משוש דורים כתב:היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.
שמחו כתב:יש קשר משפחתי בין ר"י קולידצקי לר"י קוליץ? [מלבד גיס של גיס]. שהרי היינו קוליץ היינו קולדצקי.
גביר כתב:ברשימה זו https://www.inn.co.il/News/News.aspx/373895 נכתב שר' ידל למד בהגיעו לארץ בישיבת מרכז הרב אצל הרי"מ חרל"פ. לי לפחות זה בגדר חידוש גדול. כמה זמן היה שם? האם היה ממש תלמיד הישיבה?
סיפר לי הרב קולודצקי. הרב קולודצקי היה תלמיד של ר' שמעון שקופ בגרודנא, והיה פליט מהמלחמה השנייה. הגיע ארצה כפליט, כמו כל הפליטים, על כל פנים בתקופה הראשונה, הרגיש בודד ועראי ובלי תומך ובלי משפחה מסודרת. והגיע גם למרכז. כנראה שבמסגרת הזו הוא גם התייצב - את הפרט הזה לא שמעתי אבל כך הבנתי - בפני הרב חרל"פ שהיה ראש הישיבה שם. הוא עוד לא ידע את דרכו. כעבור כמה ימים הוא הלך ברחוב בירושלים. הוא היה חניך הישיבות הליטאיות עם המסגרת שלהן, והרב חרל"פ הבחין בו ברחוב כשהוא הלך בצד אחד של המדרכה והוא היה מעבר לכביש. הרב חרל"פ ראה אותו, אז הוא חצה את הכביש והלך במאור פנים לקראתו, ושאל אותו מה שלומכם וכו' וכו'. הרב קולודצקי סיפר לי שזה מאוד רומם אותו. מי שהיה רגיל בצורת ההנהגה של ישיבות ליטא, ההבדלים בין ראש הישיבה לבין תלמיד, במיוחד פה שזה לא כל כך תלמיד, ואדם פליט שאין לו מסגרת משפחתית, אז ראש הישיבה עובר את הכביש רק כדי להגיד לי בוקר טוב ולשאול מה שלומי. הפשט ברב חרל"פ שהוא היה מסביר פנים לכל אדם, על אחת כמה וכמה לבן תורה שהיה פליט, אז בוודאי שהוא ראה חובה לעצמו לקרב אותו. אני שמעתי את הסיפור הזה ממנו לפני כמה שנים טובות. הוא עצמו סיפר לי את זה. זה צריך להיות תש"א-תש"ב, דהיינו זה סיפור של עשרות רבות של שנים, ועדיין ההרגשה הטובה שהרב חרל"פ העניק לבן ישיבה פליט ליבבה אותו עד כדי כך שהוא העביר את זה גם אלי.
גביר כתב:ברשימה זו https://www.inn.co.il/News/News.aspx/373895 נכתב שר' ידל למד בהגיעו לארץ בישיבת מרכז הרב אצל הרי"מ חרל"פ. לי לפחות זה בגדר חידוש גדול. כמה זמן היה שם? האם היה ממש תלמיד הישיבה?
מחולת המחנים כתב:אני מבין שרבי יהודה קולדצקי הגיע לישיבת מרכז הרב בעקבות הסרטיפיקט שקיבל באותם ימים בהשתדלות ישיבת מרכז הרב.
ואוסיף כאן סיפור יפה ששמעתי מהרב הדרי זצ"ל:
בשנות לימודי בישוב החדש הגיעו יום אחד האחים הרבנים לבית קוק רבי שלמה זצ"ל ויבדלחט"א רבי שמחה שליט"א שכבר למדו בישיבה גדולה, יחד עם אחיהם הצעיר רבי אברהם יצחק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות כדי להכניסו לישיבה, רא"י היה אז צעיר מאד ולא היה נראה שיתקבל לישיבה, אך למרות זאת הוא התקבל לישיבה, לפליאתי סיפר רבי יודל כי ביום הראשון שעלה לארץ הגיע מיד לישיבת מרכז הרב, ופגש שם את רבי רפאל קוק זצ"ל (אביהם של הרבנים לבית קוק), והתחיל לדבר אתו בלימוד, כשהגיע הלילה לא היה לו היכן לישון, ורבי רפאל הזמינו ללון בבית חמיו בבית מנדלבוים המפורסם, למעשה סיפר רבי יודל לא לא ישנתי כל הלילה, כאשר כל הזמן המשיך רבי רפאל לדבר אתי בלימוד, נו, סיים רבי יודל, אחרי כזו הכנסת אורחים מיוחדת אני יכול שלא לקבל את בנו לישיבה?!
פרנקל תאומים כתב:גביר כתב:ברשימה זו https://www.inn.co.il/News/News.aspx/373895 נכתב שר' ידל למד בהגיעו לארץ בישיבת מרכז הרב אצל הרי"מ חרל"פ. לי לפחות זה בגדר חידוש גדול. כמה זמן היה שם? האם היה ממש תלמיד הישיבה?
חסום לי.
פרנקל תאומים כתב:, אבל אני נטיתי לחשוב שמדובר בטעות והוא למד כאחיו הגדולים ב'כפר הרואה'. .
חיימקה כתב: הוסיף הרב הדרי וציין: במיוחד מי שבא מהאסכולה הליטאית שהכיר את ר' שמעון ואת ר' ברוך בער, איך ראש ישיבה כמו הרב חרל"פ לא מרגיש שיש לו עניין של כבוד, ואם יש פליט שצריך לעודד את רוחו אז חוצים את הכביש לכבודו כדי לאחל לו הצלחה.
חיימקה כתב:קבל - ממה שקשור לכאן
אביא מעט ממה שסיפר הרב הדרי:
סיפר לי הרב קולדצקי שכאשר הוא הגיע לישיבת 'מרכז הרב' הוא היה פליט מהמלחמה. לפני כן היה תלמיד של הרב שמעון שקופ מגרודנא.
בירושלים קיבלו את פניו בחמימות כמנהג ארץ ישראלים שקלטו מה שקראו אז 'פליטים'. עדיין הקליטה לא הייתה פשוטה לאותם ניצולי מלחמה או שואה. יום או יומיים אחרי שהתקבל לישיבת מרכז הרב הלך התלמיד החדש קולדצקי ברחוב והרב חרל"פ הלך במדרכה ממול. כאשר הרב חרל"פ ראה אותו, הוא היה צעיר רק בן 20 והרב חרל"פ היה כבר ראש ישיבה מכובד ומפורסם.
עדיין הרב חרל"פ לכבודו של הפליט וכדי לקרבו ולעודדו,חצה את הכביש פנה אל התלמיד בחמימות ושאלו לשלומו, התעניין במה יוכל לסייעו והחל לו הצלחה רבה. שנים רבות אחרי זה הרב קולדצקי תמיד זכר את המחווה של ראש הישיבה ונהג לספר זאת בהרבה חום והערצה לצניעות הירושלמית ולענווה המיוחדת של איש ירושלים הרב חרל"פ. הוסיף הרב הדרי וציין: במיוחד מי שבא מהאסכולה הליטאית שהכיר את ר' שמעון ואת ר' ברוך בער, איך ראש ישיבה כמו הרב חרל"פ לא מרגיש שיש לו עניין של כבוד, ואם יש פליט שצריך לעודד את רוחו אז חוצים את הכביש לכבודו כדי לאחל לו הצלחה.
חלמישצור כתב:3. ביחס למקום לימודיו 'התיכוני' של הרב א"י קוק דרחובות אין לי מה לחדש. רק לציין מה שכבר סברתי להניחו באשכול זה (viewtopic.php?f=19&t=29167), אל מסמך שפירסם לאחרונה ארכיון המדינה: רשימת משפחת הרב רפאל קוק בירושלים שנת תש"ז. ובכן לפחות כבן 6 אנו יודעים בוודאות שלמד בבית הספר מוריה של המזרחי (וגם אחיו הרב שמחה למד בישיבת בנ"ע, ודלא כהרב יושב סתר; ושמא עבר בין המוסדות, אך יש לזכור שרשימה זו בהיותו כבר בן 17).
4. הרב חבר פורום אוצה"ח, עיין בלשונו המדויקת של הרב הדרי שציטטתי לעיל וראה דלא נחית לעניין הכבוד כלל.
יושב סתר כתב:כפי הנראה טעיתי לגבי ר' שמחה קוק.
בל"נ אברר את זה שוב.
גביר כתב:עוד על ה'יישוב'
https://amhasefer.wordpress.com/2017/08 ... %a8%d7%90/
עם עלייתו ארצה [היה מן המיסדים של הגמנסיה הדתית הראשונה בתל אביב אבל היתוש ש]נכנס לו בראש להתמסר לחדרים וישיבות [בתנאים של רוסיה] לא הרפה ממנו גם בארץ ומצא לו כר [לפעולה על יד רבה הראשון של תל אביב המנדטורית הגאון הרב ארונסון זצ"ל והרחיב את בית הספר והישיבה מיסודו ויזם] את הישיבה התיכונית הראשונה בארץ ישיבת ישוב החדש בתל-אביב פעל למענה וממשיך לפעול עד שזכה [לראות שני בתי ספר עם ישיבה אחת בתל אביב ושניה ביפו אחרי מלחמת הקוממיות וגם כתוספת לישיבה התיכונית גם כולל אברכים] זכה לראות נחת מתלמידיו ותלמידי תלמידיו [ ובתוכם בנו איש המדע והתורה אחד מארבעה מפקחי החנוך בירושלים השלמה ר' אברהם רון (הלפרין)].
אבישי היקר,
ר׳ יצחק הלפרין מיקירי תל אביב יסד את ישיבת תל אביב בימי הרב אהרונסון
ואת ישיבת הישוב החדש בימי הרב עמיאל ואני נמנה על בוגריה.
אני מניח שהמחיקות נוצרו על פי בקשת הרב הלפרין, בחלקן בגלל אי הדיוקים (הוא לא היה אחד מן המייסדים של "הגמנסיה" הדתית בתל אביב. אולי של הישיבה התיכונית הראשונה, אבל הוא העדיף את הביטוי "ישיבה עם לימוד חול"), בחלקן בגלל ביטויים שלא אהב ("יתוש"), ובחלקם מטעמי אי-רלוונטיות וצניעות (כמו הזכרת בנו ר' אברהם רון-הלפרין).
אוסיף גם כי ר' יצחק הלפרין מייסד הישיבה היה המנהל האדמיניסטרטיבי שלה. ה"משגיח" היה הרב יהודא (ר' יודל) קולדצקי שהטיל מוראו ומרתו על התלמידים, והגאון מו"ר הרב אפרים בורודיאנסקי היה הגדול האמיתי.
בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי.
בברכה
שאול.
amhasefer
יש כמובן הרבה מאוד לספר, גם באישי וגם בציבורי, אבל בזה אני לא שונה מדורות של בוגרים, ותקצר היריעה.
למרות זאת, אנצל את ההזדמנות לסיפור קצר ושאלה בצידו.
כידוע, בישיבת היישוב החדש היו לימודים גם ביום העצמאות (לימודי קודש בלבד, סדר בוקר והשיעור), אך תלו על הישיבה את דגל ישראל, וכולם היו צריכים להופיע בחולצות לבנות. במקום זמירות של ימי חג שרו בחדר האוכל משירי ארץ ישראל (פזמונים ישראליים).
אני זוכר היטב דבר תורה שאמר לנו הרב קולודצקי (ר' יידל) באחד מאותם ימי עצמאות.
הוא שאל, איך חז"ל למדו מפרשת ואתחנן כמה וכמה הלכות הקשורות לעניין התפילה וכיצד ראוי להתפלל, הרי לכאורה התפילה הזו לא עלתה יפה ומשה רבינו לא נענה לתפילה זו. והשיב: שמשה רבינו כן נענה בתפילה זו, כאשר אמר לו הקב"ה "עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' ". ההיענות למשה רבינו היתה בכוח הראיה שנתן הקב"ה למשה רבנו ובאותה עת העניק אותו לכל דורות ישראל שבגלות, אותו הכוח להסתכל על הארץ מבחוץ, גם אם מעולם לא היית בה, אבל להרגיש אותו געגוע כמי שנולד וחי בה.
את הדברים הנ"ל אמר ר' ייד'ל בשם הרב קוק, אך מעולם מאז לא שמעתי ממישהו שהכיר את הדברים בדברי הרב קוק או ידע לומר איפה/מתי אמר אותם.
בברכה
איצו ליפשיץ
—————————–
[תגובה שהתקבלה במערכת]
שלום
מעין מקור למה שאמר הרב קולודצקי בשם הרב קוק מופיע במועדי הראיה לז' באדר עמ' רלז. מצורף צילום (כאן).
בברכה
מנחם ויצמן
amhasefer
בענין ישיבת הישוב
בספר על רבי שלמה מזויעהל זצ"ל
ספרו שאשה שאלה היכן ילמד בנה,
וכדרכו עשה "ישוב" במקוה
ואמר שילמד בישוב
והיה לא האמינה שתשובה זו אכן נכונה
והגיע לישיבה רגילה, ועזב הכל, רח"ל.
בברכה
שמואל א.
amhasefer
ר' אבישי היקר,
אני חולק על הכותרת. הישיבה התיכונית הראשונה נוסדה ב- 1936: ישיבת אלומה (ר"ת האגודה למדעי היהדות), מיסודם של ד"ר בנימין משה לוין ויהושע רדלר פרידמן. היא פעלה ברח' סלנט בירושלים, אמנם לא לאורך זמן, אבל זכות הראשונים – שלה היא.
ראה מאמרו של מרדכי בר לב בכתב העת מימד, אב-אלול תשנ"ה, 5, עמ' 26-27. אם לא תמצאהו – אסרוק ואשלח לך אותו.
חזק וברוך,
איל דודסון | מכללת הרצוג | מכללת אורות ישראל
————————-
שלום לאיש יקר, ד"ר איל.
שלום
ידעתי גם ידעתי.
במאמר היסודי של פרופ' ברויאר שהפניתי אליו (ראה שם עמ' 137-136) מזכיר את "אלמה" בתור חלוצת הישיבות התיכוניות, אבל בכל זאת נותן את התואר "הישיבה התיכונית הראשונה, במלוא מובנה" לישיבת היישוב.
סמכתי יתדותי עליו.
תודה.
אבישי
amhasefer
שלום אבישי
נהניתי מהפוסט על הישוב.
ר' אפרים בורודיאנסקי היה קשור לישיבת תל אביב, שהיא חטיבת ביניים יסודית לפני הישוב, והוקמה עוד לפני הישוב ע"י הרב אהרונסון. במשכנה הראשון היא מוקמה ברח' טרומפלדור מול ביה"ק הישן. לר' אפרים היה שם כולל במשך עשרות שנים, וחלק מאברכי הכולל שימשו גם בהוראה.
מאוחר יותר היא עברה לרח' פומבדיתא בסמוך לישוב.
את הישוב הקים הרב עמיאל, כשראש הישיבה הראשון היה ר' ראובן טרופ ורק מאוחר יותר הוחלף ברב קולדצקי שבעצם עיצב את תבניתו של הישוב.
תודה ובברכה.
יוסף איצקוביץ
amhasefer
ר' אבישי,
כדאי היה להזכיר שני ספרים שבהם מוקדש פרק נרחב לישיבת הישוב החדש.
משה בר-יודא 'כצל עובר' (ספר מצויין ותיאור מאד אמין של ישיבת הישוב החדש וישיבת מרכז הרב).
ישראל סגל 'נעילה' (ספר מעניין עם תובנות חשובות).
שבת שלום
יואל
amhasefer
הרב אבישי
שלום רב
על מצבתו של ר' יצחק הלפרין נחרט: "מקים עולה של תורה בתל אביב."
בנו, אברהם רון, היה נשוי לצילה, אחותו של שאול, שהם בני דודים של אמי ע"ה, נחמה לבית יהודה.
אברהם ע"ה גם הוא היה ליטאי מושבע, בן תורה שלא למד בישיבה, אבל חסיד מושבע של ניגוני מודזיץ, ושל האדמו"ר ר' שאול ידידיה זצ"ל
שבת שלום
אריה שטרן
amhasefer
האמת, שהשתכח חלקו של הרב אהרונסון זצ"ל בהעמדת תורה על תילה בת"א. כשהוא הגיע לכהן כרב העיר בתרפ"ג, היה ריק מוחלט מבחינה תורנית והוא הקים שיעורי תורה למשך כמה שעות מידי יום בתל אביב והיה מוסר גם שיעורים לבעה"ב בסגנון ישיבתי.
במקביל, ובהמשך, הקים את ישיבת תל אביב, כעין מכינה בין הבי"ס והתיכון/ הישיבה. לימודי החול היו סוג של ברירת מחדל. הרב עמיאל הקים את היישוב כישיבת המשך לישיבה שהקים הרב אהרונסון, שהוא בגדר חכם שלא נספד כהלכה. [נוסף על חלקו בהצלת רבני רוסיה והעלאתם ארצה, העמדת רבנות ת"א למחלקותיה, על תילה, וכו' וכו']
בברכת הצלחה
יעקב שלמה לוי
מכון "תל אביב של מעלה"
יוסף רוזנטל
יש לציין כי ר' יצחק הלפרין נשוא המאמר היה צאצא למייסד שיבת וואלז'ין, הגאון רבי חיים מוואלאז'ין זצ"ל.
בני ברקי כתב:בד"ה. הגאון רבי נפתלי לב זצוק"ל.
שימש למעלה מ60 שנה ר"מ בישיבת היישוב החדש.
גביר כתב:[ כפי שסיפר לי בזמנו נולד בלמברג והיה שם עד קצת לפני הבר מצווה, ובכלל דומה שהדיבור על אודות מדינת ועיר לידתו היה חביב עליו] וככזה איש שיחה נעים ורחוק מגינונים. נהג לספר בחנוכה את סיפור הצלתו בשואה ועלייתו לאה"ק [בזמנו רשמתי את הדברים מפיו, יתכן שהרשימה שמורה עדיין בבית ההורים, בלנ"ד אם אמצא אעלה] תנצב"ה.
שומע ומשמיע כתב:גביר כתב:[ כפי שסיפר לי בזמנו נולד בלמברג והיה שם עד קצת לפני הבר מצווה, ובכלל דומה שהדיבור על אודות מדינת ועיר לידתו היה חביב עליו] וככזה איש שיחה נעים ורחוק מגינונים. נהג לספר בחנוכה את סיפור הצלתו בשואה ועלייתו לאה"ק [בזמנו רשמתי את הדברים מפיו, יתכן שהרשימה שמורה עדיין בבית ההורים, בלנ"ד אם אמצא אעלה] תנצב"ה.
טעות, בקראקוב.
אום אני חומה כתב:בשעה האחרונה נלב"ע בביה"ח מעייני הישועה בב"ב הגאון ר' נפתלי לב זצ"ל מב"ב. היה בן 90, כיהן כר"מ בישיבת היישוב החדש בת"א במשך למעלה מ-60 שנה והעמיד אלפי תלמידים. ההלוויה תצא מחר יום א', י"ג סיון תשע"ט בשעה 14:30 בצהריים מביתו רח' הרב הירש 23 בבני ברק לביה"ח ויזניץ בעיר. עכ"ל ההודעה.
(כמובן - בית חתנו הגר"י רפפורט. הוא עצמו היה גר ברח' בלוי.)
קשה להספיד בשעה זו. מה אומר, היה אדם מיוחד, זכה ללון כל ימיו בעומקה של הלכה ולהעמיד תלמידים לאלפיהם. ועם זאת, היה ענוותן ושפל ברך, חף מגינונים כלשהם. יהודי נדיר.
בן ירושלים כתב:
זכור אזכור את הרנ"ל אשר מאד כיבדנוהו. הוא היה צעיר הרמ"ים בזמני. היה משלב מעט מחידושיו בשיעורים (קראו לזה "רנלי"ם" על שמו, ואילו חידושי ר' דוד חדש שהיה זקן הרמי"ם והיה לפעמים מוסר מערכות שלמות נקראו על ידו "טיול" במלעיל).
במלחמת יוהכ"פ הרנ"ל היה מגוייס לזיהוי חללים. תקופה ארוכה אחרי המלחמה עדיין היה מגוייס. סיפרו שהיה המזהה הראשי בפקוד דרום והיו המון מקרים קשים של חיילים שנהרגו בטנקים והיו תיאורי זוועה על המצב שגילו אותם. (במקומו לימד אז הגר"י שולביץ - חתנו של הרב קולודצקי ולימים העורך של "חברותא"). סיפרו שהיה מומחה גדול וכל המקרים הכי קשים היו לפתחו. כשחזר הרנ"ל הוא הסתובב כמה שבועות כמוכה הלם. היו פעמים שבאמצע השיעורים היה בוהה, ופעם אף הכה באגרופו על הקיר. רק מאוחר יותר חזר לעצמו.
תנוחם משפחתו כולה ובעיקר בנו מיודענו הג"ר יוסף שליט"א (ר"מ תפארת הלוי)
ביעתא בכותחא כתב:במסע הלוויה סיפר בנו הרב שליט"א כי בזמן לימודיו ביישוב התרחש בשב"ק הפיגוע הנורא באוטובוס הדמים בכביש החוף בו נרצחו 35 יהודים.
הגרנ"ל זצ"ל גויס מיד במוצ"ש לטפל בזיהוי החללים, ועסק בזה כל הלילה עד הבוקר.
ביום ראשון בבוקר התייצב בישיבה למסור את שיעורו הקבוע כרגיל ללא שום שינוי.
בנוסף לבנו, הספידוהו הרבנים הגאונים : חתנו ר' יוסף רפפורט, ר' כתריאל קולודיצקי, בן דודו ר' קלמן לנדא ור' ישראל זיכרמן.
אום אני חומה כתב: סיים הרנ"ל, הייתה כאן הארה משמים שלא לוותר על 'כח הטענה'!
נוטר הכרמים כתב:ואולי ארשה לעצמי לחרוג, ולספר על "מחשבה אחת של מוסר" שעלתה בי הערב בראותי את המודעה על הרנ"ל זצ"ל. ההלוייה תצא מבית בתו הרב הירש 23 משפחת רפפורט.
היה זה לפני למעלה מעשור, למדתי אז בכולל יום שישי, בו נהגו מפעם לפעם לקרוא לר' יוסף רפפורט לשיעור הלכתי, לרוב, סמוך ונראה למועדי השנה או תעניות וכד'. ר' יוסף הגיע בעשי"ת, ולתדהמת כולם אמר שלקראת יום הכיפורים הוא ידבר על ה'חמורה שבחמורות' מצות כיבוד אב ואם. הוא האריך בגודל החיוב וחומרת העבירה וכו', ומדה טובה מרובה. ותוך כדי הדברים פרץ בבכי, "לי לא היה במשך הרבה שנים אבא. אבל איך יתכן שבן כמעט ולא מטלפן לאביו. לא דורש בשלומו. לא מתעניין בו. סותר את דבריו וכו'. היה ממש התעוררות גדולה ו'חרדת אלקים'. אחרי השיעור, זמן רב התגודדו סביבו, והוא המשיך והתלהט. נורא נוראות. (על ר' יוסף שליט"א יש עוד הרבה לספר, וכמובן אכ"מ).
והנה ה'כבוד חמיו', אבי הרבנית שתחי'. לפי התרשמותי כבר תקופה ארוכה אין הרנ"ל בקו הבריאות כלל. אשריו ואשרי חלקו.
נתחזק כולנו במצוה קצת 'מוזנחת' זו, ונזכה לאריכות ימים ושנים למען יאריכון ימיך בעולם הזה ולמען ייטב לך בעולם הבא.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים
