הגה"ח רבי נח גד וינטרויב זצ"ל
פורסם: ה' אוקטובר 06, 2016 9:15 pm
מויקיפדיה:
הרב נח גד ויינטראוב (ד' בתשרי תרמ"ט - ז' תשרי תשט"ו) הוא מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.
נולד בראדומסק שבפולין לרב יעקב דוד וינטרוב, רבינרזון לשעבר. בימי בחרותו החל לכתוב את ספריו.
בשנת תרפ"ד, עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה לארץ ישראל. הגיע לארץ ישראל ביום י"ז בשבט תרפ"ד. התיישב בירושלים וכינה את עצמו בכתביו "נח גד וינטרוב הירושלמי".
בשנת תרפ"ו היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון ופעל למען גאולת קרקעות בארץ ישראל[דרושה הבהרה]. חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינות על מאורעות תרפ"ט. את שיריו פרסם בספריו. רבותיו היו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי חיים שאול דוויק הכהן.
כשנה לאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ה, החל להדפיס בירושלים את כתביו וכן מאביו. הספרים שהוציא בתקופה הראשונה בישראל היו 'מימי הירדן', 'אבני המקום', 'מכלל מציון', הגדה של פסח 'נאוה תהילה', 'מטע אהלים עם פרי מטעו', כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו. בשנת תש"ב החל להוציא סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', 'ספרי החן', שמאגדים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים ברעיונותיו וחידושיו. עד לשנת תשי"ג הוציא ארבעים וארבעה קונטרסים. במהלך אותן שנים הוציא גם 18 ספרים על חגי ומועדי ישראל. ספריו על המגילות: 'רזי לי' על שיר השירים; 'שער בועז' על מגילת רות; 'אלישיב' על מגילת איכה; 'אש המזבח' על מגילת קהלת; 'עורה כבודי' על מגילת אסתר. בשנת תשי״ג החל רבי נח גד בסדרת ספרים חדשה על סדר פרשיות התורה, בשם ״דביר הגן״. ברם, לא זכה לסיימה אלא עד פרשת וארא - ונסתלק לעולמו באמצע עבודתו.
נפטר בז' תשרי תשט"ו, נקבר בבית העלמין זיכרון מאיר בבני ברק.
הרב נח גד ויינטראוב (ד' בתשרי תרמ"ט - ז' תשרי תשט"ו) הוא מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.
נולד בראדומסק שבפולין לרב יעקב דוד וינטרוב, רבינרזון לשעבר. בימי בחרותו החל לכתוב את ספריו.
בשנת תרפ"ד, עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה לארץ ישראל. הגיע לארץ ישראל ביום י"ז בשבט תרפ"ד. התיישב בירושלים וכינה את עצמו בכתביו "נח גד וינטרוב הירושלמי".
בשנת תרפ"ו היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון ופעל למען גאולת קרקעות בארץ ישראל[דרושה הבהרה]. חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינות על מאורעות תרפ"ט. את שיריו פרסם בספריו. רבותיו היו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי חיים שאול דוויק הכהן.
כשנה לאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ה, החל להדפיס בירושלים את כתביו וכן מאביו. הספרים שהוציא בתקופה הראשונה בישראל היו 'מימי הירדן', 'אבני המקום', 'מכלל מציון', הגדה של פסח 'נאוה תהילה', 'מטע אהלים עם פרי מטעו', כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו. בשנת תש"ב החל להוציא סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', 'ספרי החן', שמאגדים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים ברעיונותיו וחידושיו. עד לשנת תשי"ג הוציא ארבעים וארבעה קונטרסים. במהלך אותן שנים הוציא גם 18 ספרים על חגי ומועדי ישראל. ספריו על המגילות: 'רזי לי' על שיר השירים; 'שער בועז' על מגילת רות; 'אלישיב' על מגילת איכה; 'אש המזבח' על מגילת קהלת; 'עורה כבודי' על מגילת אסתר. בשנת תשי״ג החל רבי נח גד בסדרת ספרים חדשה על סדר פרשיות התורה, בשם ״דביר הגן״. ברם, לא זכה לסיימה אלא עד פרשת וארא - ונסתלק לעולמו באמצע עבודתו.
נפטר בז' תשרי תשט"ו, נקבר בבית העלמין זיכרון מאיר בבני ברק.