מרן הגאון בעל אבן האזל זי"ע

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » א' יוני 24, 2012 11:23 am

לגבי יחסי הראי"ה וה'אבן האזל' - ישנה חוברת נפלאה של הרב עמיחי כִנרתי שליט"א, מבאי פורומינו, אז נדברו יראי ה', - מומלץ!

(המחבר ביקש ליידע את הציבור, שניתן לקבל בדוא"ל kinarty4@gmail.com את החוברת, וכן את שאר החוברות שערך על יחסי הראי"ה וגדולי דורו זצ"ל).

אגב, בסוף החוברת ישנו מאמר יחסו של הגרא"ז זצ"ל לתנועת הציונות ולמדינת ישראל, ובו דברים - שלפחות לי - היו חדשים. שוב, מומלץ!

גלעד · הודעהעל ידי **גלעד** » ד' יוני 05, 2013 11:21 pm

מצבת קדשו של מרן בעל אבן האזל זצ"ל בהר המנוחות בירושלים.

אוצר התורה · הודעהעל ידי **אוצר התורה** » ה' יוני 06, 2013 6:47 pm

מיללער כתב:קבלה בחתימת ידיו של הגאון בעל אבן האזל ז"ל, מי יכול להוסיף פרטים על החותם האחר ר' משה חסקין

נולד בתרל"ב ונתבש"ם בתש"י. כונה "הרב מפרילוקי" ע"ש העיירה שבמחוז פולטבה באוקראינה, שבה כיהן כרב מתרע"ט עד עלייתו לארץ ישראל שאליה הגיעה בערב פסח תרצ"ג.
החל ללמוד בבית־המדרש "קברנים" שבקובנה, ליטא בשנת תר"ן. שם פגש את הסבא קדישא ה"חפץ חיים" אשר הפגיש אותו עם פוסק הדור הרב יצחק אלחנן ספקטור שאותו שימש במשך שלוש שנים, ובין השאר שוחרר בהשתדלותו מגיוס לצבא. בתרנ"ו נישא לחנה בת יהודה רבינוביץ' מהעיר יורבורג והמשיך ללמוד עוד שלוש שנים בקובנה. בתרנ"ט עבר לווילנה ושם למד עוד שנה עד שהתמנה לרב בעיירה קרקינובה (מחוז קובנה, ליטא) שם כיהן במשך חמש עשרה שנה עד שמלחמת העולם הראשונה הביאה לגירוש היהודים מהעיירה. בשנת תרע"ב ייסד ישיבה בקרקינובה, שבה למדו כ-60 תלמידים. על פי עדותו הישיבה זכתה לשם טוב ונחשבה למכינה לישיבת סלבודקה. לפני חג השבועות תרע"ה גורש חסקין מקרקינובה ועבר לעיר פרילוקי.
בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, עברה העיירה מיד ליד, ויהודיה עמדו בסכנת מוות ושוד, במיוחד תחת שלטונות פטליורה והצבא הלבן של אנטון דניקין. הרב חסקין סיפר שבמספר מקרים רק כפסע היה בינו לבין המוות. בלילה בו נסוג צבא דניקין מפני הצבא האדום הם רצחו 27 יהודים והרב חסקין עצמו ניצל בזכות מכר נוצרי שהחביא אותו. תחת השלטון הקומוניסטי האנטי־דתי, סבל הרב חסקין מהצקות והשפלות, כמו כוהני הדת האחרים. הוא מספר שנאלץ לטאטא את רחובות העיר עם הרב ציפרינוביץ' במטאטאיהם הפרטיים, תחת עינם הפקוחה של השוטרים. ביתו הוחרם, והוא גר עם אשתו בעזרת הנשים של בית מדרש קטן.
בראשית שנת תרצ"ג נפטרה רעייתו. את הרישיון לעזוב את ברית המועצות קיבל בקושי רב, לאחר השתדלות בת שלוש שנים של קרובים וידידים ברוסיה, אמריקה וארץ ישראל, ואז יכול היה לעלות לארץ שבה היו כבר בנו ובתו.בשנת תרצ"ח (1937/8) הוציא לאור בירושלים את ספרו "כלכלת שביעית", שבו קיבץ את הלכות שנת השמיטה מן המשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הרמב"ם, ראשונים וגדולי האחרונים, וביאר אותן. כמו כן חיבר את "אהל משה" על סדר זרעים שבירושלמי.
נפטר בירושלים. לבנו הבכור קרא יצחק אלחנן, על שם רבו.

וראה בהקדמת כלכלת שביעית: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' נובמבר 13, 2013 11:18 pm

העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

נוטר הכרמים

יום השנה.

חשבונות רבים

אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

עיין משנ"ב סי' פ' סק"ד דאינו נפטר.
(את הלשון הרע על הגרא"ז אסור כמובן לקבל ח"ו)

גם זו לטובה

יש בנותן טעם להזכיר שהגרשז"א היה תלמיד הגראז"מ, ובכך זכה לינוק ולהתחנך על ברכי תורת ליטא והישיבות, ורק מחמתו זכינו לאור תורתו של הגרשז"א [אילולא רבו זה לא היה הגרשז"א רק כשאר גאונים ובקיאים שהסתובבו ברחובות ירושלים ואכמ"ל]

כמד' שהחזו"א העריך מאוד את הגרא"ז.

פלא שעדיין ללא הזכירו את הביקורת של הגראז"מ על שיטת רבו הגרח"ס.

ראיתי כעת מכתב מעניין שבו מגדיר הגראז"מ את גדלותו של הראי"ה [במאמר המסוגר יש לציין שלא רק בסוכת תלמידו הנ"ל, תמונת הראי"ה הייתה בין שלטי הגיבורים, אלא גם בסוכת בנו הבכור..(כן שמעתי מכמה מקורות אולם קבלתי כעת באישי מחאה נמרצת וצ"ע)]

'ב"ה, ירושלים, יום ג', כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ובאגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ולמוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכלתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים.
כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי להתחזק ולעשות רצון צדיק, לגמור להוציא לאור את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליהם ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.'
[/size]

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' דצמבר 02, 2014 12:05 am

אמסטרדם כתב:ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

תרגום בקהלת ח, ה עה"פ ועת ומשפט ידע לב חכם, ועידן צלותא וכו' אשתמודע בלב חכימיא
viewtopic.php?f=19&t=21718&hilit=%D7%A9%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D&start=40#p214176

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ג' דצמבר 02, 2014 7:30 am

בקרו טלה כתב:
אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

\

כמדומה שהוא הביא את זה בשם הירושלמי

חשבונות רבים

אמסטרדם כתב:שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים

הירושלמי שטוענים שיש כתב:אימתי הוא עת רצון בשעה שהצדיקים מתפללים

יחי ההבדל הקטן

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' דצמבר 02, 2014 10:18 am

חשבונות רבים כתב:
אמסטרדם כתב:שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים

הירושלמי שטוענים שיש כתב:אימתי הוא עת רצון בשעה שהצדיקים מתפללים
יחי ההבדל הקטן

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ה' דצמבר 04, 2014 2:31 am

אין שום 'ביקורת' של הגרא"ז על שיטת הגרח"ס הוא חרד לשמו בכל מאודו.
הוא רק כותב בהקדמה שלא על כל הרמב"ם התירוץ הוא בשיטה זו ולפעמים צריך ליישב בסגנון אחר. וכמובן שגם הגרח"ס הסכים לזה.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' פברואר 23, 2016 10:52 pm

אוצר התורה כתב:
מיללער כתב:קבלה בחתימת ידיו של הגאון בעל אבן האזל ז"ל, מי יכול להוסיף פרטים על החותם האחר ר' משה חסקין

נולד בתרל"ב ונתבש"ם בתש"י. כונה "הרב מפרילוקי" ע"ש העיירה שבמחוז פולטבה באוקראינה, שבה כיהן כרב מתרע"ט עד עלייתו לארץ ישראל שאליה הגיעה בערב פסח תרצ"ג.
החל ללמוד בבית־המדרש "קברנים" שבקובנה, ליטא בשנת תר"ן. שם פגש את הסבא קדישא ה"חפץ חיים" אשר הפגיש אותו עם פוסק הדור הרב יצחק אלחנן ספקטור שאותו שימש במשך שלוש שנים, ובין השאר שוחרר בהשתדלותו מגיוס לצבא. בתרנ"ו נישא לחנה בת יהודה רבינוביץ' מהעיר יורבורג והמשיך ללמוד עוד שלוש שנים בקובנה. בתרנ"ט עבר לווילנה ושם למד עוד שנה עד שהתמנה לרב בעיירה קרקינובה (מחוז קובנה, ליטא) שם כיהן במשך חמש עשרה שנה עד שמלחמת העולם הראשונה הביאה לגירוש היהודים מהעיירה. בשנת תרע"ב ייסד ישיבה בקרקינובה, שבה למדו כ-60 תלמידים. על פי עדותו הישיבה זכתה לשם טוב ונחשבה למכינה לישיבת סלבודקה. לפני חג השבועות תרע"ה גורש חסקין מקרקינובה ועבר לעיר פרילוקי.
בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, עברה העיירה מיד ליד, ויהודיה עמדו בסכנת מוות ושוד, במיוחד תחת שלטונות פטליורה והצבא הלבן של אנטון דניקין. הרב חסקין סיפר שבמספר מקרים רק כפסע היה בינו לבין המוות. בלילה בו נסוג צבא דניקין מפני הצבא האדום הם רצחו 27 יהודים והרב חסקין עצמו ניצל בזכות מכר נוצרי שהחביא אותו. תחת השלטון הקומוניסטי האנטי־דתי, סבל הרב חסקין מהצקות והשפלות, כמו כוהני הדת האחרים. הוא מספר שנאלץ לטאטא את רחובות העיר עם הרב ציפרינוביץ' במטאטאיהם הפרטיים, תחת עינם הפקוחה של השוטרים. ביתו הוחרם, והוא גר עם אשתו בעזרת הנשים של בית מדרש קטן.
בראשית שנת תרצ"ג נפטרה רעייתו. את הרישיון לעזוב את ברית המועצות קיבל בקושי רב, לאחר השתדלות בת שלוש שנים של קרובים וידידים ברוסיה, אמריקה וארץ ישראל, ואז יכול היה לעלות לארץ שבה היו כבר בנו ובתו.בשנת תרצ"ח (1937/8) הוציא לאור בירושלים את ספרו "כלכלת שביעית", שבו קיבץ את הלכות שנת השמיטה מן המשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הרמב"ם, ראשונים וגדולי האחרונים, וביאר אותן. כמו כן חיבר את "אהל משה" על סדר זרעים שבירושלמי.
נפטר בירושלים. לבנו הבכור קרא יצחק אלחנן, על שם רבו.

וראה בהקדמת כלכלת שביעית: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7

מכתב בכת"י הרב חסקין ז"ל
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 2/mode/1up

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' פברואר 24, 2016 12:38 pm

עם מרן הגרי"ז

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' פברואר 24, 2016 12:53 pm

איש ספר, כתבת לגבי תמונה של הראי"ה בבית הגרש"ז, האם עלה בידך לברר?

הנה מה שכתב כאן אחד הניקים:
"יש לציין שלא רק בסוכת תלמידו הנ"ל (הגרש"ז אויערבך), תמונת הראי"ה הייתה בין שלטי הגיבורים, אלא גם בסוכת בנו הבכור (הגר"ש אויערבך).."

אם כן, אולי לא מדובר בתמונה בבית אלא בסוכה.

לפני כשבועיים ראיתי את הרב לייזרזון שליט"א בחתונה ושאלתי אותו אם ידוע לו משהו לגבי סיפור עם תמונה כזו בבית הגרש"ז ואמר שלא ידוע לו, והוא היה בבית הגרש"ז מאות פעמים ולא ראה כזו תמונה.

לעומקו של דבר

מתפעל כתב:עם מרן הגרי"ז

ש - י: הגרימ"ח, הגרא"ז, הגרי"ז, הגרי"ד, ?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' פברואר 24, 2016 4:30 pm

הרב דניאל מובשוביץ הוא הקיצוני מימין.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' פברואר 25, 2016 7:21 am

עם מרן הרב קוק זצ"ל

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' פברואר 25, 2016 7:30 am

חשבונות רבים כתב:
אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו
עיין משנ"ב סי' פ' סק"ד דאינו נפטר.
(את הלשון הרע על הגרא"ז אסור כמובן לקבל ח"ו)

חשבונות,

אפשר לחלק שהמ"ב מדבר שהחולה מעיים נמצא כל היום באותו מצב, וממילא יוצא שלא יתפלל כל ימיו,
אבל אצל מרן מהר"א זצ"ל, היה מחכה לשעות מאוחרות יותר שאז היה כן יכול להתפלל בניקיון, וממילא שם בודאי צריך להמתין ולא להתפלל בבקר.
לגבי לשון הרע, לא הבנתי אותך, אם הגרא"ז המליץ וסינגר על הרבי, זה נקרא לשון הרע עליו? אתמהה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 09, 2017 1:00 pm

אימתי יצא לאור אבן האזל הראשון, האם רק בהיותו כבר בירושלים עיה"ק?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' נובמבר 09, 2017 1:36 pm

מתפעל כתב:אימתי יצא לאור אבן האזל הראשון, האם רק בהיותו כבר בירושלים עיה"ק?

הכרך הראשון יצ"ל בשנת תרצ"ה (http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01).

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 09, 2017 2:05 pm

חזק וברוך

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' נובמבר 09, 2017 4:10 pm

בעל אבן האזל ועוד מגדולי ישראל חותמים על הסכם שבחורי ישיבות יתרמו למאמץ המלחמתי במלחמת השחרור

: Image (67).jpg (451.41 KiB) נצפה 14175 פעמים

גיזונטע קאפ

מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

גיזונטע קאפ

בור הגולה כתב:אבל עדיין יש לחלק, דכל הספרים שהזכרת אפילו כשיצאו לאור עולם לא קיבלו תפוצה רחבה כ"כ, ואילו לבוש מרדכי בשעתו התפשט מאד, ורק אח"כ נשתכח זכרו. אבל יש להתנחם שכך גורלם של הרבה ספרים חשובים, כמו "המאיר לעולם" של הגאון ר' מאיר מיכל, וכן הרבה.

ספר לבוש מרדכי, הוא הספר הראשון של ר"י ליטאי מתלמידי הגר"ח שיצא לעולם, ואגב ר"ח סרנא טוען שהוא הראשון שיצא בצורה של סימנים.
הספר הוא די קשה ומפותל במחלוקות הרמב"ם והראב"ד, אבל לראשונה הופיעו בו חקירות ישיבתיות, החקירות עצמם יצאו לאור עולם, והוא היה המקור הראשון להם, למשל החקירה על בעלים מטפלים בנבילה שר' ראובן מביא בשמו וכו', הרבה לפני האפיקי ים, לאחר שהחקירות עצמם התפרסמו, נשכח הספר עצמו שכולל את המו"מ המורכב והמסובך.
מה גם שבשונה מספרים אחרים, שבהם היסוד הולך ומתפתח עם התמשכות המו"מ, בלבוש מרדכי בדר"כ היסוד הוא אחד, והוא תולה בו מחלוקת רמב"ם וראב"ד וכו'.
וכשאין אהבת תורה לשמה ומחפשים את מה "להוציא מזה" ברגע שאתה יודע כבר את שני הצדדים אין לך כבר תועלת בלמידת הסימן כולו.
ישנה סיבה נוספת, ישיבות קמניץ וגרודנא היו בנויות על שיעורי הראשי ישיבה, ובדרך זו העמידו את התלמידים שמסרו את תורת רבם הלאה, בסלבודקה השיטה של הסבא הייתה לא כך, ולכן השיעור לא תפס מקום כל כך מרכזי, ובהתאם לכך סגנון התלמידים גם לא היה כזה, התלמידים בעיקר התפתחו עצמאית ומסרו את חידושיהם שלהם, דוגמת ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי וכיוצ"ב, וגם אם הביאו פה ושם יסוד מרבם, הם לא היו צינור להעברת הדברים לדורות הבאים.
סיבה נוספת למי שיודע עיקר תורתם של הגרש"ש והגרב"ד והגרנ"ט נפוצה בעיקר ע"י מחברות בעשור שקדם לשואה, תלמידי הגרמ"מ בסלבודקה היו בתקופה זו כבר רבנים בליטא, ולא בחורים שהעבירו מחברות, רובם אח"כ נהרגו בשואה, אם תשימו לב בספרים של רבנים צעירים קודם השואה מסתובבים שמועות בשם הגרמ"מ.

גיזונטע קאפ

נוטר הכרמים כתב: מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

ההסבר לכך פשוט מאוד, ספר שמתפרסם, הוא ספר שקראת בו פעם אחת, ורצית לקרוא בו שוב, איך זה קורה? פשוט מאוד, אם הספר קידם אותך והביא לך תועלת תפתח אותו שנית, כשתהיה תקוע בסוגייא וכיוצ"ב, מרביתם של הספרים שנזכרו אף שהם גאוניים לפחות חלקם, הם אינם מדברים על גוף הרייד הישיבתי, הם סובבים סביב שיטת הרמב"ם או שמאריכים בפרטים שאינם נוגעים ללב של הרייד הישיבתי, ולכן הם אינם מביאים תועלת למשתמש המצוי. מבלי שזה מפחית את גדלם בתורה של מחבריהן.
אם אתה מחפש להנות מגאונות תפתח למשל את ספרי הרב גוסטמן, אבל אם תרצה ספר שיקדם אותך תפתח את שיעורי הגר"ש רוזובסקי, תמצא שם הסברים קליטים לא ארוכים ובלב ליבו של הרייד הישיבתי, אצל הרב גוסטמן אף שהוא כן מדבר גם על גוף הרייד, אבל תאבד בסבך הפרטים האריכות וחלקיקי הסברות. מי שמחפש להעמיק יותר מהמקובל פותח ספרים דווקא מהסוג הזה.

ניקח לדוגמא את ספרי הגר"ד כהן שכן מצליחים, הסיבה לזה פשוטה הוא מרכז ברמה גבוהה את גופו של הרייד הישיבתי בבהירות, כך שכאשר אתה אובד בסוגיא הוא עושה לך סדר, מה הנושאים המרכזיים, מהם המהלכים המקובלים, מה ההבדלים ביניהם, ומה הקשיים שבכל אחד, ואתה מקבל תמונה ברורה ובהירה, מאידך גיסא לא תמצא הרבה אנשים שיודעים לומר לך יסוד של ר' דוד כהן, מכיון שלא את זה מחפשים בספרים שלו. בדור שלנו הדבר המרכזי שמחפשים זה את זה, ולכן יורדת קרנם של ספרים שעוסקים בנושא אחד ודנים בו בעמקות מיניה וביה.
ולסיכום יש ספרים גאוניים, ויש ספרים תועלתיים,
יש להאריך בזה יותר, אבל בקצרה זהו העניין, דו"ק ותשכח.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' נובמבר 12, 2017 4:45 pm

גיזונטע קאפ כתב:
מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

כפי מה שאני שמעתי מהנ"ל, לשונו של הח"ח היתה: "אחד זוכה לבריאות ואחד זוכה לאריכות ימים". ור"ל שאין שתי הדברים הללו קשורים אחד בשני.
והיה כאלו שפירשו את דבריו "אחד זוכה וכו' ואחד זוכה וכו' ", על שני הגיסים. שרא"ז זכה לאריכות ימים, אף שכל ימיו היה אדם חולני, ואילו רמ"מ שהיה אדם בריא, לא זכה לאריכות ימים.
ושמעתי מבני המשפחה, שבתו של רמ"מ (אשתו של ר"מ חברוני), היתה קצת בטרוניא על הח"ח על דבריו אלו, שבגלל השגגה שיוצאה מלפני השליט, אביה נפטר בקיצור ימים.

חיי נר · הודעהעל ידי **חיי נר** » א' נובמבר 12, 2017 5:36 pm

: אה.png (262.62 KiB) נצפה 14060 פעמים

מימין הגרא"ז מלצר, הרב אברמסקי, נואם הרב הילמן, הרב העניך סנקוביץ, [באמצע ברקע הרב ורנר, נתניה], הרב הירש מלצר

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' נובמבר 12, 2017 6:26 pm

תמונה נוספת מאותו אירוע (ארכיון המדינה; זכויות היוצרים שייכות ל"פוטו ק. וייס", ירושלים)

: ארכיון הרב הרצוג.png (118.78 KiB) נצפה 14053 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' נובמבר 12, 2017 6:31 pm

דיוקן רבינו באיכות טובה (זכויות יוצרים לאצ"מ)

: רבינו איסר זלמן מלצר.jpg (28.83 KiB) נצפה 14053 פעמים

מחולת המחנים

מצבת אשתו ע"ה.

: IMG_0352.JPG (2.7 MiB) נצפה 14049 פעמים

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » א' נובמבר 12, 2017 7:35 pm

לבנון כתב:
גיזונטע קאפ כתב:
מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

כפי מה שאני שמעתי מהנ"ל, לשונו של הח"ח היתה: "אחד זוכה לבריאות ואחד זוכה לאריכות ימים". ור"ל שאין שתי הדברים הללו קשורים אחד בשני.

אני שמעתי מאבי מורי זצ"ל, כי הרבנית בילא הינדא ע"ה בעצמה סיפרה לו את כל הסיפור של נסיעתה לראדין לשאול אם לשמוע לעצת בני משפחתה שייעצו לה לבטל את השידוך עקב מחלת השחפת שנתגלתה אצל חתנה, ואמרה שהחפץ חיים ענה לה בזה הלשון: "יש בריאים, ויש שמאריכים ימים!!"

לבנון כתב:והיה כאלו שפירשו את דבריו "אחד זוכה וכו' ואחד זוכה וכו' ", על שני הגיסים. שרא"ז זכה לאריכות ימים, אף שכל ימיו היה אדם חולני, ואילו רמ"מ שהיה אדם בריא, לא זכה לאריכות ימים.
ושמעתי מבני המשפחה, שבתו של רמ"מ (אשתו של ר"מ חברוני), היתה קצת בטרוניא על הח"ח על דבריו אלו, שבגלל השגגה שיוצאה מלפני השליט, אביה נפטר בקיצור ימים.

איני מבין איך היה משמע מכך שהח"ח התכוון על הגרממ"ע. גם לפי הנוסח שהבאת "אחד זוכה... ואחד זוכה..." - מי דיבר אז על רממ"ע??

גיזונטע קאפ

לבנון כתב:
גיזונטע קאפ כתב:
מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

כפי מה שאני שמעתי מהנ"ל, לשונו של הח"ח היתה: "אחד זוכה לבריאות ואחד זוכה לאריכות ימים". ור"ל שאין שתי הדברים הללו קשורים אחד בשני.
והיה כאלו שפירשו את דבריו "אחד זוכה וכו' ואחד זוכה וכו' ", על שני הגיסים. שרא"ז זכה לאריכות ימים, אף שכל ימיו היה אדם חולני, ואילו רמ"מ שהיה אדם בריא, לא זכה לאריכות ימים.
ושמעתי מבני המשפחה, שבתו של רמ"מ (אשתו של ר"מ חברוני), היתה קצת בטרוניא על הח"ח על דבריו אלו, שבגלל השגגה שיוצאה מלפני השליט, אביה נפטר בקיצור ימים.

נכון אבל כמה פעמים שמעתי מפיו בתחילת המשפט ואס האט דאס שייכות גיזונט מיט לעבן (מקווה שכך כותבים באידיש) ואז הוסיף יש אחד שזוכה לבריאות ואחד שזוכה לאריכות ימים.
בנוגע לשאלה מה שייך הגרממ"ע לעסק, אולי אפשר לומר שהרי הוא היה הגיס הגדול, ומכיון שהמשפחה לחצה עליה שלא להתחתן עם חולה, דברי הח"ח התפרשו במשפחה עצמה, ועדיין צ"ע,
יש להוסיף את דברי הגרח"ע שדברי הח"ח פועלים מציאות גם במה שלא התכווין,

מה שנכון נכון

גיזונטע קאפ כתב:יש להוסיף את דברי הגרח"ע שדברי הח"ח פועלים מציאות גם במה שלא התכווין,

היכן?

גיזונטע קאפ

מה שנכון נכון כתב:
גיזונטע קאפ כתב:יש להוסיף את דברי הגרח"ע שדברי הח"ח פועלים מציאות גם במה שלא התכווין,

היכן?

באחד מהספרים על הח"ח, כמדומני שהרב שטיינמן מביא זאת באעלה בתמר, ומוסיף דוגמה לזה שהח"ח בצוואתו הוריש מספריו לבנו הר' אהרן אם יתחתן, ולא כתב כשיתחתן, ואכן הר"א הנ"ל מעולם לא התחתן.

מה שנכון נכון

סיפורים יש הרבה. התכונתי למקור ברור ומוסמך.
אודה לך אם תציין לפחות היכן באעלה בתמר.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' נובמבר 12, 2017 9:32 pm

ברמן כתב:איני מבין איך היה משמע מכך שהח"ח התכוון על הגרממ"ע. גם לפי הנוסח שהבאת "אחד זוכה... ואחד זוכה..." - מי דיבר אז על רממ"ע??

גם אני לא חושב שזו היתה כוונתו של הח"ח, אבל כנראה כך הצטיירו הדברים בין בני המשפחה. קח בחשבון, שרמ"מ ורא"ז היו חברים קרובים כבר בוואלוז'ין, ושניהם נודעו שם בגאונותם. ורמ"מ היה נשוי לאחותה חיה מנוחה, זה כשלש שנים. רמ"מ נשא את אשתו בתרמ"ט, ורא"ז בתרנ"ב. (כך עפ"י ספרו של רי"ז דבורץ, ולא כפי שמופיע בויקיפדיה, ששניהם נישאו באותו הפרק. אינני יודע מה מקור הדברים שם).
על הטרוניא שהיה לבתו על הח"ח, שמעתי מבתה הרבנית זקס תחי' לאיו"ש.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' נובמבר 13, 2017 7:36 am

ראיתי סיפור מעניין מהגאון ר' איסר זלמן זצ"ל, שהלך לסיום הש"ס שערך הגאון המופלג רבי זעליג ראובן בענגיס, והתלווה אליו תלמיד אחד, איני זוכר אם במקור מזכיר מי היה,

ואמר בהתפעלות להגרא"ז, הרב בענגיס כבר סיים ש"ס כך וכך פעמים!
אז העיז פניו התלמיד ושאל את הגרא"ז: כמה פעמים סיים הרבי את הש"ס?

ענה הגרא"ז: אני לא סיימתי אפילו פעם אחת!

ואמר התלמיד שאינו יודע אם הרבי אמר זאת מתוך ענוותנותו המופלגת של הגרא"ז, או שבאמת לא עשה סיום הש"ס רשמית
אבל הוסיף אבחנה, ראו נא ההבדל בין רבי הגרא"ז להגאון המופלא ר' זעליג ראובן,
כמה יהודים תלמידי חכמים מסתכלים בספרי הגרז"ר וכמה באבן האזל. הרי ההבדל גדול.
עד כאן.

האם באמת זה נכון שבעולם התורה, ספרי אבן האזל הרבה יותר שימושיים מספרי לפלגות ראובן?

תבונה1 · הודעהעל ידי **תבונה1** » ב' נובמבר 13, 2017 7:04 pm

מה מקום לשטויות כאלו שרבינו גאון ישראל בדורו הגרא"ז מלצר לא סיים ש"ס מעולם?
האם יש אחד שיקבל דברים בטלים כאלה שר' איסר זלמן לא למד את כל הש"ס?
איזה בדיחות מוזרות נוספות מסתובבים בעולם?

גיזונטע קאפ

תבונה1 כתב:מה מקום לשטויות כאלו שרבינו גאון ישראל בדורו הגרא"ז מלצר לא סיים ש"ס מעולם?
האם יש אחד שיקבל דברים בטלים כאלה שר' איסר זלמן לא למד את כל הש"ס?
איזה בדיחות מוזרות נוספות מסתובבים בעולם?

אין ספק בדבק שהגרא"ז שלט בש"ס,
אבל הגר"ז בנגיס התייחד בזה ששינן את הש"ס שוב ושוב ונודע בבקיאותו המבהילה, הגרא"ז נודע בעיקר בכח עיונו, בזה הוא בלט, והרב בנגיס בלט בבקיאותו

פורום אוצר החכמה

מי מחובר