אל החופשים היא למורת רוחם, גם הם מתנגדים לרבנות הראשית במתכונתה, אף על פי שהם עצמם מכהנים חברים בה. אלא שלפי דעתם עדיף להיות בפנים ולתקן כל מה שאפשר מאשר להשתמש בקנאות ובמחלוקת. והם מציינים כהישג את דבר ההכרה הרשמית של רב ראשי אשכנזי, שהיה שמור עד עכשיו רק לחכם באשי הספרדי. אולם למרות הצגת הדברים ברוח זו כאילו להצדיק את דבר הצטרפותם לרבנות הראשית, מודים גם הם שהמניעים העיקריים היו מטעמים גשמיים, וברגע שנימוק זה ייעלם מוכנים הם לצאת ממשרד הרבנות

אך כפי שהעיר הרב לייטנר בסוף הם לא פרשו.

[רציני]

ולא רק שלא פרשו לדוגמא הגרצ"פ דחק בחתנו ר' שמואל ללכת לרבנות הראשית.
ועוד עיין בזה במשמרת חומתנו (טז, שיא) בעניין הזה, והם נוקטים את עניין ה"פרנסה" כגנאי. [השערה דמיונית: ואולי הם המציאו את עניין הפרנסה, ואחר כך הפכו את זה לטובה???].