הגאון ר' יהונתן דיוויד שליט"א

נוטר הכרמים

אני מצטרף לכל מלה בדברים הניתנים למעלה ע"י 'ישא ברכה',
הן בהודאה עצומה על העבר, מרתק לקרוא את התיאורים האוטנטיים מהבית מדרש המפואר הזה, שלמרות שלאחרונה גברה הדרישה ורבו המבקשים, עדיין לרובינו העולם הזה הוא טמיר ונעלם לגמרי.
הן בבקשה על העתיד, אנא אל תמנע בר, ולך בדרכך זה, ביתר עומק, לדלות לנו קוים ויסודות במשנה הפנימית של בית המדרש זה, ולבל יחסר המזג, גם אי אלו עצות והכוונות כיצד ניאותים לאורו של המגדל - אור, מבלי להיצמד למסגרת.

האם יש עם ר' יהונתן שליט"א בכתובים?

דודי ר' שלמה אריאלי שליט"א לומד עמו בחברותא מזה שנים רבות מדי יום חמישי, ובספריו 'רפדוני בתפוחים' באגדה מביא ממנו פה ושם.

עושה חדשות

הרב ראובן לויכטר סיפר לי פעם שהגרי"ה שח לו בהתפעלות על תפילת מוסף לר"ה בלחש של חתנו הגרי"ד שנמשכה אז כשש שעות...

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' אוקטובר 30, 2016 12:45 am

ר' מוישי ישר כח, הרווית את צמאוני,

נוטר הכרמים כתב:האם יש עם ר' יהונתן שליט"א בכתובים?

יש חוברות שיוצאות מדי פעם. שניתן להשיג בישיבה.

לגבי הקלטות, פעם היה אחד גרובובסקי (או משהו כזה) שהיה מקליט, אך מן הסתם היום זה יותר פשוט להשיג הקלטות.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' אוקטובר 30, 2016 1:44 am

הוזכרו באשכול זה השילוב של הגר"א והבעש"ט בבית המדרש הנ"ל

שמעתי דבר מעניין בשם ר' יצחק הוטנר זצ"ל על זה שהסתלקות הגר"א היתה בחג הסוכות והסתלקות הבעש"ט היתה בחג השבועות, ולכאורה היה צריך להיות להיפך, אלא הפשט הוא, שהבעש"ט דרך אהבת ה' הגיע לתורה והסתלק היכן שהוא סיים והגר"א דרך התורה הגיע לאהבת ה' ולכן הסתלק היכן שהוא סיים.

פרי יהושע

נשר כתב:הוזכרו באשכול זה השילוב של הגר"א והבעש"ט בבית המדרש הנ"ל

שמעתי דבר מעניין בשם ר' יצחק הוטנר זצ"ל על זה שהסתלקות הגר"א היתה בחג הסוכות והסתלקות הבעש"ט היתה בחג השבועות, ולכאורה היה צריך להיות להיפך, אלא הפשט הוא, שהבעש"ט דרך אהבת ה' הגיע לתורה והסתלק היכן שהוא סיים והגר"א דרך התורה הגיע לאהבת ה' ולכן הסתלק היכן שהוא סיים.

באשכול סמוך על אהבת תורה התווכחו קצת על עניין זה, וכעת הראתם לדעת שהוא החילוק בין הבעש"ט לגר"א.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 30, 2016 1:14 am

נשר כתב:ר' מוישי ישר כח, הרווית את צמאוני,

נוטר הכרמים כתב:האם יש עם ר' יהונתן שליט"א בכתובים?

יש חוברות שיוצאות מדי פעם. שניתן להשיג בישיבה.

לגבי הקלטות, פעם היה אחד גרובובסקי (או משהו כזה) שהיה מקליט, אך מן הסתם היום זה יותר פשוט להשיג הקלטות.

אפשר להשיג בכל בדיסקים במשרד הישיבה

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » א' אוקטובר 30, 2016 7:15 am

מוישי כתב: בעבר היה נהוג לגשת אליו עם כובע וחליפה אך כיום בביהמ"ד אין בכך קפידא אך הנכנס לחדרו עליו ללבוש חליפה. והכניסה לחדרו אינה חופשית, אלא יש פעמון בו מצלצלים והוא מבפנים פותח את הדלת ע"י האינטרקום. בשבת אינו מקבל קהל. כשיוצאים מלפניו יש ללכת אחורנית עד לדלת, על מנת לא להסב את הגב אל רה"י. הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר,

מתי היה נהוג כן בעבר? היכן?

חשבונות רבים

מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.

זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.
האם יש תלמיד אחד בישיבה שנכון לומר עליו שאת רוב תורתו הוא קיבל מרה"י? אולי באגדה, אולי בהרגש, אבל ממש את רוב תורתו? לא נשמע סביר.
לכאורה ההגדרה ההלכתית במקרה כזה היא של רב שאינו מובהק ולא של רבו המובהק.

פרי יהושע

כיום בימינו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' אוקטובר 30, 2016 9:08 am

פרי יהושע כתב:כיום בימיניו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.

זה ממש לא נכון. אפשר לראות כל הרייד בספרים אבל לקבל דרך הלימוד, ובעיקר להבין מה לא לומר א"א לקבל מספרים בלבד. [דומני ששמעתי משהו ברוח זו מהגר"מ פיינשטיין.]

פרי יהושע

כבר אומרים כך בשם הגר"ח שאמר לר' ברוך בער, אולם עדין זה מופשט יותר מהגמ', וע"ד זה עצמו נתכוונתי שכיום לומדים את הדרך ולא ולא את התורה עצמה, כך שהגדרת "רב" משתנית בדורות המאוחרים להרבה משמעיות.

חשבונות רבים

עמקן כתב:
פרי יהושע כתב:כיום בימיניו שיש ספרים לא שייך קבלה מרב במובן הנהוג בימי חז"ל, אולי רק של הרבה בכיתה א' המלמד א' וב', ולכן הגדרת תלמיד ורב הן מופשטות הרבה יותר, האם מה שיש שם זה ההגדרה היחידה, או שיש מובנים אחרים, כנראה שיש.

זה ממש לא נכון. אפשר לראות כל הרייד בספרים אבל לקבל דרך הלימוד, ובעיקר להבין מה לא לומר א"א לקבל מספרים בלבד. [דומני ששמעתי משהו ברוח זו מהגר"מ פיינשטיין.]

ומנלן שרב בדרך הלימוד נקרא רבו מובהק לעניין הלכות כבוד רבו?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » א' אוקטובר 30, 2016 9:24 am

כבוד רבו הוא לא רק עניין של גדר הלכתי, אלא עניין שיש לו מקום עפ"י הרגשת הלב. ועל אכו"כ כשיש בזה תועלת לתלמיד

צופר הנעמתי

צולניק כתב:
מוישי כתב: בעבר היה נהוג לגשת אליו עם כובע וחליפה אך כיום בביהמ"ד אין בכך קפידא אך הנכנס לחדרו עליו ללבוש חליפה. והכניסה לחדרו אינה חופשית, אלא יש פעמון בו מצלצלים והוא מבפנים פותח את הדלת ע"י האינטרקום. בשבת אינו מקבל קהל. כשיוצאים מלפניו יש ללכת אחורנית עד לדלת, על מנת לא להסב את הגב אל רה"י. הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר,

מתי היה נהוג כן בעבר? היכן?

תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך אלא מצדד פניו והולך כי הא דר' אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דר' יוחנן כד הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין קאי ר' אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי ר' יוחנן מיניה וכד הוה בעי ר' אלעזר לסגויי הוה קא אזיל לאחוריה עד דמכסי מיניה דרבי יוחנן רבא כד הוה מיפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' אוקטובר 30, 2016 12:26 pm

חשבונות רבים כתב:
מוישי כתב:הנהגות אלו ועוד, נועדו לשמר בפינה אחת בעולם קצת מושגים מכבוד לרב שהיה נהוג בעבר, וכל זאת על מנת לחדד ולהעמיק בנפש התלמיד את הכלי קיבול לקבל ולהיות מושפע מהדברי תורה של הרב.
זה יפה מאד, אבל מה שמציק לי הוא שהגר"י דיוויד אינו רבם של תלמידי הישיבה, במובן שהיה נהוג בעבר.
האם יש תלמיד אחד בישיבה שנכון לומר עליו שאת רוב תורתו הוא קיבל מרה"י? אולי באגדה, אולי בהרגש, אבל ממש את רוב תורתו? לא נשמע סביר.
לכאורה ההגדרה ההלכתית במקרה כזה היא של רב שאינו מובהק ולא של רבו המובהק.

אדרבה, לפעמים ניתן להגדיר תלמיד דווקא כאשר הוא שמע ממנו את דברי תורתו באגדה, א. כי בזה הוא קיבל ממש דברי תורה ממנו כנתינתם ולא רק את דרכי הלימוד אלא את גוף הד"ת. ב. הרי כל מטרת הד"ת הם לבנות את אישיותו וקומת נפשו, וכל עיצוב עבודת ה' שלו נעשית ע"י רבו,
אם נאמר שההגדרה היא רוב תורתו במובן פשוט, אם כן ככל שעוברות השנים מפטירת רבו וכו' כך הוא נעשה פחות ופחות תלמיד וזה עוד יותר לא נשמע סביר.

יש בנו"ט להביא מעשה נאה ששמעתי לאחרונה אך לא קיבלתי רשות לספר עם שמות. תלמיד חכם גדול חלה ל"ע וביקש מעשרה תלמידים שלו שיתפללו עליו אצל מקום קבורת הרב מבריסק זצ"ל שאותו תלמיד חכם בצעירותו קיבל ממנו תורה. שאלו אחד מתלמידיו, הרי רוב הדברים שאתה אומר היום לא בטוח שהיו מתקבלים על דעת הבריסקרוב, וגם לא שמעת אותם ממנו? ענה לו אותו ת"ח, נכון, אבל אין אחד שמכיר אותי ולא רואה עלי שהייתי אצל הבריסקרוב. זה מספיק כדי להיקרא תלמיד.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' אוקטובר 30, 2016 3:23 pm

אוסיף עוד ידיעה השמורה בזכרוני.

הוזכר כאן שהרב וולבה היה לומד בקביעות עם ראש הישיבה.

הקביעות ללימוד השבועי, היתה ביום ראשון בערב.
וכל עוד היה בכוחו, היה הרב וולבה מגיע לישיבה, מתפלל מעריב בישיבה, ומשם הולך לביתו של ראש הישיבה ללמוד עמו. [בשנים מאוחרות יותר, היה מגיע ישירות לביתו של ראה"י].
הרב וולבה היה מביא עמו ספר ללימוד המשותף.
ופעם התחכמו הבחורים להציץ בספר בשעת מעריב, והיה זה ספר היצירה.

בעת שיום אמירת המאמר היה ביום ראשון, כמובן שהקביעות ללימוד המשותף לא התקיימה, אך הרב וולבה לא היה מוותר, ומגיע לשמוע את המאמר. [דומני, שלמאמר בסוכות היה מגיע באופן קבוע].

כלבאשבוע

עושה חדשות כתב:
איש טלז כתב:מצורף בזה מאמר של הגר"י דיוויד משנים עברו שישנו תחת ידי

בתוך המאמר הנ"ל כתב:ד. בגמ' אמרי', דבה' חטאות המתות לכאורה לא הו"ל לחדש דלמיתה אזלו, דהא פשיטא, דמכיון דלא נתקיים ייעודן, דהרי מתו או אבדו וכדו', א"כ על דעת כן לא הקדישן, והו"ל הקדש בטעות. ומשני', דהלכתא גמירי לה. ולכאורה צ"ב דהיאך נתיישבה הקושיא בכך, דאכתי למה הוצרכנו לההלכתא.
ה. ושמעתי לתרץ בשם ר' ברוך בער זצ"ל, דאין פי' הגמ' "הלכתא גמירי לה" – דהוי הלל"מ, אלא כוונת הגמ' היא, דזו גופא היא צורת קיום דין בהמה זו - דלמיתה אזלא. והיינו, דאינה הולכת למיתה מכיון דא"א לקיים את דינה להקרבה, ולכן ממיתים אותה מחמת חוסר אפשרות לקיים דינה. אלא הפי' הוא, דבמצב כזה, אז דין הבהמה הוא, שיתקיים עכשיו דינה במיתה זו. ו"הלכתא" - הלכות בהמות אלו שימותו, "גמירי לה" - ילפי' דכן הוא קיום דינם עכשיו. ולכן א"ש תי' הגמ' דאינו הקדש בטעות, דהא הקדש בטעות נחשב כשאין מתקיים דינה, אבל הכא מתקיים שפיר דין הבהמה במיתה זו.
...
ח. ונראה דמדוייק כן להדיא בלשון הרמב"ם, דבכ"מ שכותב על דינים מסויימים שהם הלל"מ, כותב זאת בלשון "וכן נאמרה הלכה", וכדו'. ואילו כאן גבי חטאות המתות כתב הרמב"ם בפ"ד מהל' פסולי המוקדשין ה"א "ודברים אלו כולן מפי משה רבינו נשמעו". דלא בא לומר בזה דהוי הלכה, אלא דנשמעו מפי משה, אולם אינן הלכה בעלמא, אלא זה גופא דינם ותכליתם של חטאות אלו - שילכו למיתה.

מכירים את השמועה מהגרב"ב?

נדפס בספר הארות חיים סי' י"ג למרן הגאון רבי חיים צימרמן זצ"ל

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' אוקטובר 30, 2016 10:17 pm

נראה לי מתאים לצרף כאן שני מכתבים שנוגעים לדברים שנכתבו כאן. בענין דרך הלימוד של בית המדרש הנ"ל.

א. מכתב מהגר"י הוטנר זצ"ל בענין לימוד ה"מחשבה" - והתועלת המיוחדת בזה.

ב. הסכמת הגר"י דיויד שליט"א לספר מהר"ל בהוצאת מכון ירושלים. בדבריו הוא מגדיר את תורתו של מהר"ל שדברי תורתו הם כולם נסתר שנאמרים באופן של נגלה וב"ה שמחתי שכיוונתי לחלק מהדברים במה שכתבתי לעיל באשכול זה

חומש גור אריה _מכון ירושלים_ הסכמה.pdf: (121.81 KiB) הורד 453 פעמים

פחד יצחק - אגרות ומכתבים - מכתב נד.pdf: (228.45 KiB) הורד 616 פעמים

סגי נהור

מוישי כתב:ידוע שלמד אצל הראיה וידוע שלמד עם הרבי מחבד. יתכן שהושפע מהם. אבל אם נתמקד בדברי תורתו ולא בהוויתו, נראה שהבולט בין דבריו הם דברי המהר"ל, וגדלות ורוממות של סלבודקא.

מן הסתם כוונתך, אם נתמקד באלו המוזכרים בתורתו בשמותיהם, אזי הבולטים הם הנ"ל, ועדיין אין זה מעיד על "תורתו", אחר שהיסודות החסידיים שבה מובאים שלא בשם אומרם.

שומע ומשמיע

יישר כוח לכל הכותבים.
אם אפשר לבקש יותר מידע על האיש, ולא רק על הבית מדרש.

נוה הלבנון

אריך כתב:
אריך כתב:
ארזי ביתר כתב:אולי יכול אי מי, להעלות לכאן הקלטות של הניגונים המיוחדים מהאי בי מדרשא?

אני מנסה להעלות הקלטה (מתוך הציבור על הפראנצ'ס) מסוכות תש"ע. יש בו כמה ניגונים יפים ומאמרים קצרים. וכולל בו את הניגון המרטיט "אום אני חומה" (הניגון מיועד להקיף את כל הפיסקה של אום אני חומה, אך בהקלטה שומעים שהציבור לא ממש יודע זאת וחלק חושבים שחוזרים שוב ושוב על השורות הראשונות. בשנים האחרונות יש כבר ממונה להוביל את הציבור ע"י אמירת המילים ברמקול).

העליתי לגוגל דרייב. מקווה שהבנתי איך עושים לינק.

https://drive.google.com/open?id=0B8fHf ... VJLaUZ4OU0

ייש"כ גדול!
יפה מאוד.

עושה חדשות

גא"מ.
לגבי הניגון המופיע בין הדקה ה30 ל40, מה טיבו/שמו/מקורו?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' אוקטובר 31, 2016 4:59 pm

שומע ומשמיע כתב:יישר כוח לכל הכותבים.
אם אפשר לבקש יותר מידע על האיש, ולא רק על הבית מדרש.

ג"א מצטרף, בן מי הוא הר"י, וקצת פרטי ביוגרפיה

-

שמעתי שמועה מעומעמת שהאדמו"ר הנוכחי מגור שליט"א היה בין אלו שדברו בו נכבדות עם בתו של הגר"י הוטנר זצ"ל, ואביו האדמו"ר הלב שמחה אף ישב עם המדוברת שתחי' והפליא את ידיעותיה אבל לא התרצה בהשידוך

יש לזה סימוכין, האם זה דבר מפורסם?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ב' אוקטובר 31, 2016 6:05 pm

מיללער כתב:שמעתי שמועה מעומעמת שהאדמו"ר הנוכחי מגור שליט"א היה בין אלו שדברו בו נכבדות עם בתו של הגר"י הוטנר זצ"ל, ואביו האדמו"ר הלב שמחה אף ישב עם המדוברת שתחי' והפליא את ידיעותיה אבל לא התרצה בהשידוך

יש לזה סימוכין, האם זה דבר מפורסם?

נכון

לעומקו של דבר

הסיפור הזה מעניין מכו"כ בחינות.
שהל"ש בחן/ראיין את המיועדות לביתו
שהגרי"ה הסכים שחתנו יהיה אדמו"ר
ובכלל שרצה שידוך רבישע

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ג' נובמבר 01, 2016 11:36 am

מיללער כתב:
שומע ומשמיע כתב:יישר כוח לכל הכותבים.
אם אפשר לבקש יותר מידע על האיש, ולא רק על הבית מדרש.

ג"א מצטרף, בן מי הוא הר"י, וקצת פרטי ביוגרפיה

אביו, רבי מרדכי דייוויד, נפטר ביו"כ תשמ"ג, שם אביו אשר זליג, מוצאו מזיבנברגן, ורוב ימיו באמריקה.

אחיו של הראש ישיבה, הם רבי מנדל דייוויד, ורבי הלל דייוויד רב קהילה בברוקלין. עוד אחות יש להם ושמה בלומנטל.

איש · הודעהעל ידי **איש** » ג' נובמבר 01, 2016 12:23 pm

סעדיה כתב:
מיללער כתב:שמעתי שמועה מעומעמת שהאדמו"ר הנוכחי מגור שליט"א היה בין אלו שדברו בו נכבדות עם בתו של הגר"י הוטנר זצ"ל, ואביו האדמו"ר הלב שמחה אף ישב עם המדוברת שתחי' והפליא את ידיעותיה אבל לא התרצה בהשידוך

יש לזה סימוכין, האם זה דבר מפורסם?

נכון

ישנם כמה וכמה הטוענים לסיפורים מעין אלו [ויז'ניץ ועוד].
השאלה מה המקור...

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ג' נובמבר 01, 2016 8:38 pm

האם יש קשר בין שמירת המושג ״רב ותלמיד״ בפחד יצחק, להתעסקות רה״י ב״מחשבה״, וא״כ איך?

אחר כותבי זה ראיתי שעמד בזה מר ׳נשר׳, וכ״ד: ״אדרבה, לפעמים ניתן להגדיר תלמיד דווקא כאשר הוא שמע ממנו את דברי תורתו באגדה, א. כי בזה הוא קיבל ממש דברי תורה ממנו כנתינתם ולא רק את דרכי הלימוד אלא את גוף הד"ת. ב. הרי כל מטרת הד"ת הם לבנות את אישיותו וקומת נפשו, וכל עיצוב עבודת ה' שלו נעשית ע"י רבו״.

ועדיין לא נ״ל שמחמת זה הטמיע הרב דיוויד צורת הנהגה זו בישיבה.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 8:42 pm

ההתעסקות בענייני הלכות דעות מחייבת התייחסות לצורת הדברים כפי שאמורים להיות ולא תמיד כפי המציאות המעוותת. מסיבה זו עוסקים רבות באדה"ר קודם החטא ובתיקון שלעת"ל באחרית הימים.
וכמה שהדבר אפשרי לשייך את הדברים לחיים במציאות, הרי החובה היא לחבר את ההשגות עם המעשים. ומעתה ברור הנהגת ה'רב ותלמיד'.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ג' נובמבר 01, 2016 8:44 pm

במה נתייחדה ״השגה״ זו??

לא נורא · הודעהעל ידי **לא נורא** » ג' נובמבר 01, 2016 8:45 pm

[quote="מוישי"]ההתעסקות בענייני הלכות דעות מחייבת התייחסות לצורת הדברים כפי שאמורים להיות ולא תמיד כפי המציאות המעוותת. quote]
דברים כדרבונות!

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 8:45 pm

יוסףלוי כתב:במה נתייחדה ״השגה״ זו??

בכך שזו הצורה הבסיסית לקבלת תלמיד מרבו

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ג' נובמבר 01, 2016 8:52 pm

מוישי כתב:
יוסףלוי כתב:במה נתייחדה ״השגה״ זו??

בכך שזו הצורה הבסיסית לקבלת תלמיד מרבו

למה לא מרבים שם לדוג׳ ב״מיעוט שיחה״ כי זו צורה בסיסית ללימוד?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 9:05 pm

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ג' נובמבר 01, 2016 9:18 pm

יוסףלוי כתב:האם יש קשר בין שמירת המושג ״רב ותלמיד״ בפחד יצחק, להתעסקות רה״י ב״מחשבה״, וא״כ איך?

אחר כותבי זה ראיתי שעמד בזה מר ׳נשר׳, וכ״ד: ״אדרבה, לפעמים ניתן להגדיר תלמיד דווקא כאשר הוא שמע ממנו את דברי תורתו באגדה, א. כי בזה הוא קיבל ממש דברי תורה ממנו כנתינתם ולא רק את דרכי הלימוד אלא את גוף הד"ת. ב. הרי כל מטרת הד"ת הם לבנות את אישיותו וקומת נפשו, וכל עיצוב עבודת ה' שלו נעשית ע"י רבו״.

ועדיין לא נ״ל שמחמת זה הטמיע הרב דיוויד צורת הנהגה זו בישיבה.

רק הערה,
הראש ישיבה לא הטמיע צורת הנהגה זו.
אלא, ממשיך [בשינויים קלים] את ההנהגה שהנהיג הרב יצחק הוטנר, עוד בישיבת רבי חיים ברלין באמריקה.
וכן ניסה להנהיג בישיבת בית התלמוד כאן בארץ ישראל, אלא שלא עלתה בידו, כי הבחורים הישראלים התקשו להסתגל להנהגות אלו.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 9:26 pm

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' נובמבר 01, 2016 10:32 pm

עקב דבריו של ר' מוישי על הנכבדות נזכרתי במעשה.

בא אל ר' יונתן אברך עם בנו בן השלוש לעשות חלאקה כפי שמקובל בהרבה מקומות.
ר' יונתן אמר לאבי הבן "אני לא ס‎‎פר"!!
אבי הילד ביקש עוד פעם, אולי בכל זאת כיוון שטרחו ובאו, לא ישיב את פניהם ריקם.
לבסוף התרצה ר' יונתן שאבי הילד יגזור ור' יונתן ישמור על הפאות שלא יגזור אותם.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' נובמבר 01, 2016 10:36 pm

שאלה, האם יש היום בישיבת פחד יצחק שיעור א' ב' ג'. או רק קיבוץ?

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ג' נובמבר 01, 2016 10:39 pm

יש רק קיבוץ
כשאני באתי עם בני בן ה3 להתברך, אחרי שסופר, רה"י פתח חומש והראה לילדון זה א' וזה ב'. ואח"כ שוחח עימו מעט וליטפו באהבה. וא"ל תלמידים כבנים....

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' נובמבר 01, 2016 10:45 pm

פרי יהושע כתב:כבר אבות חסידות פולין רוממו את קרנו של המהר"ל וזה המשיך בחסידות סוכשוב, ולא שלפני זה הייתה מונחת חלילה בקרן זווית אתה רואה שר' אריה לייב הכהן בעל הקצות והשב שמעתתא מצטטו בהקדמתו לכל האורך, אבל זה נכון שאין רוחו של המהר"ל שורה אלא בבית מדרשם של אבות חסידות פולין וכן בבית מדרשם של בני ישיבת סלבודקה

ראוי להדגיש שמי שהכניס את המהר"ל לעולם הישיבות הוא הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, בשיחותיו בעל פה, ובס' מכתב מאליהו, וכן עודד להוציא את ספרי המהר"ל במהדורה חדשה בלונדון (המהדורה הידועה של ספרי המהר"ל). הספרים יצאו לאור ע"י הועד להפצת ספרי מהר"ל שהיו תלמידי הרב דסלר.
ראה בס' גבורות ה' (לונדון תשי"ד), ושם בתחילת הספר הנצחה לרב דסלר זצ"ל, שמדגישים נקודה זו.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0002L
וכן ראה במבוא לס' פירושי מהר"ל מפראג, אגדות הש"ס, א', עמ' 31-32, הערה **18: "בדורנו היה הרב א. א. דסלר ז"ל מפיץ תורת המהר"ל בחוגי הישיבות".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0034
(וראה משנת המהר"ל בנתיבות עולמנו, עמ' 11).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0013

פורום אוצר החכמה

מי מחובר