הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל רה"ר בחיפה

לעומקו של דבר

ברוך דיין האמת, מחיה מתים במאמרו, אשר יצר אותם בדין, ויודע מספר כולם בדין, ועתיד להחיותם בדין, וביום ההוא יאמר שאר ישוב שאר יעקב.
בגיל מופלג.
בן הרב הנזיר ע"ה.

חידש ברכת כהנים בעיר חיפה ונתפרסם המו"מ מזה. (כמדומה שבעקבות הראי"ה שכשנפש בחיפה נשא כפיו או עכ"פ רצה לישא כפיו).

בברכה המשולשת

שמו המלא היה הרב אליהו יוסף שאר ישוב הכהן מצאצאי רבי רפאל הכהן מהמבורג
כמדומני שעד גיל בר מצוה נהג מנהגי נזירות (כאביו נזיר האלקים זיע"א) וכל ימיו היה צמחוני (גם זה כאביו)
לפני שנים רבות כשהיה במכון הרי פישל עסק בכרך הרביעי של הראבי"ה
למיטב זכרוני שם ספרו הוא שי כהן (איני יודע אם מצוי באוצר)

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' ספטמבר 05, 2016 10:05 pm

טריד בגירסיה

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני שם ספרו הוא שי כהן (איני יודע אם מצוי באוצר)

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?144012
(אחד מספריו)

פרנקל תאומים

יש לציין, שהלילה הוא אור לג' באלול, יום היארצייט של הגרא"י הכהן קוק זי"ע.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' ספטמבר 06, 2016 12:19 am

אשתו נכדת הנדיב הארי פישל מארה"ב. והוא עמד בראש מכון הרי פישל ומוסדות אריאל.
לפני שנתמנה (ע"י גיסו) לרה"ר לחיפה, היה כמדומה חבר עירית ירושלים (מטעם המזרחי).

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' ספטמבר 06, 2016 12:27 am

ברוך דיין האמת,

הבנתי שהיה בעל מידות ומאיר פנים לכל אדם ובעל לב זהב.

לפני כ 15 שנה שלחתי אליו שאלה בעקבות ראיון באחד העיתונים על אביו הנזיר, וסיפר שם שנהג לשתות יין תפוחים לד' כוסות,
ושאלתי אם לפי ההלכה שייך לצאת בזה, ענה לי שצריך למצוא זמן לברר ענין זה,

מתמיד היה לי קשה האם נזירות תופסת בטמא מת,
והבנתי מכמה שהרב הנזיר לא החזיק עצמו נזיר ממש של התורה אלא שרצה לנהוג בפרישות ועשה כעין נזיר, דהיינו שלא לשתות יין, ולא להסתפר, ולא להיטמא למתים שזה אפשרי
אבל לא קיבל עליו ממש נזירות.

מאיר סובל

אביו הזירו מינקותו על תנאי לכשירצה בנו, וכשהחליט להפסיק נזירותו בתור בחור כמדומה בישיבת חברון, עשה אביו סעודה גדולה לכבוד התגלחת כהלכות תגלחת נזיר בזמן ביהמ"ק ולמדו שם הלכות הקרבנות מהרמב"ם כדי שיעלה כאילו הקריבו.

פרנקל תאומים

מאיר סובל כתב:אביו הזירו מינקותו על תנאי לכשירצה בנו, וכשהחליט להפסיק נזירותו בתור בחור כמדומה בישיבת חברון, עשה אביו סעודה גדולה לכבוד התגלחת כהלכות תגלחת נזיר בזמן ביהמ"ק ולמדו שם הלכות הקרבנות מהרמב"ם כדי שיעלה כאילו הקריבו.

אאל"ט למד אז בישיבת לומז'ה.

סבתי היתה מספרת על ה'קוריוז' הזה בירושלים של אותם ימים: אח ואחות ושניהם- שערותיהם גולשות על כתפיהם...
האחות היתה כמובן הרבנית צפיה גורן ע"ה.

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » ג' ספטמבר 06, 2016 12:56 am

"ט' חשון ת"ש, בהיות שאר ישוב בן י"ב, מופלא הסמוך לאיש, שנדריו נבדקים, ושלא יהיה מנהג נזירות שנוהג כנדר, כונסה עדה של רבנים וגדולי תורה בביתנו, שבפניהם הכרזנו, מסרנו מודעה, שאין מצדי ולא מצדו שום נדר, ושלא יהא מנהגי ומנהגו בנזירות כנדר כלל, שלא להכשל בשום עון ועבירה על חומרי נזירות, ושיוכל לחדול בכל שעה שירצה ממנהג נזירות.
אמנם מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש, לקדש את החיים."

(מתוך יומנו האישי של הרב הנזיר)

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' ספטמבר 06, 2016 8:20 am

מאחרוני רואי פני הראי"ה, ואולי אף אחרון שבהם.

בברכה המשולשת

וונדרבר כתב:אשתו נכדת הנדיב הארי פישל מארה"ב. והוא עמד בראש מכון הרי פישל ומוסדות אריאל.
לפני שנתמנה (ע"י גיסו) לרה"ר לחיפה, היה כמדומה חבר עירית ירושלים (מטעם המזרחי).

היה סגן ראש העיר (כמדומני)
ולרבנות חיפה נבחר, כמובן, ולא נתמנה

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' ספטמבר 06, 2016 3:52 pm

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' ספטמבר 06, 2016 3:53 pm

מויקיפדיה

הרב אליהו יוסף שְׁאָר יָשׁוּב כהן (ט' בחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927 - ג' באלול ה'תשע"ו, 5 בספטמבר 2016) היה רב דתי לאומי, רבה האשכנזי של חיפה בשנים 1975–2011.

ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" ולשרה, בת הרב חנוך אטקין, ממייסדות "אֹמן" – תנועת נשי המזרחי שהפכה אחר כך ל"אמונה". הוריו היו בני-דודים. לפי המסורת המשפחתית הוא דור 18 לשושלת רבנים. מקור השם "שאר ישוב" הוא בספר ישעיהו – זהו שמו של בנו של ישעיהו הנביא (ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ג'). תחילה התגוררה המשפחה בשכונת נחלת אחים, ולאחר מכן ברחוב עמוס. כשהיה בן שנתיים חלה בדלקת ריאות קשה, ולאחר שניצל הוסיפו לו בני המשפחה את השם "אליהו".

הרב שאר ישוב כהן למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב, ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד שאר ישוב כהן אצל אביו, אצל הרב צבי יהודה קוק - ראש ישיבת מרכז הרב דאז, ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג - הרב הראשי לישראל.

מיום לידתו ועד גיל 16 נהג מנהגי נזירות: לא עלה תער על ראשו והוא נעל נעלי בד. אביו ייעד אותו ואת אחותו (צפיה גורן, אשתו של הרב שלמה גורן) להיות אף הם נזירים מילדותם. כשהיה בן 12 התכנס בביתו בית דין של כמה מרבני ירושלים כדי שיעיד בפניהם שנזירותו היא מלידה ולא בשל נדר. הרב כהן נמנע רוב חייו מאכילת בשר ודגים ואף לא שתה יין (וככהן לא נטמא למתים), אולם הוא לא הקפיד על גידול שיער כדינו של נזיר.

בשנת 1948, בעת שלמד בישיבת "מרכז הרב", היה הרב כהן חבר בתנועת המחתרת ברית החשמונאים שנלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל בהגנה. בהדרכתם ועידודם של אביו הנזיר ושל הרב צבי יהודה הכהן קוק עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו את הגרעין הראשון של קבוצה דתית לוחמת.

במלחמת השחרור נלחם במסגרת האצ"ל. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הליגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.

לאחר שחרורו מהשבי שירת כהן בצה"ל שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית. כיהן בתפקיד רב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.

הרב כהן למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני. כמו כן עסק בחקר המשפט העברי ושילובו בחוקי המדינה.

בשנות השישים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.

משנת 1975 ועד 2011 שימש הרב שאר ישוב כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כמו כן הוא כיהן כנשיא "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה", ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.

בשנים 1983 ו-1993 היה מועמד למשרת הרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל, אך זכה בקולות מועטים יחסית.

הרב כהן היה חתן פרס הסובלנות לשנת 1991, נשיא התאחדות בני ציון, חבר ב"חבר הנאמנים" של אוניברסיטת חיפה, וכן שימש כיו"ר הוועדה העליונה להידברות בין הרבנות הראשית לישראל לבין הנהגת הוותיקן, ושימש יו"ר הוועדה להידברות בין היהדות לאסלאם ושליח הרבנות הראשית למפגשים בין-דתיים. ביום הולדתו השמונים קיבל בטקס חגיגי אזרחות כבוד מעירו חיפה.

בפברואר 2011 זומן לשימוע בפרקליטות מחוז ירושלים, בחשד למתן שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד. במאי באותה שנה נסגר התיק בעקבות הבטחת הרב שלא יכהן עוד בתפקידים ציבוריים. בראיון עמו אמר הרב כהן כי הוא בטוח בחפותו, אך בגילו לא היו לו "כוחות נפשיים ופיזיים ללכת לבית המשפט". לדבריו, הוא יצא לגמלאות על פי החוק כבר שבע שנים קודם לכן ורק על פי בקשת ראש העיר המשיך לשרת בתפקידו, ומשום כך הסכים ברצון שלא להמשיך בתפקידו הציבורי על מנת להימנע מהליכה למשפט.

עמדותיו
הרב כהן היה ידוע כבעל השקפות דתיות-לאומיות. הוא התנגד למסירת שטחי ארץ ישראל לערבים וטען שהעם היהודי הוא הבעלים הבלעדיים על אדמת ארץ ישראל. הוא יצא נגד תוכנית ההתנתקות, ותקף את ממשלת ישראל על החלטתה: "מי שעוקר יישובים יהודיים מארץ ישראל וחס וחלילה יביא גם להריסת בתי כנסת ועקירת קברות, לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא... זו רשעות ואכזריות שאין למעלה ממנה". "אינני יכול להעלות על הדעת מעשה יותר אכזרי ויותר מרושע מאשר עשתה ממשלת ישראל השבוע בגוש קטיף, ככה ביד אחת. עצם ההתפרצות לבית הכנסת זה דבר שלא נשמע כמוהו באומות העולם... אין פשע גדול מזה".

קרא לשינוי מנהג האשכנזים לפיו אין לברך ברכת כהנים בימי חול בחיפה ובצפון הארץ.

הרב כהן תמך בתרומת איברים על פי פיקוח רבני והנחיית אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית, ונשא עמו לכל מקום כרטיס אדי, כפי עדותו בשיעור שמסר בשיעור בנושא השתלת איברים.

בהתאם למשנתו של אביו היה צמחוני רוב חייו ועודד צמחונות בקרב קהילתו.

כיהן כנשיא מכון הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל. בשנת ה'תשס"ד יצא בקריאה לעולם התורה הדתי-לאומי להתמסר ללימוד התלמוד הירושלמי, בעקבות קריאותיו של הרב קוק לשוב לתורת ארץ ישראל. לדבריו, לימוד זה יניב התחדשות רוחנית, ששיאה יהיה בהתחדשות הנבואה.

משפחתו
הרב שאר ישוב כהן היה נשוי לד"ר נעמי כהן, בתו של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית, ונכדתו של הנדיב הארי פישל. אחותו צפיה גורן הייתה אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן. לרב בת אחת - אלירז קראוס, מנהלת אגף חברה ורוח במשרד החינוך.

ספרים וחיבורים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקרי הלכה - קובץ תשובות, פסקים וקונטרסי הלכה - דברים שכתב, חיבר ופרסם במשך שנות כהונתו ברבנות העיר חיפה
שי כהן - שיעורים, תשובות, ברורים וחקרי הלכה, הארות במשפט התורה ובמחשבת ישראל
חיבורים לעילוי נשמת הוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת הנזיר - עיקרי משנתו ותולדות חייו של הרב דוד כהן (אביו של הרב שאר ישוב כהן), מתוך יומניו, עם מבואות ופרקי זכרונות
בסתר המדרגה - דברים מתוך משנת מרן נזיר אלקים הרב דוד כהן ומבואות לשיטתו
יונתי בחגוי הסלע - חיבור שחיבר לעילוי נשמת אמו, הרבנית שרה כהן
שלושה שותפים - להארת דמותם של: רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביו הנזיר הרב דוד כהן ואמו הרבנית שרה כהן

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' ספטמבר 06, 2016 4:01 pm

כמובן, לא מופיע שם לימודו הקצר בישיבת לומז'ה ולגלוג התלמידים שם על שערו הארוך.
זכורני שהוזמן לרבנות חיפה ע"י אדם שהכירו בתקופת השבי בירדן.
פעם העיר לו מישהו על הרכב המפואר שבו נסע, והרב אמר לו שהוא מוכן לותר על הרכב ועל הפרוטזה שלו ביחד...
יזם תוך כדי מלחמת השחרור את הדפסת מאמרו של הרצי"ה ביחס לגיוס בני ישיבות.
בתו אלירז קרויה ע"ש מפקד האצ"ל ותלמיד ישיבת 'מרכז הרב' - דוד רזיאל הי"ד.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ג' ספטמבר 06, 2016 4:15 pm

סיפור יוצא מן הכלל סיפר הרב צבי וינמן [ז"ל] שבדידו הוה עובדה... שהורה לו מרן הגרי"ש אלישיב לסגור את משרדו ולעבוד בעיר חיפה להתמסר למען בחירת הרב [שאר ישוב כהן זצ"ל] שלא על מנת לקבל שכר, למרות שהרב הנ"ל לא נמנה על הציבור החרדי לא הוא ולא בני משפחתו, אלא שמולו התמודד רב אחר שנחשב לחרדי וגם משפחתו מיוחסת ומוברגת היטב... [הגר"י רוזנטל זצ"ל]

ציטוט חלק מהערת שוליים מס' 175 מספר "השקדן" כרך ב'.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' ספטמבר 06, 2016 7:43 pm

"את הריקוד הזה לא אשכח לעולם" / שאר ישוב כהן

רבה של חיפה נזכר בחוויות מימי נעוריו כתלמיד ישיבה בצל הנהגתו של הרב יעקב משה חרל"פ

הרב חרל"פ

יחסים מופלאים נוצרו בחבורה הקדושה שהקיפה את אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל. על בני החבורה נמנו תלמידיו העיקריים: אבי מורי הנזיר זצ"ל, ראש הישיבה מרן הגאון הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, בנו של הרב מרן הגאון הצדיק הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל וחתנו הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל. אפשר להוסיף לרשימה עוד שניים – הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל והמשגיח של הישיבה, הגאון הרב יצחק הלוי זצ"ל. כל אלה היו חבורה מיוחדת של גדולים שהקיפה את הרב קוק זצ"ל, והייתי אומר שנוצרו ביניהם יחסים של משפחה אחת שכללה גם אותנו, הצעירים. אנחנו הבטנו בהערצה על המבוגרים. היחס היה כמו בן-אח לדוד, כדברי חז"ל: "כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

שאלת ההסתר

הרב חרל"פ זצ"ל היה נוהג להפסיק את כתיבתו ביום שישי בחצות היום, לטבול, ללבוש לבנים ולהתכונן לשבת. בשעות הללו הפנים שלו היו זוהרות, ממש מעין זוהר עליון. הוא היה מלא השראה ונינוח. זו הייתה שעה שבה אפשר היה לשוחח איתו מתוך פתיחות הלב והנפש. זיכרון אחד שעולה על דעתי, לצערי הרב, היה רגע קשה. כשהגיעו הידיעות על השואה, אני כבר למדתי בישיבה. הייתי מבני הישיבה הצעירים, והתלבטתי בעניין השואה הנוראה של אירופה שהייתה נשגבה מבינתו של כל אדם ובוודאי מבינתו של תלמיד ישיבה צעיר. שאלתי את עצמי איך זה שהקדוש ברוך הוא מרשה לאויביו להרוג בבניו במאות אלפיהם ורבבות רבבותיהם. אבא זצ"ל לא רצה לדבר איתי על זה. ובכן, למי פונים אם לא לראש הישיבה?

נכנסתי ביום שישי אחר הצהריים לרב חרל"פ ושאלתי אותו שאלה חצופה קצת, שאלה שבאה מלב כואב: אולי הקב"ה החליט שחדלנו להיות העם שלו. אולי חטאותינו ועוונותינו רבו כל כך עד שהברית הופרה? אחרת איך אפשר להסביר שמיליונים של יהודים, ביניהם גדולי תורה – ארזי הלבנון ואדירי התורה – גוויותיהם עולות באש לפניו? איך ייתכן שהעם הקדוש הפך להיות העם הסובל ביותר בעולם? והוספתי, אם אני לא טועה, הרי זה חילול השם. שהנה נאמר ביחזקאל (לו, כב): "לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם". לא רק גלות אלא הרבה יותר מזה, אסון נורא כזה וסבל כזה… כך שאלתי.

אני זוכר שפניו של הרב השתנו, הוא הלבין, סגר את העיניים לאות אהבה, וברוֹך שם את ידו על כתפי ואמר: תשמע, שאר ישוב (כך היה קרא אותי): כתוב בישעיהו (כה, ט): "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱ-לֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ; זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ", והנה יש פסוק אחר שמתחיל "ואמר ביום ההוא" – "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-להַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא…". ולכאורה קשה – הוא אומר – כל עבודתנו היא להגיע להכרה שהסבל שאנחנו סובלים הוא עונש על החטאים שעשינו. אם כן, למה בא העונש של הסתרת פנים כפולה? ברור, השואה היא הסתרת פנים! אבל מה הקשר בין הסתרת פנים להכרה שהקב"ה אינו בתוכנו?

הפשט הוא – המשיך הרב – שזוהי העבירה החמורה ביותר. להאמין, לחשוב, "כי אין א-לוהי בקרבי", שהקב"ה אינו נמצא בתוכנו. והרי נאמר "עמו אנוכי בצרה אחלצהו ואכבדהו". ועל האמירה "אין א-לוהי בקרבי", שנאמרה בזמנים כתיקונם, בא העונש של הסתר פנים.

אך האמת היא שהשואה היא פרק מכאיב של חבלי משיח. הוי, אילולא הייסורים הנוראים של ימות המשיח שאנחנו חיים בהם… (ועל זה חזר כמה פעמים). והמשיך הרב, כשיוסר הסתר הפנים יבואו הישועות הגדולות והייעודים הגדולים שאנחנו נזכה להם. כך צריך להסתכל על זה: כמו שהשואה והאסונות והכאב הם דבר נשגב מבינתנו, כך גם הישועה הגדולה אשר תבוא בעקבותיה. תחת "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא… אֵין אֱ-לׂהַי בְּקִרְבִּי" יתקיים "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱ-לֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ; זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אגב, אחר קום המדינה הוא חזר על הדברים, והוסיף שקום המדינה היה מעין המשך והתפתחות של חבלי משיח שהחלו בשואה, והמדינה היא אך ורק הפתיח של הגאולה.

זו הייתה שיחה של יום שישי בצהרים בשנת תש"ב או תש"ג כשהגיעו הידיעות מהשואה.

פגישה גדולה

אירוע אישי אחר שאני יכול לספר היה בזמן שהרב יצא לחופש למלון באזור ת"א שקראו לו מלון "שפת הים". זה היה בקיץ, כמובן, בין הזמנים, ואני נסעתי אליו למלון. הייתה זו הזדמנות מיוחדת לשמוע ממנו שיחות. הרב היה נינוח, מחייך, והתחיל לספר כיצד פגש את לראשונה את מרן הרב זצ"ל, ואיך נוצר הקשר ביניהם.

כשהגיעה אליו השמועה שהרב הגיע ליפו הוא נסע לבקר אותו. הוא סיפר שהיה באיזה מקום רחוק ולקח עגלה עם סוסים והעגלה שקעה בחול… אז הוא החליט שכשקורה דבר גדול, השטן מקטרג. ניסו להוציא את העגלה מהשקיעה בחול ללא הועיל, והוא הלך ברגל לרב. והוא אמר לי, תשמע שאר ישוב, היה הכול כדאי. הגעתי אליו ביום שישי אחרי הצהריים והרב קיבל את פניי בחיבה ובאהבה. השבת הזאת הייתה תחילת הקבלה מפי הרב ולא אשכח זאת לעולם, את האור הגדול ששפע ממנו שאין דומה לו בכלל בין גדולי דורנו. כך נוצר הקשר בין התלמיד הגדול ורבו.

עוד סיפור שאני יכול לספר על הרב התרחש בליל שביעי של פסח, בזמן אמירת שירת הים. כל ירושלים הייתה הולכת אליו לביתו שבפאתי שערי חסד, שהיה במערב העיר הבנויה. היה זה משהו מיוחד לשמוע אותו, את קולו האדיר והמרטט אומר את פסוקי השירה ואת הניגון המיוחד שהוא חיבר. לימים אמר לי אבי מורי הנזיר הקדוש זצ"ל שיסוד נשמתו של הרב משה חרל"פ קשור עם הים, וראשי התיבות של שמו יעקב משה זה י"ם. אבל אלו כבר דברים שבנסתר שקשה להבין אותם, אבל כדאי להזכיר אותם, שכך שמעתי.

הרב היה רוקד בתוך הקהל את הפזמון "מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הידרש לנו, שובה אלינו בהמון רחמיך…". ריקוד נפלא. אני עמדתי מסביב והוא רקד באמצע. והנה הוא מושיט את ידו ותופס את ידי. הייתי ילד עם שערות ארוכות, אחרי גיל בר מצווה (בגיל 16 הפסקתי את הנזירות) וממש רקדתי איתו בלב המעגל. תיירים ואנשים שהגיעו חשבו שהרב חרל"פ רוקד עם אישה! עד שאמרו להם שזה הבן של הנזיר, רבי דוד הכהן זצ"ל, שכידוע קראו לו בשם הנזיר. היה זה ממש ריקוד של אהבה. הוא שם את ידי על כתפו ורקד עד סוף "מלך רחמן רחם עלינו". את הריקוד הזה לא אשכח לעולם.

ולסיום, מעט על שיעוריו במרכז הרב. את השיעור בגמרא היה מלמד ביידיש, לפי ההרגל שלו מישיבת עץ חיים בירושלים, אבל את השיעור בענייני מחשבה היה אומר בשפה העברית. זה היה שיעור נפלא שניתן ביום ראשון בערב. הוא היה מתחיל במילים "צריך לדעת, צריך לדעת". הדברים ברובם נתכנסו ב"מי מרום", ואולי יש עוד בכתבי יד, אבל אינה דומה שמיעה במישרין לתורה שבכתב. במה שכתוב, חסרה הנשמה. מה שבעל פה שווה את הנשמה. אלה היו שיחות מיוחדות, בדרך מיוחדת. הנושאים מאוד מסובכים, כמו אמונה ומדע, ציונות חילונית וציונות דתית, התבדלות והתאגדות, ייחוד וייעוד והיחס אל הרשע.

מי שזכה ללמוד תורה מפיהו הייתה לו חוויה מיוחדת ואשריי שזכיתי להיות אחד מתלמידיו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' בכסלו תשע"ב, 2.12.2011

אלטנוישול

שמא יש למישהו מס' טלפון/אימייל של בתו?

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' ספטמבר 06, 2016 7:58 pm

[מתוך:יחיאל פריש וידידיה הכהן, האיש על העדה: סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן, קריית שמואל: שאנן המכללה האקדמית הדתית לחינוך, תשע"ג]

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' ספטמבר 06, 2016 8:47 pm

וידאו - זכרונות על אביו/פגישת הפרידה של הנזיר מרבו החפץ חיים/הפגישה המכרעת עם הרב קוק בבזל/כיצד נבחן הנער ש"י אצל הרב קוק ואצל הרא"ז בעל ה'אבן האזל'.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/8702

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' ספטמבר 06, 2016 9:09 pm

אלטנוישול כתב:שמא יש למישהו מס' טלפון/אימייל של בתו?

050-6280244

פרנקל תאומים

ספרן כתב:"את הריקוד הזה לא אשכח לעולם" / שאר ישוב כהן

רבה של חיפה נזכר בחוויות מימי נעוריו כתלמיד ישיבה בצל הנהגתו של הרב יעקב משה חרל"פ

יחסים מופלאים נוצרו בחבורה הקדושה שהקיפה את אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל. על בני החבורה נמנו תלמידיו העיקריים: אבי מורי הנזיר זצ"ל, ראש הישיבה מרן הגאון הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, בנו של הרב מרן הגאון הצדיק הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל וחתנו הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל. אפשר להוסיף לרשימה עוד שניים – הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל והמשגיח של הישיבה, הגאון הרב יצחק הלוי זצ"ל. כל אלה היו חבורה מיוחדת של גדולים שהקיפה את הרב קוק זצ"ל

הרב יצחק הלוי לכאו' ט"ס וכוונתו הג"ר יצחק אריאלי זצ"ל.

ספרן כתב:אגב, אחר קום המדינה הוא חזר על הדברים, והוסיף שקום המדינה היה מעין המשך והתפתחות של חבלי משיח שהחלו בשואה, והמדינה היא אך ורק הפתיח של הגאולה.

כן היתה דעתו של רבינו החזו"א זי"ע, שהמדינה היא המשך של חבלי משיח, אלא שראה זאת במובן השלילי, כלומר-עוד ניסיון גדול טרום הגאולה, ובמתק לשונו 'לא אתחלתא דגאולה, כ"א סיפא דגלותא'. וכמו דאי' ב'מכתבים ומאמרים' למרנא הרב שך זצ"ל, שברש"י מבואר שתיבת 'נס', אחד מפירושיה הוא מלשון ניסיון.

ספרן כתב:עוד סיפור שאני יכול לספר על הרב התרחש בליל שביעי של פסח, בזמן אמירת שירת הים. כל ירושלים הייתה הולכת אליו לביתו שבפאתי שערי חסד, שהיה במערב העיר הבנויה. היה זה משהו מיוחד לשמוע אותו, את קולו האדיר והמרטט אומר את פסוקי השירה ואת הניגון המיוחד שהוא חיבר. לימים אמר לי אבי מורי הנזיר הקדוש זצ"ל שיסוד נשמתו של הרב משה חרל"פ קשור עם הים, וראשי התיבות של שמו יעקב משה זה י"ם. אבל אלו כבר דברים שבנסתר שקשה להבין אותם, אבל כדאי להזכיר אותם, שכך שמעתי.
הרב היה רוקד בתוך הקהל את הפזמון "מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הידרש לנו, שובה אלינו בהמון רחמיך…". ריקוד נפלא.
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו' בכסלו תשע"ב, 2.12.2011

שמעתי פעם את הגרב"מ אזרחי שליט"א מספר אודות הג"ר יעקב משה זי"ע, הוא הגדיר אותו: "אחד מבעלי הכיסופין הגדולים(ביותר) שהיו אז בירושלים".

פרנקל תאומים

לייטנר כתב:מויקיפדיה

בהתאם למשנתו של אביו היה צמחוני רוב חייו ועודד צמחונות בקרב קהילתו.

כיהן כנשיא מכון הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל. בשנת ה'תשס"ד יצא בקריאה לעולם התורה הדתי-לאומי להתמסר ללימוד התלמוד הירושלמי, בעקבות קריאותיו של הרב קוק לשוב לתורת ארץ ישראל. לדבריו, לימוד זה יניב התחדשות רוחנית, ששיאה יהיה בהתחדשות הנבואה.

[/quote]

'חידוש הנבואה' היה משאת נפשו וכמיהתו הגדולה של אביו הנזיר זצ"ל.
הצמחונות היתה חלק מהעניין ומהתהליך(מעבר להיותו נזיר), כמבואר ב'חזון הצמחונות והשלום' לרבו הגרא"י קוק זצ"ל.

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב: כמבואר ב'חזון הצמחונות והשלום' לרבו הגרא"י קוק זצ"ל.

כפי שכבר הערתי בעבר, חזון הצמחונות והשלום הוא ליקוט של הרב הנזיר זיע"א מתוך מאמר אפיקים בנגב של מרן הראי"ה

אלטנוישול

תודה לייטנר!

חידוש הנבואה' היה משאת נפשו וכמיהתו הגדולה של אביו הנזיר זצ"ל.
הצמחונות היתה חלק מהעניין ומהתהליך(מעבר להיותו נזיר), כמבואר ב'חזון הצמחונות והשלום' לרבו הגרא"י קוק זצ"ל.

מה הכוונה? יש איזה מקור שיכולים בני אדם לגרום לחידוש הנבואה? מלבד הגאולה בכללותה.

עדיאל ברויאר

אוצר החכמה כתב:
חידוש הנבואה' היה משאת נפשו וכמיהתו הגדולה של אביו הנזיר זצ"ל.
הצמחונות היתה חלק מהעניין ומהתהליך(מעבר להיותו נזיר), כמבואר ב'חזון הצמחונות והשלום' לרבו הגרא"י קוק זצ"ל.

מה הכוונה? יש איזה מקור שיכולים בני אדם לגרום לחידוש הנבואה? מלבד הגאולה בכללותה.

ביקשת מקור, אבל אענך בשאלת תם.
אמנם אף אחד לא באמת יודע כיצד תראה הגאולה ותהליכיה, אבל היו רבים מגדולי ישראל שניסו לעשות פעולות של ממש, בין אם רוחניות ובין אם גשמיות, כדי לקרב אותה, אבל בסופו של דבר ברור שה' הוא זה שיחליט מתי תבוא הגאולה, אבל יתכן (ויש הגיון בכך) שלמעשים שלנו תהיה השלכה כלשהי על העיתוי. כיוון שכך, מדוע שלא נאמר כדבר הזה על נבואה? שככל שנתקדש יותר ונתעלה יותר, כל אחד, ובפרט אנשים שהגיעו למדרגות מסוימות ברוח הקודש, כך יחיש יותר הקב"ה את הופעת רוח הנבואה?

לא הבנתי את שאלת התם.
ברור שככל שיהיו אנשים שעולים במעלות ומדרגות היראה כפי שהגדירם רפב"י, וודאי אם הגיעו למעלת רוח הקדש, דבר זה מקרב את הגאולה והוא בבחינת כנישתא חדא החוזרת בתשובה, וזה דבר הידוע לנו שאע"פ שוודאי תבוא הגאולה ברצות ה' אבל מעשינו יקרבוה. אבל השאלה היא כיוון שאנו יודעים שפסקה הנבואה מישראל כבר בתחילת ימי בית שני האם יש מקור לזה שיתכן שתחזור הנבואה לפני הגאולה וביאת המשיח ושזה תלוי בפעולותינו.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' ספטמבר 07, 2016 2:07 pm

פרנקל תאומים כתב:
ספרן כתב:"את הריקוד הזה לא אשכח לעולם" / שאר ישוב כהן

רבה של חיפה נזכר בחוויות מימי נעוריו כתלמיד ישיבה בצל הנהגתו של הרב יעקב משה חרל"פ

יחסים מופלאים נוצרו בחבורה הקדושה שהקיפה את אור ישראל וקדושו מרן הרב זצ"ל. על בני החבורה נמנו תלמידיו העיקריים: אבי מורי הנזיר זצ"ל, ראש הישיבה מרן הגאון הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, בנו של הרב מרן הגאון הצדיק הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל וחתנו הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל. אפשר להוסיף לרשימה עוד שניים – הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל והמשגיח של הישיבה, הגאון הרב יצחק הלוי זצ"ל. כל אלה היו חבורה מיוחדת של גדולים שהקיפה את הרב קוק זצ"ל

הרב יצחק הלוי לכאו' ט"ס וכוונתו הג"ר יצחק אריאלי זצ"ל.

מנהל הישיבה בתקופת הראי"ה היה הרב יצחק לוי, מראשוני חוג 'מרכז הרב', וכנראה מכאן נפל הבלבול.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ד' ספטמבר 07, 2016 2:18 pm

הרמב"ם באגרת תימן כותב שיש בנבואת בלעם רמז שתחזור הנבואה לישראל (הוא גם כותב תאריך - "תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה", 11 שנים אחר מועד פטירתו), ושחידוש הנבואה הוא הקדמת המשיח (כלומר קודם למשיח), כמו שכתוב ביואל - ונבאו בניכם ובנותיכם... לפני בוא יום ד'

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ד' ספטמבר 07, 2016 3:41 pm

לייטנר כתב:מיום לידתו ועד גיל 16 נהג מנהגי נזירות: לא עלה תער על ראשו והוא נעל נעלי בד.

מישהו יכול להסביר מה הענין בנעלי בד ומה הקשר לנזיר?

אין קשר לנזיר מסתמא הוא או עניין של עינוי כעין יוה"כ, או עניין של צמחונות שלא להשתמש בעור בע"ח.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' ספטמבר 08, 2016 2:39 am

עניין נעלי הבית הוא בגלל הצמחונות וזו גם הנהגה שקיבל מאביו (כאשר ארגנו אירוע לכבוד הוצאת 'קול הנבואה' בבית הנשיא [שז"ר היה חבר ילדות של הרב הנזיר], סירב הרב הנזיר לשבת על הכסא שהיה מרופד ומכובה עור וביקש כיסא עץ פשוט. אלא שכסא כזה לא היה בנמא בבית הנשיא והיו צריכים להביא מהשכן...).

מעניינת מאוד הקדמתו לשו"ת ש"י כהן, בה הוא מספר על ילדותו המופלאה.
אביו ישב ולמד עמו (לפי הזכור לי) את כל סדר ומועד והבבות, ובנוסף היו גומרים ש"ס משנה וספר משלי פעם בחודש, ושו"ע (ללא נושאי כלים) פעם בשנה.
בסוף השבוע היה נבחן אצל הראי"ה קוק והגרא"ז מלצר. מהראי"ה זכור לי ששאל אותו מה הכוונה שהאדם נברא בצלם דמות תבניתו של ה', הרב הפטיר שלעיתים ידלים שואלים שאלות שמבוגרים בקושי יודעים לנות, ואמר לו שכמו שאומן מכין תבנית וכך ויוצק לתוכה את יצירתו, אך האדם נברא בצלם ובתבנית שהכין ה' - וסיים שזו תשובה לבינתיים וכשתגדל תעמיק יותר. מהגרא"ז זכור לי ששאל שאלה טובה והרב קרא מיד לרעייתו שתביא ליד עוגות.
החל מגיל 12 החל ללמוד בחברותא כמה שעות ביום עם הג"ר יהודה גרשוני והגרמי"ל זק"ש.

הוא אכן מספר שלאחר כמה זמן בלומז'ה החליט לספר שערו כדי לא לבלוט בין החברים.

ביום רביעי שעבר יצא ספרו אהבת ש"י על שיר השירים.

הו"ל את כרך ד של הראבי"ה יחד עם הרב אליהו פריסמן (קונטרס הכתובה של הראבי"ה יצא גם בפני עצמו כמזכרת לחתונת בתו).

אגב, התאריך על חידוש הנבואה אותו מביא הרמב"ם כמסורת משפחתית, מופיע במפורש בירושלמי (מסכת שבת כמדומני). רס"ג כותב שתתחדש לפני ביאת המשיח.

[לאחרונה למדתי אחד ממאמריו ובעז"ה אביא מדבריו בהמשך. אציין כי בכל הפעמים ששמעתיו דיבר בעיקר סיפורים, באומרו "תורות יכולים לומר הרבה, אבל את הסיפורים האלה תשמעו רק אצלי"]

בברכה המשולשת

פלוריש כתב: אציין כי בכל הפעמים ששמעתיו דיבר בעיקר סיפורים, באומרו "תורות יכולים לומר הרבה, אבל את הסיפורים האלה תשמעו רק אצלי"]

למיטב זכרוני ראיתי את זה בשם רבו הגראז"מ

בברכה המשולשת

נתבקשתי ע"י מע"כ ידידי הגה"צ הרב עמיחי ישראל כנרתי שליט"א להעלות את הדברים הבאים:

אוי לארץ ישראל שחסרה גברא רבה, גדול בתורה ובמידות, מגדולי וזקני תלמידי מרן קודש הקדשים הראי"ה זצ"ל
איזהו מכובד? המכבד את הבריות, ובזה היה מיוחד מאד, לתת לכל איש נחת וכבוד והארת פנים.
ובאצילותו, מי ישווה לו?
כשהייתי שולח לו את החוברות על מרן הראי"ה היה מקפיד לכתוב דברי תודה מלבבים, והריני מעלה לע"נ 3 מכתבים מתוכם, ועוד אחד יודפס בעז"ה בהמעין טבת תשע"ז. [היה ראוי להוריד מהמכתבים את התארים בפתיחתם, אבל מישהו כבר סרק זאת כך... ועכ"פ ידוע בדורנו דרך התלמידי חכמים והצדיקים לשבח חבריהם ותלמידיהם בשבחים מופלגים]
תגן עלינו ועל כל בית ישראל זכותו, ונזכה לתחיית המתים, עת יקיצו וירננו שוכני עפר
עמיחי כנרתי

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' ספטמבר 08, 2016 2:55 pm

האם הרב שאר ישוב כהן היה תלמיד חכם?

חוקר ודורש

בוודאי שהיה ת"ח איש הליכות שעליו נאמר ראו מה בריות אומרות עליו
דיבורו היה תמיד בנחת,ולשון לימודים מרבני הציונות הדתית.

פרנקל תאומים

מה היה טיב יחסיו עם הציבור החרדי ועם גדולי התורה החרדיים? (במיוחד על רקע היותו גיסו של הרה"ר המפורסם).
מלבד מה שהביא כבר ר' מאיר סובול מ'השקדן' על רבנות חיפה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 08, 2016 4:00 pm

בברכה המשולשת כתב: מגדולי וזקני תלמידי מרן קודש הקדשים הראי"ה זצ"ל

בן כמה היה בפטירת הרב זצ"ל?

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' ספטמבר 08, 2016 4:45 pm

הרב היה בן 7 כאשר הרצי"ה נפטר.
אגב הרב האם הבין אידיש בגיל זה?
נפק"מ לגבי השמועה שמסר על הספד הגרא"ז מלצר על הרב קוק, האם יתכן שהבין את ההספד בעצמו וזכר אותו, או שהוא רק מעיד שכך שמע מאחרים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר