פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:[הגר"י גולדשטיין שליט"א הוא ת"ח יחיד במינו, ועוצם גאונותו הוא דבר שאינו נראה!]

הוגה ומעיין כתב:הלווייתו של הגר"י גולדשטיין תצא היום בשעה 1:30 מרחוב מח"ל בשכונת מעלה דפנה שבירושלים.

ירושלים נפטר הבוקר (שני) לבית עולמו הגאון רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים בעיר ומי ששימש במשך שנים כעורך אוצר מפרשי התלמוד והאינציקלופדיה התלמודית - ובשנים האחרונות, מעורכי ש"ס ארטסקרול בעברית מהדורת "שוטנשטיין".

המנוח שהסתלק בגיל 63 לאחר שסבל ממחלה קשה, היה ידוע בידענותו ובקיאותו בכל מרחבי הש"ס והפוסקים, לצד עמקנותו המופלגת. "הרב גולדשטיין היה יהודי צנוע שידע ש"ס על בוריו", מספידים מכריו בצער.

"הוא אף פעם לא אחז מעצמו ותמיד ברח מהשררה ומן הכבוד", אומרים אנשים שהכירוהו מקרוב. הרב גולדשטיין היה ידוע בדקדקנותו המופלגת כאשר כל נושא בירר לעומקו והציג אותו בפשטות לקהל הלומדים.

בימים האחרונים חש ברע, והבוקר הזעיקו בני משפחתו את כונני ארגוני ההצלה לאחר שגילו שלא התעורר משנתו. לאחר פעולות החייאה ממושכות נאלצו הפראמדיקים לקבוע את מותו ודבר הפטירה התפשט בקרב בני המשפחה האבלה ומכריו הרבים.

הלויית הרה''ג יצחק גולדשטיין זצ''ל תצא היום בשעה 13:30 בצהרים מרחוב מח''ל 2, דרך בית הכנסת 'מרכז תורני', בדרכה להר הזיתים.

לייטנר כתב:

נוטר הכרמים כתב: אם מישהו רוצה להיווכח ולהתרשם במקצת מן המרחב האדיר של עיסוקו התלמודי, יעבור על הודעותיו הקצרות והענייניות בפורומינו, ועל תיקוני הסופרים הבלעדיים - בין השאר - בספרים נידחים העוסקים בנושאים סבוכים. היתה לו טובת עין טובה מופלאה בה נוכחתי בנכונותו לסיוע, הן מעל גבי הפורום והן בתכתובת אישית.

מה היה ניקו?

איש_ספר כתב:תרם מחכמתו גם לבאי בית מדרשנו תחת השם יצג.

איתן כתב:

לייטנר כתב:

נוטר הכרמים כתב: אם מישהו רוצה להיווכח ולהתרשם במקצת מן המרחב האדיר של עיסוקו התלמודי, יעבור על הודעותיו הקצרות והענייניות בפורומינו, ועל תיקוני הסופרים הבלעדיים - בין השאר - בספרים נידחים העוסקים בנושאים סבוכים. היתה לו טובת עין טובה מופלאה בה נוכחתי בנכונותו לסיוע, הן מעל גבי הפורום והן בתכתובת אישית.

מה היה ניקו?

איש_ספר כתב:תרם מחכמתו גם לבאי בית מדרשנו תחת השם יצג.

search.php?author_id=171&sr=posts

היא שיחתי כתב:איזה ערך הוא ערך כעת באנציקלופדיה?
ומה יהא על ערך זה?

עקביה כתב:כותרת האשכול צורמת מעט. כמדומני שהביטוי 'איננו', במודעות אבל על נפטר, מאפיין את אלו שאינם מאמינים בהישארות הנפש. ככל הידוע לי לא מקובל לכתוב כך אצל שומרי תו"מ (ובכל מקרה די ב'זצ"ל' להבהיר שהוא נפטר).

בן ירושלים כתב:בצעירותי הסתובב סיפור בישיבה (אני לא אחראי על נכונותו אבל זה ודאי משקף) שבשעה שר' יודל בויאר הוציא את קיצור הלכות נידה שלו, הוא פגש את הגאון ר' חיים ברנד ואמר לו שקיבל קונטרס הערות על הספר מאברך נכבד בישיבה שכותב ממש לענין. ונקב בשמו של ר' יצחק. ר' חיים פרץ בצחוק ואמר שמדובר בבחור צעיר שעדיין לא התחתן והוא שכתב הקונטרס (על נידה כאמור). אחרי כמה ימים התיצבו ר' יודל בויאר ור' גדליה נדל אצל ר' מרדכי אליפנט וביקשו שיפעל לעשות לר' גדליה שידוך עם העילוי הזה. ר' מרדכי ידע שר' יצחק בלבושו הפשוט והלא ישיבתי ובכל השקפת עולמו ואורח חייו רחוק כמרחק ת"ק פרסה מזה ולכן ניסה להסביר שזה לא שייך. כשלא יכול היה לשכנע אמר להם "אתם יודעים שהוא אפילו אומר הלל ביום העצמאות?
ר' גדליה השיב: אז הוא גם מקורי? אז ודאי שאני רוצה אותו...

סופו של דבר חותנו היה בעל חנות . מישהו ניסה להתגרות בו ושאלו כשהתארס "עם איזה ראש ישיבה עשית שידוך" ? ר' יצחק חייך ואמר לו איזה גמ' על "ישיבת חנויות" ואמר השווער שלי הוא ראש ישיבת חנויות.

תוכן כתב:עכשיו חזרתי מההלוויה. כמה פעמים רציתי לגשת אליו ולדבר, אבל התביישתי... לו ידעתי שהיה חולה (היה חולה במחלה לערך חמש עשרה שנה), הייתי ניגש בכל זאת.

ההלוויה יצאה מבית כנסת מעלות דפנה. שם הספידו:
ר' שמואל אוירבאך.
ר' נחום אייזנשטיין.
ר' מיכל זילבר.
ר' שלמה פישר.
ר' אריאב עוזר.
ר' איתמר ווייס? (לא שמעתי את השם בדיוק)
בנו ר' יעקב.

אח"כ עברה ההלוויה לבית כנסת מרים גיטל שכונת מעלות דפנה. שם הספידו:
ר' משה ווייס.
ר' יואל שווארץ.

דומה שלא שמעתי כאלו מספידים וכאלו שבחים על נפטר לעולם. השבחים שאמרו עליו היו להפליא, ומר' חיים מלינוביץ שמעתי שלא הגיעו אפילו לחלקו. לדבריו ידע כל התורה כולה בעיון ובבקיאות, וזה חוץ מהמידות שלו ומחכמת החיים שלו ועוד ועוד. לדברי ר' שלמה פישר היה ראוי להנהיג כל הדור. דיברו על הצניעות שלו, שבעיני ראיתי שהיה צנוע ביותר באופן נפלא. למרבה הצער, נפטר בגיל צעיר, והוא אבידה שאין עליה תמורה.

השתתפתי בהלוייתו של ר' יצחק גולדשטיין, לויה משונה וצנועה, כפי שחי את חייו.

עמדו גדולי תלמידי החכמים שבדור, ר' מיכל זילבר, ר' שמואל אויערבאך, ר' שלמה פישר ועוד, וכולם ממררים בבכי אמיתי ומכנים אותו 'מורי ורבי'. ר' זלמן נחמיה גולדברג יושב בצד ובוכה. ר' שלמה פישר מדבר על היתמות של הדור לאחר הסתלקותו. לפי ההספדים אתה מצפה לראות רבבות רבבות מלווים את מי שלמדם ואת כל הדור כ"כ הרבה תורה (שוטנשטיין, אנציקלופדיה תלמודית, אוצר מפרשי התלמוד), אך מלבד 300 איש בקירוב, חציים משפחה ובני השכונה, אתה לא מוצא את כל אותם רבבות.
כשם שחי את חייו בצניעות מפליאה, כך גם נסתלק.

כל ימיו, מבוקר עד ליל, לא עשה מאום מלבד ללמוד תורה. כשרונותיו העצומים והתמדתו הנפלאה גרמו שהוא ידע את כל התורה [נכון שאין דבר כזה, אבל הוא היה הכי קרוב לזה, יותר מהרבה אחרים שמקובל לומר עליהם כך]. ולא סתם ידע, ידע בבהירות מבהילה, הכל היה מסודר, דבר דבור על אופניו, אני מעולם לא ראיתי מישהו ששולט בכל כך הרבה חומר ובכזו בהירות.

דיבורו בנחת ולימודו בנחת, אף פעם לא תשים לב שהוא יושב לידך ולומד, זמזום קל, זה כל מה ששומעים ממנו. אף פעם לא מרים את הקול, ובכלל לא מתווכח. שומע את חידושי כל טרדני האיזור, מהנהן בחיוך, ולבסוף מוסיף לאומר הוכחה טובה לחידושו, שמשדרגת לו את כל הדרשה. לפעמים גם מקשה, וכשהקשה, זו היתה קושיית ברזל, אך בדרך כלל הוסיף.

לפי הופעתו [משקפי פלמ"ח, חליפה ללא כובע, ובימות הגשמים דובון צבאי ירוק], היה נראה מכונאי רכב, או מקסימום פקיד לפני פנסיה במשרד הפנים. יכולת לבוא אליו תוך כדי שברר עגבניות במכולת 'אפשר לשאול שאלה'? 'אפשר לשאול, אבל לא בטוח שאדע לענות' ענה בהומור דהוי. אתה שואל, והוא מנסה להתחמק בהנהון והמהום, אתה מתעקש, והוא מתחיל: 'תוספות אכן סוברים כך, ובים של שלמה מקשה כפי שהקשית, הוא מוכיח את הקושיה גם מהסמ"ג, אבל הרמב"ם מפרש אחרת, שהרי פוסק את הדין הזה רק במקרה מסויים, ותראה שבאבן האזל על אתר מדבר על זה, הוא אמנם לא מזכיר את הים של שלמה, אבל הוא כותב שהרמב"ם נצל מקושיה על שיטת התוספות'. וכל זה תוך כדי שהוא ממלא את שקית העגבניות, כעת הוא בחצילים.

מעולם לא דיבר בציבור, לא כתב מאמרים בשום מקום, רק למד את שכתבו אחרים. וסיפר בהלויה אחד מראשי המכונים בהם עבד, שמעולם לא התבטא בלשון 'ונראה לי לתרץ' וכד', תמיד רק למד את שכתוב, ביאר את הדברים בצורה כל כך טובה, שלא היו קושיות ולא נצרכו לתירוצים.

זכרונו היה כמעט בלתי אנושי, בור סוד שאינו מאבד טיפה, כל ספר שלמד ידעו על פה, כולל שנת ההדפסה וכתבי היד בהם השתמשו לצורך ההדפסה. אבל פעם ראיתי אותו עומד נבוך על יד כספומט, מה קרה? הוא לא זוכר את הקוד של הכרטיס.

סיפרו עליו בהלויה הרבה סיפורים, אספר אחד שמשקף את דמותו, בנו סיפר שעד גיל מאד מבוגר הוא לא ידע שאבא שלו תלמיד חכם, מעולם זה לא היה נושא בבית. אם התעוררה שאלה הלכתית, היה פותח משנה ברורה ומקריא מתוכו את התשובה.

וכעת בנימה אישית, היה לי אתו קשר מאד שטחי, מדי פעם שאלתי והוא ענה, שלום קצר כשפגשנו ולא יותר. אבל כשהוא שמע פעם שאני מחפש עבודה, ניסה לדאוג לי שאכנס לעבוד בשוטנשטיין.
ת.נ.צ.ב.ה.

עקביה כתב:כותרת האשכול צורמת מעט. כמדומני שהביטוי 'איננו', במודעות אבל על נפטר, מאפיין את אלו שאינם מאמינים בהישארות הנפש. ככל הידוע לי לא מקובל לכתוב כך אצל שומרי תו"מ (ובכל מקרה די ב'זצ"ל' להבהיר שהוא נפטר).

את המנוח הדגול לא זכיתי להכיר, אבל שמעתי זה מכבר על גדלותו כי רבה היא. ברוך דיין האמת.

מלאעולם כתב:

עקביה כתב:כותרת האשכול צורמת מעט. כמדומני שהביטוי 'איננו', במודעות אבל על נפטר, מאפיין את אלו שאינם מאמינים בהישארות הנפש. ככל הידוע לי לא מקובל לכתוב כך אצל שומרי תו"מ (ובכל מקרה די ב'זצ"ל' להבהיר שהוא נפטר).

את המנוח הדגול לא זכיתי להכיר, אבל שמעתי זה מכבר על גדלותו כי רבה היא. ברוך דיין האמת.

בעבר זה היה מטבע לשון מקובל ביותר!

איש_ספר כתב:

היא שיחתי כתב:איזה ערך הוא ערך כעת באנציקלופדיה?
ומה יהא על ערך זה?

כמדומה שמעתי שהוא עבד על ערך מיגו!