פורום אוצר החכמה

הרב זאב גרודזנסקי
מוזכר כאחד מאישי החינוך, מחנך ור"מ ועסקן חינוכי בראשית ההתיישבות החרדית המאסיבית בתל אביב. [שנות התר"צ]

מישהו כאן שמע עליו משהו? מכירים את צאצאיו?

ועל שרשיו ידוע?

הא גופא מיבעיא לי

אולי כדאי לפנות אל 'תל אביב של מעלה' שמיילו נזכר באשכולו, ואפשר שהוא יודע יותר פרטים.

לר' זאב גרודזנסקי הלז, היה אח בשם שמואל גרודזנסקי, שהיה צייר. באתר זה יש עליו ביוגרפיה, ומעט פרטים על משפחתו.

לבני המשפחה לא ידוע אם היה קשר להגרח"ע.

(אגב, שם אביהם היה עוזר, אבל אין להוכיח מכאן קשר להג"ר חיים עוזר, למרות השם עוזר, כי הרי הגרח"ע נקרא כך ע"ש אבי אמו, הג"ר חיים עוזר איינהורן).

בור ועם הארץ כתב:(אגב, שם אביהם היה עוזר, אבל אין להוכיח מכאן קשר להג"ר חיים עוזר, למרות השם עוזר, כי הרי הגרח"ע נקרא כך ע"ש אבי אמו, הג"ר חיים עוזר איינהורן).

אחר ראותי כי המקום מלא באנשי אשכולות חוקרי קדמוניות ומשפחות. אמרתי אצרף בזה רשימה קצרצה ליחוס הגרח"ע (שיש לי ענין פרטי בו) ואם יש מי היודע לתקנו ולשכללו תע"ב.
[הרשימה הוסרה והיא תחזור בקרוב]

כמה עצוב לראות את שמו של מרן הגרח"ע חותם את הרשימה ללא זש"ק אחריו.

ומענין לענין: כידוע בת היתה לו לרח"ע, ונפטרה לו על פניו בצעירותה. בזכרוני ששמעתי, שהגרח"ע היה מאורס בבחרותו לנערה מסויימת, ומסיבה מסויימת הוצרך לבטל את השידוך, ולשאת אחרת תחתיה. משחלתה בתו הנ"ל, אמר הגרח"ע כי ברי לו שבשל קפידת האשה הזו באה לו צרה זו, וטרח ובא אצלה (שלבינתים נישאה ליהודי אחר), וביקש את סליחתה. האשה נענתה לו כי דוקא משרואה את מעמדו הרם והנישא, וחשה מה הפסידה, הרי שקשה עליה המחילה. הגרח"ע הפציר וביקש, ואף סיפר לה כי חיי בתו היחידה תלויים בסליחתה - והיא בשלה. משיצא הגרח"ע מביתה, פכר ידיו ואמר: נגזרה הגזירה.
וכמדומני שהוסיפו שהוא לא בא בטרוניא על אשה זו, שכן ודאי שלא חפץ הוא במחילתה מן השפה ולחוץ כי אם במחילה אמיתית, ואיך תוכל זו למחול על אי נישואיה לנשיא ישראל.

אינני נוטל אחריות על סיפור טראגי זה, ואשמח אם מישהו יאשר או יכחיש.

כמדומה שלא שמעתי או ראיתי מעולם מעשה זה, וכמובן אינה ראיה כלל. (לא מצאתי בתכריכי קורותיו הידועים (ה' סורסקי, קוסובסקי).

ישנה התייחסות לכל המקרה הזה בחוברת אלופינו מסובלים (מצוי באוצר) של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, שם מתאר את האסון הנורא, הנהגתו המופלאה של הגרח"ע בעת היוודע לו הבשורה המרה, שהתיישב לכתוב תשובות דחופות, וכן ניחומיו את הרבנית ע"ה א"ח הגרא"מ שך על אסון דומה, יעו"ש פרטים נפלאים בענין.

ירושלמי כתב:כמה עצוב לראות את שמו של מרן הגרח"ע חותם את הרשימה ללא זש"ק אחריו.

ומענין לענין: כידוע בת היתה לו לרח"ע, ונפטרה לו על פניו בצעירותה. בזכרוני ששמעתי, שהגרח"ע היה מאורס בבחרותו לנערה מסויימת, ומסיבה מסויימת הוצרך לבטל את השידוך, ולשאת אחרת תחתיה. משחלתה בתו הנ"ל, אמר הגרח"ע כי ברי לו שבשל קפידת האשה הזו באה לו צרה זו, וטרח ובא אצלה (שלבינתים נישאה ליהודי אחר), וביקש את סליחתה. האשה נענתה לו כי דוקא משרואה את מעמדו הרם והנישא, וחשה מה הפסידה, הרי שקשה עליה המחילה. הגרח"ע הפציר וביקש, ואף סיפר לה כי חיי בתו היחידה תלויים בסליחתה - והיא בשלה. משיצא הגרח"ע מביתה, פכר ידיו ואמר: נגזרה הגזירה.
וכמדומני שהוסיפו שהוא לא בא בטרוניא על אשה זו, שכן ודאי שלא חפץ הוא במחילתה מן השפה ולחוץ כי אם במחילה אמיתית, ואיך תוכל זו למחול על אי נישואיה לנשיא ישראל.

אינני נוטל אחריות על סיפור טראגי זה, ואשמח אם מישהו יאשר או יכחיש.

מופיע בסיפור לשבת של וינשטוק. איני זוכר איזה כרך וכמדומה שמביא שם מקור.

חותנו (הראשון) של הגרח"ע היה הג"ר אליהו אליעזר גרודנסקי זצ"ל מו"ץ בווילנא (בה"ב), חתן הגרי"ס.

אביו של רא"א, היה ג"כ מו"ץ בווילנא, ושמו הג"ר יצחק שירווינטער (בה"ב).

בתו של ר' יצחק שירווינטער, בריינא, נישאה להג"ר אברהם אידלסון - שירווינטער. בתם חיה ראשע, נישאה בזוו"ר לר' אהרן שאצקעס, ובזוו"ש להג"ר יצחק בלאזער - ר' איצל'ה פטרבורגר. כך נמצא, שהוא היה בן דודו של הגרח"ע.

חתנו של ר' איצלה היה כידוע ר' חזקיהו יוסף מישקובסקי הרב מקרינקי, בנו של רח"ל מסטאוויסק. ומכאן מובן למה השם אליהו אליעזר מופיע גם במשפחתו - בנו הרב דכפר חסידים זצ"ל.

עוד חתן של רא"א מווילנא, היה ר' ראובן דב דסלר, אביו של הגה"צ ר' אליהו אליעזר דסלר, משגיח דפוניבז' ובעל מכתב מאליהו, שכמובן נקרא ג"כ על שם זקנו.

[אשתו של ר' ראובן דב נפטרה בצעירותה, ובזוו"ש נישא לבתו של ר' אבא רובין, שהיה גם חותנו של אחיו, ר' גדליה דסלר (זקנו של רא"א דסלר שליט"א מפוניבז')].

ירושלמי כתב:כמה עצוב לראות את שמו של מרן הגרח"ע חותם את הרשימה ללא זש"ק אחריו.

ומענין לענין: כידוע בת היתה לו לרח"ע, ונפטרה לו על פניו בצעירותה. בזכרוני ששמעתי, שהגרח"ע היה מאורס בבחרותו לנערה מסויימת, ומסיבה מסויימת הוצרך לבטל את השידוך, ולשאת אחרת תחתיה. משחלתה בתו הנ"ל, אמר הגרח"ע כי ברי לו שבשל קפידת האשה הזו באה לו צרה זו, וטרח ובא אצלה (שלבינתים נישאה ליהודי אחר), וביקש את סליחתה. האשה נענתה לו כי דוקא משרואה את מעמדו הרם והנישא, וחשה מה הפסידה, הרי שקשה עליה המחילה. הגרח"ע הפציר וביקש, ואף סיפר לה כי חיי בתו היחידה תלויים בסליחתה - והיא בשלה. משיצא הגרח"ע מביתה, פכר ידיו ואמר: נגזרה הגזירה.
וכמדומני שהוסיפו שהוא לא בא בטרוניא על אשה זו, שכן ודאי שלא חפץ הוא במחילתה מן השפה ולחוץ כי אם במחילה אמיתית, ואיך תוכל זו למחול על אי נישואיה לנשיא ישראל.

אינני נוטל אחריות על סיפור טראגי זה, ואשמח אם מישהו יאשר או יכחיש.

אין לצפות שהסיפור יובא במקורות שהזכיר נוטר הכרמים. במוסף ש"ק של יתד נאמן, אב תש"ס, שהוקדש למלאות שישים שנה מפטירת רח"ע, הובא סיפור זה. שם סופר כי האשה נישאה לאדם המוני ופשוט, פחח או משהו כיו"ב, שהתגורר באיזה ישוב נידח סמוך לווילנא (אולי קענע...?), וכשרח"ע בא לבקש ממנה מחילה אמרה שהיא לא מבינה מה הוא רוצה, שהרי בעלה אינו פחות ממנו. רח"ע הגיב שניכר שלא מחלה. לא ברור אם הכותב ידע ושיבש או שלא ידע. עכ"פ משודכתו של הגרח"ע נישאה לגאון המיוחד רמ"מ קרקובסקי בעל עבודת המלך שהיה אח"כ מ"מ בווילנא. ומעתה, מובנת יותר תשובת האשה שהשיבה לגרח"ע... [חמיו של רמ"מ קרקובסקי היה הגאון הנפלא ר' אליהו פיינשטיין, המכונה פרוז'ניער בעל הליכות אליהו, מי שהיה גם חמיו של הגאון ר' משה סאלאוויצ'יק ודי בזה] לפני שנים הרבה כתב יצחק ריבקינד מאמר בהדואר שכותרתו היתה הגאון שהיה שני לרח"ע, ובו תיאר בצורה עיתונאית משהו, איך תמיד 'הקדים' הגרח"ע את רמ"מ. בישיבה בואלאזין, בשידוך (עם בת רא"א גרודנסקי) וברבנות ווילנא. שם מתואר גם עיקר סיפור בקשת המחילה הנזכר כאן.

[אגב, בספריה הלאומית יש כת"י ליקוטים מתוך המון כתבי החמודי דניאל, שנעשה בידי הגאון ר' מנחם מנדל, החותם כנכד המחבר, ועד עתה לא ידעתי איך משתלשל ממנו]

כמדומני שהגר"מ סולוביצי'ק מוזכר כמ"פ בעבודת המלך.

כמדומה שהגרמ"מ קרקובסקי הנ"ל היה היחיד מבין רבני וילנא שתמכו ברובינשטין במחלוקת הידועה.

תמונתו של הגאון ר' אליהו פרוזינר בעל "הליכות אליהו":

אגב, כידוע, גיסו של ר' אליהו, היה ר' דוד פיינשטיין (הראשון לוי, השני לא), אביו של הגר"מ.

אליהוא כתב:כמדומני שהגר"מ סולוביצי'ק מוזכר כמ"פ בעבודת המלך.

מוזכר רק פעם אחת כנראה, לצד בנו ר' יוסף דב הנזכר כמה פעמים כמי שהמציא לו גי' מרמב"ם כת"י ברלין.

קצת צ"ב בסיפור, אחר שהגרח"ע היה מבוגר מרבי מנחם קרקובסקי בשבע שנים. אפשר שחלפו כו"כ שנים מביטול אירוסיה עם הראשון ועד שנישאה לאחרון (ואם כך, הקפידא מוסברת ביותר; שצריך גם לברר, אימתי היה כל הסיפור עם פטירת הבת, אולי בשנות התר"ס היה או ראשית שנות העת"ר, ואז יפלו חלק מהדברים שנכתבו כאן כי עוד לא היה כל כך "נשיא ישראל"?). ובכל אופן מה אפוא פירוש "הקדימו בוולוז'ין", באיזה מובן מלבד הכרונולוגי?

איש-ספר
ואיך קשור הגאון רבי צבי הירש גרודזנסקי אב"ד אמאהא נבראסקא?

מותיב ומפרק כתב:איש-ספר
ואיך קשור הגאון רבי צבי הירש גרודזנסקי אב"ד אמאהא נבראסקא?

ר' נתן נטע גרודזנסקי, מ"ץ בנובהרדוק אצל הגליא מסכת
בנו ר' צבי הירש גרודזנסקי.
לרצ"ה שתי בנות ובן (הידועים לנו):
א. בת (?) אשת ר' משה אריה הרב דאיווא.
ב. בן ר' אורי.
ג. בת מרים דינה אשת ר' יונה בלאך מווילנא.
לר' משה אריה [(כמה בנים ובינהם] בן והוא רד"ש גרודזינסקי (!) )כנראה שכבר אביו נטל שם חותנו מסיבה כל שהיא), ממלא מקומו ברבנות איוויא. בנו של רד"ש הוא הגרח"ע.
לר' אורי בן ושמו ר' מאיר, ובנו הוא הגאון רצ"ה גרודזנסקי מח"ס מקראי קודש ועוד ספרים, שאמרו עליו שאם היה נשאר בליטא היה מגדולי דורו.
הרי שהם שלישי בשלישי, שניהם ניני ר' צבי הירש ב"ר נתן נטע. ועוד למדנו שהם הגרודזנסקי 'האמיתיים'...

תודה מורינו אי"ס על הידיעות המרתקות.
[מוסרים בשם הגרי"ז בנוסח זה, שאם הגרצ"ה היה נשאר בליטא, היה מתפרסם לא פחות מש"ב הגרח"ע].
מצאתי "הגביר ר' יונה בלאך" בשמות הפארנומערענטן כאן (ווילנא תר"ל). אולי מדובר באותו אחד, גיסו של הגרצ"ה.

במקומו בארה"ב אכן היה הגרצ"ה גרודזינסקי נחשב לאחד מזקני ההוראה, וכן ראוהו שאר גדולי הארץ באותו דור. אבל לא שפר עליו מזלו, אם נאמר כך, שנפטר בסה"כ כמה שנים אחרי השואה, וכל התמונה של עולם התורה והישיבות בארה"ב נוצקה כידוע רק לאחר המלחמה, וממילא כבר לא נזכר שמו אצל בני הישיבות והר"מים, והרבנים שבאו בעקבי המלחמה כבר לא ידעו את שמו. וקל וחומר שלא בארץ ישראל, שמכירים רק מספר מצומצם ממש של גדולי ההוראה שחיו מעבר לים, אם אינם ראשי ישיבה וכדומה.
מסתבר, בנוסף, שתרמה לזה גם העובדה שלא חי ופעל בסביבת ניו יורק גדושת הרבנים, אלא בלב היבשת, במדינה שאין בה הרבה יהודים. וגם לא היה מקורב כל כך לכו"כ ממנהיגי 'אגודת הרבנים' (שאחר מלחמת העולם הראשונה), וממילא לא טרחו כל כך לשמור את זכרו כראוי לו (מעניין שדווקא הגרי"א הרצוג בארץ ישראל הכיר טיבו, והזמינו להיות מראשי 'אוצר הפוסקים'. אלא שהיה כבר באחרית ימיו ממש).

ותדעו, שלאו דווקא בארץ ישראל נשכח-הושכח זכרו, שבשעתו מסרתי למערכת 'ישורון' מכתב כת"י שלו הנמצא אצלי, ואלה - אע"פ שמרכז המערכת שלהם בניו יורק - לא ראו לנכון לפרסמו, אלא צירפו רק צילום מטושטש מצד אחד של המכתב. ותדעו עוד, שכתב יד של ספר שלו 'עטרת ראש' על שו"ת הראש, יושב כמות שהוא באוצר החכמה ואין דורש לו.

ולמען עשות איזה שם, אצרף כאן מתולדות חייו (אולי תשונה שוב כותרת האשכול?).
איני רוצה להכניס זאת באשכול על רבני ארה"ב, כי אין דעתי נוחה מהכללת כולם בחדא מחתא, בפרט שאין שם שום סדר והבדלה בין מי למי, קטן וגדול, ר"מ ופוסק, ראש ישיבה ומו"צ, וגם הרעיון של אותו אשכול מוזר בעיני - אטו כרוכלא ניזיל.

רבי צבי הירש גרודזינסקי נולד בטבריג תרי"ח, וגדל בנובהרדוק. בגיל 15 נכנס ללמוד בבית המדרש באיוויה אצל רב העיר, קרובו הרב דוד שלמה גרודזינסקי, שם פגש את בן הרב - הלא הוא הגרח"ע גרודזינסקי, שהיה אז כבן עשר, והרצ"ה סיפר לימים ש"כבר הכרנו אז הכשרונות של הילד הזה רח"ע ז"ל שעתיד להיות גדול בישראל" (כבר פירט איש ספר את קרבת המשפחה, אבל אם ננקוט בלשון קצרה: סבו וסב הגרח"ע היו גיסים). משם עבר ללמוד לכולל קובנא, אצל הגרי"א ספקטור, שנתן לו סמיכה להוראה. בשנת תרמ"ח עבר לווילנא, בה הגרח"ע כבר שימש כמו"צ, והתקבל בהמלצתו לקבוצת אברכים קטנה ומובחרת שהיתה בעיר, שם למד עם ה'מרחשת' ועוד. לאחר מכן נסע ללמוד בוולוז'ין וקיבל תורה מהנצי"ב, ובתרנ"א, בסמוך סגירת הישיבה, היגר לאמריקה ונתקבל לרב בעיר אומהה (נברסקה), בה ישב עד פטירתו, ובה נודע לאחד מגדולי ההוראה בארץ.
בשנת תרס"ב היה בין מייסדי אגודת הרבנים, ובשנת תש"ה הוזמן על ידי הגרי"א הרצוג להיות מראשוני העורכים של 'אוצר הפוסקים', מפעל בו נדפסו מאוחר יותר הרבה מכתביו. בשנת תרנ"ח יצא בהסכמת הגריא"ס ספרו "מקוה ישראל" על הלכות מקואות, הראשון מבין ספרים רבים שחיבר: "ליקוטי צבי" בהלכה (תרע"ו), "מילי דברכות" על מסכת ברכות, ח"א (תרפ"ג) וח"ב (תש"ה), וסדרת "מקראי קודש" על הלכות קריאת התורה וסת"ם: ח"א (תרצ"ו), ח"ב (תרצ"ז) וח"ג (תש"א). כמו כן כתב מאמרים רבים בקבצים שונים, והותיר ספרים בכת"י. נפטר בשיבה טובה בשנת תש"ח.

תוך כדי דיבור כתב:ותדעו עוד, שכתב יד של ספר שלו 'עטרת ראש' על שו"ת הראש, יושב כמות שהוא באוצר החכמה ואין דורש לו.

בני המשפחה מטפלים בעריכת וההדרת כתביו הרבים ואף פרסמו ע"כ מודעות בעיתונות בהם מבקשים ידיעה על כתבים המצויים אצל אנשים פרטיים. ברוך שלא השבית גואל לגאון נפלא זה.

---------

תמונת קברו של הגרצ"ה נמצא באתר קברים כאן.
ושם בתגובות מובא שהיה לו 7 ילדים, 4 בנים ו3 בנות, אבל כנראה אין ביניהם שותומ"צ.

תמונת הגרצ"ה גרודזנסקי מאומהה (בניו שינו את שמם לגרודנסקי)

לא נזכר עדיין את אחיו של הגרח"ע, הג"ר אברהם צבי הירש גרודזנסקי ר"מ בישיבת ר'מיילעס בווילנא נפטר ל' חשון תרצ"ח.

בור הגולה כתב:

תוך כדי דיבור כתב:ותדעו עוד, שכתב יד של ספר שלו 'עטרת ראש' על שו"ת הראש, יושב כמות שהוא באוצר החכמה ואין דורש לו.

בני המשפחה מטפלים בעריכת וההדרת כתביו הרבים ואף פרסמו ע"כ מודעות בעיתונות בהם מבקשים ידיעה על כתבים המצויים אצל אנשים פרטיים. ברוך שלא השבית גואל לגאון נפלא זה.

---------

תמונת קברו של הגרצ"ה נמצא באתר קברים כאן.
ושם בתגובות מובא שהיה לו 7 ילדים, 4 בנים ו3 בנות, אבל כנראה אין ביניהם שותומ"צ.

מי הם משפחתו, יש תח"י כמה מכתבים וכו', איך יוצרים קשר?

תוך כדי דיבור כתב:במקומו בארה"ב אכן היה הגרצ"ה גרודזינסקי נחשב לאחד מזקני ההוראה, וכן ראוהו שאר גדולי הארץ באותו דור. אבל לא שפר עליו מזלו, .... מסתבר, בנוסף, שתרמה לזה גם העובדה שלא חי ופעל בסביבת ניו יורק גדושת הרבנים, אלא בלב היבשת, במדינה שאין בה הרבה יהודים.

החידוש הוא שהיה בכלל מנין שומרי שבת בנברסקה שמינהו לרב, גם התמיהה שאין בניו כאלו מובנת לאור העובדה שהיה גר בנברסקה, מסופקני אם היום יש שם מנין שומרי שבת. מדובר במדינה נידחת גם בקרב תושבי ארה"ב ולא רק אצל היהודים.

ומיהו בן המשפחה שהתגורר ברחובות בתחילת המאה העשרים?

דראל כתב:ומיהו בן המשפחה שהתגורר ברחובות בתחילת המאה העשרים?

בן משפחה של מי?

כמובן משפחת גרודז'נסקי.
שני בניו ננשכו ע"י כלב שוטה, ואימם פנתה לרב קוק בבקשת עזרה להשגת הזריקה (בלשון הראי"ה: "המזרקה הרפואית"). הראי"ה מכנה אותה 'אשת תלמיד חכם'.

דראל כתב:כמובן משפחת גרודז'נסקי.
שני בניו ננשכו ע"י כלב שוטה, ואימם פנתה לרב קוק בבקשת עזרה להשגת הזריקה (בלשון הראי"ה: "המזרקה הרפואית"). הראי"ה מכנה אותה 'אשת תלמיד חכם'.

[פירוש: שני בניו היינו שני בניו של 'איכר ת"ח מרחובות' שלאשתו קראו לאה גראדזינסקי. (ראה מכתב של הרב קוק באוצרות הראי"ה א עמ' 383)].
אולי כדאי לבדוק באתר על ותיקי רחובות. בעבר נפתח לי אבל עתה רימון חוסם משום מה.

אכן שם ראיתי זאת.
השם הקרוב ביותר שמצאתי באתר הנ"ל היה שמואל גורודיסקי, אלא שלאשתו כלל לא קוראים לאה, והתינח שטעה הראי"ה בביטוי שמו של האיכר הנ"ל ובאיותו, אך במקביל טעה גם בשם האשה שבאה לפניו?!

תולדות כתב:ועוד, לר' חיים עוזר, היה לכה"פ, שלש אחים, [ויש גם צאצאים בארץ], ואחות אחת, אשת ר' יצחק קוסובסקי שחור.

לרח"ע היו עוד חמשה אחים וארבע אחיות.
ואלו הן:
האחות הבכורה חיה שרה אשת ר' יהודה ליב מאסטקאוו [ולה צאצאים בארץ, משפחת שליסל]
אח ר' משה אריה
אח ר' אברהם צבי הירש
אחות הינדא אשת אברהם מזוועדצקי
אח ר' שאול
אחות טויבה רבקה אשת ר' יהושע זלצמן
אחות רישא אשת ר' אליהו מאיר האסקינד,
אח ר' אליהו איסר
אח ר' יעקב שמואל [ולו צאצאים בארץ, משפחת גדרון - גרודזנסקי]
אחות פייגא לאה אשת ר' יצחק קוסבסקי אב"ד איוויע- יוהנסבורג [אמו של ר' דוד שלמה קוסובסקי,אבי ר' שאול. ועוד אחים ואחיות למשפחת קאגאן וליבוביץ]
--------
תוקן לפי הערת בור הגולה למטה.

איש_ספר כתב:אחות פייגא לאה אשת ר' יצחק קוסבסקי אב"ד איוויע- יוהנסבורג [אמו של ר' דוד שלמה קוסובסקי,אבי ר' שאול. ועוד אחים ואחיות למשפחת קאגאן וליבוביץ]

ר' יהודה ליב קאגאן וצאצאיו, נזכרו אצלינו באשכול אחר.

איש_ספר כתב:ר' יצחק קוסבסקי אב"ד איוויע - יוהנסבורג

הג"ר יצחק קוסובסקי למד שנתיים בטעלז. בס' "רבי אליעזר גורדון" פרסם המחבר רז"א רבינר מכתבו של ר' יצחק זכרונותיו היפים על האי גאון ר' לייזר טלזר, ע"ש.

איש_ספר כתב:אחות רישא אשת ר' אליהו מאיר האסקינד, ובזווג שני אשת ר' יצחק קוסבסקי אב"ד איוויע - יוהנסבורג [אמו של ר' יחיאל מיכל קוסובסקי מ"מ ביהונסבורג ועוד אחים ואחיות

איש_ספר כתב:אחות פייגא לאה אשת ר' יצחק קוסבסקי אב"ד איוויע- יוהנסבורג [אמו של ר' דוד שלמה קוסובסקי,אבי ר' שאול. ועוד אחים ואחיות למשפחת קאגאן וליבוביץ]

אשתו השניה של ר' יצחק קוסובסקי היתה בתם של ר' מאיר ורישא גוסקינד.
לגבי הצאצאים, לפי הבנתי כולם הם מהראשונה, אבל אין בידי דבר ברור.

**************

אגב, ר' יחיאל מיכל קוסובסקי, היה חתנו של הג"ר אלי' בן ציון גרבר הי"ד הרב של הורודוק, וגיסו של יבל"ח הג"ר ישראל גרבר מח"ס "טל לישראל".
ר' אלי' בן ציון גרבר היה גיסו - בעל אחותו - של הגרב"ד לייבוביץ זצ"ל.
חתן נוסף שלו היה הג"ר מרדכי רוגוב מח"ס "עטרת מרדכי".
חתנו של ר' מרדכי היה הג"ר אריה ליב באקשט זצ"ל מותיקי ישיבת מיר, ור"י בית יהודה בדעטרויט.

בור הגולה כתב:אשתו השניה של ר' יצחק קוסובסקי היתה בתם של ר' מאיר ורישא גוסקינד.
לגבי הצאצאים, לפי הבנתי כולם הם מהראשונה, אבל אין בידי דבר ברור.

צדקת שאשתו השניה של ר' יצחק, ושמה חיה פיגא היתה בת רישא האסקינד (כך מופיע אצלי, גימ"ל וה"א מתחלפים ברוסית), אחות הגרח"ע. ואתקן למעלה.
אבל לא צדקת שכל הילדים מהזוו"ר.
מאשתו הראשונה פייגא לאה אחות הגרח"ע נולדו לו שלשה ילדים: דבורה אשת ר' יהודה ליב קאגאן, ר' דוד שלמה (אבי ר' שאול - דבר שאול) וחוה אשת ר' ישראל (בהג"ר ירוחם) ליבוויץ.
אשתו זו נפטרה עליו ביום הכנס בנו רד"ש בבריתו של אאע"ה, ח' אב תרס"ה.
מאשתו השניה חיה פיגא נולדו לו שלשה בנים: ר' יחיאל מיכל קוסובסקי (שמילא את מקומו ביוהנסבורג), ר' חיים ליב קוסובסקי ועוד בת בשם לאה.
אשתו השניה נפטרה בש"ט ביום כ"ח אב תשל"ג ומנו"כ בהר המנוחות.

בס"ד

האם הגאון הרב אברהם גרודזינסקי זצ"ל הי"ד, השגיח מנובהרדוק, קשור לכאן?

הוא לא היה משגיח בנובהרדוק (כבר לא היתה אז ישיבה כזו) אלא בסלבודקה-קובנה. ואם אין טעות בידי הוא לא היה קרוב משפחה (קרוב, עכ"פ) של הגרח"ע.

הנה סיפור נפלא מהגרח"ע ממדותיו האצילות.

יש קשר בין משפחת ר' אברהם גרודז'ינסקי לגרח"ע או לחילופין למשפ' גרודז'ינסקי השניה שעליה נפתח האשכול?

למען הדיוק, ידועים שלושה אנשים/משפחות ששם משפחתם בעל צליל דומה, אולם האיות המדוייק של שם משפחתם שונה - ולא היה קשר משפחתי ביניהם באמצעות שם המשפחה.

1. רבי אליהו אליעזר גרודנסקי (מו"ץ דוילנא, חתנו של ר' ישראל סלנטר, וחמיו בזיו"ר של ר' חיים עוזר גרודזנסקי וכן של רר"ד דסלר)
2. רבי חיים עוזר גרודזנסקי. (ז' בסגול, ובכתיב באידישאי: גרודזענסקי).
3. רבי אברהם גרודזינסקי, בעל תורת אברהם ומשגיח דישיבת סלבודקה.