פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:דוגמא מפליאה לעבודה הכבירה המושקעת בלשון האנצ"ת, ראו ברצ"ב.

הרב סער מייזל.PDF

ברור שמועטים המודעים לגודל העבודה

תודה על העלאת המאמר.

כמדומני, מדויק יותר לכתוב "דוגמא מפליאה לחשיבה הרבה המושקעת מאחורי לשון האנצ"ת", משום שבדוגמה שבמאמר, אם הבנתי נכון, הוחלט לבסוף להעתיק לשון המשנה ולהשאירה כצורתה.

עוד אעיר, שהדוגמה מקורה בערך שנדפס כיובל שנים לפני המאמר, עליו עבדו אנשים שספק אם זכה להכירם, ק"ו לעבוד יחד איתם. ולא הביא מקרוב לחמו, ערכים שהיה שותף להם או מאנשים שעבד איתם, שגם בהם בוודאי עלו ספקות לאין שיעור וההכרעות שאחריהם. ואולי מיוחד הספק הזה במו"מ הארוך שנעשה בתכתובת וכך נשאר חרוט עלי נייר לבד. משא"כ רוב ההכרעות שעל ספקות בכגון דא, נעשו בע"פ, או רק בראשו של הכותב/עורך.

על כ"ז נאמר אילו חזיתיה לר"י כו'

איש ספר כתב

כמדומה שאינו תוס' אלא תרה"ד. (והאם גם שתיה אסורה לד'?)

פשיטא גם במשקין, עי' מג"א סו"ס תרצב ושם במשנ"ב ס"ק יד, ואך צריך לדון אי דווקא בדאורייתא ואי דווקא בדבר שמצוותו בלילה, ואי עד חצות או כל הלילה, וכבר הלכו בזה.

הרב בן ירושלים,
יישר כחך על דבריך כאן ובאשכולות אחרים. תמיד דברים מלאים טעם וחן.
אנא, הראנו ושמחנו מטוב ירושלם, ותעלה את ההספד שהזכרת מהג"ר אריאב שליט"א בישיבה בכלות השבעה. ויהיה זה לזיכוי הרבים ולעילוי נשמה לגאון ר' יצחק זצ"ל.
כמובן שנשמח גם בהעלאת שאר ההספדים.
תודה!

ארופאי כתב:הרב בן ירושלים,
יישר כחך על דבריך כאן ובאשכולות אחרים. תמיד דברים מלאים טעם וחן.

גא"מ.

ארופאי כתב:הרב בן ירושלים,
יישר כחך על דבריך כאן ובאשכולות אחרים. תמיד דברים מלאים טעם וחן.
אנא, הראנו ושמחנו מטוב ירושלם, ותעלה את ההספד שהזכרת מהג"ר אריאב שליט"א בישיבה בכלות השבעה. ויהיה זה לזיכוי הרבים ולעילוי נשמה לגאון ר' יצחק זצ"ל.
כמובן שנשמח גם בהעלאת שאר ההספדים.
תודה!

ייש"כ על הפירגון.
ההספד המדובר בישיבה היה ב"שלשים"

לי אין דרך וגם לא הקלטתי, אבל מחברי הפורום ישנם אברכים שלומדים בישיבה. אדרבה חברים הרימו ה"כפפה" ובקשו מההנהלה את ההקלטות של ההספדים כדי להעלותן כאן.

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה
הודעה שלא נקראהעל ידי דעת_האברך » ב' ינואר 16, 2017 2:11 am

בנוגע להגאון רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, אני זוכר איך רבי'ל סיפר לנו על רבי יצחק גודלשטיין באחד השיעורים שלנו; וכך סיפר (בערך לפי זכרוני): 'פעם היה בחור בישיבה, והיום הוא תלמיד חכם עצום ושמו יצחק גולדשטיין. כאשר היה בחור מסרתי שיעור בכיתה זו ממש, ואמרתי חידוש מדברי הקצות החושן, ומיד נשמע קול צחוק גדול ממקומו של יצחק גודלשטיין, וכאשר נשאל למה הוא צוחק אמר, איך הקצות יכול לומר כך הרי אפשר לדחות זאת בקלות על ידי כך וכך, אמרתי לו שזכה לכוון לקושיית הנתיבות המשפט על קצות החושן, ואז שוב צחק צחוק גדול. כאשר נשאל שוב למה הוא צוחק עכשיו אמר שהדחיה של הנתיבות מצחיקה כי הלוא בעצם אפשר לומר כך וכך וליישב את הקצות, שוב אמרתי לו שכן מיישב המשובב נתיבות, ואז שוב צחק צחוק גדול, ושוב, אמר שאפשר לדחות דברים אלו, ואז אמרתי שהדחיה הזו נמצאת במהדורה בתרא של הנתיבות...'. [יכול להיות שזה המשיך שהוא יישב את דעת הקצות גם מדברי הנתיבות במהדורה בתרא אבל אני לא בטוח].
המסר של רבי'ל היה לא רק להתפעל מהגאונות של הגר"י גולדשטיין, אלא איך צריך להנות ולשמוח מדברי תורה ולחיות אותם כמו חויה עמוקה. אני חושב שהוא עצמו העריץ את הגר"י גולדשטיין על תכונתו זו.
לאחרונה לאחר פטירת הגר"י גולדשטיין אמר לי בחור שלמד כמה שנים מעלי שגם אצלם סיפר רבי'ל את הסיפור הזה.
רק לאחר פטירת רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל קלטתי שהסיפור שסיפר רבי'ל אז היה על גאון מופלא וצנוע זה, אוי מי יתן לנו תמורתו.

רצ"ב פתיחה לכרך לח מהאנצ"ת

אשכול מיוחד במינו. בלתי רגיל. ייש"כ לכל הכותבים

מזל טוב לרגל שמחת הנישואין במשפחתו.

האם הגר"י גולדשטיין זצ"ל הוא שכתב עם יבל"ח הגר"י שוורץ את הספר "השואה"?

פרנקל תאומים כתב:האם הגר"י גולדשטיין זצ"ל הוא שכתב עם יבל"ח הגר"י שוורץ את הספר "השואה"?

ראה לעיל בעמ' 2

מי יכול לספר מה היה אמש?

לומד כתב:מי יכול לספר מה היה אמש?

הו''ל חוברת נפש יצחק ובו ההספדים שנמסרו בלוויה, בז', ובל', וכן את הערך שכ' בא''ת כל ישראל ערבים זל''ז וההערותיו בעמוד האחרון של ש''ס שוטנשטיין

רצ"ב החוברת

אחד הרבנים כתב:

לומד כתב:מי יכול לספר מה היה אמש?

הו''ל חוברת נפש יצחק ובו ההספדים שנמסרו בלוויה, בז', ובל', וכן את הערך שכ' בא''ת כל ישראל ערבים זל''ז וההערותיו בעמוד האחרון של ש''ס שוטנשטיין

רצ"ב החוברת. אחרי שקראתי בדברים המופלאים הבאים בה, די לי שהיא מונחת על השולחן כדי להתחזק בניצול הזמן ללימוד תוה"ק ולשאוף למעט הצנע לכת...
שני עמודים מרכזיים בעולמו של המנוח הדגול.

כאן נכתב סיפור אודותיו [עוד בחייו]:

viewtopic.php?f=19&t=14341#p139479

לא יאומן כי יסופר..
מצווה לקרא ולפרסם
איזו אבידה...

מאיר סובל כתב:כאן נכתב סיפור אודותיו [עוד בחייו]:

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 41#p139479

מצ"ב הסיפור:

איש רגיל כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי ממו"ר הרה"ג יצחק סורוצקיון שליט"א שר' מרדכי היה כ"כ עילוי אך לא ידע איך לכתוב אפ' שמו. ולא הבנתי מאי מעלה יש בכך.

פשוט מאד, כל כח עיונו וריכוזו היה בתורה כך שלא נשאר לו מקום לדבר שכל הדיוט יודע.
סיפורים דומים:
א. הגאון ר' מאיר לוריא שליט"א (ר"כ ברייש ב"ב) לא שותה קפה בסדר אחה"צ, כי אולי הוא אכל בשר בצהריים. ב. ראיתי פעם את הגאון ר' יצחק גולדשטיין שליט"א (מראשי שוטנשטיין) עומד בכספומט ולא מצליח להזכר בקוד הסודי בן הארבע ספרות. בשני המקרים מדובר באנשים שכמעט ולא תתפוס אותם בשכחת פרט מלימודם.

שמעתי שגם הגאון ר' שלמה פישר שליט"א כשהיה מחייג לאשתו לרבנית ע"ה היה מוציא מכיסו את הדף עם מספר הטלפון.

עבד הזמן כתב:שמעתי שגם הגאון ר' שלמה פישר שליט"א כשהיה מחייג לאשתו לרבנית ע"ה היה מוציא מכיסו את הדף עם מספר הטלפון.

אני שמעתי כעי"ז על מרן הגריש"א זצ"ל.

ארזי ביתר כתב:

עבד הזמן כתב:שמעתי שגם הגאון ר' שלמה פישר שליט"א כשהיה מחייג לאשתו לרבנית ע"ה היה מוציא מכיסו את הדף עם מספר הטלפון.

אני שמעתי כעי"ז על מרן הגריש"א זצ"ל.

ואני שמעתי כעין זאת על מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

ואני שמעתי ממש כך על הג"ר חיים שלמה לייבוביץ זצ"ל

האם ישנה רשימה של כל הערכים באינציקלופדיה אותם ערך?

לעיל ההיא איש ספר רשימה

הקפצה לרגל היארצייט.
היום (כ"ט בתשרי) מלאו חמש שנים לפטירתו של הגאון האמיתי ר' יצחק זצ"ל.

לעומקו של דבר כתב:פעם נשאל כאן כך:

בריושמא כתב:כתב הראי"ה באיגרת להרב לינטופ, איגרות הראיה, איגרת קיב, כרך א, עמ' קמב:
וגדולים דברי הגר"א ז"ל: "ואת עשו שנאתי - את הטפל לעשו,
אבל עקרו שהוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז,
ועל-כן "ראיתי פניך כראות פני אלקים" אמר איש האמת יעקב איש תם.

בהערות לדברים אלה ציין הרצי"ה כי מקורם בסוף ספר עליות אליהו.
בדקתי והדברים שמביא הראי"ה בשם הגר"א אינם נמצאים שם. נכתב שם על עשו ומערת המכפלה, אבל הציטוט הנ"ל איננו.
דברי הראי"ה הנ"ל חוזרים בספרים רבים, ובכולם חוזרים ומביאים את ספר עליות אליהו כמקור לדברים, ואין איש בודק האמנם נמצא הציטוט בספר זה.
חיפשתי בעצמי מקור לדברי הגר"א הללו, וגם שאלתי חכמים בקיאים בספרי הגר"א, והעליתי חרס.
הציטוט שמביא הראי"ה מדברי הגר"א מורכב מדיוק בפסוק בדרך מדרש חכמים (ואת - את הטפל) ומלשון ספרי הזוהר וכדומה (בהדי אבהן דעלמא גניז).

אודה לכל מי שיוכל לציין מקור לדברי הגר"א הללו.

אחר כן כתב יצג (בצניעות אופיינית):

יצג כתב:בחיפוש במחשב מצאתי משהו דומה בספר מאמר הנפש לרמ"ע מפאנו חלק ו פרק ה:

כי אדרבא היה מחמלת המקום על ברואיו שאפילו המורדים והפושעים בו מעט הכתוב בשנאתן, דכתיב ואת עשו שנאתי את הנטפל אליו מן הבלתי טהור הוא השנאוי למקום ועשו עתיד ליטהר

וכה הפטיר אחריו השואל:

בריושמא כתב:רק עתה ראיתי את מציאתו של יצג. ראיתי והתרגשתי.
לכך התכוונו חכמים באומרם: יגעת ומצאת תאמין.
פנינה של ממש.
ואוסיף עליה דבר מעניין.
הגר"א, יהל אור, ליקוטים בסוף ספר במדבר, דף לא טור שני, כותב כך:
פירשו הראשונים וכל מעשיך בספר נכתבין הוא האויר שהוא ספירי וכל מעשה או דיבור נחקק באוויר וכו'.
מי הם הראשונים שפירשו כך?
הרמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין, חלק שני, פרק יב.
הרמ"ע לא היה בתקופת הראשונים, כפי שאנו גובלים אותה היום, ובכל אופן קורא לו הגר"א 'הראשונים'.
ייתכן שבמקום נוסף בכתבי הגר"א הוא הביא מדברי הרמ"ע שמצא יצג, ומשם הביא הראי"ה באיגרתו.
או שנטל הראי"ה דברי הרמ"ע עם דברים אחרים של הגר"א וכרך יחדיו.
בין כך ובין כך יהיה שכרו של יצג כפול מן השמים על פריצת הדרך.

אכי"ר, עד יקום לקץ הימין.

הלום ראיתי בס' נועם שיח מר"ש קוטלר פ' לך לך שמצטט גר"א זה שהיה מרגלא בפומיה דאביו הגרא"ק מאדרת אליהו???