הגאון ר' יהונתן דיוויד שליט"א

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 10:39 pm

יש רק קיבוץ
כשאני באתי עם בני בן ה3 להתברך, אחרי שסופר, רה"י פתח חומש והראה לילדון זה א' וזה ב'. ואח"כ שוחח עימו מעט וליטפו באהבה. וא"ל תלמידים כבנים....

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' נובמבר 01, 2016 10:45 pm

פרי יהושע כתב:כבר אבות חסידות פולין רוממו את קרנו של המהר"ל וזה המשיך בחסידות סוכשוב, ולא שלפני זה הייתה מונחת חלילה בקרן זווית אתה רואה שר' אריה לייב הכהן בעל הקצות והשב שמעתתא מצטטו בהקדמתו לכל האורך, אבל זה נכון שאין רוחו של המהר"ל שורה אלא בבית מדרשם של אבות חסידות פולין וכן בבית מדרשם של בני ישיבת סלבודקה

ראוי להדגיש שמי שהכניס את המהר"ל לעולם הישיבות הוא הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, בשיחותיו בעל פה, ובס' מכתב מאליהו, וכן עודד להוציא את ספרי המהר"ל במהדורה חדשה בלונדון (המהדורה הידועה של ספרי המהר"ל). הספרים יצאו לאור ע"י הועד להפצת ספרי מהר"ל שהיו תלמידי הרב דסלר.
ראה בס' גבורות ה' (לונדון תשי"ד), ושם בתחילת הספר הנצחה לרב דסלר זצ"ל, שמדגישים נקודה זו.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0002L
וכן ראה במבוא לס' פירושי מהר"ל מפראג, אגדות הש"ס, א', עמ' 31-32, הערה **18: "בדורנו היה הרב א. א. דסלר ז"ל מפיץ תורת המהר"ל בחוגי הישיבות".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0034
(וראה משנת המהר"ל בנתיבות עולמנו, עמ' 11).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0013

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' נובמבר 01, 2016 10:50 pm

מוישי כתב:יש רק קיבוץ
כשאני באתי עם בני בן ה3 להתברך, אחרי שסופר, רה"י פתח חומש והראה לילדון זה א' וזה ב'. ואח"כ שוחח עימו מעט וליטפו באהבה. וא"ל תלמידים כבנים....

אכן הוא זכה לתלמידים כבנים בכמות ובאיכות כראוי לגברא רבה כוותיה.

פעם שמעתי שיש לו בביתו תמונת החזו"א ותחתיה הכיתוב "אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת" (משפט זה זכה לביאור מורחב באחד מספרי פחד יצחק) האם זה נכון?

פרי יהושע

וונדרבר כתב:
פרי יהושע כתב:כבר אבות חסידות פולין רוממו את קרנו של המהר"ל וזה המשיך בחסידות סוכשוב, ולא שלפני זה הייתה מונחת חלילה בקרן זווית אתה רואה שר' אריה לייב הכהן בעל הקצות והשב שמעתתא מצטטו בהקדמתו לכל האורך, אבל זה נכון שאין רוחו של המהר"ל שורה אלא בבית מדרשם של אבות חסידות פולין וכן בבית מדרשם של בני ישיבת סלבודקה

ראוי להדגיש שמי שהכניס את המהר"ל לעולם הישיבות הוא הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, בשיחותיו בעל פה, ובס' מכתב מאליהו, וכן עודד להוציא את ספרי המהר"ל במהדורה חדשה בלונדון (המהדורה הידועה של ספרי המהר"ל). הספרים יצאו לאור ע"י הועד להפצת ספרי מהר"ל שהיו תלמידי הרב דסלר.
ראה בס' גבורות ה' (לונדון תשי"ד), ושם בתחילת הספר הנצחה לרב דסלר זצ"ל, שמדגישים נקודה זו.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0002L
וכן ראה במבוא לס' פירושי מהר"ל מפראג, אגדות הש"ס, א', עמ' 31-32, הערה **18: "בדורנו היה הרב א. א. דסלר ז"ל מפיץ תורת המהר"ל בחוגי הישיבות".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0034
(וראה משנת המהר"ל בנתיבות עולמנו, עמ' 11).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0013

לפני הרב דסלר דיברו על המהר"ל בבית מדרש דקלם, וגם הרב קפלן איש סלובודקה התייחס אל המהר"ל כאל המפרש המובהק של חז"ל שרוחו קרובה לרוחם יותר מכל המפרשים, וכמובן אבות חסידות פולין כנ"ל, ומשם לרב דסלר ולרב הוטנר שינק זאת גם מהראי"ה כנראה.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 11:11 pm

נשר כתב:פעם שמעתי שיש לו בביתו תמונת החזו"א ותחתיה הכיתוב "אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת" (משפט זה זכה לביאור מורחב באחד מספרי פחד יצחק) האם זה נכון?

.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' נובמבר 01, 2016 11:33 pm

מוישי כתב:
נשר כתב:פעם שמעתי שיש לו בביתו תמונת החזו"א ותחתיה הכיתוב "אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת" (משפט זה זכה לביאור מורחב באחד מספרי פחד יצחק) האם זה נכון?

בביתו אין כזו תמונה, אבל משפט זה של החזו"א אכן נתבאר בהרחבה באחד מהמאמרים, ותו"ד שאור מכיר מהו אמת ומהו שקר, אבל אור האורות מכיר שגם כח השקר הוא רק לגלות מהו אמת. והאבה מד' רה"י סובבים סביב יסוד זה בכל וריאציה אפשרית, שכח הרע בא לגלות את הטוב, ואין לו אחיזה ממשית במציאות

עיין פחד יצחק פורים מאמר כג

פרי יהושע

הגר"ד כהן שליט"א סיפר השנה בליל הושע"ר ברמות שנכנס לבית משכבו של הרב הוטנר ושם ראה את המשפט על גבי מיטתו

מוישי כתב:
נשר כתב:פעם שמעתי שיש לו בביתו תמונת החזו"א ותחתיה הכיתוב "אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת" (משפט זה זכה לביאור מורחב באחד מספרי פחד יצחק) האם זה נכון?

בביתו אין כזו תמונה, אבל משפט זה של החזו"א אכן נתבאר בהרחבה באחד מהמאמרים, ותו"ד שאור מכיר מהו אמת ומהו שקר, אבל אור האורות מכיר שגם כח השקר הוא רק לגלות מהו אמת. והאבה מד' רה"י סובבים סביב יסוד זה בכל וריאציה אפשרית, שכח הרע בא לגלות את הטוב, ואין לו אחיזה ממשית במציאות

ביאור נחמד על דרך הרמח"ל ועוד. אני מסופק אם זו היתה כוונת החזו"א. אע"פ שכמובן אין זה מפריע לבאר.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' נובמבר 02, 2016 1:49 pm

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ד' נובמבר 02, 2016 2:28 pm

נפלא ביותר!! יישר כח!!

פתחת צוהר (לפי שני הפירושים) לבית המדרש הנ"ל, ושוב הרווית את הצמאון.

יש משהו מיוחד בדברים שהבאת, שהם דוגמא להרבה ד"ת שמיוסדים על דברי ה"פחד יצחק" ור' יונתן מבאר אותם ומבאר על פיהם פסוקים נוספים ומאמרי חז"ל.

המהלך הראשון - שהבטחת הקב"ה שלא יהיה מבול איננה "ריוח" אלא נובעת מירידת האדם ממדריגתו אחר החטא, וכפי שכתבת הירידה היתה בשלבים ולכן בתחילה עוד היה שייך למקום שיש בו עונש כה גדול. מיוסד על יסוד של ר' יצחק הוטנר, שתחילתו בספר פחד יצחק יום הכיפורים מאמר י"א וחזר ונשנה במקומות וזמנים נוספים, והוא שאצל האדם החוטא יש ב' דברים א. עצם החטא ב'. ירידה ממדריגתו - "מקום הנגיעה", וכמו שביאר ר' יונתן דאין כח השפעה למעשיו כמו שהיה קודם,
ובזה הוא מבאר מדוע דוד המלך נקרא מקים עולה של תשובה הרי מובא בחז"ל שגם אדם הראשון עשה תשובה וגם שאול המלך וכלל ישראל אחרי חטא העגל, אלא שדוד המלך הוא הראשון שחזרה אליו המלכות משא"כ אדם הראשון שלא שב לגן עדן וכו'.
וביאר בזה במקו"א ענין הושענא רבה שאחר הכפרה של יוה"כ האדם מתפלל שיחזור למדריגתו קודם החטא וזה לא נכלל בכפרת יוהכ"פ. ויום הנ"ל הוא אושפיזין של דוד המלך.
(ולענ"ד הדברים כמעט מפורשים בדברי השערי תשובה כשמדבר על חיוב התפילה של האדם אחר הכפרה "רוח קדשך אל תיקח ממני" שיהיו מעשיו רצויים וכו' עיי"ש.)

והמהלך השני גם כן נמצא בתורתו של ר' יצחק יעויין מאמרי פחד יצחק על סוכות (184 דפי האוצר) שבכח התהלים לעורר עת רצון עיי"ש.

הערת אגב שאינה סותרת את הדברים.
שבפשט הפסוקים אין כאן קושיה כלל בסתירה בין הפסוקים.
הפסוק הראשון מתאר את המצב שיצר מחשבות לבו רק רע כל היום כלומר כל היום הם חושבים מחשבות עולה (וגם מבצעים ככתוב).
בפסוק השני כתוב שיצר לב האדם רע מנעוריו כלומר מייד שנולד יצרו רע וכביכול וא"כ שכך נברא לא ראוי שייענש כ"כ.

אבל אפשר לשאול שאלה אחרת. למה לא חשב הקב"ה על הקולא הזאת לפני המבול? וע"ז יבואו התירוצים.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' נובמבר 02, 2016 2:44 pm

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' נובמבר 10, 2016 7:45 am

מוישי כתב:באותו מעמד שאל רה"י: כתוב לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה. ואח"כ משה מבקש ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא. ותירץ כנ"ל.
אמנם השנה בסוכה ג"כ הק' כן וביאר בדרך שונה לחלוטין.
ועכ"פ דברי הרב אוצה"ח אינם מיישבים זאת.

התירוץ שלי על דרך הפשט הוא בפרשת נח. בכי תשא זו קושיה נוספת. קושיה זו הקשה רש"י שם על המקום ותירץ שה"כי" בדברי משה הוא לשון אם. ושיעור הכתוב כך הוא ילך נא ה' בקרבנו, ואם עם קשה עורף הוא (כלומר אם יתנהג כעם קשה עורף ואז יש את הבעייה של לא אעלה בקרבך) וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו.
אין בזה שום סתירה לדרך הדרוש של הגר"י דייוויד.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' נובמבר 10, 2016 10:14 am

אוצר החכמה כתב:התירוץ שלי על דרך הפשט הוא בפרשת נח. בכי תשא זו קושיה נוספת. קושיה זו הקשה רש"י שם על המקום ותירץ על דרך הפשט שה"כי" בדברי משה הוא לשון אם. ושיעור הכתוב כך הוא ילך נא ה' בקרבנו, ואם עם קשה עורף הוא (כלומר אם יתנהג כעם קשה עורף ואז יש את הבעייה של לא אעלה בקרבך) וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו. אין בזה שום סתירה לדרך הדרוש של הגר"י דייוויד. רק זה על דרך הפשט.

רס"ג פירש כך גם בנח - כי יצר לב האדם: אע"פ שיצר וכו'

אביגדור · הודעהעל ידי **אביגדור** » ה' נובמבר 10, 2016 2:39 pm

אוצר החכמה כתב:הערת אגב שאינה סותרת את הדברים.
שבפשט הפסוקים אין כאן קושיה כלל בסתירה בין הפסוקים.
הפסוק הראשון מתאר את המצב שיצר מחשבות לבו רק רע כל היום כלומר כל היום הם חושבים מחשבות עולה (וגם מבצעים ככתוב).
בפסוק השני כתוב שיצר לב האדם רע מנעוריו כלומר מייד שנולד יצרו רע וכביכול וא"כ שכך נברא לא ראוי שייענש כ"כ.

אבל אפשר לשאול שאלה אחרת. למה לא חשב הקב"ה על הקולא הזאת לפני המבול? וע"ז יבואו התירוצים.

על זה י"ל דקודם המבול היה תביעה על עצם מה שיצר לב האדם רע כי הוא נתן אצבע בין שיניו שאכל מעץ הדעת, אך אחר המבול העולם כולו כיצירה חדשה וביצירה זו אין להאשימם על מה שיצרם רע מנעוריו.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' נובמבר 10, 2016 2:56 pm

מוישי כתב:לקראת שבת פרשת לך לך
אברהם אמר ללוט הפרד נא מעלי וגו'. ויסע לוט מקדם. פירש"י, הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברם ולא באלקיו. למה דוקא אצל אברהם נמצא הכי, שנקרא הקב"ה קדמונו של עולם? ולמה אמר לא אפשי לא באברם ולא באלקיו, מה הפשט בזה, וכי היה כופר? הרי אח"כ נא' שאפה מצות והכניס אורחים, כמו שלמד מאברהם, והיה מתפלל.
יש כאן יסוד בעבודת אברהם אבינו. מידתו של אברהם היא החסד. על שלשה דברים העולם עומד, ואברהם הוא עמוד החסד. תתן אמת וגו' חסד לאברהם. וצריך לדעת שמידת החסד יש לה שני חלקים. חלק אחד הוא בהנהגת העולם, כמו שאר המידות. מידת החסד הזאת היא אחת ממידותיו. הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים. היא באה יחד עם מידות אחרות. אך יש מידת החסד אחרת, שהיא שייכת להתהוות העולם. מידת החסד העליונה הזאת אינה רק אחת ממידותיו, אלא היא עומדת לעצמה. הדבק במידה זו של הקב"ה יוצר מצבים כדי להשפיע הטבה לאחרים. לכן הדוגמא של החסד של אברהם אבינו היא הפרשה של הכנסת אורחים. הפרשה באה ללמד שהיה רודף אברהם אחר אורחים. אברהם הצטער שלא היה עם מי להטיב. הוא רצה ליצור מצב של חסד. הנהגת חסד כזאת היא יצירת מצבים של חסד, כעין יש מאין של הקב"ה.
זה מה שכתוב משכיל לאיתן האזרחי, כי אמרתי עולם חסד יבנה. עולם חסד יבנה שייך לאברהם אבינו, שנקרא איתן האזרחי. כשברא הקב"ה את העולם, עדיין לא היו מידות אחרות. איך אפשר להתיחס לעולם ברחמים או בדין, אם אין מי לרחם עליו? המידה היחידה שבה התנהג השם בבריאת העולם, דהיינו התהוות העולם יש מאין, זו מידת החסד. מידת החסד העליונה אינה מתיחסת למציאות שעומדת לפניו, אלא לבריאת עולם מחדש יש מאין. זו מידת החסד של עולם חסד יבנה.
זהו מש"כ ויסע לוט מקדם, מקדמונו של עולם. כאן נקרא הקב"ה קדמונו של עולם, קדמון פירושו מידת ההתהוות יש מאין - קדמון לכל העולם. אי אפשי לא באברם ולא באלקיו. לוט לא רצה להתיחס אל התדבקותו של אברהם במידת הקב"ה ליצור חסד חדש. ואמר לוט, "אי אפשי". לוט ודאי האמין בהשם ובהבטחתו, אבל מכיון שהסיע-הפריד את עצמו מאברהם ואבד את הקשר עמו, הוא הפסיד את הזכות בהבטחות על ירושת הארץ, ובלי הזכות לא היה לו כח התפיסה בהן. לכן אין הענין שלא האמין שיש הבטחה, אלא שלא תפס שיכול להתהוות המצב שהובטח בברית. לכן אמר דבר פשוט - הארץ הובטחה לאברהם ואני יורשו. א"כ בעצם הארץ היא שלי. ע"ז היתה המריבה.
ולאחר המלחמה היה דואג אברהם על הריגת המלכים ואמר הקב"ה לאברהם, אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד. מהו פירוש אנכי מגן לך? מבואר במהר"ל (גבורות ספ"ו) הובא בפח"י (ר"ה ב' ב') הטעם, כי מגן בתרגום פירושו חנם. [התרגום של ויצאה חנם אין כסף (שמות כ"א י"א) הוא ותפוק מגן בלא כסף. וכך יש בגמ' ב"ק פ"ה א', אסיא דמגן במגן מגן שוה. המרפא בחנם רפואתו אינה שוה כלום]. ומכיון שמידתו של אברהם היא חסד, ושכרם של גומלי חסדים הוא שאוכלים הפירות בעוה"ז בחנם, כי הקרן קיימת לעוה"ב, לכן בעצם כל מה שיתן לו הקב"ה בעוה"ז הוא בחנם. עד כמה שאוכל לא חסר לו מה שנגרע, כי הקרן נשארת. אוכלים פירות ולא מכליא קרנא.
וזהו פירוש שכרך הרבה מאד, כי מכיון שהעולם הוא מחסדו של הקב"ה, כדכתיב עולם חסד יבנה, וע"י חסדו יוצאים לפועל התולדות בעולם, והיצירה מיוחדת למידת החסד, לכן הדבק במידת החסד של הקב"ה הרי הוא דבק במידה של ריבוי, שתמיד לא נחסר. זהו שכרך הרבה מאד, שמה שיש לו מפרה ומרבה מעצמו. אוכלים פירותיהם והקרן קיימת. זהו השכר המיוחד לכל מי שעושה חסד באופן של הדבק במידת אברהם - חסד התהוות ויצירה.

ישר כח! "שכרך הרבה מאד"...

עושה חדשות

עמקן כתב:
פרי יהושע כתב:כיום שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל ... ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר ...

זה ממש לא נכון. אפשר לראות כל הרייד בספרים אבל לקבל דרך הלימוד, ובעיקר להבין מה לא לומר א"א לקבל מספרים בלבד...

האם באמת שייך לומר על 'רבו מובהק' מעין זה, שהביאו לחיי העולם הבא, והוא קודם להצלה על אביו שהביאו לחיי העוה"ז?
הן באמת בזמנינו ג"כ שייך לקבל דרך בלימוד מפי הרב, כיצד להיות בריסקע'ר למדן, או ללמוד כפי דרכו של החזו"א וכו', אבל זה רחוק מאד מהמובן של רבו מובהק האמור בחז"ל, וא"כ צ"ע לענין קדימה ושאר דינים וכנ"ל. אטו אם הלך הפלפלן אצל הרב עד שעשאו למדן, או להיפך, אפ"ל על הרב שהצילו מן הגיהנם?

דוד העיתונאי

עושה חדשות כתב:האם באמת שייך לומר על 'רבו מובהק' מעין זה, שהביאו לחיי העולם הבא, והוא קודם להצלה על אביו שהביאו לחיי העוה"ז?
הן באמת בזמנינו ג"כ שייך לקבל דרך בלימוד מפי הרב, כיצד להיות בריסקע'ר למדן, או ללמוד כפי דרכו של החזו"א וכו', אבל זה רחוק מאד מהמובן של רבו מובהק האמור בחז"ל, וא"כ צ"ע לענין קדימה ושאר דינים וכנ"ל. אטו אם הלך הפלפלן אצל הרב עד שעשאו למדן, או להיפך, אפ"ל על הרב שהצילו מן הגיהנם?

ומה עם מי שמחזיר חילוני בתשובה, הוא לא ממש מצילו מגיהנום,
ורב שלקח חרדי שעבר עבירות מסוימות והציל אותו מהם, הוא גם מצילו מגהינום

עושה חדשות

אני התעוררתי לנושא הזה, היות ובני נ"י שאלני, האם קדימת הרב לאב, חלה גם על מי שלא לימדו תורה אלא תמך בו כלכלית כדי שיוכל ללמוד תורה, וכיו"ב.
ויש לי הרגשה שיש כאן הגדרה של 'רב' בדוקא, ולא כל סיוע ללימוד וכד'. ומאידך יש גם הרגשה הפוכה, שהמלמד בריסקער להיות חזונישניק או להיפך, אפי' שהוא דבוק בו כל ימיו, מ"מ ל"ה בכלל מביאו לחיי העוה"ב.

פרי יהושע

עושה חדשות כתב:
עמקן כתב:
פרי יהושע כתב:כיום שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל ... ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר ...

זה ממש לא נכון. אפשר לראות כל הרייד בספרים אבל לקבל דרך הלימוד, ובעיקר להבין מה לא לומר א"א לקבל מספרים בלבד...
האם באמת שייך לומר על 'רבו מובהק' מעין זה, שהביאו לחיי העולם הבא, והוא קודם להצלה על אביו שהביאו לחיי העוה"ז?
הן באמת בזמנינו ג"כ שייך לקבל דרך בלימוד מפי הרב, כיצד להיות בריסקע'ר למדן, או ללמוד כפי דרכו של החזו"א וכו', אבל זה רחוק מאד מהמובן של רבו מובהק האמור בחז"ל, וא"כ צ"ע לענין קדימה ושאר דינים וכנ"ל. אטו אם הלך הפלפלן אצל הרב עד שעשאו למדן, או להיפך, אפ"ל על הרב שהצילו מן הגיהנם?

לדעתי אפשר לומר כך הרבה יותר, כיון וכל צורת הלימוד שלו ינק ממנו, והוא משליך הרבה יותר על כל מהותו דרכו וסגננו בכל פרט ופרט מחייו, רב כזה הפך להיות עצם מעצמיו של התלמיד, ודוגמאות מהדורות האחרונים לא חסר, ולשם דוגמא אחת קח לך את נשוא האשכול...

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ה' נובמבר 24, 2016 11:16 pm

: תצלום0156.jpg (420.38 KiB) נצפה 14245 פעמים

עם ר' סנדר ארלנגר [צולם על ידי בברית של ידיד, לא נראה לי שיש קשר ביניהם]

לעומקו של דבר

ישר, תמונה יפה.
ר' חזקיהו אלכסנדר סנדר יצחק בן יהודית לרפו"ש.

ברקע משמאל ר' אהרון חדש?!?!

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' נובמבר 29, 2016 4:39 am

הדיון על הפן ההלכתי של "רבו מובהק" בקשר להתנהגותם של תלמידי הרב הוטנר וממשיכי דרכו הוא קצת שלא לעניין לענ"ד. הניהוגים של יראת הכבוד שמפגינים תלמידי ישיבת פחד יצחק וישיבת רח"ב כלפי רבותיהם אינם נובעים ישירות מהנפסק בשו"ע אלא ממה שהנהיג מייסד הישיבה בעצמו. (למשל: איפה נפסק שבני הישיבה לא ישתמשו בשירותים שמשתמש בהם הרב?). כידוע, הרב הוטנר בעצמו התאמץ במיוחד להחדיר מצב של 'וסביביו נשערה מאד' לכל אלו שבאו במגע אתו (ולאו דוקא תלמידים - מובהקים ובלתי מובקים). היו גם היו שביקרו הנהגתו זאת בחריפות [לדוגמא: בזכרונותיו (באנגלית), מביא אהרן רקפת-רוטקוף תיאור משעשע של תגובתו החריפה של ר' ירוחם גורליק לניהוג המתואר למעלה שאוכף עליו בע"כ כשנפגש עם הרב הוטנר ע"ש] ואכמ"ל, אבל תלמידיו ראו ניהוג זה כתוצאה מובנת מאליה מהערכים של רוממות התורה ולומדיה, גדלות האדם וגאוה דקדושה שעליהם הושתת ישיבתו, ולאורו הולכים גם הם כיום.

עושה חדשות

לגבי הנידון על "רב" בזמן הזה, ראיתי כעת ב' מובאות, לפניכם:

ארחות חיים הל' ת"ת כתב:והר' שמואל מאיורא רבו של הר' יונה ז"ל ואחיו של ר' שמואל דאיורא כתבו באגרותיהם מיום שגלו אבותינו וחרב בית מקדשנו ונשתבשו הארצות ונתמעטו התורו' והלבבות אין לנו עוד לומר מורא רבך כמורא שמים וכל הדינין הראויין לעשות תלמיד לרב נתבטלו כי הגמרות והפירושים והחדושין והחבורים הם המורים האנשים והכל לפי פקחות הלבבות ולכך היו רגילי' שבעירם יחזיק התלמיד מדרש ולא אמרי' בהא כל המורה הלכה לפני רבו חייב מיתה וכן יסתור דבריו התלמיד לרב אם יוכל לפי פלפולו ע"כ מלשונם

סמ"ק מצוריך כתב:אמר ר"י הא דאמרינן תלמיד אל יורה הלכה אלא אם כן רחוק ממנו ג' פרסאות, זהו בזמן התנאים והאמוראים, שמוציאים ההוראות מעומק ופלפול ומידיעה ונוטל הרב עטרה בהוראתה, אבל עתה הפסקים וההוראות נכתבים, והכל יכול להסתכל בספרי הפסקים ולהורות, אין עטרה לרב כל כך כמו באותן הימים, אם לא בפניו ממש

והובאו הדברים כבר במהרי"ק ומהרשד"ם ועוד.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ד' דצמבר 07, 2016 11:01 am

פרי יהושע כתב:
חשבונות רבים כתב:
מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.
זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.
האם יש תלמיד אחד בישיבה שנכון לומר עליו שאת רוב תורתו הוא קיבל מרה"י? אולי באגדה, אולי בהרגש, אבל ממש את רוב תורתו? לא נשמע סביר.
לכאורה ההגדרה ההלכתית במקרה כזה היא של רב שאינו מובהק ולא של רבו המובהק.

כיום בימינו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.

יצויין מח' רמ"א סי' רמב סעיף ד דיש שתי סוגי רבו מובהק, ועיי"ש בש"ך במאי דפליג, דשייך גם רבו מובהק לענינים שונים, כגון רבו מובהק במקרא, רבו מובהק בתלמוד וכו'. עיי"ש, ותמצא דשפיר שייך ביה רבו מובהק.

עולה מן הארץ

אפשר כתב:יצויין מח' רמ"א סי' רמב סעיף ד דיש שתי סוגי רבו מובהק, ועיי"ש בש"ך במאי דפליג, דשייך גם רבו מובהק לענינים שונים, כגון רבו מובהק במקרא, רבו מובהק בתלמוד וכו'. עיי"ש, ותמצא דשפיר שייך ביה רבו מובהק.

אין לדבר סוף. וכי כל מי שלמד איזה עניין מרב יהיה רבו מובהק לעניין זה? וודאי גם הש"ך לא נתכוון אלא למקרא ומשנה ותלמוד אבל להגדיר רבו מובהק ב"מחשבה בסגנון הפחד יצחק" אינו אלא מן המתמיהין.
עוד אגיד צערי לציבור שדברי הש"ך הנ"ל קשים מאד בעיני שמפרש מה שכתוב אם מקרא מקרא אם משנה משנה דר"ל שיש רב מובהק לעניין מקרא ולעניין משנה וכו' והפירוש הנראה לעין אינו כן אלא דר"ל שתלוי אצל כל אחד ברוב חכמתו שלו אם יודע מקרא אז רבו הוא מי שלימדו מקרא ואם משנה משנה וכו'.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ד' דצמבר 07, 2016 11:47 am

א"א לפרש כן, בא לחלוק על מש"כ הרמ"א דא"א שיהיו הרבה רבי מובהק, ולזה כתב דשייך שפיר.
בכל אופן כאן ודאי שייך כי אי"ז רק חכמה מסויימת, אלא התלמידים חיים לגמרי ע"פ משנה זו, והוא רבו מובהק בבחינה מסויימת יותר מרב המובהק המלמדם רוב תורתם!

עולה מן הארץ

אפשר כתב:אין לדבר סוף. וכי כל מי שלמד איזה עניין מרב יהיה רבו מובהק לעניין זה? וודאי גם הש"ך לא נתכוון אלא למקרא ומשנה ותלמוד אבל להגדיר רבו מובהק ב"מחשבה בסגנון הפחד יצחק" אינו אלא מן המתמיהין.

אפשר כתב:א"א לפרש כן, בא לחלוק על מש"כ הרמ"א דא"א שיהיו הרבה רבי מובהק, ולזה כתב דשייך שפיר.

מה הראיה מהש"ך ומה התשובה לטענת אין לדבר סוף?

אפשר כתב:כל אופן כאן ודאי שייך כי אי"ז רק חכמה מסויימת, אלא התלמידים חיים לגמרי ע"פ משנה זו, והוא רבו מובהק בבחינה מסויימת יותר מרב המובהק המלמדם רוב תורתם!

מה הפירוש חיים לגמרי על פי משנה זו? הם פוסקים הלכה לפיה? אוכלים ושותים לפיה? מכוונים בתפילה על פיה?

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ד' דצמבר 07, 2016 12:40 pm

למה כת"ר מתעצל לעיין בפנים כל הענין, לשון הרמ"א, והאי מובהקים לא מיירי כשאר רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו, דא"כ לא אפשר להיות לו הרבה רבותיו מובהקים, אלא ר"ל תלמיד גמור.
ע"ז כתב הש"ך, ולענין מ"ש הרב דא"כ לא אפשר לו להיות הרבה רבותיו מובהקים אינו כלום דהרי פירש"י בס"פ אלו מציאות רוב חכמתו אם מקרא מקרא אם משנה משנה ואם ש"ס ש"ס וכ"כ הט"ו לקמן ס"ל וא"כ יש לומר שלמד אצל זה רוב חכמתו במקרא ואצל זה רוב חכמתו במשנה ואצל זה רוב חכמתו בש"ס ואצל זה רוב חכמתו במדרש ואגדות ואצל זה רוב חכמתו בקבלה וכיוצא בזה בשאר חכמות התורה.
וע"ז כתב רב שמואל הנביא, והפירוש הנראה לעין אינו כן אלא דר"ל שתלוי אצל כל אחד ברוב חכמתו שלו אם יודע מקרא אז רבו הוא מי שלימדו מקרא ואם משנה משנה.
וע"ז ענה הרב אפשר, דא"כ אין לאדם אלא רב מובהק אחד, כי דנים מהו רוב חכמתו, ולזה מדביקים רבו המובהק. והרי כל עיקר דברי הש"ך לא באו אלא לומר שיכול להיות לאדם לפחות חמש רבנים מובהקים.
ומש"כ אין לדבר סוף, זו סתם הפרזה, ושפיר יש לדבר סוף, וכל הולך ישר לא יגדיר חלקי התורה ביותר מעשר חלקים.

עולה מן הארץ

עירב כת"ר שני חלקים בתגובתי. מה שכתבתי שצריך לדון מהו רוב חכמתו היה קושיא על הש"ך ולא ביאור בש"ך, ומה שכתבתי שא"כ אין לדבר סוף היה קושיא על הרה"ג המופלג מוהר"ר אפשר שליט"א שדן על פי הש"ך שראש ישיבה מסויים אשר לו דרך בלימוד "מחשבה" נקרא רב מובהק.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ד' דצמבר 07, 2016 2:21 pm

אולי טעותי במה שנקטתי דמש"כ הפירוש הנראה לעיל כתבת בדעת הש"ך, ואין כוונתכם אלא לולא הש"ך.

ואגב יש עוד גדר רבו מובהק, הובא בתוס' ברכות לא ע"א שהוא גדול הדור, ולכן נחשב שמואל מורה בפני עלי.
ובלי ליכנס לשיחות הבל מי נחשב גדול וכו', בפשטות מכמה היבטים אפשר להחיל על כל דכוותיה.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' דצמבר 21, 2016 11:12 am

אמש ליל כ' כסלו יום היא"צ של רה" זצ"ל מסר רה"י שליט"א מאמר על חנוכה.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ד' דצמבר 21, 2016 12:50 pm

מוישי כתב:אמש ליל כ' כסלו יום היא"צ של רה" זצ"ל מסר רה"י שליט"א מאמר על חנוכה.

מצו"ב. ותשוח"ח להר' מוישי.

מאמר חנוכה תשע''ז.docx: (76.59 KiB) הורד 528 פעמים

עושה חדשות

אפשר לשמוע עדיין את השווער זצ"ל, ראה לדוגמא כאן.

אישנמ · הודעהעל ידי **אישנמ** » ה' דצמבר 22, 2016 9:40 pm

תמונה שלו משנות ה70 (ויקפידיה)

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » א' דצמבר 25, 2016 9:26 pm

אנסה לשחזר דברים ממנו ועליו מלפני הרבה שנים בה ישבתי בשבת תחכמוני ב"ביהמ"ד פחד יצחק וכולל אור אליהו".
1. היה לו קשר מאד טוב עם מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל שמאד העריכו, ואף מסר שיחה בביהמ"ד. אף אני פגשתי פעם את מורי ורבי הגרמי"ל וכשסיפרתי לו שאני לומד אצל הגרי"ד שליט"א הביע את התפעלותו הגדולה מן האיש.
2. הרבה ווארטים שנונים הסתובבו בשמו. כרגע עולה בזכרוני אחד מהם: ברמב"ם בפירוש המשנה (אבות פרק חמישי משנה ד') כתוב : "אבל הי' ניסים שנעשו לאבותנו במצרים הוא הנצלם מן הי' מכות והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים ולא בישראל... מלבד מכת הכינים שלא באר זה אלא שהוא ידוע שלא ענש את ישראל אבל היו נמצאים אצלם ולא היו מצערים אותם...". מבואר בדברי הרמב"ם שמכת כינים, בשונה משאר המכות הייתה גם בישראל אלא שלא היו מצערים אותם. ובאמת תמוה מנא ליה להרמב"ם לחדש כן. ואמרו בשם הג"ר יהונתן שליט"א, שהדבר מוכרח כדי להציל את ישראל שבאותו דור מכתמים. שההיתר הוא משום 'מאכולת' דהיינו כינה. ואם אכן היה ידוע שלא היה כינים אצל כלל ישראל נפל ההיתר. ולכן מוכרח שלא היה מצב שלא היה כינים.

אם אזכר בהמשך בדברים נוספים אעלה אותם.

היכלי שן · הודעהעל ידי **היכלי שן** » א' דצמבר 25, 2016 9:32 pm

המשך מהנ"ל.
3. מצאתי בכתביי ווארט אופייני מאד:
שמעתי [בשנה זו, מוצאי פורים] מהגרי"ד דיויד שליט"א לדייק שהביטוי במגילה היא "מגילה נקראת", שהוא לשון של 'מתפעל', היינו, 'מאליו' . לעומת מקומות אחרים כגון בקרי"ש שבהם הביטוי הוא "קורין את שמע", שהוא לשון 'פועל'. והקביל לכך את הנאמר ביום הכפורים, שהשם המפורש היה יוצא מפי כהן גדול דמשמע ג"כ מאליו, 'יוצא' – מאליו.
והיינו שבפורים, המגילה מתפרצת מאליה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' דצמבר 25, 2016 9:39 pm

היכלי שן כתב:אנסה לשחזר דברים ממנו ועליו מלפני הרבה שנים בה ישבתי בשבת תחכמוני ב"ביהמ"ד פחד יצחק וכולל אור אליהו".
הרבה ווארטים שנונים הסתובבו בשמו. כרגע עולה בזכרוני אחד מהם: ברמב"ם בפירוש המשנה (אבות פרק חמישי משנה ד') כתוב : "אבל הי' ניסים שנעשו לאבותנו במצרים הוא הנצלם מן הי' מכות והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים ולא בישראל... מלבד מכת הכינים שלא באר זה אלא שהוא ידוע שלא ענש את ישראל אבל היו נמצאים אצלם ולא היו מצערים אותם...". מבואר בדברי הרמב"ם שמכת כינים, בשונה משאר המכות הייתה גם בישראל אלא שלא היו מצערים אותם. ובאמת תמוה מנא ליה להרמב"ם לחדש כן. ואמרו בשם הג"ר יהונתן שליט"א, שהדבר מוכרח כדי להציל את ישראל שבאותו דור מכתמים. שההיתר הוא משום 'מאכולת' דהיינו כינה. ואם אכן היה ידוע שלא היה כינים אצל כלל ישראל נפל ההיתר. ולכן מוכרח שלא היה מצב שלא היה כינים.

האם מאכולת קטנה משעורה (עיין שמות רבה י)?!

היכלי שן כתב:המשך מהנ"ל.
3. מצאתי בכתביי ווארט אופייני מאד:
שמעתי [בשנה זו, מוצאי פורים] מהגרי"ד דיויד שליט"א לדייק שהביטוי במגילה היא "מגילה נקראת", שהוא לשון של 'מתפעל', היינו, 'מאליו' . לעומת מקומות אחרים כגון בקרי"ש שבהם הביטוי הוא "קורין את שמע", שהוא לשון 'פועל'. והקביל לכך את הנאמר ביום הכפורים, שהשם המפורש היה יוצא מפי כהן גדול דמשמע ג"כ מאליו, 'יוצא' – מאליו.
והיינו שבפורים, המגילה מתפרצת מאליה.

יש מה להעיר, אך אין מקשין על הדרשן

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' ינואר 25, 2017 9:37 pm

אגב שמעתי מימרא חכמה בשמו של תלמידו הגדול הגרחי"ק
שבסדר א' התוס' רא"ש חולק על תוס' ואילו בסדר ב' הוא מסביר את התוס' ודוק

פורום אוצר החכמה

מי מחובר