פורום אוצר החכמה

קיבלתי במייל - ליום פטירתו של הגר"א פינקל
מעמד פדיון הבן לבנו בכורו של הגר"א [ר' בנימין], יושבים מימין: הגריש"א הגר"א כהנא-שפירא [הכהן הפודה] והסבא הגרא"י. העומדים במרכז: ר' אריה וחמיו הגרש"א יודלביץ.

א)הג"ר יהודא לייב דון יחיא בתמונה לעיל, הדא הוא חתניה דה'חשק שלמה'(וסבו של הגר"ש נוימן רב דרמות א')?
ב)בתמונה האחרונה, הגר"א כהנא שפירא, כוונתך לר' אברום ממרכז הרב?

פרנקל תאומים כתב:א)הג"ר יהודא לייב דון יחיא בתמונה לעיל, הדא הוא חתניה דה'חשק שלמה'(וסבו של הגר"ש נוימן רב דרמות א')?
ב)בתמונה האחרונה, הגר"א כהנא שפירא, כוונתך לר' אברום ממרכז הרב?

שתי התשובות חיוביות

התמונה הזאת כבר פורסמה כאן בעבר כיותר ברורה.
ובכלל, עעולה לי כאן הבנה כמו התמונה הזאת וכמו כמה תמונות קודמות שבעבר הלא רחוק זאת אומרת לפני חמישים ששים שנה, היו הליטאים שייכים או יותר נכון מזדהים במוצהר עם הדעה היותר קרובה לרבנים המזרחיסטים. ויעידו על זה חותן נריה, כהונת הרב אלישיב, לקיחת כהן לפדיון הנמנה על עדת הרבנים המזרחיסטים, [-דבר שכיום בוודאי ובוודאי לא היה קורה, לא רק בגלל שהמזרחיסטים הדרדרו עוד יותר עמוק מאי פעם אלא בגלל העובדא שהליטאים התחרדו יותר מפעם וזאת הודות לרב שך כידוע שבזכותו השתנה דמותה הליטאית]

מה היה מעמדו ותפקידו של הגר"א שפירא באותם שנים? [סוף שנות הי']

צולניק כתב:מה היה מעמדו ותפקידו של הגר"א שפירא באותם שנים? [סוף שנות הי']

ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' ודיין בבית הדין בירושלים.

צולניק כתב:קיבלתי במייל - ליום פטירתו של הגר"א פינקל
מעמד פדיון הבן לבנו בכורו של הגר"א [ר' בנימין], יושבים מימין: הגריש"א הגר"א כהנא-שפירא [הכהן הפודה] והסבא הגרא"י. העומדים במרכז: ר' אריה וחמיו הגרש"א יודלביץ.

כאן עם פרטי כל העומדים.
מתוך הספר "זכרם לברכה" - אוצר מאמרי ר' דוד זריצקי על גדולי ישראל, באדיבות המו"ל

אב בחכמה כתב:התמונה הזאת כבר פורסמה כאן בעבר כיותר ברורה.
ובכלל, עעולה לי כאן הבנה כמו התמונה הזאת וכמו כמה תמונות קודמות שבעבר הלא רחוק זאת אומרת לפני חמישים ששים שנה, היו הליטאים שייכים או יותר נכון מזדהים במוצהר עם הדעה היותר קרובה לרבנים המזרחיסטים. ויעידו על זה חותן נריה, כהונת הרב אלישיב, לקיחת כהן לפדיון הנמנה על עדת הרבנים המזרחיסטים, [-דבר שכיום בוודאי ובוודאי לא היה קורה, לא רק בגלל שהמזרחיסטים הדרדרו עוד יותר עמוק מאי פעם אלא בגלל העובדא שהליטאים התחרדו יותר מפעם וזאת הודות לרב שך כידוע שבזכותו השתנה דמותה הליטאית]

כמובן אין שום נפק"מ בזה בין החסידים לליטאים.
באופן כללי, בעבר, אע"פ שגדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים- אלו שהיו נחשבים לקברניטי הדור,היו אנשי אגודת ישראל או ימינה ממנה, עדיין היו רבנים ואדמו"רים לא מעטים שהיו אנשי המזרחי או קרובים אליה.והיות שמבחינה סוציולוגית הם היו חרדים, וגם גדלו באותם בימ"ד ו'חצרות' בהם גדלו עמיתיהם, ממילא, בדר"כ שמרו איתם על קשר הדדי טוב ועל כבוד הדדי, ולא יפלא איפוא שהיו מכבדים גם אותם בכיבודים שונים. צריך לזכור, שגם לא בקרב הרבנים, היו אז בין אנשי 'המזרחי' רבים שהיו נראים ומתנהגים באופן מקביל לעמיתיהם האגודאים. ראית פעם את תמונתו של ר' אברהם חיים שאג ז"ל(ח"כ מטעם המזרחי)? הוא היה נראה בערך כמו ר' מנחם פרוש ז"ל...
(כמדומה שנכתב כאן באחד האשכולות, שמסדר הקידושין של הגה"ק מבעלזא זי"ע בנישואיו השניים, היה הגרא"י אונטרמן... וכי כיום היה יכול להיות כזה דבר?. אגב, אפי' מרנא הגרי"ז מבריסק זי"ע היה מכבד בנישואי ילדיו את הגרי"א הרצוג זצ"ל בברכה תחת החופה [אם כי היה בזה גם אלמנט של הכרת הטוב, לפי שהגריא"ה היה מעורב בהצלתו] ).
בראשית הדרך, המח' בין האגודאים להמזרחי היתה נחשבת למח' בתוך הבימ"ד, כלומר-בתוך היהדות החרדית,שהרבנים והאדמו"רים של המזרחי היו חלק ממנה, והם היוו 'דעת מיעוט' שסברו שיש לפעול עם הציונים ולהשפיע על הפעילות שלהם מבפנים. ככל שהשנים עברו, התחדדו ההבדלים, עד שהפכנו למגזרים נפרדים לחלוטין.(גם היום ישנן מח' בתוך הבימ"ד החרדי, שסביר להניח שבמרוצת השנים, יתחדדו ההבדלים והמיעוט הקורא תיגר על הרוב, יהפוך לקבוצה בפנ"ע מחוץ למגזר הספציפי שכיום הוא רואה את עצמו כחלק ממנו. ממאורעות העבר,אפשר ללמוד על העתיד).
ובאשר להגרא"י קוק ולתלמידיו, העובדה היא שמרבית בני הישוב הישן על גדולי התורה המופלגים שהיו בו, תמכו ברבנותו של הרב קוק. אי"ז אומר דבר על תמיכתם בציונות, אם מפני שבאותם ימים הם לא ראו את הר"ק כמזוהה עם הציונות, ובעיקר מפני שחשבו שהוא האישיות המתאימה לכהן כרב העיר דווקא בשל היכולת שלו(לדעתם) לגשר בין החרדים לחפשיים, ובהשפעתו על החפשיים לשמור על היהדות ועל זכויותיהם של החרדים. והיות שהיה אדם גדול מאד בתורה ובירא"ש,הם ראו בו מרא דאתרא לעילא ולעילא (אלה שהתנגדו לר"ק, סברו שהוא היה תמים, ושהחפשיים ישתמשו בו בערמומיותם כדי להשתלט על החרדים ולפגוע ביהדות).
ישיבת מרכז הרב בשלושים שנותיה הראשונות נחשבה לישיבה ככל הישיבות, הידעת שאפי' אצל המתנגדים לרבנותו של הגראי"ק, לא היה זה נדיר שלקחו לבנותיהם חתן מישיבתו ואף היו הולכים לברר אצלו על הבחור...(ובכלל, נישואין בין משפחות מתומכי רבנותו ומשפחות מתנגדיה, היו נפוצים ומקובלים). כלומר,כאמור, גם בענין הזה, המח' היתה אז נחשבת עדיין בתוך כתלי ביהמ"ד של הישוב הישן, ולא מחוצה לו (למעט אצל כמה קנאים מופלגים).
אגב, הגר"א שפירא זצ"ל בכלל למד ב'חברון', והיה משומעי לקחו של מרנא הגרי"ז זי"ע, ואף היה מתכתב בד"ת עם מרנא החזו"א זי"ע. כמדומה, שההתקרבות שלו לחוגי מרכז הרב, היתה בעקבות נישואיו לאחותו של הגרש"נ רענן-חתנו של הרב קוק זצ"ל ומראשי ישיבתו. והגרש"א יודלביץ' חמיו של הג"ר אריה פינקל, היה מחוגי הקנאים, ואילו חמיו של הרב יודלביץ' היה הגה"צ ר' אריה לוין שהיה ממקורביו של הגרא"י קוק...
ומה הפלא שמרן הגרי"ש אלישיב כיהן ברבנות, הלא הוא היה בנו של ההומלע-רב, שחתום(בין השאר)על כתב רבנותו של הר"ק לרבה של ירושלים, וחתנו של הגה"צ ר' אריה לוין, ואחיין דרך אשתו,של הגרצ"פ פרנק שהיה המנוע מאחורי הבאת הר"ק לירושלים, ממייסדי הרה"ר יחד עם הר"ק, דיין בבית דינו, ובהמשך רבה של ירושלים בעצמו מטעם הרה"ר...אלא שבאמת לק"מ וכנ"ל.

וכפי שניתח את הדברים לעומקם הרב תוכ"ד.
בעניין רוב ומיעוט סתרת דבריך, בראשית כתבת שהרוב הלך עם הגראי"ק ואח"כ כתבת שרק המיעוט הלך עם המזרחי

טוב יאללה זה נטחן פה כ"כ עד שקצת נמאס.

לעומקו של דבר כתב:וכפי שניתח את הדברים לעומקם הרב תוכ"ד.
בעניין רוב ומיעוט סתרת דבריך, בראשית כתבת שהרוב הלך עם הגראי"ק ואח"כ כתבת שרק המיעוט הלך עם המזרחי

טוב יאללה זה נטחן פה כ"כ עד שקצת נמאס.

לא סתרתי דבריי כלל וכלל.
כתבתי להדיא שאע"פ שרוב בני הישוב הישן תמכו ברבנותו של הר"ק, אי"ז ראיה לתמיכתם בציונות(כלומר- בהמזרחי),וביארתי מדוע, עיי"ש.
ובאמת, רוב בני הישוב הישן התנגדו להמזרחי(לרבות רבים מתומכיו של הר"ק, וכנ"ל).

פרנקל תאומים כתב:
אגב, הגר"א שפירא זצ"ל בכלל למד ב'חברון', והיה משומעי לקחו של מרנא הגרי"ז זי"ע, ואף היה מתכתב בד"ת עם מרנא החזו"א זי"ע. כמדומה, שההתקרבות שלו לחוגי מרכז הרב, היתה בעקבות נישואיו לאחותו של הגרש"נ רענן-חתנו של הרב קוק זצ"ל ומראשי ישיבתו. והגרש"א יודלביץ' חמיו של הג"ר אריה פינקל, היה מחוגי הקנאים, ואילו חמיו של הרב יודלביץ' היה הגה"צ ר' אריה לוין שהיה ממקורביו של הגרא"י קוק...
ומה הפלא שמרן הגרי"ש אלישיב כיהן ברבנות, הלא הוא היה בנו של ההומלע-רב, שחתום(בין השאר)על כתב רבנותו של הר"ק לרבה של ירושלים, וחתנו של הגה"צ ר' אריה לוין, ואחיין דרך אשתו,של הגרצ"פ פרנק שהיה המנוע מאחורי הבאת הר"ק לירושלים, ממייסדי הרה"ר יחד עם הר"ק, דיין בבית דינו, ובהמשך רבה של ירושלים בעצמו מטעם הרה"ר...אלא שבאמת לק"מ וכנ"ל.

לא מיניה ולא מקצתיה!
הג"ר שמואל אהרן היה מחסידיו הגדולים של הגראי"ה קוק זצ"ל. והיה תלמידו המובהק של ראש ישיבת מרכז הרב "בחיר גאוני הזמן" הרב מטאווריג זצ"ל.

פרנקל תאומים כתב:

אב בחכמה כתב:התמונה הזאת כבר פורסמה כאן בעבר כיותר ברורה.
ובכלל, עעולה לי כאן הבנה כמו התמונה הזאת וכמו כמה תמונות קודמות שבעבר הלא רחוק זאת אומרת לפני חמישים ששים שנה, היו הליטאים שייכים או יותר נכון מזדהים במוצהר עם הדעה היותר קרובה לרבנים המזרחיסטים. ויעידו על זה חותן נריה, כהונת הרב אלישיב, לקיחת כהן לפדיון הנמנה על עדת הרבנים המזרחיסטים, [-דבר שכיום בוודאי ובוודאי לא היה קורה, לא רק בגלל שהמזרחיסטים הדרדרו עוד יותר עמוק מאי פעם אלא בגלל העובדא שהליטאים התחרדו יותר מפעם וזאת הודות לרב שך כידוע שבזכותו השתנה דמותה הליטאית]

כמובן אין שום נפק"מ בזה בין החסידים לליטאים.
באופן כללי, בעבר, אע"פ שגדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים- אלו שהיו נחשבים לקברניטי הדור,היו אנשי אגודת ישראל או ימינה ממנה, עדיין היו רבנים ואדמו"רים לא מעטים שהיו אנשי המזרחי או קרובים אליה.והיות שמבחינה סוציולוגית הם היו חרדים, וגם גדלו באותם בימ"ד ו'חצרות' בהם גדלו עמיתיהם, ממילא, בדר"כ שמרו איתם על קשר הדדי טוב ועל כבוד הדדי, ולא יפלא איפוא שהיו מכבדים גם אותם בכיבודים שונים. צריך לזכור, שגם לא בקרב הרבנים, היו אז בין אנשי 'המזרחי' רבים שהיו נראים ומתנהגים באופן מקביל לעמיתיהם האגודאים. ראית פעם את תמונתו של ר' אברהם חיים שאג ז"ל(ח"כ מטעם המזרחי)? הוא היה נראה בערך כמו ר' מנחם פרוש ז"ל...
(כמדומה שנכתב כאן באחד האשכולות, שמסדר הקידושין של הגה"ק מבעלזא זי"ע בנישואיו השניים, היה הגרא"י אונטרמן... וכי כיום היה יכול להיות כזה דבר?. אגב, אפי' מרנא הגרי"ז מבריסק זי"ע היה מכבד בנישואי ילדיו את הגרי"א הרצוג זצ"ל בברכה תחת החופה [אם כי היה בזה גם אלמנט של הכרת הטוב, לפי שהגריא"ה היה מעורב בהצלתו] ).
בראשית הדרך, המח' בין האגודאים להמזרחי היתה נחשבת למח' בתוך הבימ"ד, כלומר-בתוך היהדות החרדית,שהרבנים והאדמו"רים של המזרחי היו חלק ממנה, והם היוו 'דעת מיעוט' שסברו שיש לפעול עם הציונים ולהשפיע על הפעילות שלהם מבפנים. ככל שהשנים עברו, התחדדו ההבדלים, עד שהפכנו למגזרים נפרדים לחלוטין.(גם היום ישנן מח' בתוך הבימ"ד החרדי, שסביר להניח שבמרוצת השנים, יתחדדו ההבדלים והמיעוט הקורא תיגר על הרוב, יהפוך לקבוצה בפנ"ע מחוץ למגזר הספציפי שכיום הוא רואה את עצמו כחלק ממנו. ממאורעות העבר,אפשר ללמוד על העתיד).
.

פרנקל תאומים היטיב להסביר את מציאות הדברים. והדבר משול לחץ שכל ס"מ שמזיזים אותו בעת ירייתו גורם לחילוק גדול כאשר מגיע ליעדו. שני המחנות החרדים היראים והמזרחיים התחיל להתפתח לפני השואה עוד באירופה, והיה כאן תהליך איטי של התבדלות. בשנות הי' והכ' היו יכולים לראות שני רבנים דומים במראיהם ובלבושם ורק בהשקפותיהם היו שונים, והיו יכולים להשתדך כנ"ל, ובמשך השנים התחדד ההבדל עד שהלבוש השתנה ומהלך החיים השתנה עד לבלי היכר, ובכללו ההתבדלות שהיתה לגמורה ומוחלטת (ואצל רבים ירדו הבנים או הנכדים מן הדרך, וסופו מוכיח על תחילתו להכריע את ההשקפה התורתית האמיתית...)
בנוגע לסידור קידושין של האדמו"ר ר"א מבעלזא זי"ע שכיבד את הרב אונטרמאן אין להביא ראיה מזה, ומי שבקי קצת יודע מדוע. אבל יש המון ראיות למכביר.
אגב ר"א מבעלזא זצ"ל, הוא היה רוחש הכרת הטוב גדולה להגרי"א הרצוג על חלקו בהצלתו, שכידוע קיבל הסרטיפיקטים מהמזרחי (ולא מ...), וכאשר בא הגרי"א הרצוג לאדמו"ר זצ"ל לאחר שהגיע לארץ הקודש, יצא מגדרו וסיפר לו בפרוטרוט את סיפור הצלתו כאות הכרת טובה, אבל כאן גם התפתח תהליך ההתבדלות כנ"ל, כי בעוד שבשנים הראשונות היה האדמו"ר מכבדו ושמר איתו על איזה קשר עכ"פ, שליחת מכתבי שנה טובה ומשלוח מנות, הרי שלאחר סאגת הגיוס בנות ושירות לאומי בשנת תשי"ג, לאחר שהטריח את עצמו וביקר אצלו לפני ההפגנה ולא הצליח לפעול אצלו לצאת באיסור חריף ולשתף פעולה עם מאבקי היהדות החרדית באופן מלא, הפסיק את הקשר הזה איתו על אף שהיה גאון בענייני הכרת הטוב. כמו"כ ציוה אז לשומעי לקחו לכל מי שהיה חבר בפועל המזרחי, ואפילו מי שרק קיבל עבודה מהם באמצעות זה, שעליו לפרוש מן המפלגה על אף שהיה גורם לסילוקו מעבודתו ואיבוד הפרנסה.

טייטל כתב:הדבר משול לחץ שכל ס"מ שמזיזים אותו בעת ירייתו גורם לחילוק גדול כאשר מגיע ליעדו. שני המחנות החרדים היראים והמזרחיים התחיל להתפתח לפני השואה עוד באירופה, והיה כאן תהליך איטי של התבדלות. בשנות הי' והכ' היו יכולים לראות שני רבנים דומים במראיהם ובלבושם ורק בהשקפותיהם היו שונים, והיו יכולים להשתדך כנ"ל, ובמשך השנים התחדד ההבדל עד שהלבוש השתנה ומהלך החיים השתנה עד לבלי היכר, ובכללו ההתבדלות שהיתה לגמורה ומוחלטת (ואצל רבים ירדו הבנים או הנכדים מן הדרך, וסופו מוכיח על תחילתו להכריע את ההשקפה התורתית האמיתית...).

משל החץ הוא נכון, אלא שמדובר בשני חיצים (ובמשל ידוע אחר בשתי רכבות שבתחילת הדרך נראה שנוסעות לאותו כיוון). ר"ל, התחילה הקצנה בשני המחנות הנ"ל.
לגבי הההערה בסוגריים, אני ממליץ לא להיכנס לכך.

לייטנר כתב:

טייטל כתב:הדבר משול לחץ שכל ס"מ שמזיזים אותו בעת ירייתו גורם לחילוק גדול כאשר מגיע ליעדו. שני המחנות החרדים היראים והמזרחיים התחיל להתפתח לפני השואה עוד באירופה, והיה כאן תהליך איטי של התבדלות. בשנות הי' והכ' היו יכולים לראות שני רבנים דומים במראיהם ובלבושם ורק בהשקפותיהם היו שונים, והיו יכולים להשתדך כנ"ל, ובמשך השנים התחדד ההבדל עד שהלבוש השתנה ומהלך החיים השתנה עד לבלי היכר, ובכללו ההתבדלות שהיתה לגמורה ומוחלטת (ואצל רבים ירדו הבנים או הנכדים מן הדרך, וסופו מוכיח על תחילתו להכריע את ההשקפה התורתית האמיתית...).

משל החץ הוא נכון, אלא שמדובר בשני חיצים (ובמשל ידוע אחר בשתי רכבות שבתחילת הדרך נראה שנוסעות לאותו כיוון). ר"ל, התחילה הקצנה בשני המחנות הנ"ל.
לגבי הההערה בסוגריים, אני ממליץ לא להיכנס לכך.

מקבל המלצתך, וכתבתי זאת רק מכאב ולא ח"ו באופן שלילי לזלזל... כי דבר זה לכאורה מכבשי דרחמנא הוא ובשום אופן אין להראות באצבע שקרה בגלל זה, ובפרט שיש גם הרבה מצאצאי גדולים וצדיקים אשר נשבו בין הני תינוקות שנשבו. חוצ'מזה אין כאן האשכול הנכון לכך.

גלאגוזים כתב:

פרנקל תאומים כתב:
אגב, הגר"א שפירא זצ"ל בכלל למד ב'חברון', והיה משומעי לקחו של מרנא הגרי"ז זי"ע, ואף היה מתכתב בד"ת עם מרנא החזו"א זי"ע. כמדומה, שההתקרבות שלו לחוגי מרכז הרב, היתה בעקבות נישואיו לאחותו של הגרש"נ רענן-חתנו של הרב קוק זצ"ל ומראשי ישיבתו. והגרש"א יודלביץ' חמיו של הג"ר אריה פינקל, היה מחוגי הקנאים, ואילו חמיו של הרב יודלביץ' היה הגה"צ ר' אריה לוין שהיה ממקורביו של הגרא"י קוק...
ומה הפלא שמרן הגרי"ש אלישיב כיהן ברבנות, הלא הוא היה בנו של ההומלע-רב, שחתום(בין השאר)על כתב רבנותו של הר"ק לרבה של ירושלים, וחתנו של הגה"צ ר' אריה לוין, ואחיין דרך אשתו,של הגרצ"פ פרנק שהיה המנוע מאחורי הבאת הר"ק לירושלים, ממייסדי הרה"ר יחד עם הר"ק, דיין בבית דינו, ובהמשך רבה של ירושלים בעצמו מטעם הרה"ר...אלא שבאמת לק"מ וכנ"ל.

לא מיניה ולא מקצתיה!
הג"ר שמואל אהרן היה מחסידיו הגדולים של הגראי"ה קוק זצ"ל. והיה תלמידו המובהק של ראש ישיבת מרכז הרב "בחיר גאוני הזמן" הרב מטאווריג זצ"ל.

מיניה ומיניה.
למיטב ידיעתי, אומנם למד במרכז הרב בתקופת הגרא"א בורשטיין מטבריג זצ"ל, ואף העריך מאד את הגרא"י קוק זצ"ל כרום גודלו, כל ימיו.
אבל בימי אברכותו התקרב עם הזמן יותר ויותר לחוגי הקנאים, עד שהיה מזוהה עימם.

עד כדי כך שמקום לימודיו הושמט בביוגרפיה שלו.

אכן.

אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)

באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה

ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .
פ"ת גלש גם לדמיון לפילוג הליטאי בימינו. טעות יסודית טעה- המזרחי קרץ לשמאל ובמשך הזמן נגרר יותר ויותר אחרי הציונות החילונית. ה"פלג" עוקף את הליטאיות מימין. הוא בעצם מהוה מוקד משיכה וסממן אולטרה חרדי. ההגיון אומר שהתהליך יהיה התחזקות הכיוון הזה (דרך ה"פלג" או כאלו שיחקו אותו,) ודוקא החוליות היותר חלשות שקורצות לעולם החילוני, הן אלו שבסופו של דבר יזדהו יותר ויותר עם ה"מזרחי"

הרב בן ירושלים,
הזכרתי באופן כללי: 'מח' בתוך ביהמ"ד החרדי בימינו'. חלילה לא פירשתי 'פילוג ליטאי' ולא שום פילוג אחר.
גם לא כתבתי שחוליה כזו או אחרת תזדהה לבסוף עם המזרחי, כ"א שהמיעוט הקורא תיגר על הרוב, במרוצת השנים,יהפוך לקבוצה בפנ"ע מחוץ למגזר הספציפי שכיום הוא רואה את עצמו כחלק ממנו. לענין זה, אין נפק"מ בין עקיפה מימין או משמאל. גם 'העדה' היו בתחילה בשר מבשרה של אגו"י, וכיום הם קבוצה נפרדת בפנ"ע. כלומר-הנושא הוא עצם העקיפה, לא משנה מאיזה צד.

נ"ב: לענ"ד,ושוב מבלי להיכנס כלל לאיזו שהיא מח' אקטואלית, החוליה החזקה היא תמיד זו ההולכת אחרי הנהגת רוב מו"ב של גדול"י, ואכמ"ל.

אגב, דומני שהג"ר חיים יעקב זצ"ל בהג"ר אריה לוין(מח"ס חיל המקדש) למד תקופה מסוימת במרכז הרב, אלא שכאמור אין בכך תימה.

בענין האקטואליה - מסכים אתך (שאין מקומו כאן)
ר' חיים יעקב לוין אכן היה תלמידו ומעריצו של הראי"ה גם במחשבה. בלאו הכי היה מחוץ לקונצנזוס החרדי כי היה רב באמריקה שנים רבות והתנתק מההווי החרדי.


לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

אני מוחה על גסות הרוח שבניצול הבמה ששייכת לרב אוצה"ח על מנת לעשות ההיפך ממה שביקש.
(סתם אני לא מבין, במקום לשחק חתול ועכבר עם רמזוזים גאוניים והיתממויות, תעברו לבחדרי ותכתבו הכל! ישמחו כאן לסדר לכם זכות כתיבה שם אם זה מה שחסר).

- על חי"ל המלך יש אשכול נהדר.

בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)

באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה

ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .

יותר מדי עובדות שצריכות בדיקה, בלשון המעטה, ודי בזה.

חזקה על לייטנר שישיבה מלחמה ולא יסתפק בתשובה לאקונית זו.

לעומקו של דבר כתב:אני מוחה על גסות הרוח שבניצול הבמה ששייכת לרב אוצה"ח על מנת לעשות ההיפך ממה שביקש.
(סתם אני לא מבין, במקום לשחק חתול ועכבר עם רמזוזים גאוניים והיתממויות, תעברו לבחדרי ותכתבו הכל! ישמחו כאן לסדר לכם זכות כתיבה שם אם זה מה שחסר).

- על חי"ל המלך יש אשכול נהדר.

אני מציע לשנות את שם הניק: פרנקל-תאומים-מחלוקת -צדקנות.

לייטנר כתב:

בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)

באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה

ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .

יותר מדי עובדות שצריכות בדיקה, בלשון המעטה, ודי בזה.

מכיון שאני מכיר את בן ירושלים, חזקה שאם תבדוק מן הסתם תמצא דבריו נאמנים

בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

מדוע הדפיסו את הסכמת הרב קוק על חיל המלך החדש? הרי רי"ח לוין עצמו לא הדפיסה במהדורתו.

חלמישצור כתב:

בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

מדוע הדפיסו את הסכמת הרב קוק על חיל המלך החדש? הרי רי"ח לוין עצמו לא הדפיסה במהדורתו.

חלמישצור כתב:

בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

מדוע הדפיסו את הסכמת הרב קוק על חיל המלך החדש? הרי רי"ח לוין עצמו לא הדפיסה במהדורתו.

ההסכמות הן הצילום של חיל המקדש שהוציא המחבר - רחי"ל בצעירותו

לייטנר כתב:

בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)

באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה

ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .

יותר מדי עובדות שצריכות בדיקה, בלשון המעטה, ודי בזה.

אדרבה תבדוק. מן הסתם כשתיפגש עם אי מישהו ממשפחת לוין -יודלביץ תשמע דברים דומים.
הבעיה הכללית היא שרובנו יורים את החץ ואח"כ מסמנים המטרה.

איש_ספר כתב:אני מציע לשנות את שם הניק: פרנקל-תאומים-מחלוקת -צדקנות.

רבינו איש ספר,מרא דאתרא דפה ק"ק יע"א,
ברוכים הבאים!
הלא שלחתי זה מכבר למעכ"ת שליט"א איגרת ארוכה בענין הותרת דברי ה'מחלוקת-צדקנות' באשכול אודות הג"ר אשר שליט"א (עיי"ש באשכול: סעיף ה' בהודעתו המפורסמת של אחד היקרים דכאן), ועל כך שהתקיימו שם בכב' דברי החכם מכל אדם: "...שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי" תרתי משמע, ודו"ק.
והנה אחר שתשובתו בוששה לבוא, ובקשתי הפעוטה לקיים מש"כ בקרא: "לא תעשו עול במשפט וגו' מאזני צדק אבני צדק" וגו', ולהסיר את דברי ה'מחלוקת-צדקנות' דהתם, ובכן, בקשתי זו זכתה להתעלמות רועשת, ולפיכך באתי לידי הנחה שכפי הנראה כב' יצא לחו"ל או כל כה"ג.
והנה לשמחתי ולשמחת כל באי הבית הגדול הזה, שבתם לחונן את עפרה של ארה"ק.
ובכן, כאמור, בריך מתייך לשלם.

לא זכור לי שקבלתי אגרת (ואינו ראיה)
אני משתדל לנהוג ביושר בענין הידוע, יתכן שאני נכשל.
ביקורת והערות יתקבלו בברכה, ובתנאי שהן מאנשים העומדים מהצד.

בן ירושלים כתב:ר' חיים יעקב לוין אכן היה תלמידו ומעריצו של הראי"ה גם במחשבה. בלאו הכי היה מחוץ לקונצנזוס החרדי כי היה רב באמריקה שנים רבות והתנתק מההווי החרדי.

לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

הר"ר בן ירושלים,
הזכרתי את ר' חיים יעקב, היות שכתבת שכל בניו של ר' אריה לא למדו ב'מרכז הרב'.
האם ר' חיים יעקב היה 'המזרחי'? דומני שלא, תקן אותי אם אני טועה.
מי הם צאצאיו של ר' חיים יעקב? האם הם דת"ל?

לגבי הרב מטבריג, הדגשת שר' שמואל אהרן היה תלמידו ובעקבותיו בא ללמוד בישיבה המרכזית העולמית, ואילו היה הרב מטבריג מקבל משרת ר"מ בישיבה אחרת היה הולך אחריו שמה.
אומנם ערבך ערבא צריך, מפני שאאל"ט הרב מטבריג גופו היה איש המזרחי.(באופן כללי הגאון הזה זצ"ל היה כפי הנראה מה שהיום קוראים 'נון קונפרמיסט', בצעירותו היה מהלוחמים החריפים והתקיפים ביותר נגד 'תנועת המוסר' שהתפשטה אז בליטא וגלילותיה [עיין 'פולמוס המוסר' להרב דב כ"ץ] ).

כב' הרב אי"ס,
אני שמח למקרא דבריך, אשלח לך בשנית את האיגרת האמורה.
ההרגשה שלי, ולא רק שלי, שהאיזון לא נשמר. ועל כך יצא קצפנו, ובאנו להשיב באותו מטבע אותו טבעו כלפינו, דהיינו: רמיזות והיתממות.
אני מתפלא שכב' לא מודע לדבריי, הלא מלבד האיגרת הנ"ל אליו, התכתבתי על כך גם עם כב' הרב אוצה"ח שליט"א.

כל העסק הזה בפורום מיותר מבחינתי לגמרי, אבל קשה לי לקבל העלמת עין/היתממות כשזה מגיע מצד אחד של המיתרס, והתקפות('צדקניות' כבר אמרנו? ) כשזה מגיע מהצד שמאידך.

אני מודע לתחושות שלך ולא רק שלך. ומודע לזהותך (המגדרית) ולזהות המתלוננים הנוספים (כנ"ל).
במידה ואקבל הערות מכותבים אחרים, אבדוק את עצמי שנית.
בנתיים אני לא מוצא דופי בצורת ההתנהלות ורמת האיזון.

שלחתי לך בשנית את האיגרת הנ"ל, עיי"ש.
אשמח אם כב' ייענה לבקשתי שם. 'תדע' שהענין ההוא ממש העלה את חמתינו, וחבל.
אני מבטיח למר, שהסיפור הזה מיותר לי לגמרי, ולא הייתי נדרש אליו אילולא הרגשתי נאלץ לכך.
אכן, כמו שכתב הרב אוצה"ח, יש הרבה מאד דברים מעניינים ומועילים לקרוא ולכתוב בפורום, גם בלי להזדקק לעימות הזה.

נ"ב:
אאל"ט, 'זהות מגדרית' פירושה גבר או אישה, ולא השתייכות לזרם כזה או אחר.

אולי קרה שוב מה שקרה שלי פעם, ששלחתי הודעה פרטית לאיש קשר "איש ספר" ללא קו תחתי (כזה "איש_ספר") ולא הגיע ליעודה
ומכיוון שפעם היה כאן איש קשר כזה לא קיבלתי הודעת שגיאה, ההודעה עדיין מחכה לו עד היום (לולי שמחקתי).
ומ"מ מכאן הערה שישימו לב מהיום כל משחרי אי"ס.

ובחזרה לענין האשכול.

הנה הג"ר יוסף גרשון הורוויץ זצ"ל- רבה של מאה שערים וראש ישיבת מא"ש (כמדומני שהרח' הסמוך לביתו של מרן הגריש"א זצ"ל, קרוא על שמו), היה איש 'המזרחי'...
אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...
ואילו גיסיו האחים פרוש (שהיו כולם ת"ח גדולים וצדיקים נשגבים), היו מן הקנאים.
(אומנם ר' מענדל פרוש-'שוחט', מח"ס 'בתוך החומות', היה כידוע מגדולי תומכי ומקורבי הגרא"י קוק זצ"ל, אך הוא לא היה אחי אשתו של הגרחי"ל, כ"א גיסה, נשוי לאחותה[כלו' פרוש התחתן עם פרוש]. נכדו היה הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, שאף היה נשוי לנכדתו של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, ובאמת הגראי"ה קוק אף היה סנדקו של הגרד"צ, וכמובן, מסדר הקידושין של הוריו).
אומנם צריך לקחת בחשבון, שיתכן כי בתחילה השתתף הגרחי"ל בועידות המזרחי ובהמשך פרש, כפי שהיו עוד לא מעטים, שככל שהתברר להם שהם אינם יכולים להיות שלמים עם אופיה המתגבש של 'המזרחי' ועם פעילותה, פרשו.
הגרחי"ל כמובן היה מתומכי הגראי"ה קוק וחתום על כתב רבנותו.
בכ"א, שוב זו היא אותה הנקודה, שבישוב הישן (ולא רק), היו בשעתו רבים שהיו בשר מבשרה של היהדות החרדית והיו תומכי הגראי"ה קוק, ולפעמים אף תומכי המזרחי(וכאמור שאין סימטריה כלל בין שתי הגדרות אלו).

ר' לעומקו,
ייש"כ, אבדוק זאת מיד.

פרנקל תאומים כתב:כב' הרב אי"ס,
אני שמח למקרא דבריך, אשלח לך בשנית את האיגרת האמורה.
ההרגשה שלי, ולא רק שלי, שהאיזון לא נשמר. ועל כך יצא קצפנו, ובאנו להשיב באותו מטבע אותו טבעו כלפינו, דהיינו: רמיזות והיתממות.
אני מתפלא שכב' לא מודע לדבריי, הלא מלבד האיגרת הנ"ל אליו, התכתבתי על כך גם עם כב' הרב אוצה"ח שליט"א.

כל העסק הזה בפורום מיותר מבחינתי לגמרי, אבל קשה לי לקבל העלמת עין/היתממות כשזה מגיע מצד אחד של המיתרס, והתקפות('צדקניות' כבר אמרנו? ) כשזה מגיע מהצד שמאידך.

כבוד הרב פ"ת.
ההרגשה שלי ולא רק שלי שמשום מה אתה נכנס ממש בטעות לבוץ הזה של מחלוקת-צדקות-היתממות-רמיזות, יותר מדי פעמים.
תעשה בדיקה בעצמך ותבדוק כמה מתוך 123 ההודעות שהשארת כאן בפורום הובנו כך ע"י אחרים- כמובן בטעות כי אתה הרי ממש לא התכוונת לכך. ואחרי זה תפנה בטענות אל אי"ס.

עוד יהודי כתב:

פרנקל תאומים כתב:כב' הרב אי"ס,
אני שמח למקרא דבריך, אשלח לך בשנית את האיגרת האמורה.
ההרגשה שלי, ולא רק שלי, שהאיזון לא נשמר. ועל כך יצא קצפנו, ובאנו להשיב באותו מטבע אותו טבעו כלפינו, דהיינו: רמיזות והיתממות.
אני מתפלא שכב' לא מודע לדבריי, הלא מלבד האיגרת הנ"ל אליו, התכתבתי על כך גם עם כב' הרב אוצה"ח שליט"א.

כל העסק הזה בפורום מיותר מבחינתי לגמרי, אבל קשה לי לקבל העלמת עין/היתממות כשזה מגיע מצד אחד של המיתרס, והתקפות('צדקניות' כבר אמרנו? ) כשזה מגיע מהצד שמאידך.

כבוד הרב פ"ת.
ההרגשה שלי ולא רק שלי שמשום מה אתה נכנס ממש בטעות לבוץ הזה של מחלוקת-צדקות-היתממות-רמיזות, יותר מדי פעמים.
תעשה בדיקה בעצמך ותבדוק כמה מתוך 123 ההודעות שהשארת כאן בפורום הובנו כך ע"י אחרים- כמובן בטעות כי אתה הרי ממש לא התכוונת לכך. ואחרי זה תפנה בטענות אל אי"ס.

מה השאלה? 122.5 מתוך 123.
ידידי, מבחינתי הנושא סגור לע"ע, וחבל להרבות בדיבור. אבל לגוף בקשתך: רק לאחרונה ממש נחתתי ל'רמיזות', ואם לא הבנת, זה היה סוג של הבעת מחאה למחיקת המגננה שלנו על עצמינו באשכול על ר' אשר, בד בבד עם השארת יריית הפתיחה שהביאה אותה(והיו גם מקומות נוספים).
לפנ"כ, מעולם לא כתבתי בענין זה מיוזמתי, רק כתגובה לרמיזות מיתממות מכנגד(אם תרצה, אתה מוזמן לבדוק ולהתנצל).
ובכן, כאמור, לא נכנסתי לבוץ בטעות כלל וכלל, כ"א ניערתי אותו מעליי.
בכל אופן, תודה בשם אי"ס על שאתה מתגייס לעזרתו (אני חושב שהוא מסתדר מצויין לבדו).


הרב אי"ס,
כנראה שר' לעומקו צודק, ואכן ה'מקף' החסר עמד בעוכרינו, והמכתב לא הגיע אליך בשעתו,
אם כן, אני חוזר בי מטענתי על חוסר התגובה מצידך למכתבי, ועימך הסליחה.
שלחתי לך בשלישית, בתוספת ה'מקף', ואני אשמח אם תוכל להיענות לבקשתי שם.

פרנקל תאומים כתב:אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...

בספר קול חוצב יש משל מחודד של קנאות שהיה מספר ר' שלום שחמיו אמר באסיפה אחת. (משל על העגלון שלקח את המוצרים לבִתה של האלמנה). אגב עיי"ש עוד מפיקחותו של הגרחי"ל.

(אומנם ר' מענדל פרוש-'שוחט', מח"ס 'בתוך החומות', היה כידוע מגדולי תומכי ומקורבי הגרא"י קוק זצ"ל, אך הוא לא היה אחי אשתו של הגרחי"ל, כ"א גיסה, נשוי לאחותה[כלו' פרוש התחתן עם פרוש]. נכדו היה הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, שאף היה נשוי לנכדתו של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, ובאמת הגראי"ה קוק אף היה סנדקו של הגרד"צ, וכמובן, מסדר הקידושין של הוריו).

הועלה כאן פעם עלון פורים שהוציא הגר"ש שולזינגר בבחרותו בישיבת פוניבז', ומתואר איך שהגרדצ"ק מחה במוחים כנגד הרב מפוניבז', ואז אמרו הקנאים "הלא זה מגזע הציונים הפרושים".

ועל הדרך הזה תהיה תפארתך פ"ת וכה לחי.

לעומקו של דבר כתב:

פרנקל תאומים כתב:אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...

בספר קול חוצב יש משל מחודד של קנאות שהיה מספר ר' שלום שחמיו אמר באסיפה אחת. (משל על העגלון שלקח את המוצרים לבִתה של האלמנה). אגב עיי"ש עוד מפיקחותו של הגרחי"ל.

והנה לנו דוגמא נוספת: ר' שלום זצ"ל היה קרוב ברוחו אל הקנאים(יש להדגיש: המינוח 'קנאים' בהודעותיי באשכול זה, אינו מכווין לאנשי נטו"ק או אפי' 'העדה' בצורה המוכרת לנו היום, כ"א למינוח שמקובל להשתמש בו כדי להגדיר את שתי הקבוצות החרדיות בישוב הישן דאז: 'חרדים-מתונים' ו'חרדים-קנאים'), והיה נשוי לביתו הגדולה של הגרחי"ל ממקורבי הגרא"י קוק...
ובאמת, דומני שבספר 'קול חוצב' יש הדים להתלבטויות שהיו לר' שלום בצעירותו בגיבוש השקפתו בזה. למשל, מובא שם תהליך התגבשות דעתו של הגה"צ ר' לייב חסמן בענין ("תאמרו להרב קוק ש'חצי חסמן' נשאר לו"...), ולא בכדי, שהרי ר' שלום ראה בר' לייב חסמן את רבו המובהק. ניכר גם שהספר, למרות היותו חדור רוח קנאות, נזהר יפה בכבודו של הגרא"י קוק כרום מעלתו (בין השאר מובא שם המעשה אודות רא"ז מלצר, רמ"מ עפשטיין ורא"י קוק, ששהו יחד בד'אצה[דבר בעיתו מה טוב...], וכאו"א מהם אמר בפני רעיו מסכתא שלימה שו"ט בע"פ מריש עד כלה: רא"ז-יבמות, רמ"מ-ב"ב, ורא"י-שבת, ונכתב שם שכ"א אמר את המסכת שאפיינה את אישיותו).