מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 23, 2011 8:18 am

הנושאים שעלו כאן, כמעט באקראי, ארוכים וטעונים מכדי משפטים אחדים, ומ"מ פטור בלא כלום אי אפשר.

א. אפתח במעשיה חסידית מענינא דיומא. מסופר כי הגביר הנודע ר' משה מונטיפיורי נדרש ע"י החידושי הרי"ם מגור להחלץ חושים כנגד גזירת לימודי חול והשפה הרוסית שרצו לחייב בה את הרבנים. שאל הלה את החי' הרי"ם, הרי אם מרדכי לא היה יודע לשון טורסי לא היה מבין את שפתם של בגתן ותרש, ודווקא באופן זה צמחה ובאה ישועתן של ישראל. השיבו החיה"ר בחכמה, אדרבה, מכאן ראיה להיפוך, אם כל רב היה יודע שפות, לא היו מדברים בגתן ותרש לאזניו...

לא רק חריפות יש כאן, אלא לקח נוקב: מרדכי ידע אמנם שבעים לשון, אבל כששומרי הסף ראו את מרדכי, הם לא ראו בו בלשן, אלא את ראש הסנהדרין אשר לא יכרע ולא ישתחוה להמן.

במילים אחרות, הכל ענין של עיקר וטפל, מה היא יסודה של המשנה הרעיונית ומה הם ספיחיה.

ב. השרידי אש לא סימל עיסוק מוגבר בהשקפה, ודאי לא כזאת 'מתקדמת', גם אם אמר או כתב דברים, הם לא היוו את עיקר משנתו, והראיה הם תלמידיו הקרובים שברובם המכריע הם נמנים על הזרם החרדי המקובל. (ר"ב ראקאוו, ר"ש וולבה, ר"י מאיר, ויבלח"ט ר"י שיינר ועוד רבים). זאת בנוסף לכפיפת קומתו אצל גדולי ישראל האמתיים, כנזכר בדברי אי"ס.

ג. עכשיו לגופו של ציטוט.

תמיהני שלא הזכיר תוכ"ד בדבריו גם את הרב וולף זצ"ל, שהקים את הסמינר בב"ב, וכיום מתחנכים במפעליו אלפי בנות חרדיות, כמוהו גם עמיתיו: אחיו הר"צ זצ"ל והר"י הלברשטט ועוד, כולם חניכי תורה עם ד"א.

אבל באמת, לא נגזים אם נאמר שכל העשיה הברוכה והמקיפה שע"י אגו"י וחינוה"ע בישוב החדש קמה בעזרתם המסיבית ועמידתם בראש הפעילות של קבוצה זו.

ברם, נראה כי הללו לא שימשו אלא 'כלים' בלבד, כמובן שלאנשי הישוב הישן או לחניכי ישיבות ליטא כמו גם ליוצאי פולין והונגריה לא היו את האמצעים הארגוניים והמתקדמים, שיטות ההוראה וכו' שהיו בידיהם, אך האם הם היוו את הרוח החיה באופנים? הרי כל מעשה תקפם וגבורתם מכחו של אותו זקן החזו"א זי"ע, ועימו שאר גדולי ישראל.

ד. וכי אגו"י העולמית קמה ע"י קבוצת בעלי בתים כדברי הרצי"ה קוק, או בעוז רוחם של גדולי ישראל כמו הח"ח, ר' חיים עוזר והאדמו"ר הזקן מגור?

כלום לאורו של ד"ר ברויער וד"ר בירנבוים צעדו רבבות חברי אגו"י בכל פזורות הגולה?

ה. וכי כל המהפכה הרוחנית באמריקה היא פעולתם של רי"מ ביונים ור"מ שרר, או של שולחיהם הגר"א קוטלר וחבריו? וכן ע"ז הדרך.

בקיצור, ישנם גבורים הנצבים בראש דרך בהנהגת העם, וישנם כלי מלחמה, בדמות חיילים מסורים ונאמנים המושכים בהם, ותו לא מידי.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 23, 2011 10:33 pm

ועוד קצת בענין השרידי אש.

העירוני לנכון כי האישים הדגולים שהזכרתי אינם תלמידיו מבית המדרש לרבנים, אלא מקורביו מעת מגוריו בשווייץ.

וע"כ תשובתי.

למיטב ידיעתי לא שרדו רבים מבוגרי המוסד הנ"ל את השואה, ודווקא שנים מתלמידיו בברלין הם הרב ד"ר משה אויערבך ממייסדי החינוך התורני והרא"י וולף זצ"ל הנ"ל! לא התחקיתי אחר השקפותיו של תלמידו המובהק הרב ד"ר אליעזר ברקוביץ ז"ל ועוד כמותו.

למקורביו במונטריי יש להוסיף את הגאון ראב"ד ירושלים ת"ו הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ולא אכלא את אשר קבלתי באישי מא' מחכמי דמתא שיחי', וז"ל: שמעתי פעם מהגר"מ שטרנבוך, שפעם אמר להגריי"ו (בערך): הרי כב' הרב יודע, שכל הד"רים האלו לא יזכרו אותך לאחר מאה ועשרים, ורק בהיכלי התורה יזכר שמך לנצח... והסכים עמו.

בשרידי אש ישנם תשובות רבות גדושות הערצה להגרמ"ש שליט"א, וכן למו"ר הגר"י גוטרמן שליט"א מבני ברק שנמנה על הקרובים אליו. שמועות מספרות כי גם להגראי"ל שטינמן שליט"א היו קשרים עמו.

חוצפא יסגא
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 13, 2011 9:58 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי חוצפא יסגא » ה' מרץ 24, 2011 12:32 am

אגב ענין הרב קוק, מצאתי מאמר מעניין באתר נידח: http://ladaat.net/forum/index.php?topic=54019.0;wap2
שם נקבצו שבחי הרב קוק מפי חכמי ישראל לרבות אותם שחלקו על דרכו הציבורית

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' מרץ 24, 2011 3:01 am

(בדרך לתחתית הדף (במאמר המקושר) נתקלה עיני: "הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, מגדולי תלמידי מרן הגאון איסר זלמן מלצר זצוק"ל, אמר שרבו הסכים בדרך כלל לדעותיו של הרב קוק, למרות שלא תמך בתנועה הציונית". מעניין. איני יודע על אמירה כזו דבר וחצי דבר. מלבד שהריהי כמובן כמאן דתלי תניא בדלא תניא...)


נ.ב. לגבי האמור מעלה מה: אכן טעיתי בקשר לר"מ שנפלד, הגרמנית שלו בלבלה אותי קמעא... ב' לעניין אגו"י והנהגתה, הנושא רחב מאד ואכמ"ל.

איש חמודות
הודעות: 15
הצטרף: ה' מרץ 24, 2011 9:04 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי איש חמודות » ה' מרץ 24, 2011 10:07 pm

מדיוק לשונו של נוטר הכרמים [''צור מחצבתו קודש''] ניכר שרצה לדעת על מחצבתו ולא על פעליו שיש מהם גם דברים השנויים במחלוקת אבל היות וכמובן התגלגלו הדברים להראי''ה אציין גם אני שבזמן הסערה בעולם היהודי כנגד ''מאורות'' כשהודפס לראשונה הוציא הרב חרלפ קונטרס ''טובים מאורות'' להגנה ולימוד זכות על הספר הנ''ל.

