פורום אוצר החכמה

מויקיפדיה:

הרב נח גד ויינטראוב (ד' בתשרי תרמ"ט - ז' תשרי תשט"ו) הוא מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.

נולד בראדומסק שבפולין לרב יעקב דוד וינטרוב, רבינרזון לשעבר. בימי בחרותו החל לכתוב את ספריו.
בשנת תרפ"ד, עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה לארץ ישראל. הגיע לארץ ישראל ביום י"ז בשבט תרפ"ד. התיישב בירושלים וכינה את עצמו בכתביו "נח גד וינטרוב הירושלמי".

בשנת תרפ"ו היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון ופעל למען גאולת קרקעות בארץ ישראל[דרושה הבהרה]. חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינות על מאורעות תרפ"ט. את שיריו פרסם בספריו. רבותיו היו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי חיים שאול דוויק הכהן.

כשנה לאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ה, החל להדפיס בירושלים את כתביו וכן מאביו. הספרים שהוציא בתקופה הראשונה בישראל היו 'מימי הירדן', 'אבני המקום', 'מכלל מציון', הגדה של פסח 'נאוה תהילה', 'מטע אהלים עם פרי מטעו', כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו. בשנת תש"ב החל להוציא סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', 'ספרי החן', שמאגדים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים ברעיונותיו וחידושיו. עד לשנת תשי"ג הוציא ארבעים וארבעה קונטרסים. במהלך אותן שנים הוציא גם 18 ספרים על חגי ומועדי ישראל. ספריו על המגילות: 'רזי לי' על שיר השירים; 'שער בועז' על מגילת רות; 'אלישיב' על מגילת איכה; 'אש המזבח' על מגילת קהלת; 'עורה כבודי' על מגילת אסתר. בשנת תשי״ג החל רבי נח גד בסדרת ספרים חדשה על סדר פרשיות התורה, בשם ״דביר הגן״. ברם, לא זכה לסיימה אלא עד פרשת וארא - ונסתלק לעולמו באמצע עבודתו. 

נפטר בז' תשרי תשט"ו, נקבר בבית העלמין זיכרון מאיר בבני ברק.

נתחבב על גדולי האדמורי"ם דאז.
בשנת תש"ד בהוראת הרה"ק רבי שלומקה מזוועהיל זי"ע הוסיף את השם 'גד' כדי שיזכה לבן זכר, ואכן נושע ונולד לו בנו הגה"ח ר' יעקב דוד זצ"ל [נלב"ע תשע"ה].
התגורר בסוף ימיו בתל אביב, שם היה מבקר לעתים קרובות אצל הרה"ק מלעלוב זי"ע אותו הכיר כבר מירושלים.

יישר כח איטשע,

בנו הגה"ח ר' יעקב דוד זצ"ל [נלב"ע תשע"ה].

האם הותיר צאצאים?

האם היה חסיד של איזה אדמו"ר?

הותיר צאצאים והיה מחשובי חסידי סטריקוב

יישר כח, נראה א זיסער ייד.

האם יש עוד תמונות ממנו?

אם יש לך קשר לצאצאים, אולי כדאי להציע להם להו"ל ספר עליו ועל משפחתו.

איך קרה שהבן נהיה חסיד סטריקוב? האם המשיך לחתן מבני ברק או לנכד מירושלים?

מסתמא היה לו לר' נח גד קשר לרבי מסטריקוב ר' אברומלע זצ"ל.

יש עוד תמונות.

נכדו שבתי וינטרויב - שי גפן - חסיד חב"ד תושב קרית מלאכי הוציא עליו ספר או קונטרס.

רנ"ג ואביו כבר היו חסידי סטריקוב.

בנו, שהיה בעל קורא שנים רבות בסטריקוב, לא המשיך אצל אף א' מהאדמו"רים שליט"א.
ובניו, א' חסיד מודזיץ והשני חב"די כאמור.

יישר כח שיבר, תוכל להכניס עוד תמונות?

אז מה שם הקובץ שיצא עליו?

חשבתי שהם היו חסידי ראדומסק, לא סטריקוב.

הספר "אוצרות החן" על התורה שיצא מדברי תורתו שרשם רבי נח גד ויינטראוב ממאות אדמו"רים ורבנים וסיפורים לפי סדר פרשיות התורה על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב. אחד הספרים המיוחדים והמרתקים שיצאו בשנים האחרונות.

כתבה יפה, הרב ספרן. תודה על ההפניה.

--
1. הצופה, ז' חשון תשט"ו, עמ' 3 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E88AD24F):

הרב נח וינטרוב ז"ל - שלושים לפטירתו
הרב נח וינטרוב ז"ל הוציא כמעט כל קונטרס חדש בדברי תורה ומוסר, היה חסיד ותמים במעשיו, מגזע רבנים גדולי עולם. במעט הכנסותיו הקדיש את חייו ואת ביתו לכל מר נפש להאכילו ולהשקותו, לא היה קשה לפניו כל טרחה בשביל הזולת. ישב יומם ולילה על התורה ועל העבודה. עלה לארץ לפני שלושים ואחת שנה ואהב את הארץ כנפשו. ביום שמלאו לו ששים ושש שנה חלה לפתע וקרא לחתנו ובקש ממנו שישמור על בנו הילד בן התשע שילך בדרך אבותיו הקדושים, ובירך את נכדיו ונפטר ביום ז' תשרי. תנצב"ה.

2. מעורבותו בשנת תרפ"ה בישוב מגדל עדר - כפר עציון של חברת 'זכרון דוד' נזכרה כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A25AA8E6) וכן במאמרו של יוחנן בן יעקב, 'מגדל עדר', בתוך הספר גוש עציון: מראשיתו עד תש"ח, 1986, החל מעמ' 24 (ושם בעמ' 35 מתוארת סיבת הפרישה של ר"נ ואחרים מהחבורה בתחילת שנת תרפ"ט).

3. בארכיון המדינה מצאתי תיק של החברה בו מסמכים תכנוניים ראשוניים לא מעטים, ובהם בין השאר חתימת ידו של הר"נ (http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06806e35f4). מסמך לדוגמה:


4. הנה תמונה של חבורת זכרון דוד בבית הכנסת של מגדל עדר (נדפסה בספר הנ"ל במאמרו של בן יעקב, עמ' 23; דומני שזה עותק איכותי יותר ממה שיש בערך הויקיפדי ועוד ברשת). אמנם ככל הנראה זו תמונה של מתיישבי המקום ולא של מייסדי החברה, אך יכול להיות שר' נח גד נמצא בתמונה?


5. ועוד תמונה, מחפירת המקווה במקום (http://etzion-bloc.org.il/%D7%9B%D7%9C% ... IL/--.aspx)

מצאתי כעת מאמר מעניין ויפה עליו מאת 'פנחס בן יאיר' בטורו 'בחודו של קולמוס', הצופה, ח' תמוז תשי"ב, עמ' 2-3 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4402813B ; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1AD87887):

ר' נח גד עסוק תמיד. או שהוא כותב-מחבר או שהוא מדפיס והולך. ואף על פי כן אין ר' נח-גד יושב אהלים ונחבא אל הכלים, אלא ידוע הוא ומפורסם ברבים, כי הרי אף הוא סובב-סובב בערי ארצנו ומוכר ספריו. ספרים חיבר ר' נח-גד לעשרות (ראה בקאטאלוג שבספריה הלאומית בירושלים, שמגירה שלימה של כרטיסים הוקדשה לו מהם ספרים בעלי כמות אך רוב-רובם בני ט"ז וכ"ב עמודים).

בנם של קדושים הוא ר' נח-גד. כל מקום שתגעו בו - תתקל בייחוס. ולכתוב אוהב ר' נח-גד. אילו היה גדל בסביבה אחרת, ייתכן שהיה סופר ומספר רב כמות. עכשיו הוא מלקט והולך "מאמרים נחמדים ונעימים מפז ומפנינים". הרבה סבים ודודים ושארי בשר וקרובים לו לר' נח-גד וכולם אמרו אמרות-חן ומאמרי חכמה ור' נח גד מעלם על הכתב ועל מכבש הדפוס והוא מזכה בהם את הרבים.

הסגנון - נוסח הסופרים החסידים-העממיים בפולין. הלשון אוטנטית ומיוחדת במינה, כשיש צורך בביטוי מיוחד שואלים אותו מאידיש, לפעמים גם מפולנית. ובכלל - ערבוביה מרובה בסדר-הדברים. אלא שבתוך כל הגבב הזה של דברים חופן ר' נח גד דברים הרבה מפי אומרים, שאלמלא הוא היו הולכים ומשתכחים. הרי יהדות חסידית-עסיסית זו של פולין נעקרה ואיננה ועם מות שארית שרידיה יורדים עמהם לקבר אוצרות של פולקלור יהודי של תורה וחכמה פופולארית עממית. מה שניצל בדפוס - אפשר שיעמוד ויתקיים, אפשר שיבוא היוצר הלאומי הגדול וינפה ויצרף ויצרור צירה זו בצרור חיי היצירה הלאומיים.

ר' נח-גד שומע ורושם הכל. דברים ששמע מפי אדמו"רים וחסידים גם מה "ששמעתי כשנסעתי על האוטו מאיש אחד לא ידעתיו"...

מחסור בנייר - ר' נח גד מקטין את מספר האכסמפלארים, אבל הוא ממשיך בהדפסת החוברות. ט"ז עמוד לחוברת ועל כל אחד "שער" גדול הפותח במלה "ספר".

זה לפני כמה שנים התחיל ר' נח-גד להכניס מעין סדר מסויים בחיבוריו. הוא מחבר "ספרים" על סדר האלפבית ומוסיף שם "חן" בסופם. הרי לפנינו: אמרי חן, באר חן, גדולי חן, דברי חן, הוצק חן, ויעודי חן, זכרון חן, חיים חן, טוב חן, יודעי חן, כבוד חן, למודי חן, מאיר חן, נפש חן, סוד חן, עולם חן, פאר חן, צמיחת חן, קרן חן, שמועת חן, תשואות חן... נס נעשה לו לר' נח, שכשהוא נהפך הרי הוא מלא חן ועכשיו הוא עומד כבר באות כף של המחזור השני של האלפבית של ה"חן". והוא מקווה לזכות לתמני אפין ולכב פעמים כ"ב. אם ירבו הקונים ויוזלו מחירי הנייר וההדפסה.

מקור: jdn
כתבה אודותיו

שבט הסופרים כתב:מקור: jdn
כתבה אודותיו

כבר העלה הרב ספרן קישור לכתבה זו לעיל באשכול זה (viewtopic.php?f=19&p=488160#p487188).

מכתב נדיר של הרבי בעל ה"אמונת משה" מאלכסנדר בו הוא מתבטא בצורה מיוחדת על אביו של ר' נח גד ה"ה הרה"ק רבי יעקב דוד זצ"ל מראדומסק :

"צורתו עומד לנגד עיני"

"החסידים המפורסמים גם לרבות רבותינו הק' האדמו"רים זצוק"ל היו מעריצים את שמו הקדוש"

קינות תרפ"ט שחיבר הגה"צ רבי נח גד ויינטרויב זצוק"ל מיד לאחר הטבח בעת השתפכות נפשו על ידי הכותל המערבי
נדפס בס' מטע אהלים תרצ"ד (נמצא באוצה"ח)

השתפכות נפשי בהיותי לפני "כותל מערבי"
אחרי מאורעות תרפ"ט
מה תשתוחחי, בתי, ועלי תהמי? בגללך
בראתי עולמי, ושמך קראתי בשמי!
אבי, איך אנחם-ורב צרותי: בבית אמי
רוממת שפחתי, ובחדר הורתי?
נשבעתי במוריה, בכבוד קדושתי, לאומה העבריה, להשית ברכתי,
את רעיתי, לומדת יראתי, שמתיך חותמי מה
חבלי צריך, החשיכו לבי, בראותי אורך, נחלו אויבי, ולאל ידי אין
עמדי להדרר מאמתי אבי
בתי העדינה, אשיב שבותך. אחזירך לעדנה אחרי בלותך,
כאמך שרה, יפה וברה, אדשך בכרמי מה
נביות ומגדיאל, כאריות הקיפוני, שם ישראל, להשכיח ממני, היכלך
שרפו, ואותך חרפו, והפרו בריתי אבי
ראי, בתי, אהבת מוריך, לך זכרתי, חסד נעוריך, א'ביך ב'חרתי,
ר'וממתיו ה'צלתי מ'כבשן רחומי מה
בעבור זה, עגמה נפשי, הלא זה כאב ראשי: משליכי הכבשן,
אבירי בשן, החריבו נותי אבי
יקרתי החמודה, בת אהבי, צלה עדה מששך זהבי -ועוד
תגאלי, בדרך סלולי, ותירש האדומי מה
יסודות מקדשך, זה כמה, מאדום וששך, לבזה ולשמה,
קדר דורשת, פורה חורשת-האריכו מעניתי אבי
על חומותיך לא אחשה, עוד במזבחיך-קרבן אשה, לך ברוכה,
צניף מלוכה אצניפך ממרומי מה
קצי הארכת, אדוני ומלכי, ובני פזרת, בין מפריכי, עד הנה, אהיה
לשנינה ואחזה בחרפתי?! אבי
בגלל כן צדיק נקראתי, ידי תכן לאשר פזרתי: כי זועה ממלכות
קטיעה עדי תרוחמי מה
דודי ומלכי, דבקתי לעפר, ר'ת'ח' א'נ'כ'י' ממנין ומספר קדושי ישראל
שנהרגו מישמעאל בארץ אבותי אבי
ווי עמודיך, לא אנתק, ותחזינה עיניך, בנקמת מצחק , נחת
ואהליבמה, מסיתי קדמה , אורידם תהומי מה
דלפה נפשי, ממראה עין, שריד מקדשי, בשליטת קין , מלתנות
חרבני, על ארמוני, גרשו אותי אבי
יער הלבנון, אבן שתיה – בעבדי ינון, ונביאי אליה – על תלו
אטעהו ואגדלו למען שמי מה
רחקוני בזרוע, אויבי חנם, עשאני כזרוע נכדם, ונינם: איה
הנפלאות, ה'-צבאות, ספרו אבותי? אבי
ויהי ערב-יהי בוקר, גדולתיך ירב, ודוחקיך אעקר, תשאר לחיים
בציון ובירושלים, בגאולת עולמי מה
שומע תפלה, אל אמונה, זאת עולה, על כולנה: שמך המהולל –
בגוים מחולל, ובמשכן עדותי אבי
למעני-למעני, זאת אעשה: ארד ממעוני, להציל השה, בבית מכוני
ארביץ צאני, עניי עמי מה
מעיל התפארת, לציון תלביש, תמטיר לסוררת, אבני אלגביש,
אותה תכרית, באש וגפרית מיפה כלולתי
"אבי סהר תנחמני, חלצני מצרתי, מבית אמי
גרש שפחתי, ומחדר הורתי"!
יאמן דבריך, סלעי ומצודתי, לציון עירך חושה אילותי, קדש שמך
על עמך ומעפר מקימי
"אבי סהר תנחמני, חלצני מצרתי, מבית אמי
גרש שפחתי, ומחדר הורתי"!

כתבה בהמבשר השבוע על תולדות משפחת ויינטראוב

משפחותם במת הציבור

הפתיחה והחתימה של מכתב בהול ונחרד ששלח ר' נח ויינטרוב לראי"ה קוק ביום י"ז אלול תר"צ, מיד כשנודע לו שייתכן שנציגי היהדות יחתמו על העברת הקושאן בכותל לערבים (ארכיון בית הרב).

אינני רואה את הכלה

לרגל המצב במגיפת הקורונה הננו להביא סיפור מופת מדהים עם מרן בעל הישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע שסיפר הגה"ק רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל שהיה בקשר לחתונת אחותו הצדקנית מרת רייזל ע"ה בעת שהתפרצה מחלת הטיפוס בשנת תרס"א בעיירה רדומסק בפולין. וכך מספר הרנ"ג:

"החתונה של אחותי היקרה הצדקנית מרת רייזל ע״ה, עם בעלה הרה״ח רבי חיים צבי ווארגון ז״ל, אמורה היתה להיערך בעיר ראדומסק בר״ח אדר שנת תרס״א, אלא שלמגינת לב פרצה בעיר מחלת הטיפוס הנוראה ואכלה ר״ל כמה מאות נפשות יקרות ובתוכם המחותן הרב שמואל וזוגתו ז״ל.

"גם החתן והכלה הגיעו עד שערי מוות ממש. בעת ההיא שהה כ״ק אאמו״ר זצ״ל [רבי יעקב דוד מרדומסק זי"ע] בעיר ראווע ולא ידע מה נעשה בראדומסק.

"באחד הימים נסע אבי לאלכסנדר אל מרן רבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע לקבל ממנו ברכת החתונה.

"ויהי, כאשר הגיש את הפתקא לרבנו ובה שמו ושמות כל בני משפחתו, הביט רבנו הק' בפתקא ושאלו: ״אתה רוצה להשיא את בתך ואיפה הכלה?״ תיכף וירא יעקב מאד, ואימת מוות נפלה עליו על השאלה הנוראה הזאת. וחיזק את עצמו וניגש אל רבנו והראה לו באצבעו שם הכלה.

"הביט מרן עוד הפעם ושאלו שוב: ״איה הכלה, אינני רואה אותה!" ולא השיב אבי דבר, רק החלו עיניו זולגות דמעות, כי ידע שהדבר הוא בנפשו. לקח רבנו הפתקא והפכה לצד האותיות והניחה על השולחן, והלך אנה ואנה בבית.

"אחר כך חזר [הישמח ישראל] אל השולחן ולקח עוד הפעם הפתקא והביט בה ואמר: ״אינני רואה אותה״. והגע בעצמך לבו של אבי זצ״ל באותה שעה.

"או אז שב רבנו על מעשהו כבראשונה, נטל את הפתקא ואחז בה, וסובב בחדר הלוך ושוב. אח״כ פתאום נטל את הפתקא לידו, הביט בה מעט, ואמר: ״א זי איז דא, זי איז דא״... (היא כאן, היא נמצאת כאן).

ותחי רוח יעקב אבינו, כי ידע שבוודאי יעזור לו השי״ת. ואכן, כששב לביתו מיד השיג את הבשורה הנוראה כי המחותן והמחותנת הלכו לעולמם, והחתן והכלה גם הם היו חולים אנושים, אולם הבריאו לגמרי כאשר ראה מלאך ד׳ רבנו גאון עוזנו בעל המחבר ספר הקדוש 'ישמח ישראל' זי״ע.
תמונת הרה"ק רבי יעקב דוד מרדומסק זי"ע אביו של הגה"צ הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

הציון הק' בראדומסק

כתבה בעיתון קרוב אליך על רבי נח גד וינטרוב
לקריאת הכתבה המלאה
ניתן להוריד קובץ של הכתבה
https://www.dropbox.com/s/1tym9jpigl5be ... 1.pdf?dl=0


גליון קרוב אליך החדש פרשת תזריע מצורע תש"פ
גירסת קריאה דיגיטלית נוחה:
https://www.calameo.com/read/006211729e06f3cdd8364

גירסת Pdf מותאמת להדפסה בגווני שחור לבן:
http://mesergo.co.il/app/Karov-316-1-BW.pdf

להרשמה לקבלת גליון קרוב אליך באימייל:
http://bit.ly/karov

קרוב אליך בווטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/IPjnCdwpy64Lik3719rEb8

שבת שלום!

קרוב אליך נכתבה המלאה בקובץ פי די אף

גילויים חדשים על מעורבות הרנ"ג ויינטראוב בוועדת הכותל לפני 90 שנה

https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/

באהלי צדיקים כתב:גילויים חדשים על מעורבות הרנ"ג ויינטראוב בוועדת הכותל לפני 90 שנה

https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/

המכתב הוא מיום י"ז אלול תר"צ [פענוח קל בסוגריים מרובעות]

ב"ה ד' לסדר בערתי הקדש תר"ץ לפ"ק ירושלים עיה"ק תובב"א וכוח"ט

"לכבוד הגאון האדיר וכו' מהור"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"

"מחמת ההתרגשות עצומה אין לי הכוח להאריך בתוארים, כי שמעתי בזו הרגע שקרוב הדבר לחתום על קושאן [בעלות] של הכותל שינתן להערבים מפחד שהממשלה תעשה פוגרומים.

"אוי לי אמי שילדתנו על עת כזאת לראות ולשמוע כזה, כי זה ממש כענין "כתבו לכם על קרן השור", [שאין לכם חלק באלוקי ישראל] ואמרה לוקוס ולוקס עד מתי אתה מכלה…

"ובוודאי מי שידו יהיה במעל הזה מרה יהיה באחריתו, כי סוף כל סוף ממשלת הזדון [ממשלת אנגליה] אם רוצה לערוך פוגרומים תעשה אפילו אם יחתמו. כי אם חס ושלום ישאר הרשעה הזאת בארץ [מלכות אנגליה] חלילה לא יישאר רגל ישראל בארץ.

"ומובטחים אנחנו שיבוער הרשעה הזאת מן הארץ. וארור יהיה מי שיתן יד ליגע ב"ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג' כ"ה) [לפירוש רש"י ההר הטוב זה ירושלים והלבנון זה בית המקדש], כי גורלו יהיה כגורל המחריבים , ושמו ישאר לשמצה כשם סנבלט וטובי ימ"ש. [שהפריעו בתקופת נחמיה לשיבת ציון ובניית ירושלים]

"על כן אינני צריך להתרות בכבוד תורתו שליט"א, אבל בכל זה מצאתי עוז בנפשי לבוא בשורותיים על הגליון הזה כי הרשעים הצד האחר מתעקשים על כבוד תורתו ומתאמצים שיחתום. נא ידע אשר דעת הקהל הוא אחר, וקח גיליון וכתוב בחרט אנוש להם דברים קשים כגידין יתרחקו מעל גבול ישראל ולא יתהפך הטוב חלילה.

דברי הבוכה ומבכה במר נפש על בזיון השם והתורה וארץ הקודש

נח וויינטראב

באהלי צדיקים כתב:https://www.jdn.co.il/breakingnews/1336954/

כך הערימו על הבריטים והעלו יהודים לארץ ישראל • תחקיר מיוחד

איני יודע מי כתב את התחקיר המיוחד הזה.
אולם אין בו שום דבר מיוחד בכלל.
בארכיון המדינה יש אלפי תיקים שכאלו, רובם הגדול של מבקשי הסרטיפיקטים לא שימשו ברבנות, ובכל זאת הוגשו הבקשות כביכול משמשים הם ברבנות, בין המעידים על ה"רבנות" ישנם עשרות צדיקים וגדולים מפורסמים מאותה התקופה, כך שאין שום חידוש בכתבה שלפנינו.

פראפאגאנדע!
יועיל לכבוד המשפחה אולי גם לשידוכים

ברוז כתב:

באהלי צדיקים כתב:https://www.jdn.co.il/breakingnews/1336954/

כך הערימו על הבריטים והעלו יהודים לארץ ישראל • תחקיר מיוחד

איני יודע מי כתב את התחקיר המיוחד הזה.
אולם אין בו שום דבר מיוחד בכלל.
בארכיון המדינה יש אלפי תיקים שכאלו, רובם הגדול של מבקשי הסרטיפיקטים לא שימשו ברבנות, ובכל זאת הוגשו הבקשות כביכול משמשים הם ברבנות, בין המעידים על ה"רבנות" ישנם עשרות צדיקים וגדולים מפורסמים מאותה התקופה, כך שאין שום חידוש בכתבה שלפנינו.

נא להביא דוגמאות וקישורים לתיק כזה.

תגובה זו על הודעתך שנמחקה:

הובא כבר לעיל שבארכיון המדינה ישנם עשרות ומאות חתימות שכאלו, עשרות רבות הם מהרמ"מ מלעלוב, ידידם של כל בית ישראל.

עוד עשרות עם חתימות אדמור"י בית זוועהיל.

גם מהצד הליטאי ישנם חתימות דומות מעשרות רבנים מפורסמים, שעשו כל אשר לאיל ידם להציל עוד ועוד יהודים.

ומה שהובא בכתבה על המסירות נפש העצומה בדבר, וכי אם היו נתפסים ע"י הבריטים מרה היתה אחריתם.

איני יודע במה מדובר, עיינתי ברבבות מסמכים בארכיוה"מ, ולא נתקלתי באף אזכור על הסתבכות כזה או אחרת עם האנגלים בנוגע לאישורי הרבנות המזוייפים.

ככל הנראה האנגלים היו ונשארו טפשים מדי מכדי לעלות על הענין.

סוף דבר, אין כאן לא תגלית ולא חצי ממנה, בסה"כ עוד תיק קלאסי - אחד מני אלפים, המצויים בארכיוה"מ, ואינו אמור לעניין את אף אחד מלבד את בני המשפחה.

באהלי צדיקים כתב:נא להביא דוגמאות וקישורים לתיק כזה.

יש כאן אשכול בשם מכתבי רבנים הנמצאים בארכיון המדינה, שם תוכל לראות קצת דוגמאות.
אבל תפתח את אתר ארכיון המדינה, הקש בחיפוש: סרטיפיקטים, עליה, רבנים, ותמצא אלפי תיקים כאלו.

תודה על ההבהרה שלך ממש ריגשת אותנו....

תקרא ספרי היסטוריה תבין כמה מסירות נפש וסכנה אמיתית הייתה בעבודה הזאת.

הפותח של דרשו בסיפר מרתק על הרנ"ג ויינטרויב

אקטואלי יותר מתמיד היום לפני 91 שנים הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל בפניה לרב קוק זצ"ל לא להסכים על ויתור הבעלות היהודית בכותל.

באהלי צדיקים כתב:

באהלי צדיקים כתב:גילויים חדשים על מעורבות הרנ"ג ויינטראוב בוועדת הכותל לפני 90 שנה

https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/

המכתב הוא מיום י"ז אלול תר"צ [פענוח קל בסוגריים מרובעות]

ב"ה ד' לסדר בערתי הקדש תר"ץ לפ"ק ירושלים עיה"ק תובב"א וכוח"ט

"לכבוד הגאון האדיר וכו' מהור"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"

"מחמת ההתרגשות עצומה אין לי הכוח להאריך בתוארים, כי שמעתי בזו הרגע שקרוב הדבר לחתום על קושאן [בעלות] של הכותל שינתן להערבים מפחד שהממשלה תעשה פוגרומים.

"אוי לי אמי שילדתנו על עת כזאת לראות ולשמוע כזה, כי זה ממש כענין "כתבו לכם על קרן השור", [שאין לכם חלק באלוקי ישראל] ואמרה לוקוס ולוקס עד מתי אתה מכלה…

"ובוודאי מי שידו יהיה במעל הזה מרה יהיה באחריתו, כי סוף כל סוף ממשלת הזדון [ממשלת אנגליה] אם רוצה לערוך פוגרומים תעשה אפילו אם יחתמו. כי אם חס ושלום ישאר הרשעה הזאת בארץ [מלכות אנגליה] חלילה לא יישאר רגל ישראל בארץ.

"ומובטחים אנחנו שיבוער הרשעה הזאת מן הארץ. וארור יהיה מי שיתן יד ליגע ב"ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג' כ"ה) [לפירוש רש"י ההר הטוב זה ירושלים והלבנון זה בית המקדש], כי גורלו יהיה כגורל המחריבים , ושמו ישאר לשמצה כשם סנבלט וטובי ימ"ש. [שהפריעו בתקופת נחמיה לשיבת ציון ובניית ירושלים]

"על כן אינני צריך להתרות בכבוד תורתו שליט"א, אבל בכל זה מצאתי עוז בנפשי לבוא בשורותיים על הגליון הזה כי הרשעים הצד האחר מתעקשים על כבוד תורתו ומתאמצים שיחתום. נא ידע אשר דעת הקהל הוא אחר, וקח גיליון וכתוב בחרט אנוש להם דברים קשים כגידין יתרחקו מעל גבול ישראל ולא יתהפך הטוב חלילה.

דברי הבוכה ומבכה במר נפש על בזיון השם והתורה וארץ הקודש

נח וויינטראב

איטשע טבריאנער כתב:

קברו.png

נראה כי הקבר והמצבה נמוכים מאד, בגובה רצפה ממש.
מדוע?

אכן המצבה נמוכה מאד. כנראה בגלל עניין תקציבי.
כך יאה למי שכל חייו חי בענווה ושפלות למרות גדולתו האמיתית.