סיפור מהרב קונשטט זצ"ל

[מתפעל]

באחד העלונים קראתי :

"הרב מרדכי הבלין, בהיותו ילד שתל עץ לימון בחצר ביתו בשכונת "בית וגן" הירושלמית. באותו בנין גרו שלושה מגדולי תלמידי החכמים בשכונה, הגאונים רבי מנצור בן שמעון, רבי שלמה מן ההר ורבי אלחנן קונשטט. עבר במקום רבי אלחנן קונשטט, פנה ואמר לו בחיוך: "אתה יותר חשוב ממני".
תמה הילד, מה כוונת הרב?
אמר לו רבי אלחנן: "לגור בארץ ישראל זה ספק דאורייתא, אבל לשתול עץ בארץ ישראל זו ודאי מצוה מן התורה".

עד כאן.

למה לגור זה רק ספק ולשתול עץ זו ודאי מצוה?

כוונתו שאם גרים בלי לקנות את הדירה, לא מקיימים מצות יישוב הארץ?
וכי הרב קונשטט לא קנה את הדירה? דומני שכן.

[מתפעל]

ראיתי כאן ברשת:

"על נטיעת האילנות ועל שאר העבודות החקלאיות, אמר החתם סופר (חידושיו לביצה דף לה): "העבודה בקרקע גופא מצוה, משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא את פירותיה הקדושים". הוסיף החתם סופר שכל הכלול בפסוק "ואספת דגנך, תירושך ויצהרך" (=קצירה, בצירה ומסיקה כלומר, סוגי הקטיף השונים) הוא מצוה בארץ ישראל".

אמנם מסברא לכאורה, בודאי שלגור בארץ מקיים המצוה. מה מועילים העצים בלי האנשים.
אמנם אם נטיעת עץ בארץ היא מצוה, איך זה שלא מציעים לכל תייר חרדי שחפץ בכל מאודו להוסיף במצוות ומעשים טובים, שיטע עץ היכן שהוא ויקיים המצוה.

אולי זה רעיון למיזם חדש, ויכול להיות שזה יהיה גם ביזנס לא רע...

[שיף]

כנראה שהספק הוא מכיון שיש דעות שבזמן הזה אין את המצוה של ישוב א"י ואולי דווקא במגורים אבל בנטיעת עץ לכאורה מקיים יותר וכנ"ל

[גלאגוזים]

ראיתי כאן ברשת:

"על נטיעת האילנות ועל שאר העבודות החקלאיות, אמר החתם סופר (חידושיו לביצה דף לה): "העבודה בקרקע גופא מצוה, משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא את פירותיה הקדושים". הוסיף החתם סופר שכל הכלול בפסוק "ואספת דגנך, תירושך ויצהרך" (=קצירה, בצירה ומסיקה כלומר, סוגי הקטיף השונים) הוא מצוה בארץ ישראל".

אמנם מסברא לכאורה, בודאי שלגור בארץ מקיים המצוה. מה מועילים העצים בלי האנשים.
אמנם אם נטיעת עץ בארץ היא מצוה, איך זה שלא מציעים לכל תייר חרדי שחפץ בכל מאודו להוסיף במצוות ומעשים טובים, שיטע עץ היכן שהוא ויקיים המצוה.

אולי זה רעיון למיזם חדש, ויכול להיות שזה יהיה גם ביזנס לא רע...

תיקון קטן:
דברי החת"ס שציין ר' מתפעל הם בחידושיו לסוכה [לו.א.] בד"ה דומה.

[שיף]

ביום צום גדליה ימלאו 22 שנים לפטירת הגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל. נולד בפולדא שבגרמניה לאביו הגאון רבי ברוך קונשטאדאט שכיהן שם כדיין וראש ישיבה.
בתחילת המלחמה הצליחו הוריו לעלות לא"י לירושלים, כאן פתח את ישיבת קול תורה ע"ש קהילת פולדא יחד עם רעו רבי יחיאל מיכל שלזינגר זצ"ל.
לאחר פטירת אביו בט"ו בשבט תשכ"ז עמד במקומו בראשות ישיבת קול תורה עד פטירתו בצום גדליה תשנ"ה, יחד עם רה"י הגרש"ז אוירבך זצ"ל ולהבל"ח הגרמ"י שלזינגר שליט"א בנו של רה"י רבי יחיאל מיכל זצ"ל. כיום ממשיכים את מקומו בישיבה, בניו, רבי אליעזר יחיאל ורבי אהרן וחתנו רבי יחזקאל קורן [-קונשטט]

[שיף]

"הרב מרדכי הבלין, בהיותו ילד שתל עץ לימון בחצר ביתו בשכונת "בית וגן" הירושלמית. באותו בנין גרו שלושה מגדולי תלמידי החכמים בשכונה, הגאונים רבי מנצור בן שמעון, רבי שלמה מן ההר ורבי אלחנן קונשטט.

אכן עוד בנין מיתולוגי בשכונת בית וגן. והמספר כמובן יליד אותו בנין בנו של רבי צבי הבלין שליט"א [בנו חורגו של רבי שמואל הומינר] ושל הגננת המיתולוגית מרת רותי הבלין ע"ה
עוד שכן בבנין היה רבי ישעיהו זאב ויג ז"ל אביו של הג"ר אברהם נפתלי ויג שליט"א מחשובי רבני השכונה מראשי ישיבת תורה אור ורב ביהכנ"ס מנין אברכים.

[פרנקל תאומים]

ביום צום גדליה ימלאו 22 שנים לפטירת הגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל. נולד בפולדא שבגרמניה לאביו הגאון רבי ברוך קונשטאדאט שכיהן שם כדיין וראש ישיבה.
בתחילת המלחמה הצליחו הוריו לעלות לא"י לירושלים, כאן פתח את ישיבת קול תורה ע"ש קהילת פולדא יחד עם רעו רבי יחיאל מיכל שלזינגר זצ"ל.
לאחר פטירת אביו בט"ו בשבט תשכ"ז עמד במקומו בראשות ישיבת קול תורה עד פטירתו בצום גדליה תשנ"ה, יחד עם רה"י הגרש"ז אוירבך זצ"ל ולהבל"ח הגרמ"י שלזינגר שליט"א בנו של רה"י רבי יחיאל מיכל זצ"ל. כיום ממשיכים את מקומו בישיבה, בניו, רבי אליעזר יחיאל ורבי אהרן וחתנו רבי יחזקאל קורן [-קונשטט]

הג"ר אלחנן קונשטט זצ"ל היה חתנו של החבר הר"ר אורי שרגא הכהן בייפוס זצ"ל מפרנקפורט דמיין, ואח"כ באר"י,
ולפיכך היה גיסם של הרבנים הגאונים: רבי שמחה קסלר זצ"ל רבה של מודיעין עילית (חתנו של ר' אורי שרגא), רבי אהרן בייפוס זצ"ל רב קהילת 'מקור חיים' בפ"ת, ויבל"ח רבי יעקב ישראל בייפוס מרכסים, מח"ס 'לקח טוב'. וכן היה גיסם של הר"ר שמשון בייפוס ז"ל (אביו של יבל"ח הג"ר אליהו בייפוס מב"ב, מו"צ בבתי ההוראה של הגרש"צ רוזנבלט, והעומד בראש 'משמרת השבת', וכמו"כ חמיה של הציירת והסופרת רות בייפוס [אשת בנו הרב אברהם בייפוס מק"ס] ), והר"ר דוד בייפוס ז"ל (כמדומה שהיה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז').
היה לר' אורי שרגא זצ"ל חתן נוסף שבנו יבל"ח משמש כיום ראש כולל 'עטרת שלמה' במודיעין עילית, אלא ששמו נשתכח ממני.

[משה ובני ישראל]

"הרב מרדכי הבלין, בהיותו ילד שתל עץ לימון בחצר ביתו בשכונת "בית וגן" הירושלמית. באותו בנין גרו שלושה מגדולי תלמידי החכמים בשכונה, הגאונים רבי מנצור בן שמעון, רבי שלמה מן ההר ורבי אלחנן קונשטט.

אכן עוד בנין מיתולוגי בשכונת בית וגן. והמספר כמובן יליד אותו בנין בנו של רבי צבי הבלין שליט"א [בנו חורגו של רבי שמואל הומינר] ושל הגננת המיתולוגית מרת רותי הבלין ע"ה
עוד שכן בבנין היה רבי ישעיהו זאב ויג ז"ל אביו של הג"ר אברהם נפתלי ויג שליט"א מחשובי רבני השכונה מראשי ישיבת תורה אור ורב ביהכנ"ס מנין אברכים.

הנה הבניין.

[הכהן]

אכן עוד בנין מיתולוגי בשכונת בית וגן. והמספר כמובן יליד אותו בנין בנו של רבי צבי הבלין שליט"א [בנו חורגו של רבי שמואל הומינר] ושל הגננת המיתולוגית מרת רותי הבלין ע"ה
עוד שכן בבנין היה רבי ישעיהו זאב ויג ז"ל אביו של הג"ר אברהם נפתלי ויג שליט"א מחשובי רבני השכונה מראשי ישיבת תורה אור ורב ביהכנ"ס מנין אברכים.

אחות של הגב' רוזנטלר ע"ה אשת ר' אפרים מנחם זצ"ל (עוד דמות מיתולוגית...)

[משה ובני ישראל]

באחד העלונים קראתי :

"הרב מרדכי הבלין, בהיותו ילד שתל עץ לימון בחצר ביתו בשכונת "בית וגן" הירושלמית. באותו בנין גרו שלושה מגדולי תלמידי החכמים בשכונה, הגאונים רבי מנצור בן שמעון, רבי שלמה מן ההר ורבי אלחנן קונשטט. עבר במקום רבי אלחנן קונשטט, פנה ואמר לו בחיוך: "אתה יותר חשוב ממני".
תמה הילד, מה כוונת הרב?
אמר לו רבי אלחנן: "לגור בארץ ישראל זה ספק דאורייתא, אבל לשתול עץ בארץ ישראל זו ודאי מצוה מן התורה".

עד כאן.

למה לגור זה רק ספק ולשתול עץ זו ודאי מצוה?

כוונתו שאם גרים בלי לקנות את הדירה, לא מקיימים מצות יישוב הארץ?
וכי הרב קונשטט לא קנה את הדירה? דומני שכן.

הרב מרדכי הבלין שליט"א כיום הוא מחשובי האברכים בכולל חזון איש בבני ברק.

[לעומקו של דבר]

ועמך כולם מיתולוגיים

[משה ובני ישראל]

עוד תמונה

[שיף]

בנו של רבי צבי הבלין שליט"א [בנו חורגו של רבי שמואל הומינר] ושל הגננת המיתולוגית מרת רותי הבלין ע"ה

אחות של הגב' רוזנטלר ע"ה אשת ר' אפרים מנחם זצ"ל (עוד דמות מיתולוגית...)

ממייסדי ביהכנ"ס הגר"א גרו בבנין המיתולוגי ברח' החיד"א [עם סימני הפגז בתריס... יחד עם הרב יש"ר זילברברג [אבי האחים בן ישר] והסנדלר....
בנות רבי שמריהו קימל זצ"ל

[הכהן]

היה לר' אורי שרגא זצ"ל חתן נוסף שבנו יבל"ח משמש כיום ראש כולל 'עטרת שלמה' במודיעין עילית, אלא ששמו נשתכח ממני.

דונט?

[מתפעל]

כנראה שהספק הוא מכיון שיש דעות שבזמן הזה אין את המצוה של ישוב א"י ואולי דווקא במגורים אבל בנטיעת עץ לכאורה מקיים יותר וכנ"ל

לא הבנתי סברתך. לדעות שאין כיום מצוות יישוב א"י, וכך כזכורני מסביר המגילת אסתר את הרמב"ם שלא מנה מצוה זו,
מדוע לנטוע עץ זה כן מצוה?

[הכהן]

אחות של הגב' רוזנטלר ע"ה אשת ר' אפרים מנחם זצ"ל (עוד דמות מיתולוגית...)

רוזנטלר.PNG (20.86 KiB) נצפה 10564 פעמים

[משה ובני ישראל]

בנו של רבי צבי הבלין שליט"א [בנו חורגו של רבי שמואל הומינר] ושל הגננת המיתולוגית מרת רותי הבלין ע"ה

אחות של הגב' רוזנטלר ע"ה אשת ר' אפרים מנחם זצ"ל (עוד דמות מיתולוגית...)

ממייסדי ביהכנ"ס הגר"א גרו בבנין המיתולוגי ברח' החיד"א [עם סימני הפגז בתריס... יחד עם הרב יש"ר זילברברג [אבי האחים בן ישר] והסנדלר....
בנות רבי שמריהו קימל זצ"ל

ממשפחת הבלין מצאצאי הר"ק בעל התניא זי"ע

[פרנקל תאומים]

היה לר' אורי שרגא זצ"ל חתן נוסף שבנו יבל"ח משמש כיום ראש כולל 'עטרת שלמה' במודיעין עילית, אלא ששמו נשתכח ממני.

דונט?

לא.

[שיף]

ברח' בית וגן התגורר גם ר' יונה קונשטט ז"ל אחיו הצעיר של ראש הישיבה

[קראקובער]

אולי הרב קונשטט התכוון שקיימים מצוות התלויות בארץ?

[הכהן]

היה לר' אורי שרגא זצ"ל חתן נוסף שבנו יבל"ח משמש כיום ראש כולל 'עטרת שלמה' במודיעין עילית, אלא ששמו נשתכח ממני.

דונט?

לא.

אז יש עוד...
היה לו גם חתן פרויליך (כנראה שגם זה לא המכוון)

[שיף]

אז יש עוד...
היה לו גם חתן פרויליך (כנראה שגם זה לא המכוון)

אמו של רבי אורי שרגא בייפוס היתה לבית פרויליך

[מתפעל]

אין לאף אחד תמונות מרבני קונשטט?

[מתפעל]

מצאתי תמונה מעניינת זו

Rabbi_baruch_kunshtat.jpg (1.49 MiB) נצפה 10114 פעמים

[מתפעל]

וכן תמונה זן של ר' אלחנן משה

Rabbi_e.m._kunstat.jpg (740.25 KiB) נצפה 10114 פעמים

[מתפעל]

ועוד אחת

kushtt.jpg (30.84 KiB) נצפה 10113 פעמים

[מתפעל]

ר' ברוך הקים את הישיבה ובנו ר' אלחנן משה המשיך, האם אין דור שלישי בישיבה?

[שיף]

ר' ברוך הקים את הישיבה ובנו ר' אלחנן משה המשיך, האם אין דור שלישי בישיבה?

תקרא לאט לאט
viewtopic.php?f=19&t=27922&p=341925#p304464
בינתיים כבר יש עוד

כתבות יפות כולל תמונות מראשית הישיבה, היו בשבועות האחרונים במוספים של 'יתד' ו'הפלס' לכבוד היארצייט של רבי ברוך זצ"ל בט"ו בשבט

[שיף]

אמש נפטרה הרבנית רות קונשטט ע"ה, אשת ראש הישיבה הגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל, והיא בת 91 בפטירתה. היתה מדמויות ההוד של שכונת בית וגן.
נולדה בפרנקפורט שבגרמניה לפני 91 שנה לאביה רבי אורי שרגא הכהן בייפוס ואמה לבית פרויליך. עלתה עם משפחתה לא"י והתגוררו בפתח תקוה שם היו ממיסדי קהילת מקור חיים. בשנת תש"ו נישאה לבעלה רה"י זצ"ל.
בניה הגאונים רבי אליעזר יחיאל ורבי אהרן משמשים כרבנים בישיבת קול תורה; בנה רבי אברהם אריה ר"מ ישיבת דעת תורה וגם בישיבת קול תורה; בנה רבי דוד מחשובי כולל פונוביז'; חתנה הגאון רבי צבי פרצוביץ מראשי ישיבת מיר ברכפלד; חתנה הגאון רבי יחזקאל קורן [-קונשטט] מראשי ישיבת קול תורה; חתנה הגאון רבי מרדכי יגל מחשובי כולל פונוביז'; חתנה הגאון רבי חזקיהו קצבורג משגיח ישיבת כנסת יחזקאל באלעד; חתנה הגאון רבי חיים ברוך נבלצאל מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה וישיבת זכרון יעקב לצעירים; חתנה רבי חיים דומב ר"מ בישיבת קול תורה לצעירים.

[דודי צח]

נשאלנו לעיל מדוע יש יותר מצוה בשתילת עץ מאשר עצם בעלות על דירה.

כמדומה שהעניין ברור בש"ס בכמה מקומות. ונזכר במסכת בבא מציעא, כי עצים שתולים, וקרקע לזרע, יש בו יותר משום ישוב ארץ ישראל, מאשר עצם הבעלות והמגורים על הקרקע. עיין ב"מ קא א - 'אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל'. ועוד שם 'איתמר היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו, ואמר לו עציי ואבניי אני נוטל רב נחמן אמר שומעין לו בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו מאי טעמא משום ישוב ארץ ישראל'.
ועוד שם קח ב - כלפי דין בר מצרא: 'ארעא לבתי וארעא לזרעא - ישוב עדיף'.

הרי ברור, כי קרקע לזרע יש בזה יותר ישוב ארץ ישראל לעומת קרקע למגורים וכו'. והחזון איש בהלכות שביעית כבר ביאר בזה, שהדבר אכן משום גרימת ריבוי של מצוות התלויות בארץ.

כך שזו אמרה מדויקת המתאימה לייקי כמוהו זצ"ל, שכך נהג בכל אורחותיו על המעלות והמגרעות גם יחד

[מתפעל]

יישר כח, מעניין מאד.

הסברא הפשוטה אומרת הפוך, הרי אדם לא ישאר עם הקרקע רק כי נטע עץ, אבל אם אדם בונה בית, זה יותר מחזיק אותו במקומו שלא יעזוב.

וכי מה יותר חשוב לו לאדם, עץ או בית?

אולי כשיש לאדם פרדס שלם, ששווה הרבה יותר מבית, אזי יובן הדבר.

[לענין]

ראיתי בזמנו איזשהוא קובץ זכרון שהיה מזוהה עם משפחת קונשטט, והיה מבואר בו סדר קרבתם המשפחתית להגרע"א זללה"ה [דרך רבי יצחק קונשטט בעל לוח ארז].
מי שיחזיר אבידתי יתברך אמן.

[יגל]

ראיתי בזמנו איזשהוא קובץ זכרון שהיה מזוהה עם משפחת קונשטט, והיה מבואר בו סדר קרבתם המשפחתית להגרע"א זללה"ה [דרך רבי יצחק קונשטט בעל לוח ארז].
מי שיחזיר אבידתי יתברך אמן.

זוגתו של ר' יצחק אב"ד רדאוץ היתה גיטל שלזינגר, בתו של ר' יוסף מייסד הוצאת הספרים שלזינגר (שהיה בנו של ר' שמחה גינז אחי הגרעק"א).

בנו הצעיר של ר' יצחק, ר' מאיר מפרשבורג, היה צייר אמן, הוא אייר את ההגדה של פסח בהוצאת שלזינגר, וספרים נוספים בהוצאתם.

[לענין]

תודה תודה.
ולא זו בלבד, אלא ש[כפי זכרוני הדל] אשת רבי יוסף גינס, היתה מ' ראדיש בתה של מ' שרה בת הגרע''א ז''ל [שהיתה אשת החת"ס בזיו"ש], כך שצאצאיו של ר' יצחק קונשטט הינם נכדי הגרע"א ז"ל.
שאלתי היתה [כמדוקדק], האם משפ' קונשטט דקול תורה הם נכדי ר' יצחק בעל לוח ארז, או שמא נכדי אחיו.
אכפול תודתי.

[ושא_נס]

ביום צום גדליה ימלאו 22 שנים לפטירת הגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל. נולד בפולדא שבגרמניה לאביו הגאון רבי ברוך קונשטאדאט שכיהן שם כדיין וראש ישיבה.
בתחילת המלחמה הצליחו הוריו לעלות לא"י לירושלים, כאן פתח את ישיבת קול תורה ע"ש קהילת פולדא יחד עם רעו רבי יחיאל מיכל שלזינגר זצ"ל.
לאחר פטירת אביו בט"ו בשבט תשכ"ז עמד במקומו בראשות ישיבת קול תורה עד פטירתו בצום גדליה תשנ"ה, יחד עם רה"י הגרש"ז אוירבך זצ"ל ולהבל"ח הגרמ"י שלזינגר שליט"א בנו של רה"י רבי יחיאל מיכל זצ"ל. כיום ממשיכים את מקומו בישיבה, בניו, רבי אליעזר יחיאל ורבי אהרן וחתנו רבי יחזקאל קורן [-קונשטט]

בטובך שנת לידתו ופטירתו העבריים של הרב קונשטט זצ"ל - עם מקור ברור לכך.
ייש"כ

[מה שנכון נכון]

בטובך שנת לידתו ופטירתו העבריים של הרב קונשטט זצ"ל - עם מקור ברור לכך.ייש"כ

ז' תשרי תרע"ח - ג' תשרי תשנ"ה (מספריו שבאוצר).

[יגל]

תודה תודה.
ולא זו בלבד, אלא ש[כפי זכרוני הדל] אשת רבי יוסף גינס, היתה מ' ראדיש בתה של מ' שרה בת הגרע''א ז''ל [שהיתה אשת החת"ס בזיו"ש], כך שצאצאיו של ר' יצחק קונשטט הינם נכדי הגרע"א ז"ל.
שאלתי היתה [כמדוקדק], האם משפ' קונשטט דקול תורה הם נכדי ר' יצחק בעל לוח ארז, או שמא נכדי אחיו.
אכפול תודתי.

נכדי אחיו הצעיר ר' אברהם אריה, שהיה חתן דודו ר' יצחק קונשטטר.
יש להעיר שחותנו ר' יצחק קונשטטר היה חתן ר' שמואל זנוויל רייך מסעטשע, בן הג"ר קאפל חריף מווערבוי, שלפי מסורת המשפחה שלא הובררה עד תום היה אחיו של ר' אברהם אריה קונשטט הראשון מפרשבורג, זקן משפחת קונשטט כולה.

[שיף]

היום נלב"ע הג"ר יחזקאל קורן קונשטט מר"י קול תורה חתן הגרא"מ קונשטט זצ"ל
ולפני כמה ימים נפטרה הרבנית פנינה קצבורג בת הגרא"מ קונשטט זצ"ל

[יהודה בן יעקב]

היה לר' אורי שרגא זצ"ל חתן נוסף שבנו יבל"ח משמש כיום ראש כולל 'עטרת שלמה' במודיעין עילית, אלא ששמו נשתכח ממני.

פלק. ר' יעקב יהודה ז"ל היה חתן ר' אורי שרגא. בניו: ר' דוד מח"ס בתורתו יהגה ועוד, ר' יחיאל מראשי כולל עטרת שלמה מודיעין עילית.
לר' יעקב יהודה פלק ז"ל חתן בשם ר' מאיר קסלר שליט"א מב"ב, אחי ר' שמחה קסלר זצ"ל רבה הראשון של מודיעין עילית

[עזריאל ברגר]

היום נלב"ע הג"ר יחזקאל קורן קונשטט מר"י קול תורה חתן הגרא"מ קונשטט זצ"ל
ולפני כמה ימים נפטרה הרבנית פנינה קצבורג בת הגרא"מ קונשטט זצ"ל

אח ואחות?