דראל
הודעות: 694
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי דראל » ה' מרץ 24, 2011 11:01 pm

הנ"ל התכוון כמובן לספר 'אורות' שיצא בשלהי תר"פ.

איש חמודות
הודעות: 15
הצטרף: ה' מרץ 24, 2011 9:04 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי איש חמודות » ה' מרץ 24, 2011 11:23 pm

אם זה השם האמיתי אכן לזה כוונתי, אינני בקיא בשם מכיון ואין זה האורות שלנו...

יגל
הודעות: 669
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי יגל » א' מרץ 27, 2011 5:30 pm

[נסיון ל]חזרה לנושא האשכול.

מה ידוע אודות צאצאי אחיו של הגרי"מ, ר' יוסף דוד זאב?

גלאגוזים
הודעות: 1101
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי גלאגוזים » ב' מרץ 28, 2011 1:33 am

בור ועם הארץ כתב:תולדותיו נכתבו בכמ"ק, העתקתי מעט מכאן.
אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.


למרבה הפלא לא ציינת את אחיו של הגרי"מ ה"ה הרה"ג ר' ניסן יהודה לייב זצ"ל [הרי המקור שממנו שאבת את החומר נסוב על זה האח]

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי לייבל » ב' אוגוסט 15, 2011 11:30 am

תוך כדי דיבור כתב:אגב איני זוכר שהוא נישא את יהודי ליטא מעבר ליהודי גרמניה. אני מכיר דווקא להפך:
"
ברי לי שכת"ר עומד תחת השפעתו של חוג צר ומצומצם שעינם רעה בשיטת תורה עם ד"א לפי דעתם של הגר"ע הילדסהיימר והגרש"ר הירש זצ"ל. הם רוצים להחזיר את אופני ההיסתוריא אחורנית. אבל אנחנו יודעים כי רק חניכי השיטה הזאת הצילו את שארית היהדות הן בליטא ופולין והן בארצנו הקדושה. צא ומנה את העומדים בראש החינוך הדתי וההשפעה הציבורית ברוח הדת בא"י, ותראה כי רוב רובם הם מחניכי בית מדרשנו
"
(הדברים נכתבו בתשי"ט. כוונתו לכל מייסדי אגו"י, שבאו מגרמניה: ר"י רוזנהיים, הרב ד"ר יצחק ברויאר, הרב ד"ר משה אויערבך, ד"ר משה שנפלד, ועוד)

עי' מש"כ בלפרקים (במהד' תשכ"ז הנמצאת באוצר הוא בעמ' שטז):
לפרקים.JPG
לפרקים.JPG (44.41 KiB) נצפה 16096 פעמים


ומענין עוד מש"כ בס' יד שאול לזכר תלמידו ר"ש וינגורט:
יד שאול.JPG
יד שאול.JPG (97.89 KiB) נצפה 16096 פעמים

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוגוסט 15, 2011 12:42 pm

אעתיק לכאן דבר מעניין שכבר כתבתי פעם בפורום ולא זכיתי שמישהו יציין את המקור אולי הפעם אזכה:
והכי מעניינת היא האידיליה ששררה בין ראש הישיבה האחרון של ביהמ"ד לרבנים בברלין הגרי"י וינברג בעל ה"שרידי אש" לבין האדמו"ר ממונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר". עד כדי כך שבחתונת בתו היחידה של המנחת אלעזר שהתקיימה במונקאטש ברוב פאר והדר, כובד השרידי אש בברכת המזון (כך בזכרוני שקראתי, יתכן ואינני מדייק ומדובר בברכה אחרינתא, ואולי לא החתונה אלא באחד מימי הש"ב, מי שיודע שיעדכן בדיוק).

החתן היה כידוע מ"מ המנחת אלעזר באדמורות וברבנות רבי ברוך רבינוביץ' שהיה אח"כ רבה של סאו פאולו, ואח"כ בחולון.

חרט
הודעות: 430
הצטרף: א' יוני 19, 2011 2:24 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי חרט » ב' אוגוסט 15, 2011 8:12 pm

איש_ספר כתב:ר' משה שיינפלד הידוע בעל המאמרים, היה דוקטור? היה מגרמניה? או שאנחנו מדברים על שני אנשים.

אין קשר בין הסופר הרב משה שיינפלד, לד"ר משה שיינפלד. זה האחרון נודע בפעולותיו לאחר השואה במסגרת ועד ההצלה.
נערך לאחרונה על ידי חרט ב ב' אוגוסט 15, 2011 9:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חרט
הודעות: 430
הצטרף: א' יוני 19, 2011 2:24 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי חרט » ב' אוגוסט 15, 2011 8:19 pm

כיון שהשתלשל נושא אשכול זה אודות היחס ליחס של גדולי ישראל להבדיל - להרצל, ראה את המובא בספר תולדותיו של הגר"י מרצבך:
קבצים מצורפים
‏‏עותק של מרצבך_עמוד_1.jpg
‏‏עותק של מרצבך_עמוד_1.jpg (130.31 KiB) נצפה 16067 פעמים
‏‏עותק של מרצבך_עמוד_2.jpg
‏‏עותק של מרצבך_עמוד_2.jpg (28.61 KiB) נצפה 16067 פעמים

אוהב ישראל
הודעות: 9
הצטרף: ה' נובמבר 17, 2011 2:10 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי אוהב ישראל » ב' נובמבר 21, 2011 1:05 pm

תוך כדי דיבור כתב:(בדרך לתחתית הדף (במאמר המקושר) נתקלה עיני: "הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, מגדולי תלמידי מרן הגאון איסר זלמן מלצר זצוק"ל, אמר שרבו הסכים בדרך כלל לדעותיו של הרב קוק, למרות שלא תמך בתנועה הציונית". מעניין. איני יודע על אמירה כזו דבר וחצי דבר. מלבד שהריהי כמובן כמאן דתלי תניא בדלא תניא...)

קבל תיקון: מדובר בדעתו של הגאון הרב הנקין זצ"ל עצמו שאמר לאברך שלמד עימו בשנתו האחרונה של הרב הנקין. וזה נוסח הדברים:
'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי' (הדברים הובאו בידי נכדו, הרב יהודה הרצל הנקין, בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

ישיבישקייט
הודעות: 184
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 3:05 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי ישיבישקייט » ב' נובמבר 21, 2011 1:39 pm

בשביל זה יש את ויקיפדיה.
לאתר זה קוראים אוצר החכמה. לא ויקיפדיה.
למה לערבב כל הזמן.
מי שרוצה ילך לשם.
הבנו את העיקרון.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ב' נובמבר 21, 2011 1:51 pm

חוששני שהעיקרון לאו דווקא הובן, אף כי לא באשמתך. ובכן, כך הוא העניין: מכובדנו למד כאן על בשרם של ניקיו כי הגולשים, בלי שום קשר להשקפתם בעניין הראי"ה קוק זצ"ל (ואדרבא), אינם סובלים את מה שאצל כל דמות העולה לדיון הוא מייד מדביק את מגילותיו עם כל הציטוטים מה ההוא אמר על ההוא או כתב עליו או אליו ולהפך וגו' וגו'. לעומת זאת, ערך בויקיפדיה זהו הרי עניין אנציקלופדי, שירות לציבור, הלא כן? מה עושים אפוא, ניגשים תחילה לויקיפדיה ושם מכניסים את כל המגילות עם הציטוטים וגו' וגו', ואחר כך חוזרים לכאן ומדביקים את התוצרת ככתבה וכלשונה...

יגל
הודעות: 669
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי יגל » ב' נובמבר 21, 2011 4:22 pm

יגל כתב:[נסיון ל]חזרה לנושא האשכול.

מה ידוע אודות צאצאי אחיו של הגרי"מ, ר' יוסף דוד זאב?



שמא יש היודע מה?

שלום
הודעות: 105
הצטרף: ו' מאי 21, 2010 12:12 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי שלום » ב' נובמבר 21, 2011 10:08 pm

z_harlap.jpg
מצבת ר' זבולון חרל"פ בהר הזיתים
z_harlap.jpg (107.9 KiB) נצפה 15865 פעמים

ספרן
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי ספרן » ש' דצמבר 03, 2011 9:05 pm


מרא דארעא דישראל
הודעות: 1
הצטרף: א' דצמבר 04, 2011 11:27 am

Re: הגרי"מ חרל"פ-צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי מרא דארעא דישראל » א' דצמבר 04, 2011 12:19 pm

בשבת האחרונה מלאו 60 שנים לפטירת מרן הגרי"מ חרל"פ.

נולד בעיר העתיקה בירושלים בכ"ט בשבט תרמ"ב וחי כל חייו בארץ ישראל. למד בת"ת ובישיבה במוסדות "עץ חיים" ואצל אביו בשנת תרנ"ו עד פטירת אביו באותה שנה בט' בשבט.
קיבל תורה גם ממרן הגאון "השרף מבריסק" זצוק"ל שאמר עליו כשהיה בגיל 12: "א גוט אינגעלע" (המהריי"ל דיסקין נפטר בי"ט בטבת תרנ"ח כשהיה הגרי"מ כבן 16).
בגיל 15 (תרנ"ז) התקבל לחבורה המובחרת שהייתה סביב המקובל הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל שאמר עליו שהוא "דבר פלא" וקירב אותו אף יותר מהגאון הרב ישעיה חשין זצ"ל שנחשב עד אז לגדול תלמידיו.
לאחר 7 שנים (תרס"ד) דבק במרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ונעשה לתלמידו הגדול והקרוב ביותר.
בתרס"ט נבחר לכהן כרב שכונת "שערי חסד" ומאוחר יותר גם רב שכונת רחביה.
לאחר פטירת הרב קוק נבחר כראש ישיבת "מרכז הרב", וכיהן גם כראש ישיבת "בית זבול".
חיבוריו העיקריים: סדרת המחשבה "מי מרום" והחיבור ההלכתי "בית זבול".
נפטר בז' בכסלו תשי"ב.

אביא סיפור מעשה משנותיו האחרונות מהעלון "שבת בשבתו" לכתוב 60 שנים לפטירת הגרי"מ בקובץ המצורף (בעמ' 4):
קבצים מצורפים
1401.pdf
"שבת בשבתו", גיליון 1401, פרשת "ויצא", ז' בכסלו תשע"ב
(730.13 KiB) הורד 630 פעמים

ספרן
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי ספרן » א' פברואר 12, 2012 6:32 am


סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 12, 2012 7:46 am

תודה רבה על הקישור לכתבה המעניינת.

מיהו הכותב ("משה נחמני") ומנין לו כל האוצרות הללו?
ומי יודע על הנרמז שם: חזיונות הראי"ה על מהריל"ד?

תולדות
הודעות: 714
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי תולדות » א' פברואר 12, 2012 9:12 am

במוסף שבת קודש של יתד נאמן מהשבת האחרונה פרשת יתרו, הובאו מספר קטעים מפנקס חברא קדישא פרושים, והוזכר שם גם אחיו של הרי"מ חרל"פ.

רב פעלים
הודעות: 153
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי רב פעלים » א' פברואר 12, 2012 2:40 pm

תולדות כתב:במוסף שבת קודש של יתד נאמן מהשבת האחרונה פרשת יתרו, הובאו מספר קטעים מפנקס חברא קדישא פרושים, והוזכר שם גם אחיו של הרי"מ חרל"פ.

ומה שם האח?

תולדות
הודעות: 714
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי תולדות » א' פברואר 12, 2012 3:31 pm

לא נכתב שם.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי לייטנר » א' פברואר 12, 2012 4:13 pm

איש_ספר כתב:תודה רבה על הקישור לכתבה המעניינת.

מיהו הכותב ("משה נחמני") ומנין לו כל האוצרות הללו?
ומי יודע על הנרמז שם: חזיונות הראי"ה על מהריל"ד?


ר' משה נחמני עוסק שנים בתורות הראי"ה ובתולדותיו.
אבדוק איתו אם יסכים להשאיר כאן מייל למי שירצה להתקשר עמו.

סימנא
הודעות: 200
הצטרף: א' פברואר 12, 2012 3:04 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי סימנא » ד' אפריל 04, 2012 10:12 pm

באחת מחנויות הספרים (המובחרות כמובן) ראיתי הערב ספר חדש על הגרי"מ חרל"פ. כמה מאות דפי כרומו גדושי תמונות עם עיטור בצד הדף, כמיטב המסורת של ספרות ההגיוגרפיה-החרדית החדשה. מפתח שמות הנזכרים בספר אין, כך שיש לקרוא אותו מרישא לסיפא, אבל מאידך יש בסופו רשימת המקורות מהם ניזון המחבר (!), כך שסביר להניח שהמחבר אינו נמנה על שלומי אמוני ישראל.
מדפדוף מהיר שמתי לב שהוא מביא עדות של ר' שריה דבליצקי ועוד אחרים ממקורביו של הרב.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 04, 2012 10:24 pm

נו, נו. מהגר"ש דבליצקי שליט"א אי"ז כ"כ חדוש, הרי בספריו מכנהו 'מו"ר', וכבר הובאו לעיל בריש האשכול רשימת הנהגות שנכתבו על ידיו.

האם יש גם ממרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ולהבחל"ח מבניו הגאונים שליט"א? שמעתי מעד נאמן, כי בתקופת לימודיו בישיבת קול תורה לפני כחצי יובל שנים השיב מרן הגרש"ז למישהו על שאלה בהלכה תשובה בתוספת 'כך שמעתי מגדולי ירושלים'. הלה הסתקרן ודחק לשמוע במי הדברים אמורים. הגרש"ז השיב: ר' יענק'ב מוישה...

האם ישנו חומר גם על עמיתיו בישיבת מרכז הרב כמו הגר"י אריאלי (אגב, היום היארצייט שלו, נלב"ע י"ג ניסן תשל"ד) ועוד? על פרשת ההתמודדות לרב ראשי?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 04, 2012 11:48 pm

כתבה על הספר. מקור אתר ערוץ 7.


יואל יעקובי


עבודת האיסוף המאומצת סביב חייו הנסתרים של הרב חרל"פ, הולידה בימים אלו את הספר 'שירת הי"ם', החושף דמות של מנהיג ומאחד | אישיותו הייחודית קירבה אליו את רבני הקנאים לצד אדמו"רים, ומאידך מנהיגים חילוניים כמו ברל כצנלסון ואף ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון | על אנשים שחזרו בתשובה רק מלראותו עומד בתפילה לוהטת, ועל ספרו שזכה לכינוי "השולחן ערוך של הגאולה"

כשהיתה הרבנית מרים חרל"פ מאושפזת בימיה האחרונים בבית החולים, רצו בני המשפחה לעודדה, וסיפרו לה על השמחה הגדולה שהיתה בהכתרת בנה ר' יעקב משה לרב השכונה החדשה 'שערי חסד'. להפתעת בני המשפחה פרצה הרבנית בבכי: "אבל אני הלא קיוויתי", אמרה, "שיענקל'ה שלי יישאר צדיק נסתר".

"אולי זו הסיבה", אומר נינו, יאיר חרל"פ, "שהוא נשאר ברובו נסתר". יאיר, שעובד במחלקת החינוך של המועצה המקומית בית אל, מספר כי ראה חוברת של רבני הציונות הדתית, שרבים מתלמידיו של הרב חרל"פ (הרב נריה, הרב ישראלי והרב שפירא) נזכרים שם, "ודווקא הוא, הציוני הגדול שלא הסכים לעזוב את ארץ ישראל אף פעם, לא מוזכר שם. גם הרב נריה אמר עליו שגם בחייו וגם לאחר מותו - היה נסתר".

להסתרה הזו ישנו ביטוי בשטח. מספר דוקטורנטים שרצו לעשות את עבודת הדוקטורט על דמותו המיוחדת נתקלו בסירוב. "אין עליו מספיק חומר ביבליוגרפי בר השגה", נאמר להם. נסתרותו של הרב חרל"פ, כמו גם היותו איש אשכולות הכולל ומאחד הפכים רבים, הניעה את יאיר לעבוד כעשרים שנה, אשר במהלכן קיים ראיונות עם מספר חסר תקדים של יותר מאלף מרואיינים, שחלקם 'נתפסו' ברגע האחרון לפני שהלכו לעולמם. רק חלק מן החומר הזה נכנס בסופו של דבר לספר בן 600 עמודי כרומו בשם 'שירת הי"ם' (יעקב משה). כדי שהספר יהיה נגיש לכל, הוא נערך בסגנון הספרותי של ספרי שמחה רז, כרצף של סיפורים הממוינים לפי נושאים.

חידוש מעניין בספר הוא ציטוט אמרות קצרות וקולעות מתורותיו של הרב חרל"פ, הקשורות לסיפורים ומשלימות אותם, רבות מהן מכתבי יד שטרם ראו אור. קריאה בציטוטים נותנת טעם של עוד, ומעודדת את הקורא ללמוד גם מתורתו. בסוף הספר ישנה רשימה ביבליוגרפית הכוללת חומר שנכתב אודותיו, כך שלאנשי אקדמיה יהיו מקורות מהם יוכלו לדלות רקע על דמותו. הספר נערך בעבודת צוות, ויוצא לרגל 60 שנה לפטירתו (שהיתה בז' בכסלו תשי"ב, 1951).

מחמאה מהמהרי"ל דיסקין

שם המשפחה חרל"פ הוא קדום. במגילת היוחסין של המשפחה מוסבר כי פענוח ראשי התיבות הוא 'חייא ראש לגולי פולין', כשחייא עמד בראש קהילה ממגורשי ספרד שבאו להתיישב בפולין. אילן היוחסין של המשפחה מצוי בידינו והוא מגיע עד דוד המלך. הרב יעקב משה חרל"פ נולד בשנת תרמ"ב בירושלים שבין החומות לאביו הרב זבולון חרל"פ, שהיה דיין בבית הדין הקנאי של ר' יהושע לייב דיסקין, המכונה המהרי"ל דיסקין. בקנאי אותו הדור היתה נטועה אהבת ארץ ישראל גדולה. הרב זבולון יצא בקונטרס נגד טענות של גדול אחד שרצה להחמיר בדיני תרומות ומעשרות. לימים הוציא בנו הרב יעקב משה את הקונטרס הזה, וכתב כי אביו אמר לו שהסיבה לכתיבת הדברים היתה "שלא להחמיר בזה יותר מדי, למען לא לחסום בעד העלייה לארץ ישראל".

הבית שבו גדל הרב חרל"פ היה בית דל מאוד. יותר ללחם לא היתה אמו מסוגלת לשלוח עימו לתלמוד תורה 'עץ חיים' שבחורבת ר' יהודה החסיד. כדי שהחברים לא יבחינו במסכנותו של חברם, היתה אימו מניחה במקום ממרח את החלק הקשה של הלחם, כך שייראה ככריך. כבר מילדותו הוא זכה לשבחים מרבני ירושלים על לימודו והתמדתו, ואפילו מהרי"ל דיסקין אמר עליו שהוא "יודע ללמוד", מחמאה נכבדת מאותו גדול.
כאשר בקריאת התורה שמע הרב חרל"פ את רבה החדש של יפו, הראי"ה קוק, קורא את הפיוט 'אקדמות', הזדעזע עד יסוד נפשו, אך לא העז לגשת ולשוחח עם הרב עד שהוזמן אליו. מאז השתנו חייו של הרב חרל"פ

הרב חרל"פ כתב על עצמו: "אני נמשך מאוד אחרי רבותי, באלה אשר אני מוצא בהם המשכת לבבי, אני ממשיך עצמי להם ומוסר עצמי להם". ההימשכות הזו אחר רבותיו, שבאה לידי ביטוי נדיר ביחסיו עם הרב קוק, נראתה גם ביחסיו עם רבו הראשון, הרב יהושע צבי מיכל שפירא. הרב שפירא חיבב מאוד את תלמידו הרב חרל"פ והיה מברר עימו סוגיות הלכתיות כבדות משקל. למרות שהיה הצעיר בין התלמידים, נבחר הוא להמשיך את הנהגת החבורה לאחר פטירת רבו בתרס"ו (1886) בהיותו בן 24 בלבד. לפני פטירתו ציווה הרב שפירא למסור את הוצאת כתביו לאור דווקא לידי תלמידו הצעיר, שעוד בחייו ערך את ספרו 'תיקון חצות'. הספר הראשון שהוציא הרב חרל"פ לאחר פטירת רבו היה 'צבי לצדיק'.

עוד בחיי רבו, עקב הסיגופים הרבים שערך, חלה הרב חרל"פ, ובהוראת הרופאים נשלח להבראה בחוף ימה של יפו, שם שהה בחג השבועות תרס"ד (1904). כאשר בקריאת התורה שמע הרב חרל"פ את רבה החדש של יפו, הראי"ה קוק, קורא את הפיוט 'אקדמות', הזדעזע עד יסוד נפשו, אך לא העז לגשת ולשוחח עם הרב עד שהוזמן אליו ביוזמתו של בן ירושלים הרב צבי פסח פרנק, אז ר"מ בישיבת 'שערי תורה' של הרב קוק ולימים רבה של ירושלים. מאז השתנו חייו של הרב חרל"פ, וכנראה גם של הרב קוק. הקשר ביניהם התנהל דרך מכתבים, אך גם באמצעות נסיעות מירושלים ליפו, על אף קושי הדרך ויוקר הנסיעה. פעם שאל אותו בנו הצעיר, הרב יוסף דוד: "מדוע אתה נוסע ליפו? מה יש ברב מיפו שאין ברבני ירושלים?", ענה לו אביו: "ראשית, יש אנשים שנשמותיהם שייכות זו לזו עוד לפני ביאתן לעולם. בנוסף, הרב מיפו לא משעבד אותי לסגנון מסוים. כשאני מציג לפניו את לבטיי ובעיותיי הרוחניים, הוא נותן לי לראות איפה שאני נמצא מצד עצמי".



פליאה גדולה היתה בישיבות ירושלים: כיצד הרב חרל"פ, התלמיד הבכיר של בית מדרשו של הרב שפירא, בית מדרש שדגל בקנאות ובלוחמה נגד השקפות שלא היו מקובלות על היישוב הישן, דווקא הוא נמשך אחר הרב מיפו. ולא זו בלבד, אלא שהרב שפירא עצמו חיזק אותו בקשר זה, ואף עשה אותו שליח כדי להעביר דברי תורה מהרב קוק אליו ובחזרה.

מסירותו של הרב חרל"פ לרב קוק לא ידעה גבולות, והוא נאלץ לשלם על כך מחיר אישי. לאחר שמונה הרב קוק לרבה של ירושלים, חיפשו מתנגדיו מישהו משכמו ומעלה שינהיג את העדה החרדית. את האדם המתאים הם מצאו בלא אחר מאשר הרב חרל"פ, אלא שהתנו איתו שעליו לנתק את קשריו עם הרב קוק. למותר לציין שהרב חרל"פ דחה את ההצעה מכל וכל.

בחלק לא מבוטל ממנת ההשפלות שספג הרב קוק, זכה גם תלמידו-חסידו הרב חרל"פ. פעם אחת ביזו מספר קנאים שבאו מחוץ לשכונה את הרב חרל"פ. אחד השכנים מיהר לביתו של הרב אחרי המעשה וראה את הרב עומד ובוכה בכי נורא, עד שהספרים נרטבו מדמעותיו. לתדהמתו שמע את הרב אומר: "ריבונו של עולם, סלח להם, הם אינם אשמים, הם מתכוונים לשם שמיים ולא לרעתי. אני מתפלל לפניך שחס ושלום איש מהם לא ייענש, אלא שעוונותיי גרמו לדבר לקרות".

היחס השלילי הגיע רק מהשוליים של מחנה הקנאים, אולם מרבני הקנאים הוא זכה להערכה עצומה. עליו הוטל להביא את הרב יוסף חיים זוננפלד להשתתף במסע המושבות של שנת תרע"ד (1914), מה שתרם להצלחת המסע. הרב חרל"פ כותב שהשתתפותו שלו במסע המאחד פעלה עליו "לאהוב את כל אחד ואחד מישראל אהבה טבעית, אהבה בלי מצרים: קנאים, צדיקים, בלתי קנאים וכו'". במסגרת המסע התחזק גם הקשר בין הרב קוק לתלמידו הגדול. הרב חרל"פ מתאר כיצד התעורר באמצע הלילה וראה את הרב קוק "נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: 'ר' יעקב משה, אני נשרף מאהבת השם'".

הערכתו של הרב קוק לתלמידו הגדול היתה אף היא ברמה גבוהה מאוד. הוא מינה אותו עוד בחייו לעמוד בראש ישיבת 'מרכז הרב', כשבגלל טרדותיו לא התפנה לטפל בתלמידי הישיבה ובסדריה ובמסירת שיעורים תמידים כסדרן. הרב שאר ישוב מספר שכשהיה הרב קוק מעביר שיעור, הוא הקפיד שהרב חרל"פ יישב לידו על המשטח המוגבה שליד ארון הקודש, ולא למטה כשאר רבני הישיבה ותלמידיה. גם עריכת 'אורות הקודש' על ידי הרב דוד כהן 'הנזיר', נעשתה על פי הוראת הרב קוק תוך התייעצות עם הרב חרל"פ. אולם דומה שהקשר העמוק לרב חרל"פ בא לידי ביטוי באמרה הבאה שאמר פעם הרב קוק: "אף אחד אינו מכירני חוץ מר' יעקב משה, שאני מכיר אותו והוא מכיר אותי". ואכן, הרב חרל"פ, ממש כמו רבו, היה שילוב נדיר של איש נגלה ונסתר, עובד ה' בדבקות והתלהבות וגם דקדקן ומחמיר מאוד בקיום מצוות, איש הקשוב לפנימיותו ויחד עם זאת עוסק בצורכי ציבור באמונה.



הילדים מעריצים את הרב

במשך 42 שנים, מאז היווסדה, כיהן הרב חרל"פ כרב שכונת 'שערי חסד'. השכונה הוקמה בשנת עת"ר (1910) הרחק במערב, מבודדת מהעיר העתיקה. תנאי המגורים היו קשים, וכבר צצו מחשבות על עזיבה. בשלב הזה הגיע לשכונה הרב יעקב משה חרל"פ, אברך צעיר בן 28, שהפיח רוח חיים בציבור וסייע להפוך את השכונה למה שהיא עד היום, שמורת טבע של תורה וחסד. בערך בזמן הגעתו לשכונה נולד גם התינוק שלמה זלמן, הלא הוא פוסק הדור הרב שלמה זלמן אוירבך, שגדל והסתופף בצילו של הרב חרל"פ. בנו, הרב מרדכי אוירבך, ציין כי אביו היה קשור לרב חרל"פ בעבותות אהבה.

ההערצה שהעריצו תושבי השכונה את הרב חרל"פ היתה לשם דבר. במיוחד היה הדבר מפליא אצל הילדים. אחת מילדות השכונה היתה אומרת על מיטתה בכל ערב לילה טוב לאבא, לאמא, לסבא, לסבתא ולרב, כשהרב הוא לא אחר מאשר גיבורם של ילדי השכונה – הרב חרל"פ. סיפורים מתהלכים על אנשים שחזרו בתשובה לאחר שראו את הנהגותיו של הרב חרל"פ בתורה ובעבודה. הוא גיבש את השכונה ותיקן, למשל, שכאשר יש ברית מילה בשכונה - בכל בתי הכנסת לא יאמרו תחנון. אנשי השכונה טוענים בתוקף כי זכותו של הרב חרל"פ הגנה על תושביה, וכל עוד היה חי לא נפגע איש מהשכונה במלחמות ובהפגזות. רק לאחר פטירתו נהרגו לראשונה חיילים מהשכונה.
הרב חרל"פ מתאר כיצד התעורר באמצע הלילה וראה את הרב קוק "נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: 'ר' יעקב משה, אני נשרף מאהבת השם'"

למדנותו של הרב חרל"פ היתה ידועה, והוא שימש אחת הכתובות ההלכתיות המרכזיות לבני דורו. גם שו"ת 'בית זבול' שחיבר (כל ספריו בהלכה ופירושיו לתלמוד נקראים 'בית זבול' על שם אביו) הקנה לו מקום של כבוד. הרב עובדיה יוסף, למשל, מרבה לצטט מפסקיו בכל הנוגע לנישואין אזרחיים. אולם בנוסף לגדלותו ההלכתית ולהיותו בן ליישוב הפרושי מייסודם של תלמידי הגר"א, עבודת ה' שלו היתה בהתלהבות גדולה, משל היה אדמו"ר חסידי מן הדורות הקודמים. לא בכדי תהה הרב הראשי הרב הרצוג על חסידים שנוסעים לאדמו"ר שלהם: "הרי יש להם כאן רבי גדול, יילכו אל ר' יעקב משה ואצלו ימצאו הכל'. התיאורים על התלהבותו הגדולה בעבודת ה', בתפילה ובקיום מצוות, חוזרים הרבה לאורך הספר.

אחת מהנהגותיו הידועות היתה הקפדתו שלא לעזוב את הסוכה כל שבעת ימי החג, כשתפילות במניין היו מתקיימות גם הן בסוכה. בהושענא רבה היתה דריכות גדולה בשערי חסד לרגל צאתו של הרב הדומה למלאך ה' מן הסוכה. בחיקו היה נושא אחד משני ספרי התורה שהיו בסוכה, ואת הספר השני נתן לרב שלום כסאר, מן התימנים המעטים בשכונה, כדי לאחד את כל העדות. הרב שריה דבליצקי מבני ברק, תלמידו של הרב חרל"פ, שסיפורים ומאמרים רבים ממנו פזורים בספר, אמר כי הרב חרל"פ קיבל מכל עדה את הדברים הטובים שלה.

בספר מתוארים השבתות ומועדי ישראל אצל הרב חרל"פ. בכל זמן ניתן היה לראות כיצד הוא חווה בכל ישותו את הרעיון המרכזי שלו. אולם נדמה שהאירוע המפורסם ביותר של הרב חרל"פ במעגל השנה היה ליל שביעי של פסח – מעמד שירת הים. המוני אנשים הגיעו לביתו למעמד שנערך בדיוק בחצות הלילה, רובם בכלל לא יכלו להיכנס ונאלצו להסתפק במבט מהחלונות. מחבר הספר יאיר חרל"פ ראיין את יצחק נבון, אז מצעירי מפלגת העבודה ולימים הנשיא החמישי, שהגיע למעמד המרומם. הניגון המיוחד של הרב חרל"פ, שחזר על עצמו מחדש בכל פסוק מפסוקי השירה, נחקק במוחו של נבון, למרות שאת המעמד חווה פעם אחת בלבד, וגם זה רק דרך זגוגיות החלון.

הרב אברהם דב אוירבך, בנו של ר' שלמה זלמן ואב בית הדין בטבריה, מתאר את ההתלהבות שאליה הגיע הרב חרל"פ גם כשכבר היה זקן וחולה: "שגב הדבקות של הרב חרל"פ היה בעת הניגון כאשר כל הקהל עמדו כל אחד במקומו, והרב ניצב במרכז במקומו רוקד ומקפץ בכל עוז, ומתנשא לגובה, והמחזה מרהיב ומפליא, לראות את הרב בזקנותו, מלך ביופיו, מתרומם לגובה עם כל תנועת הריקוד עולה ויורד, וחוזר חלילה, ופניו מאירות, ומפיקות נוגה מכל סביבו, וכולם עומדים ומשתאים ושואבים רוח הקדושה מהריקוד הנשגב, אשרי עין ראתה כל אלה".

לא מפליא, אם כן, שגם לחסידים היה מה לקבל ממעמד זה. ולא רק חסידים אלא גם אדמו"רים. על פני ביתו של הרב חרל"פ נראה חולף במשך כמה שנים בליל שביעי של פסח האדמו"ר ר' ישראל אלתר מגור, בעל ה'בית ישראל'. לא רבים יודעים, אולם אהרון סורסקי, 'סופר החצר' של גור, מספר כי ה'בית ישראל' ראה ברב חרל"פ את רבו בקבלה, והיה מגיע אליו פעמים רבות ללמוד עימו חוכמה זו. יתרה מזו, מסופר כי ה'בית ישראל' נהג שלא לצאת מהעיר בלי לקבל רשות מהרב חרל"פ.

האדמו"ר שנולד בזכות הרב

כדי לאסוף מידע, נהג יאיר חרל"פ גם לעצור ירושלמים מבוגרים ולשאול אותם אם הם הכירו את הרב חרל"פ. פעם אחת פגש יאיר רב גבוה והדור מראה מלווה בשני אנשים, ושאלו האם הוא יכול לספר לו על ר' יעקב משה חרל"פ. אך שמע הרב את השם ומיד צעק בהתרגשות: "ר' יעקב משה חרל"פ! גדולתו ותהילתו מלאה כל הארץ". כששאלו מיהו, ענה לו בפשטות: "שטרנבוך". הסתבר כי היה זה לא אחר מאשר הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית שהכיר את הרב חרל"פ ואף זכה להשתתף בשירת הים שבביתו. בנו של ר' משה, ר' אשר שטרנבוך, סיפר ליאיר כי פעם הגיע לביתו של הרב חרל"פ אחיו של ה'בית ישראל', מי שלימים יהיה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור, וביקש לקבל מן הרימונים שהיו תלויים בסוכתו ושיצא להם שם כמסייעים לפקידת עקרות. הרב חרל"פ נתן לו רימון ונולד לו בנו ר' יעקב, האדמו"ר הנוכחי מגור, שהיה נוהג לומר לנכדיו של הרב חרל"פ: "בזכות הסבא שלכם נולדתי".
ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, התגורר בסמוך לשערי חסד ונהג לכתוב את רעיונותיו ושיריו במרפסת ביתו ביום השבת. שבת אחת, כאשר ישב וכתב, ראה לפתע את הרב חרל"פ ממרר בבכי על חילול השבת שרואות עיניו. בכי זה גרם לו להפסיק מיד את כתיבתו

סיפור מעניין נוסף של פקידת עקרות היה כאשר הגיע הרב חרל"פ לכפר הרא"ה, לסייע לתלמידו הרב שאול ישראלי להיבחר לרב המושב. בבוקר לאחר התפילה פצח הרב בריקוד של שמחה והתלהבות, שתושבי הכפר העידו שהוא זה ששכנע אותם לבחור ברב ישראלי לרב. הרב חרל"פ התארח בבית משפחת צ'רבוניץ שלא היו להם ילדים, ולפני שנפרד מהם בירך אותם שייפקדו בפרי בטן. כעבור כשנה נולדה בתם הבכורה ובהמשך שאר הילדים. כשהגיע הרב חרל"פ בשנית לכפר כדי להשתתף בהכתרת תלמידו, שיכנו אותו שוב אצל משפחה ללא ילדים כדי שהרב יברך גם אותם. הרב הבחין ברגישותו בחסרונם של ילדים ורצה לברך את בעלי הבית. ואכן, אחרי שנות עקרות ואחרי שהרופאים טענו שאין לרבקה מנדלסון סיכוי ללדת, נולדה בתה הבכורה נחמה, ואחריה שתי בנות נוספות. כשהתארסה נחמה עם בעלה לעתיד, הרב יעקב אריאל, כיום רבה של רמת גן, הסב הרב נריה, תלמידו של הרב חרל"פ, את תשומת ליבם לכך שתאריך האירוסין חל בז' בכסלו, יום פטירתו של הרב חרל"פ, שהיה שותף בשמחה.

מספר שנים לאחר הקמת 'שערי חסד' הוקמה בסמוך לה שכונת רחביה. תושבי שכונה מודרנית ומשכילה זו, השונה מאוד מהשכונה הירושלמית הקלאסית 'שערי חסד', נתנו גם הם את עיניהם ברבה של 'שערי חסד', והרב חרל"פ הפך להיות גם רבה של רחביה. בשבת שובה דיבר הרב בבית הכנסת ברחביה על ענייני טהרת המשפחה, שהיו עלולים להישמע לאוזני הציבור המודרני כמיושנים ופרימיטיביים. למרות זאת, הציבור התרשם מאוד מתוכן הדברים ומהאופן שבו נאמרו. גם ילדי רחביה שראו את הרב חרל"פ ואת הנהגותיו הושפעו מכך לכל ימי חייהם. לאחר פטירתו של הרב חרל"פ, קראו בשכונה רחוב על שמו.

ברבנותו ברחביה אפשר היה ללמוד גם על דרך התנהגותו עם מחללי שבת ודרכו להחזירם למוטב. מסופר כי ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, התגורר בסמוך לשערי חסד ונהג לכתוב את רעיונותיו ושיריו במרפסת ביתו ביום השבת, בטענה כי אז יש לו השראה מיוחדת. שבת אחת, כאשר ישב וכתב, ראה לפתע את הרב חרל"פ ממרר בבכי על חילול השבת שרואות עיניו. בכי זה גרם לו להפסיק מיד את כתיבתו ובהמשך אף לחזור ליהדות במידת מה. הוא אף שיתף את ידידו זלמן שז"ר בהרהוריו, ואף הוא התקרב בחזרה ליהדות.

לאחר פטירת הרב קוק גברו הלחצים על הרב חרל"פ להתמודד על משרת הרב הראשי. הרב חרל"פ לא ראה את עצמו מתאים לעמוד במקום רבו הגדול, אך לאחר הפצרות רבות גם מצד הוועדה הממונה הסכים להציג את מועמדותו. לבסוף נבחר בפער קטן הרב הרצוג, שהקפיד כל השנים לחלוק לו כבוד עצום, ואף הושיב אותו לידו בראש הכינוסים של תלמידי החכמים בירושלים. בני שערי חסד מספרים כי שני הרבנים היו נראים כשהם פוסעים מדי פעם בשדות הסמוכים לשכונה ומשוחחים על עניינים שונים תוך שהם נותנים יד זה לזה. העובדה שהרב חרל"פ לא זכה בבחירות רק שימחה אותו, ובני משפחתו מספרים כי בעת שהיה עובר ליד משכן הרבנות הראשית היה אומר "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". החזון אי"ש שלח לרב חרל"פ איגרת ברכה: "מזל טוב! מזל טוב! שלא נבחרת".

בן גוריון מתנצל

כאמור, למרות ליטאיותו של הרב חרל"פ, הוא נחשב כתובת גם בעיני חסידים. פעם נראה על שולחנו הספר 'ליקוטי מוהר"ן', כשבתקופה ההיא בודדים עסקו בו. כמענה לתמיהה הוא אמר: "לא צריך להיות ברסלב בשביל ללמוד ליקוטי מוהר"ן". בין העולים אליו לבקשת עצה והדרכה היו גם חסידי ברסלב, שנהגו להשיח לפניו את לבטיהם.

אחת ההנהגות שאימץ הרב חרל"פ היתה טבילה יומית במקווה. פעם אחת, כשהגיע עם משלחת רבנים לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, הוא לא הצליח לשכנע אותו בדבריו, למרות שעל פי רוב מצא מסילות לליבו. הרב חרל"פ הסביר זאת שבאותו יום הוא לא טבל במקווה מחמת מחלתו, ולכן שרתה על בן גוריון רוח של עזות, בעוד שבעבר הוא הקפיד לטבול לפני הפגישות ורוח התורה והטהרה הצליחה לגרש את רוח העזות.

בהזדמנות אחרת, בה דובר על כפיית גיוס בני ישיבות, הגיע הרב חרל"פ עם משלחת של גדולי הדור לבן גוריון כדי לנסות ולדבר על ליבו בעניין פטור לתלמידי ישיבות. הרב חרל"פ, שכבר היה חולה, הגיע לפגישה באיחור, בדיוק כשבן גוריון אמר כי העובדה שהרבנים אינם מורים לתלמידיהם להתגייס מעידה על מחסור באהבת ישראל, מה שגרם לרבנים לחייך. בן גוריון, שלא הבין מה העלה חיוך על פני הרבנים, נענה על ידי הרב טננבוים: "אתה טוען שלרבנים חסרה אהבת ישראל?! הרב שנכנס כרגע, ר' יעקב משה, הינו תלמידו של הרב קוק. ר' יעקב משה חשוד לא על מחסור באהבת ישראל אלא על עודף באהבת ישראל". "סליחה, סליחה", התנצל בן גוריון.

ההגנה על התורה היתה אצלו ללא פשרות. כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע ועד הצירים שד"ר חיים וייצמן היה הרוח החיה בו, ואנשיו רצו לשנות את סדרי הלימוד בישיבות, הרגישו הרבנים שאין להם יכולת לעמוד מול הדרישות. דווקא לרב הצעיר הרב חרל"פ היה האומץ לעמוד על עצמאות הישיבות ועל קדושת סדרי הלימוד בהן.

דרכו המיוחדת גם בלימוד, של אהבת הפשט, וגם בחינוך, באה לידי ביטוי כאשר הכין את השיעור הכללי שאמור היה להעביר ב'מרכז הרב'. פעם היו לו שתי דרכים ליישב קושיא, דרך אחת של בניין נדבך אחר נדבך, ואחרת של תירוץ מבריק וגאוני. הוא העדיף את הדרך הראשונה. "אם אבחר את הדרך השנייה", אמר לקבוצת התלמידים המובחרים שהכין בפניהם את השיעור, "יאמרו התלמידים שרק הרב יכול לומר כזה תירוץ. אבל אם אומר את הדרך השנייה, יבינו התלמידים שעם קצת מאמץ נוסף גם הם היו יכולים לומר את אותו תירוץ".

אחד הסיפורים הידועים הוא על תגובתו, יחד עם הרב צבי יהודה, להחלטת החלוקה של האו"ם. הם התוועדו בחדרו של הרב קוק בבית הרב ובכו בכי גדול על חלקי ארץ ישראל ובראשם ירושלים המקודשת, שלא נכללו בשטח היהודי. את הסיפור הזה סיפר לימים הרב צבי יהודה בשיחתו המפורסמת ביום העצמאות ה-19, מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

יאיר חרל"פ החליט למקם את הפרק העוסק בצאצאיו של הרב חרל"פ בתוך השער 'צרכי ציבור באמונה', ללמד כי אצל הרב חרל"פ העיסוק הרב בצרכי ציבור ובצרותיהם של ישראל לא בא על חשבון דאגתו לשבעת ילדיו, שלושה בנים וארבע בנות. "אין כמעט נכד של הרב חרל"פ שלא קיבלתי ממנו מכתבים". הרב חרל"פ נשאר כל ימיו ראש השבט, הסבא, האבא, ואחרי פטירת אשתו הראשונה ואם ילדיו (שנפטרה בגיל 48) במידה מסוימת גם האמא.

ירושתו הגדולה של הרב חרל"פ בענייני מחשבה יצאה לאור בחלקה (חלק גדול עדיין בכתובים) בסדרת הספרים 'מי מרום', על שם אמו הרבנית מרים. הרב אברהם שפירא אמר שהרב חרל"פ הוא 'קולמוסו הראשון של הרב קוק', כלומר הראשון שכתב ספרים בדרכו של הרב קוק, בצורה מובנת יותר. על ספר 'מעייני הישועה' מ'מי מרום' התבטא פעם הרב ישראלי ואמר שהוא "השולחן ערוך של הגאולה". דברים אלו מתאימים מאוד למי שינק את תורת הגאולה שלו גם מתורתם של תלמידי הגר"א מחדשי היישוב וגם מתורתו של הראי"ה קוק.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אפריל 05, 2012 12:10 am

העובדה שהרב חרל"פ לא זכה בבחירות רק שימחה אותו, ובני משפחתו מספרים כי בעת שהיה עובר ליד משכן הרבנות הראשית היה אומר "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". החזון אי"ש שלח לרב חרל"פ איגרת ברכה: "מזל טוב! מזל טוב! שלא נבחרת".

היה מעניין לראות את המכתב...

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 05, 2012 2:16 pm

סימנא כתב: אבל מאידך יש בסופו רשימת המקורות מהם ניזון המחבר (!), כך שסביר להניח שהמחבר אינו נמנה על שלומי אמוני ישראל. .


האם דרכם של "שלומי אמוני ישראל" לומר דברים בעלמא, ללא ציון מקור? (כמדומני שבעליות אליהו תמיד מצויין מקור.)

רב פעלים
הודעות: 153
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי רב פעלים » ב' אפריל 23, 2012 7:38 pm

ישיבישקייט כתב:בשביל זה יש את ויקיפדיה. לאתר זה קוראים אוצר החכמה. לא ויקיפדיה. למה לערבב כל הזמן. מי שרוצה ילך לשם. הבנו את העיקרון.

תוך כדי דיבור כתב:חוששני שהעיקרון לאו דווקא הובן, אף כי לא באשמתך. ובכן, כך הוא העניין: מכובדנו למד כאן על בשרם של ניקיו כי הגולשים, בלי שום קשר להשקפתם בעניין הראי"ה קוק זצ"ל (ואדרבא), אינם סובלים את מה שאצל כל דמות העולה לדיון הוא מייד מדביק את מגילותיו עם כל הציטוטים מה ההוא אמר על ההוא או כתב עליו או אליו ולהפך וגו' וגו'. לעומת זאת, ערך בויקיפדיה זהו הרי עניין אנציקלופדי, שירות לציבור, הלא כן? מה עושים אפוא, ניגשים תחילה לויקיפדיה ושם מכניסים את כל המגילות עם הציטוטים וגו' וגו', ואחר כך חוזרים לכאן ומדביקים את התוצרת ככתבה וכלשונה...

כאן הגבתי לתגובתו של "תוך כדי דיבור" והבאתי את הדברים המתוקנים, כך שאין כל קשר במקרה זה לטענתכם.

בהקשר לדבקותו בתחילה במרן הגריצ"מ שפירא ולאחר מכן במרן הגאון הראי"ה קוק, זצוק"ל, הוא אמר שלרבותיו הראשונים היו להם לא רק שעות של גדלות אלא גם מעט שעות אחרות, אך הרב קוק היה גדול בכל השעות.

בינה נא זאת!
הודעות: 100
הצטרף: ו' מאי 04, 2012 10:43 am

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי בינה נא זאת! » א' יוני 17, 2012 4:16 pm

מתוך הספר שירת הי"ם:

הרב קוק יזם את מסע הרבנים למושבות, וביקש מתלמידו רי"מ חרל"פ שישכנע את רי"ח זוננפלד להצטרף אליו.
רי"מ חרל"פ הגיע אליו בשעת לילה מאוחרת:
"ר' יעקב משה, מה מעשיך בשעה זו?" שאל הרב זוננפלד ...
"באתי לכאן בשליחות".
"שליחות של מי?"
"שליחות של הרב קוק", ענה לו הרב חרל"פ.
"ומה רוצה הרב של יפו ממני?" תמה הרב זוננפלד....
סיפר לו הרב חרל"פ על אודות המסע שמתכנן הרב קוק.
בפנים חמורי סבר הקשיב הרב זוננפלד. כשסיים הרב חרל"פ את דבריו, קם המנהגי הקנאי והחל מתהלך בחדרו אנה ואנה. במתחיות עקב הרב חרל"פ אחר צעדיו בחדר הקטן.
"לשם מה?" זעק לפתע הרב זוננפלד בקול גדול, "למי נחוץ המסע הזה?" ובלי להמתין לתשובה הוסיף: "והרי הם כופרים בכל. מחללים את השבת, אוכלים נבלות וטרפות שקועים במ"ט שערי טומאה".
"ותשובה מה יהא עליה?", שאלה הרב חרל"פ.
"תשובה?" קרא לעומתו בקול ניחר, "אין הם מכירים מילה זו. אין עם מי לדבר".
"כבוד הרב" ביקש הרב חרל"פ, "אנא, אל תדון אותם לכף חובה, והרי ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא".
אמר לו הרב זוננפלד: "רבי יעקב משה לך אמור לרב של יפו שבכל זאת אצטרף למסע ובלבד שלא יהא פתחון פה שאנו אנשי ה'ישוב הישן' גורמים את הפירוד והשנאה הנוראה השוררת בארץ הקודש".

וכאן הבן שואל: מקורותיו של הספר מוסמכים?

המחקר
הודעות: 245
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 10:01 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי המחקר » א' יוני 17, 2012 5:30 pm

ידוע שהרב זוננפלד עצמו עשה (או לפחות רצה לעשות) מסעות במושבות הארץ כדי לעורר את בנ"י לתשובה, כך שהסיפור נראה כאינו נכון לכאורה, עד אשר יתברר מקורו

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ד' יוני 20, 2012 3:37 pm

הרב 'איש_ספר' כתב:והנה חידוש נשגב של הגרי"מ חרל"פ... וניכר היטב השפעת רבו הגראי"ה עליו, אלא שכאן הוא משתמש בדרכי חשיבה זו גם בדבר הלכה (בעוד שאצל הגראי"ה קיים ויכוח אם נהג כך (בין ר' נריה גוטל לרבי יואל קטן, ומקריאה שטחית נראים יותר דברי האחרון השולל מציאות זו בכתבי הגראי"ה).

היכן נמצאים דברי השנים? האם זה זמין ברשת? האם כת"ר יכול לנמק את דבריו (שנראים דברי האחרון)?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 20, 2012 5:03 pm

דברי ר' נריה גוטל בספרו חדשים גם ישנים, ודברי ר"י קטן מע"ג קבצי המעיין כמדומני. השפיטה הסוביקטיבית שלי היא פרי התרשמות בשעת הקריאה.

יוד קרת
הודעות: 26
הצטרף: ב' אפריל 02, 2012 1:38 am

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי יוד קרת » ו' יולי 20, 2012 2:02 pm

השבוע באחד החינמונים פרק אחד מתוך הספר על הרב חרל"פ המוזכר לעיל, ושם מעשה מעניין - עד מוזר - עם ה'אמרי אמת' מגור.

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי יורה דעה » א' יולי 22, 2012 11:00 pm

יוד קרת כתב:השבוע באחד החינמונים פרק אחד מתוך הספר על הרב חרל"פ המוזכר לעיל, ושם מעשה מעניין - עד מוזר - עם ה'אמרי אמת' מגור.

אולי יוכל להעלות לכאן את הכתבה בפי.די.אף.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי מיללער » ו' אוגוסט 24, 2012 8:48 pm

*
קבצים מצורפים
charlap.jpg
charlap.jpg (49.7 KiB) נצפה 13974 פעמים

יגל
הודעות: 669
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: הגרי"מ חרל"פ - צור מחצבתו קודש

הודעהעל ידי יגל » א' אוגוסט 26, 2012 11:49 am

התמונה צולמה בקומה העליונה של בית הכנסת הגר"א, ולא בביהמ"ד בית זבול (שהוא ביתו של הגרי"מ שהוקדש אחרי פטירתו לביהמ"ד).
נערך לאחרונה על ידי יגל ב א' אוגוסט 26, 2012 12:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים