הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

פרנקל תאומים

הערה אחרונה לפני שב"ק,
להרב אום: בהישוב לימדונו איך לעיין בש"ס ובראשונים ואחרונים.
איך מבינים פשט בתוס'.
"לומדעס" של ממש זה רק בישי"ג.
אבל כך הדבר גם בכל הישי"ק, וכך גם נכון שיהיה בגיל הזה(לפחות לענ"ד).

ללייטנר:
אדם חרדי יכול ללמד במוסדות דת"ל לפרנסתו ומתוך רצון להשפיע לטובה על החבר'ה האלה כמיטב יכולתו במסגרת בה הוא נמצא.
היו רבים כאלה בעבר, חלקם בשליחותו של מרן החזו"א זי"ע.
חלילה לאדם חרדי ללמד במוסד שמעודד חרדים (או אחרים שאילולא זה לא היו הולכים לצבא)ללכת לצבא.ודו"ק, וק"ל.

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ו' יולי 15, 2016 7:03 pm

לבית ישראל זצ"ל היתה השפעה גדולה על ר' ידל,לבקשת האדמו"ר התחילו ביישוב מסכת כתובות בפרק שני ולא בפרק א' (הרב כתריאל שליט"א אמר לי שב"משמרת שלו" הוא יחזיר שיתחילו בפרק ראשון לכל הפחות בדף יב. בחורי הישיבה נסעו לירושלים ללויות של הלב שמחה והפני מנחם

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' יולי 17, 2016 12:28 am

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' יולי 17, 2016 12:48 am

אאמו"ר שליט"א גם הוא מבוגרי הישוב. לא שמעתי ממנו הרבה על תקופה זו, כנראה מכיון שהיא מתעמעמת אל מול התקופה בצילו של רבו הגר"ה זקס זצ"ל, שאז נעשה לאיש כהגדרתו.
אני מניח שאאמו"ר שהוא באופיו מסודר מאד ויסודי, הסתדר היטב עם המשטר הקפדני.
-
אאמו"ר גדל והתחנך בכפר פינס, וכאשר הגיע לישוב [בהשפעת רבו רב הכפר הגאון רבי אברהם גולדברג זצ"ל] מצא את עצמו לפתע בתוך סביבת בחורים עירוניים בעלי הווי ישיבתי תוסס, בעלי מרפקים ומעמדות וכו'. הוא לא מצא את עצמו ביניהם, והתמלא געגועים לבית הוריו החמים שבכפר. בלבו החלו להתרקם תוכניות לעזיבת הישיבה למוסדות אחרים רחוקים ה"י. [לדוגמא, הוא מספר שבבית החמים שבכפר היו רגילים לצפות את השמיכות ע"י כמה זוגות ידיים, זה אוחז מכאן וזה מכאן וכו'... והנה בהגיעו לישיבה לא הבין כיצד עליו לצפות את השמיכה בציפיתה... ויזכר לטוב חבר החדר מאז, כיום - הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט"א מראשי ישיבה פונביז' שלימד אותו את הקונץ' כיצד אפשר לצפות שמיכה בלא עזרה מאיש...]

זקנתי ע"ה שהיתה מחנכת גדולה [כיהנה בהמשך כמפקחת על החינוך הדתי בצפון הארץ], מאד כעסה: איך זה שמגיע תלמיד חדש בודד, מרקע כפרי ו'תמים', ואין אף אחד שנותן לו עידוד ויחס אישי... [כמדומני שהיא הגיעה לישיבה לנזוף בראש הישיבה... אבל איני זוכר אם אכן כך היה, או שהיא רק ביקשה לעשות כך. אברר בהזדמנות].

השינוי בהרגשתו התרחש בשמחת תורה, הוא נשאר בישיבה לאחר לבטים, ואז בתוך הריקודים ניגש אליו בחור בחיוך רחב והזמינו להיכנס למעגל... זו היתה נקודת השינוי ומשעה לשעה - במשך כל היום הגדול - הרגיש יותר ויותר 'שייך', ונגוזו כל חלומות הפרישה...

אאמו"ר רגיל לספר זאת כדי להראות עד כמה חשוב וקריטי לדורי דורות לתת יחס חם ומתעניין לבחורים החדשים שמגיעים לישיבה... [ומוסיף שבמיוחד ביום שמחת תורה יש הזדמנות לשים לב מי אינו מוצא את עצמו במעגלים וכו'... כפי שזכה אותו בחור אלמוני להציל את אאמו"ר...]

לקראת העליה לישיבות הקדושות הוא הסתובב בכמה ישיבות להתרשמות, ומכולם היה מרוצה חוץ מ'חברון' שלא מצאה חן בעיניו... אך, מכיון שרבותיו בישיבה [מסתמא הרב קולדצקי זצ"ל] המליצו ללכת ל'חברון' הוא שמע לקולם. וכמובן, הוא לא התחרט על כך... שכן שם נדבק ברבו הנ"ל עלה והתעלה לפסגות.
הוא מספר זאת תמיד, כדי להראות שהכי חכם וכדאי להקשיב לצוות הרבנים בישיבה...

נוטר הכרמים כתב:
א] ראשית, יש לציין כי ר' ייד'ל ז"ל התנגד מאוד לעזיבת המוסד באמצע, ולו גם במקרה שהבח' הצעיר שחשקה נפשו ללמוד תורה בטהרתה 'נשרף' לישיבה קדושה, ועל כך קבלו עליו כי בניגוד האינטרסים שבין המוסד שבראשותו לתועלת התלמיד וההתעלות הרוחנית שלו, גבר השיקול המימסדי. כמובן שיש לצדד לזכות הצעד הנ"ל, רק תחילה אתעניין האם זה אכן היה כך.

גם הללו טענו שככלל היה מעודד מאוד, ובדרך קבע, להמשיך בישיבות קדושות, וכנז' לעיל.

אתה כותב זאת כאילו טובתה של הישיבה היא עניינו האישי של ראש הישיבה ותל"מ. וזה איננו פשוט כלל. כי אם ראש הישיבה יאפשר לכל בחור טוב לצאת מיד לישיבות הקדושות, ממילא תרד רמתה של הישיבה ובעקיפין ההשפעה על תלמידיה האחרים להמשיך לישיבות הקדושות.
אמנם יתכן שאותו בחור איננו צריך להפסיד ולהתעכב בשביל טובת האחרים, [וגם זה צ"ע], אך בכל אופן ברור שראש הישיבה תפקידו לדאוג לטובת ציבור תלמידי הישיבה בכללותו ולא להעדיף את טובת היחיד.
[אני מלמד מעת לעת בישיבה לבוגרי תיכון, שהרבה מתלמידיה מתחזקים ועוברים לישיבות קדושות וגם שם ישנה ההתלבטות הגדולה בין טובתו האישית של הבחור שאץ רץ לעבור לישיבה קדושה לבין טובת הישיבה ותלמידיה...]

אגב, דודי מצד אמי שליט"א ג"כ למד בישוב, והוא נמלט באמצע שנות לימודיו לישיבה קדושה, כי מאס בלימודי החול ורצה ללמוד תורה בטהרתה. אדמו"ז שליט"א ממש כעס, על הנער שלא משלים את לימודי הבגרות וכו', וחיפש אחריו להחזירו ללימודיו. אמי תליט"א שהיתה אז בחורה בשרנסקי נסעה לסטייפלער לשאול איך להשפיע על אביה להניח לבחור להמשיך בישיבה כתשוקתו. הסטייפלער [שאז עוד לא התאלמן, וקיבל נשים] המליץ לה לפנות אל הגר"ח גריינמן שישית עצה, והוא אף ירד עמה את מדרגות ביתו כדי להראות לה איך הולכים לבית הגרח"ג...
הגרח"ג זי"ע כתב מכתב מאד יפה לזקני שליט"א, בו כותב שבאמת ההורים צריכים לקבוע לילדיהם, והם יודעים באמת את טובתם וכו', אבל מכיון שהנער כ"כ רוצה להתעסק רק בלימוד התורה, הרי ממילא ברור שבתחום זה תהיה הצלחתו, כי דרך הוא שהאדם מצליח בתחום שהוא נמשך אליו, ולכן לא כדאי להפריע לו... [כיום אותו דוד שליט"א הוא ממרביצי התורה בכמה ישיבות ומעמיד תלמידים רבים, וזקני שליט"א רווה ממנו רוב נחת...]

אום אני חומה

בני ברקי כתב:לבית ישראל זצ"ל היתה השפעה גדולה על ר' ידל,לבקשת האדמו"ר התחילו ביישוב מסכת כתובות בפרק שני ולא בפרק א' (הרב כתריאל שליט"א אמר לי שב"משמרת שלו" הוא יחזיר שיתחילו בפרק ראשון לכל הפחות בדף יב. בחורי הישיבה נסעו לירושלים ללויות של הלב שמחה והפני מנחם

ככלל הייתה לו פינה חמה בלב לחסידות.
בעידודו והשראתו התקיימו כל ליל שישי וועדים בחסידות בסביבת הישיבה. היה זיץ של גור בשטיבל לא רחוק (עקב הזמן כבר שכחתי את המיקום. באזור גימנסיה הרצליה) שגם אני הייתי בין משתתפיו. למדנו בעיקר שפ"א. והייתה חבורה של ויז'ניץ ושל חב"ד.
בלילות שבת היה מתקיים 'בוטע' ויז'ניצאי בישיבה, אליו נכנס כל מי שליבו חפץ.
אמר לנו פעם בקורת רוח, שהאדמו"ר מויז'ניץ פגש אותו בחופה ופרגן לו על הבחורים הויז'ניצאים בישיבה.

נ.ב. גם הרב ישראל הזה זצ"ל שנפטר השבוע היה מהבוגרים (כך עפ"י עיתון המודיע מערב שבת). את שמו הטוב שמעתי עוד בחייו כיהודי מלא וגדוש שתמיד תמצא בפיו איזה ווארט טוב על הפרשה או רעיון מוסרי נלבב. חבל שלא הכרתיו אישית.
גם הג"ר משה פטרובר שליט"א ר"כ ידוע בירושלים למד שם.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » א' יולי 17, 2016 3:23 am

אברהם כתב: [לדוגמא, הוא מספר שבבית החמים שבכפר היו רגילים לצפות את השמיכות ע"י כמה זוגות ידיים, זה אוחז מכאן וזה מכאן וכו'... והנה בהגיעו לישיבה לא הבין כיצד עליו לצפות את השמיכה בציפיתה... ויזכר לטוב חבר החדר מאז, כיום - הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט"א מראשי ישיבה פונביז' שלימד אותו את הקונץ' כיצד אפשר לצפות שמיכה בלא עזרה מאיש...]

הגאון ר' יונה זלושינסקי זצ"ל.

אשכול מיוחד. הבו לנו עוד סיפורים אישיים.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' יולי 17, 2016 3:26 am

לא ידען כתב:
אברהם כתב: [לדוגמא, הוא מספר שבבית החמים שבכפר היו רגילים לצפות את השמיכות ע"י כמה זוגות ידיים, זה אוחז מכאן וזה מכאן וכו'... והנה בהגיעו לישיבה לא הבין כיצד עליו לצפות את השמיכה בציפיתה... ויזכר לטוב חבר החדר מאז, כיום - הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט"א מראשי ישיבה פונביז' שלימד אותו את הקונץ' כיצד אפשר לצפות שמיכה בלא עזרה מאיש...]

הגאון ר' יונה זלושינסקי זצ"ל.

אשכול מיוחד. הבו לנו עוד סיפורים אישיים.

כב' לא התבלבל בין שני גאון ר' יונה? הוא כותב על ר"מ בפונוביז' שליט"א, ואתה מזכיר את החתן זצ"ל של רבי חיים שאול קרליץ.

אום אני חומה

בני דודים.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' יולי 17, 2016 9:40 am

לאור התפתחות הדיון לכיוונים נוספים, הייתי רוצה להעמיק יותר בניתוח ההווי והרוח של ה'ישוב', ויהיה בדבריי התייחסות גם לנקודות שהועלו בדברי המגיבים השונים.

א. בהיבט כולל נראה כי ישנה סימבוליות בשמה של הישיבה 'הישוב החדש', שכן כל החינוך שהתוותה היותה ניגוד חריף ל'ישוב הישן' ולכל מה שהוא ייצג. אנשי הישוב הישן הוצגו במשך השנים כ'יהודי החלוקה'; כלומר, אע"פ שרובם הגדול של יהודי אלו עסקו בישובו של עולם בצורה זו או אחרת, חלק משמעותי מהם עסק בתורה ביגיעה ובעמל, ומתוך חיי דחק והסתפקות במועט בלתי ניתנים לתיאור כמעט, וחלק אחר עסק לפרנסת ביתו 'מכל הבא ליד', אם בחנוונות וברוכלות מכל סוג שהוא ואם במסחר, היה זה ללא 'תנאי פתיחה' נאותים לפרנסה מסודרת, ללא השכלה מתאימה ו'תעודות'.

ניתוח נוסף יעלה כי ישנו קו מחבר בין העוסקים בתורה מקרב הישוב הישן לאלו שעסקו בפרנסה, הם לא היו 'מסודרים', הללו למדו כי צריך ללמוד, ובעצם אין משהו אחר שאפשר ושצריך לעשות, זוהי חובת העולם בעולמו, ו'לעולמו', לעולם האמיתי, עולם שכולו טוב. העוה"ז הוא רק פרוזדור לטרקלין. ככה טבעי ופשוט. ללא 'שטעלעס' ו'מעמד' בחיים, וכבר התבטא בחכמה אחד משרידי הדור ההוא, כי בירושלים התגלגלו הרבה ספרי תורה ללא 'עצי חיים'...

לעומתם, ב'ישוב החדש' לא ראו את המצב הזה בעין יפה, בלשון המעטה. מה שעמד לנגד עיניהם של ההמון, בעלי בתים שהרויחו את לחמם בקושי, ומהם פליטי שואה, זה לדאוג כי בניהם יהיו 'מסודרים' בעתיד, אם במשרת רבנות דיינות או כל 'כלי קודש' אחר ואם בעבודה אחרת. לשם כך הדרישה מצד הורים רבים ומשאת נפשם היה 'הישוב'. ישיבה שאמורה להוציא את הבנים מסודרים, כך או כך.

במקומות רבים הכיוון של 'הישוב' לא מצא חן, לא בעיני הרבנים החרדיים והמחנכים בתתי"ם של החינוך העצמאי ולא בעיני הילדים עצמם שראו המשך טבעי לתלמוד תורה המקומי בישיבה קדושה במובנה המלא ללא תערובת של חול, אבל במקרים לא מעטים יד ההורים גברה על הכל, השאיפה החזקה 'לסדר' את הילד, שלא יהיה כמו האב המיוזע והאביון או כמו המובטל ההוא, גברה על הכל.

אגב, אחד היעדים של ה'שרופים' מבין הישוב במשך שנים ארוכות היתה ישיבת איתרי. מעניין לציין כי הרציניים שבהם נכרכו במיוחד, בצורה מעוררת התפעלות, אחרי הגר"ש אויערבאך שליט"א. הגר"ש שליט"א משמש 'אנטי – תזה' לכל המתואר: תורה לשם תורה, לא 'סדר' ולא מעמד, לא תוכניות בחיים ולא מצליחנות. 'ישוב הישן בהתגלמותו'. אולי דווקא בשל הניגוד החריף, והשאיפה הפנימית הכנה למשהו אמיתי.

זו התשובה שקיבלתי מכמה ת"ח גדולים, מה מצאו בהגר"ש יותר משאר הת"ח האדירים שכיהנו בישיבה, ולכאורה היה בהם יותר במה למשוך, הם הגיבו: חיפשנו משהו 'אמיתי'....

ב. הרושם החזק שהותירו תלמידי הישוב בכל מקום שהוא; המצליחנות, ההישגיות, המיקוד במטרה, ומעל הכל – שנאת הבטלה שהיתה מושרשת בהם סחפו את דמיונם של רבים מבין החרדים. אנשים חרדים לגמרי, בדרך כלל 'חסידים' בכל הרמ"ח והשס"ה, שראו כי טוב ב'תורה עם דרך ארץ', כאשר בהווה העיקר תורה והדרך ארץ טפל לה, ובעתיד או תורה או דרך ארץ. הרצון העז של אותם הורים גרם כי רבותיהם לא ניסו להניא אותם מצעדים כאלה, למרות שהיה גלום בהם סיכון רב לעתידם הרוחני של בניהם, והיכן שהוא בתוך המורכבות הזאת פעלו להציל כמה ששייך.

אפיזודה קטנה, אבי שליט"א לא רצה ללכת ל'ישוב' כלל, הוא העדיף מלכתחילה את 'קול תורה' ואף נכנס בעימות מסוים עם הוריו. מה שהכריע את הכף, למרבה הצער, היתה ההתנהגות הלא מכובדת ורוויית הבטלה מצד בחורי קול תורה בעיר מגוריו לצד ניצול הזמן המופתי וה'שגריריות' שאפיינה את הישובניקים.

ג. כנרמז לעיל, הענין ה'דתי' לא תפס הרבה בחיי הישוב. ראשית, הפערים האדירים בין המשפחות ומקומות המוצא של התלמידים, היו שם מקפידי על קלה כבחמורה, מגדלי זקן ופיאות ועוטי 'קפוטות' בשבת, לצד חובשי כיפות סרוגות חברים בסניף מעורב של בני עקיבא. כולם התמזגו יחד ב'מסדר' שהעמיד בראש הסולם את הלימודים השונים.
כך ניתן להבין את הפתיחות המופלאה לכיוון החסידות, 'זיץ' או מקוה לצד המוסד זה דווקא מחמת שאין כאן ישיבה המורה לחניכיה את דרך החיים הנכונה, תופעות מסוג זה מהוות ניגוד לישיבה ליטאית טיפוסית המקנה לתלמידיה כיוון בחיים ודרך בעבודת הבורא. הישוב לא פעלה במישור הזה, אז למה לא?

ד. הגרי"ד קופלמן זצ"ל, גם אם ישנם קוים מקבילים מסוימים, בלוצערן זה היה הפוך, היר"ש והעבודה היו במרכז הכובד, ואדרבה, השילוב בין רוח הישיבות והמוסר לדרך החסידות הונחל במתכוין. ההערצה העצומה לרב קופלמן 'למרות' מוצאו הליטאי ואי הגדרתו כחסיד במלוא המובן הינה דווקא מחמת האישיות שהיוותה מודל לחיקוי. [נכחתי בחתונה לפני כמה שנים, בה הוא סידר את הקידושין, זה היה בשנתו האחרונה. האויר היה דחוס בהערצה על גבול הסגידה מצד דורות דורות של מסתופפים, מרביצי תורה חשובים חסידיים].

ה. יש לציין, שלצד הפירות המשובחים של המוסד שכבר נמנו בחלקם לעיל, יצאו משם לא מעט דתיים לאומיים והרבה חילוניים לגמרי - רבים בכל השוואה למוסד חרדי אחר בן התקופה. לאור כל האמור – הפרשנות ברורה.

בן טובים · הודעהעל ידי **בן טובים** » א' יולי 17, 2016 1:02 pm

מה המצב בישוב היום? הישיבה הזאת עוד קיימת בכלל? והאם השתנו שם דברים?

לעומקו של דבר

אום אני חומה כתב: והייתה חבורה של ויז'ניץ.
בלילות שבת היה מתקיים 'בוטע' ויז'ניצאי בישיבה, אליו נכנס כל מי שליבו חפץ.
אמר לנו פעם בקורת רוח, שהאדמו"ר מויז'ניץ פגש אותו בחופה ופרגן לו על הבחורים הויז'ניצאים בישיבה.

ארגון 'צעירי ויזניץ', ה"מסיון" הויזניצאי, עבד רבות על חבר'ה מהיישוב

לעומקו של דבר

לייטנר כתב:מה שכן למדנו, שלדעתך גם ראש ישיבה המעודד את תלמידיו להתגייס לצבא הוא אדם חרדי.

לייטנר כתב:אני משתדל לא לדון בפורום בדברים שאין בהם תוחלת, ולכן רק נסתפק בהצהרתך שהעומד בראשות ישיבת הסדר יכול להיות חרדי, ודי בזה.

לייטנר שיחיה, לדעתך דת"ל זה חסרון שאתה רואה בחרדיות כמחמאה? (ולו יהי שאותו ראש ישיבה לא מוגדר כחרדי, האם פוחתת מעלתו בעיניך? או שהגדרת 'מיהו חרדי' בוערת בעצמותיך?)

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' יולי 17, 2016 1:43 pm

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' יולי 17, 2016 1:52 pm

לעומקו של דבר כתב:
אום אני חומה כתב: והייתה חבורה של ויז'ניץ.
בלילות שבת היה מתקיים 'בוטע' ויז'ניצאי בישיבה, אליו נכנס כל מי שליבו חפץ.
אמר לנו פעם בקורת רוח, שהאדמו"ר מויז'ניץ פגש אותו בחופה ופרגן לו על הבחורים הויז'ניצאים בישיבה.

ארגון 'צעירי ויזניץ', ה"מסיון" הויזניצאי, עבד רבות על חבר'ה מהיישוב

ר' כתריאל בעצמו אשתו היא ממשפחה שמוצאה בוזיניץ.
ואחד מבניו הפך לחסיד ויז'ניץ והוא חתן למשפחת וינר הויז'ניצאית.

לפני שנים למדו בישוב זוג תאומים, האבא מנהל בנק מגולח בוגר חברון ממשפחה ירושלמית והאמא מבית חסידי שיש לו איזה קשר של חיתון לויז'ניץ.
"המסיון" הויז'ניצאי, פעל על אחד מהם, והלה הפך לחסיד של ממש, התחתן עם אשה מבית חסידי פרועם מאד, והביא לעולם סדרת ילדים חסידים לתפארת.
לפני כשנתיים האיש נטש את אורח חייו החסידי, עזב את אשתו, הסיר את זקנו, ונשא אשה דתיה. למגינת לבם ובושתם של ילדיו.
כמובן מקרים כאלה קורים בכל מגזר וקבוצה, אבל רבים סבורים שנסיון הטמעות שלו בויז'ניץ, והסתגלות לאורח חיים שמנוכר לחינוכו ולביתו, היא שהביאה עליו (ועל ילדיו ואשתו) את הטרגדיה הזו.

אום אני חומה

אורח כתב:לפני שנים למדו בישוב זוג תאומים, האבא מנהל בנק מגולח בוגר חברון ממשפחה ירושלמית והאמא מבית חסידי שיש לו איזה קשר של חיתון לויז'ניץ.
"המסיון" הויז'ניצאי, פעל על אחד מהם, והלה הפך לחסיד של ממש, התחתן עם אשה מבית חסידי פרועם מאד, והביא לעולם סדרת ילדים חסידים לתפארת.
לפני כשנתיים האיש נטש את אורח חייו החסידי, עזב את אשתו, הסיר את זקנו, ונשא אשה דתיה. למגינת לבם ובושתם של ילדיו.
כמובן מקרים כאלה קורים בכל מגזר וקבוצה, אבל רבים סבורים שנסיון הטמעות שלו בויז'ניץ, והסתגלות לאורח חיים שמנוכר לחינוכו ולביתו, היא שהביאה עליו (ועל ילדיו ואשתו) את הטרגדיה הזו.

אני מכיר את המקרה המדובר. חולק עליך בתוקף. אכתוב לך באישי בהמשך אי"ה.

לעומקו של דבר

אורח כתב:
לעומקו של דבר כתב:
אום אני חומה כתב: והייתה חבורה של ויז'ניץ.
בלילות שבת היה מתקיים 'בוטע' ויז'ניצאי בישיבה, אליו נכנס כל מי שליבו חפץ.
אמר לנו פעם בקורת רוח, שהאדמו"ר מויז'ניץ פגש אותו בחופה ופרגן לו על הבחורים הויז'ניצאים בישיבה.

ארגון 'צעירי ויזניץ', ה"מסיון" הויזניצאי, עבד רבות על חבר'ה מהיישוב

ר' כתריאל בעצמו אשתו היא ממשפחה שמוצאה בוזיניץ.
ואחד מבניו הפך לחסיד ויז'ניץ והוא חתן למשפחת וינר הויז'ניצאית.

לפני שנים למדו בישוב זוג תאומים, האבא מנהל בנק מגולח בוגר חברון ממשפחה ירושלמית והאמא מבית חסידי שיש לו איזה קשר של חיתון לויז'ניץ.
"המסיון" הויז'ניצאי, פעל על אחד מהם, והלה הפך לחסיד של ממש, התחתן עם אשה מבית חסידי פרועם מאד, והביא לעולם סדרת ילדים חסידים לתפארת.
לפני כשנתיים האיש נטש את אורח חייו החסידי, עזב את אשתו, הסיר את זקנו, ונשא אשה דתיה. למגינת לבם ובושתם של ילדיו.
כמובן מקרים כאלה קורים בכל מגזר וקבוצה, אבל רבים סבורים שנסיון הטמעות שלו בויז'ניץ, והסתגלות לאורח חיים שמנוכר לחינוכו ולביתו, היא שהביאה עליו (ועל ילדיו ואשתו) את הטרגדיה הזו.

אני את המקרה לא מכיר, אבל הפרינציפ הזה הוא שטותים, במחילה

לעומקו של דבר

עוד על 'היישוב', בחוברת על ר"א רייסנר

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' יולי 17, 2016 3:55 pm

אום אני חומה כתב:
אורח כתב:לפני שנים למדו בישוב זוג תאומים, האבא מנהל בנק מגולח בוגר חברון ממשפחה ירושלמית והאמא מבית חסידי שיש לו איזה קשר של חיתון לויז'ניץ.
"המסיון" הויז'ניצאי, פעל על אחד מהם, והלה הפך לחסיד של ממש, התחתן עם אשה מבית חסידי פרועם מאד, והביא לעולם סדרת ילדים חסידים לתפארת.
לפני כשנתיים האיש נטש את אורח חייו החסידי, עזב את אשתו, הסיר את זקנו, ונשא אשה דתיה. למגינת לבם ובושתם של ילדיו.
כמובן מקרים כאלה קורים בכל מגזר וקבוצה, אבל רבים סבורים שנסיון הטמעות שלו בויז'ניץ, והסתגלות לאורח חיים שמנוכר לחינוכו ולביתו, היא שהביאה עליו (ועל ילדיו ואשתו) את הטרגדיה הזו.

אני מכיר את המקרה המדובר. חולק עליך בתוקף. אכתוב לך באישי בהמשך אי"ה.

מתוך כתיבה באישי, התברר שכבודו לא ממש מכיר את התמונה המלאה.

לעומקו של דבר כתב:אני את המקרה לא מכיר, אבל הפרינציפ הזה הוא שטותים, במחילה

דעתך נשמעה.

לעומקו של דבר

כלומר:
זה שויזניץ לא התאימה לו, זה אולי די מסתבר בעקבות המקרה
אבל "שנסיון הטמעות שלו בויז'ניץ, והסתגלות לאורח חיים שמנוכר לחינוכו ולביתו" הא גרמא ליה, לא מסתבר כי ההיפך, גיבארינערס (מצטרפים) בדר"כ מתחברים יותר להיכן שהם הצטרפו ואדוקים לחוגם החדש ומרוצים מכך עד הגג.
על כן הה"נ היה קורה זה גם אם זה היה כך מהבית, בלי היטמעות וכו'.
בכ"א בדרך כלל זה ודאי לא נכון.

אום אני חומה

הרב הנוטר,
כמו תמיד דבריך עמוקים ומזקיקים עיון ומחשבה.

כמה הערות קצרות בתחילה:

א. אכן צדקת שהרבנים בד"כ לא ראו בעין יפה את ההולכים ליישוב. חלקם אפילו נקטו צעדים מעשיים דוגמת הג"ר יואל קלופט זצ"ל שלא היה מגיע לבר-מצוות של ילדים המעותדים ללכת ליישוב. כמובן שכל מקרה לגופו ואם האופציה השנייה הייתה תיכון דתי הרי שהיישוב עדיף לאין ערוך.

ב.לא זכיתי להכיר את הגר"ש שליט"א באופן אישי. מה שכן, באיתרי ראיתי שני צ'אלמער'ס שמעניקים חמה בקומתן, הלא הם הגר"ש פישר והגר"ח בראנד שליט"א. הראשון עדיין שם. ככלל, איתרי תמיד הייתה מקום של אמת בתוך עולם של שקר, וכדברי ר"ש גלבר 'איתרי זה אמת, ואמת לא משווקת את עצמה'.

ג.באות ה' כתבת שמהיישוב יצאו חילונים רבים. האמנם?? ואם כוונתך כולל הנושרים אדרבה תבדוק מה עלה בגורלם של נושרי אור ישראל וקול תורה.

המשך בהודעה הבאה.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' יולי 17, 2016 8:59 pm

אום אני חומה,

א. אתה מתקופה מאוחרת יותר, 'אשר לא ידע את יוסף'. הגר"ש גלבר ורוב ככל בעלי התריסין בתקופתו היו כרוכים במיוחד אחרי הגר"ש שליט"א, והמפורסמות א"צ ראיה.

ב. אם כבר הזכרת את ר' יואל קלופט זצ"ל, איך לא ציינת כי הוא היה בעבר חלק מצוות 'הישוב'? פרטים מאלפים על נסיון הבאתו של רמ"צ נריה ל'ישוב' ע"י ראשי המזרחי, והפגישה הכנה שלו עם ר' יואל זצ"ל, הלא המה כתובים בפנקסיו של הר' נריה, ומצוטטים בספר 'שחר אורך' על האחרון [שי"ל ע"י בתו; ספר הראוי לאשכול בפני עצמו].

ג. 'נושרים' זה פירות שנפלו מן הגובה, לא נראה לי שזו ההגדרה בנידון דידן, וכפי שהגיב פעם חכ"א להתפארותו של חיים ולדר הידוע כי בחיפה לא היו נושרים, שמעולם לא שמע על נשירה משיחים...

לפי מה ששמעתי, אכן יצאו חילוניים ודתלי"ם רבים יותר מאשר בישיבות שנקטת.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' יולי 17, 2016 9:24 pm

פרנקל תאומים

ר' נוטר היקר,
אני מרגיש צורך להתייחס לכל דבריך, אע"פ שחלקם כבר קבלו התיחסות ברורה שקלעה אל השערה.

בהודעה המקיפה הראשונה שלך כתבת על "חוסר הערכה או/ו התעלמות מופגנת שנוהגים לעומתו "בכירי המוסד הנ"ל מקרב הציבור החרדי", יחס זהה בחייו ואף לאחר מותו".
ובכן, אחר בקשת מחילתך, מדובר בבדותא פרועה, ולא על מו"ר ז"ל, שמי שהכירו יודע שממש לא הטרידו אותו דברים מעין אלו, כ"א השמצה של תלמידיו הרבים. אין לדברים האלה כל שחר.
הרוב המכריע של תלמידיו, בפרט הת"ח הרבים שביניהם, מחזיקים טובה לר' יידל. כמובן שהם לא הולכים עם טיקט "למדתי בהישוב" וכפי שכבר ביארו לך כאן בטוטו"ד, והדברים פשוטים ואינם צריכים לפנים. אבל, אם תדבר איתם בארבע עיניים, ואם הם נותנים בך את אמונם, הם יאמרו לך זאת ללא כחל ושרק (אלא א"כ הם יחשדו בך שאתה "לא מבין ענין", ואז הם יתחמקו מחפירותיך באלגנטיות...).

בחזור מלוויתו של ר' יידל, נסעתי ברכב עם ארבעה ת"ח חשובים מתלמידיו, שניים מהם אנשים גדולים מאד (אחד מפורסם מאד, וגם השני מוכר טובא), ושניים אחרים גם ת"ח ידועים, חלק ניכר מהנסיעה הם דיברו בהערכה רבה ובהשתאות על דמותו (בחלק האחר דיברו בלימוד). אגב, אע"פ שכאמור לא היו מודעות אבל וכו', בכ"ז היתה לוויה גדולה מאד והמוני "פראקים" נראו בה.
גם בהכנסת ס"ת לישיבה לע"נ, היו בעלי איצטלא דרבנן רבים.
באוזניי שמעתי ר"מ בישי"ג חשוב ומוכר, הידוע כלמדן ועמל בתורה גדול, מדבר אודותיו בהערכה כנ"ל ומכנה אותו כמה פעמים "מורי ורבי''.

אתה ניזונת ממידע שמקורו בבוגרים שכפי הנראה יצאו משם עם משקעים, וזה לגיטימי. אבל עם כל הכבוד, בכל מוסד חינוכי ישנם גם בוגרים שיצאו ממנו ממורמרים, ק"ו בבשק''ו ממוסד כזה ששיטת החינוך בו היא כה תקיפה וזורקת מרה, ואין לי ספק שזה הטעם האמיתי של הממורמרים והמזלזלים, וזאת בנוסף לרצון שלהם לכסות מבני ביתם או מתלמידיהם את עברם ''הפלילי'' כבוגרי ''הישוב'', ו/או הצורך שלהם להוכיח את השקפתם האיתנה כיום ע"י התעלמות ו/או זלזול בצור מחצבתם. חשוב להם להוכיח שלא נשאר בהם משהו מ"קליפת הישוב"... חשוב להם להתנער ממנה לחלוטין...
והרבה יותר נעים להלביש את ההתעלמות/זלזול בכסות אידאולוגית/פילוסופית, מאשר לומר- זרקו בנו מרה, דרשו מאיתנו בלי סוף, ובתקיפות, וזה היה קשה לנו, ואנחנו ממורמרים על כך או אפי' נוטרים טינה.
בכל מקרה, בוגרים בני תורה מהסוג הזה הינם מועטים, ובוודאי הם לא מ"בכירי בוגרי המוסד מקרב הציבור החרדי" (הרי "אדם גדול" בוודאי לא ישכח ד"בירא דשתית מיניה" וכו').

לגבי צעירים שחשקה נפשם ללמוד תורה בטהרתה: יש לציין כי בנו יחידו של מו"ר, יבל"ח מו"ר הרב ר' כתריאל, למד שנה או שנתיים בהישוב ואח"כ עבר ללמוד בישי"ק תפארת צבי (הישי"ק המיתולוגית של חברון), משם המשיך לישיבת פוניבז'.
בזמני, הגרב"צ קרמר שליט''א חתנו של הרב, המשמש כר"מ בישיבה, לאחר מחשבה רבה, אישר לבחור רציני שחשקה נפשו כנ"ל, ונועץ בו על כך, לעבור לישי"ג. מי שמכיר את הגרבצ"ק יודע שלא היה עושה כן אם היה חושב שזה מנוגד לדעת חמיו.
נכון שבאופן כללי, ר' יידל לא נתן אמון בהתלהבות הנעורים המצויה בגילאים האלה, וגם מפני הניסיון וכפי שכבר ביארו כאן באר היטב.(דוגמא קלאסית לנשרף שנפל באופן קיצוני כבר הזכרתי, הלא הוא ישראל סגל) אבל לכל כלל היה יוצא מן הכלל.

אום אני חומה

וכעת ללב העניין:

אתה מתאר כ"כ יפה את שיטת ה'תורה עם תכל'ס' עד שאינני מבין מדוע אינך קורא לילד בשמו: תנועת פא"י. מי היו הפא"יניק'עס? כל מיני ניצולי שואה מפולין או הונגריה שהתיישבו בכל רחבי א"י, חבשו כיפת בד לראשם, לעתים כיפה סרוגה, ומעליה כובע קש כחלחל. את הילדים שלחו לממ"ד או לחינוך העצמאי ואח"כ 'לר' יידל'..גם באירופה החסידית שלטה (ושולטת) תפיסת ה'תכל'ס' עאכ"ו לאחר השואה.
מאז שפא"י עברה מן העולם ועד היום התבסס היישוב בעיקר על הסקטור המכונה 'משפחות מודרניות'. אלו ששלחו בזמנו לחורב או רזילי (ובירושלים ללויכטר) וכיום לבוסטון. זו פחות או יותר ההשתייכות המגזרית של 80 עד 90 אחוז מההורים. 'פערים אדירים' בין המשפחות?? אני לא ראיתי את זה.
---
מי שחושב שהמטרה של רביל הייתה רק להוציא טכנוקרטיים מצליחנים/השגיים/חרוצים עושה עוול למנוח! כפי שכבר נכתב באשכול אכפת היה לו שימשיכו לישיבות, אלא שהעיקר מבחינתו היה לגדל 'ערליכע יידן'!! וכל מה שמוביל לזה - כשר וישר. אז בעוד שישיבה ליטאית טיפוסית מחנכת בדווקא לקו מחשבה ליטאי, הוא היה יותר גמיש. ואל נשכח שגם ההורים באו ממקום חסידי והיה חשוב לו, כנראה, לתת את האופציה הזו. כך שה'פתיחות' הזו איננה תוצאה של הזנחת ענייני הדת אלא סוג של 'מהלך'. ולכן, למשל, כשהשתכנע שהבחור משה לוי פורח ב'כסא רחמים' נתן לו את ברכת הדרך בנפש חפצה. כמובן היה גם את העניין של המצליחנות כפי שתואר ויפה הוגדר, אבל לא 'רק'.
נאמר זאת כך: מי שראהו במוצאי יו"כ שר 'מה יתרון לאדם' עם הקיטל והכיפה המרובעת הלבנה ומראהו כמראה מלאך לא יכול לקבל אופציה אחרת.
---
אגב, הוא מאוד התנגד לאלו שרצו לשנות מראה חיצוני כגון מכיפה סרוגה לשחורה. באמרו 'תשנה את הראש לא את הכיפה'. (כך נהוג גם בישיבת מאורות התורה בטלזסטון) אמנם לא הייתה לו בעיה עם בחור שהלך עם חליפה והחליט לשים כובע או להוציא ציציות.
הוא שנא עד מוות כאלה שגידלו פאות ועמדו שעות בשמו"ע והיו חלשים בלימוד הגמרא. אוי איך שהוא שנא..

לעומקו של דבר

אום אני חומה כתב:מי שחושב שהמטרה של רביל הייתה רק להוציא טכנוקרטיים מצליחנים/השגיים/חרוצים עושה עוול למנוח!

למען כבודו, כמדומה שלא נכתב כאן שהוא זה שהתכוון לכך, אלא שכך הייתה האווירה בישיבה.

אום אני חומה

טוב מראה עיניים:

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

(ותודה לגיסי היקר שיחי' על הנגשת החומר)

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' יולי 17, 2016 11:14 pm

אדון פרנק"ת,
עוול אתה עושה כשאתה מביא את מעברו של ר' כתריאל לתפארת צבי כ'ראיה' שר' יידל הסכים עם מעברים לישיבות קדושות, בזמן שאת הסיפור האמיתי עם המעבר אתה מסתיר (רמז: לא חשקה נפשו לא של ר' כתריאל לישיבה קדושה וגם לא של רביל, אלא מסתתר כאן סיפור שנוח לך להסתיר).
כמו כן מה'דילוג' של שלושים שנה עד שמצאת בדל מקרה של הסכמה למעבר (ע"י חתנו בכלל), נמצינו למידים על שכיחות המקרים.
נקודה נוספת, בישיבה היה מקום לכ300 בחורים בצמצום, לעומת זאת, מדי שנה היו מקבלים כ80 בחורים, המבינים סיפרו שההעפות היו מתוכננים מראש ואיני יודע על אמינות החשד.

לעומקו של דבר

אום אני חומה כתב:טוב מראה עיניים:

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

(ותודה לגיסי היקר שיחי' על הנגשת החומר)

מי עובר בקליפ של השמועס
מה הוא אומר בסוף? סימן שהאמא לא מכבדת?!

פרנקל תאומים

ועכשיו ידידינו הנוטר, לגבי "קליפת הישוב":
אתה מדבר על אווירה סוחפת בה העיקר לצאת "משהו", להצליח, לצבור הישגים, להיות רב, עו"ד או מנכ"ל. וטוען שלא חוו שם שאיפות של גדלות אמיתית בתורה, לשם תורה, לזכות ל"שבתי", להתקרב לה' או לזכות לחיי עוה"ב, אתה אומר שזה "לא היה בשיח".
ואינך יודע מה אתה שח.
אינני יודע באיזה "הישוב" קרוביך למדו. אבל בהישוב שאני למדתי בו, חוו גם חוו שאיפות אמיתיות לגדלות בתורה, בירא"ש, בעבודת ה'. חלמו גם חלמו על "שבתי" ועל קירבת אלוקים, הדברים הללו ועוד איך היו בשיח, חד משמעית.
אלא מאי? ב"הישוב" כמו גם בהרבה ישי"ק היו קבוצות שונות בכל מחזור. היו את ה"צדיקים" שכל הנ"ל העסיק אותם מאד, והיו ביניהם נערים עובדי ה' של ממש ברמות שגם בקרב הישי"ק אינם חזון כה נפרץ.
היו את ה"בינוניים", שנעו עם הזרם, היו יראי שמים והשתדלו ללמוד היטב, אבל לא "תפסו מלאכים", והיו את ה...
צוות הישיבה לא יכלו לדבר באופן יומיומי על השאיפה להישאר אך ורק בלימוד כל החיים, כי אם היו עושים זאת היה ה"מוסד" מקבל שם רישמי של "משרפה", והורים רבים היו מדירים רגלי ילדיהם משם, ולא, הם לא היו שולחים אותם למקומות יותר טובים.
אעפ"כ, בהזדמנויות שונות דיברו על כך מפורשות. ובעיקר זה היה ה"סאבטקסט"(כך אומרים זאת?), זו היתה האווירה. והאווירה הזאת היתה בהחלט בכוונת מכוון.

"לצאת משהו", לצבור הישגים"?! ר' יידל דיבר איתנו פעם בשיעור על גדלותו של שר התורה מרן הגר"ח שליט"א,על כך שכל התורה מונחת במוחו ובליבו כבקופסה. אע"פ שר' חיים לא שימש בשום שטעלע מימיו, והוא אברך מן המנין מאז ועד היום.
אלא מאי? ר' חיים אכן צבר הישגים: הוא עמל על התורה בכל כוחותיו וקנה אותה, את כולה. אכן הוא"יצא משהו"! אכן בהישוב האווירה היתה שבן תורה (ר' יידל השתמש בצמד המילים האלו הרבה), צריך להציב לעצמו יעדים ולעמוד בהם! השטעלע היא בוודאי לא "סיבה", היא לכל היותר "סימן", מי שהגיע להישגים רוחניים ואין בידו שטעלע היה נערץ לא פחות.
ישנם אברכים שבמשך שנים רבות לומדים "מהיכי תיתי", פחות או יותר, על סרט נע, כמו כולם. זוכרים משם חתיכת סוגיא, ומכאן איזה "מהלך"... אף פעם לא נתנו את הדעת לחיוב הגדול המוטל על כתפינו לקנות את חכמת התורה , לקנות מדריגה אמיתית של שקיעות בתורה וכדו', התייאשו מזמן מהרצון לעמוד במבחן הגדול שעוד לפנינו: "עמוד וערוך מקרא שקראת ומשנה ששנית!"...
הגאווה הגדולה של יוצאי ה"מוסד" הזה, היא היא על שהוציא מבין כתליו אנשים שלא מפסיקים לשאוף כל ימיהם, שמציבים יעדים ומשיגים אותם (ר' כתריאל היה מרבה לדבר על הרמב"ם שכל אחד יכול להיות כמרע"ה). אין הכ"נ שהשאפתנות הזאת, שהידיעה שרבש"ע דורש ממני הכל ואני חייב וגם יכול לעמוד בזה (ובהמשך עוד אכתוב בל"נ מעשיה נאה עם ר' יידל שממחישה את יחסו ואת החינוך שנתן באשר ליחס שצריך להיות לנו למצוות לימוד תורה), ובכן, בעקיפין, השאפתנות הזאת השפיעה שגם אלו שבחרו שלא להישאר רק בלימוד, הצליחו מאד בתחומי עיסוקם השונים. אבל להגיד שר' יידל שאף לגדל עו"ד או מנכ"לים? או שלא היה לו נפק"מ אם תהיה עו"ד מצליח או ראש ישיבה או אברך ת"ח ועמל אמיתי בתורה? הבל הבלים.

עוד נקודה בהקשר הזה:
קראתי על הרב שפילר זצ"ל מאור ישראל הקטנה שפעם דירבן בחור ממשפחה בעלבתית אמידה,שכדאי לו ללמוד היטב, ואז יוכל להיעשות דיין ותיהיה לו משכורת גבוהה ורכב...
כמו"כ ב''אגרות וכתבים'' מהרב וולבה זי"ע יש מכתב דומה שמעודד בחור לשקוד על התורה ו"אולי עוד תיהיה רב ראשי"...
צריך לזכור היטב מהו החומר האנושי שהגיע להישוב, מדובר במשפחות בעה"ב מאד, פא"יניקיות, ולפעמים קרובות ל"המזרחי" של ממש. חלקם ממשפחות אמידות מאד. והיה א"כ גם צורך לדבר בשפתם באופן שיתן גם בליבם את הרצון להישאר בלימוד, וגם שיאפשר להורים שלהם להסכים לזאת...
ואע"פ שהנקודה הזאת בוודאי נכונה, וא"א לצפות ממוסד כזה שידבר לתלמידיו באותה שפה שמדברים עם בחורים בישי"ק ממשפחות תורניות.
ובכ"ז, הנקודה המרכזית לענ"ד היא כמו שכתבתי: שאיפה להתאמץ ולהשיג את מה שהקב"ה דורש ממני, וזה לא רק ללמוד בכולל כמו כולם, אלא הרבה מעבר לכך: לקנות את התורה, לזכות לעמל אמיתי בה, להרביץ תורה. לא להיות "פס ייצור".
זה מדהים איך שניגשים למעלה כ"כ גדולה שאכן מצויה אצל בוגרי הישוב, ובוודאי בזכותו של רה"י ז"ל, וב"הפוך על הפוך" מנסים לעשות ממנה חיסרון...

אגב, לא שמעת על עוד ישיבות כשרות למהדרין הרואות את עצמן כבית גידול לבעלי כשרונות בלבד?... שרוצות לקבל רק את המבריקים ושמשתבחות בכל בעלי השטעלעס הרבים שיצאו מכתליהן? על ישיבות "למצוינים" לא שמעת? (פעם אפי' היתה ישיבה שנקראה כך באופן רישמי..), עם מי תעדיף לחתן את הבן/בת שלך? עם מחותן שהוא אברך מן השורה או עם ראש ישיבה?...

איתרי, לידיעתך, לא היתה היעד המרכזי של השרופים, כ"א להיפך, בדר"כ (לא תמיד) היא היתה היעד לאלה שעוד לא השתפשפו מספיק (לפחות בזמני כך היה), אתה שואל מדוע הם נכרכו שם אחרי הגרש"א שליט"א ואתה עונה שהם חיפשו משהו אמיתי. אין לך מושג כמה שאתה צודק. ואת החיפוש הכנה הזה, חיפוש אחר גדלות אמיתית, לא גדלות של "מהיכי תיתי", הם הביאו מהישוב! יש לך מושג איזה הלם ואכזבה נוחלים הישובניקים בישי"ג כשהם מגלים זיופים? הלא הם הלכו נגד ההשקפה שהתחנכו עליה בביתם והחליטו לבחור בתורה ואז הם מגלים ש... (כבר כתב על כך רבינו אום).
אבל אתה "לשיטתך" גם את זה מפרש ב"הפוך על הפוך"... ובאמת בכל ישי"ג או כולל או איזור מגורים שהגיעו אליו בוגרי הישוב, הם חיפשו את הדמות שמצאו בה גדלות אמיתית ובה דבקו (הסלובודקאים במרנן הגרח"ג זי"ע והגרד"ל יבל"ח, בפוניבז' במרנן הגראמ"מ שך הגרש"ר והגרד"פ, בחברון בהגר"ה זקס והיום ביבדל"ח הגרד"כ, ב''בית התלמוד'' בהגרב"ש וכו', וכמובן שהשמטתי עוד שמות רבים של גדולי אמת שהיו וישנם בישיבות ובסביבתן).
אגב, פעם בהתווכחי עם איזה "פלסניק" נכבד, הוא שלף כלפיי את נשק יום הדין והבהיר לי שלעולם לא אזכה לרדת לעומק ההשקפה שלו מאחר שבעוונותיי למדתי בהישוב... היות שמיהרתי הביתה לסעודת שבת לא התעכבתי שם למנות לפניו את שמותיהם של כל הישובניקים הרבים תלמידי או מקבלי הנהגת הגרש"א שהם מנופפים בהם תדיר כאלה שזכו לאור השקפת האמת...

ומש"כ שהמצליחנות של הישוב סחפה אליה ממשפחות חרדיות גמורות. אין זה נכון. המשפחות ששלחו להישוב היו בדר"כ משפחות פא"יניקיות, או משפחות ייקיות שדרשו בכל תוקף "תורה עם ד"א", היו גם חוצניקים, וכמו"כ היו מעטים מרקע של המזרחי שהוריהם רצו לתת להם חינוך תורני יותר ובדר"כ כבר למדו לפנ"כ בת"ת של החינוך העצמאי. אני מניח שהיו גם כאלה שאילולא הישוב היו הולכים לישי"ק אבל הם היו מיעוט בטל. רוב הבחורים אילולא הישוב היו נשלחים ללמוד במקומות גרועים יותר, לכל היותר לישיבות תיכוניות שהיו שייכות לפא"י.

בחורים שהולכים לבנ"ע או אפי' ל'עזרא' בתקופתי כבר לא היו בכלל. אם כי אני מבין שלפני כחמישים שנה היתה תופעה כזאת, אך גם אז היתה זאת פעילות מחתרתית שנאסרה ע"י הישיבה באופן חד משמעי.

המסקנא כאמור שהישיבה בהחלט הורתה את הדרך הנכונה לעילא ולעילא, תוך כדי התמודדות עם נערים מרקע משפחתי שלא היו בו מושגים של "נאר תורה" ושל "דעת תורה", ולכן הישיבה היתה צריכה להתנהל בחכמה ולהעביר את המסרים מתחת לפני השטח. אני לא יודע מהיכן הבאת את המשפט המופרך שהענין הדתי לא תפס הרבה. ההיפך הוא הנכון הענין הדתי תפס את המקום המרכזי, וכל השאפתנות נבעה מתוכו.

באותה מידה לא ברור לי מהיכן הבאת את ההכפשה ההזויה (ממש כך) שהישיבה הוציאה "לא מעט דת"ל והרבה חילוניים לגמרי, רבים בכל השוואה למוסד חרדי אחר בן התקופה". (הלא באותה מידה אני יכול להמציא שפוניבז' או "מעלות" הוציאו "הרבה חילוניים לגמרי בכל השוואה למוסד חרדי אחר בן התקופה"), הלא במה שנוגע לבוגרים דת"ל, כל השוואה למוסד חרדי היא מגוחכת, מפני שהבוגרים הדת"ל לא הגיעו להישוב חרדים והפכו דת"ל. אלא שמעיקרא הם הגיעו דת"ל. היו רבים מהם שנשרפו והפכו חרדים. והיו כאלה שנותרו בדת"ליותם. אני לא מכיר חרדי שהפך דת"ל בהישוב. והרי לישי"ק לא הגיעו דת"ל כלל!
ואעפ"כ, הבוגרים שהם דת"ל הם מיעוט מובהק (וגם אצלם אני מכיר כמה שהדת"ל שלהם היא בסגנון כזה שאת ילדיהם הם שוב שלחו להחינוך העצמאי ולהישוב, ובניהם כבר יצאו אברכים חרדים לכל דבר. ואני יכול לתת דוגמאות).
וה"ה לחילוניים, איך אפשר להשוות את הרקע הדתי של אלה שהגיעו להישוב עם אלה שהגיעו לכל מוסד חרדי בן התקופה? ואעפ"כ אני מטיל ספק רב אם באמת יצאו מהישוב יותר חילוניים מאלה שיצאו ממוסדות חרדים מקבילים..
ולעומת זאת, בישיבות תיכוניות אחרות של הדת"ל וגם של פא"י יצאו חילוניים לאין ערוך ולאין שיעור הרבה יותר.

אתה סיימת שלאור כל האמור הפרשנות ברורה. ובזה אתה לגמרי צודק...

עוד שתי הערות, והפעם ל''אום'':
א. יצאו הרבה דיינים אב''ד ומו''צים מ'הישוב', אבל יצאו משם לאין ערוך הרבה יותר ראשי ישיבות גדולות וקטנות, ר"מים משגיחים, מרביצי תורה ואברכים מופלגים.
ב. אותם נשרפים שעזבו באמצע ולבסוף התברר להם להוותם שהחליפו 3 שעות של לימודי חול ב3 שעות של נייעס וקפה.. תרשה להיות נודניק ולציין שאפי' לא מדובר על 3 שעות. מפני שסדר שני בהישוב מתחיל ב15:00 בדיוק, ומסתיים ב17:20 כולל סדר מוסר קצר. ובישיבות, סדר שני מתחיל רשמית (...)ב16:00 (גם בישיבות שמתחיל ב15:30, מעשית וודאי לא מתחיל לפני 16:00) כך שהלימודי חול גזלו כאן 40 דקות מהסדר. ואם תדקדק להוסיף את הכמה דקות (במקרה הטוב) שבחורים בישי"ג לומדים מוסר, אקזז לך אותם עם הבחורים הרבים שהיו מנצלים את ההפסקות הקצרות בין שלושת השיעורי חול ללימוד בקביעויות שונות בבימ"ד. ומלבד זאת, גם בבוקר ה'סדר' בהישוב התחיל ב8:40, (40 דק' בדיוק מתום תפילת שחרית), והסתיים ב13:20 (ר' יידל הרבה פעמים היה שוכח את עצמו ומסיים את השיעור קרוב ל14:00...),ובישיבות ה'סדר' מתחיל ב9:00 (רשמית לחלוטין כידוע) ומסתיים ב13:00, והנה קיזזנו גם את ה40 דקי הגזולות הנותרות...

בן פורת · הודעהעל ידי **בן פורת** » ב' יולי 18, 2016 12:19 am

לרב פרנקל תאומים.
אני חש צורך לסייע לדבריו של ר' נוטר, כעדות על אביו שליט"א, שהנני מתלמידיו, והוא גם ידיד של אבי מהישוב.
ובכן, לדעתי ולדעת רבים הצטיינותו של אביו נובעת לא למרות הישוב אלא בגללו. כלומר, אין ספק שהשגיו התורניים ושקידתו נוצרו בתוך כותלי הישוב, בגלל התובענות הממסדית למוצלחות ומצויינות, ומכח העובדה שר' יידל מאד קירב וחיזק אנשים מוצלחים שהלכו לשיטתו. וגם על זה יש מקום להרחיב, אבל לא ברשות הרבים.
מובן מאליו שעיקר עלייתו של אביו שליט"א היתה בישיבת איתרי שהיתה בית הגידול הטבעי ליישובניקים, לשם כך נוצרה ובנקודה זו בדיוק שם ר' מרדכי אליפנט זצ"ל את כובד משקלו להצמיח את אותם נערים. שם ינק אביו מרבו הגר"ש, ושם התעדן וקיבל את ה'איידלקייט' המאד אופייני לו.
אני מאד מסכים עם ר' נוטר שבכל תעשיית המוצלחות היישובניקית היה חסר העומק הפנימי, משב הרוח העדין המחבר את הלימוד לתוככי הנשמה והרגש, הקובע את לימוד התורה כערך בל ינתק. עובדה היא, וזאת שמעתי מאבי ובעיני חזיתי בחורים מוצלחים מאד שלמדו בישוב, ואח"כ בישיבות הטובות - חברון ובנותיה, וביום בהיר אחד סגרו את הגמרא ויצאו ללימודי מקצוע, או לעסקים. כמובן שהיו רבים שכן התחברו ללימוד ברמ"ח אבריהם ויצאו בני תורה מופלגים, אבל זה לא בגלל שהותם בישוב, אלא למרות, וברור שהמאור שבתורה - ובפרט כשלומדים אותה בשקידה ומתוך מטרה להצליח בה, מאיר את מעמקי הנפש.
כך היא השקפתי, אחרי מעקב של הרבה מאד שנים - כל חברי וכל מי שבסביבתי למדו בישוב, ויש לי די נתונים לכתוב את מה שכתבתי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 18, 2016 12:22 am

כתב לי מישהו באישי, שהעדות הטובה ביותר לגידוליה המצוינים של "הישוב החדש" הוא השיח התרבותי וההוגן, נטול פגיעות אישיות כנהוג במחוזותינו. לצערי זה לא החזיק יותר מדי זמן. והנה הרב פרנקל תאומים לא מסוגל לכתוב תגובה בלי מכות מכוערות ופוגעניות לגופו של כותב. חבל מאד.

אום אני חומה

לעומקו של דבר כתב:
אום אני חומה כתב:טוב מראה עיניים:

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

(ותודה לגיסי היקר שיחי' על הנגשת החומר)

מי עובר בקליפ של השמועס
מה הוא אומר בסוף? סימן שהאמא לא מכבדת?!

הרנ"ל האגדי, הלא הוא הרב נפתלי לב שליט"א.
אני מתכנן לכתוב הודעה נפרדת על אנשי הצוות, בע"ה.
מחנכת..

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' יולי 18, 2016 1:00 am

פרנקל תאומים כתב:אותם נשרפים שעזבו באמצע ולבסוף התברר להם להוותם, שהחליפו 3 שעות של לימודי חול ב3 שעות של נייעס וקפה..תרשה להיות נודניק ולציין שאפי' לא מדובר על 3 שעות. מפני שסדר שני בהישוב מתחיל ב15:00 בדיוק, ומסתיים ב17:20 כולל סדר מוסר קצר. ובישיבות, סדר שני מתחיל רישמית(...)ב16:00 (גם בישיבות שמתחיל ב15:30, מעשית וודאי לא מתחיל לפני 16:00)כך שהלימודי חול גזלו כאן 40 דקות מהסדר.ואם תדקדק להוסיף את הכמה דקות(במקרה הטוב) שבחורים בישי"ג לומדים מוסר, אקזז לך אותם עם הבחורים הרבים שהיו מנצלים את ההפסקות הקצרות בין שלושת השיעורי חול ללימוד בקביעויות שונות בבימ"ד. ומלבד זאת, גם בבוקר הסדר בהישוב התחיל ב8:40, (40 דק' בדיוק מתום תפילת שחרית), והסתיים ב13:20(ר' יידל הרבה פעמים היה שוכח את עצמו ומסיים את השיעור קרוב ל14:00...),ובישיבות הסדר מתחיל ב9:00(רישמית לחלוטין כידוע) ומסתיים ב13:00, והנה קיזזנו גם את ה40 דקי הגזולות הנותרות...

סליחה שאני מתערב,

האם כבודו באמת חושב שאין הבדל בין בחור שמפטפט בין הסדרים לבין סדר של לימודי חול?

כל הענין של קיזוז השעות רחוק מאוד מהשקפת עולם התורה..

אום אני חומה

אורח כתב:אדון פרנק"ת,
עוול אתה עושה כשאתה מביא את מעברו של ר' כתריאל לתפארת צבי כ'ראיה' שר' יידל הסכים עם מעברים לישיבות קדושות, בזמן שאת הסיפור האמיתי עם המעבר אתה מסתיר (רמז: לא חשקה נפשו לא של ר' כתריאל לישיבה קדושה וגם לא של רביל, אלא מסתתר כאן סיפור שנוח לך להסתיר).
כמו כן מה'דילוג' של שלושים שנה עד שמצאת בדל מקרה של הסכמה למעבר (ע"י חתנו בכלל), נמצינו למידים על שכיחות המקרים.
נקודה נוספת, בישיבה היה מקום לכ300 בחורים בצמצום, לעומת זאת, מדי שנה היו מקבלים כ80 בחורים, המבינים סיפרו שההעפות היו מתוכננים מראש ואיני יודע על אמינות החשד.

א. הלא לשיטתך יש כאן עדות מפעימה ל'אמת אמת תפסיה להאי גברא'!!! איפה עוד תמצא כדבר הזה??
ב. הוא לא ממש התכוון לומר שאלו המקרים היחידים..
ג. הלא הייתה גזירה של 'ועבדום וענו אותם', אז למה המצרים נענשו?..
וברצינות, יכלו להוסיף 'רכבות' גם בהמשך.(ספסלי עראי בין הטורים, עליהם ישבו חלק מה'אלפונים'. אני ישבתי ב'קטר'. סיוט.)

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' יולי 18, 2016 1:29 am

היה מן הראוי לאחוז בפלך שתיקה, בפרט שכמדומה שהדברים יצאו מכלל שליטה, וחבל.

חשוב לי להדגיש, 1. בכוונה תחילה לא כיונתי האשמה כל שהיא לרב כזה או אחר, דבריי נסבו על האוירה. 2. נקטתי משנה זהירות כאשר שניתי ושלשתי כי דבריי הם פרי התרשמות ושמועות, ולא מסקנות של תחקיר רציני כל שהוא. 3. כמדומני, שתגובות כלל הדוברים, למעט יחיד, מלמדות בבירור, כי יש בדברים ממש, ולסיכומם של יומיים הועלה כאן דיון ראוי ופורה, מעמיק ומעשיר, לדרכו של מוסד ולרוחו החינוכית ולא לפעלו ולאישיותו של מאן דהו.

עם זאת, תגובות אמוציונליות מלוות בעקיצות אישיות שאינם ממין הענין, כאשר אינם חסרות את ה'קב חומטין' המפלגתי שצץ לו כל פעם מחדש, וגודע כל דיון תרבותי - ידידותי, מרחיקות את הרצון לפתוח צוהר ולהרחיב אופקים בהיסטוריה מרתקת ומלאת ענין, וחוסמות את השערים עבור אלו שהינם חלק בלתי נפרד מ'דברי הימים' של הנושאים המדוברים מחד, ששמחים ליום שידובר בם, לצד אלו שהמחוזות הללו חדשים בעבורם לגמרי מאידך.

אום אני חומה

טוב, עד שירגעו הרוחות נייחד כמה מילים על שאר אנשי הצוות:

הרב הנוטר חידש כאן שר"י קלופט שימש כר"מ, ולא שמעתי בלתי היום. אם יוכל להרחיב תע"ב. ומה היה הסיפור עם הרב נריה?

הרב אפרים בורודיאנסקי זצ"ל אבי הגרי"י והגרב"צ - ידוע.

הרב דוד חדש זצ"ל. אחי הגר"מ. בנו יחידו הדיין הגאון ר' יאיר נפטר לפני שנתיים שלוש ושניהם מנו"כ סמוך לקברי ראשי ישיבת פונביז'.

הרב שמואל גרוסברד זצ"ל, מתלמידי גרודנא. בתו אלמנת הרב פלטי' בורשטיין ונשואה בזיוו"ש לרב יוסף שטיינהרטר מרבני ישיבת נתיבות עולם. את שאר ילדיו איני מכיר.

הרב מנחם פישל זצ"ל. מתלמידי ישיבת חברון וממתפללי 'דברי שיר', חתנו של הגאון ר' דב זוכובסקי זצ"ל ולפיכך גיסם של הגר"נ זוכובסקי והגר"מ כהן מראשי ישי' סלבודקא. מצאצאיו מוכר לי בנו הבחור העילוי מאיתרי הזכור לרבים מדרשותיו של הגרממ"ש שהיה יושב במזרח וכשהגרממ"ש היה מספר מעשה מהגרי"ז היה מתערב ומוסיף מי נכח בחדר.. וכן על זו הדרך.

יבדל"א הרנ"ל - ר' נפתלי לב, שעלה ארצה עם משפחתו כילד בפרוץ השואה באוניה 'מפקורה' (יישובניקים, למה אתם מחייכים?) ומשנת תשי"ח מלמד את כיתה ב'. כך העיד לי אחד מתלמידי הכיתה ההיא הגה"צ ר' אליעזר קליין זצ"ל. לאחרונה עבר לכיתה ג' ומלמד קבוצה מתוכה, לקיים מה שנאמר הגיל עושה את שלו. הקים משפחה של בני תורה וזכה להיות חותנם של שניים מחשובי המו"צים בב"ב הגאון ר' משה רוט והגאון ר' יוסף הכהן רפפורט שליט"א.

ראש הישיבה הרב כתריאל שליט"א, גיסיו הרב קרמר הנ"ל, רב שכונה ורב ביכנ"ס בכפר סבא ואחראי על המקוואות שם. הרב פנחס קצבורג, מחשובי הת"ח בהר נוף, והנכד ר' אברהם קולודצקי - חדש יחסית.

הרב אברהם נחשון שליט"א רב ביכנ"ס בפ"ת ובנו של המנהל הכספי האגדי ר' משה זאב נחשון שנפטר לפני כ-20 שנה.

יצויין שמעולם לא היה שם מושג של 'משיב' או ר"מ בקיאות. רק ר"מ עיון, כי בשעות של הבקיאות למדו ---.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ב' יולי 18, 2016 2:14 am

איזה אמת ואיזה בטיח, דיברתי על השקר שמנסה אדון תאומים להציג כביכול עודדו ביישוב מעבר לישיבות קדושות בטרם סיום השנים שם, וזאת מוכיח מהסיפור עם בנו של ר' יידל, בעוד שהשקר ידוע לכל מי שגלוי לו הסיפור האמיתי עם ר' כתריאל וד"ל.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 18, 2016 9:57 am

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ב' יולי 18, 2016 1:12 pm

איש_ספר כתב:כתב לי מישהו באישי, שהעדות הטובה ביותר לגידוליה המצוינים של "הישוב החדש" הוא השיח התרבותי וההוגן, נטול פגיעות אישיות כנהוג במחוזותינו. לצערי זה לא החזיק יותר מדי זמן. והנה הרב פרנקל תאומים לא מסוגל לכתוב תגובה בלי מכות מכוערות ופוגעניות לגופו של כותב. חבל מאד.

אכן תגובה אישית לגופו של כותב.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 18, 2016 1:14 pm

זה בדיוק ההבדל בין דיון על ישיבת הישוב החדש שאמור להיות לגופה של ישיבה ורבניה ולא לגופם של כותבים, לבין מחאה על סגנון לא ראוי ומכוער שהוא בהחלט לגופו של כותב.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר